פורום הריון ולידה (עמוד 5302)

בתחילת הריון (נכון?) עייפות מאוד גדולה.

הגוף דורש מה שהוא צריך.

אבל כמובן שצריך לברר שהכל תקין.

אולי גם רופא משפחה יכול להפנות אותך לבדיקות הדרושות?

ואולי יש אפשרות ללכת לרופא נשים בעיר הקרובה

בלי תור ולבקש מהאחיות להכניס אותך כי זה דחוף?

בקשר לילד-

אני לא יודעת בן כמה הוא

אבל אולי כדאי להוריד בהילוך בטיפול בו

בלי מצפון!

יש תקופות כאלה לכל אמא והילדים חיים עם זה מצויין.

תנסי לנוח איתו ולנוח לידו כמה שיותר

פחות להשקיע באוכל ובמשחק איתו,

אם הוא בגיל-להושיב אותו לסרט

כמה שהוא רוצה,

שיחכה לזמן ההשכבה עד שאבא יחזור,

או שירדם על הספה לידך בלי מקלחת...

העיקר שתרגישי טוב במהרה!

הריון קליל ומשעמם

רגע, לא הבנתי, את בהריון?

אין הרבה מה לעשות עד שלא תקבלי את התוצאות של הבדיקות שלך, ואולי כדאי לבדוק גם EBV ו CMV. ברגע שתדעי מה גורם לעייפות אז תוכלי לקבל טיפול ובעז"ה תרגישי יותר טוב.

רפואה שלימה!

תנוחי,תיקחי ויטמינים,ברזל.

תשקיעי בתזונה..סלטים עם הרבה חסה,חלב שקדים,סלק,קוואקר כל מיני מאכלים מזינים ומחזקים,לא לשכוח לשתות...

הרי מה שלא יהיו התוצאות בכל מקרה זה טוב לחזק את עצמך במה שאפשר.

הרבה כוח בריאות ושימחה.

אל תרגישי רע.כרגע זה המינון שהקב"ה קבע שתוכלי לתת לו,אז זה לטובה,זה המקסימום שלך כרגע,בע"ה עוד יגיעו זמנים יותר טובים.ועיקר הנתינה הכי גדולה לילדים זה דרך ההרגשה הפנימית...ובזה הרצון שלך מעיד שהוא גדול עוד יותר מהרגיל.

תרגישי טוב.חנוכה שמח (גם חיוך קטן מאיר חושך גדול...)

דבר ראשון, לדעתי את צריכה להחליט אם את רוצה דולה בלידה שלך.

בד"כ הדולה עושה לך גם הכנה ללידה. אני אישית חושבת שלידה עם דולה מאוד מקלה, גם על היולדת וגם על הבעל (אם הוא נמצא בחדר כתומך). הן מלמדות אותך ללחוץ נכון ועוזרות לך למצוא את התנוחה המתאימה לך ללדת בה. לי היתה חוויה מאוד טובה ואני מאוד ממליצה. 

אני אישית לא ככ רציתי את אמא שלי תהיה בחדר הלידה, אבל זה תלוי בקשר שלך איתה, ואז את צריכה לחשוב איזה דינמיקה את יוצרת בחדר כשיש לך 3 תומכים. לדעתי זה קצת יותר מידי, אבל תשבי עם בעלך ותחליטו.

את יכולה לפנות ליפעת שהיא דולה מאוד מנוסה לעוד בירורים לגבי דולות באזור המרכז.

אם את לא מעוניינת בדולה ורק רוצה קורס הכנה ללידה, כדאי לבדוק עם הקופת חולים שלך איזה קורסים יש באיזור. כך חברה שלי עשתה והיא נורא נהנתה.

בהצלחה ומזל טוב!!!!

את דעתי על דולה את בטח מנחשת לבד אני בעד,במיוחד לפני לידה ראשונה..שאין לדעת איך היא תהיה ואיך את מתמודדת עם כאב.

אשמח לתת לך המלצות בהתאם למה שאת מחפשת.

ואני גם מלווה במרכז,וליוויתי הרבה זוגות גם עם האמא.

ואני אני צריכה לקבל מחזור עוד שבועיים בערך

ולפי מה שהבנתי עושים בדיקה רק אחרי איחור במחזור.

ב"ה הריון מתפתח גם כשלא רואים אותו בבדיקה

בדרך כלל לא מרגישים בתופעות זמן כה רב לפני האיחור במחזור, ועל כן ייתכן שזה "סתם" ווירוס. הסבר נוסף לתופעות יכול להיות שהדימום האחרון שראית לא היה מחזור, אלא דימום של השתרשות הריון (נדיר, אבל לפעמים הוא חזק כמו מחזור ויכול להטעות).

כך או כך, אין דחיפות לבצע כל בדיקה שהיא מאחלת שבקרוב-קרוב!

אני לא חושבת שזה דווקא קשור להריון- במיוחד אם את אמורה לקבל מחזור עוד שבועיים...בד"כ לוקח קצת זמן עד שמתחילים להרגיש סימפטומים של הריון. ההפרשות יכולות להיות קשורות לביוץ, והלחץ בחזה הרבה פעמים באים מלחצים אחרים.

בכל מקרה, תחכי עד לאיחור במחזור ואז תעשי בדיקה.

בהצלחה!

וכל הזמן חשבתי שאני בהיריון עד שגיליתי שאני סתם בלחץ ממשהו...

שזה יגיע זה יגיע

בהצלחה

לפי מה שאני יודעת- לא ידוע על בעיה בשיקוף, אבל יש נשים שמעדיפות לא לעבור בהריון (מעניין שזה רק כשרואים שהן בהריון, אף פעם לא ראיתי מישהי בלי בטן מבקשת לעבור מסביב).

אסור בהריון:

ביצה לא מבושלת (ביצת עין, מוס/גלידה ביתית, הבלילה של העוגה )

פסטרמה (אם רוצים אפשר לטגן קלות/ לחמם קצת במיקרו)

סושי

בכללי כל חי שלא מבושל/אפוי כמו שצריך (סטייק צריך להיות well done)

אלכוהול (מותר לשתות יין מהקידוש- מדובר על כמות רצינית)

קפאין ברמת מוגזמת (כמה כוסות קפה ביום)

עישון, סמים 

ג'קוזי, אמבטיה חמה מאוד

תרופות מסוימות

אפשר לספר להורים עכשיו, לפי דעתי עדיף אחרי אולטראסאונד ראשון. 

ובהחלט לא מומלץ לעבור.מזל-טוב!!

שלפעמים בדיקת הדם מראה שיש היריון, אבל בפועל אין היריון (יש שק היריון בלי עובר ובלי דופק). אז רוצים קודם כל להיות בטוחים שיש עובר ושהכל תקין (ממה שאפשר לדעת בשלב הזה, שהוא מאוד מוקדם), ואז מספרים.

אפשר כמובן לספר עוד קודם, במיוחד להורים (זה מה שאנחנו עשינו, אם אני לא טועה).

הרבה לפני שהייתי בהריון , סתם בתור בדיחה , הייתי אומרת למאבטחים שאני בהריון , ואם אפשר לעבור מסביב וכו'.. והיו נותנים לי זה היה מצחיק חברות שלי . שריטה שכזאת.

לעומת זאת אחותי עבדה במקום שכל יום עברה במגנו כזה , כי לא ידעה . לילדה שלום למי שמתעניין (היא כבר מעל שש- מתוקה מקצועית) .

בד'יוק לשאלץך: אסור ומומלץ בהריון

 ולגבי החיים -  כן, תמשיכי לחיות, הריון לא זקוק לשום פעולות מיוחדות כדי להתפתח.

מאיזה חודש?

ואם אני ממש רוצה להכנס יש לי אופציה להכנס?

באמת תודה!! אתן ממש עוזרות לי !

ועוד שאלה-

מה עושים עם הבחילות האלה???

יש לי כל הזמן בחילות נוראיות ממש, ואני מקיאה מלא...

מה עושים עם זה?

אחרי חנוכה אני חוזרת  לעבודה חדשה בתור מורה-

ואין לי מושג איך אני אעשה את זה...

אני מפחדת להקיא בכיתה!

דבר ראשון מזל טוב!

לגבי העניין של "מתי לגלות", אני חושבת שזה נורא אינבידואלי. אני סיפרתי להורים שלי מייד, ולהורים של בעלי אחרי האולטרהסאונד הראשון כשראינו ב"ה דופק. אני פחות רואה שת העניין כ"עין הרע", אלא יותר כמשהו אישי.

לגבי הבחילות וההקאות- אפשר לנסות כדורי ג'ינג'ר, אבל מניסיוני זה פשוט עובר עם הזמן. לפעמים יותר קל לאכול דברים יבשים, כמו קרקרים...תראי מה הגוף שלך רוצה.

לגבי השיקוף- לדעתי הוא לא קריטי, אין הוכחות לזה שהוא מסכן את העובר....בתאכלס אם הוא מסוכן לעובר, אז הוא מסוכן גם לנו- ועובדה שאנחנו עושים את זה הרבה. בכל מקרה אני לא נכנסתי בשיקוף...just in case

מזל טוב ובהצלחה!

פרוגסטרון אני לא מבינה

אבל הייתי מתקשרת למוקד של קופת החולים, ומבקשת לשאול רופא/ת נשים לגבי זה.

חיבוקים בינתיים.

בצד שמאל יש פורום להריון ולידה.......

www.infomed.co.il

אז בהחלט יתכן שיתנו לך פרוגסטרון באופן מלאכותי, ובכך יפתרו את הבעיה

אין כל כך משמעות למספר של הבטא בפני עצמו. לחברה שלי ילדה בת 10 שהבטא איתה היה 270 בשבוע 7.

השאלה אם הבטא עולה מיום ליום. ההריון מתפתח כל עוד הבטא עולה, ואם הבטא יורדת, משמעות הדבר שההריון איננו תקין (וב"ה הגוף יודע את זה בעצמו, בלי בדיקה, ופולט את ההריון הפגום).

להנקה אין קשר להורמונים הללו, אגב.

הפעם אלד אחרייך

את הus שמרתי בתיקיה נפרדת והיא אי שם למעלה...

לגבי המיטה אני גם בהתלבטויות, נראה לי שאת הבייבי החדש שמים בעריסה לזמן מה ואז עושים העברות לא?

מחכה לראות מה ירשמו לך..

ואין לי ניסיון עם בקבוקים ומטרנות,

בהצלחה אור ותרגישי טוב,

שיהיה בקלות, בשמחה ובנחת (איזה שבוע את?)

אני מעבירה למיטת מעבר ברגע שהילד יודע ללכת יציב, ולרדת בעצמו מספה/מיטה.זה באזור גיל שנה

ובכל מקרה 3-4 חודשים התינוק החדש בעריסה, ועד אז הבת שלך תהיה בת כמעט שנתיים. וגיל שנתיים זה גיל שבהחלט אמורים להעביר כבר למיטה רגילה (ולא לחכות בבקשה עד לבום, טראח של ילד שקפץ ממיטת התינוק)

וכמובן לא חייב להיות דווקא מיטת מעבר.כל מיטה עם  מעקה או שאפשר לשים לה מעקה (האלו שקונים שנכנסים מתחת למזרון)  תהיה טובה

אולי כדאי להעביר לפני הלידה,

כדי שלא תרגיש שהתינוק החדש לקח את המיטה שלה. שהיא כבר תספיק להתרגל למיטה החדשה, והמיטת תינוק תהיה כבר ישנה ולא רלווטית מבחינתה.

יהיה לה מספיק במה לקנא בתינוק החדש בעז"ה 

הבת שלי עוד לא הולכת יציב. היא כן התחילה ללכת קצת יותר בשבת, אבל היא יותר זוחלת מאשר הולכת. בעז"ה עד הלידה היא כבר תלך לגמרי.

ואני פשוט פוחדת שאם נשים אותה במיטה "של גדולים", היא תיפול ממנה כשתקום לפנינו או משהו כזה, כי אין למיטה מעקה מספיק גבוה (לא גבוה כמו המעקה במיטת התינוק שלה).

המיטה שלנו די גבוהה אז מעולם לא ניסיתי לתת לקטנה לרדת ממנה לבד. לתת לה? (בעזרתי). ללמד אותה לעשות את זה?

וקיפי, גם אני חשבתי על זה שלא תרגיש שלקחו לה את המיטה . כשהיא נולדה, עוד לא הייתה לה מיטה אז היא ישנה באמבטיה של העגלה עד גיל... שלושה חודשים אולי, ואז קנינו לה את המיטה שלה. אז אפשר גם לעשות את זה אחרי שאלד בעז"ה. כלומר, להשכיב את הקטן יותר בעגלה כל לילה, ולתת לה להמשיך לישון במיטה שלה, ואחרי חודשיים, נגיד, להעביר אותה למיטה של גדולים, וקצת אח"כ להעביר את הקטן למיטה שלה. השאלה היא- מה יקרה באותם חודשיים-שלושה שפתאום היא כן תהיה מוכנה לעבור למיטה של גדולים...

ועוד שאלה- יש לנו עדיין את האתרוג מסוכות. יש כאן מישהי שיודעת אולי פרטים מדויקים לגבי הסגולה של נגיסת הפיטם? מתי אמורים לנגוס? זה סגולה ל-מה?

תודה!

כדאי "ללמד" אותה את המיומנות הזאת.

את יכולה להתחיל אפילו מלרדת מדרגות בזחילה ברוורס שזה די אותו הדבר.

או ירידה מהספה שזה לא גבוה כ"כ וכד'

הוא עד שניה בן שנתיים,ואוריה עדיין איתנו בחדר בעריסה..

בקרוב נעביר אותו למיטה,ואותה רק בסביבות גיל חצי שנה ללול עד אז הוא ישכח שזה היה שלו.

מסיבה פשוטה שהוא יקום ויטייל בבית הוא שנה וחודשיים ועד שיבוא הילד הבא הוא יהיה שנה ו9

עד אז יהיה בסדר

לגבי האתרוג יש ענין לנגוס עליו במוצאי סוכות/בערב שמחת תורה, את תמיד יכולה להכין ריבה ולשמור ללידה

ואני בשבוע 12 מקוה שהכל בסדר, אני מוגדרת הריון בסיכון נמוך  מה שגרם לי להפסיק להניק לפני חודש

אל תילחצי...

זו בהחלט  תופעה מוכרת וידועה....

גם לי זה קרה אחרי הלידה הקודמת,

ומאז אני ממש משתדלת להקפיד לקחת בקביעות בלי לפספס (ואפילו הרב אבינר אמר לנו להשתדל לקחת את הסרזט בדיוק באותה דקה בכל יום!!!)

אצלי כששכחתי לקחת ואז נזכרתי באיחור לקחת, היו דימומים כ-3 ימים ואז העניינים חזרו לקדמותם...

מתפללת שבע"ה אצלך זה יהיה קצת יותר מהר...

בהצלחה!!

שהמדריכת כלות אמרה לי לא לקחת בול על הדקה, כי אז אם אני אפספס זה יהיה משמעותי... אלא לקחת כמה דקות אחורה וקדימה... ככה אני עושה....

למרות שהרופא הזהיר אותי שאם שוכחים העונש מגיע מהר....

כשאני מפספסת יותר מ-3 שעות אנחנו נמנעים איזה שבוע לפחות... למרות שאיןלי כתמים, אבל שלא יהיו פאשלות........

זה ממש החמרה יתרה, לא?

שאלתם רב בנושא?

כי לא נראה לי צריך למנוע שמא תראי!

פשוט חבל...

ולפי ההדרכה שאני קיבלתי-

בנושא הזה צריך להקל כמה שיותר.

מכירה מישהי ששעה איחור עשה לה כתמים

ולי עד 12 שעות לא היה כלום ב"ה.

אם הבנתי נכון הם לא מפחדים שמא יראו כתמים, אלא שמא יראו 2 פסים בבדיקת הריון...

(צדקתי?)

והיו לי כתמים וזה קרא לי כמה פעמים לשכוח עד שניכנסתי להריון, אז תשתדלי להקפיד אם את לא רוצה עכשיו עוד הריון (למרות שאני מה זה  שמחה בסופו של דבר שנולד לי עוד בן)

בס"ד

באיזה איזור את מחפשת??

אם זה שייך, תצרי קשר,אתן לך את הפרטים שלה.

אני הייתי אצלה, נורא נהנתי, היה עמוק ומשמעותי מבחינתי,

למרות שהיא בגישה של 'ללדת טבעי' ואני אפידורל,

מצאנו ממש שפה משותפת

אני מגיעה לבית של הזוג בשעות הנוחות להם וכמובן ביום שהם בוחרים

מרים אוחיון

מדריכה הכנה ללידה ותומכת בלידה

ohybab@yahoo.fr

0526699133

לרגע חשבתי שהתבלבלת בפורום....

מזל טוב ענק!!!

נצלי את הזמן עד לברית ללמוד את הבכי שלו, מתי רעב, עייף, קר לו וכו'.

אני גיליתי שלבן לי לא כ"כ כאב בברית כמו שהיה לו פשוט קר.

זה עזר לי לא להיות בהלם או להזדעזע מהבכי שלו בברית.

וגם אחרי הברית לא הייתי הסטרית שאולי כואב לו ואולי כואב לו ואולי...כואב לו.

הוא היה פשוט עייף ורצה לישון (לא לינוק ולא שירימו אותו באלף תנוחות עפ"י עיצות של חברות/אחיות/אמא/סבתא)

שתזכו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בזמנו,

לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים

עד מאה ועשרים בנחת ובריאות.

 המון מזל טוב..

מחכה לקרוא את סיפור הלידה 

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב.

איזו הודעה מתוקה

הרבה נחת ובריאות.

התאוששות מהירה וגידול קל.

הבדיקות תקינות.לי התחילו גם בסביבות השבוע הזה+- וקצת יותר מהכתמות וברוך ה' הכל בסדר

תמשיכי מעקב כרגיל, וכדאי לבצע בדיקת דם,כי הבנתי שאם סוג הדם שלילי זה יכול להזיק לאם..בהצלחה!!!בשורות טובות!!!!

לא להרים דברים, לשכב יומיים-שלושה , לשתות כל חצי שעה, להתפלל - והכול יהיה בסדר. אל תשכחי: זה רק הפרשות, זה לא דימום.

מחכה כבר לספר ואפילו פה

להורים לא סיפרתם?

נראה לי שממש קשה להסתיר מאמא כזה דבר, אולי בייביסיטר?

מקוה שהועלתי

והעיקר שיהיה הריון קל ארוך ומשעמם כמו שיפעת אומרת

קמנו ברבע לשבע כדאי למאת בשבע וחצי >שמונה אצל הרופא ילדים.
ואמא שלי היתה צריכה להיות שם ב9+ 
וכך חשבנו להקים אותה ולסיים לפני שתבוא למרפא.

בוף יצאנו ב8 למרות שלא כמתוכנן הקדמנו בזמן סביר..
אני  מרפרפת על הרכבים בכניסה למרפא לראות שהאוטו של אמא לא שם.
נכנסים, האזור שקט. ואז מעבר לקיר בפינה של הרופא ילדים היא מחכה לנו [כזו מתוקה]

בסוף יצא לטובה כי גם היא נכנסה מוקדם (מהתור שלה) וגם אנחנו סיימו באותו זמן.
אז היא החזירה את בעלי והקטנה החולה לבית ועזרה לו איתה.
ואני התפנתי ללכת לבדי ל"סידורים" (בדיקות שלי)

איזה טוב ד'!

ולך האנונימית שמעלי- אנחנו לא מספרים להורים עד חודש שני/שלישי בערך..
או עד שיוצאת הבטן.
(כרגע שבוע 8+)

מותר לשאול למה אתם לא מספרים עד יחסית מאוחר? למה לא כשיש דופק? לפי מה שאת מספרת אתן בקשר ממש טוב, זה לא מטריף אותך לא לספר?

ואת מרגישה טוב יחסית? אין לך בחילות וכאלה?

אך ב"ה בחודש הראשון ההריון לא כ"כ מעסיק אותי.
(חוץ מהעיפות וזה בגלל ברזל כמדומני)
ב"ה אין בחילות שמביאות להקאות (חוץ מיום אחד בשבוע שאני עוברת בשוק הערבי לעבודה מעשית וזה מגעיל הריח-תמיד וכעת יותר. אבל זה לא מביא להקאות)

עוד סיבה שאנחנו מספרים מאוחר למשפחה כי אם מספרים לצד שלי צריך לספר לצד של בעלי. (וחמתי המתוקה קשה בלשמור סודות)

אז מתאפקים.
מה שיותר קשה זה לא לגלות את המין של העובר.

את מין העובר. ככה אין מה להתאפק מלספר...

אבל כמובן שיש עוד סיבות טובות

ממש מעניין אותי

היה לי מאוד קשה לשמור בסוד (הריון ראשון, בעז"ה נכד ראשון לשני הצדדים, ונין ראשון לכל הסבתות והסבים)

ובסוף נאלצנו לספר.

היה סיבוך בהריון והינו חייבים את עצתם של ההורים. 

כל כך שמחתי שעשינו זאת. הם נתנו לנו רעיונות מה לעשות, שלחו למומחים ואף שימשו שרותי הסעות אליהם

ואח"כ הם כבר ידעו ותמכו.

בינתים- 

נפתרו רוב הסיבוכים

ואני עוד מחכה לספר כבר לאחים ולסבתות..

אח...

סבלנות.

ככה היה גם לנו בהריון הזה... בגלל שהיה קצת בלאגן אז כבר סיפרנו להורים...

שיש לכן אפשרות להתלבט

אצלי כולם יודעים מיד,

דבר ראשון השכנים...

כי תוך פחות מיומיים שלושה אני מתאשפזת בגלל הקאות מרובות והתייבשות...

היריון קל ולידה עוד יותר,

בבריאות וידיים מלאות.

זה ככה כל פעם?..

שלושה גיבורים אמיצים שלי.

מתפללת שההיריון הבא בעזרת ה' יהיה בבריאות לכולם.

תודה על האמפתיה.

אני הזדרזתי לספר לאימי כדי שתשמע את זה ממני, לפני שתראה אותי מקיאה ותבין לבד...

(בנתיים 2 הריונות עם הקאות והתייבשיות במשך רוב ההריון )

הברכה אינה שורה. אלא בדבר שסמוי מין העין.

רק לא הבנתי  מה הקושי?

אם עדיין תהיה שלילית, גשי לרופא נשים לבדיקה

שמעתי בתוכנית רדיו על צמחים טיפ להתמודדות עם פטריות ברגליים:

לקנות עציץ של אורגנו ולשים כל יום ענף במים רותחים ולהשרות בזה את הרגליים כמה שיותר.

או לשים ענף כזה בנעל, בין הגרב לנעל וללכת ככה כל היום.

לא  מניסיון... אבל אם את מצליחה לברר איפה אפשר לקנות את האופצייה השנייה וכמה בערך זה עולה - אשמח לדעת...

בהצלחה!!!

http://www.nailfungus.co.il/%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C/

גם את זה ^^^ (כאפשרות ראשונה)

לא יודעת למה לא עלה....

אין לך איזה פתרון טבעי  ? יעיל ?

אמנם שלי לא היה במצב נורא אבל האקונומיקה חיסלה תבעיה לגמרי.

חזרתי מאחת הלידות עם עוד "מתנה" מהמקלחת של הבי"ח -פטריה בציפורן.אז ממליצה לכולן להקדים תרופה למכה ולהגיע לבי"ח עם נעלי פלסטיק/קרוקס שאפשר להתקלח איתם.

אני שפשפתי קצת את הציפורן עם משייף ציפורנים ומרחתי כל יום אקונומיקה ,לפעמים חומץ וזה חיסל תפיטריה,ב"ה (עם תפילות כמובן)

לזכור גם שזה מאוד מדבק,אז לטפל בכל האצבעות וברגע שזה עובר להחליף נעליים.

בהצלחה

ויש משחה בשם למיסיל once מצוינת!!רק לברר האם מותר בהריון..(היה לנו פעם מצב מאוד חריף ואחרי פעמיים בלבדשל שימוש במשחה זה כבר עבר)

אני לא בהריון ,

אבל אחרי לידה ,

מה זה המשחה הזו ? צריך מרשם ? מה המחיר ? מותר בהנקה ? 

תודה

ולכן צריך מרשם,אבל כדאי לברר אם מוכרים בבית מרקחת גם מבלי מרשם(זה פשוט היה מזמן..וגם לא מוזכר על האריזה שיש צורך במרשם רופא)

הסתכלתי על הכתוביות מאחור ולא מוזכר משהו בנוגע להריון והנקה אז אני מניחה שמותר,אך אם את בספק נסי במכון הטרטולוגי לברר: http://doula.co.il/233223?parent_group=232981

בהצלחה

גם לכל אישה בעיניי זה משכך הכאבים המומלץ יותר מבחינת השפעה על היולדת והתינוק, וגם במיוחד לך אם את אומרת שלחצת איתו פחות - זה רווח מאוד חשוב.

אגב, יש גם גישה על לידה בלי לחיצות בכלל - אבל לדעתי זה אפשרי רק כשיולדים בלי שום משכך כאבים. אם זה מעניין אותך אתן לך לקרוא.

בין אם תחליטי עם או בלי אפידורל,נראה לי ששווה לחכות את הסוף עד שהתינוק יורד ואז צריך ללחוץ פחות-יותר קל ובריא גם לו וגם לך. שיהיה בקלות ובמזל טוב.

אני אישית בכלל נגד טישטוש כי זה עלול להשפיע על נשימת התינוק גם אחרי הלידה..

ואולי בגלל זה הוא יורד לאט כי הוא מנומנםץ

מה את עושה בכל הזמן הזה? שוכבת במיטה או יושבת על כדור בתנועה וכו'..

כדאי ללמוד איך ללחוץ נכון בצירי לחץ,ואיזה תנוחות יעזרו להוריד את העובר הכי מהר,נק' לחיצה וכו'.

לא מומלץ בכלל ללחוץ כ"כ הרבה זה עלול לעשות נזק לרצפת האגן.

כמו שזה נשמע בלי שום פרטים כדאי אפידורל.

באפידורל את לא מרגישה את הכאב וככה את נותנת לגוף לעשות את העבודה לבד! הרחם מתכווץ ועוזר לתינוק לרדת גם בצירי לחץ.

אפשר גם עם אפידורל לשנות תנוחות כדי לעזור לתינוק לרדת יותר באגן.

עם טשטוש מאוד קשה לשנות תנוחה ולא יתנו לך לעמוד על 6 על המיטה כי את יכולה ליפול.

בטשטוש את מרגישה את הכאבים ולכן את רוצה ללחוץ הרבה יותר מוקדם כאשר צירי הלחץ מגיעים והראש גבוה. ואת מאבדת הרבה כח בלחיצות מוקדמות ולפעמים לא אפקטיביות.

מיילדת מנוסה לימדה אותי - כאשר תינוק גדול לא לוחצים בכלל עד שהוא מאוד מאוד נמוך (עובר את הספינות-עצמות האגן הקטנות= +1) נותנים לו להכנס לבד כדי לא לגרום לו להיכנס בתנוחה לא נכונה.

חווית הלידה = אינה צריכה להיות כמה זמן את לוחצת, אלא איך ועם איזה כוחות תקבלי את התינוק ככה שהכי מתאים כמו הלידה השלישית שלך שבשתי לחיצות הוא יצא ולא היית צריכה להתאמץ יותר מידי ולאבד כוחות לפני שהתינוק בחוץ ככה יהיה לך יותר כח להנות ממנו כשהוא בחוץ ולתת לו יחס ולהניק אותו.

בהצלחה! מקוה שתספיקי אפידורל בפעם הבאה, ושתהיה לך לידה קלה!

חשבתי שאת חסידת הטבעי.

ילדתי עם אפידורל והרגשתי מאד (!!!!!!)

חוויית לידה.

עדיין יש לי איזו הרגשה שבאפידורל אני סתם שכבתי לי על המיטה כאילו אני סתם נחה לי, ובטשטוש אני הרגשתי צירים והרגשתי לידה ושמשהו קורה איתי... זו היתה חוויה מעניינת שהרגשתי שככה צריכה לידה להיראות, וזה לא דבר שחווים המון פעמים בחיים אז זה הזמן ואם לא הרגשת - פספסת.

(מה יש לכולם נגד הטשטוש? היה מאוד כיף! והתינוקות שלי נולדו ערניים לגמרי).

בכל אופן נראה שהקולות בעד האפידורל במקרה הזה, אז אני אטה יותר לכיוון הזה.

תודה רבה!

ואפילו ממש לשתף עם זה פעולה...

טוב, לא משנה, אני לא אטיף

מתאים או אפשרי לשתף פעולה תוך כדי כאב. אם כבר להטיף- אז ליכולת להכיר בסוגים שונים של התמודדות- רובן ככולן לגיטימיות.

מסכימה לגמרי שהכול לגיטימי.

באמת סליחה מעומק לב אם לא נעמו לך דברי.

אבל יש מצב שעם טישטוש יהיה קשה ליישם אותן. אני לא ממש יודעת. אם בא תנסי לחפש את השיטות האלה (אני יודעת על ההיפנובירטינג, אבל לא יודעת אם יסכימו ללמד אותך רק חלק מהשיטה וגם כמה בדיוק זה יעלה).

בכל מקרה - שתהיה לידה קלה ומהירה בעזרת השם!

עוד בת לחבורה..

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב.

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

התאוששות קלה ומהירה.

בס"ד

חיחחח אשכרה רק בנות...

התאוששות קלה!

ב"ה

איזה כייף לשמוע על ים של לידות.
הרבה בריאות ונחת לילוד וליולדת.

[אז הבת שלי היחידה שתהיה במחזור א'?]

איזה כיף לשמוע ממכם..ממש ממש דאגנו לכם..

איך אתם? מה שלום הקטנה?

ובשמחה זה היה ממש סיעתא דשמיא שלפי השם הבנת שאני עמית מהפורום

מעניין .כנראה שהשנה הזאת הייתה מוקדשת לבנות .אני אחותי ודודה שלי ילדנו ההפרש של חודשיים אחת מהשנייה בנות.איה טוהר ותפארת שלי הכי קטנה

תהני יקרה ותתפללי שהיא תמשיך לישון כך

בת כמה היא? זה קצת תלוי בגיל..

אבל אם כבר בת כמה חודשים ועולה במשקל יפה זה נפלא ובכל מקרה גם בגיל שבועיים מותר לישון לילה

 תינוקת מקסימה ומתחשבת.. (והיא תהיה כזאת גם כשתתחיל עוד להעיר אותך מידי פעם..)

לא מאמינה שזה קשור לסבון

לא מומלץ קורנפלור בגיל הזה - רק תמ"ל.

זה מצויין ונפלא!!

היא בדיוק בגיל של הבת שלי, ושלי לפעמים עושה לי גם קונצים כאלו! ואני מרעיפה עליה מליוני נשיקות כל פעם שהיא מפרגנת לי לילה כזה!!

(רק פעמיים היא פרגנה לי 12, אבל יוצא לה בערך פעם/פעמיים בשבוע 9-10)

תהני!!!!!!

יש תינוקות שבגיל 5-7 חודשים זה עובר להם והם מתחילים להעיר אותך כל כמה שעות. נקווה שזה לא יקרה אצלכם.

קראתי על זה, חוויות חד פעמיות הן לא משפיעות על הילדים, באופ מפליא יש  להם מערכת של התמודדות רגשית עם תסכולים שהם חווים.
מה שכן משפיע, אלו חויות מתמשכות שחוזרות על עצמם.

אני בטוחה שאת אמא נפלאה בדרך כלל וכרגע קצת מעדת בגלל עצבים, זה מןתר, קןרה, והתינוק מבין שזאת טעות חד פעמית והוא מתמודד עם זה.

היא עדיין תרגיש בטוחה ושאת אוהבת אותה.

100% אל תדאגי לחינם..

תראי כמה מתח ולחץ היה עליך,ועוד היא נשכה אותך..שזה זכור לי מאוד כואב.

צריך לנתק ולהגיד לא לנשוך! וקורה גם לטובים ביותר שבטעות צועקים.. 

אף אחד לא מושלם... לא נראה לי שז כזה טראומה בשבילה שתיזכר 

הילדים גם מרגישים את המתח שלנו..ובטח גם בגלל זה היה לה קשה לחזור לינוק והיא הייתה עצבנית.

בקשר ל נ.ב שלך יש גיל שהם צורחים תמיד הם מתלהבים שהם שומעים את עצמם 

את אמא נהדרת!

הרגעתן אותי. לא פשוט. הלואי שמה שאתן אומרות יתקיים. מגיע לה אמא טובה, והלואי שאזכה . אם הייתן רואות איזו נשמה מתוקה שהיא..

אני אסתפק , באמא נורמלית ברמה סבירה

כותבת באנונימי!

דבר שני-קשה לי להאמין שהיא תזכור, וגם אם כן, אני בטוחה שאת עושה אלף דברים  אחרים שעושים לה טוב!

אני גם הייתי מתעצבנת (לפעמים) על הבת שלי, במיוחד כשאני מיניקה, ופשוט הפסקתי להניק (מסיבות כאלה ואחרות) ומאז אני אמא רגועה ושלווה ושמחה הרבה יותר!

יקירתי,

בתור הורים ומחנכים , אנחנו עושים הרבה טעויות

אבל כמו שאיש חכם אמר לי פעם-

מחנך הוא לא אחד שלא טועה

אלא אחד שלומד מהטעויות שלו

בשביל זה אנחנו כאן

** יש מצב לא לגור עם הורייך? נשמע שזה עושה לך (ולילדה) לא טוב...

לרוב ההנקה עושה לי טוב , אבל באמת לפעמים אין לי סבלנות, או שאני במתח בגלל המצב הזה.

אחרי שסופסוף הילדה הלכה לישון ב7 ,ההורים שלי צועקים אחד על השני, ואני מקווה שזה לא יעורר אותה בזמן הקרוב.

אבל הנה משהו טוב שעשיתי היום . הלכתי לבקר מישהי , והתינוקת שלי זחלה והשתוללה עם הילדים שלה ,ככה שהיא התעייפה . זה פעם ראשונה שהיא נרדמת בשעה כזו , כבר הרבה ימים . נורא נהנינו.

נקווה שפעם בשבוע -שבועיים זו לא התעלקות.(ילדים יחסית גדולים ,ואין תינוקות)

נשיקות

לא עשית לה טראומה.

אבל את נשמעת די בטראומה. לדעתי, כדאי לך לקחת טיפול לכמה חדשים: זה יעזור לך, לתינוקת ולאווירה הכללית.

קורה לכולן ,יש עומס ואנחנו בני אדם.וכמו שאומר הרב ארז משה דורון -מה שקובע מי אנחנו זה הרצון,

ברמה כזאת או אחרת

בסה"כ אנחנו גם בני אדם

אמא היא לא מלאך

והילדים לומדים את זה גם במשך החיים

(כמובן אני מדברת על מקרים כמו שלך שזה אחת ל.... ולא משהו על בסיס קבוע)

ולכן נראה לי חשוב גם לקבל (ע"י התייעצות/טיפול וכו') ולא רק להיות בעמדת נתינה כל הזמן,

במיוחד שזה נשמע שאת במציאות והתמודדות לא פשוטה בשתי מערכות:

ההורים ולהיות אמא.

גם לי יש תינוק בסביבות הגיל הזה ועוד שני בנים שמתקוטטים לא מעט ודורשים הרבה תשומת לב

וזה דורש פול כוחות להתפצל לכמה מקומות.

אני למשל קרסתי הערב עד שאמרתי לתינוק בצורה לא נעימה "די, נמאס כבר" ועוד,

והבן הגדול שלי נעלב בשבילו ואמר לי: "אבל אמא, את מעליבה אותו"

אז לא תמיד אנחנו פועלות בהיגיון (בלשון המעטה),

אז זו לדעתי קריאה לעזרה.

נחת והצלחה.

רק אציין , שלמרות שאני עייפה , אני מדי בוקר לוקחת אותה להתנדנד בנדנדות בגן שעשועים דיי רחוק .גם זה כרוך ברגשות אשם , כי צריך לעבור דרך כבישים ראשיים , ואני פוחדת מטראומה ממכוניות - אנשים נוסעים כמו מטורפים פה ויש משאיות. אני אמא כזו , שעוצרת את התנועה. אשכרה . מסמנת לכל הנהגים (שני מסלולים בכל צד) לפנות דרך לנסיכה , ורק אחרי שכולם עוצרים ונוצר פקק קטן , אני עוברת אחר כבוד.

הסיבה למאמץ הזה , להרחיק אותה מהסביבה , שלא תמיד בריאה.

באמת ערב אחד יצאתי , וחזרתי מלאה רגשות חיוביים . התחבקנו והתנשקנו כאילו לא התראינו שנים (יצאתי לשעתיים)

מצד שני אני שמחה שאין לך סיבות יותר טובות לפתח סרטים

צדיקה, נראה לי שאין פה עוד אף אחת שמסורה כמוך למצוות כיבוד הורים.

אני יודעת שעל הפסוק "ונתן לך רחמים וריחמך" דורשים שכשחייל יוצא למלחמה באויב הלב שלו מתקשח והוא עלול ח"ו להיעשות אכזרי (כלומר כתכונה שתישאר איתו) אבל בגלל שהוא עושה מצווה ה' יגמול לו ו"ייתן לו רחמים", כלומר ישאיר אצלו את מידת העדינות והחסד. אני מרגישה משהו דומה לגבייך, שאת מקיימת מצוות כיבוד הורים, ובע"ה ה' יגן עלייך ועל בתך מההשפעות המזיקות של הסביבה, ותצאו רק מחוזקות מהסיפור הזה.

אנא, אל תהיי קשה עם עצמך. אל תשפטי את עצמך בחומרה. נסי להתייחס אל עצמך באהבה ובלימוד זכות - בדיוק כפי שהיית רוצה להתייחס לבתך. היחס שלנו אל עצמנו מקרין אל כל הסובבים אותנו.

(ב"ה צרות של עשירים )

הסוד הוא להוציא קצת, עד להקלה, וכך שהמערכת תלמד לייצר פחות, ולא תחשוב שאת צריכה עוד ועוד חלב (כשאת מרוקנת, המערכת לומדת שאת צריכה עוד).

אז לרוקן עם המשאבה - עד להקלה. להפסיק כשאת מרגישה שאפשר להמשיך בנחת בחייך

אותו דבר עם עלי הכרוב, רק לשים לב: צריך לגזור חור לפטמה - שלא תהיינה כוויות חלילה.

מאחלת שיעבור מהר!

לשאוב זה מצויין אבל רק טיפה להקלה בלבד.

אפשר גם כרוב ולעשות חור סביב הפיטמה להניח גג 20 דק'.

את יכולה גם להיכנס למקלחת עם מים חמים ולסחוט קצת את השד..

ב"ה שיש שפע של חלב..

תרגישי טוב יקרתי.

ואם היא פחות מ 3 קילו אז להעיר כל 3 שעות.. להחליף טיטול או משהו שהיא תתעורר לינוק.

חיבוק 

גם משהו קר יכול להקל מהכאב.

עצה שקיבלתי ועזרה לי: לשים קצת מים בטיטול נקי קטן (של התינוקת..)

ולהקפיא את זה. כשמתעורר צורך יש לך קומפרס קר נקי ומצוין ממש עוטף את השד.

להניק ולהניק, להעיר אותה לפעמים אם צריך.. (לא תמיד זה עוזר עם הישנונים.. אבל בעזרת ה')

זה יעבור בעז"ה.. 

ממש מבינה את המצוקה ומתפללת שיעבור מהר!

אבל- שימי לב, זה על גודש של ממש אחרי לידה. בהמשך , גודש זה כבר דבר יותר מורכב וצריך להתייעץ מיד מיד שלא יתפתחו חסימות דלקות וכדו'.

אני ממש לא מבינה בזה

אבל יועצת הנקה בלניאדו אמרה (בתגובה לנשים שאמרו שהאחיות ייעצו להם) שאם יש גודש זה ממש לא טוב מקלחת חמה ושזה טעות רווחת זה עוזר להקלה מידיית אבל מביא יותר חלב)

היא המליצה ולי זה עזר:

אחרי הנקה לשים קומפרסים קרים לקראת הנקה להחליף לפושרים

אצלי זה היה בקיץ דחפתי איגלואים עטופים לא להאמין איך זה הקל

שלחנו ביחד כמעט אם אותו תוכן...

לא מים חמים אלא קרים.

עכשיו כשהתייעצתי איתה על זה שאולי אפסיק את ההנקה, אז לטיפול בגודש היא הציעה לי להרטיב חיתולים ולשים בהקפאה, ואז לשים אותם עלי...

וכמובן העניין עם השאיבה עד להקלה בלבד... וכנ"ל הכרוב...

לגבי לסחוט עם היד - יש לי חברה שעושה את זה, וזה מדהים!!! חחחח אני אף פעם לא הצלחתי =)

זה יתאזן לאט לאט , רק בימים הראשונים זה ככה..

אני זוכרת איך הייתי בשוק מזה.

העצות שנתנו לך מעולות.

אני גם שאבתי ממש קצת כשזה היה מוגזם והתינוק לא הועיל לקום, ואז הקפאתי את זה, החלב בימים הראשונים בעיקרו "קולסטרום" וזה בריא..אח"כ כשתגדל מעט(שבוע שבועיים) תוכלי להוסיף לה את זה.

בהצלחה..

בס"ד

מעבר לכאב שכבר המליצו לך איך לטפל,

רוצי לקנות פדים לחזה!

ולא לפחד מעלי כרוב. אם יש גודש , זה לא ייבש לגמרי. תקשיבי לגוף ולאינטואיציה (וגם לאמהות המנוסות פה ) . עלי כרוב זה מצויין.

ב"ה.

הקטנה התחילה להתעורר כל שלוש שעות וזה מאוד מקל את המצב...

ושמתי רפידות הנקה במקפיא וזה גם עוזר...

יש לי שאלה, 

אני נניח שואבת עכשיו ועוד שעה אני רוצה לשאוב שוב

אני צריכה לשים את השאיבות בנפרד או שאני יכולה לשאוב אחד על השני?

יועצת ההנקה אמרה לי לא לעשות את זה, כי זה טמפרטורות שונות וזה לא טוב...

תודה על המידע שעדיף לסחוט במים קרים.

בלי תוספות וכו'..בגדול זאת הנקה מלאה.

בשביל לא לקבל מחזור הנקה מלאה בהתחלה נחשבת בין 8-12 פעמיים ביום. כל שעתיים שלוש גם בלילה.

נחשב הנקה מלאה.

כלום לא אומר, אני הנקתי מלא!!

וקיבלתי מחזור סדיר מאז שהילדון היה בן 4 חודשים

לגבי פוריות - אני יודעת שכשמתקיימים כמה תנאים - ואחד מהם הוא שהתינוק יונק מלא, לא לוקח בקבוק *ואפילו לא מוצץ* - יש מניעת היריון ברמה של 98% (עדיין פחות מגלולות). אז אם יש 2% שנכנסות להריון ככה, אני מניחה שיש אחוז גבוה מזה של נשים שרק מקבלות מחזור.

עדיף לעבוד על מיומנות שתייה מכוס פתוחה מאשר להתעקש על הבקבוק.
ילד חכם, מאוד בריא לשיניים לעבור לכוס פתוחה (-:

צביה בת 7 חודשים, ומאז התחלת המוצקים היא גם שותה מכוס.

גם היא נורא אוהבת את זה כל פעם שאני ניגשת לשתות והיא על הידיים שלי, היא מתחילה לרקוד מרוב התרגשות וכמעט "קופצת" לי מהידיים כמובן שאני מגישה לה אל הפה, ושומעים שהיא שותה (מה לעשות, גם קצת נרטבת ומרטיבה - זה נכון).

אבל עם קש הם הסתדרו נהדר....[גם מטרנה ודייסה שתינו מקש...]

אפשר כמה שאלות?

סתם מתוך סקרנות

1. את נותנת לה לחם? אני נורא פוחדת ,אבל היא רוצה , ונותנת ביסים ענקיים.

יש לה שלוש שינים מלמטה ושתים למעלה התחילו לצמוח.

2 משום מה אני מפנקת אותה יותר מדי. ככה אומרים. הבעיה זה , שכשהיא בוכה, זה לא בכי סתם, אלא בכי דרמטי כזה . כאילו היא בייסורים איומים. אי אפשר להתעלם נכון?

יש לי עוד שאלות , אבל זה בינתים.

את מתכוונת שהיא קוראת לך ואת אשכרה עונה לה?! איזה חינוך זה?! תחשבי שאחר כך את תקראי לה והיא עוד תענה לך, החוצפנית???

את מתכוונת שהיא מרגישה שהיא בצרה, מתוסכלת או פוחדת, ואת תומכת בה?! מה, את אמא שלה או משהו כזה?!

יויויו איזה חינוך על הפנים... איזו אמא רעה!

(מתה על דודות ישראליות...)

(לחם אני נותנת. בהתחלה היא לקחה ביסים גדולים מדי, ואז היא פלטה אותם ע"י כיווץ הוושט. זה נראה כמו הקאה, ויחד עם החתיכה יצא קצת דברים מהקיבה. זה נראה לא משהו אבל זה שום דבר )

כבר התחלתי לתת לה לבכות חצי דקה לפני שאני באה . מס לדודות.

הוא פשוט לא יודע לבלוע כמות באופן לא מבוקר.

ככה שאני מסופקת אם קש יעזור.

עכשיו הוא עם שילשולים והקאות, ואני דוחפת לו בכוח תה מכוס...

הוא בקושי שותה 20 מ"ל, חצי על החולצה, והוא נחנק מזה...

ואפשר לנסות להצר את הקש בלחיצה כדי שתצא כמות יותר קטנה

אולי משהו יעבוד..

ושתי ידיות - מיוחדת לתינוקות . לפעמים זה קצת יקר , אבל שמעתי ששווה .

ככה גם נכנס קצת כל פעם ופחות נשפך, וגם הם מרגישים גדולים.

אצלי זה עבד..

בן ה-9 חודשים "יורה" את המוצץ כשהוא רואה אותצי שותה מכוס.

מבקבוק זה לא מעניין.

בינינו - גם לי יותר טעים לשתות מים מכוס ולא מבקבוק.

מתי הפעם האחרונה שניסית לשתות מבקבוק?...

החור לא גדול מידי?

כרגע הוא שותה מבקבוק שלב 2 (לגיל 3 חודשים אני חושבת..),

ואני לא רוצה להגדיל את הפטמה, זה לא טוב לדיבור.

כדאי ללכת לרופאה לבדוק..

איזה שבוע את?