פורום הריון ולידה (עמוד 5303)

יפעת את עשית להם את ההדרכה? 

כלומר, לא חשבתי שאת כבר לפני לידה עמית-טליה...העיקר שאת היית מוכנה  ועוד בזכות יפעת )

המון המון מזל טוב לכם!! תרוו ממנה שמחה ונחת דקדושה תמיד!!

יפעת יקרה תודה רבה!!

והלידה היתה חלומית והתינוקת עוד יותר

לישון! 

נשיקות יקרתי..

תשלחי לי תמונות במייל לראות את הנסיכה 

ב"ה

כל-כך משמח לשמוע!!!
גדלוה בשמחה נחת ובריאות!!
ובידיים מלאות.

איזה כיף לשמוע שהלידה הייתה טובה. ב"ה..

שתזכו לגדלה בנחת ובשמחה!

המון ברכות  

אני גוזזת בלילה כשהם ישנים. 

הוא מתעורר תוך שנייה ואי אפשר להרדים אותו בחזרה.......

נאלצתי לגזוז לו כשהוא בוכה וצורח... אימא שלי בטלפון שרה לו ועודדה אותו... חחחח נראה לי שמרוב צרחות הוא לא שמע אותה

אחרי זה נזכרתי שהוא כבר מסכים בחפץ לב לתת לי לקנח לו את האף, כי אחר כך אני משבחת אותו ואומרת לו כל הכבוד וזה... אז הוא מתלהב =) חבל ששכחתי מזה, אולי זה היה עוזר עם הציפורניים!!! חחח ננסה פעם הבאה........

בכל מקרה, אחרי שסיימנו חיבקתי אותו חזק והבאתי לו פרס - חטיף אורז 

הוא מבסוט...

אוחח.. זה היה סיוט.. חחח

היא כ"כ מהופנטת שהיא לא שמה לב

או שבעלי מעסיק אותה  עם ספרים..

בהצלחה

כדי שאני אצליח לגזור לה ציפורניים. זה לא רק הצרחות - היא כבר חזקה מספיק להזיז את הייידם מהמספריים וזה נהיה מסוכן - שמרוב תנועות שלה אני חס וחלילה לא אגזור בטעות את העור...

אז בעלי משתולל ורוקד, ורק ככה אנחנו מצליחים...

כבר ניסינו הכול....

גם יוטיוב כבר לא עוזר... ולא שירים ולא ריקודים....

כמובן שהוא לא חזק יותר ממני, אבל זה לא נעים בכלל שמחזיקים לך חזק את היד ועושים לך משהו שאת לא רוצה....

כל הבאסה... כשאמצא שיטה בע"ה - אעדכן...

מרוב סקרנות הוא שוכח להתנגד.

כמובן, אני מלוה כל פעולה ואצבע  במלל, זה גם עוזר להוריד התנגדות.

אפשר גם לתת לו משחק ביד שאת לא מתעסקת איתה-

זו הסחת דעת נפלאה!

יש כאלו שמפחדים מה"תיק" של הגוזז.

במספריים זה גם בשוונג אחד.

אין דרך לדעת מראש.

בחשיפה ראשונה אין תגובה אלרגית, ובחשיפה שניה יש תגובה מסויימת. התגובה בחשיפה השלישית תהיה חזקה יותר בדרך כלל, וכן הלאה.

מאודם מקומי במקום המגע, דרך פריחה וגרוד, נפיחות, ועד קוצר נשימה וסכנה ממשית.

אם יש סיבה לחשש, אפשר ללכת לרופא אלרגיה שיעשה טסטים לגורם החשוד.

יותר מיממה?! תריחי אני אישית לא הייתי משתמשת.

כן בוכים על חלב אם שנשפך 

אז הייתי טועמת כדי לבדוק אם הוא באמת התקלקל

והחלפתי כינוי.

יש לי שאלה קצת אישית ואשמח אם מישהי תוכל לעזור לי באישי.

ולפעמיים זה גם וירוס.

תקפידי לשתות הרבה שלא תתייבשי.

התחלת ברזל חדש?

אח"כ יש בעיות של גיל הריון, גדילת העובר ושאר מעקבים מינימאלים.

אם את חושדת, תבדקי, אם שלילי יופי לך, אם חיובי יופי עוד יותר ותלכי לאולטרסאונד לקבוע גיל הריון ואח"כ את יכולה להמשיך להתכחש....

בהצלחה!

ובכל מקרה, אני לא דואגת לזה.. כי בפעם הקודמת הבחילות לא אחרו לבוא... ורק אח"כ הייתי אצל רופא.. אין סיכוי שאגיע לחודש שלישי-רביעי בלי לדעת כלום

אם אני בהריון כרגע, זו ממש ההתחלה...

ואז אם את מגיעה לסוף-מתי הסוף?

אם הוא לא גדל מספיק או גדל יותר מידי - בהתאם לאיזה שבוע?

במילא זה כבר נכנס לי לראש יותר מדי, אז עדיף לדעת אם זה כן או לא =)

שאלה חשובה - בהנקה התוצאות של הבדיקה הביתית עלולות להיות פחות מדויקות?

יכול להיות שזה יראה לי חיובי וזה לא? זכור לי ששמעתי משהו כזה.....

ועוד שאלה - עדיף לבדוק בבוקר ולא בערב?

תודה.. 

אם זה מראה שלילי..יכול להיות שזה גם חיובי

וב"ה יצא חיובי =) לא דמיינתי.. ברוך ה'!

שיהיה לך בקלות, בשמחה ובנחת!

אתן יכולות קצת להזכיר לי מה הצעדים הבאים?

אני צריכה ללכת לרופא שיתן לי הפנייה לבדיקת דם.. ומתי בודקים דופק?

איך אני אדע מה הגיל של ההריון אם לא קיבלתי וסת בגלל ההנקה???

עשיתי בדיקה שגם בודקת גיל הריון, אבל זה לא אמור להיות מדויק... ויצא לי משהו כמו 40 יום (מבחינת החישוב של "וסת", כלומר, אני בהריון משהו כמו 4-5 שבועות... אבל איך יודעים באמת? רק אח"כ באולטאסאונד? או לפי בדיקת הדם...?

קצת תזכורות לא יזיקו 

כי ככל שעובר הזמן רמת הדיוק שלו יורדת.

בקלות ואושר!!!!

עד שבוע 10-12 אין סטיות בין העוברים.

תקבעי כבר עכשיו תור לרופא שיתן לך הפניה לאולטרה סאונד, לפי החישוב שעשית ללכת לבדיקת אולטרה סאונד לפחות עוד שבועיים מהסיבה הפשוטה שלפני שבוע 7-8 לא רואים דופק ולעיתים לפני שבוע 6 בכלל לא רואים עובר, רק שק, אז כדי שלא ילחיצו אותך סתם עדיף לחכות מעט עם האולטרה סאונד

(אני עברתי שני הריונות ללא וסת קודמת. גיליתי די בהתחלה בגלל תחושות גופניות שונות מהרגיל וקבעו לי גיל הריון לפי אולטרה סאונד, בסביבות שבוע 7-8)

מה שכן, עדיף שתבצעי גם בדיקת דם כדי לדעת מה הבטא, לעיתים אפשר לשער גיל הריון לפי רמת הבטא, ולפי הרמה ימליצו לך מתי הכי כדי לבצע אולטרה סאונד ראשון שבו יקבעו את גיל ההריון

גיל הריון לפי הבטא הוא לא מדיוק, כן עוזר לדעת מתי הכי טוב לעשות את האולטרה סאונד כי מתחת לרמה מסוימת של בטא קשה לראות באולטרה סאונד מה שצריך.

ומצאתי לך את זה :

• בדיקת אולטרה סאונד וגינלית אמורה להראות לפחות שק הריון אחד ברגע שרמת hCG הגיעה לכמות שבין 1,000 ל-2,000 mIU/ml. מכיוון שרמות אלו שונות כל כך ותיארוך ההתעברות יכול להיות שגוי, אין לקבוע אבחון הריון בעקבות ממצאי האולטרה סאונד לפני שרמת ההורמון מגיעה לפחות ל-2,000

מתוך http://www.mako.co.il/ninemonth-fertility/before/Article-298f394bc16f021004.htm

שיהיה הריון קל ומשעמם

עזרת לי ממש! 

והכי חשוב לעשות את כל הבדיקות והבירורים ברוגע ולא מתוך לחץ.

(וזה בהחלט מסביר את השינוי בהתנהגות של הבן שלך).

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך ומשעמם..ושבסופו תצאי בידיים מלאות 

תנוחי,תקחי חומצה פולית.. ותקבעי תור לאולטרסאונד.

מרגש 

.

כבר אין הריון

תאפשרי לעצמך לנוח לנוח ולנוח..ולהתאבל...

תרגישי טוב!!

מקווה שאת מרגישה טוב.

מן הסתם עברה עליך שבת מבאסת...

הצטערתי לשמוע {לקרוא..}

שה' ימלא חסרונכם בקרוב..ולא תעמדו שוב לא בידי נסיון ולא בידי בזיון.

תנוחי,תהיי קשובה לגופך,תבכי ותוצאי..

אנחנו כאן בשבילך.

רק קראתי את ההודעות שלכן והתפרצתי בבכי... בכי שישב לי בגרון כל השבת!!!

עוד יהיו עליות וירידות.. חיבוק 

בהנקה - אם זה שלילי זה שלילי, ואם זה חיובי, אז זה לא מחייב שזה אמין...

(משמעותי מאוד לאור ההתפתחויות בשבת!)

נראה לי שזה כן היה חיובי... כי היו לי כל מני תופעות מוכרות מאוד מההריון הקודם.....

לא שזה כזה משנה עכשיו... (:

פעמיים נכנסתי להריון בהנקה.. בדיקת הריון שלילי בדיקת דם חיובית. בקיצור בדיקות דם אמינות יותר.. והבדיקות הריון כנראה אינדווידואלי אצל כל אישה.

הלואי שירבו כמוך בישראל!

אפשר:

כל סוגי הקטניות למינהן -אפונה, עדשים ושעועית כו

אפשר פשטידות על בסיס ירקות (לדוג פשטידת הבצל של ליהיא לפיד מצוינת וממש קלה להכנה)

סוגי עוף/בשר

סלטים שונים ...

את יכולה להביא לה ארוחת בוקר- כמו חם מקמח מלא, ביצים, וסלט.

או שקשוקה

דגים למינהם,

ירקות מוקפצים

או ירקות קלויים בתנור (ממש קל להכין)

וכו'

צריכה עוד רעיונות?

ב"ה זכיתי להרבה שכנות טובות  אז כיף להיות גם מהצד שנותן...

שאלתי פה ולא בפורום מתכונים כי אולי משהיא יודעת מה אסור לאכול בסכרת הריון?נראה לי שהיא התביישה לומר לי את כל הדברים...

גם אני הייתי עם סכרת הריון ובשמירה וזה מחזיר אותי לקושי הזה,

איזה זכות שייש לה חברה כמוך.

ואיזה זכות יש לך..

מה שאסור-

קמח לבן, סוכר, תפו"א- במינון נמוך(אולי כוס בארוחה)

נראה לי שזה העיקר, לפי מה שזוכרת..

ירקות לסוגיהם זה הכי מעולה כי זה הדבר היחיד שאפשר לאכול כמה שרוצים.(לא כולל בטטה ותפו"א)

בס"ה להכניס להם תגבורת באמצע השבוע מתי שמסתדר לי...יש פה צדיקות גדולות שלקחו אחריות על השבתות (והם מכינות בכמות שתספיק להם לכל השבוע..) ובנות שבאות כל יום לדאוג לבית ולילדים.חייבים היא מרותקת למיטה והמשפחה גדולה ב"ה.

אבל הגדלות האמיתית לדעתי זה מצידה,לדעת לקבל זה הרבה יותר קשה.שנזכה כולנו רק לתת ורק לשמחות.

הוא הרופא הכי מומחה בארץ לעיניינים האלו את יכולה להשיג את המספר שלו ב144 הוא גר בפוריה עלית

אבל אני כן יודעת שגם לגבי גלולות הרבה נשים קיבלו ממכון פועה הנחיה להישאר הרבה מעבר למה שרשום.

אם אני מבינה נכון גם לגבי טבעת הבעיה היא לא שזה יפסיק למנוע באיזה שהוא שלב, אלא שהגוף בעצם נמצא במתקפת הורמונים זמן ארוך ללא הפסקה, וזה עלול לגרום נזק. אז אני יודעת שרבני פועה לא ממציאים מדעתם אלא נשענים על רופאים שחושבים שאין נזק בהרבה זמן הורמונים רצוף - אבל אני יודעת שיש גם רופאים שחושבים אחרת, ובנשמרתם לנפשותיכם הזה אני הייתי מחמירה.

ברשימת המסרטנים של משרד הבריאות גלולות ושות' מוצגים בסימן שאלה.

שאפשר להשתמש באותה טבעת עד 4 שבועות (ולא שלושה כמו שכתוב בעלון)

ואז לחבר טבעת חדשה לעוד 4 שבועות, ואחריה עוד טבעת לעוד 4 שבועות...

אגב לי אמר רבמהמכון, לחבר 2 טבעות ולא 3 כפי שהבנתי ממך...(שלושה חדשים...)

פצקרשת- אין שום קשר  בין מה שכתבת, למה שהאנונימת 1 כתבה.

יש בעיה בכך שהרירית לא מתחדשת, יותר משלושה חודשים! עד שלושה חודשים אין בעיה.

ואגב, זה לא קשור רק לגלולות, זה קשור גם לנשים שלדוג' אינן מקבלות וסת בגלל בעיות הורמנליות. אחת לשלושה חד' הן חייבות ליטול כדורים שיגרמו להתפרקות של הרירית (ולדימום דמוי וסת בעיקבותם...)

והאם גלולות עלולות להיות גורם מסרטן? כמו כל הדברים בדורנו תוכלי למצוא מחקרים לכאן ולכאן.

רוב המחקרים מוכיחים שנשים שנוטלות גלולות בין הלידות (!, כלומר לא מגיל 15 ואיילך כמו שיש.. רח"ל) לא סובלות יותר מסרטן מאשר נשים שלא נטלו גלולות כלל.

מה זה להחמיר? לא להשתמש בהורמונים מעבר להוראות היצרן (במקרה הזה - שלושה שבועות ברצף), אפילו ש*חלק* מהרופאים לא רואים בזה בעיה.

בסד

אם אני כבר פה...

אני יודעת שיש רופאים/רבנים שאומרים לא לעשות הפסקה בין הגלולות/טבעות וכו' "ולהקל על החיים", אבל מה שזה עושה להורמונים- ירחם ה'. יש לי חברה שלא עשתה הפסקה בין הגלולות- לפי הנחיה- פשוט "חגגה" שנה שלמה בלי מחזור ובלי להיכנס להריון, אבל - לפי עדותה- מה שזה עשה לה מול ילדיה ובעלה- ישמור ה' ויציל. עצבנות ומתח שלא יתוארו. היא הגיעה לטיפול אצל איזה יועצת אחרי שהיא התפרקה, והיא אמרה לה שברור שזה בהשפעת הגלולות. אז.. נחמד- אבל לכל דבר יש מחיר.

ל"אנונימי" לפי מה ששאלת- אם אפשר טיפה "להאריך"- זה נשמע בסדר, אבל תני לגוף את ההפסקה שלו ואת הניקוי פעם בכמה זמן. זה ממש חשוב לדעתי. הקטנה....

לי היו גלולות שגרמו לדכדוך ומתח, והיו גלולות שלא גרמו לשום דבר...

הנוברינג ספציפית, דוקא ידועה כפחות פרובלמטית מכל הבחינות. ולי לדוג' ב"ה היא ממש מעולה! גם כשאני מחברת 2 טבעות.

אגב, להתייחס לכך שאקבל וסת אחת לחודש, כמצב אופטימלי.. גם לוקה בחוסר אמת... כמו שאני מכירה את עצמי, גם המצב של להיות אסורה כל חצי חודש,יגרום לי לבאסה כללית גדולה, לפחות כמו תופעת לוואי של גלולות.

בקיצור, צריך לנסות ולראות. לא לדקלם דיקלומים. 

עכשיו זה כבר מובן לי יותר לפי דברייך- אנונימית 2 ונראה לי שזה אכן מה שהרב התכוון.

דבר שני, שמעתי הרצאה של הרב בורשטיין שאמר שניתן לשים יחד שתי טבעות- והשאר לא הבנתי- האם זה למניעה כפולה או כדי להאריך את משך השארות הטבעת ברצף?!
(או שגם את זה לא הבנתי)

אשמח לתשובה,

תודה רבה לכן.

גם פה - הכוונה היא לשים שתי טבעות  אחת אחרי השניה, ולא שתיהן ביחד חס וחלילה !

ואם לוקחים ברצף יותר מ3 טבעות, יש סיכוי גבוה להתפרקות הרירית= דימומים, גם אם לא עושים את ההפסקה.

כך אמרה לי רופאת הנשים, מכון פועה, וגם הנסיון...

לי אישית 2-3 טבעות ברצף נראות לי פתרון מעולה לכל הכיוונים...

בהצלחה רבה !

הכל הגיוני, כל אחת והגוף שלה.

יש מי שמקבלת מחזור מיד אחרי לידה,(ואולי לא יודעת על זה כי נכנסה להריון) י

ש מי שמקבלת מחזור תוך כדי הנקה.

יש מי שמקבלת עם אמצעי מניעה.

ויש מי שלא מקבלת בכלל הרבה זמן בין אם מניקה בין אם אמצעי מניעה ובין אם הגוף מחליט שהוא צריך לחזור לעצמו ולהתאושש לפני שהוא מקבל מחזור.

את יכולה- להירדם ולבקש שיעירו אותך כשתגיעי לפתיחה של 10

כמדומני שאין יותר מידי מה לעשות חוץ מלשכב ולהיות מחוברת למוניטור רציף.

אפשר אולי לבקש להתחבר לאפידורל כשהפתיחה היא גדולה מספיק (מינימום 6) ומשם בד"כ הלידה רצה מהר יותר.

לידה קלה ובשו"ט!

כי זאת השיטה הקלה ביותר כשהאפידורל מתחיל לעכב צירים...

יש מצב שיש לך שליטה מסויימת ברגליים, ואז את פשוט מקפלת ומותחת, ומנענעת מצד לצד.

ואם אין לך שליטה, אז את יכולה להעזר במלווים/ות שלך:

את יכולה לשכב עם ברכיים מקופלות, ושיניעו לך אותן מצד לצד.

אפשר להרים לך את הרגליים לחזה.

אפשר לעזור לך להסתובב מצד אחד לצד שני, וגם אז לפתוח ולסגור את הברכיים.

אפשר לעזור לך להסתובב אפילו על שש (בהישענות על כריות), או על גב המיטה, ולהתנועע מעט קדימה ואחורה.

זה מצויין! עוזר מאוד לתינוק להתברג באגן ולהתקדם בתהליך הלידה.

אם יש לך טבעת על האצבע - איך יותר קל לשלוף אותה? לא במשיכה ישרה, אלא בסיבוב ונענוע, מצד לצד. ככה גם בלידה

אבל יודעת שמאוד מאוד לא אוהבים את זה בבית חולים,

כי זה משחרר פיטוצין טבעי בצורה לא מבוקרת,

ומילדות אומרות שזה יכול להיות חזק מדי

אז לשיקולך-

אני פשוט עברתי כמה לידות ארוכות מאוד,

ובלידה האחרונה מישהי לחשה לי באוזן על עיסוי פטמות,

נשמע הזוי...

אבל עובד בטירוף!

התינוקת שלי היתה במצוקה, ואיימו שאם אני לא מתקדמת ישר לניתוח

[(יש לך חצי שעה! כאילו שאם ילחיצו אותי זה יהיה יותר מהר)

אז מיד התחלתי בעיסוי,

משהו כזה קצת אגרסיבי- כמו יניקה חזקה,

ואיך שבדקו לי פתיחה עברתי מ-4 ל-6 תוך דקות.

אבל שוב...

יש לי חברה גניקולוגית שהזהירה אותי לעשות את זה רק עם מוניטור ובבית החולים...

מתי לקבל אפידורל, לא הייתי מחכה לפתיחה 6

שמא תפספס, לפעמים זה מתחיל לרוץ...

בהצלחה

לידה קלה ונעימה!

קודם כל כל חצי שעה לשנות תנוחה משכיבה על צד ימין לשכיבה על צד שמאל,להניח כרית בין הרגליים.

אם את מרגישה את הרגליים והצוות זורם איתך אפשר גם לעמוד על הברכיים ולהישען על המיטה/כדור.

אפשר לעשות לך במקביל רפלקסולוגיה,לדבר עם העובר דמיון מודרך ועוד.. אפשר גם לקחת הומופאטיה.

ממליצה לקחת אפידורל מפתיחה 5 ולא לפני ככה בדר"כ זה לא מעכב את הלידה ואת כבר אפקטיבית בצירי לחץ.

לידה קלה בע"ה בעיתו ובזמנו 

עם אפידורל חייבים להיות במיטה וחייבים להיות עם מוניטור.

את אמורה להרגיש רגלים ולהצליח להרים אותם ולכן את יכולה לעשות כמעט כל דבר שאת רוצה במיטה.

אני ממליצה- דבר ראשון לנוח לאגור כוח = הלידה ככה מתקדמת הכי מהר תני לגוף לעשות את שלו בלי מחסומים (התכווצויות מכאב)

אח"כ כל מה שרשמו לך נכון.

(ד.א. - קטטר לרוקן שלפוחית שתן מקדם מאוד את הלידה, את לא מרגישה צורך לעשות, קיבלת לפחות ליטר שלם ויותר ושלפוחית השתן תופסת את המקום של התינוק באגן, ואחרי לידה את המקום של הרחם)

זה פשוט בלתי אפשרי!

לא להרים כמעט רגל.

אז לעמוד על הברכיים? להתנועע? לעמוד שש?

או שאני מקבלת מנת ייתר או שאין לי מושג..

אני כמה שעות אחרי הלידה עדיין לא יכולה לעמוד לבד.

מוזר.. ננסה את הרעיונות שלכן בלידה הבעל"ט בעז"ה.

אם את מקבלת במשאבה שאת מוסיפה לעצמך, ברגע שאת לא מצליחה להרים רגל אל תוסיפי.

נכון שלעמוד על הרגלים יותר קשה אבל לנוע על הצד ימין שמאל אין בעיה.

בלידה הקודמת שלי לקחתי תומכת לידה (סטג'רית - בחינם), וברגע שלקחתי אפידורל היא התחילה לעשות לי עיסויים באצבעות של הרגליים, מיד הצירים קפצו והתארכו (לפי המונטור ראינו,) ותוך חצי שעה התינוקת היתה בחוץ מה שבלידה הקודמת - ארך שעות. בקיצור מומלץ מאוד!

אני לרוב לא מאלה שמפיצים עצומות, לא ממש מתחברת לזה, אבל עכשיו אני מרגישה שלא נותר לנו מה לעשות
אז גם אם את לא יולדת בבית
גם אם אתה גבר ולעולם לא תלד,
אנא חיתמו על העצומה, כי לכל אישה יש זכות להחליט איפה היא תלד וממשלה אין זכות להחליט בשבילנו:

הנה העצומה:
https://www.atzuma.co.il/freebirth

להלן הסיבה:
עדכון לגבי החוזר: אז למי ששמעה ולמי שעוד לא שמעה פרטים אלו עיקרי הדברים: במשרד הבריאות עומלים בימים אלו על טיוטה כמעט סופית אשר תוגש בעוד כעשרה ימים למנכ"ל משרד הבריאות. מדובר בהנחיות חדשות בנוגע ללידות בית. רוח המסמך כולו אינה מכירה באפשרות שלידת בית היא בחירה לגיטימית. המסמך פותח בהצהרה שהמקום הראוי ללדיה הוא בי"ח. המסמך דורש מכל אישה שרוצה לידת בית לעבור בהצלחה מספר בדיקות בהריון - מדובר בבדיקות שלא כל אישה רוצה לעבור , וגם בדיקת אולטרסאונד שבועיים לפני תל"מ להערכת משקל. בנוסף על יולדת בית לקבל מכתב מרופא המצהיר על בריאות פיזית וגם על בריאות נפשית. ההנחיות לגבי התנהלות בלידה מגבילות ביותר. למשל בפקיעת מים אחרי 6 שעות חובה להתפנות ההמלצה היא שכל יולדת תתפנה לבית חולים תוך 24 שעות אחרי הלידה. בשפה של המסמך אישה שבוחרת להישאר בבית הרי היא מסרבת פינוי. כלומר ההנחה היא שכולן אמורות ללדת לבי"ח או להגיע לבי"ח מיד אחרי הלידה... בנוסף תינוקות בריאים לחלוטין צריכים להתפנות לבי"ח אם הם שוקלים פחות מדי או יותר מדי בלי קשר למצבם הכללי. בגיבוש המסמך לא התייעצו לא עם מיילדות הבית ולא עם ציבור הנשים הבוחרות ללדת בבית

ועוד הודעה דומה:

"בעוד כמה ימים יוגש מסמך המלצות למנכ"ל משרד הבריאות, הדורש להקשות מאד על נשים המבקשות ללדת בבית. המסמך הדרקוני מנסה להכריח את "הנשים הסוררות" לעבור במהלך ההיריון בדיקות מיותרות כדי "להוכיח שהן בריאות" ועוד שאר הגבלות כמו התערבות בהחלטות של המיילדת, ההכרח להגיע לבית חולים מיד אחרי הלידה ועוד. למרבה הצער, האנשים שבוחשים בקלחת הזאת (נציגי בתי החולים שרוצים את הכסף?) התכוננו לעשות זאת מאחורי גבנו. מזל שמישהו שם הדליף את המסמך הסודי, שנכתב ללא התייעצות עם שום גורם הקשור למיילדות בית, לרופאים או פשוט לנשים שרוצות ללדת בבית, ובכך איפשר לעסק הזה להתפוצץ.
אנא השתתפו בפיצוץ ועצרו את הפארסה: https://www.atzuma.co.il/freebirth
 

זה לא לגמרי מדיוק

אכן, יש איזה משהו כזה (ואני אפילו לא זוכרת אם זה חיידק או טפיל או מה) בצואה של חתולים שחשיפה ראשונית אליו מסוכנת בהריון

אם החתול שלך הוא עסק חדש, ולפני כן לא חיית בבית עם חתולים, אז כן, כדאי שתזהרי, אפילו מאוד, וגם תקפידי לשטוף היטב ידיים אחרי כל מגע עם החתול

אבל את לא חדשה בתחום של גידול חתולים אין יותר מידי ממה לחשוש, את בוודאות כמעט מוחלטת כבר מחוסנת

רק בגלל שאני בהריון נלחצתי

בדיקת דם שלך לטוקסופלסמה חיובית - אין שום סכנה לא לך ולא לעובר.

במקרה ובדיקת  דם לטוקסופלסמה שלילית, אכן יש להיזהר: לשמור על הגיינה בצורה מאד קפדנית (כלומר, מיד אחרי שאת מחליפה לחתולה שלך את החול לשטוף ידיים עם סבון) ואם יש אפשרות, אז שבעלך יחליף לה.

אולי יש לך פטריה?

איך יודעים אם יש פטריה? 

שלושה שבועות אחרי הלידה הייתי אצל הרופא כי כאב לי בעת מתן שתן

היו לי גם גרודים וכל המקום כאב הוא אמר שיש לי דלקת מקומית וכמה שריטות מכל ההתעסקות שם בזמן הלידה(קטטר, המילדת שימנה הרבה וכו)

הוא לא אמר כלום על פטריה.

יכול להיות שמאז התפתח משהו?

איך זה נהיה?

נידבקים ממישהו?

איך מטפלים בזה?

תודה יפעת שענית
(והרבה מזל טוב!)

יש נרות שמחדירים לנרתיק,תוך יום כבר יש הקלה..

יש לך הרבה הפרשות?זאת גם דרך לזהות פטריה..

ותבדקי גם שהדלקת עברה אולי בגלל זה עין מציק לך.

חיבוק וברוכה הבאה..תודה. 

וכן שאריות מהתפרים- גם בזה אפשר לטפל.

בכל מקרה- הייתי הולכת לרופאת נשים שתראה מה קורה שם.

אם היא תגיד שמבחינה רפואית הכל תקין שם אפילו שהתפרים מציקים ושלרפואה הקונבנציונלית אין מה לעשות עם זה,

אפשר ללכת לאוסטיאופתית של רצפת האגן.

מזה אוסטיאופתית?

על דולה בטוח אין,על הכנה ללידה תלוי איזה איזור ואם יש להם מטעם הקופה..

על מלונית יש החזרים רק מילד רביעי ומעלה.

תבררי מול מכבי.

אלא אם כן את הולכת לקורס שלהם ואז העלות מסובסדת.אבל תבררי שזה באזור מגורים שלך. שאני בררתי בהריון האחרון (לפני 4 חודשים). היה קורס בצ'קפוסט ואני גרה בצפת . אבל יש לך לידך בקשת קורס של דבש מסלע והוא שווה כל שקל! תבררי...

וזה היה פשוט מלחיץ! פתאום מתוך שינה לא הצלחתי להרגיש את היד אז התחלתי לצרוח ואז בעלי אמר שאני פשוט ימתח את האצבעות וזה עבר אני לא יודעת אם זה קשור לבלוטת תריס אבל אני גם עם אלטרוקסין ואם יש לך בעיה אז זתקחי מהר כדורים חובהבהריון.

אברר לך אם זה קשור לבלוטת התריס.

שלי היה לי אותו  דבר  ומישהי פה אמרה לי לבדוק את בלוטת התריס...

לכן חשבתי,

התקשר אלי הרופא שיש לי בעיה בבולטת התריס...

נלחצתי,

ואז בעלי, ה' יברך אותו שיש לו סבלנות לקרוא מאמרים משעממים ברפואה,

קרא שזו יכולה להיות תופעה נורמלית בתחילת הריון (טרימסטר ראשון)

מה שאני ממש מקווה...

אבל בכל אופן עד עכשיו לא היתה לי בעיה בבלוטת התריס (עקבתי אחורה על בדיקות הדם שלי)

וכן היו נרדמות לי הידיים.

זה גם יכול להיות כשהעובר משנה תנוחה ולוחץ על עמוד השדרה- ועל מערכת העצבים

ואז יכולות להיות הרדמויות.

זה ממש נשמע לי מה שקרה ליראת.

בכל אופן בדיקת דם פשוטה יכולה לגלות אם יש בעיה בבלוטת התריס.

וכמו שהרופא אמר לי היום-

אני לא רוצה להלחיץ (כאילו שאתה לא!) אבל כדאי לבדוק בלי להתעכב.

צריך לקבוע תור דחוף לאנדוקרינולוג שיגיד לך כמה מינון את צריכה וכו' וכו'...

חיכיתי להודעה..

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב.

כמה בסוף הנסיכה נולדה??

ב"ה

מתי היא ילדה?

תזכו לגדלה בנחת ושמחה רק שמחות!

שירשור - רוצים סיפור לידה

הרבה שמחה בריאות ונחת!

 וחיבוק גדול

עם הנקה..רק בגיל 3 ח' בערך אני מתחילה להפריד ומשכיבה על הבטן עם מוצץ. בגיל חודש הם עוד כ"כ קטנטנים..

מה שאני בדר"כ עושה איך שהיא קמה משינה אני מניקה,מרימה לגרפס,מחליפה טיטול,ומציעה צד שני אם היא רוצה בבקה אם לא אני יודעת שבכי הבא זה עייפת,ואפשר להשכיב בעריסה עם מוצץ.

בהצלחה!

אני גם עושה ככה- החלפה באמצע הנקה.. ויש מצב שהוא לא צריך צד שני? ההנקה לפעמים לוקחת 10 דקות מצד אחד ואפלו פחות.. יש מצב זה מספיק? הוא יכול להגיע ככה לחלב האחורי?? כי אני תמיד לא סגורה על זה שהוא באמת שבע..  

ומה עם הרגלים? זה לא שזה מרגיל אותם ככה ובגיל 3 חודשים זה קשה ומורכב יותר? 

חוצמזה, איך מרגילים למוצץ? הוא לא לוקח ממש.. איך מלמדים אותו לקחת מוצץ?

ממש תודה.. באמת צריכה הכוונה.. 

שמספיק להם צד אחד.. בהתחלה ההנקה מאוד ארוכה וסביב גיל חודש וחצי היא באמת מתקצרת. בדר"כ יש באמצע קפיצת גדילה.

מה שאני עושה עם המוצץ אני מניחה על הבטן ושמה מוצץ בפה ועם היד של התינוק אני תומכת במוצץ,ובהתחלה זה קשה כי זה נופל הרבה וכל פעם צריך להחזיר.. אח"כ הם לומדים להחזיר לבד.

בגי 3 ח' אני מניקה לפני השינה ואז כשהם מתנתקים מניחה על הבטן עם מוצץ.. ואני מתחילה בהדרגה קודם כל מפסיקה ממנוחת בוקר וצהריים ואז מהערב,בלילה אני פשוט מניקה בישיבה ומחזירה לעריסה.

התינוקת שלי בת 7 חודשים ונרדמת לרוב בהנקה.

בהתחלה , לקראת הערב היא היתה יונקת המון , אפילו כל 10 20 דקות ואז ישנה חלק גדול מהלילה.

עכשיו היא מתעוררת באמצע הלילה ,המון פעמים.

אם את תשתי הרבה תה שומר - זה טוב נגד גזים.

אולי בכל זאת עזרתי?

ההתלבטות עולה אם הוא ערני אחרי האוכל, משחק, בוהה.. ואז בוכה מעייפות- לפעמים צורח.. אני לא יכולה לשמוע אותו ונותנת לו פטמה ואח"כ מרגישה ייסורי מצפון.. עירסול ונידנוד לא מרגיעים את הבכי.. רק על הידיים..

אולי אני רגישה מדי לבכי שלו?! אבל יכול להיות אחרת???

זה לא משחק ילדים להיות אמא.. קשה משחשבתי..

השאיפה העיקרית שלהם בחיים - זה לחזור לישון.

(אצל ה-6 שלי, בכל אופן)

נגיד הם התעוררו בשביל לאכול/לעשות קקי/פיפי/החיתול הציק/היו צמאים/חלמו משהו וסידרת את הבעיה ההיא - עכשיו כל מה שהם רוצים זה לחזור לישון - ומהר! ומה יותר מהר מאשר להניק?

(בדרך כלל. אם לא ככה, אז תנסי טיול נחמד במנשא)

שהתקופה הראשונה הקשה תעבור מהר!

או תה שומר (קניתי גרגירי שומר וחלטתי אותם..)

למלכה שלי זה עשה פלאים

מה עוד?

בעיני את צודקת בהחלטהב שלך לא להרדים בהנקה, אבל חודש ושבוע הוא באמת עוד כ"כ קטן..

אולי תמשיכי להרדים אותו בהנקה עד גיל חודשיים ואז לבחון שוב את המצב?

תנוחה של בטן לבטן .כן גם היא הייתה ככה עם גזים וזה מה שהרגיע אותה ,היום היא בת 4 חודשים ועדיין  נרדמת ככה,,מפונת קטנה.אל תדאגי הגזים עוברים אחרי שלושה חודשים זה נראה כמו נצח אבל עובר מהר.ואין לזה שום תרופה ,אני אומרת לך מניסיון .סבלנו במשך שלושה חודשים,אבל עכשיו ב"ה טפו טפו טפו,אנחנו אחרי וזה ממש כיף לראות ילדה חייכנית ומצחיקה שעושה לנו פרצופיםודרך אגב הפסקתי כמעט את ההנקה כי כשהיא הייתה יונקת היא הייתה אח"כ צורחת שחבל על הזמן. עברתי למטרנה ,היא נרגעה ואני נרגעתי.אני הייתי יודעת כמה היא אכלה ומתי היא צריכה לאכול ושהבכי בין לבין הוא לא מרעב...היום היא יונקת בערך 3 פעמים ביום ושתיים בלילה .

אני מחליפה טיטול לאחר ההנקה וזה מעיר אותה ואחר כך אני שמה מוצץ ומנדנדת את העגלה או העריסה.

הם נרדמים מיד וגם מתרגלים להרדם ע"י תזוזת העגלה או העריסה. מה שטוב בזה שתמיד את יכולה להרדים אותו כך אם את בחוץ וגם בעלך יוכל להרדים אותו.

תעשי לו סדר יום - (כן גם בגיל חודש) אוכל, זמן ערות, שינה ושוב כשהוא מתעורר ישר תניקי תחליפי תקלחי ובהמשך שימי לו משחק או ספר להתבונן ואחר כך תרדימי ע"י מוצץ וניענוע העגלה או הלול.

אם את צריכה לצאת והוא ישן תוכלי להניק אותו תוך כדי שינה ולהחזיר אותו לישון וכך הוא יישן יותר זמן ותספיקי כבר לחזור.

תנסי זה עוזר פלאות וגם כשהוא יבכה תדעי למה אם זה בגלל שהוא עייף או רעב.

אני עוטפת אותו בשמיכה נעימה כמו עוטפים אחרי הלידה בבי"ח- מומיה כזאת.. שמתי מוצץ- ותוך שניונת.. נרדם המלאך! אמנם זה על הידיים אבל אולי לאט לאט הוא ילמד שהעטיפה הזאת מתקשרת לשינה.. אני מקווה לפחות! אני גם לא יודעת כמה זה יעבוד, אבל בנתיים (יום אחד) זה עבד.. 

אני משתמשת בגרפווטר לא יודעת אם זה הכי עוזר, אבל מפחדת לנסות לראות מה יקרה בלי- אז ממשיכה עם זה.. 

התחלתי לאכול שומר אמשיך גם עם התה- כל דבר שיוכל להקל.. שמחה לדעת ממנוסות שהתיסכול מהכאב הזה נגמר בסוף.. זה ממש נראה נצח! והוא באמת מתפתל בהנקה גם אבל גם כשניסיתי מבקבוק זה לא היה יותר טוב, אז אמשיך להניק כרגיל- תודה יראת!

וסגול- איך אני אמורה לקבוע לו סדר יום לא הבנתי .. הוא ער.. משחק ואז כבר מגיעה זמן ארוחה נוספת- מה? להרדים אותו בכח? כאילו גם אם הוא לא בוכה שהוא רוצה- או לא נראה עייף? ולפעמים הוא מתעורר מקקי בטיטול אז בכלל הסדר משתבש- כי אני עושה לו רפלקסולוגיה לשיחרור וקצת לחיצות בבטן ורק אח"כ מאכילה (חצי שעה אח"כ לפחות) כי את כל אלו אי אפשר לעשות אחרי האוכל.. 

ממש תודה לכן יקירותיי... מקל מאד לדעת שיש מבינות.. ומנוסות.. 

אז אם הוא מבוכה זה אומר שהוא עייף לא שהוא רעב כי הוא אכל לפני כן בדרך כלל את תראי שהוא ירדם לך בתחילת ההנקה ולא יאכל ארוחה שלמה. ואז זה אומר שהוא התרגל להירדם עם הנקה ולכן תרדימי אותו ורק לאחר שהוא יתעורר תאכילי אותו שוב

מגיל 3-4 חודשים. וגם אז - צריך לזכור שהצרכים והקצב חיים של הילד משתנים כל כך מהר משבוע לשבוע כך שסדר יום מסוייים מתאים עכשיו אבל בעוד שלושה שבועות כבר לא יהיה רלוונטי...

הקטנה שלנו בת חודשים וחצי, וגם היא כממובן נרדמת בהנקה אבל לא תמיד אז יש לנו "סל" תנוחות שהיא אוהבת להירדם בהם, בעיקר כי הן גם עוזרות לה לשחרר גזים, אנחנו כל פעם מנסים את מה שהלב שלנו אומר לנו ואם זה לא מתאים עוברים לתנוחה אחרת:

1. כמו במנשא אבל בלי- כמו שאמרו קודם, בטן לבטן ולכווץ לה את הרגלים קצת (כמו צפרדע) עם שמיכה חמה ועוטפת.

2.כמו במנשא אבל בלי 2- עם הפנים החוצה, עוטפים אותה בשמיכה ואוחזים בה ביד אחת מתחת לבית השחי (היא נשענת על היד והראש קצת נוטה למטה) כמה דקות של הליכה היא ישנה.

3. ראש בשקע המרפק- משקיבים אותה על הבטן כאשר הראש שלה בשקע המרפק וכף היד לוחצת בקלות על הבטן- זה תנוחה שעוזרת לה מאוד עם הגזים וגם מרדימה אותה.

4.על הירך- שהיא היתה יותר קטנה היא ממש אהבה את התנוחה הזאת: יושבים בישיבה מזרחית או חצי מזרחית (רק רגל אחת מקופלת) ומשכיבים אותה על הירך כאשר הראש על ברך  המוגבהת והגוף נוטה למטה לירך.

5. תנוחת הלב- מסתבר שהתנוחה הכי טובה זה כאשר אנחנו זורמים עם עצמנו ומניחים אותה איך שהלב שלנו אומר באותו הרגע - בדרך כלל זה בדיוק מה שהיא צריכה גם אם זה תנוחה חדשה או מומצאת במיוחד בשבילה...

לגבי הגזים אנחנו עושים לה הרבה עיסיים ורפסולוגיה ומקלחת מאוד עוזרת ומרגיעה אותה, ואני ממש משתדלת להוריד מהתפריט מה שנראה לי שגורם לה גזים.

בהצלחה גדולה ותנהנו ממנה.

ואחרי המון שירשורים פה בעניין, הבנתי שאין עם זה שום בעיה, והיום אני רואה שבאמת, כשהבת שלי לא עייפה כשאני מניקה אותה, היא לא נרדמת עם ההנקה, אבל נרדמת בקלות לבד חצי שעה-שעה אחר כך - כשהיא באמת עייפה. ובאמת שלא עשיתי כמעט כלום כדי "ללמד" אותה להרדם לבד. זה בא לה מעצמה עם הגיל...

באמת שכל ההפחדות על להרגיל לישון עם הנקה הן סתם סתם סתם. ואם זה נעים לך ולתינוק שלך - אז למה לא? הרי יש לו עוד כל כך הרבה שנים ללכת לישון לבד - כשהוא זה שצריך לחמם את עצמו, ולהתגבר לבד על מחשבות מעיקות, אז למה לא לתת לו עכשיו להרדם בצורה הכייפית ביותר שיש???

תחשבי על עצמך כמה נעים לך להרדם כשבעלך לידך מאשר כשאת לבד במיטה...

כמו  שכתבתי מצאנו שיטה להרדים אותו, ממש נסיך קטן.. אנחנו עוטפים אותו טוב ומערסלים.. 

העניין הוא שהוא נרדם רק בידיים וזה יכול לקחת חצי שעה לפעמים (ויותר) גם באמצע הלילה, וזה גומר עלינו.. מצד שני כשאני מנסה בעריסה בנידנוד הוא בוכה, וזה גומר עלי לא פחחות.. 

אני חחוששת שהילדונצ'יק פוחד לישון.. גם במשך היום הוא ישן מעט מאד.. ואם נרדם אצלנו ידיים ולא מספיק חזק אז מתעורר מהר מאד.  גם כשהוא גמור מעייפות הוא לא נרדם לבד.. זה מתסכל.. יש מצב הוא מפחד לישון?

הוא כזה מתוקי.. אבל אני עייפה מלהרים אותו כל פעם לחצי שעה של הירדמות (והכי מבאס זה שהוא מתעורר בסוף איך ששמתי אותו בעריסה.. )

לא יודעת אם יש תשובות.. פשוט צריכה עידוד..

הכי קל בהנקה, ואם לא, אז במנשא בתנועה.

הם מתוכננים להיות תלויים על אמא איזה שנה-שנתיים, ככה... ולכן הם נרדמים הכי בקלות ביניקה או בתנועה.

פשוט לערסל וזה בסדר??? כאילו זה טבעי והגיוני?? 

אז למה משגעים אותי שאני מרגילה לידיים??? אוף.. נמאס לי להקשיב לאנשים ולקרוא ספרים.. 

המציאות ממש לא דומה לסיפרים הדמיוניים שמספרים לי.. 

תודה, יוקטנה.. הרגעת אותי מעט.. (עד ההילחצות הבאה שתבוא מאיז יציאה של דודה כלשהי..

אצלנו, אחרי שעברה לו האלרגיה והכול נרגע... נשאר הרגל נפלא - הוא נרדם רק על הידיים... ורק אם מי שמחזיק אותו עומד..... והוא כבר התחיל להיות כבד, זה לא עסק =)

אבל לא הייתה לי אף שיטה אחרת... והייתי כל כך מאושרת שהילד כבר לא סובל מכאבי בטן (מהאלרגיה) שהייתי מוכנה להכול!

ואז היינו אצל המשפחה של בעלי, וחמותי ראתה אותי באה להרדים אותו - ולוקחת אותו על הידיים ומטיילת... אז היא ביקשה לנסות להרדים אותו בעגלה - והסכמתי...

היא הניחה אותו בעגלה, והוא הביט בה בסקרנות - כי הוא לא הבין מה קורה... והיא שרה לו, ואמרה קריאת שמע בקול... וטיילה איתו בחדר וכו'... וחוץ מפעם אחת שהוא בכה והיא נאלצה להרים אותו ולהחזיר אותו מיד לעגלה - חוץ מזה הכול עבר בשלום!!! הוא פשוט נרדם, לראשונה, בלי ידיים...

ואז החלטנו שאם זה קרה אסור לפספס את ההזדמנות, כי אחרי שהוא כבר ראה שזה אפשרי - הוא יהיה יותר פתוח ;)

באמת ניסינו.. לא היה הכי קל בהתחלה... הוא היה קצת מתבכיין - אז היינו מוציאים אותו ומחזירים.. ובסוף זה הצליח (בשלב הבא לאט לאט הרגלתי אותו גם להירדם בלי נדנוד, זה היה בלי ציוץ של בכי!!! אם תרצי עצות, דברי איתי...)

למה אני מספרת לך את כל זה? כי אולי הוא לא מוכן שא-ת-ם תניחו אותו ותרדימו אותו בנדנוד... אבל אם יש מישהו שיכול לבצע את הפעם הראשונה - עם המון רגישות כמובן - אז אולי זו יכולה להיות נקודת תפנית טובה כמו שקרה אצלנו

ב"הצלחה רב"ה! 

אחרי הרבה שנים למדתי מה לענות :

" אני מעריכה שעד גיל 15 זה יעבור לו , עוד לא ראיתי ילד בן 15 שמוכן שירדימו אותו על הידיים , כך שאני מעריכה שבשנים הקרובות הילד יתרגל גם בלעדיי...."

רוב הפעמים הן בהלם וצוחקות...

ואגב, אני מרגישה שלעיתים , כל הסביבה כל כך לחוצה על מה יהיה כש... שאנחנו מונעים מהילד את מה שהוא צריך עכשיו , עד למצב אבסורדי שמגיל שנה אסור שהילד יירדם בבגדיו כי מה יהיה כשהוא יתחתן ....

להרפות מהלחץ מה יהיה פעם , בנתיים את מסוגלת להעניק לו את מה שהוא צריך ואם הצורך שלו יתמלא ויהיה רווי , אז סביר להניח שהילד ייפרד יותר בקלות מההרגל הלכאורה לא טוב

"אני רואה שאת ממש דואגת לי! תודה!"

הן באמת דואגות לנו

אהבה של אמא- באיזה גיל זה היה בערך? ומזותומרת לא הכי קל בהתחלה? אשמח להכנה מוקדמת כלשהי...

לפעמים אני מנסה בעריסה בלי ידיים, וזה עבד בלי ידיים, אבל רק איזה פעמיים.. 

אני לא מסוגלת לשמוע את הבכי שלו וישר מרימה לחיבוק חזק ומרדים.. 

וכן, אני באמת צכה לאמץ לעצמי תשובה קבועה לדודות... ואולי באמת לגחך על העניין.. 

תודה. וב"הצלחה לכולנו במשימת החיים- גידול וחינוך ילדים.. (זה ממש קשה)

בסביבות גיל 4 חודשים פחות או יותר...

גיל חודש זה עוד ממש פיצי... נראה לי שכרגע תזרמי איתו...

בכל מקרה, שמעתי הרבה המלצות על הספר "הלוחשת לתינוקות", אולי כדאי לך לראות הצעות שם...

את תראי שהתינוק שלך יעבור כל כך הרבה שינויים בשנה-שנתיים הקרובות, וכל פעם יתעורר צורך חדש.

ובאמת בגיל הזה היא צריכים, ממש צריכים אותנו קרוב אליהם. אז אני במהלך היום בגיל הזה הייתי סוחבת אותה במנשא בכל זמן השינה שלה (וזה יכל להיות יותר משעתיים!). וככה הייתי יכולה לעשות מלא דברים ולהיות בטוחה שהיא לא תתעורר אחרי 10 דקות. ככל שהיא גדלה ניסיתי יותר פעמים להעביר אותה לעריסה ומתי שהוא זה פשוט עבד. ומאז היא שינתה הרגלי שינה והרדמות כל כך הרבה פעמים...

כשהתינוקי שלך קצת יותר יגדל, תתחילי להיות ערה, (אבל רק ערה ולא לחוצה) להרגלים לא טובים. ושוב, בלי פאניקה - אם ילד צריך עכשיו תשומת לב, אז נותנים לו ולא מתעלמים רק בשביל "לא להרגיל". ואם רואים שהוא כרגע מסוגל גם בלי היחס הקרוב שלנו - אז לנסות להעסיק אותו במשהו אחר. וכו'...

מחכה לעידכונים

אני עם פתיחה 4 כבר מתתי מכאבים, והתחננתי לאפידורל..

לא חשוב שהוא הגיע רק שעה אח"כ...

אני אלך עכשיו לראות מה התקדם, זה כבר כואב מידי

לידה קלה,טבעית,מהירה ובלי תפרים..

והכי חשוב אמא ותינוק/ת בריאים.

שיהיה בשעה טובה! עכשיו זה באמת קרוב!!

בהצלחה!!

ויהי נועם ה' עליכם!!

וכמובן תשלחי בע"ה מישהו לעדכן...

מגיע לה שירשור בנפרד

האם את עדיין סובלת?

איזה סוג של דקירות?

כל כמה זמן?

למשך כמה זמן?

האם יש לך איזשהי הפרשה/דימום?

האם ניסית לנוח? לשכב?

לשתות הרבה?

כאילו מישהו חותך.כל כמה דקות.זה הפסיק טיפה אבל עדיין קיים

אין הפרשות מיוחדות........

ניסיתי לנוח וזה עזר אבל עדיין צץ מידי פעם

גם לי זה קורה מידי פעם והרופאה אמרה לי שזה העובר פשוט קופץ לו בפנים לכיוון הנרתיק ..

התחלת להרגיש תנועות?

אם כן יתכן וזה העובר.

וגם שווה לבדוק אם אין דלקת בדרכי השתן.

זה מה שהרופאה שלי עשתה לי.

עשיתי בדיקה בדרכי השתן ויצא בסדר

הרגשתי את זה כבר פעם, אבל אני מפחדת שאולי אני מפספסת משהו.איך אלך להבדק אם התור לרופאה שלי הוא רק בעוד חודש?? מלחיץ

ככה זה בכללית,

במוקדי הבריאות לאישה יש מיון לנשים,

אפשר לבוא, לדבר עם האחות,

ואם זה רציני היא תכניס אותך לרופא.

לרופאה שלי יש גם שעות ביקור לחירום על הבוקר.

לא יודעת איך זה בקופות אחרות, בטח לא שונה מאוד

תרגישי טוב ושיעבור בקלות

אני לא רופאה,

אבל מה שבטוח מתוך ניסיוני בצירים מוקדמים,

זה שמה שהרופאים תמיד אומרים

זה לנוח לנוח לנוח ולשתות לשתות לשתות

יש הרבה תופעות משונות בהריון ללא הסבר,

כל מיני כאבים שבאים והולכים.

ממש...

מה שצריך זה להיות עם יד על הדופק

אם זה נרגע עם מנוחה- כמובן להמשיך ולנוח.

את יכולה להתקשר למוקד קופ"ח- אני יודעת שאצל כללית לדוג' יש מענה של אחיות 24 שעות ביממה

ואם לא עובר/מחמיר אז ללכת לבדוק- אולי יש לך דלקת הנרתיק? אולי פטריה? אולי דלקת בדרכי השתן? זה מאוד נפוץ בהריון ולפעמים התחושה של מיקום הכאב קצת משלה בהריון.

תקשיבי לעצמך, והכי חשוב-

בהריון אין דבר כזה פאדיחה

אם תלכי לרופא ויגידו לך כלום, תגידי תודה לה' תשמחי

וגם בפעם הבאה תטריחי את עצמך שוב,

כי עדיף לא לקחת סיכון בהריון ...

(למרות שעל פניו שאם הכאב שכך אז לא נשמע מסוכן)

ב"ה

ובכלל את כותבת נהדר!
אולי תוצאי ספר??