פורום הריון ולידה (עמוד 5311)

אם זה עושה דימומים א זלהפסיק ולעבור לגלולות רגילות.

כל עוד את מניקה. אח"כ תעברי למשהו אחר (או במידה ומתחילים דימומים, לא כתמים של אי לקיחה בזמן)

ועדיין עם סרזט, מבחינת הרופא, אם זה טוב לי למה לנסות להתרגל למשהו אחר...

אז אם כבר שאלת, אני עונה... די מבואסת מזה... לא הספקתי כלום ממה שרציתי לעשות בחופשת לידה, וגם עדיין אין לי מטפלת. אבל ב"ה לא מתלוננים!!!

פעם ראשונה שמרגישה שקשה לי לחזור לעבודה אבל אני בטוחה שנתרגל... מדהים איך שכל לידה, כל חופשת לידה וכל ילד כל כך שונים אחד מן השני...

אחרי חופשת לידה. בע"ה תמצאי מטפלת מסורה שתעניק הרבה חום ואהבה לבייבי.

באמת באסה לסיים חופשת לידה... לי קורצת החופשה מעבר לפינה... בעוד חדשיים וחצי, בע"ה, שהכל יהיה תקין ורגוע. מחכה בקוצר בקוצר רוח לעשירי בטבת... מה לעשות, זה התאריך המשוער שלי...

חופשת לידה מתחילה בדר"כ רק חודש וחצי אחרי הלידה..

ומקווה ביותר לא להגיע ל40.. אני רוצה אותו כבר בידייים..

וחוצמיזה- לידה רשונה אז אני ממש בסקרון איך תהיה הלידה...מה יהיה הסיפור שלי???

בשורות טובות!!

אנחנו באותו שבוע..אולי נפגש..אבל נראה לי שאני אסחוב אחרי התאריך.

מה עושים עם המגרנה שעושה טשטושים בעינייםם?.... הצילו....

בנוסף לבדוק לחץ דם וחלבון בשתן ובדיקות דם לתפקודי כבד 

יש לי את זה כל הריון. זה פשוט מציק, מאוד...

אני שבוע 33, ובאמת רופא אמר לי עכשיו שכדאי לבדוק את מה שאמרת, אפילו שזה דבר שחוזר אצלי בכל ההריונות. (ועד היום הכל היה תקין בהריונות ב"ה)

אבדוק מחר בע"ה.

תודה!

(אגב, מקודם- הסתכלתי להנאתי בפורום ופתאום הכל נהיה מטושטש.... קצת נחתי ובנס לא הגיעו כאבי הראש הנלווים...)

שאת מצפה , שיהיה בשעה טובה , לידה קלה , בריאות לך ולתינוק. איזה יופי! ועכשיו שאלה האם דולה גם לוקחת דולה?

כן אני לוקחת דולה בע"ה את המורה שלי!!!!

אמן תודה!

לוקחים כחודש וחצי לאחר הלידה ברגע שיש לך מרשם מהרופא נשים.

אולי שיניים.

רק בריאות,מזל שבעלך איתך,קבלי חיבוקים!

כ"כ כואב לו

מה שמוזר זה שכצמחו השינים מקדימה הוא לא הגיב ככה

זה נורמלי ? חום גבוה, הקאות, שלשולים, חוסר תאבון ועוד דברים משונים

כולה שן

לקטנה שלנו היה בשבת חוה"מ 40 מעלות, בליל שבת. ולא נצפתה עוד שן חדשה באופק.

אולי זה וירוס, ואולי זה באמת השן החדשה (תתחדשו! ).

לקורס פרטי אם יש למדריכה קבלות.

אני מעבירה הכנות ללידה בי-ם בערב,פרטים במסר.

מה שלי עזר: לאכול מלפפון / שקדים.

אומרים שגם לשתות חלב עוזר, לא ניסיתי.

לא לחשוב פעמיים פשוט לקנות tums

השריפה הזו לא שווה את הסבל.

מה שכן, סבתא שלי אומרת שצרבת מראה על הריון בריא

ותינוק עם הרבה שערות

יראת, אם תמצאי משהו, אשמח לשמוע עליו אחרי הלידה

הבנתי שיש כמה דברים אולי בשיטת אביבה ועוד מישהי שברח לי השם שלה שעוזרת לך לזהות את ימי הביוץ וככה את נמנעת מאישות באותם ימים.

מלבד זה יש נרות אבל אני ב"ה בשבוע 33 בזכות נרות "הנשמה" האלו

בטח תהיינה כאן כמה יותר מנוסות ממני.

ואם את מניקה מלא אז זה כבר חצי מניעה.

היא מחפשת משהו לטווח ארוך!!!!!!!

גלולות = הורמונים ולטווח ארוך לא כדאי.

מדבקות=הרומונים אותו כנ"ל וחוצמזה שהן בעיתיות כי הן חציצה בטבילה ואז את מבזבזת מדבקה יקרה סתם.

לא לקבל וסת זה פוווול הורמונים, הורס את הרחם ואת הבריאות.

התקן זה הפתרון היחיד שהוא מאפשר לך להיות ביחד בזמן טבילה וכד' וגם להימנע מהריון.

עוד לא המציאו משהו חדש.

טיפה יותר יקר מהגלולות אבל שווה לשכחניות. נקראות אוורה.

ציסטה בחילות וכו'...

כנראה שההגדרה של אמצעי מניעה טובים היא יותר מדי אינדוידואלית לכל אחת.

(יש משהו טוב אחד ב "עקרות הלכתית".....הביוץ לפני טבילה, אחלה אמצעי מניעה..... )

לשקם היקרה- היתה לי (ועדיין יש) משך שנים עקרות הלכתית ולכן ביזבזתי המון המון זמן לשווא עד שהתחלתי לטפל וגם אז, כשעברתי מרופא נשים רגיל לרופאה מהוללת ונחמדה, היא ביזבזה לי 3 חודשים לבדוק שאני באמת צודקת ולכן הפסדתי במאבק. עד היום אני נלחמת בזה, למרות שירדתי מההריון לנסות הריון נוסף עם טיפולים. אין בזה ש ו ם תועלת עבור מי שסובלת מזה.

לפני כ-5 שנים היה לי CMV ורופאת זיהומים אמרה לי להשתמש באמצעי מניעה שנה כדי לא להיכנס להריון. קניתי נרות מגעילים אבל החלטתי שזה טפשי. אם אינני נכנסת להריון עם טיפול אכנס להריון בלי שום מאמץ? ואכן, נכנסתי להריון אחרי למעלה משנה אחרי טיפולים (ופתרון זוועתי לעקרות ההלכתית), הריון שהסתיים בהפלה בסוף שביעי בגלל ההרס שגרם ה-CMV לעובר.

שיטת אביבה: אינה מזהה ביוץ וכו', אלא דורשת תירגול מתמיד ומעייף של השיטה והתוצאות, אם יש לא מגיעות לפני 3-6 חודשים (הבטיחו לי 3 ואחרי שעברו 3 מהתחלת הטיפול היא נזכרה לומר לי שהשינוי קורה אחרי 6 חודשים!!).

את שיטתו של הרב ביגמן את מכירה?

אם לא - מוזמנת לקרוא כאן:

http://www.kolech.com/show.asp?id=30902

(יש גם מספר טלפון).

לכן מרשה לעצמי לראות משהו חיובי בחושך הזה.....

כבר שמעתי סיפורים הזויים..

מגביר את הסיכוי להריון זכר

לק"י

עגלה של חברת סילבר קרוס שהיא 4 גלגלים רגילים.
אמבטיה רכה (כלומר מרופדת עם ספוג וריפוד) ובשלב מאוחר יותר אפשר להפוך אותה לכמו טיולון.
היא שימשה אותנו עד גיל 8-9 חודשים, ואז עברנו לטיולון.

באמת חשוב שתרגישי טוב עם העגלה ולכן כדאי ל'שחק' איתה ואני בכונה כותבת לא מעט בחנות. (אני לא עשיתי זאת ומצטערת על זה)
 גם לצבע, צורה וכו' חשוב להתחבר.. אך אני גיליתי על עצמי שזה משתנה לעיתים חופות
צריך לדעת להשלים עם החלטות, אחרי ששוקלים ומחליטים.

ב"הצלחה!

היא גם אמבטיה וגם טיולון והאמבטיה מתקפלת שמקפלים את העגלה,היא נסגרת בצורת מטרייה קנינו אותה מתצוגה ב900 ש"ח

למה שלא תקשטי את העגלה כך שתמצא חן בעינייך?

למשל להוסיף איזו אפליקציה של דובי או משהו כזה על הריפוד, לצרף תיק עגלה יפה ותואם או כל דבר אחר שימצא חן בעינייך.

ולגבי המלצה על עגלה - אני אחזור על ההמלצה הקבועה שלי לעגלה שקונים לילד הראשון

שתהיה זולה!!! עגלה כזאת שתוכלי להרשות לעצמך להחליף אחרי ילד אחד בלי יותר מידי יסורי מצפון.

בעגלה יש כ"כ הרבה דברים חשובים, ומה שבאמת חשוב משתנה מאחת לאחת בהתאם לצרכים השונים.

עד שלא הלכת עם תינוק בעגלה את לא באמת יכולה לדעת מה הדברים הכי חשובים לך בעגלה, ולא משנה כמה המלצות תקבלי.

לי יש עגלה של פג ונציה (עד ידית שעוברת מצד לצד), קניתי אותה ביד שניה ב600 ש"ח, ובמחיר ששילמתי עליה אני בהחלט מרוצה.

שכנה שלי קנתה את העגלה חדשה בקרוב לאלפיים ש"ח, והיא לא היתה לא נוחה. היא ממש התבאסה, אבל לא יכולה להרשות לעצמה להחליף מהר כ"כ...

אבל נראה לי שיש לי בעיה שורשית עם העיצוב שלה..

מחר אני אלך לראות עם אמא אולי היא תעזור לי להתלהב ממנה...

נוחות זה מעל הכל!

אחותי סבלה עם עגלה נוראית, שהיא גידלה בה שני ילדים,והיא הייתה כבדה, קשה לקיפול ולהסעה, בלי אביזרים מתאימים, והיא בכתה על זה כל השנים.

אנחנו למדנו לקח וקנינו ביד 2 עגלה קלה, מתקפלת בקלות, נוסעת טוב ובלי מאמץ ומתאימה לנו.

כדאי לעשות רשימה לפני הקנייה (וגם עכשיו לא מאוחר) מה חשוב לכם- אם את נוסעת ברכב/ טרמפים וצריך לקפל אותה הרבה, אז שתתקפל קטן ומהר, ותיפתח בקלות. אם יש לכם מדרגות בכניסה לבית-אז גלגלים קטנים או גדולים מדי זה באסה, כמה קלה חשוב לך שהיא תהיה וכד', האם קריטי לך אמבטיה (לנו לא היה וזה היה סבבה לגמרי), צבע ועוד.

כדאי להכנס לאתרים עם המפרט של העגלות- כמה מצבי שכיבה וישיבה, משקל, מראה, ולבוא לחנות עם פחות או יותר רשימה או כיוון.

בהצלחה!

אם את צריכה להיא תסגר למטריה, זו בעיה, כי היא מזוודתית....

משהו שחשוב וכדאי זה שהגלגלים יהיו גדולים ולא קטנים מידי כי ככל שהגלגל גדול יותר התנועה נוחה וקלה יותר.

לי היה חשוב שיהיה סגור כמה שיותר (ויש את זה רק בד"ר בייבי) כי יש אצלנו רוחות מטורפות.

סל גדול (שלא אני אסחוב.. את זה עשיתי 9 חודשים וזה מספיק. )

תלוי מה את צריכה, לפי זה תראי עגלה.

אני אישית ויתרתי על האמבטיה לטובת דברים אחרים שהייתי צריכה בעגלה, אבל סה"כ הסתדרנו מעולה בלעדיה - וטוב שכך. חוסך מקום אח"כ.

אמבטיה רכה (רצינו שיהיה סגור  מהרוח ולא יתפוס מקום אכסון)

אני יכולה להגיד בפה מלא שהחסרון היחיד שלה הוא המחיר

זה ברחוב עזרת תורה אם אני לא טועה (בסנהדריה)

מקווה שלא קישקשתי...

בהצלחה!

תודה לעםהשם.

פשוט אמרו לי שיש בחנויות של ד"ר ביבי או בסגנון. לא יודעת...

ואיני יודעת איפה יש כאלה בירושלים?

sombady???  any bady???

(סליחה אם יש שגיאות ^ כתיב באנגלית אני לא משו)

כדאי בכלל, ושם בפרט!!

שזה באיזור י-ם מילד רביעי ומעלה יש החזרים דרך הקופה, 2 הבתי הבראה זה בכשרות מהדרין.

בטלזסטון זה רק לציבור הדתי יותר חרדי את צריכה ללכת עם כיסוי ראש ושרוולים וגם גרביים למרות שחברות שלי היו ולא אמרו להם שום דבר על גרביים.

שמעתי שהאוכל מצויין.

הדסה בייבי גם מיולדות שלי שהיו מאוד נהנו יש שם תינוקיה ויש גג 3 תינוקות יש שיחות על הנקה מפגשים וכו'.

אם זה משמעותי ללכת לביתהבראה או שאני יכולה לנסוע לבית מלון, נראה לי שזה אותו מחיר פחות או יותר. וגם אוטוטו יעבור חודש מהלידה ולא נראה לי שהם יסכימו לקבל אותי. רציתי ללכת אבל עם החגים זה לא הסתדר ובנתיים הזמן עבר.

לכן חשבתי על האופציה של בית מלון, קצת לנפוש להירגע לצבור כוחות. מה הבית הבראה נותן יותר מאשר מלון?

גם אני מתלבטת אם לנסות הפעם.

מישהיא יודעת כמה עולה התענוג ואיזה זכויות יש דרך לאומית כסף?

סליחה על הניצלוש

וזה מה שמחזיק אותי בשפיות בהריון הזה... המחשבה על הדסה בייבי בסוף 

מקום שקט, אחלה אוכל, טיפול מקסים בתינוקות וממש תנאים של בית מלון.

אם את מאלה שצריכות חברה והמולה, עדיף טלזסטון, בהדסה שקט וכל אחד לעצמו.

אגב, לילה אחד בעלי ישן איתי שם והיה מקסים!

והם גם יכולים להאכיל אם את רוצה.

את רק ישנה ואוכלת (ומניקה, אם את רוצה...)

ובבית מלון - נראה לי הקופה משתתפת עד חודשיים אחרי הלידה.

בטלזסטון מקבלים עד חודש אחרי הלידה.

בטלזסטון בין 400 ל 700 ומעלה - תלוי איזה חדר לוקחים (יש חדרים רגילים, משופצים, משודרגים, לבד או עם עוד מישהי).

הקופה מממנת 300 בערך ללילה, מילד רביעי, נראה לי 3 או 4 לילות. (לאומית זהב).

וגם מעלי,אסרר אם הם מכינות גם ללידה.

ונעמי לביא משילה.

לא מכירה את השניה

אם את רוצה עוד פרטים עליה אז באישי..

0527203378
ושל נורה 0504451234

אם את רוצה פרטים, אז בכיף...

גם לי היה ככה- ואיזה מרפאת אמרה לי שיש קשר הדוק להורמונים, ועם זה- זאת הזדמנות לעשות עבודה על הנושאים שצפים ושגורמים לבכי- כל החיים- תיקון- שיהיה הריון קל ופורה

קל להאשים את ההורמונים,זה קורה לך בסופ"ש בערבים הוא סתם מכל דבר?

אז באמת למה את כל היום בוכה? אולי יש סיבה ?

לפעמים קשה להגיד לעצמינו דברים , לפעמים אפילו בלתי אפשרי.

אם תשבי עם עצמך לבד , בלי לפחד  מה"אמת", אז אולי תגלי , שזה אולי באמת הורמונים. זו גם סיבה טובה אבל חוץ מזה .

הריון , זו תקופה יפה מצד אחד , אבל מתוחה מצד שני . הרבה חששות , שלא תמיד מבטאים . איך יהיה התינוק? איך תהיה הלידה ? והספיקות יוצרים צער כזה , והדמעות זה דרך בריאה להשתחרר.

אז אולי השאלה הבאה היא , מה יכול בשלב זה , בתנאים האלו להקל?

אולי שחייה בבריכה? או הליכה? או אפילו משהו טוב לאכול , או בריחה נעימה לתוך ספר .

ואם אמא שלך צודקת או לא , זה בסופו של דבר לא משנה.

מה שחשוב , זה שתרגישי טוב , או כמאמר אריק קלפטון (זמר)

There's always sunshine after rain

וזה נכון גם לחיים , אחרי הגשם (של הדמעות) תזרח השמש .

זה יתן לך כל מיני מנשאים.הם נראים טוב אבל נראה לי שהם קצת יקרים.גם אני חיפשתי.אני ממש התעצבנתי על המנשא שלי (יש לי מנשא מבד) כי היה לי מעצבן כל פעם לפתוח ולקשור אבל אחרי שבוע עם המנשא של אחותי התחלתי להלל ולשבח את המנשא שלי.נכון שזה מעצבן לפתוח ולקשור כל הזמן אבל לפחות הגב שלך לא נהרס.המנשא של אחותי גמר אותי. אז אולי כן שווה לנסות...

מגיל 0 צריך רק להתאים לו ולך

יש אתר שנקרא המנשא הנכון כנסי אליו יש נשים שמתאימות לך מנשא בכל הארץ את לוקחת אותו לשבועיים ומחליטה אם הוא מתאים

מומלץ מניסיון

מיכל גוטמן

דולה - מדריכת הכנה ללידה

יש את מנשארי הבד הארוך זה מגיל 0 מלידה..ויש מנשאים קשיחים יותר שזה מגיל מאוחר.

לי אישית יש את מנשארי.

http://minsaim.co.il/104117/%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99

לידה ראשונה לידת בת נטהרתי אחרי חודש ושבוע

לידה שניה לידת בת נטהרתי אחרי 3 חודשים

לידה שלישית- פרטים בהמשך

בשתי הלידות משהו כמו חמישה שבועות. (בן ובת..)

בד"כ לא מספיקים להיטהר לפני כן.

זה כ"כ אינוודואלי כל אחת,

איך הוסת  תמיד יש כאלה בין 3-7 ימים דם. 

כמה את מחמירה עם עצמך וכמה את פונה לשאול שאלת רב על כל פד.

וכמובן - מספר הלידה, ככל שעולים במספר כך קשה לרחם להתכווץ ויותר זמן יש דימום, כי יותר זמן לוקח לרחם לחזור לעצמו.

לא נראה לי שאת יכולה להסיק משהו מסקר שכזה.

מקוה כמה שיותר מהר לפני שבוע וחצי ילדתי וכבר נמאס לי לדמם אני מתגעגעת לבעלי בטרוף.....

6 שבועות

ולפי רוב הרבנים לא משנה אם זה בת או בן....

קחי נשימה עמוקה לפני

אצל חלק בדיוק בשבוע ה 6 אחרי  הלידה.

אצל אלו שלקחתי מיד אחרי הלידה גלולות- זה לקח חודשיים וחצי ארוכים, מייבשים ומדכאים...

ואז למדתי שאם כבר- להיטהר ואז להתחיל עם הגלולות

(לי זה לא עשה כתמים וממילא כשכבר מותרים יש פתרונות שונים)

לא ראיתי הבדל בין אם זה בן או בת.

ב ה צ ל ח ה ! ! !

זה קשור הרי להשפעות של הורמונים,לא?

אולי פשוט לנסות להעביר אותה לבקבוק ודברים אחרים שיענינו אותה.

וכמו שכתבו עלי כרוב,במקביל לשתות תה מרווה ותה נענע שגם מייבש חלב.

להוריד הנקות.

שיהיה בשעה טובה! המשך הריון קל,ארוך ומשעמם!!

"לאימא קשה להמשיך להניק אותך כ"כ הרבה חמודה, לכן מהיום את מקבלת X פעמים לינוק ביום (תחילטי לפי הקצב שאת רוצה לצמצם לה)

יכול להיות שהצמצום יספיק לך, ותרגישי עם זה טוב, ואם לא אז אחרי כמה ימים את מסבירה לה שוב יפה - ממחר את לא מקבל לינוק בבוקר/בצהריים בערב... וכך בהדרגה אפשר להפסיק לגמרי.

ולמעשה ברגע שמצמצמים את ההנקה שהיא כבר יודעת שהיא לא מקבלת חופשי, סביר להניח שגם להפסיק לגמרי אחרי זה ילך בקלות יותר

אולי תנסי לשים אותה לידך כשאת מצחצחת ותני לה גם מברשת.

אפשר גם "משחק"- שהיא מצחצחת לך קצת ואז את מצחצחת לה.

אולי לעבור לה על השיניים בעדינות עם מברשת יבשה (או עם טיפה משחה) אפילו מתי שהיא ישנה. לא חייבים משחה ומים כדי שזה יהיה נקי.

(ת'אמת אני לא זוכרת בת כמה היא אז אולי זה לא ממש רלוונטי?)

היא כבר גדולה (שנה וקצת) ומבינה יפה מאוד את כל הטריקים שלי...

שאמרנו לו לשאוג כמו אריה,או שהוא יצחצח לבובה שיניים,ואח"כ לעצמו וקצת אמאבא עוזרים. בהצלחה!!

אז אני נותנת לה מברשת עם מעט משחה, נמצאת לידה ומדריכה אותה,

"צחצחי בשיניים למעלה"

ועכשיו בפנים

ועכשיו פה וכו וכו...

אני מתחילה לצחצח והיא אוטומטית מבקשת לצחצח גם.

בהתחלה היא הייתה מוציאה לשון ענקית ומצחצחת אותה,

לאט לאט הראיתי לה לצחצח גם את השיניים.

תחילה היא מצחצחת, אח"כ אני עוזרת לה.

ברור שזה לא צחצוח מקצועי, אבל זה מביא אותה למודעות של נקיות.

אגב, גם אצלנו בהתחלה היא לא הסכימה בשום אופן,

אבל כל בוקר ממש דאגתי שהיא תהיה ליידי בצחצוח ואז היא בקשה גם.

אני צריכה לצחצח לה??

היא לא תבלע את המשחה?

קשה לראות את הקטנטנים סובלים..

מקווה שהיא תרגיש טוב מהר,תראי מה הרופא יגיד ותחליטי

חיבוק לך, וחיבוק לה.

אם היא עדיין מסכנונת קטנה, הייתי נשארת איתה (גם בשבילה, וגם בשבילי ובשביל שלוות הנפש שלי). נשמע לי שזה יום פחות מתאים להשאיר אותה לראשונה אצל מטפלת. בעז"ה מחר היא תרגיש טוב יותר.

אה, ואם היא מרגישה קצת יותר טוב, אולי הייתי נוסעת איתה ללימודים- את יודעת הכי טוב מה מתאים ונכון לך ולה.

רפואה שלמה!

בס"ד

אוף

הוא עצבן אותי..

כזה חאפר, נתן לי הרגשה שבאתי סתם ואני אהבלה ולא על כל דבר רצים לרופא...

"ויראלי, ויראלי"

יופי

בנתיים היא גם משלשלת,צ'ונה שלי,

וכנראה אני אלך לעוד רופא...

והרופא הראשון נשמע באמת לא משהו. מקווה שהלכת לאחד אחר (בשביל השקט שלך )

רק בריאות!

מי שזה מתאים לה להניק נהדר,וכמו שיוקטנה אומרת הנקה זה הרבה יותר מאוכל.

מי שזה מתסכל אותה,מעיק עליה,קשה לה וכו'..

אז ב"ה ויחי המצאת המטרנה.

ובאמת ב"ה, לא בכל מחלוקת אפשר למצוא פשרה כזאת של חצי חצי.

אבל להגיע לפשרה מעשית זה רק צעד אחד, עם כל חשיבותו. עכשיו האתגר הבא להגיע גם לשלווה ושמחה של שניכם עם הפשרה, ולהתגבר ביחד על רגשות המרירות. הזוגיות שלכם חשובה לא פחות מהאוכל של הקטן. נסי ליצור ביניכם כמה שיותר שיח של הבנה ואהדה לרצונות של השני. בידי האישה יש כוח עצום לשלום בית!

רק בריאות ונחת מהקטן ובכלל.

אני מאמינה בהנקה. אלא אם כן , זה ממש , אבל ממש סבל בל יתואר. כל ההתחלות קשות - עדיף להניק, כן זה קשה . אבל רבי ארי-ה לוין זצ"ל אמר שהדברים הטובים באים בקשיים.

אבל כמו שיפעת אומרת , תעשי מה שטוב לך ולתינוק- ואם החלטת , אז בלי רגשות אשם.

אבל, זאת אני!

(רק מלחשוב על לקום להכין בקבוק בלילה אני מפהקת  ולחשוב על לסחוב איתי כל יציאה מים, בקבוק, מטרנה וכו'- הצילו! עדיף כבר להשאר בבית )

בן כמה הקטן שלך? קטנצ'יק ממש פי מה שזכור לי.. כמו שאמרה זקנת השבט- כל ההתחלות קשות.

גם לי היה קשה ועבר! לא הייתי מחליפה את ההנקה בשום דבר.

ואת היתרונות שבהנקה את בטח יודעת ואם לא אני מקווה שאחרות יפרטו.

אבל, ת'אמת נשמע שכבר החלטת. לא? ואם ככה אז רק נותר לאחל שיהיה לכם רק טוב! עם הנקה ובלעדיה  

גם אני רוצה לתת לה מטרנה. די נמאס לי מהגזים האלה היא צורחת ואני בוכה איתהביחד אין לי כוח אני לא אוכלת כלום ובעלי בכלל לא היה מוכן .עכשיו שהוא ראה שאני סובלת הוא הסכים לי לשלב. מי שואל אותם בכלל? זה הם שמניקים?זה קשה .אני מתענה שאני מניקה אותה.אני לא יודעת כמה היא אוכלת.היא אוכלת כל שניה.מה שמפחיד אותי שעכשיו אם אני מתחילה מטרנות אני הולכת לקבל מחזור והמחזורים שלי די קשים.זקוקה לעצות. השירשור הזה הגיע בזמן

הבעיה הראשונה היא לוותר על הנקה.

הנקה לפעמים פשוט קשה מדי לאישה, מטעמים פיזיים או נפשיים. זה אמיתי לגמרי.

ציינת הרבה גורמים פיזיים שעלולים להביא לסיום הנקה: קשה, מעייפת, מגבילה.

אני מוספיה קשיים נפשיים: אמא שלא ינקה בעצמה כתינוקת, חוסר תמיכה מהסביבה הקרובה, חוסר ידע, התעללות מינית בעבר, חלילה.

ישנם גם קשיים ביולוגיים, אם כי הם נדירים: בעיות הורמונליות, ניתוח להקטנת שד בעבר.

לפעמים יש שילוב של כמה גורמים. חלק ניתן לפתור בתמיכה (וניג'וס של הבעל לא נקרא תמיכה!!!), ולפעמים זה לוקח המון זמן עד שהעניינים מסתדרים (ילד שני, שלישי...).

אני חושבת שלאישה יש את "המילה האחרונה" בנושא האם להחליט וכמה. הסביבה יכולה לנסות לתמוך באישה המניקה (יש לזה חשיבות עצומה), אבל בסופו של דבר ההחלטה של האישה היא הקובעת, ומשהתקבלה ההחלטה, שוב, הסביבה צריכה לתמוך בה.

אני תומכת בהחלטה שלך להפסיק להניק

הבעיה השניה היא בתקשורת בינך ובין בעלך, וההנקה כאן היא רק סימפטום. אפשר שאת לא מצליחה לבטא את הקושי שלך, ואפשר שהוא לא מצליח להבין ואולי הוא לא מצליח לבטא איזשהו צורך אמיתי אחר, כאשר ההנקה עבורו היא רק סמל לאותו צורך שלו? קשה לדעת, מרחוק...

אתמול היא צרחה שפשוט בכיתי איתה ביחד. אני לא יודעת אם היא שבעה או לא היא כל שניה רוצה הנקה.ושאני נותת לה מטרנהאני יודעת בדיוק כמה היא אכלה.אז אני רגועה שהיא לא רעבה וסתם מתבכיינת.אבל זה הפך לפשוט בלתי נסבל אפילו בעלי נכנע ואמר שאני יתחיל לשלב לה ונראה איך היא מתמודדת.

ממש כך מגעיל.

עושה לה רע

אז כל הילדים שלה גדלו על בקבוקים

שמחים ומאושרים - לאמא שפויה

אני אוהבת להניק, ונלחמת עדיין על הנקה

אז מה שעושה לך טוב מותק!

ראשית, סליחה שאני מגיבה ככה אבל איך בדיוק ההנקה קשורה לבעלך?! אללא להתערב בדבריםשהוא אינו יכול להבין בהם -ואת זה כל רב יגיד לו - ואולי זה הפיתרון לדבר עם רב שישוחח איתו ויסביר לו שאי אפשר להכריח אישה להניר בעל כורחה - זה לא תחום שהוא צריך להתערב בו. אני מאמינה שהוא לא עושה זאת מתוך רשעות אלא מחוסר הבנה, גם הוא רוצה את הטוב ביותר עבור בנו ולכן אם רצונכם בתינוק בריא אז עליכם לדאוג קודם כל לבריאותה של אימו - הנפשית והפיזית ואם לא טוב לה להניק בין אםפיזיתובין אם נפשית אז שלא תניק - ב"ה שיש בימינו מטרנות מה שמקטין במידת מה את הצער שיש בגידול הילדים. (כנראה שאנחנו בדרך לתיקון של אותו חטא של חוה )

שנית מנסיוני עם הילד הראשון התעקשתי יותר מידי על ההנקה. בניתי את המערכת לימודים שלי ככה שאוכל לנסוע להניק אותו. בין כל שני שיעורים היה לי חלון (שיעור חופשי- הפסקה) הייתי נוסעת אליו מניקה וחוזרת מהר לשיעור לאחריו ואז שובחלון ושוב נסיעה להנקה. זה היה פשוט טירוף. אני הייתי תמיד בלחץ ותמיד תמיד עייפה - בכל זאת חודש אחרי לידה. וגם הוא היה לא רגוע בגללי כי אני הייתי עצבנית ופשוט העברתי לו את זה. כשהחלטתי להפסיק הרגשתי כזאת הקלה כאילו עול כזה כבד ירד לי מהכתפיים. וזה היה שווה גם עבורי ובטוח שגם עבורו.

אז לא צריך להתעקש יותר מידי לעשות משהו שהוא לא טוב לך במיוחד שזו התקופה שעלייך לחשוב על עצמך יותר מכל ולשים את הצרכיים שלך בעדיפות עליונה במיוחד הצרכים הנפשיים ולפחות עד התאוששות מלאה מהלידה שזה יכול לקחת חודשים ואפילו שנה.

אז שורה תחתונה הבןשלך צריך קודם כל אמא בריאה בגופה ובנפשה.

ודבר אחרון מי אמר שמטרנה זה לא טוב?? את בעצמך אמרת שהוא יותר רגוע ושבע. אין מה לעשות זה יותר משביע כי זה לא תלוי במה שאנחנו אוכלות ולא בכמות השינה שאנחנו ישנות. החלב שלנו לפעמים סמיך ומשביע ולפעמים דליל ולא משביע.

בהצלחה והעיקר שתגיעו להבנה בשלום ובשמחה

דבר שני אבל נאמר ממקום לא הוגן, כי לא חוויתי את זה.

אני ממש מסתכלת על הנקה, כבריאות הילד. אני חושבת שצריך להלחם על זה לפחות בהתחלה.

גם אם זה קצת קשה ומעייף, נראה לי שלקום לילד כל פעם שהוא בוכה זה מעייף לא פחות

אבל נצרך.

וככה אני בע"ה אשתדל להתייחס לזה.

בקשר לבעל, לדעתי זאת החלטה של האישה. כי זה מצריך ממנה את המאמץ.

ולפעמים הבעל לא מבין מה הקושי שעובר עלינו

אפילו בהיריון, הוא לא מבין למה פחות לסחוב ולמה לאכול בזמנים מדוייקים וכו'

אבל הוא צריך להבין שבגלל שזה הקושי שלך זאת גם החלטה שלך.

ואת מצידך יכולה להבין את החשיבות של העיניין בעיניו ולנסות להגיע לאמצע עם פעם להניק ביום וכו'.

על אף שבטוח לי שהמטרנה בערך מברכת "תמות המשכורת"

אבל השלוות נפש, הרוגע, והידיעה שהיא לא רעבה, שווה בהחלט 55 שקלים לחמישה ימים..

שונאת להניק, נמאס לי מזה, אין לי כח..

ניסיתי לתת לה סימילאק פעם ביום אבל היא צ-ו-ר-ח-ת-!

אז עכשיו נפל לי האסימון אולי זה בגדלל זה?

אז עכשיו אני עושה לה הפסקה כמה ימים ומתלבטת אם לעבור למטרנה?

בעעע

שונאת להניק!

פעם-פעמיים ביום עוד מילאץץ...

ואם בעלך רוצה שתניקי אז שינסה.. שיבין עד כמה זה מציק. 

חוץ מהבריאות שבזה!

וחבל לפספס...

אני בכלאופן מניקה אבל מדי פעם מפנקת את עצמי במטרנה

אם אני עייפה או לחוצה או סתם לא בא לי על זה, אני פשוט מביאה לה בקבוק ושנינו מרוצות

אבל באמת - כמו שכולן כאן אמרו - אמא שפויה עדיפה על חלב........

ודאי שכל אחת עושה מה שטוב לנפש שלה,

אבל אולי אם היינו יודעות יותר על הנקה,

היה לנו יותר טוב איתה-

מוזמנות להכנס לקישור (בעיקר בנושא "למה השד הוא הטוב ביותר", יש שם הרבה מידע מחזק (למי שרוצה, כמובן):

http://translate.google.co.il/translate?js=n&prev=_t&hl=iw&ie=UTF-8&layout=2&eotf=1&sl=en&tl=iw&u=http%3A%2F%2Fwww.askdrsears.com%2Ftopics%2Fbreastfeeding

(פשוט כאב לי על התינוקות הפיצפונים שיפסידו כל כך הרבה טוב, כי אמא שלהם בדיוק קראה בפורום תגובות שהחלישו אותה)

נ.ב.

גם תינוקות ששותים מטרנה לא תמיד רגועים, סתם לשם ההגינות....

זוכרת שהייתי בשוק לגלות את זה

(של הילד כמובן)

לא לעודף הסברים למה הצעד שלה לא נכון לדעתכן.

בכלל בפורום יש מין הרגשה של הנקה עד המוות.

לא לחינם בורא עולם נתן שכל לכמה אנשים לייצר מטרנה, לא לכולן יש יכולת, סבלנות וכוח להנקה.

תהיינה נחמדות ותפרגנה לה על ההחלטה!!

בס"ד

שלום לך,

מה שהרגשתי במכתב שלך, מעבר לקושי של ההנקה,

יש הרגשה של מאבק כוחות עם הבעל, עד כמה (אם בכלל) יש לו את הזכות

 להתערב בעניין ההנקה.

נסיון לכפות עלייך להניק זה דבר מקומם, וזה עצמו יכול לגרום לאנטי כלפי ההנקה.

ייתכן ואם תסבירי לו את הרגשתך, מה מקומו בתהליך, מה את מצפה ממנו, המצב יוקל.

שאלת "מה הוא לא מבין ש.." 

בעלך לא יודע ולא יכול לדעת שהנקה זה קשה, מתיש, מעייף, מרדים, מכביד על הגב הכתפיים והידיים, וכ'. את יכולה להניק שעה ברצף, עד שכבר אין לך תחושה בידיים, בעלך לא יידע מה את מרגישה אם לא תאמרי לו.

(בילד הראשון הייתי מניקה המון זמן,

ומתפקדת גם כמוצץ.

וקרה שבעודי חושבת איך לקום בלי להעיר את הקטנצ'יק,

כי כל הגוף כבר כואב,

בעלי נכנס לחדר ושאל :"תגידי, את כל היום רק יושבת?".....

מבחינתו זאת מנוחת צהריים בישיבה...!)

.

גם את לא באמת ידעת מה זה להניק עד שלא התנסת בזה.

הציפיה שהוא יבין דברים שאין לו שום אפשרות להבין אותם, ועוד מבלי שתסבירי לו

עלולה ליצור תיסכולים מיותרים וחבל.

 (וגם כשמסבירים צריך להסביר בסבלנות, ולעיתים לחזור על זה. אחרת הוא אולי יבין בשכל, אך זאת לא ידיעה חושית. הוא לא מרגיש זאת. אין לו למה להשוות את זה)

בקיצור דברי עם בעלך על מה שאת מרגישה וחושבת,

ותובילי אותו יחד איתך למסקנה שלמעשה בהחלטה כזאת

את זאת שחווה את הקושי, ואת ההתמודדות 

ותפקידו לתמוך בך במה שתחליטי.

בכך הוא מעניק לילדו ולעצמו אימא ואישה

 בריאה שמחה רגועה ומאושרת.

(כמובן לאחר שאת מקדימה ואומרת

שברור לך שטובתו של הילד ושל המשפחה לנגד עיניו,

ואת מאד מעריכה את האכפתיות שלו מהעניין.)

לאחר שזה מתיישב,

את יכולה באמת לשקול את האופציות שעומדות לפנייך,

כדאי שתלמדי על הנקה ותדעי על היתרונות המוספים שלה לעתידו של הילד.

כי הנקה זה לא רק חלב. גם אם תוותרי, לפחות שתדעי על מה את מוותרת.

(ואגב, יציאה עם ילד יונק קלה הרבה יותר,

במקום בקבוקים, מים בטמפרטורה הנכונה

 וכ' את צריכה רק חיתול...)

ולעצם העניין כל עוד את לא מוותרת לגמרי על ההנקה, אין רע במטרנה, רק כדאי שתתכנני מתי את מניקה, ומתי את נותנת מטרנה.

(כדי שהגוף שלך 'יתרגל' למתכונת החדשה של יצירת חלב)

לגבי הגאזים-תינוקות לא יונקים סובלים מגזים, לא פחות ואולי יותר!!

ונקודה אחרונה- לגבי האוכל שלך, מהניסיון שלי ושל חברות רבות אין קשר בין האוכל שלך לבין גזים.

בהצלחה רבה!!

לעזור לאישתו להניק:

להביא לה את התינוק בלילה להנקות ולהחזיר (אם הוא לא ישן איתכם במיטה);

לעשות את עבודות הבית;

לחזור הביתה מוקדם לפחות פעם בשבוע, ולתפוס פיקוד על הקטן, לאוורר את אמא קצת;

ככה לאמא יהיו יותר כוחות נפשיים ופיזיים להתפנות להנקה אם כל כך חשוב לו, הנה כמה אפשרויות שלו לעזור לך

אני מתארת לעצמי שהתינוק קטן.

לי בהתחלה היה מאד קשה. הייתי כל הזמן בלחץ שעוד מעט עוברות להם ה-3 שעות (במקרה הטוב) ושנאתי את זה.

קודם כל לקחתי יועצת הנקה ודבר נוסף ההתחלות קשות אבל עכשיו  הרבה יותר קל לי.

עכשיו הנקה לא לוקחת שעה אלא 7 ד' לערך והילד כבר יחסיתיודע לינוק לבד וההחזקה שלו הרבה יותר פשוטה.

דבר נוסף, אם את קרובה מאד ללידה כדאי שבלילה תשני ובעלך יתן מטרנה  כך תהיי רגועה יותר ביום.

כשמותרים אפשר להפוך את ההנקה לחוויה של יחד וחיבור משותפת....

בהתחלה זו היתה שנאת חיי. עכשיו אני לא רוצה להפסיק להניק לק רק בגלל היתרונות אלא גם בגלל הנוחות. ההנקה לוקחת לי הרבה פחות זמן מכל הערכות למטרנה.

הינה לכן כמה תשובות לשאלותכן:

הקטנצי'ק בן חודשיים, לגביי בעלי דווקא הוא עוזר לי המון בבית ומביא לי את התינוק בלילה למיטתי כדי שאניק אותו. רק בכדי שבנו הראשון יקבל הנקה. 

לאור המצב הקשה שתיארתי הנ"ל אמא שלי החליטה בתחילת שבוע להרים את הכפפה ולעזור לי. 

אמא שלי בעד הנקה ועודדה אותי להנקה אבל בגלל שראתה אותי סובלת היא הציעה לי שהיא תקנה לי דוגמיות של מטרנות. בשקיות קטנות.

וכך היה, היא קנתה ניסינו והקטנצי'ק אכל ואכל כאילו לא ראה אוכל שבוע. התרגשתי.

ולכן, יום אחרי עשיתי קניות עם בעלי בסופר בעודנו הולכים עם עגלת הסופר ועגלת התינוק ו...

בשמחה ובששון אני מורידה מהמדף הגבוה את קופסת המטרנה הגדולה שלב 1 ומשלשלת לעגלת הסופר ומתצפתת על מבטיי בעלי עליי, מחייכת אליו ואומרת:  "רוצה אישה שפויה? רוצה ילד שיאכל טוב? רק מטרנה (או שילוב)" 

הוא חייך מעט כי ראה שאני נחושה בדעתי ולכן, 

אזר אומץ לקראת סוף שבוע להרתם למשימה החדשה שלו: לתת מטרנה לבן שלו. האכיל אותו עם הרבה חיוך ואמר לי: "רות, אני חושב שזה טוב המטרנה. אני רואה שהוא הרבה יותר רגוע, הרבה יותר טוב לו... אולי תסבירי לי איך מכינים לו את מטרנה עם המים כדי שאדע להכין ..."

התמוגגתי.. בנוסף, בעלי אמר לי אתמול: "אני מרגיש שאת כבר לא עצבנית את רגועה ושלווה"

מעניין מאוד מאוד למה?!

הרשי לי לספר לך את סיפורי...

ילדתי לפני שנה ואני כמו כל האמהות הטריות מצפות להניק בכיף ובשלוה...

אך גם הקטנטונת שלי ינקה שעות על גבי שעות והיה נראה שאף פעם היא לא שבעה.

דווקא בעלי לא לחץ עליי להניק אבל ההרגשה הייתה רעה- כנראה אין לי מספיק חלב, כנראה שזה לא מספיק לה וכו'.

מההתחלה שילבתי מטרנה יחד עם ההנקה שהמטרנה הייתה העיקרית. לא האמנתי שיגיע שלב שההנקה תהיה העיקרית.... אך ב"ה בגיל חודשיים העניין הסתדר ועברנו להנקה בלבד (כשאני איתה, כשלא הייתי איתה היא קיבלה מטרנה, לסמוך על שאיבות זה מאוד קשה ולפעמים פשוט בלתי אפשרי!).

לכן, אני תמיד אומרת מנסיוני: הנקה זה באמת חשוב, מקסים, מדהים אך לא צריך לפחד ממטרנה!

מטרנה זה לא רעל!!!! כן, מותר לתת מטרנה ומותר לשלב עם ההנקה אם זה אומר שאת וכל הבית יהיו שפויים....

אני שמחה לשמוע שהתסכול עבר ושב"ה עברת לשילוב בין השניים... נשמע אידיאלי במצבך!

המון בהצלחה ואל יאוש!!! בע"ה זה עוד הסתדר!

לפני אי אלו שנים (12?) חיכיתי שלוש שעות כדי לשבת על הכיסא של הסטייפלר . הייתי כבר זקנה בת 29, וממש כלו כל הקיצין. כמו שאתן מבינות , לא התחתנתי עד כה , אבל היא קבלה אותי , ואני זוכרת את מאור הפנים שלה , ואיזו שמחה פנימית שהיתה לה .

אני לא יודעת אם אני בעד או נגד. פשוט דילמה קשה מדי. בכל מקרה זה מזעזע.

קיבלה אותי בשמחה ובמאור פנים, ברכה ברכה חמה מכל הלב, סיפרה סיפור על הנכד (לא זוכרת בדיוק פרטים), הביאה ריבת אתרוגים ואמרה שאפילו הרופאים הכי חילונים מאמינים בזה... בקיצור מה נגיד? באמת משהו מיוחד... איבדנו אישה צדיקה. זכר צדיקה לברכה.

לא זכיתי להתברך לפני הלידה אבל זכיתי לברכה למצוא חתן

וריבת האתרוגים ידועה... אנסה למצוא סיפור..

רגש ושכל ביחד אצל נשים בדר"כ זה קשה במיוחד עכשיו שאנחנו אימהות.

חברה שלי הלכה אליה לקבל ברכה ללידה קלה, היו שם עוד נשים לפני לידה ואת כולן היא ברכה:

לידה קלה ורגילה וכ'... את חברה שלי היא ברכה :עובר בריא ושלם, אמא בריאה ושלמה...

חברה שלי היתה לחוצה כי לא שמעה לידה רגילה היא חזרה לרבנית וביקשה ברכה ללידה רגילה..

הרבנית חזרה על עצמה ואמרה:עובר בריא ושלם, אמא בריאה ושלמה...

חברה שלי הלכה ללדת, לידה שהתחילה רגיל והסתיימה בניתוח...

מדהים לא?

יתומות נשארנו?

הקטע הוא, שגם לי אמרו ללכת לרבנית קנייסבקי לקבל ברכה.

ודחיתי. כי חשבתי שיקח לי זמן עד שאכנס לרבנית.. אמרו לי דווקא שהרבנית מכניסה מהר נשים הרות לקבלת ברכה. 

טוב לא חשוב איך שחשבתי לנסוע כבר ילדתי יום למחורת.  

אני מקווה שהכל כבר הסתדר,ואם לא לקרוא לעזרה ולשאוב כל 3 שעות.

 תעדכני..

אני זוכרת שאמרת שיש לו את הרפלקס.

במקרים כאלה תנסי שניה להרגיע אותו בלי הציצי, כדי שהוא יצליח לעשות פיפי.

לפעמים כשיש להם פיפי זה מפריע להם לינוק.

מקווה שתרגישו טוב!

את ההנקה של 6 הוא בערך ינק,אבל לא הפסיק להתפתל מכאבי גזים והוציא סריחים...

ועכשיו ההנקה של 9 הוא ינק 3 דקות ושוב התחיל לצרוח מכאב ועשה מלא סריחים..

לא שיניתי כלום בתזונה.. סתם התקף שך גיל 10משבועות כמו שהיה לו בגיל 3 שבועות?ו

אוף תיקתקים של חולצה אחת שרטה אותו בראש..אני כזאת דפוקה,אבל הוא פשוט זז לי מלא כשאני מחליפה לו בגדים

קודם כל- די! את לא דפוקה..!! בכלל לא...

את נותנת לו משהו נגד גזים? אני נתתי לבת שלי שגם סבלה מאוד (עכשיו כבר מתחיל להרגע לה..).

סימיקול של טיפטיפות- נותנים לך בפנים מזרק את נותנת לו 6 כרבע שעה לפני האוכל...

אצלי זה היה מצויין, היא עדיין עושה סריחים לפעמים אבל היא הרבה יותר רגועה.

עכשיו אני מתחילה להפסיק לה עם זה וזה מתחיל לעבור לה..

אמרו לי שעד גיל 3 חודשים זה טבעי מאוד כל הגזים האלה..

ולגבי השינוי בתזונה- רופא הסביר לי שלפעמים לוקח לגוף של תינוק להתרגל לאוכל שאת אוכלת ורק אחרי תקופה הוא מפתח אלרגיה אליו.

כל העולם אמר לי להפסיק חלב כשזה היה לה.. הפסקתי (לשבוע עד שהגעתי לטיפת חלב) שאלתי את האחות- והיא אמרה לי שזה שטויות. אם היא היתה אלרגית היא היתה מקיאה לי את האוכל.

ואם זה רק גזים- אז אני יכולה להרגע- זה יעבור ובינתיים צריך להתמודד..

להרגיע אותו- יעזור לקפוץ איתו קצת, ואם יש לך כדור פיזיו שמעתי שהוא מחולל פלאים בזה (ללא נסיון)

אה, וגם כדי שיהיה לך ידיים פנויות, יש נדנדות כאלה שמתנדנדות באופן אוטומטי- ומרגיעות את הגזים.. ואת יכולה לשאוב!! הגזים עוברים כשזזיםעם התינוק...

אנחנו חרשנו את הבית עד שהיא היתה נרגעת..

טוב האמת, גם מרחנו לה לפעמים כשזה היה בלתי נסבל- קצת ערק על הבטן...

בכל אופן- את אמא מצויינת!

בהצלחה מותק!!

וגזים קורה לטובים ביותר,נסי לעשות לו עיסוי בבטן עם האגודל בכיוון השעון,

אופניים ברגליים,מנשא.

נשיקות

ולגבי השריטות- אל תדאגי, זה מחלים מאוד מהר בגיל צעיר.

רק טוב

הבטן שלו בערך פעמיים ביום עשתה לו גזים וכאבים, הוא היה ממש מסכון, וכל פעם חשבתי שזהו נגמר, אז לא הלכתי ליועצת הנקה,וכאב לי בבית שחי (צינורית סתומה?) ועכשיו שעבר שבוע והוא עדין עושה בעיות יש לי תור ליועצת הנקה דרך הכללית, מעניין אם זה שווה כמו אצל הפרטית, אעדכן אתכן בלי נדר.

הוא פשוט מסכן, בהתקפים הוא יונק דקה או שתיים ואז מתחיל לצרוח,אני לא יודעת אם זה מתסכול שאין זרימה חזקה שהוא רוצה באותו שניה (לוקח לזרימה להגיע)או מזה שיש לו גזים,ואז רק כשאני קמה ומרגיעה אותו על הכתף הוא נרגע, ואז אני מציעה לו צד שני, ובדרך כלל לוקח , ואז יונק כרגיל כחצי שעה,ואז הפסקונת ועובר צד שני לעוד חצי שעה

אבל היום כשעברתי לצד שני עוד פעם אותו סיפור, והיום כבר פעמים ויתרתי ונתתי סימלק.. אוף

ובהנקה האחרונה (של 14:00) הוא לא רצה שום צד, גם אחרי שהרגעתי על הכתף והחלפנו חיוכים,הוא הראה סימני רעב ולא רצה לינוק,אמרתי אולי השתבש לי החלב ואין לי,ואני בכיתי איתו ,ואז נתתי לו סימלק, והוא לגם בשימחה ואני האכלתי בעצב ועשיתי לו חיוך מאולץ שלא יפחד, והחמוד פשוט מחכה אותי ומחייך חזרה.. אחרי האוכל שמתי אותו בטרמפולינה והתפללתי לריבונו שיעזור לי.. והתחלתי לשאוב, ושמחתי לראות שתוך 20 דקות שאבתי 180 ושהקטן העסיק את עצמו 20 דקות בטרמפולינה.. אז יש לי חלב.. אוף אז למה הוא לא רוצה?

נתון קשה נוסף, זה שאני מוצאת את עצמי כבר שבוע משקרת ל2 הסבתות, כל פעם שהן מתקשרות לשאול לשלומו אני אומרת :"נהדר, הוא מקסים " הוא אוכל יפה?רגוע? .אני :"בטח"

אמא שלי נגד הנקה, כל פעם שהוא בוכה קצת יותר מדקה היא אומרת זה בגלל ההנקה וחבל שאני מתעללת בו , ויהיה לי תינוק חדש אם אני יעבור למטרנה (מי רוצה תינוק חדש?? אני אוהבת את מה שיש לי כ"כ!)

ואמא של בעלי היא מהסוג שאם היא שומעת שיש בעיה היא לא תעזוב אותך ,היא תתקשר כל שעה שעתיים (לא אני לא מגזימה) ותתחיל להגיד :"אז דיברתי עם השכנה גברת לוי והיא אומרת שכדאי להניק רק כל 5 שעות.." ואז אחרי שעה שוב טלפון :"אז דיברתי עם אחת באוטובוס על הבעיות שיש לך ,וזה כנראה כי יש לו גאפס" וככה היא יכולה לשגעעע אותי עם טיפים לא קשורים ומעצבנים..ככה היה לי שבוע אחרי הלידה,, ומאז למדתי לא  להגיד לחמותי שום בעיה כדי שלא תדבר עלי עם כל היישוב שלה על הבעיות שלי, כל מה שאני צריכה מהאמהות, זה תמיכה של "כל הכבוד שאת עדין מנסה להניק.." אוף אבל המצפון על השקרים השבוע קצת מציקים לי..המצפון..

טוב מזל שיש כאן מקום לפרוק

ריבונו של עולם תעשה נס שההנקה של 17:00 תלך חלק..

אה ומשהו שאחותי אמרה,היא הייתה אצלי שבת ושאלה משהו מעניין, איך זה שהתינוק יודע להיסתכל ישר בעינים כדי לייצור קשר, הרי הוא יכול להתמקד באף בלחי במצח, איך הוא יודע שהעיניים זה הראי לעולם?

התשובה כמובן באה בשאלה ?איך הוא יודע לינוק מיד אחרי הלידה..

תשמעי 180 ב-20 דקות של שאיבה חד פעמית (כלומר, לא קבועה בכל יום באותה שעה, כמו שאמור להיות) זה פשוט... - איך אומר את זה כך שישמע כמו מחמאה ולא עלבון - כמויות של פרה ב"ה!!! אין דברים כאלה!

אני מקווה שהיועצת תתאים לך ותצליח לתת לך את התמיכה שכל כך חסרה לך!

למרות ההיסטוריה, אני מקווה שתצליחי לתת אמון ביכולת שלך להזין בשלמות את התינוק שלך 180 ככה סתם... בחיי... חמסה-חמסה-חמסה!!!

תודה תמיכה ממך כבר נותן פוש

חיבוק גדול..אני כאן נותנת לך את מלוא התמיכה,את נהדרת כמה אסרטיביות.

זה מצויין מה שאת עושה עם אמא שלך וחמותך. גם אני למדתי כבר לעשות זאת..

מה של יודעים לא כואב 

תעדכני איך זה יועצת הנקה מקופ"ח.

ומתפללת שתשובו למסלול במהרה.

ויש גם לא. כמו בכל דבר תתפללי שתפלי על אחת טובה

חוץ מזה רק לומר לך שאת מעולה! אחלה רעיון לא להדאיג את הסבתות - ההלכה מתירה לשנות מפני השלום, והשלום שלך כלול בזה. אז בלי ייסורי מצפון!

ומי שנגד הנקה פשוט לא מבין מה זה הנקה - אולי כי הרופאים פעם לא אהבו תינוקות שקצת בוכים אז זה מה שהם מכרו לאימהות שלנו...

הנקה היא מתנת ה' - זה המזון שהקב"ה בכבודו מכין לתינוק שלך בתוכך! אבל כמו כל מתנה - צריך המון המון תפילות כדי לקבל אותה בשלמות ב"הצלחה גדולה גדולה!

היא הייתה כזאת מסכנה שגם בכיתי יחד איתה,העניים שלה היו נפוחות ואדומות.עכשיו אני עושה ארוחה מטרנה ,ארוחה הנקה,ואני ממש מרוצה וגם היא יותר שקטה ורגועה ועולה במשקל בגלל הגזים היא לא הייתה מצליחה לאכול טוב ועכשיו היא יותר נינוחה וזה גורם לה לאכול טוב ב"ה

בייבי קל של הדס אולי תנסי,זה טבעי. או סימיקול שזה לא טבעי אבל עושה עבודה ממש טובה

אם זה מנחם - אין לך מושג כמה זה שכיח . הבשורה הטובה , הם לא זוכרים את זה , אז עכשיו הזמן. חג שמח! (במובן החיובי של המילה)