פורום הריון ולידה (עמוד 5310)

יש בצפת במרכז בריאות האישה רופא  מקסים מקסים שהוא המנהל של המכון בביתהחולים .קוראים לו ד"ר יובל עוז.הוא ליווה אותנו לאורך כל הדרך עד הלידה.אני ממש מעריצה אותו יש לי את הפלא' האישי שלו אם את רוצה תדברי איתי..   0505449402

בשלב הזה לא נראה לי שיש כ"כ משמעות למושג "הריון בסיכון גבוה" מלבד מעקב.

זה לא שלב שהרופאים בכלל מתערבים, רק עוקבים. גם אין מה לעשות חוץ מלבדוק באולטרה סאונד שהכל תקין.

בהמשך יתכן שיהיו לזה השלכות.

מקווה שבינתיים את לוקחת זריקות (ב"ה אני לא צריכה, רק שעשיתי פעם בירור על קרישות יתר ואז זה הוזכר במידה ותהיה בעיה)

מבינה את הלחץ שלך, ובעיקר שאת במצב שהכל מעורפל ולא ידוע.

ואולי התור הזה שמבחינתך הוא מאוחר, יהיה לטובה, כי עוד שבועיים בטוח יוכלו לדעת מה קורה עם השני.

סתם אגב, אצל הרבה רופאי נשים, בעיקר המומחים, קשה לקבוע תור מהרגע להרגע, אלא אם כן  המצב הוא SOS וב"ה אצלך זה לא כך כרגע, לרוב הרופאים מלאים כבר 3-4 שבועות קדימה, כך שךהשיג תור לעוד שובעיים, אצל מומחה זה הישג אדיר (אפשר להסתכל על זה גם כך)

אז ככה, הגעתי לרופא אחר בקופה ומה נודע לנו? מרפאה בסיכון גבוה ה רק משבוע 20+ (ואני 8+6) אז זה ממש לא רלוונטי שאלתי אותו אז מה היא חשבה לעצמה שאני יעשה בנתיים -- לא היה לו מה לומר! ז"א שסתם נלחצנו והולחצנו מכותרות מפחידות

ובנתיים? איןהרבה מה לדאוג העובר הראשון תקין וחתיך העובר השני באמת לא תקין ויש כנראה רק שק בלי חלמון החשש היחידי שיש סיכוי שאם הרחם יפלוט אותו זה יכול להפיל את העובר התקין, אבלאני אופטימית מאוד, וגם מאוד רגועה. אחרי יומיים לחוצים - ועוד על סתם - עכשיו אני בחופשת מחלה שבוע,

ועכשיו לשאלות: הרופא המליץ על בדיקת שקיפות עורפית עוד שבועיים כד לראות אם העובר באמת תקין. עד כמה שידוע לי אין בעיות עם הבדיקה הזאת זה נכון? היא לא מסכנת?

ותודה ליראת: על דר' יובל עוז שמעתי המון טובות תודה על הטל' אם נזקק נשתמש אני חושבת אפילו יש הנחה בקופה שלי על יעוץ. אז המון תודה יראת.

מעל הבטן. אא"כ העובר בתנוחה שמסתירה, ואז עוברים לUS ואגינלי.

אין בה סיכונים ככל ידיעתי.

מומלץ בשבועות 11-13.

הריון בסיכון אכן זה משבוע 25 שקיפות עורפית מתבצעת בין שבוע 11-13 תלוי בכם את אתם רוצים לעשות זה א"ס בדר"כ בטני.

בשורות טובות,אם תרצי אוכל לברר עם חברות מאיזור הצפון על רופא/ה מומלץ.

אבל המכון של הקופה שלי  הוא מכון ממש טוב וגם הדר' לשעבר שלי שם אז בזה אני רגועה. ב"ה אני רגועה ומקווה שכך יהיה כל ההריון.

שאלה חדשה לכן בנות: מציק לי למטה מאוד כי אצלי זה מאוד רגיש שם בד"כ אני משתמשת בדרמאקורבין, 

מותר גם בהריון?

וואי כמה זה לא נוח... אך לי אמרו שזה אומר שהוא בדרך למטה,עד מחרותיים דברי עם העובר ,לטפי את הבטן לכיוון למטה,החזקי בין הרגלים פנס,ובעזרתו ייתברך באולטראסוד עוד יומיים הוא יהיה בצג ראש

למיטב ידיעתי היפוך עושים רק בשבוע 38 - תבדקי את זה שוב!!!

כ-50% מההיפוכים מצליחים. זה לא נעים, אבל יותר נעים מקיסרי שווה לנסות!

חשוב לזכור שזו לא חתונה קתולית. אם את מרגישה פתאום שהתהליך לא נכון לך או לתינוק, את אומרת: "מספיק! תודה רבה!" והולכת הביתה להתפלל

בהצלחה!

ממליצה לפני לנסות דיקור או רפלקסולגיה יש נק' בזרת ברגל שהופכת עוברים אפשר לנסות גם עם מוקסה.

נסי לישון הלילה עם פנס בין הרגליים שהתינוק יתהפך לכיוון האור. נסו לדבר עם העובר.

מאחלת לך שבע"ה התינוק יתהפך לבד לפני ההיפוך.

על היפוך אני ממליצה על ד"ר פולק מירושלים מביקור חולים יש לו 86% הצלחה!

תעדכני אותנו.

בס"ד

באיזה בית חולים הוא עובד?הוא יסכים לעשות את זה בהתראה קצרה?

ההיפוך עלול לגרום סיכון לעובר? וכמה זמן בערך זה נמשך? אני לא יודעת למה,אבל אני ממש לחוצה מזה...

אני מכירה סיפורים טובים מאוד על היפוכים. ואני זוכרת שגם לפניהם היו הרבה פחדים...

בקשר לסיכון - נמוך מאוד. הסיכון בניתוח קיסרי גדול יותר (וגם הוא לא בשמיים).

את צריכה לשתות הרבה לפני ולהתאפק,זה כואב ולא נעים,הרבה פעמיים זה מוביל ללידה ואם זה לא מצליח אז לקיסרי.

לא מכירה את דר' רחל צנגן אבל נסי לתפוס את ד"ר פולק.

אם זה מצג עכוז בביקור חולים הם גם מיילדים וגינאלית עכוז.

בהצלחה,בשורות טובות! תעדכני.

כואב, ברור, אבל ברור שקיסרי הרבה יותר כואב...

סליחה שאני אומרת, אבל  משנה "עובי דופן הבטן"- או במילים אחרות- לשמנות התהליך יותר ארוך...

אני שמנה ולכן והרופא  הזיע חבל"ז ואמר שהוא מרגיש כמו  אחרי חדר כושר...

העיקר שברוך ה' זה הצליח, והיא נשארה כך עד הלידה...

בהצלחה רבה!

היה מצג עכוז , עד כמה דקות לפני הלידה , ואז הגברת התהפכה ונולדה רגיל.

בס"ד

פשוט כל הזמן אני שומעת עוד דברים בנושא..

מישהו אמר לבעלי שיש שתי אופציות בהיפוך או שזה מצליח או שזה ישר לידה... אני צריכה לבוא מוכנה ללידה?אני בכלל לא רוצה ללדת בירושלים..

היא הרופאה שלי, והיא נהדרת.

לא מכירה איך היא עושה היפוך, אבל בגדול את יכולה ללכת בלב שקט.

אני עשיתי היפוך אצל ד"ר פולק והוא אמר לי ש98% מהיפוכים שלו מצליחים ונשארים כך עד סוף ההריון .

הוא ממש רופא נחמד אומנם שלמנו לו לא מעט כסף אך לפי דעתי היה שווה את זה .

בסוף היא נולדה 3 שבעות לאחר מכן בלידה רגילה

אני הבנתי ממנו שעכוז אפשר ללדת בלידה רגילה ורוחבי או רגל א"א 

בהצלחה ולידה קלה בע"ה והוא יכול להתהפך עוד 1000 פעם

ואם יש לך עוד שאלות בשמחה רבה.

בס"ד

אז היום נסענו להפוך את הקטן בהדסה  הר הצופים והוא פשוט לא התהפך והיה קשה והייה ממש סיוט מכמה סיבות...

הצוות שם נחמד בכללי אבל הם מאוד מאוד באווירה קונבנציונאלית ומלחיצה...מאוד!! וזה היה ממש קשה ככה,ב"ה הרופאה שלי(ד"ר צנגן)שאצלה  עשיתי את ההיפוך ממש לא בראש שלהם וככה זה עוד היה נסבל..

אז הגענו לאולטרסאונדף וגילינו שהקטן התהפך-רק למצג עכוז.....קצת התבאסנו  אבל ניסינו להתעודד ואחרי קבלה ארוכה ומתישה הגענו להיפוך....הבעיה היא שהיו לי קצת צירים מה שהקשה על התהליך...

בפעם הראשונה אחרי עשר דקות של מאבק היא הצליחה להוזיז  אותו למצב רוחבי ואז הוא פשוט חזר למצגו העוכזי.....

ניסינו פעם נוספת כמעט חצי שעה של סיוט  וזה פשוט לא הלך.

ואז ראיתי שהצירים מתחזקים ונהיים ממש כואבים,אז ביקשתי שלא תנסה שוב כי ממש לא רציתי ללדת. ומאז הירופאה פשוט ניסתה לשכנע אותי שזה לא נורא שאני יילד עכשיו  כי העובר גדול וכי פעם שעברה ילדתי בשבוע 34 ושכדאי לי לעבור לביקור חולים כי שמה  אולי יילדו אותו בעכוז.

ואני כ"כ לא רציתי ללדת ונכנסתי קצת למצ דכאוני וראיתי כמה שזה משפיע על הצירים..הם  ממש התחזקו והתחלתי להשלים עם העובדה שאני יולדת וכבר לא היה אכפת לי אפילו ללדת בקיסרי כי לא הייתה לי שום מוטיבציה ללידה פעילה.

ב"ה בעלי חיזק אותי וכיוון אותי למחשבות טובות ולאט לאט נרגעתי  וכשאני נרגעתי ככה גם הצירים לאיטם נרגעו  והצלחנו להשתחרר מהמקום  שכ"כ לחץ כבר ליילד אותי...

ו

עכשיו אני ממש עצובה-אין לי שום  חשק ללדת-בכלל,שלא לדבר על עוד ניסיון להיפוך...זה אומר לנסות ללדת בעכוז בביקור חולים,דבר שבכלל לא תכננתי והרפואה שלי אמרה שרק שליש מהנשים מצליחות אז זה אומר לקחת אופציה של ניתוח...

וגם לידה שעברה  לא היתה חוויתית כי היא היתה בשבוע מוקדם ומאוד מהירה.

זהוו?אין לי סיכוי לחוות חוויה טובה של לידה?

ועכשיו לשאלות טכניות-מישהי יודעת איך משיגים את ד"ר פולק,ובערך כמה הוא לוקח על היפוך?

הרופאה שלי אמרה שאם יש לי צירים הוא לא יסכים לגעת בי  כי זה יהרוס לו את הסטטיסטיקות של ההצלחה... מישהי יודעת?

סליחה שככה ארוך-עכשיו חזרנו והייתי צריכה לפרוק..

שמעתי שד"ר פולק לא עושה היפוך לאחר שניסו כבר לעשות היפוך פעם אחת.

לגבי לידת עכוז, חברה שלי ילדה עכוז בביקור חולים תינוק מעל 4 קילו. זה לא היה פשוט אך התינוק יצא ב"ה בדרך הטבעית.

שיהיה בשעה טובה.

לדעתי טוב מאוד שהקשבת לעצמך ואמרת מתי די לך.

וגם אין לך מה להיבהל מזה שהרגשת שאת כ"כ לא רוצה לידה - זה פשוט סימן בשבילך שעוד לא הגיע הזמן בשבילך ללדת. ככה קרה לי בהיריון הראשון: כשהלכתי בפעם הראשונה למעקב הריון עודף הרופאה מאיזו שהיא סיבה חשבה לשלוח אותי לזירוז, ואני ממש זוכרת שהרגשתי פחד משתק מהאפשרות שאלד היום. בסוף היא לא שלחה אותי, ובהמשך אותו יום ניתחתי שוב את הרגשות שלי ודי נבהלתי מכך שכ"כ נחרדתי מהאפשרות ללדת - הרי זה אמור להגיע בקרוב ואני אמורה להיות מוכנה לזה נפשית, לא? סורפרייז-סורפרייז - יומיים שלושה אח"כ התחילו צירי אמת, וידעתי שאני בדרך ללידה, ולא היה בי שום שמץ של פחד! אני מבינה שכשהגוף בשל ללידה משתחררים הורמונים שמשרים תחושות של רוגע וביטחון עצמי. רעיון גאוני של יוצר האדם ברוך הוא.

בקשר לעכוז - יש תינוקות שמכל מיני סיבות פנימיות ברחם (שלא תמיד הרופאים יכולים לראות אותם) עדיף להם בעכוז. אם היו כמה ניסיונות והעובר חזר והתעקש הייתי מניחה שאולי זה המצב גם אצלך. את בטוחה שאת רוצה לנסות שוב היפוך?

ואחרון - לידת עכוז אפשרית בעוד בתי חולים חוץ מביקור חולים. אאל"ט מעייני הישועה ובילינסון ואולי יש גם עוד. את מכירה אולי את האתר "זוהר כבר בדקה"? יכול להיות שתמצאי שם מידע על מדיניות בתי החולים בעניין הזה.

שוב הרבה חיבוקים וחיזוקים - את גיבורה!

אני ממש לומדת ממך , איך שהמצב הנפשי משפיע על התהליך המופלא הזה - יכולת חלילה ללדת רק בגלל הצער - זה לא נורא כל כך - אבל עדיף לחכות .

תתעודדי , הקדוש ברוך הוא גדול יותר מכל השינויים הרגשיים שלנו , ואם הוא מחליט שתהיה לך לידה רגילה ,אז כך יהיה.

אני מקווה שאני לא נשמעת כמו דודה פולניה , (למרות שתכל'ס אני דווקא בפועל דודה וגם פולניה עם תעודות) אבל בין לבין למה שלא תעשי משהו שלא קשור ? נגיד...להזמין את עצמך לגלידה ? לרקום אם את יודעת לרקום  או יותר טוב מזה , לאפות לחם!

יש לך אפשרות לשחות איפשהו? מספיק פעם פעמיים , כל פעם 10 דקות , רבע שעה - בתקופה הזו , חשוב שהבריכה תהיה מחוממת. תקשיבי לגוף שלך , כשאת שוחה .

יש לי עוד כמה עיצות פולניות , אבל אם הגזמתי , אז סליחה.

לפעמים מצב עכוז , זה כי חבל הטבור כרוך סביב הצואר. אז עכוז זה מצב אופטימלי , ששומר את העובר - כי לידה במצב ראש היא לא טובה , כדי שהחבל לא יתהדק חלילה - ככה שמעתי .

שלי נולדה כחלחלה עם חבל הטבור כרוך סביב הצואר, אבל נולדה במצג ראש.

אני קבעתי תור להיפוך לד"ר פולק ואמרו לי שזה יום שרק הוא נמצא ועושה היפוכים

אז בטוח הוא יעשה ולא צריך לשלם על זה באופן פרטי.

בסוף לא עשיתי אבל לא משנה...

ב"הצלחה רבה

ואם בסוף יהיה קיסרי זה לא סוף העולם באמת!

מוזמנת באישי אם תרצי..

אפשר מהיום למחר (ככה אני עשיתי) אשמח לענות על עוד שאלות אם צריך 

לפי דעתי שווה כל שקל לא לעבור ניתוח....

(למרות שהם מילדים עכוז)

37!

יש סיכוי חמודה

37!

יש סיכוי חמודה

ליבס"ד

הוא לא עושה היפוך פעם שניה....

בקיצור נשאר להתפלל הרבה וואני מבררת על דיקור סיני.יש למישהי יידע בנושא?

למדתי כמובן מהמקרה הזה של איך המצב רוח משפיע על הצירים ,אבל נשארתי עם משקע גדול מהעניין  ואני צריכה טיפים ללידה חוויתית גם במצב כזה... יש למישהי?תודה לכולן..

אך ורק עם זה לא כואב או מפריע לעשות סיבובי אגן 8 לכל צד ולשחות - ותשאלי רופא אם זה מותר בהתחשב בנסיבות.

יש פסוק שעוזר לתינוק לצאת . אני שיננתי אותו ואמרתי אותו משך הצירים , והפלא ופלא , בסוף היא יצאה (אחרי ששני רופאים עשו כוחות על הבטן שלי...) אם תרצי אשלח לך במסרים. יש אותו בכל ספר תחינות מצוי.

אם אני זוכרת נכון צריך  לעמוד עמידת 6 על הבירכיים ולהשעין את הראש  למטה כשהאגן גבוה ,ככה התינוק אמור להיות מסוגל להשתחרר קצת מבין עצמות האגן.

אני עשיתי עמידת ראש (בבריכה ,כדי לא ליפול על הגב או משהו כזה) וככה 'עבדתי עליו'  והוא התהפך.

גם אומרים שצריך לבדוק שהמזוזות לא הפוכות או שאין בבית ספר קודש הפוך..,שווה גם ללכת לבקש ברכה ,אותי זה לפחות מרגיע.

אולי יש עוד רופא שכן מוכן לנסות?

בהצלחה נשמה.

יש לי חברות שמטפלות בדיקור והיפוך עוברים.

בשורות טובות,אם זאת לידה עכוז בסוף מומלץ ד"ר שווד מביקור חולים או דר' גנסקי או פלוטקים משער"צ עדיף בפרטי.

רפלקסולוגיה/דיקור/הומופאטיה..

תרגישי טוב!

אני לא בטוחה אם מדובר באותו כאב, לי יש כאבים - מעין דקירת סכין בישבן לעומק העצמות, בעיקר אחרי שאני מתכופפת הרבה

תנסי להגדיר יותר את מיקום הכאב

סתאאם, אל תלחצי לא בטוח שזה זה. למרות שבתיאור ראשוני זה נשמע כך.

תעשי גיגול למילה הארוכה הזאת ותקראי הרבה חומר תראי אם זה מתאים לתחושות שלך, אם כן, אשמח לחזור עם עצות בלי נדר. ותשמחי יש כאלה שזה מתחיל להן מחודש שני.

הכאב לקום אחרי מנוחה , להתחיל ללכת, להתהפך ולשכב.

דווקא אחרי הרבה הליכה זה נהיה יותר טוב....

לישון על הצד עם כרית בין הרגליים (הכי חשוב כל הזמן לשמור על מנח סימטרי של הרגליים)

לשבת כשלובשים את החצאית (מן הסתם את לא מסוגלת לעשות זאת בעמידה)

לשנות תנוחות לאט לאט במיוחד מישיבה לקימה.

לא להרים כבד

כשיוצאים מהרכב, קודם לסובב את שתי הרגליים ואז לצאת. לא לנסות לצאת רגל רגל.

בעיקרון ממליצה גם לפנות ליעוץ מקצועי. יש את יעל שוראקי דנן מרמת גן שהיא פזיוטרפיסטית של רצפת האגן

ואוסטיאופטית. לא זולה, כמו כל דבר פרטי, אך מומלצת בחום.

והכי חשוב בלידה. לא ללדת בכריעה. גם בשכיבה רצוי שלא (רק שזה רצוי לכולן ולאו דווקא לבעלת סימפזיוליזיס).

יעל אומרת שהכי טוב בעמידה על שש או בחצי עמידת ברכיים, חצי כריעה.

צריך להגיע לתנוחה הכי אופטימלית ע"מ לא להחמיר את המצב.

אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות כשיהיה לי פנאי.

בהצלחה!

יש תופעה שהרחםלוחץ על עצב כלשהו בגב וזה מקרין כאבים כלפי מטה (לי זה היה באגן וברגל, עד בכי בלילות, הייתי מתאפקת רק כדי לא לקום לשירותים ולהרגיש את הכאב- שהיה גם בשכיבה אבל פחות..).

הרופאת נשים שלי אמרה שאין מה לעשות חוץ מללדת (הייתי בחודש שביעי).

אני יכולה לעודד אותך שטיפול טבעי של שיאצו ודיקור(אצל מומחית להריון ולידה- זה חשוב!) העביר לי את כל הכאבים ועכשיו אני מרגישה מצויין, אולי עםכאבים עמומים מדי פעם אבל לא משהו בלתי נסבל או אפילו מציק מדי. (אני בתחילת תשיעי).

ובאמת זה עובר אחרי הלידה בכל מקרה, גם הזכרונות..

שיהיה המשך קל ונעים!

לידה טובה בע"ה!

יש אצלנו מישהי שיש לה כל סוף הריון ואחרי לידה הפעם היא היתה עם כביים כבר כמה שבועות מרוב כאבים אולי היא תוכל מנוע או להקל מעליה בפעם הבאה ....

נכנסתי לכאן במקרה אין לי מחשב אני מנייד יש מצב לרשום לי באישי ככה בטוח אראה את זה

תודה רבה

שרית

לא להאמין שהבייבי בן שנה כבר

יפעת, יש בטבריה על הכנרת מופע אור קולי מדהים מידי ערב, את יכולה לשבת ולהנות

קברי צדיקים ממש בקרבת מקום

וכמובן מסעדות טעימות

כל הכבוד לך שאת יוצאת בסוף תשיעי כ"כ רחוק מהבית

העיקר שתהנו ותאגרו כוחות

גם לנו יש יום נישואים בקרוב בי"א חשוון 5 שנים..

ואמא שלי צחקה עלי שבסוף יצא לנו ילד טבריאני 

נבדוק את המופע אור קולי..תודה!

מקווה שתסתדרו בלעדי 3 ימים..אל תדאגו אם יהיה אינטרנט זמין אני אקפןץ להגיד שלום..מכורה או לא 

שנה לבייבי לא לנו

אולי אני לא הבנתי אותך..

מזל"ט ליום נישואין אבל נשמור את זה לזמן המתאים

בנופש לוקחים חופש מהכל לא?

מקוה שאתם נהנים

איזה כיף לך יפעת! תהנו ממש!!

וניצלו"ש קטן- את עושים/ עשיתם יומולדת לקטן/ה??

רעיונות יתקבלו בשמחה!!

מוזמנת לדסקס על זה

הזמנו את הסבים סבתות לארוחה, בעלי דיבר, הכנתי מצגת ואלבומים מתנה לסבים.

היה זר ועוגה ושרנו שירים וקיבלנו מתנות...

אנחנו מסתפקים בד"כ בכתר נחמד וכיסא יומולודת שהכינו הילדים וכמה סיבובים של החברלך מסביב לקטן עם חלוקת ממתקון לכולם,הגדולים הכי נהנים כמובן..,ובשבת עושה עוגה יותר מושקעת.ואומרים נשמת.

קבלי חיבוק וירטואלי גדול!!

ועם זאת, שבועיים אחרי לידה, זה מעט מוקדם כדי להתערב ולנסות לקצר את הדימום...

מניסיוני, קבלת פיטוצין לאחר לידה, לא גרמה לקצר את העניין.

בעזרת ה' משלושה וחצי שבועות בערך, לאחר הלידה, את יכולה לנסות תכשירים טבעיים שמעודדים את ההתנקות.

מומלץ על:

חליטת המחיצות הלבנות של הרימון. (להרתיח אותן במים, ולשתות את המים).

מיץ לימון על הבוקר (אפשר עם סוכר).

תמצית של צמח 'מסטיק תימני'.

ונדמה לי שאמרו שגם עלי פטל/תה פטל עשוי להועיל.

בכל מקרה לא כדאי להתחיל לקחת לפני שלושה שבועות מהלידה, כי הרחם חייבת להתנקות, וזה לא בריא לעצור את הדימום קודם לכן.

יש כאלה שאמרו גם, שאמנם המיצויים הנ"ל (לא זוכרת איזה, אבל מן הסתם בכולם זה כך), עזרו לקיצור הדימום, אך הוא שב לפתע באמצע שבעה נקיים...

אני תמיד התאפקתי עד ששה שבועות מהלידה, ורק אז אם עדיין לא הצלחתי להיטהר, התחלתי לקחת תכשירים כאלו ואחרים.

אישית אני חושבת שיש לתת לרחם את הזמן שלה להתנקות (עד גבול מסוים, כמובן).

גם לגבי נשיאת משאות כבדים, מומלץ מאד להימנע עד ששה שבועות מהלידה.

(לפי דברי יוקטנה 'רצפת האגן בשלב הזה, לא מחזיקה כלום...).

טבעי מאד שהבת 'הגדולה' שלך תרצה שתרימי אותה.. בכ"ז היא עדיין קטנה... במקום להרים אותה בעמידה, שבי ושהיא תשב עלייך, אפשר גם להתחבק יחד במיטה בשכיבה... פינוקי נחמד לשתיכן.

הרבה אושר ונחת! תגדלו בקלות!

דימום לאחר לידה לוקח בין 6-8 שבועות.

יש חליטת ילקוט רועים שמקצרת את הדימום,

לנסות לבדוק בסביבות חודש אחרי לידה,ולשאול כל כתם את הרב.

רצפת הגן עדיין חלשה ומומלץ לא להרים לפחות חודש וחצי,שבי בספה/כיסא והילדה תשב עליך,תשכבו אחת לידה השניה וכו'..המון חיבוקים ונשיקות. ושבעלך ירים אותה.

בשורות טבות!

מזל טוב!!

כל יום שיהיה פעמיים כי טוב!!

תינוקת בריאה אמורה לאכול מתי שבא לה. 

אמא שלה, שמכירה אותה, רואה שהיא "בסדר", גם אם היא אוכלת כל שעה, או פתאום עושה לה הפסקה של כמה שעות טובות. 

לפעמים ווירוס פוגע להם בתיאבון. כשצביה נדבקה מהאחים שלה, הקפדתי להפסיק אותה אחרי כמה שלוקים אחרי שהחלב התחיל לצאת, כך שלא תקיא. כמובן, שמתי לב שהיא "בסדר" (גם אם קוועצ'ית...).

שיהיה בנחת!  

אח"כ זה מתרווח בסביבות ארבעה חודשים.

כדאי לשים לב שמוקדם מאוד הם מדלגים על ארוחה.

כדאי לכוון את זה ללילה...

או במילים מפורשות- להעיר אותם ביום לאכול כדאי שאת הדילוג יעשו בלילה.

ואז כולם ישנים בנחת.

איזה לידה מהירה- ממש חסדי ה'!

יקירתי- אם ככה זאת הלידה הראשונה תתחילי להתכונן כבר לבאות

רק נחת ושמחה מהתינוקת הקטנטנה והורדרדה

אני קוראת ולא מפסיקה לבכות מהתרגשות.

הרבה נחת שתזכו לגדלה...

לידה מדהימה!!!!!!!

יש לי דמעות בעניים

הרבה נחת מרננה

...וצחקתי . איזו לידה מקסימה. יותר טוב בלי אפידורל לעניות דעתי.

המון מזל טוב ונחת גידול גוזלים

ועוד לידה ראשונה..

איך החוויה האישית שלך?

שתכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

שם מקסים!

מזל טוב!

הראית כמה לידה היא גם חוויה חיובית ולא רק סבל...

שתהנו מהקטנה כמה שיותר!

איזו לידה איזו התרגשות.

הרבה מזל טוב ונחת מהקטנה וכן ירבו...

שילך לכן תמיד בקלות כזו

סיפור מדהים ומרגש.
כיף לראות איך כולם ממש התרגשו לקראת הלידה.

הרבה נחת והצלחה בגידול הקטנה.

וכל הכבוד לך על הכוחות!

מזל טוב, וגידול קל

או שאת לא חושבת כך. כי לדעתי היתה לך לידת בזק, והרבה  פעמים החוויות של היולדות דווקא פחות טובות.

כי זו לידה מהממת (במובן האמיתי של המילה).

היכן ילדת?

גם לי הייתה לידה ראשונה לידת בזק

(משהו מטורף ילדתי תוך 20 דקות, לא מאחלת  הגוף שלי נקרע מכאבים)

וכל הצוות אמר שם פה אחד: אם זה ככה לידה ראשונה לידה הבאה את עפה עם ציר ראשון לבי"ח אחרת את יולדת בבית

להפתעתי הלידה השניה הייתה ארוכה ארוכה נתקעה באמצע והתנהלה בעצלתיים תוך כאבים חזקים 

בלידה השלישית כבר לא ידעתי למה לצפות ושוב הפתעה:

לידה ארוכה מאוד אבל כמעט ללא כאבים (באמת יכולתי ללדת בבית אבל לא בגלל הספק אלא בגלל שלא הרגשתי כ"כ צירים)

אני כותבת את זה כדי לאמר:

כל לידה היא בפני עצמה ואף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה

בשורות טובות

גידול קל

שפע של חלב והרבה אושר

ממש סיפור מרגש ומשמח כ"כ... יושבת ומזילה דמעות... נראה לי שאני בכיינית בגלל ההריון... המון מזל"ט, תהנו מכל רגע!!!

לקטנטונת בת השבועיים כואבת נורא הבטן  מיותר לציין שזה בעיקר בלילה

היום אפילו היה לה קקי ירוק? מה זה אומר אין לי מושג...
היא הכי רגועה וישנה יותר טוב ויותר זמן שהיא על הבטן אבל אסור.. מכל מיני סיבות רעות שאני מפחדת להזכיר מה לעשות?

בלילה הייתי מרדימה על הבטן וכשאני הייתי הולכת לישון ולא יכלתי להשגיח אז הייתי הופכת על הגב.. שיהיה ברור: היא קמה כל שניה אבל זה העיניין - שאסור שהם ישנו עמוק מדיי כי אז ח"ו אם יש הפסקת נשימה...

אז תתעלמי ותנוחי ברגע שכבר לא תוכלי להתעלם אפשר לזרז ע"י קיום יחסים,שתיית תה פטל תנועתיות.

מאחלת לך בע"ה לידה קלה,טבעית ומהירה..והכי חשוב בידיים מלאות

אם צריך לבדוק אם זה מי שפיר או לא..

אחרת באמת הייתי מתעלמת וזהו..

ואם תוך חצי שעה היא רטובה..כדאי ללכת להיבדק.

ואם זה מיי שפיר אז לא לקיים יחסים ולהימנע כמה שיותר מבדיקות פנימיות,החשש לזיהום.

זה דולף..

השאלה היא אם במצב כזה כדאי להתעלם?

ומצירים שלא כואבים בכלל, אבל עכשיו שמתי לב שהם די תכופים וארוכים?

דאי לעשות דברים מזרזי לידה?

אמאלה.. אני לא מרגישה עדיין שהגיע הזמן..

מצד שני אני לא רוצה בכללל סתם לסבול..

א. בטח שלא דחוף לזרז ,כל נשמה יש את הזמן שנקבע לה להגיע,בכל מקרה.

ואת לא תסבלי ,ה' יביא לך רק את מה שאת יכולה לסבול וכשתרגישי שאת כבר לא יכולה יותר תדעי שבאמת זהו זה ,נגמר לך הנסיון.

בהצלחה..הרבה ברכה ,בקלות ובשמחה.

תלכי להבדק. במקרה הכי גרוע ישלחו אותך הביתה ויגידו לך לחזור כשזה באמת יהיה זה. תכיני את עצמך לשתי האופציות (פביאי תיק ללידה אבל תחשבי על זה שאולי את חוזרת איתו עוד כמה שעות..).

הכי חשוב זה הרוגע שלך! להגיע לחוצה ללידה זה בטח לא מומלץ.

בהצלחה בע"ה,שיהיה בטוב ובקלות בעיתו ובזמנו!

1. אם יש חשש לירידת מים, כדאי לנסוע ולבדוק.  לא תמיד  זה יוצא מהר. ויש סיכונים ח"ו אם לא בודקים במצב כזה.

תמיד עדיף לנסוע סתם מאשר להצטער שלא נסעת.

2. תסמכי על האינסטינקט שלך.  בלידה ה-6 שלי לא ידענו אם לנסוע או לא כי הצירים לא היו סדירים ובכלל לא כאבו, אבל חשבתי שבכל זאת כדאי לנסוע כי הצירים התקרבו אחד לשני.  בסוף  לא הספקתי להגיע לבית חולים וילדתי בדרך!  וזה אחרי שמס. ימים לפניכן נסעתי לבית חולים כי חשבתי שאני צריכה  ללדת והחזירו אותי הביתה.

בהצלחה ולידה קלה

הלכתי למוקד נשים- לא היה שם אף אחד כבר.

אמרו לי ללכת לחדר לידה אם אני חושבת שזה מי שפיר.

בתכלס- אני בכלל לא בטוחה, ולא מתאים לי להתאשפז שם,

וגם מפחיד אותי לסוע לבית חולים, אז חזרתי הביתה.

בבית המשיכו להיות לי קצת הפרשות עם טיפ-טיפה אדום, ואני תוהה

אם זה חלק מהפקק הרירי או שגם בשביל זה צריך להיבדק.

כרגע התוכניות הן לסוע למוקד נשים מחר בבקר, ושם להבדק ולראות אם יש סיבה לדאגה.

אני לא מפספסת איזה משהו שיכול להיות מסוכן, נכון?

משהו התחיל ועוד מעט זה מגיע....

האם הפקק הרירי כבר ירד לך?

אם לא זה כנראה הפקק הרירי

אם יש דימום  ממש צריך לסוע למיון

בכל מקרה אני ממליצה ללכת להיבדק כדיי להיות רגועים

זה נראה כמו הפקק הרירי-

זו הפרשה כזאת שמעורבת בה אדמומיות..

התחילו לי כל מיני הפרשות לפני כמה ימים (רק שקופות- או שקופות-צהובות)

עכשיו זה היה מין הפרשה קצת פחות רירית כזאת עם קצת אדום ורוד-כתום-חום

בשורות טובות! תעדכני.

זו תופעה שכיחה בהריון

גם בבטן התחתונה וגם בגב התחתון,

אחרי נסיונות ארוכים נרדמתי והם די נעלמו..

נלך בכל זאת למוקד או שזה כבר פאסה העניין עם המי שפיר?

מחכה שיחזרו הצירים ושירגישו רציניים מספיק.

איך שאת מרגישה...

זה זמן ממש מבלבל כדאי איכשהו לפנק את עצמך בינתיים ולנסות להשאר רגועה.

וכמובן לנצל את הזמן לתפילה כי העיקר שה' יהיה איתך בכל מצב.

שיהיה בקלות,בבריאות בשמחה ובנחת   

אם הייתי מחכה בלידה האחרונה הייתי יולדת בבית

זה מבהיל אותם ואז הם לוקחים שאיפת אויר

גם אצלי זה קורה, עדיין (7 חוד')

זה רפלקס מובנה שעוזר להם לדעת מתי להתחיל לנשום כשהם יוצאים מהבטן

אפשר לשים שמיכה קטנה מקופלת מתחת למזרן כדי להגביה את הראש כשעולה לו פליטה,אני גם משכיבה על הצד(תומכת את הגב עם חיתול בד מגולגל שלא יתהפך לגב),לא שאלתי רופא אבל ניראה לי הגיוני שככה אם יפלוט זה יצא ולא יחזור לגרון חלילה..

מה' אני משכיבה בדיוק כמו שתיארת

לא הייתי משקיעה מאות שקלים במנשא שמתאים רק עד גיל תשעה חודשים.

כן השקעתי מאות שקלים במנשא שנשאתי בו עד גיל שנתיים ויותר (יאמו). ורק מאה שקלים במנשא לחודשים הראשונים (מנשא בד ארוך).

לפי מה שאני יודעת על מנשאים טובים המנשא הזה נראה בהחלט לוקה בחסר.

רצפת אגן ,גב וכו..

יש לי מנשא בד רק למיקרה שהפיצקלך לא נירגעים בלי זה.

שנראה די דומה למנשא בתמונה, והוא שימש אותנו קצת- בעיקר כשהלכתי לדואר ולא היה לי כוח לקחת את העגלה (שתי דקות הליכה), והרבה מאוד בנסיעות (ככה הקטנה לא יכולה לזוז יותר מדי).

אני הייתי הולכת על זה, אבל אני לא מבינה גדולה וההחלטה תלויה גם בכמות השימוש במנשא.

האמת שהתכוונו לקנות בעצמינו ואתמול חמי עשה לנו הפתעה- ביקור ומתנה -המנשא....שווה!!)

אנחנו לקחנו לטיול את הבן שלנו בן ה6 חודשים במנשא הזה והוא היה פשוט "מבסוט"- ממש נוח לתינוק וגם למי שנושא אותו!  (הוא אפילו נרדם)

הוא בנוי בצורה ממש נוחה עם אפשרות לקפל מקדימה כאשר התינוק גדול יותר ורוצה לראות עולם..

לגבי התפרים-שטיפות כל הזמן,את יכולה להקפיא פדים ולמרוח מגנזיום.אם תרצי יש לי חברה שמשווקת משחה מיוחדת לתפרים.

לגבי התרגילים לבטן,רק חודש וחצי אחרי לידה אפשר להתחיל תרגילים,ובמקביל תרגילים לחיזור רצפת האגן.

לגבי ההנקה אם יש פצעים סימן שהיא לא תופסת טוב.כדאי להפסיק עם הפיטמות סילקון ובמקביל לראות יועצת הנקה.

לגבי השינה אם היא מעל 3 קילו אין בעיה שתישן 5 שעות ויותר בלילה..ואת תהני ותצטרפי אליה 

אני אישית ב 3 ח' הראשונים כן מתייחסת לכל בכי ומציעה הנקה,תזכירי שהיא הרגע יצאה ממקום חמים ובטוח.

מחכה לעוד שאלות..ולסיפור הלידה..

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב

1. אני לא יודעת בדיוק איזו משחה רצית. בכל מקרה, כמו יפעת אני ממליצה פשוט לשטוף אחרי כל ביקור בשירותים. מנג'ס, אבל עושה את העבודה נהדר!!!

2. תרגילים לבטן - בשום פנים ואופן לא לפני 6 שבועות!!! ככל שתשכבי יותר בשבועות הקרובים, כן רצפת האגן תחזור למקומה, והבטן תאסף. בכלל לא ממליצה על מה שקרוי "כפיפות בטן" משום סוג שהוא, מכיוון שאלו פוגעים ברצפת האגן, וזו ממילא מאותגרת אחרי ההריון והלידה. במקום זאת, אני מאוד ממליצה על "תרגילים מיוחדים לאחר הלידה":

http://www.pelvicfloor.co.il/pages.asp?id=31

3. אני מצטרפת להמלצה של יפעת להיגמל בהדרגה מפטמות הסיליקון. במידה והתפיסה כבר טובה יותר, את לא אמורה להוסיף ולהיפצע, ותוך כשבועיים זה אמור להחלים לגמרי. איך החיתולים של הקטנה?פיפי-קקי? האם היא רגועה לאחר הנקה? נראית שמחה וטובת לב באופן כללי?

4-5. מבחינת "התנהגות" - כרגע ההתנהגות שלה מכוונת להישרדותה. כך שאם היא קוראת לך, תאמיני לה תמיד להיות שם איתה כשקשה לה, עם חיבוק ומילים מרגיעות ורכות ואוהבות. עדיף להגיע מיד, וכך היא תדע בלב שלה שתמיד תהיי שם בשבילה יש להניק גם בלילה - כמה שהיא רוצה!

דבר ראשון המון מזל טוב!!!

על התפרים כמו שאמרו הקודמות - לי מאד עזר השטיפות במקום.

אבל רק אחרי שבועיים יכולתי לשבת, עד אז רק שכבתי/חצי שכיבה... זה היה מאתגר לאכול ככה

לגבי הפטמות אני הייתי פצועה מאד!!! במשך יותר מחודש וחצי (זה לא בא לייאש אותך....) צריך להקפיד אחרי כל הנקה לשטוף ולייבש, וכמה שיותר לאוורר את המקום (עד כמה שאפשר במוגבלויות המקום והזמן...)

היפיפיה שלי לפעמים דופקת 7 שע' שינה מגיל כמה שבועות!

בהתחלה ניסיתי להעיר אותה כי נלחצתי, אבל מהר מאד למדתי פשוט להנות מהזמן הזה ולישון ולהספיק מה שאני לא מספיקה כשהיא ערה.....

תהני! לא כל תינוקת מפרגנת לאמא שלה כ"כ הרבה שעות מנוחה!!!

גידול קל ושפע חלב!!!

בקשר לתפרים:

יש תרסיס שנקרא אלופירסט והוא ממש עוזר מנסיון של יולדות

יש הרבה נשים שמוכרות את המוצרים האלה בכל הארץ

כתבי לי מאיזה אזור את ואני יכולה לשלוח לך מספר טלפון.

אמבטיה עם חמש טיפות של  שמן לבנדר  זה גם מרגיע...

הנקה זה דבר מדהים וזה קצת קשה בהתחלה...

כמה שיותר לאורר את האזור הפצוע ,

לא להשתמש שם בסבון כי הוא מיבש.

יש מוצר שנקרא קונכיה שהוא גם עוזר לבגדים שלא ידבקו לפצעים ומשאיר את המקום סטרילי.

בסוף זה עובר וההנקה תהיה ממש מהנה...מנסיון של שלושה ילדים יונקים  ואחת עדייין ,תמיד ההתחלות קשות...

ואם קשה תמיד טוב לפנות ליועצת הנקה  יכול להיות שהיא לא אוחזת טוב.יש לי גם המלצות אם תרצי

הרבה ב"הצלחה

גידול  שמח ונעים

לגבי התפרים- פשוט שורף כל הזמן..כואב לשבת. מקווה לנסות בע"ה לשטוף ממש אחרי כל ביקור..

הבעיה היא- וזה קצת מביך, אבל לא חשוב- שמאז הלידה לא היו לי יציאות (יעני, קקי). הלידה כבר הייתה בשלישי שעבר והיום יום ראשון ככה שזה קצת מתחיל להלחיץ...לקחתי חומר משלשל (שלא עובר בהנקה) בתקווה שעד הערב הוא ישפיע אבל כל ישיבה בשירותים כמעט מורידה לי דמעות!

ישר אחרי הלידה אחת האחיות חשבה שיש לי טחורים פנימיים- ככה שגם אין לי כ"כ מה לעשות בנוגע לטיפול בהם ופשוט כואב לשבת על האסלה..יש תחושה כאילו עוד שניה הכל נקרע שם למטה ומתפוצץ...

חוצמזה הבחורה בהחלט מתנהגת יפה עושה איזה 5 קקי ביום (היינו בשוק!).

רק עוד שאלה לגבי ההנקה- קראתי בלוחשת לתינוקות שהיא ממליצה כל פעם להניק רק מצד אחד- אבל יועצת ההנקה בבית חולים אמרה לעשות רבע שעה בכל צד..ניסיתי פעם אחת איזה 40 דקות מצד אחד וזה חירפן אותנו...היא לא שבעה ולא הייתה רגועה...

לי אמרו בבית חולים להניק מצד אחד עד שהוא נגמר, ואז להציע את הצד השני. ביעקרון אין זמן מוגדר להנקה - כל תינוק יונק בקצב שונה ולכן אין צורך להתסתכל על השעון ולמדוד זמן. תני לה עד שהיא מתנתקת מעצמה או נרדמת ומפסיקה לינוק. ככה אני עשיתי

ואם את רואה שמצד אחד לא מספיק לה - אז בהחלט מומלץ לתת משני הצדדים בכל הנקה!

ולגבי הפצעים בפטמות - תפילות תפילות ועוד' תפילות. אלה היו הייסורים שלי בהנקה. תקפידי על לנולין אחרי כל הנקה, ועל איוורור. מומלץ גם ללכת עם רפידות איכותיות ומאווררות. וכמו שאמרו לך - לבדוק שהיא אוחזת את כל הפטמה כולל ההילה בפה שלה. אפשר גם לנסות תנוחות אחרות  (לי אישית זה כל פעם רק כאב יותר בתנוחות אחרות אבל זה לא אומר כלום לגבייך).

לעידוד יציאות אני אישית ממליצה לך לעבור לאכול רק קמח מלא בתקופה הקרובה, ולא לגעת בקמח לבן. את לא מאמינה איזו השפעה יש לזה... וכמובן לשתות הרבה (שזה גם טוב להנקה) ולאכול הרבה ירקות, בעיקר עליים, ופירות עם הקליפה שלהם.

לגבי התפרים - קשה לשבת אז פשוט תפרגני לעצמך שכיבה רוב שעות היום   וגם אם את יכולה להשתדל לשטוף עם סבון אינטימי. אולי לא כל פעם שאת בשירותים, אבל יותר מפעמיים ביום.

ב"הצלחה גדולה! ותאמיני לי כל הייסורים של התחלת ההנקה שווים לגמרי את התענוג הזה ואת הברכה שזה נותן לילדה!

(הלוחשת לתינוקות כבר נתבעה פעם על שעצותיה הגרועות בעניין הנקה הביאו להתייבשות של תינוקות ל"ע.)

העצה המקובלת היום אצל יועצות הנקה *מוסמכות* (ונדיר מאוד שיש אחת כזאת בבי"ח) היא לתת לתינוק לינוק מצד אחד עד שהוא עוזב מעצמו, לעשות הפסקה קלה (גיהוק, חיתול..) ולהציע צד שני. ירצה - ייקח, לא ירצה - חופשי. בהנקה הבאה להתחיל מהצד השני.

יש נשים שמסיבות שונות העצה הזאת לא עובדת טוב אצלן, ואז כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה (שוב - מוסמכת) ולגבש תוכנית הנקה שתתאים ספציפית לך.

ולגבי היציאות אני לא יודעת. איזו באסה ):

קודם כל קבלי ח-יב-ו-ק זה ממש לא נעים זה קרה לי אחרי הלידות האחרים שעברתי,באחרון לא ב"ה, פשוט הייתי בוכה בשרותים

מה שהכי עזר לי זה שזיפים יבשים ולשתות המון, ואז יש יציאה רכה וכשהמצב היה ממש קשה ביקשתי נרות גילצרין(לא מומלץ לקחת אותם יותר מידי) ואחרי כמה זמן זה עבר...

ניראה לי זאת תוצאה של לחיצות לא נכונות בזמן הלידה משבשות שם את העניינים, אחרי הלידה האחרונה שהייתה הרבה יותר חלקה ועם דולה, פעם ראשונה מזה 3 לידות שלא היה לי בעיות שרותים אח"כ

אני במקומך הייתי נמנעת מחומרים משלשלים, שזיפים מיבשים עושים פלאים

בפן הפיזיולוגי, שלא נראה לי בריא לא לעשות כמעט שבוע.. זה לא מסוכן???

תתייעצי עם רופא מה עוד אפשר לעשות, לדעתי

כמובן תגידי לו שאת מניקה. כיום לכל תרופה יש תחליף מותר בהנקה.

ההמלצה כיום היא הנקה מצד אחד,ואם היא לא שבעה להציע צד שני.

לפחות לשחרר את ההתחלה שזה מתקשה ומפריע לכל התהליך (סליחה על התיאור)

אח"כ הגוף יחזור לעצמו וכל התרופות הטבעיות יעשו את שלהן.

אבל לפעמים צריך פוש גם בפן הכימיקלי.

האמיני לי, לצערי יש לי כזה ניסיון ענק בעצירויות אחרי לידה.

מלהשתמש בהם. לא יודעת איך בדיוק עושים את זה!!
הרעיון זה כאב מלחיץ אותי וההתעסקות עם כל האזור שמה מפחידה אותי קצת

תרדי לכמין ישיבה על שרפרף רק בלי שרפרף.

שימי את הנר.

נסי להמתין כמה שרק אפשר (כ-10 דקות)  עם הנר בפנים

ורק אז תלכי לשירותים.

כשאני הייתי אחרי לידה המליצו לי בלניאדו להיעזר ב-2 נרות בפעם אחת אחרי זמן כ"כ ממושך אחרי לידה.

אל תדאגי, אולי טיפהל'ה יכאב, אבל אח"כ הרגשה טובה ומשוחררת

ואח"כ להקפיד המון על מים, המון!!

אהה, עוד משהו טוב- לגרד עגבניות+שמן זית ולאכול את זה על הבוקר עם יוגורט.

עושה פלאים!

לחים לפני כל ארוחה - לא ניסיתי אבל חברה אמרה לי שחולל אצלה פלאות וגרם לשחרור רב ומקל.

מזל טוווווווווווב

והחלמה קלה ומהירה!!

עברתי ב"ה 7 לידות. ב4 הראשונות נלחמתי עם היצור הקטנטן, בליווי צמוד של מדריכות הנקה למיניהן, ותמיד הייתי יוצאת בשן ועין- מוטשת, מזיעה, בוכה, והכי גרוע- פצועה וכואבת... כשגיליתי את פטמות הסיליקון- באה ישועה... אצל החמישי הנקתי עם הסיליקון 4 חודשים... מידי פעם ניסיתי להוריד- ולא הלך, תמיד נפצעתי נורא- עם כמויות של דם שהוא היה שותה. כשהיה בן 4 חדשים- הצלחתי להוריד- והנקתי עד גיל שנה וחדשיים רגיל. וכך היה גם עם הבאים בתור- בכל פעם למשך תקופה שונה נעזרתי בפיטמות הפלא... אני חייבת לומר שתמיד מדריכות ההנקה, שלא נואשתי מלנסות ולהעזר בהן, והיו נורא נחמדות ,התנגדו בתוקף לפיטמות הללו... אבל הכי חשוב- הקשיבי לאשר ליבך אומר לך. אצלי המלחמות המיוזעות הללו לא נשאו שום פרי חיובי... ואני יודעת שזו חוויה שרבות וטובות עוברות... הקשיבי בעיקר לעתמך, למה שנראה לך נכון- לך ולתנוקתך ולא למה שאחרות אומרות- אפילו הן מומחיות כאלו ואחרות... מזל- טוב ורוב נחת!!!

השתמשתי בהן כמה ימים ראשונים בלבד כי היא לא הצליחה לתפוס, ואח"כ ישבתי שעות על גבי שעות להוכיח למתוקונת החדשה שהיא יכולה לינוק בלי זה, כי אחרת אמא שלה תשתגע.....

מנסה לעזור:

תפרים - לשטוף במים כל פעם אחרי שירותים. לכווץ את השרירים לפני שמתיישבים.

תרגילים לבטן - עוד קצת מוקדם...

פציעות - אצלי בלידה ראשונה זה היה ואח"כ הרבה פחות.

בכי - את תלמדי להכיר את הבכי שלה לרעב עייפות טיטול וכו'

גידול קל והרבה נחת!

איזה יופי! שבוע 33! איזה ריגושים!

האמת, אין לי עצות להתאוששות. ב"ה אני אחרי הלידה בסדר גמור.

רק שוב (כבר חפרתי לך על זה פעם..) מקווה שזה לא מעצבן. ההתמודדות עם לידה בלי אפידורל נשמעת לי קלה הרבה הרבה יותר ממה שאת עוברת אחרי הלידה.

עכשיו קראתי שוב את ההודעה שלך וראיתי שכתבת על ההתכווצויות. מזה אכן גם אני סובלת  (כמו כולן נראה לי) זה פשוט סיוט! אני מניקה ובוכה. משככי כאבים עוזרים במקצת.

שיהיה בהצלחה יקירתי

לי עזר פלאים תה עלי פטל שלקחתי במשך תקופה לפני הלידה. בלידה הזאת ההתכווצויות היו כמעט לא מורגשות (פרטים מלאים בקישור http://www.anatberger.com/%D7%AA%D7%94_%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%A4%D7%98%D7%9C ).

ואני חייבת להצטרף לתמיהה של קודמתי - מלידה מאולחשת את יוצאת כל-כך כל-כך חבולה (קטטר, עצירויות, טחורים, תפרים, לא יכולה ללכת) - ואת עדיין בטוחה שזה עדיף לך על לידה פעילה?

כך או כך, בהצלחה ובקלות!

שאלתי את עצמי אם לכתוב שכל הסיוטים קשורים קשר הדוק לאפידורל, אבל אם הגעתי שלישית אז בכיף אני אצטרף למקהלה הכנה ללידה פעילה - זה ממש לא בשמים! במיוחד לא לידה שלישית, שבע"ה תתקדם במהירות.

לקנות משחות לתפרים ולטחורים מראש?

מספיק אוכל קפוא במקפיא (שלא תעיזי לבשל ולהכין סלטים אחרי הלידה שמעת??)

אני רוצה לומר לך שב-6 לידות לקחתי אפידורל, ברובן יצאתי נפלא מהעניין, זה עזר לי לעבור את החוויה באופן רגוע ומודע. בלידה אחת זה לא הלך טוב. אבל ודאי- זה לא מחייב שגם הפעם האפידורל יעשה לך צרות... אולי זה תלוי במרדים, או פשוט בסיעתא דשמייא... תתפללי שהכל יעבור בשלום! וגם, כדאי לעבוד על נשימות. נשימות יכולות מאוד להרגיע, לעזור להרפות, ולזרום יותר בנחת עם הסיטואציה המלחיצה. בהצלחה ולידה קלה!

אני לא כ"כ זוכרת את סיפורי הלידה שלך ואם פירסמת אותם אם לא את מומנת לשלוח לי  את הסיפורים..ונראה איזה עצות ספציפיות ויעליות יותר.

ממליצה על הכנה ללידה חוזרת עם דולה,בדגש על כלים לבעל כיצד לתמוך בך עד לאפידורל לפחות..וגם אחרי זה.

יש תרופות הומופאטיות טובות להתאוששות של אחרי הלידה. קוראים לזה ארניקה.-טוב להתכווצויות.

ממליצה לנזות להתאמן לפני הלידה הקרובה עם האפי-נו כדי למנוע קרעים. אם תרצי פרטים על גמ"ח צרי קשר.

לגבי עצירות וטחורים חשוב לשתות המון מים,לא ללחות בשירותים להניח רגליים על שרפרף,ויש משחה טבעית בשם הממליס.

חיבוק גדול..מתפללת שהפעם תהיה התאוששות קלה ומהירה!!!!

גם אני חברה של האפידורל . 3 לידות מדהימות. תגידי להם שאת רוצה שיביאו לך את המרדים הכי טוב.אל תתבישי אני עמדתי על כך ובאמת היה לי טוב גם אח"כ.לגבי התפרים פשוט צריך להקשיב למה שהמיילדת אומרת ,ללחוץ מתי שצריך ולא מעבר.ככה את פשוט פחות קורעת את עצמך.במחלקה נותנים אח"כ פד מגנזיום וזה ממש עוזר.את יכולה להכין בבית ארניקה מדבש ושמן לבנדר.דבש ידוע כמרפא פצעים,וכן הצירים שאחרי זאת המכה של כולן אני הייתי לוקחת שני כדורי אופטלגין וזה ממש עזר אני יודעת שיש כאלה שיתנגדו לי אבל זה ממש עזר לי

אני יודעת שרוב הסבל זה מההשלכות של האפידורל

אבל אני היסטרית מהפחד שיהיה כואב יותר מהכאב עצמו.

הלידה הראשונה שלי הייתה נוראית

אבל הלידה השנייה הייתה הרבה יותר חביבה, הגעתי לבית חולים רק להביבדקת סתם כי היה לי טיפה לחצים בבטן תחתונה והסתבר שאני בפתיחה 6

עד שלבשתי את החלוק הייתי בפתיחה 8 והפחד ללדת בלי אפידורל פשוט שיתק אותי ורצתי במסדרון וקראתי למרדים כמו טפשה (מביך אותי אפילו להיזכר בזה   )

אני יודעת שההכנה שלי ללידה לוקה בחסר, אבל כבר השלמתי עם זה מזמן.

אולי ללידה הבאה אכין את עצמי אחרת ועם מישהו נכונה אצליח להגיע לשלב הלטנטי בלי לחץ

לגבי כל התכשירים למיניהם כמו הפי- נו, עלי פטל, פדים של מגנזיום וכדו' - היכן אפשר להשיג אותם?

אה, ויראת, תני כיף! חברה לזריקה חחח

רוצה לפתוח יחד קבוצת תמיכה?

אני אשמח. גיסתי צריכה ללדת,אחרי שהיא שמעה את הסיפורים שלי היא רצה לקחת אפידורל. ודרך אגב לפני שנותנים לך את הזריקה את יכולה לברך"בורא פרי אפידורל"אני צעקתי שמע ישראל. אני שואנת דקירות ובדיקות דם .עלי פטל קונים בבית טבע וגם לבנדר או הממליס. דבש בסופר,ופד מגנזייום בבית מרקחת.לילה טוב דברי איתי אם את צריכה משהו

אפי-נו יש גמ"חים או שקונים זה נורא יקר סביב 600 ש"ח.

עלי פטל אפשר לקנות בחנויות טבע כמו ניצת הדובדבן.

פדים של מגנזיום מביאים בבתי חולים.

תרופות הומופאטיות יש בית מרחקת בשוק בירושלים בח' יפו זה נקרה אצל מני..

בהצלחה! ועם הסיפור לידה של השניה שלך נראה לי שקטן עליך בלי אפידורל..

ההתאוששות עצמה קשורה ממש ללידה

הייתי בחג   בלידה עם חברה שהיא רופאה במקצועה  ולא מאמינה כל כך בלידה טבעית.

וברוך ה' הצלחנו לעבור את הלידה ללא התערבויות  כלל היא פשוט נדהמה לראות איך היא בן אדם אחר אחרי הלידה אתה פשוט עומד על הרגלים התינוק יונק הרבה יותר טוב הכל יותר טוב....

זה שינוי שצריך לעשות בראש ומה שעוזר שהמלווה שלך ללידה יתמוך יפרגן לאורך כל הלידה....ל

עשות שינוי בראש

הרבה תפילות...

תכשירים שאני ממליצה : להתאוששות-הומאופטיה "קל פוסט "של לינוי הופמן, אפשר להזמין דרך האתר שלה.

לתפרים:אלופירסט  תרסיס טוב גם שיהיהבבית עזרה ראשונה לפצעים וכווית נפילות....יש הרבה נשים שמוכרות את מוצרי החברה אני יכולה להפנות אותך בשמחה תשלחי לי מאיזה אזור את.ב

בהצלחה

 מיכל תומכת לידה-מדריכת הכנה ללידה

בקבוק חם

כן כן, זה של הסבתות...

הייתי מדדה לחדר של השתיה חמה וממלאה אותו פעמים ביום

כל הכדורים למיניהם ממש לא דגדגו לי, אז הפסקתי לנסות...

בהצלחה שרשורוש!

אני והבקבוק חם הזה חברים עוד מאז גיל 14.

כ"כ חברים שדווקא מתאים לי חיבוקים ממנו אחרי לידה

האמת שבלידה הקודמת שלי ראיתי יולדת עם  צירים שהסתובבה מחובקת עם בקבוק חם באזור הבטן התחתונה ואמרה שזה ממש מוריד לה את מפלס הכאב..

שכחתי מזה, אני אגיד לך בעז"ה אם זה עבד

אני הלכתי לטיפול ביקום בירושלים, הוא מאד עזר לי גם ללידה עצמה וגם להתאוששות.

אני הייתי אצל נעמה ניימן (025636527) אני בטוחה שיש עוד מכשירי ביקום בעוד מקומות בארץ.

את יכולה לבדוק באינטרנט.

ואני כבר צריכה להביא את נעמה לאירוח כאן..

אשאל את האדמו"ר גוגל.

אני משווקת מוצרי אלווה טבעיים של חברת פוראוור ויש המון מוצרים שיכולים לעזור בדיוק למה שאת צריכה,

אני גם בשבוע 33 להריון ויש לי כבר את כל המוצרים מוכנים בתיק הלידה שלי: משחה לטחורים, תרסיס לתפרים, משחה להנקה, ועוד המון מוצרים מעולים שיכולים לעזור להמון בעיות שונות והכי חשוב שהכל עם אחריות מלאה! אם משהו לא עוזר הלקוח מחזיר את המוצר ריק ומקבל את כל הכסף חזרה!!!!..

את מוזמנת להתקשר ולשמוע יותר פרטים: 0546800186

לידה קלה

אשמח לשמוע על המוצרים.

אשתדל ב"נ ליצור איתך קשר מחר.

בס"ד

בנוסף לכל העצות החשובות שיש כאן, שבאמת יכולות לעזור,

תתפללי!!

כל ההריון והלידה, את שותפה לבורא עולם,

וכל בקשה שלך לעבור את זה בצורה הכי מושלמת,

היא בעצם תפילה למילוי שליחותך בצורה המקסימלית.

וחזקה לתפחילה על רוחניות שאינה חוזרת ריקם.

על פרטים, ממש לפרטי פרטים!!

לא זוכרת מי הייתה השליחה שאמרה לי זאת לפני הלידה הראשונה, אך העברתי זאת הלאה, וראיתי דבר מדהים:

בכל הריון שלי הפרטים שהתפללתי עליהם יצאו בדיוק כמו בתכנית "לפי בקשתך".

אמנם לא  לכל הפרטים הייתי מודעת וזכרתי לבקש, ולעיתים לא כל מה שביקתי היה חכם במיוחד, אך כל מה שביקשתי התקיים.

הרבה חברות שסיפרתי להם על העניין אימצו אותו, וממש אחרי הלידה היו מתקשרות ומספרות בהתרגשות כמה שזה עבד.

אבל לבקש לפרטי פרטים ממש!!!

על הכל.

שתלדי ללא כאבים, ללא תפרים, שההתכווצות של הרחם תהייה פשוטה וללא כאב.

כמובן שהתינוק יהיה בריא, שיינק בקלות, ויהיה בע"ה שפע של חלב. שישן הרבה וייתן לך לנוח, תתפללי שתוכלי ללכת לשירותים ללא קטטר, שמערכת העיכול תחזור לעצמה מייד. כל דבר שעולה בדעתך.

בלידה הראשונה שלי הייץי ילדה בת 19 וממש חששתי מהלידה.

תקופה ראשונה של ההריון העדפתי לא לקרוא כלום, במחשבה שאם לידה זה כמו גאולה, (כך למדנו, לא?) אז "לא נדע איך יהיו עד שיהיו".

כשאזרתי אומץ וקראתי את הספר "להיות לאם" זה פשוט הציל אותי.

אך עדיין...

סלדתי מהרעיון של להיות מחוברת למוניטורי, לאינפוזיה, רתוקה למיטה וכ', ורציתי לידה הכי טבעית בעולם.. נוסף לכך התפללתי שלא יהיה רופא. ואכן הכל אחד לאחד נענה. וככה כל הריון.

כמובן שהבקשות השתכללו...

בהריון הראשון התפללתי ללידה מהירה וילדתי תוך שלוש שעות...

מה שלא ידעתי שלידות בזק הרבה יותר כואבות...

אז לכל הנמשים ההרות, ולכל אלו שבע"ה עוד יהיו הרות, תתפללו על כל פרט ופרט.

חברה שלי הכי פחדה מהקרעים, וב"ה ילדה לידה ראשונה ללא תפרים כלל!!

חברה נוספת הכי דאגה למצבוריי השומן שלה...

זה היה תחום רגיש מאד, עבורה, כי לפני ההריון היא עבדה קשה להגיע למשקל כזה שבעלה יהיה מרוצה ממנו. (עזבו מה שאתן חושבות על זה...) בהריון היא חששה מאד שכל מאמצי הדיאטה שלה יירדו לטימיון והיא תחזור למימדיה הקודמים, ושום טיעון שזה לא באמת נורא וכ', לא התקבל על דעתה.

 ייעצתי לה להתפלל גם על זה.

לאחר הילדה ב"ה היא הייתה רזה יותר מאשר לפני ההריון...

יש לי חברה שהתפללה "שתהייה לידה טבעית, וללא כאב"- נישמע הזוי? ובכן היא

ילדה בלידה טבעית, ללא אפידורל, ומספרת בהתרגשות שפשוט מעבר ללחץ, לא הרגישה כאב. לידה של חלום. של גאולה!!!

כי באמת הגאולה כל כך קרובה שגם בתחום הזה רק תבקשי מהקב"ה ותראי זאת.

"הרחב פיך ואמלהו".. תכיני לך רשימה ותתפללי על כל דבר שאת רק יכולה לחשוב, שיעזור לך לעבור את הלידה בקלות, להתאושש במהירות, ולהמשיך בבניין ביתכם הקדוש.

חיזקת אותי!

גם אני ראיתי את זה בחוש שקיבלתי ממש ממש מה שהתפללתי עד כדי שהרגשתי שצריך לשים לב למילים המדויקות שמתפללים..כבר סיפרתי פה על לידה כזאת שלא רציתי שיגעו בי והתפללתי ללדת כשאגיע וכך היה,ילדתי בקבלה (ממש לא בכוונה,הייתי בטוחה שיש לי עוד כמה שעות טובות).

בע"ה אני יאמץ את הרעיון של הרשימה לתפילות,לא לשכוח גם את הרשימה על תפילה על אחרות שיזכו..

הלוואי שיתגשמו כל המשאלות לטובה ולברכה ונראה עין בעין את ברכת ה'.

באמת לבקש על כל פרט ופרט.

גם אני בלידה השניה ביקשתי שלא יהיה לבן שלי צהבת וב"ה נענתי..

אבל חשוב לזכור שגם לאבא מותר להגיד לא לפעמיים.

אבל אנחנו צריכות לעשות את ההשתדלות שלנו.

תודה יקירה על החיזוקים!

בס"ד

ולעיתים לאחר זמן רואים איזה מזל שלתפילות מסויימות אבא אמר לא,

אך לעניות דעתי כשמתפללים צריך לזכור שה' רטצה את הכי טוב בשבילך,

ומצפה שתבקשי הכל.

המטרה היא הקשר עם הבורא.

האמצעי זה הצרכים שלנו.

ככל שמפנימים עד כמה כל פרטי הכי קטן תלוי רק באבא שבשמיים

ככה הקשר מתעמק והביטחון בו גדל.

הביטחון עצמו הוא הכלי לקבל את השפע.

בזמן התפילה לבקש, להאמין ולבטוח.

אם מקבלים לא, אז עושים את העבודה של הכל לטובה, ומותר לאבא לומר לא, וכ'...

שלכולן יהיו הריונות שמחים, בריאים ומחזקים, ולידות שמחות תינוקות בריאים והמון כוחות לקבל בשמחה את כל השפע שהקב"ה נותן לנו!!

השתמשתי פעם בספריי של דם המכבים של חברת עשבי קדם, נראה לי שיש להם אתר.

זה הרגיע מאוד.

אני מצטרפת לכל אחת שענתה פה בשירשור למרות שיש חילוקי דיעות.

אני ברוך ה' כבר אחרי 3 לידות שבכל אחת מהן חלמתי ללדת ללא אפידורל. אך זה היה מעל לכוחותיי בזמן אמת.

נראה לי שנכון לשאוף ולהתכונן למה שאת הכי מתחברת אליו אך להיות פתוחה לשינויים, זה יוריד לחץ.

בלידה האחרונה, שמבחינה אובייקטיבית לא היתה מלהיבה (קרי: צירים כואבים מאוד!!!!!!!! אפידורל, צירי לחץ ללא אפידורל, חתך, תפרים, כאבים, וכו') הרגשתי שהיא היתה הטובה ביותר בשבילי ושמחתי בה מאוד

ולמה?

כי הרגשתי שהייתי שם.

הרגשתי בלידה.

הרגשתי שאני פה כדי לעזור לתינוק שלי לצאת לאוויר העולם.

כן זה כואב, מאוד כואב, אבל אני מסוגלת.

בניגוד ללידות הקודמות שרק רציתי שייגמר, שלא יכאב, די, לא , לא רוצה.

עכשיו רציתי! הייתי ברצון לטוב, הייתי בעמדה של נתינה, של עזרה לרך הנולד שזקוק לי. ציפיתי לו.

והרגשתי שה' איתי. דיברתי אליו, ביקשתי עזרה. לא דרשתי או התלוננתי.

ולתינוק אמרתי בלבי: אתה יכול, כן, עוד מעט אתה בידיים של אמא.

סליחה על ההשתפכות.

חוץ מזה שאחותי היתה איתי (בלידות הקודמות בעלי היה ולא ממש יכל לעזור) והיא היתה מדהימה!

החזיקה לי את היד, קראה לאחות, דיברה, עודדה, התפללה.

העמסת סוכר בין שבוע 24-28. תביאי לימון.

אני הבאתי מיץ לימון מהבית, בסופו של דבר העדפתי להמעיט בשימוש בו. אבל בכל מקרה, מכבי לא הציעו לי לימון או משהו כזה.

כמו כן- אני ממליצה לחלק את הסוכר ל-2 כוסות עם מים קרים ומיץ לימון לפי הצורך. מה שכן, את השתייה צריך לסיים תוך 5 דקות.

סה"כ לדעתי הבדיקה של ה50 לא נוראית. מה שגרם אצלי לרצון להקיא זה היה עודף לימון..

מי שלא מתחברת לזה שלא תעשה את זה.

אני אכלתי את הסוכר בכפיות ואח"כ שתיתי מים. 

לא חייבים לשתות מים מתוקים מאוד.

הלבורנטית חלקה את הסוכר ל2 כוסות, הוסיפה מים ומיץ לימון והגישה לי לשתות..

אבל אני לא יודעת אם זה ככה בכל המעבדות.

העמסת סוכר בשבועות 24-28. זה מבחיל, מאוד!!! אבל עובר מהר.

האם הבדיקת דם ממומנת ע"י קופ"הח? או שזה תשלום נוסף?

ומה שם הבדיקה?

הבדיקה החלופית הזאת לא ממש חלופית, כי היא יכולה להזהות את הסוכרת רק אחרי 3 חודשים של סוכר גבוה, מצב לא רצוי בכלל לנשים בהריון.

היה מתוק למדי, אבל עבר מהר...

חוץ מזה שאח"כ הרגשתי סחרחורת נוראית, אז מזל שבעלי בא איתי

אצלנו זה עובד יופי )

או שפשוט להבא להאכיל רק עם טיטול או עם סינר.

זה מוריד כתמי פירות

לא ניסיתי על כביסה שכבר כובסה... אבל בעקרון הוא פשוט חומר פיצוצי אני משתמשת המון והוא מוריד מעולה לכביסה צבעונית ולבנה.

יש גם משחת קלין (צהובה) שמורחים על הכתם ומכניסים למכונה ומורידה שומן ומיצי פירות.

בראש השנה בתי התלכלכה מאוד מרימון שידוע שאינו יורד מכביסה. למחרת החג שמתי עליו סנו אוקסיג'ו ונתתי לזה לעמוד כך כמה זמן, אח"כ שטפתי עם מים וישר למכונת כביסה. החולצה יצאה מבריקה! אולי  על כביסה שכבר כובסה זה כבר לא יעבוד

אצלנו זה עובד יופי. הבנתי שגם קליה עובד יופי (אבל את זה עוד לא ניסיתי...)

אני מחכה כבר שנלך לקניות בשביל החומרי ניקוי הללו!!!

לא נעים לי שהיא הולכת עם חולצות מוכתמות...

אז המנהל שלך צריך לדווח למשרד החינוך והם מעבירים ישר לביטוח לאומי...

קודם להוסיף לה אוכל, ורק אם היא אכלה אותו להוריד את הכמות של המטרנה.

לפחות בשלב הראשון.

ובשלב הזה, אם היא לא רוצה לאכול יותר, כנראה שהיא לא בשלה לסוג כזה של ארוחת ערב

אבל כמה טיפים: נסי לתת לה לאכול מהצלחת שלך, במקום להכין לה צלחת משלה. זה גם יקל עלייך (כי את יכולה לאכול תוך כדי שאת מאכילה אותה) והרבה ילדים אוכלים ככה יותר בהתלהבות

וגם (בהנחה שהיא כבר נחשפה למוצקים) תני לה יותר מדבר אחד. למשל חביתה, ולחם, ואחרי שנמאס מהלחם אפשר לחזור לחביתה, ואז להציע גם ירק וכו'.

הכנתי הרבה ביצה מקושקשת, שיהיה לשתינו, ואכלנו לגמרי ביחד. כלומר, בעיקר אני אכלתי, והיא סירבה לאכול אחרי שתי כפיות...

ואנסה את העצה שלך לגבי הגיוון.

תודה רבה