פורום הריון ולידה (עמוד 5313)

לי בכל הלידות הקודמות לקח יותר....

ובדרך כלל הופיע איזה כתם בימים האחרונים של הנקיים... 

יש כאלה שלוקח להן יותר זמן, אל תלחצי זה מה שבטוח

יכול מאוד להיות שאלו כתמים מההנקה...

תבדקי קודם

לנו קרה מקרה דומה- טבלנו אחרי חודש ושבוע והיה לי כתם ביום שהייתי אמורה לטבול - שניה לפני המקווה (דיכאון עולם מיררתי לרב בבכי והוא לא הצליח להבין מה אמרתי לו בכלל...) והוא שאל כל מיני שאלות וזה היה כבר כשהייתי עם גלולות של הנקה והוא שאל ועניתי לו ובסוף אמר שאני יכולה לרוץ לטבול!! כדאי מאד לשאול ולא להיות רב... )

כי לפעמיים גם אחרי הפסקת גלולות יש איחור במחזור.

לגבי אמא שלך זה לא רלוונטי אליך.

אם את דואגת יש בדיקות של קרישיות יתר שאפשר לעשות.

בשורות טובות!

לק"י

או אם ערכה ביתית או ע"י בדיקת דם בקופה..

בקשר להנקה, אני הייתי פונה לאדם שיותר מבין>רופאת נשים ושואלת...

ב"הצלחה ורק טוב!

תעשי קורס הכנה טוב,שיתן לך כלים איך להתמודד.

לא תמיד עדיף ירידת מים לפעמים זה גם יכול לקחת 72 שעות,ולפעמיים גם להתחיל בזירוז.

תפללי שהקב"ה יעשה מה שמתאים לך והרבה סיעתא דשמיא.

ולקראת הסוף תהיי בבית בשבתות האחרונות.

כמעט בכל הלידות ששמעתי התחילו בירידת מים, כולל שלי, הצירים היו מאוד כואבים כבר בשלבים המוקדמים, הרבה לפני שאפשר לקחת אפידורל...

חוץ מזה, גם עם ירידת מים לא ברור מתי תלדי - אצלי זה לקח 23 שעות עד שהתינוקת יצאה...

ועמית, אחת המשימות שלנו בלידה זה לשחרר שליטה, לקבל עלינו את הלא נודע, לקבל עלינו את החלטותיו של הקב"ה יהיו מה שיהיו, ולתת לו לנהל את העניינים. הצורך שלנו לשלוט בדברים שקורים לנו הוא הרבה פעמים זה שגורם ללידה להיות כל כך כואבת ולפעמים גם ארוכה יותר. אז המלצה שלי, פשוט תשליכי על הקב"ה את כל מה שהולך לקרות לך מהציר הראשון והלאה ותתמקדי בלשמוח שאת זוכה להיות שותפה של ה' בתהליך הבאת חיים לעולם, ובלהרגע בזמן הצירים וביניהם, וגם כמובן, בלהתפלל על כל מה שאת רוצה - כי בלידה, הקב"ה ממש לידך...

ותזכרי - שאת מסוגלת! אחרת הקב"ה לא היה מביא לך את ההריון הנפלא הזה ואת הזכות ללדת...

וכל הזמן תתמקדי במה שקורה לך באותו רגע, ולא במחשבות מה יהיה בציר הבא, או עוד כמה זמו זה ייקח. יש כאלה שגם המחשבה על התינוק שמתקדם החוצה מאוד עוזרת להן להתמודד. בקיצור - להתמיד במחשבות החיוביות ולא במייאשות.

ב"הצלחה!

בס"ד

אל תבקשי ירידת מים,

בשתי הלידות שלי היו ירידת מים,

באחת לא יכולתי לקחת אפידורל כי לא היה ספיק פתיחה והיו לי צירי לחץ שתביני כל דקה!!!

ובשניה ה' יעזור ירידת מים ובבום התחילו צירי לחץ ולידה בלי להספיק לקחת אפידורל..

תתפללי שיהיה קל מהר ולא כואב... ובלי תפרים כי זה לדעתי הכי קשה מכל הלידה...

גם לי היתה ירידת מים (ב"ה זה קרה בלילה כשהייתי בבית..) אבל בכלל לא התחילו לי ישר צירים. היו לי צירים חלשים קצת לפני שהתחילה הירידת מים והצירים החזקים התחילו אחרי כמה שעות. 
הבאסה העיקרית בירידת מים לדעתי זה שאי אפשר לבדוק פתיחה, מחשש לזיהום, עד שהמוניטור מראה שיש צירים חזקים וסדירים.

ואין ספק שכל החששות האלה קיימים אצל כל אחת ואחת מאיתנו.
החשש והפחד מהלא נודע.

בהצלחה! =]

תמיד ממש מרגיעות ומאפסות.

תודה

תקראו את התגובה שלי למעלה. וגם התפרים לא כואבים בכלל אם לוקחים אפידורל. זאת לידה ראשונה בדר"כ הכל הולך באיזי. מה שכן אל תתפללי על ירידת מים. ואם זה כן קורה שימי לב ששזה לא בכמויות ולא בצבע ירוק חום כי אם כן את חייבת לעוף לביה"ח . ירידת מים טיפטופית , או כמו שקרה לי שזאת אכן כמות אבל מים נקיים צריך לעקוב ולראות אם זה מביא צרים סדירים מה שלא היה לי ואפילו אחרי 3 פיטוצינים הם לא כאבו כ"כ בכל אופן אני חייבת לעוף אז אם את רוצה דברי איתי באישי יום טוב וחג שמח . 

איך יהיה? מתי יהיה? וכו'

כל לידה היא שונה אבל באמת לפני לידה ראשונה הפחד מה"לא נודע" הוא גדול יותר.

להמשיך ולהתפלל!

שבוע 36 ליוויתי חברה פתאום הרגשה שצריך לשרותים אי אפשר להתאפק רצתי הביתה ופתאטם זה יצא בשפריץ כמוו נחל. רצתי כל הדרך והמים עדיין ממשיכים לרדת. מאחורי שובל של מים . מזל שהייתי עם חצאית שחורה ארוכה. הגעתי לבניין זה הפסיק, יכלתי לעלות הביתה , בכניסה לבית. עוד שפריץ.נכנסתי להתקלח,עוד שפריץ. הגענו לרופאה היא אמרה ללכת לבית החולים. פתיחה 1.5 מחיקה 70 הגענו לבית החולים וילדתי אחרי חודש הסתובבתי חודש עם פתיחה 3 ומחיקה מלאה. כמובן שכל יום הלכתי לבית החולים לאנטיביוטיקה ובדיקות דם ואולטראסאונד. זה היה נורא וכן זה היה לידה ראשונה.

מדהים!

את חושבת שלא ניסו ליילד אותי נתנו לי פיטוצין 3 פעמים לא היו צירים אז לא היה להם כ"כ מה לעשות הם לא רצו לעשות ניתוח ,לא הייתה מצוקה עוברית ,הייתי במעקב כל יום .איזה מזל שההורים גרים 2 מטר מבית החולים (לא הייתי צריכה להתאשפז. בסוף היא יצאה אחרי חודש במוצאי סוכות אחרי מוניטור משוגע (לא היו צירים)החליטו שפוקעים לי את המים שהספיקו לחזור לעצמם וביום הראשון של חול המועד היא נולדה היום בת 4 עקשנית לא קטנה

חודש לפני??????????? וואו שברת פה כמה מיתוסים על ירידות מים......

לגבי בחילות,נסי ג'ינג'ר.. לאכול ארוחות קטנות וצפופות.

לימון,צנימים,קרקרים ועוד.

לגבי הפסקת הנקה צריך בהדרגה ובמקביל אני כן ממליצה לשתות תה נענע או מרווה שזה מייבש חלב,אפשר גם להניח על השד כרוב.

קודם כל תורידי הנקות בלילה שבעלך יקום ויביא מוצץ/מים וכו'..

אח"כ להוריד עוד הנקות בגיל כזה בדר"כ הם גם אוכלים הכל אז זה יותר קל,למרות שאת איתה בבית. את צריכה להיות קצת אסרטיבית.בהצלחה!

נענע מייבשת חלב .

אז חוץ מלשמוח ולבשר על כך - נשמח לעזרה ברעיונות לקייטרינג חלבי באזור המרכז...

המון מזל טוב!!!

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

התאוששות קלה ומהירה.

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

ממליצה בחום על קייטרינג שיפון או הולי בייגלס',יש גם האופה הקטנה.

הרבה נחת,

לצערי אני לא מכירה באיזור המרכז

מקדומים. [הייתי בארוסין שהם הכינו והאוכל היה חלבי וטעים...]

מזל טוב!!

יש גם סניף שלהם ברעננה. ויש גם את הקייטרינג של יטבתה בעיר שמעתי שהם מעולים!!! נראה לי הבעיה היותר קשה היא איך עושים ברית בסוכות. איפה יש סוכה כ"כ גדולה לכולם?  המון המון מזל"ט!!!

אפשר גם מבקבוק עם פיית ספורט.

בערב ארוחת ערב טובה,אפשר גם דייסה אבל עדיף בקערה עם כפית,או קערה עם קש.

הוא באמת לא רצה דיסה מהבקבוק,

לתת לו מקש? חם/קר/פושר?

נראה לי קצת מוזר לשתות דיסה עם קש...

אז רק אח"כ מקלחת..כי בטח הוא יתלכלך..וזה חלק מהכיף

איזה לידה

הרבה נחת

והכל בזכותך..והתמיכה שהייתה לך מסביב,והקב"ה עם שליחיו הטובים.

אני רק הייתי צינור בדרך..

מאחלת לך בע"ה שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

מזל"ט ליומולדת חודש!

שפע של חלב..

היה כיף להכיר אתכם אתם זוג מקסים!

אוהבת 

שתגדלו בנחת בשמחה וובריאות

המון נחת ! התפעלתי מהאומץ.

ופתיחה יחסית ללידה ראשונה ב"ה הרבה  נחת

מעניין אותי אם הברירה הזו של ניתוח או ואקום הייתה בגלל האפידורל או לא. טוב, זו סתם סקרנות...

בס"ד

גם לא ידעתי שנהוג לשאול פציינטית במה היא בוחרת

תודה לכולן

ב"ה, הלידה התקדמה מהר, נתקעתי רק בשלב הלחיצות...
 

אחרי הכל, את זו שעוברת את זה. וגם לדעתי עדיף ואקום, כמו שבחרת.

ותהיתי לגבי זה כי אפידורל מרדים את פלג הגוף התחתון, אז אולי בגללו שלב הלחיצות היה ככה...

בכל אופן, העיקר שזה מאחורייך

ועשית בחירה מצויינת.

אחד החסרונות של אפידורל שהוא מגדיל סיכוי ללידה מכשירנית.

העיקר שאת והקטנטונת בריאות ושלמות.

בס"ד

פשוט הייתה במצב של "חצי ירח" כזה... הייתה עקומה..

[מצחיק, היא ישנה ככה עכשיו, וזה עבר בתורשה ממני... גם אני ישנה ככה...]

אני עם דמעות בעיניים מהסוף---

(אגב, את יכולה להתלונן בלי שם, ובית הרפואה כבר יחפש מי זה היה. (הכל מתועד)

מזל טוב שתרוו הרבה נחת מהקטנה, אושר בריאות והצלחה בעזרת השם יתברך

את החלב פרה חיממתי לבת שלי בתוך נטלה עם מים חמים.

זה עובד יופי, רק צריך להתכונן מראש כי זה לוקח כמה דקות.

וקחי בחשבון שאולי היא תירתע או לא תאהב, הבת שלי ממש זרקה את זה בשאת נפש...

ואם את מנסה לחסוך עלויות, בדקנו את זה,

זה לא הפרש משמעותי, ממש שקל לפה או לשם.

בקשר לנטילה, השתדלתי ליטול לבנותיים שלי מגיל קטן (לא בחורף) מרגע שהן התחילו בערך להתלהב ממגע עם מים.

תנסי, גירסא דינקותא זה תמיד טוב

חלב פרה- אני פשוט מוסיפה מים רותחים לחלב, ובדרך כלל גם דיסה.

(כיף לך שאת יכולה לגמול את קטנטנתך ממטרנה. הבן שלי כבר בן שנה ורבע, ועדיין זה עיקר כלכלתו...)

נטילת ידיים- אני משתדלת ליטול להם ממתי שהם מתחילים לגעת באוכל ולאכול לבד. (זה די מאוחר אצלינו, אולי 8 ח')

חלב ניגר.

זהו מזון מאוזן מבחינת צרכי ההזנה של הפעוט  הרבה יותר מחלב, גם מזין יותר ( ואם אני זוכרת נכון - היא קטנטונת, הבת שלך)

אז למה להפסיק? בגלל המחיר?

אז אפשר לתת לה 120 במקום 180 מל'לקראת שינה אחרי ארוחת ערב מזינה ( הרי זה לא ממש בשביל האוכל, אם אני מבינה נכון. כי אם זה לאוכל- אז חלב פרה הוא ודאי לא תחליף למטרנה)

וחוץ מזה- חלב פרה באמת לא הרבה יותר זול.

קצת ממהרת, אז קראי בבקשה תשובה אחת לפני אחרונה כאן: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?PageId=4926&catId=800&maincat=33

חג שמח!

ודבר שני- אחותו ופצקרשת, כרגע הבקבוק אכן מהווה עבורה את כל ארוחת הערב שלה. בד"כ אחרי שאני מביאה אותה מהמשפחתון, היא אוכלת חצי ארוחה (וגם זה שיפור ממה שהיה פעם, שהייתה ממש אוכלת קצת), ואני לא נותנת לה ממש ארוחת ערב. אז אחרי האמבטיה, אני מביאה לה בקבוק מטרנה, כיום של 210 מ"ל, ומיד אח"כ היא הולכת לישון

אולי חלב פרה הוא לא הרבה יותר זול אם קונים את המטרנה במחירים סבירים, אבל במכולת כאן היא עולה 15 ש"ח יותר מבעיר, וזה יקר. אנחנו משתדלים לקנות דווקא בעיר, אבל אז זה מסרבל קצת כי אנחנו לא מגיעים לחנות שם לעיתים קרובות.

ומה אפשר לתת לה בארוחת ערב מזינה? ומתי לתת לה אותה? היא כבר אוכלת לחם במשפחתון בבוקר (יכולה לאכול אפילו ארבע פרוסות, בלי ה"קשה"). אני יכולה לתת לה ביצה, אבל לא נראה לי שמתאים לתת לה כל יום... אני טועה? ואם אני צודקת- אז מה עוד אפשר לתת לה בערב?

(והיא תכף בת שנה, 12 חודשים, ואכן רזה קצת, לפחות בעיניי. למרות שיש לה כרס תינוקית חמודה כשהיא יושבת ).

אולי דייסה?

לא כזאת של תינוקות אלא הקוואקר הרגיל. מוסיפים מים חמים ומבשלים (או ששמים במיקרו) ואפשר להוסיף מלח או סכור חום או סילאן וזה גם ממלא אותם וגם בריא...

בחורף זה מה שהגדולה שלי אכלה על בסיס יומיומי. עכשיו בקיץ היא עברה לקורנפלקס (הרבה פחות בריא) ואני מקווה שבקרוב אני אצליח לגמול אותה מזה ולהחזיר אותה לדייסה...

דייסת אורז (או אפילו סולת אם את רוצה ממש להשמין אותה...).

לדעתי קווקר רגיל הכי טוב (אני מכינה עם מים).

אבל את יכולה לקנות את הדייסות של התינוקות (יש גם למטרנה וכד' אבל יש גם לחברות יותר "פשוטות")

ולהכין את זה על בסיס מים או מעט מטרנה. ולתת בכפית או דליל בבקבוק.

אני חושבת שמגיל שנה, אולי שנה פלוס קצת שילבתי לבת שלי גרנולה בייתית עם יוגורט ביו, או עזים אפילו יותר טוב, המתכון: 

4 כוסות שיבולת שועל

4\1 כוס שמן

4\1 כוס מים

2\1 כוס סילאן

אפשר להוסיף מעט קינמון

קולים הכל בכ- 120 מעלות  כשעה , ובוחשים כל -15 10 דק עד שזה מזהיב ואף משחים קלות.

למבוגרים בנפרד- 2-3 כוסות פינוקים ( או לפי העין למנה- מיקס אגוזים שקדים גרעיני חמניה, אולי קוקוס, אני אוהבת עם תפוחים מיובשים חתוכים , דובדבנים או חמוציות, צימוקים ועוד כיד הדמיון הטובה עלייך, אגב- תוספת בוטנים שנקלים עם הרוטב של הסילאן בתוך הקוואקר יוצאת נפלאה) 

לקטנטנים אפשר  למעוך בננה, או לגרד תפוח, ואגב גם בדייסה- אפשר לשים גזר תפוח\ אגס מגורדים, או בננה מעוכה).

בתיאבון

א. את יכולה להיעזר בי לקניית מטרנה בעיר.... אשמח להעביר לך! ההצעה רצינית ביותר!

ב. להזכירך, היתה שנה מעוברת-כך שהיא כבר בת שנה.... (לא זוכרת כמה בדיוק ילדת אחרי אבל בערך)

ג. החמודה שלנו אוכלת בערב גבינה מעורבת בקצת מעדן וניל, כי גבינה לבד היא לא אוהבת ומה שהשאר אוכלים אוכלת, משחקת, זורקת.... (כן, אני יודעת שאת צריכה להכין לה במיוחד...תמיד יש מישהו בכור בבית...)

ד. מרק ירקות סמיך יכול להיות פיתרון משביע, אפשר גם להוסיף לו קוסקוס או פחמימה אחרת.

בהצלחה!!!

זה טעים ומשביע, ומזין. כמובן, ביצה אחת ליומיים שלושה, יוגורט, מרק טחון, קציצות דגים, פסטה, דייסות למיניהן כמו שהציעו לך כאן, פשטידות מסוגים שונים.

אלא כשתיה משלימה לפני השינה.

אף אחד לא חשב שזה יחליף ארוחה.

ועם כל הכבוד למשרד הבריאות, תשאלי כל רופא ילדים ( אני עובדת עם כמה וכמה כאלה) פעוט שאינו אוכל היטב, עדיף שימשיך בינתיים תמ"ל כהשלמה. זה יתן לו מה שהוא זקוק.

פעמים רבות מדי ראיתי עד כמה ההמלצות שלהם קרובות לרוח הנושבת מפרסומות התמ"ל ורחוקות מהרוח הנושבת מדברי ארגוני הבריאות.

מה שנשלל בדף ששלחתי לך (ובעוד הרבה פרסומים) זו לא רק ארוחה מלאה אלא בכלל הצורך בתמ"ל אחרי גיל שנה. כשתינוק קטן לא יכול לקבל את הערכים התזונתיים שהוא זקוק להם ממזון אמיתי וטרי (ואם הוא לא יונק) אין ברירה אלא לתת לו מזון תעשייתי מעובד שיחקה אותם במידת האפשר, עד כמה שהמדע כיום מסוגל (וזה הרבה!). בגיל שנה זה כבר מיותר. התינוק בשל לקבל את כל סוגי המזון, ועדיף כמובן לחנך אותו להרגלי תזונה נכונים ולהעניק לו מזון טרי ואיכותי ככל האפשר.

המלצות אירגון הבריאות העולמי הן להניק עד גיל שנתיים לפחות.

בגיל שנה ילד אולי יכול לאכול את כל סוגי המזון, אבל אף אחד לא מבטיח שהוא יעשה זאת...

למעשה בגילאים האלו ילדים הרבה פעמים אוכלים עם 'קריזות' ובדר"כ ממש אבל ממש לא אוכלים מאוזן.

כך שמי שלא מניקה, בכלל לא בטוח שכדאי להפסיק לגמרי עם תמ"ל, כבר בגיל שנה.

שוב, אלה המלצות ארגוני הבריאות, לא המצאה שלי. הם מסתמכים על עשרות מחקרים, על סטטיסטיקות. הייתי סומכת עליהם בלב שקט. (וגם על הילדים שלי, שאם אספק להם מזון איכותי ומגוון הם יאכלו מזה בדיוק מה וכמה שהם צריכים.)

הקטע שילדים אוכלים כמה שהם צריכים

לילדים יש המון סיבות ללמה כן או לא לאכול את האוכל שלא קשורות לצרכים הפיזיים שלהם בכלל.

וגם ילד שלא יקבל לא הנקה ולא מטרנה, זה לא מבטיח שהוא יאכל כמו שצריך, זשה אומר שאין לו את "רשת הביטחון התזונתית" שהוא זקוק לה בשלב זה.

אני יודעת שחלב אם אמור לספק עד גיל שנה לכל היותר מבחינה תזונתית, ההמלצה להניק עד גיל שנתיים היא קשורה להתפתחות המע' החיסונית, ואכן- זה באמת עדיף בהרבה להאכיל במזון טרי, אך גם כדאי ללמוד על מה הדרישות התזונתיות של פעוט בגיל הזה, ולבנות תפריט שמבוסס על דגנים מלאים, פירות וירקות מבושלים או טריים, ממתיקים אורגניים כמו מולסה, סילאן נטול סוכר , פירות יבשים וכד', וכך גם להרחיב את אופקיו התזונתיים של הילד מטעם אחיד וקבוע של מזון תעשייתי, למדתי לאחרונה ששימוש במזונות טבעיים שומר על הגוף בצורה מאוד חזקה, ולא סתם אמר הרמב"ם- "עשה מזונך תרופתך ותרופתך מזונך" , אך כמובן שכיום לא לכל אם יש את הזכות לבנות מערך כזה, שיכול להצריך השקעה מסויימת, לפעמים לא קטנה, אני ממליצה אם לא להחליף את התמ"ל למען נוחות, לנסות להוסיף במקביל אליו את המזונות הנ"ל להעשרה.

חג שמח

אז הנחתי שההמלצה עד גיל שנתיים זה בגלל הערכים החיסוניים של החלב, ואולי כי זה נותן להם מנה הגונה של ויטמינים ומינרלים חיוניים. בכל אופן, אצלי הוא יונקת ושעה אחר כך כבר אוכלת ארוחת ערב גדולה...

נוטלים הכי מוקדם שאפשר. ממש מגיל 0.

אני נוטלת להם כבר בבית חולים...

והם מתרגלים ממש מהר, בוחרף שמעתי שהרב אליהו היה מחמם לילדיו מים שיאהבו את המצווה- ואימצתי לכל הילדים

מבחינת חלב- אני יודעת שיש נטייה לחשוב שמדובר במוצר בריא , אבל האמת היא שעדיף להימנע ממתן מוצרי חלב לילדים ולמבוגרים

את יכולה לתת לה סלט ירקות, עגבניה מרוסקת, ביצה אפשר כל יום , דייסה, עוד פרי , תפו"א מבושל / פירה  וכד'

מעל גיל שנה אין שום עניין לתת מטרנה- עדיף אוכל נורמלי
 

אצל הגדול היה לו גם צהבת ואמורים שזאת סגולה להורדת צהבת..

אני נוטלת לה מאז שהיא נולדה.. (חודשיים וחצי..)

אני לא יכולה להגיד שהיא תמיד אוהבת את זה, אבל אני לא נוטלת לה מיד כשהיא קמה כשהיא מתה מרעב, אלא אחרי האוכל, כשהיא טיפה יותר רגועה....

וגם ק. שמע..

זאת אומרת בתנינוקיה . ומאז כל יום שהיא קמה... (היא בת חודשיים וחצי כמעט) אני נוטלת לה עם מים חמימים ,לא קרים ולא פושרים ועל הדרך גם שוטפים פנים. היא אוהבת את זה . שנהשעברה הילד שלנו היה הרבה חולה, וגם התאשפז פעם אחת .התקשרנו לרב שיינברג שאמר לנו ליטול לו ידיים כל בוקר מיד שהוא קם ולקרוא לו קריאת שמע. וזה באמת עזר עכשיו הוא פחות חולה וגם שהוא חולה זה יחסית קליל בלי עין הרע .

שלפי ההלכה צריך ליטול מגיל שנה. אבל עדיף להתחיל קודם כדי שבגיל שנה זה כבר יהיה הרגל מוטבע...

חלב פרה מחממים כמו כל חלב אחר.

אבל ילד יהיה הרבה יותר בריא, אם לא תתני לו חלב פרה. בכלל עדיף מגיל 0 להרגיל את הילד למזון בריא.

לגבי נטילת ידיים - כל אחד עושה את זה בזמן אחר. אני נטלתי כבר מההתחלה.

לגבי הנטילה ולגבי האוכל- איך בדיוק נוטלים ידיים? התחלתי לנסות לנטול לה לאחרונה, אבל זה די מאתגר כי היא מנסה לתפוס את הנטלה, אז יוצא שאני בטעות קצת נותנת לה להישען מעצמה על הכיור, וכך נוטלת לה. ונראה לי שזה לא ממש נוח לה. אז מה אתן עושות? מעמידות על כסא? ומה אם מי שנוטלת מגיל 0? (צדיקות!)

יעל ND- אנחנו באסכולה שאומרת שאין בעיה בחלב פרה (לפי בעלי וחמותי. אני באמת לא מבינה בזה הרבה, אבל הולכת לפיהם).

אה, ומה עם ארוחת בוקר? גם בבוקר אני מביאה לה בקבוק מטרנה מלא. יש עוד דברים להחליף את זה בהם- שהם מזינים ובריאים- חוץ מדייסה? (אולי גם קורנפלקס זה טוב. אני מתלבטת בגלל מה שטוזי כתבה).

וחג שמח!

כיסא,מלידה הם כבר מתרגלים זה טקס בוקר קבוע,לפעמיים זה באמת מאתגר,בחורף לחמם קצת את המים.

ארוחת בוקר אפשר פרוסה עם משהו,גרנולה /מעדן/פרי

נוכל להמליץ לך על מדריכות הכנה ללידה,את בסדר עוד לא מאוחר.

ובקשר לעגלה,מה התקציב?יש לכם רכב? מדרגות לבית,מעלית וכו'..

נשתדל לעזור גם בבחירת עגלה.

אנחנו מאיזור בנימין, אבל דברים בירושלים בהחלט יכולים להיות רלוונטים.

לגבי עגלה אנחנו קצת בהתלבטות מה אנחנו רוצים, בהתחלה חשבנו שחשוב לנו שהסלקל יתלבש על הגלגלים כי אנחנו בלי רכב ונסיעה להורים זה סיפור של 3 שעות לפחות.

אבל עכשיו אנחנו כבר בכלל לא בטוחים בכלום. 

אין לנו רכב ואנחנו גרים בקראוון ככה שאין מדרגות/מעלית.

התקציב הוא עד 2000 ש"ח עם עדיפות לפחות.

(את העגלה הסבתא קונה ואמא שלי הציעה שאולי כדאי לקנות עגלה זולה ולבקש אתשאר הכסף לקניית מיטה עם סט מצעים ווילון מתאים)

נקודה משמעותית נראה לי שאנחנו צריכים ללדת בחנוכה ומאוד קר אצלינו.

ועוד שאלה קטנה, איך הכי ממומלץ לחמם קראוון?

תודה ושבוע טוב.

יש מלא עגלות ביד 2 כדאי עם אמבטיה בגלל שאת צריכה ללדת בחורף,ובכלל קריר באיזור בנימין.

יש עגלות של דר' בייבי שיחסית הם זולות.

שאנחנו גרנו בקראוון גם בבנימין במכמש,עם 2 תינוקות חורף,טבת ואדר. חיממנו עם רדיאטור.

חשוב גם בשירותים שיהיה חימום איפה שמקלחים את התינוק.

לא חסר בירושלים דולות טובות שמכינות ללידה. אני גם מכינה ואני גרה קרוב לחיזמה.

אותי זה מאוד מאוד הרגיע לראות מה זה החדר לידה הזה,

ובכלל איפה המקום שאני הולכת ללדת בו

להתרשם מהצוות, מהיחס,

מהנקיון,

מהתמיכה בלידה טבעית (כמובן אם את בכיוון),

הבנזוג שלי לא הגיע, היה חסר לו,

אבל השלמתי לו.. והוא הסתפק בזה..

אחרי הכל, את יולדת והיסטרית, ולא הוא היולד..

דוקא בזמן של סיור רשמי?

או שאפשר לבוא לבד בשעות הפנאי?

אבל א תבואי לבד- מי יסביר לך?

וגם, לא בטוח שיתנו לך להכנס ולהסתובב במחלקה..

ומה שביצה אמרה.

בס"ד

נראה לי שמבחינת החוויה כדאי שבנהזוג יגיע. פרקטית? לא כזה צריך...

עדיף סיור מטעם המחלקה, לענ"ד, ככה אפשר לשאול הכללל
 

והרגיע לקראת הלידה.

למרות ששמעתי כאלו שזה הלחיץ אותם כי הם היו בביקור בזמנים לחוצים ושמעו הרבה צעקות של יולדות...

אחרי או באמצע ההכנה ללידה שאם יש עוד שאלות יהיה את מי לשאול,וגם שתגיעו עם יותר מידע.

ממליצה כן לצרף את הבנזוג שידע איפה להוריד ואח"כ לחנות,ובכלל זאת עוד חוויה והכנה זוגית

אם את מאלו שההריון משכיח מהן דברים שזכרו לפני שניה (כמוני למשל),

כדאי להכין מראש את כל השאלות שיש לך,

ולא לפחד לשאול!!

בעיקר לי, סתם להרגיע את הראש...שתדעי שכשאת מגיעה לשם זאת לא הפעם הראשונה ואפילו זה שיש תמונב בראש של איך המקום נראה קצת מרגיע את הנפש..

המסקנה העיקרית שלנו מהסיור: להביא אוכל מהבית!!

זה יקטין לך חלק מהפחד - פחד לפני בלתי ידוע. וכידוע, פחד זהו גורם חשוב ביותר לכאב.

הלכתי, וזו הייתי החלטה מצויינת!

זה ממש, הוסיף, הכין והכניס לעניינים..

ממליצה לכל מי שמתלבטת!!

צריך לתזמן,ויכול להיות שגם יעלם בקרוב.

נסי לשתות ולנח ולראות מה קורה..

ועוד תופעה מוזרה שקורית לי לאחרונה-

מרגישה מדי פעם כאילו משיכת חוט כזו למטה (לא שיש שם חוט, זה פשוט הרגשה כזו)

משהו מוזר..

זה תופעה מוכרת? זה אומר משהו?

יכול להיות צירים, יכול להיות צירים מדומים.

אל תדאגי, יהיה בסדר.

או באמבטיה של העגלה עטופה בשמיכות.

מה עם ללכת להורים בחג?

או לקנות  אוכל מוכן??תפרגני לעצמך.מגיע לך.

בס"ד

מניסיון,

שימי  אותה על הבטן ותרעידי כזה ת'רגליים... תסובבי לה ת'רגלייים כשהיא על הגב...

תבדקי שיש לך מספיק חלב, בטוחה שיש לך הרבה, יותר נכון מספיק?

את רגועה? כי הם מרגישים הכל...

כל היום וכל הליל היא צורחת?

תבדקי מה את עושה כל פעם כשהיא מתחילה לצרוח, אחרי הנקה?

אולי עולה לה האוכל וזה מציק לה, תחזיקי אותה שתעשה מלא גרעפסים...

קר לה אולי חם לה? שימי לה חולצה קצרה.. הבת שלי צרחה יומיים ולא הבנו מה יש לה (בת חודשיים וחצי) עד שהורדתי לה ת'בגדים החמים ושמתי לה קצר והיא נירגעה לגמרי...

תעדכני, ה' יעזור לך חמודה... אל תדאגי.. כפרת עוונות לפני כיפור...

ממליצה בחום על מנשא,

אולי לבדוק את התזונה שלך..

לנסות להוריד מוצרי חלב.

יש מספיק יציאות של קקי ופיפי?

כל היום היא רגועה ורק בערב הצרחות?

ואת שיטת הקסם של יוקטנה. שתיהן עזרו לנו.

אבל הכי עזר, זה המנשא.

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=9&t=l

השיטה שלך יקטנה עובדת אצלה רק על פיפי היא לא מוכנה לעשות משו אחר מחוץ לטיטול . היא עושה עכשיו קקי פעמיים בשבוע בערך אבל פול פיפי.אמרו לי שבהנקה זה נורמלי יש לה המון גרפסים. אני מחזיקה אותה ומרגישה את הגזים שלה בבטן מסכנה והיא גם מוציאה אותם כל שניה וכל פעם אנחנו חושבים שזה קקי אבל לא. יכול להיות שזה התזונה שלי? כי ירדתי המון במשקל בגלל שאני מפחדת שכל מה שאני אוכלת עושה לה גזים.לפני הנקה אני מרגישה הרגשה של מלאות לשניה ואח"כ זה עובר.אבל בלילה שהיא ישנה אחרי שעות של צרחות היא ישנה טוב ואז אני קמה בבוקר מלאה.תאמינו לי בא לי להפסיק עם ההנקה הזאת .או שפשוט אני לא יאכל כלום וזהו

אם כן, שומעים תוך כדי ההנקה ציצוקים כאלה וזה אומר שהיא בולעת אוויר תוך כדי.

אם לא מקווה שיעודד אותך לשמוע שעברתם את רוב תקופת סיוט הגזים.. עוד חודש וגמרנו

יש מקום ברגליים שסיבובים עליו עוזרים ממש! למדתי את זה פעם בעיסוי תינוקות ואצל הילדים שלי זה עובד כמו קסם, אחרי עשר דקות- רבע שעה יש להם יציאה.

כשהתינוקת על הגב ואת יושבת מול החלק התחתון של כפות הרגליים שלה, יש את 2 השקעים של כפות הרגליים שנמצאים עכשיו אחד ליד השני.

את עושה סיבובים עם האגודל שלך בכיוון השעון ברגל ימין ואח"כ בכוון השעון ברגל שמאל. (בשקעים)

מקווה שהסברתי טוב, המון הצלחה  וגמח"ט!

מחר כיפור ואנחנו בעמוקה (בעלי חזן שם) אנחנו הולכים עם עוד משפחה .קיבלנו וילה צימר .מקווה שלא תצרח שם יותר מידי ,ואז יהיה לא נעים בכל זאת זה צום.. תתפללו בשבילי .צום קל גמר חתימה טובה לכולן.

ההנקה היא אחת המתנות הגדולות שהקב"ה העניק לילדה שלך. זאת התקופה היחידה בחיים שלה שהיא תזכה לאכול מרקחת שהקב"ה בעצמו רקח בשבילה.

ובגלל שזאת מתנה כל כך גדולה, יש פעמים שצריך להוציא עליה המון תפילות ודמעות.

מלבד זאת, מטרנה או סימילאק גם עושים גזים, ויש מי שאומר שאפילו יותר.

אני חושבת שאחת הסיבות שקשה לך לעמוד בזה זה שאת לא אוכלת כלום. זה ממש לא צריך להיות ככה. יש המון מה לאכול:

ירקות, תפוחי אדמה, פירות, גרנולה, עוגות, פשטידות, קינואה, בשר, עוף, דגים, פסטות, פתיתים, בצקים לסוגיהם, טחינה ,סילאן, פירות יבשים, שקדים, אגוזים. גם מיצים, רצוי טבעיים, יתנו לך אנרגיה שאת מרגישה שחסרה. 

אם יש לך עזרה, ושתדעי שאני הייתי חודשיים בערך כמוך בלי עזרה לבית בכלל, אז ממש תעריכי את העזרה שאת מקבלת, ותנצלי אותה כדי לבשל לעצמך. אולי אפילו תגידי לאמא שאת מעדיפה שיבשלו לך מאשר שינקו לך, כי הכי חשוב זה שיהיו לך כוחות!

ולא משנה שהבית בבלאגן - כרגע התפקיד שלך הוא להעביר לילדה את המזון שהקב"ה מכין לה בכל רגע בתוך גופך, וזהו. אל תחשבי על כל השאר.

ב"הצלחה ביום כיפור! ותבררי עם רב לגבי מצבים שחס וחלילה תרגישי לא טוב איך מותר לך לשתות ולאכול. ההלכה מאוד מתחשבת באם מניקה, משום שתזונת התינוק תלויה בה והוא ממש לא מחוייב לצום, אלא להפך. ועוד יותר מכך, לפי מה שיצא לי לקרוא עד היום, לא ראיתי שיש הנחיה לתת תחליף כדי שהאמא תוכל לצום - זאת בכלל לא אופציה מבחינת ההלכה. רק כדי שתביני כמה החלב שלך יקר בשבילה...

או טרמפולינה של תינוקות? סלקל? מנשא?

בכל אופן בהצלחה ושנה טובה!

חלב וכאלה. הצרחות ירדו פלאים!

אחרי כל ארוחה, תשתי תה קמומיל ממש ממש ממש מרוכז.

הקמומיל הוא גם מרגיע וגם אלוף בשחרור גזים.

שימי לב- מדובר על תיון רגיל ואת שותה אותו- לא התינוקת.

כמו כן, תפסיקי לחלוטין קופאין,הוא הורס אותך ואת הקטנה ( אם את צורכת בכלל) - הוא גם ידוע בעצירותו.

בהצלחה,

נ.ב. חשוב מאוד להקפיד על חום גופו של התינוק, תינוק שקר לו מפתח גזים פי כמה מתינוק שלבוש טוב וחם לו.

ומינשא מינשא מינשא!!!!!

אצלי זו היתה הצלת הדור!

מנסיון רב שנים ורב תינוקות,

מפגש (בד"כ אחד בלבד) אצל מישהי שמטפלת בשיטת מח-אחד, עוזרת פלאים פלאים, פלאים!!!!!

המטפל/ת בודק/ת רגישות של התינוק למזון שאת אוכלת.

הפחתה של המזונות שיימצאו, תפחית עד ל0 את הבכי (שלה ושלך...)

בהצלחה!!

נשמע שמאוד לא קל. בע"ה בהמשך יהיה כ"כ כיף איתה שלא תזכרי בכלל את התקופה הזאת..

בינתיים, משהו פרקטי:

מומלץ מאוד ללכת לבדוק רגישויות- יכול להיות שדברים שאת אוכלת גורמים לה את הגזים, ואז בדיאטה פשוטה שלך (להוריד מוצרי חלב או עגבניות למשל) כל העניין יכול להיפטר או לפחות להקל.

באופן כללי העניין הוא חומציות בקיבה שלה- ממה שאת אוכלת. תנסי (אם את רוצה לחסוך מפגש אצל מטפל טבעי שיכול לעלות כסף ,אם כי זה נשמע שהמצב קשה ואולי כדאי להשקיע בזה-) להפחית או להפסיק כל שבוע משהו אחר- מוצרי חלב, עגבניות, שזיפים, זיתים, כרוב (ידוע כקטלני לכאבי בטן לתינוקות!!!) , פירות הדר, וכד'.

ועוד משהו- מנקה ואנשים שיעזרו זה חשוב וטוב, אם את יכולה לבקש ממישהו (בעלך/אמא שלך/חמותך/חברה..) שיקח אותה לטיול שעה- שעתיים כל יום, מחוץ לטווח השמיעה והראיה שלך,  זה יכול לעזור לך מאוד. בזמן הזה תתקלחי, תישני, שימי מוסיקה, תעשי משהו שמפנק אותך- זה יתן לך כח לכל היום.

ילדים זה שמחה, שבע"ה תזכי לחוש את זה במהרה!

מאחלת הרבה נחת, אחרי הימים הקשים באים ימים של עונג צרוף, ממש מעבר לפינה..

וזהו שאני לא אוכלת כמעט כלום כי כלדבר אני מפחדת שיעשה לה גזים. זיתים אני לא אוכלת שזיפים גם לא נס אני שותה פעם ביום לא מסוגלת לוותר וכרוב אני לא מתקרבת אליו בכלל. תפוזים אני נורא אוהבת אבל אני לא מתקרבת וגם שוקולדים וכל הטבעולים האלה שהייתי אוכלת בכלל לא עולים על הפרק . אפילו אורז אני אוכלתעםיסוריי מצפון אניממש מרחמת עליה , העניים שלה אדומות כבר והידיים שלה כל הזמן קפוצות אבל הכי מצחיק שמצחיקים אותה תוך כדי בכי והיא צוחקת. לפעמים אני מרגישה שהיא רוצה לדבר איתי ,היא מסתכלתעליבמבט עצוב כזה ומברברת .. היא כזאת מתוקה שזה כואב...

אז אם אני חוזרת על דברים של אחרות, תתעלמי..

1. מנשא בד, הארוך הזה, מעורר ניסים!! שווה לבדוק.

2. חברה פעם לימדה אותי, את עומדת והיא בידיים שלך (רצוי שתהיה מונחת על הזרוע שלך כשהראש שלה ליד המרפק והכף יד שלך על הבטן שלה, קצת לוחצת, אבל לא חובה) ופעם בשתי שניות את מכופפת את הברכיים קצת. וחוזרת, סופרת חת שתים ומכופפת. כמעט ואין תינוק שלא נרגע מהדבר הזה. מנסיון!!

כל תינוק שבכה לידי ורקדתי איתו ככה, נרגע.

בהצלחה רבה.

ולא נשאר לך עוד הרבה זמן. התקופה הזאת עוברת בסוף. ב"ה!!

הרופא ילדים המליץ לנו עליו [

אז ככה, 

עברתי את זה פעמיים עם שתי הבנות שלי, עם הראשונה זה היה "בקטנה"- סהכ' 4 חודשים. עם השניה- זה לקח 7 חודשים. אני לא צריכה לתאר לך את הסיוט- עם שתיהן.

הקטנה שלי לא התפתחה כמעט- היא היתה עסוקה בלצרוח, הייתי בבית כל היום עם שתי הבנות, במשך חודש וחצי, בעלי היה בלימודים- ואז נשברתי- שלחתי את הגדולה לפעוטון.

השיטה הכי טובה- מבחינתי היתה מנשא קנגרו. נכון שזה מציק, וזה חם והכל- אבל אם תשימי אותה עם הפנים אלייך, ותקשרי את המנשא כך שהיא תהיה צמודה אלייך- זה יכול ממש לעזור. אל תפחדי שהיא תתמכר, היא תגדל קצת ואז תעבדי איתה על הרגלי שינה. וכאלו.

הלוואי ומישהו היה כותב על טיפול בתינוקות עם גזים. אין ספר כזה ניסיתי להוריד את כל האוכל שאמרו לי וזה לא עזר.

תבקשי עזרה מידי פעם- סתם כדי ללכת לישון או כדי לצאת החוצה לשבת לבד על ספסל. תני לעצמך את המנוחות האלה- אחרת את תשתגעי.כתבתי הרבה- ומהרבה הבנה וכאב והשתתפות.

אל תדאגי- זו תקופה והיא תעבור- ובסוף תהיה לך ילדה חדשה!!!

הקטנה שלי, אחרי 7 חודשים למדה בתוך חודש לזחול, לשבת, לעמוד- ועד גיל 11 חודשים היא הלכה- אבל ממש! לא צעד פה ושם. בגיל שנה ו-8 היא גמלה את עצמה מהטיטול- גם בלילה, והיום בגיל 3 היא עושה לנו שפגטים בכל פינה... מי היה מאמין...

שיהיה בהצלחה.

אחת הילדות שלי  היתה כזו ושם תכשיר לא עזר ואז לקחתי  משהו כמו כפית זרעוני כמון  וחלטתי אותם כמו תה.

ואז נתתי עם כפית מעט  מעט והמתנתי לראות אם אין  השפעה לא טובה  .זה  פשוט תרופת פלא

לק"י.

אומנם אינני אנדוק'.. אך לערכתי אם בלוטת התריס שלך חולה בקביעות אז אלטרוקסין הוא הדרך..
ובלעדיו כשהבלוטה חולה זה יכול לגרום לאי שעות שינה(ערנות יתר בלילה) עליה במשקל-> זה תלוי אם את ביתר פעילות או בחוסר פעילות.. אבל זה משבש את כל המערכות בגוף! (גם ההורמונים)

אני מכירה אדם היו צריכים "להרוג" לו את הבלוטה, גם זה בטיפול מאוד לא נעים.. ושבוע בידוד מוחלט אח"כ..
וגם אח"כ הוא ממשיך ליטול אלטרוקסין. אז כנראה זה לא פיתרון סופי.

בכל אופן אני מציעה לך לשאול את הרופא המטפל של בנושא.
ולגבי המחיר שלהן, הוא לא כזה בשמיים...

ואני כבר הרגשתי נורא ודווקא לקחתי בקביעות בזמן האחרון

http://alerts.adr.org.il/eltroxin_formulation

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-279205-00.html#PTEXT15619

אני לא יודעת אם לשמוח על התרת הספק או לכעוס.

ראיתי שהשתנתה הקופסא וגודל הכדור אבל לשנות הרכב תרופה בלי להתריע...?

רק גרד מטורף, חשבתי שאני אלרגית למשהו אבל קראתי עוד תלונות של צרכי אלטרוקסין. אז מה עושים????

מובנות לאחרונה ,תודה שידעתן אותנו,אני מנסה להצטרף לתביעה היצוגית שנרקמת. תנסו ,לשתף אחרים שאתם יודעים שלוקחים את הכדור יש כאלו שממש סובלים,וגם הרופאים לא מוצאים את הסיבה.והבנתי ממה שקראתי שיש כדור אחר שאפשר לבקש מהרופא

נשים שסרבו לקבל טיפול מערבי של אלטרוקסין, וטופלו בהצלחה בטיפולים משלימים, אם מטפלים בשלב מוקדם, אפשר אפילו  לרפא, וכמובן שיש קשר גדול להרגלי חיים- תזונה פעילות - הרבה עבודדה עצמית.

שבי על כדור פיזיו',במה את עובדת את הרבה מול מחשב.

יציבה נכונה,וכל כמה זמן לקום לעשות סיבוב,להניח את הרגליים על שרפרף.

עיסוי,בקבוק מים חמים.

כמו שיפעת אמרה- תנעלי נעליים נוחות. הגב שלי הרג אותי מכאבים וברגע שהחלפתי לסנדלי צ'אקו במקום ןללכת עם טבע נאות, הכאב נעלם תוך יום-יומיים. תנסי אולי נעלי ספורט/הרים אם את בקטע, אבל בטוח לא ללכת עם משהו מעפן.

משהו אחר שעזר לי- יש את הכדורים המתנפחים כחמו של המכון כושר- לקחתי אחד מהקטנים יותר והייתי שמה אותו מאחורי הגב בזמן שישבתי...ממש הקל עליי!

איזו בחורה בכושר.

אהבתי וצחקתי.

לא סיימתי לכתוב וכבר זה נלשח. ב"ה לא האמנתי וצמתי ביוםן עצמו שתיתי בשיעורים והצלחתי להגיע לנעילה,הייתי בטוחה שאני אלד אתמול אבל לא התינוקי בןן 39 שבועותולא רוצה לצאת.

בשבועות האחרונים אני די משלשלתהבנתי שזה סימן ללידה ובימים האחרונים ניהיה לי עצירות וזה כואב לי בכל הבטן, לא בגב אחרת הייתי מבינה שה צירים מה קורה לי?

עוד משהו ההתמתחויות של העובר ניהיות כואבות חבל"זאני מרגישה בבטן התחתונהכאילו נתפס לי שם..

בשורות טובות במהרה

תשתי המון שלא תתייבשי ואם יש עצירות שיעשה יציאות רכות את יכולה לנסות שזיפים..

מחכה לעידכונים ובשורות טובות!

יום כיפור יצא ביום השני של שבוע 40 D:

כמה בניתי על הצום!! אבל כנראה שהעניינים שם זקוקים להמשך בישול...

וגמני נתקלתי בימים אלה בעצירויות- מציעה לשתות הרבה, אולי לנסות כף שמן זית בבוקר (המליצו על זה פעם ובפעם היחידה שניסיתי זה עזר נאד), לא לשבת יותר מדי בשירותים (מסםפיק יהיו טחורים בלידה, למה להקדים את המאוחר???) ובע"ה, בשורות טוב בקרוב!!

לשבת בסבלנות בשירותים ולנצל את העצירות לתרגול של נשימות ארוכות, עמוקות שמנפחות חזק את הבטן, ומשחררות את כל שרירי תחתית האגן...

ככה את מתרגלת לא לדחוף כשאת מרגישה לחץ, אלא בעיקר לאפשר את היציאה ולא לזרז אותה לשווא.

בסופו של דבר, מה שגורם לטחורים (ולבריחת שתן) אחרי הלידה זה רק הלחיצות המיותרות שהמיילדת לרוב מדריכה אותך ללחוץ...

הישיבה עצמה על האסלה היא לא בריאה ומעודדת טחורים, לכן אומרים לא להאריך בה.

אפשר לעשות אחרת - להרים את המושב, לטפס ולכרוע על האסלה (כן כן, כשכפות הרגליים מונחות על האסלה, והיד נאחזת בכיור או במשהו אם יש צורך) ואז אפשר בלב שקט להישאר הרבה זמן ולתרגל שחרור כמו שכתבת יפה. אבל לשבת על האסלה להרבה זמן - זה לא בריא.

(אני מקווה שאף אחת לא קוראת פה תוך כדי ארוחת ערב)

לזוז עם הגוף! 

בס"ד

בימים האחרונים אני די משלשלת ולא אכלתי משהו מקולקל..

זה אומר שאני קרובה ללדת?אני בשבוע 34..

זה לא אומר שאם את משלשלת את הולכת ללדת היום או מחר,יכול להיות שיש לך וירוס או שזה בגלל הברזל,

חשוב להקפיד על המון שתיה כי את עלולה להתייבש.

יכול ליהיות שהפקק הרירי יוצא בחלקים?אתמול הייתי ממש רטובה מלאה בהפרשות שלפי התאור היו נראות כמו הפקק הרירי  אם כןצריך ללכת להיבדק?התאריך ביום חמישי ואני כבר ממש מקווה ללדת כבר

היום בבוקר קמתי עם קצת כאבי גב,אבל אולי זה בגלל שישנתי בספה בסלון כי יש שם מזגןן והזעתי מלא בלילה הבטן רכה... מידי פעם כמו כאבי מחזור...?

בעוד שבועיים... עוד אחד ממבשרי הלידה המתעתעים

אין מה ללכת לבי"ח זה עוד אחד מסימנים שמבשרי לידה זה אומר שעד שלושה שבועות גג את יולדת

גילו לך את אמריקה

נשמע שאת מתקדמת עם הכאבי גב שבאים בגלים..

בהצלחה! בשורות טובות!

איך הפקק הרירי נראה?

כי גם לי יש מלא בימים האחרונים...

נראה כמו נזלת קצת,לפעמים מלווה בחוטי דם,או כתם קטן,יכול לצאת בשלבים.

בדר"כ יוצא בחודש תשיעי,ויש המון נשים שבכלל לא רואות אותו.

זה מעולה שאת עושה לו קפיצת גדילה יזומה.ו

אם את אוהבת חילבה תאכלי.

מה יעזור עכשיו הקלי צום?

ומרפי כבר דיברנו עליו

(דלגתי על תשעה באב, באמונה שהוא כבר יתבטל)

אבל כדור פיזיו יש לפעמים בחדר לידה (כך היה איפה שאני ילדתי), ואולי את הספר אפשר להשאיל מחברה או משהו (לי יש, אם תרצי. אפשר לבדוק באישי).

ואם את מעוניינת אשמח להשאיל לך את הספר לידה פעילה.

(קראתי אותך עוד קודם, ולא היה לי מה להוסיף על התגובות).

קראתי את הסיפור, ולא ידעתי מה להגיד? (תנחומי על העגלה?) יופי שחזרה .