באיזה שבוע את? 

האמת, כשאני עשיתי אולטרסאונד ראשון להריון הראשון שבוע 4 לראות אם יש דופק זה הכי ריגש אותי!!! אין לי מושג למה... 

כשעשיתי פעם שניה חודש חמישי פחות התרגשתי.. הכל היה על בסיס שחור לבן לא הבנתי כלום ממה שראיתי רק הרופא היה מסביר לי.. 

אבל בהחלט זה מרגש כשראיתי אותו שם התחלתי להתגעגע..

מחכה לו ומצפה לו ממש.. 

אני תמיד התרגשתי בסקירה המורחבת מאוחרת.

ובעזרת ה' תזכי לראות אותו בריא בידייך,

ועוד כמה תמונות שכאלו- מתוך שמחה!

שיהיה במזל טוב- בעיתו ובזמנו!

יש לי חברה שבתחילת האלבום של הבן שלה שמה כמה תמונות מהאוטרסאונד ...

אולי סתימה בצינורית?נסי להניק בתנוחות שונות.

ומה קשור ההנקה בתנוחות שונות?

תנוחות פוטבול למשל.

אני מרגישה תחושה כאילו שהשד מתמלא כשמשתחרר לי אוקסיטוצין.

אמא לתינוק - שימי לב אם שתי שניות לפני כן את צמאה כאילו הלכת שבוע במדבר, ואם שניה לפני כן הרגשת בחילה קלה.

אם כן - זה מהאוקסיטוצין, והתחושה בשד היא של רפלקס שחרור החלב.

(אין מה לעשות נגד זה. אבל התרגלתי, אם זה מעודד אותך )

אבל לא את החושות שתארת לפני..

מקבל ברשל"צ ,רופא לילדים ומנתח גם,תנסי להשיג את הטלפון שלו ב144,מקבל במרפאת עניים,ברחוב לזרוב[ נדמה לי],דרך כללית משלמים 100 שקלים השתתפות עצמית .הילדים שלי מתטופלים אצלו.מקבל גם קופות אחרות תבררי דמי השתתפות בהצלחה

שזאת שיטה שעובדת הרבה על דימיון מודרך והרפיה לפני הלידה.

אבל בטוח יש עוד כמה אלמנטים שאני לא זוכרת...

מעולם דתי ותראה את כל השיטה בצורה אמונית

להיות מוכנה ללידה בלי ה' בעסק זה לא זה

אולי אפשר לעבור לידה בשלווה אבל אין על הקב"ה

ואת יכולה בעצמך להכניס לבפנים את הקב"ה. השיטה (למיטב ידיעתי הדלה מאוד) נותנת לך כלים להרפות ולהרגע, אבל בזמן ההרפיה - את בוחרת במה להתרכז!

אני אישית הלכתי על היפנוזה (שזה מאוד מאוד דומה), אצל רופא לא דתי, אבל אני בחרתי מה להכניס לתת מודע שלי, והקב"ה היה מאוד נוכח שם...

וגם בלידה - השתמשתי בכלי הזה שהרופא לימד אותי - והתרכזתי בפסוקים, בשליחות שלי ובשותפות עם ה' (שאת זה למדתי בסדנא עם דפנה חסדאי )

אגב, הדיסק של מרגלית שרפר - עושה בדיוק את מה שמציעה השיטה,  והוא מאוד אמוני. פשוט צריך להקשיב לו הרבה, ולעשות את מה שהיא אומרת בלי לחפף...

יש הרבה שיטות שעשויות להיראות תמימות וניטרליות, אך בעצם יש בהן התכנים ו\או עקרונות שנוגדים את דרך התורה. אפילו אם נראה לנו שאנחנו משתמשים בשיטה ככלי לעבודת ה' ושאין בה דבר לא כשר, אין לנו את הכלים לדעת באמת כל עוד אנחנו לא תלמיד חכם שמבין בתחום.

דפנה חסדאי, למשל, לא מכניסה את הקב"ה לשיטה זו או אחרת, אלא הכל אצלה מבוסס על התורה ונובע ממנה.

כל זה, חיפושית, לא חלילה כדי להגיד שהבחירה שלך לא היתה נכונה. יש בזה גישות שונות, אני פשוט מציגה את הגישה של הרב שלנו.

*לא נוח לי לשבת מול מישהי חצי לבושה ולקבל ממנה. אני מקבלת אותה כיהודיה אבל לא רוצה לקבל ממנה תכנים שבעניי הם רוחניים.

*גם קשה לי שאני רוצה להעביר את החומר הלאה בע"ה והייתי רוצה לקבל את ההדרכה הכי טובה

למה אני אשלם כ"כ הרבה כסף ובסוף אצטרך עוד לעבד הכל לבד ....

* אני מסכימה מילה במילה עם מה שאברכית אומרת וסליחה שאני אומרת את זה קצת בחרפות

(אני עדיין לא יודעת מה הם מעבירים ואומרת את זה בגדול על דברים בחיים )

שצריך להזהר לקבל "תורות חוץ " ח"ו זה יכול להיות גובל לעבודה זרה .

הרי כאבים ולידה הרבה מזה זה בראש ,בנשמה ואם נרצה וגם אם לא זה משפיע ....ממי שמקבלים!

למה יש לדוגמא יוגה בתכנים יהודים . כל מה שקשור לרוחניות צריך להזהר אם באים ממקום של אני במרכז ואם אני אצליח .... אז...... או הקב"ה הוא במרכז הוא נותן לי את הכוחות והיכולות ואני רק כלי

אבל הכל דעתי האישית ממש ! את לא חייבת להסכים איתה ....

יש סיפור על תנא ( אם אני לא טועה ) שמין היה בא ומשגע אותו כל פעם וביקש להיפגש איתו ל"מאבקי מוחות" הרב ניסה לדחות אותו אבל הוא ממש נדנד בסוף הוא הסכים נפגש איתו כמובן שהוא שאל שאלות כפירה והרב הצדיק ידע לענות לו תלמידיו שעמדו בחוץ כמובן השתהו מול גדלותו של הרב ושיבחוהו כשיצא. אבל הרב היה נפול פנים שאלו אותו למה אמר נכנסתי עם שק של יהלומים ויצאתי עם שק של פחמים " משמע כמה חזק שלא תהיה זה משפיע ואם על תנא זה יכול להשפיע אז עלי זה לא ישפיע....

אבל שוב זה ממש אבל ממש רק דעתי !

לא יעזור כמה טובה תהיה המדריכה שלך - הן פשוט לא יעבדו...

והמסר העיקרי שקיבלתי זה שתפילה אמורה להביא אותך לאותה רמה של ריכוז והתכנסות כמו היפנוזה - אבל מתוך חיבור אל ההוויה כולה ולא רק אל עצמך. כלומר, הלכתית היפנוזה מותרת לצרכים רפואיים, אבל עדיף להגיע לאותן תוצאות ע"י התפילה.

אך כל זה - בהנחה שאתה באמת יודע להתפלל. ולצערי, כמה שתפילות זה דבר שמלווה אותי ברוך השם בכל צעד בחיים, אני לא חושבת שאני יודעת להתפלל כמו שבאמת צריך להתפלל, ולהגיע לרמות ריכוז גבוהות כמו שצריך בשביל להתמודד עם כאבי הלידה ע"י התפילה בלבד.

ולכן בסופו של דבר החלטתי כן ללכת לרופא מהפנט. ואני מדגישה שזה היה רופא, כי גם מבחינתו מדובר בכלי שכלי (לפי שיעור ששמעתי לא שייך לקרוא לזה כלי רוחני - רוחניות היא משהו אחר...) שעוזר להתמודדות עם כאבים (הוא למשל מטפל גם בחולים אונקולוגיים..). וזהו. בלי שום משמעויות רוחניות.

וזה בדיוק כמו שהיום יש פסיכולוגיה יהודית , ואימון יהודי, ומדיטציה יהודית ורפואה אלטרנטיבית יהודית - כולן חוכמות (!) שלמדנו מהגויים ואנחנו משתמשים בהם כיהודים!

זה נשמע מעניין!

איך משיגים אותו?

http://sharfer.co.il/

היסק הזה ועוד כמה דיסקים להכנה רוחנית מעולים למחשבה ובאמת מקטינים את רמת הכאב .

אבל אני מאמינה שבנוסף כדאי ללמוד דברים טכניים ונראה לי שבשיטה הזאת יש את זה

רק קשה לי שזה טכני ממקום....

הלידות שלי קשות למרות התרגילים העבודה הנפשית והספרים שאני קוראת. ועברתי כבר 5 ב"ה ועוד היד נטויה (שה' יתן לי כח ובריאות )

לכן אני מנסה עוד ועוד שיטות וחבל שאין גוף דתי שמלמד את השיטה ...

אבל בהחלט שימוש בדימיון מודרך ומונחה. אני משתמשת בזה הרבה ככלי בליווי לידה ועל קצה המזלג בסדנאות שלי (מרכז בראשית). בנות שמתחברות יכולות להרחיב את ההכנה דרך כלים אלו בקורס פרטי או השלמה פרטית.

אני רואה במציאות ששיטת קיי ודומותיה היא רק השלב בהשני אחרי שימוש בסיסי בתנועתיות אפקטיבית ונשימות. בכל קורס אני משתמשת בשיטת התחנות של שיראלי בנטואיץ' מעולם היוגה ונשימות.

שלב ראשון בנוי מכלים בסיסים שמתאים לכל אחת כמו שכל אחת זקוקה לחמצן ומים לשרוד אחר כך הדובדבנים...

בקומה הבאה בהתאם לכל אשה כדאי לרכווש כלים מורכבים יותר, אך לא לכולם יש את המוכנות להשקיע בשביל זה.

המשמשים כארגז כלים נפשי ורוחני.

אני מכירה את עקרונות השיטה שלהם רק מהאינטרנט ודולות שעוסקות בזה והעקרונות דומים.

ושיהיה לך בהצלחה במה שאת עוסקת

לא יודעת על מסוכן, אבל קל להם יותר לאכול אטריות בצורות אחרות ולא ספגטי.

הם נחנקים על זה כשזה ארוך.

אבל ברוך ה' זכיתי בהתאוששות מהירה מאוד . זה תלוי בהרגשה האישית שלך (חולשה או חוזקה, יכולת ריכוז וכו').

כי גם שיכורים מרגישים כשירים לנהיגה.

איך אדם יודע שהוא באמת יכול לנהוג?

אני עוד לא חזרתי לעצמי כבר 9 שנים ב"ה

אני צריכה לדעת אם לארגן הסעה לילדים ללימודים או שאני אוכל להמשיך לקחת אותם. כי לא יהיה מי שיקח אותם.

לקחת אותם ככה אצלנו עושים עד שהאמא עומדת על הרגליים .כמה זמן נסיעה זה?

נגיד אצל חמותי הם ממבשרת והיו צריכים להסיע לירושלים כל יום היתה תורנות של הורים שהסיעה תבדקי אם זה אפשרי גם אצלכם ...

את כבר אחרי לידה ?

סליחה לא עוקבת בקצב המסחרר פה איך אומרים אצלנו הישוב זה בא בגלים גדולים 

ב"ה

אבל אין מי שיוכל לקחת.

גם אצלנו הוא נורא סבל וניסינו כל כך הרבה דברים...

בסוף הסתבר שהוא אלרגי לחלב, וכל כך כאב לי שלא גילינו את זה קודם..

אני לא אומרת שזה אותו מקרה, אבל נסי לחשוב אם יש איזו רגישות למאכל מסוים במשפחה. אולי מישהו היה אלרגי בילדותו אפילו...

ואם את לא מוצאת דבר כזה, וכלום לא עוזר לה, אז נסי אולי להפסיק לאכול את הדברים שהכי גורמים לרגישות: חלב, סויה, בוטנים (במבה למשל...).

בזמנו, כששאלתי כאן בפורום על הגזים, אמרו לי להפסיק לאכול בערך את כל העולם, ונשארתי מורעבת, ולכן התייאשתי מהר. אם לא הייתי מתייאשת - הכל היה נראה אחרת. אז אם את הולכת על מאכלים, אל תפסיקי לאכול הכל... זה מייאש. תפסיקי את המשמעותיים (שציינתי) ולא לשלושה ימים, אלא שלושה שבועות. זה קשה, אבל שווה את זה - מניסיון.

ב"הצלחה =)

מה שעזר לבנים שלי,זה עיסוי תינוקות עם האגודל בכיוון השעון.

וגם אופניים ברגליים,

ומנשא..

עם הגדול התנזרתי קצת ממוצרי חלב.

ולפי סוג'ים {כמו רפלקסולוגיה רק ביד}

על כל כף היד של התינוק,עם כיוון השעון.

בס"ד

איך אפשר לדעת שהיא אלרגית לחלב?

אני משלבת לב חלב אם עם מטרנה חלבית.

ואני נואשת..

אשמח לעצות

תנסי אולי להחליף לה לצמחית ולראות אם היא נרגעת. אצלנו לגדול היו כאבי בטן ממש מהמטרנה החלבית ואז עברנו לצמחית. (וגילינו שגם אליה הוא רגיש אבל עם תופעות אחרות...)

גם כשיוצא יום שאני מביאה רק חלב אם היא לא רגועה..

איך אדע שזה לא תופעת הגזים הידועה אלא הרגישות הזאת??

 

יש איזו בדיקת דם לרגישות לחלב?

עכשיו לדוג' הבאתי לה בבקבוק חלב אםי ותוך כדי הארוחה היא פשוט מתפתלת
ובוכה

זה ממש סיוט.. זה קשה לי לשמוע אותה בוכה ולא לדעת איך לעזור לה!!

אבל מה שהכי מדאיג אותי זו אולי האפשרות שהיא אלרגית..

מה דעתכן?

אני על סף יאוש..

 

נעמה ניימן,ושושנה לרנר.

או את מיכל שרביט.

בהצלחה!

נעמה ניימן מצפה ירחו מקבלת גם בירושלים

שושנה .. אני לא מכירה ... יפעת??

מיכל שרביט -קרית ארבע נראה לי שהיא התחילה לקבל גם בירושלים לא סגורה על זה

שיפי - נווה דניאל

מרים זאב חברון וירושלים

חלקן מביקום וחלקן ממח אחד

זה אותו דבר אבל בדרכים שונות אני מטפלת בי ובילדים שלי (וכמובן גם בעלי ) אצל מי שאמרתי .

בס"ד

אלו חיידקים ידידותיים למעיים שמסייעים לעיכול..

יש פה כאלו שניסו?

אנחנו הבאנו אותם אחרי אנטיביוטיקה לגדול שלנו כשהוא היה בן 10 חודשיים.

נראה לי שעזר לו. אני לא יודעת אם זה ישפיע על העיכול...

או משלשלים או מקיאים או חיידק כל דבר שקשור לחוסר איזון בקיבה לוקחים . באנטיביוטיקה נותנים שעתיים אחרי . האנטי גומר על החיידקים הרעים אבל גם הטובים ולכן צריך להחזיר לדוף את הטובים כדי שהמערכת החיסונית לא תיחלש ותחטוף שוב ...

למה זה? ולפי מה הרופא מאשר / לא מאשר?

כי זה תמ"ל מאוד חסר. אין בו חלבונים מהחי שחשובים להתפתחות התינוק. וגם לצריכת הרבה סויה בילדות עלולות להיות תוצאות לא סימפטיות בבגרות (התפתחות מינית מוקדמת). אם אין ברירה אז אין ברירה! וזה לא אסון, וודאי שעדיף מלתת חלבי לתינוק שאלרגי לחלב (שזה עלול להיות באמת מסוכן) - אבל זו ממש לא עדיפות ראשונה מבחינה בריאותית.

מצד שני אם הייתי בעיקר מניקה וקצת נותנת תמ"ל אולי לא הייתי חוששת לזה. כשהתמ"ל הוא המרכיב העיקרי בתזונה - אז כן כדאי לבדוק היטב אם הכרחי לעבור לצמחי ואם יש פתרון אחר.

בערך כמו שלא מפסיקים להניק לפני גיל שנה בלי אישור רופא

אם היא היתה יכולה היא היתה מניקה ולא נותנת תמ"ל )-:

מה שכן בבחירתה כרגע זה איזה תמ"ל לתת.

חשבתי באופן כללי על אמהות שנמאס להן להניק בשלב מסויים. וכמו שבפועל נותנים בדרך כלל תמ"ל צמחי גם בלי אישור רופא, ככה גם מפסיקים בדרך כלל להניק בלי אישור רופא.

כמובן שלא התכוונתי לאמהות שלא מצליחות להניק, ובטח שלא לנונה היקרה.

למה?

למשל בחוזר ששלח משרד הבריאות לבתי חולים יש בין השאר הוראה: "מתן חלב אם בלבד לתינוק ומניעת כל מזון אחר או מים אלא אם כן קיימת הוריה רפואית לכך".

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=9&t=l

נסו ותהנו!

ילד שיש לו עצירות לא יוכל להוציא וגם אם קשה לו לעכל דברים הם פשוט לא מתקדמים או להיפך יש תינוקות שנגיד מלון ואבטיח גורמים לקיבה שלהם להיות כ"כ מימית שהם לא יכולים ללחוץ ..

אבל בכל אופן אני מוכנה לנסות ... בע"ה בילד/ה הבא ....

זה מאוד עזר.

מועדון החומרים המשמים מרככים וכו בלה בלה בלה ....

להניח אותם עם הבטן על הרכיים שלנו.

במקום בו מסתיים הטיטול (תחתית הגו) לעשות לו עיסוי

כמין צביטות קלות ולא כואבות!

אם אכן מדובר בגזים התינוק מפסיק לבכות מיד וכמה דקות כאלה והכל משתחרר.

עובד מניסיון, צריך רק לעשות את העיסוי נכון.

לא ממש מצאתי טיפול. הדבר היחיד שעזר זה הלידה. אני פשוט נחה הרבה במשך כל ההיריון עד שכל התופעות חולפות עם יציאתו לעולם של יצור קטן וחמוד, שדורש טיפול מסוג שונה...

זה לא ממש עוזר ומנחם, אבל אצלי, זאת המציאות בכל אופן.

לגבי הוירוס,היה חשוב להקפיד על שתיה,ובדר"כ זה לא משפיע על העובר.

באמת ההריון זה אחלה תירוץ להכלללל

אני ארשום תופעות שהי לי..מכל ההריונות..

בצקות ברגליים{בסוף הריון}קודם כל מומלץ לעקוב אחרי לחץ דם,להרים רגליים,אפשר להניח את הרגליים באמבטיה עם מים ומלח,אפשר להניח גם כרוב.

טחורים:קצת טיפים:
לשתות המווווון,לאכול סיבים תזונתיים,פירות יבשים,
עגבניות וכו´..
לפני שנכנסים לשירותים,לשטוף קצת את האיזור במים חמימים,
לשבת בנחת בשירותים בלי לחץ,לנסות לא ללחוץ,אלא לזוז קדימה ואחורה,להניח שרפרף מתחת לרגליים.
בסוף,לשטוף שוב ולמרוח משחה טבעית בשם הממליס.

בחילות והקאות:לאכול ארוחות קטנות וצפופות,למצוץ קרח,לימון,לאכול קרקרים פרכיות וכו'..

סחרחורות:לקום לאט מהמיטה,לא לעמוד סתם הרבה זמן במקום,לשתות הרבה,

עייפות:לישון

נשירת שיער,לחפוף ולעשות טוב את הקרקפת,לאוורר את השיער,שמן רוזמרין,ואם זה מטורף לבדוק בבדיקת דם שהכל תקין.

מיום ליום זה הולך ומשתבח.

וכשתמצאי אותו, תסמסי מיד!!

שיודע לחשב את המרחק שהצלחת להתרחק מהלול

אך טרם סייעת לי להגיע אל המקלחת .

מילותיך הנעימות לא עזרו במציאת החיישן לצערי.

אני נוברת כאן כבר שעות...

את יכולה לייבש את החלב ע"י כרוב,לשים אותו על השד.

ובמקביל לשתות תה מרווה ותה נענע.

ואת יכולה גם לשאוב טיפה רק להקלה..

וכשהפסקתי להניק אחרי יום-יומיים התמלאתי, ואפילו ששאבתי - זה לא חזר (אולי חזר מעט, אבל ממש מעט, כבר לא זוכרת).

שבת שלום!

מקווה שזה לא זה . מה שאני עשיתי זה קומפרסים של מים קרים , שני שליש מים קרים קרים עם חומץ . אבל המשכתי להניק. כמו שאמרו כאן , כרוב , תה נענע

מתוקה מדבש מה שלומך??.

דואגת לך..חושבת עליך,ןמתפללת שהכל עבר בשלום!

בשורות טובות!

תבדקי שזה לא הופך באיזשהוא שלב לכחול אבל במקומך הייתי היום הולכת לרופא ...

הוא נגע בצמח בגינה או משהו..תמרחי לו פנסטין ג'ל,ואם לא יעבור בראשון גשי לראות רופא..אולי אבעבועות?

מנסה לחשוב מה הוא אכל חדש השבוע...  הוא אוכל הרבה דברים חדשים 

וננסה את המשחה

אם הכאב עובר בשינוי תנוחה,במקלחת.

שתית מספיק היום?

מה שעוד יכול להקל לך על הכאב,זה לשכב שהטוסיק למעלה וראש למטה,תשכבי על הלחי שלך {מקווה שהבנת}

להוריד את הלחץ קצת מאיזור פי הטבעת.

אבל זה לא מונע ממנו לנסות ולהתכונן,לצבור ידע=כח.

ולקוות לטוב,ולדעת שהכל יכול להיות,לא לתכנן לשום כיוון להיות פתוחים ולזרום במהלך הלידה.

והכי חשוב אמא ותינוק בריאים.

בע"ה בשורות טובות לכולן,בידיים מלאות עם הרבה סיעתא דשמיא.

ההזדמנות להתחבר לקצב הפנימי, הזדמנות להקשיב לגוף ולנפש, הזדמנות לקבל את רצון ה' בנחת ושמחה.

אחרי תשעה חודשי תירגול , תקחי קצת יותר בקלות כשהפיצי ילכלך אותו ואתך בדיוק ברגע שאת ביציאה מהבית...

בקיצור- זו הזדמנות לצמיחה שחבל לפספס.

אתמול עשיתי את ההעמסת סוכר (היה דוחה. לא הנוזל עצמו, הוא היה סביר עם לימון, אבל אח"כ!! איזה בחילות... טוב שבסוף הקאתי...)

קצת פחדתי מזה, אז אני שמחה שזה מאחוריי,

ועוד יותר שמחה שהתוצאות בסדר גמור..

אתמול גם הייתי אצל חברה ועשינו ביחד קרואסונים נחמדים (היה כיף ההתעסקות עם זה! המון זמן לא עשיתי את זה...)

וזהו..

אני משמינה לי לאיטי, ונחמד לי!

חגגת אח"כ על קוראסונים

קנינו היום עגלה, סלקל, מיטה ושידה!

ולא עלה לנו יקר בכלל...

אני אצל ההורים שלי מתפנקת ובעלי עובד אבל לא מתלוננים על עבודה! ב"ה שיש...

נוני הקטן בבטן זורק סימני חיים מדי פעם, ואני כבר רוצה לראות אותו!!!

ותתפנקי אצל אבאמא..

שמחה וששון!!

העובר הקטן לא מפסיק לזוז... והוא לא ממש אוהב שאני יושבת- הוא בודק את רמת העמידות של הצלעות שלי..

אבל כיף להרגיש את התזוזות ופתאום להרגיש את הבומבה של הרגל...

בינתיים הוא במצג ראש ואני מאוד מקווה שזה ישאר ככה עד ללידה...

אתמול הייתי בערב לזכר הרב מרדכי אליהו זצוק"ל- והיה מדהים!

(וגם כיף...הייתי עם חברות שלא ראיתי מלא זמן)

זהו...

אה.. והריני נכנסת לתשיעי!!!!!

וב"ה שאת מרגישה אותו..

פיצקלה כמו פולניה טובה , מחייכת אם לא מעצבנים אותה

היתה לה בעיה אורטופדית ויש שיפור - בעוד שבועיים טפו טפו , יגידו לי שאפשר להוריד לכמה שעות את המכשיר , אמן ואמן

מעניין לדעת איך קראת לה? 

ב"ה שהמצב ימשיך להשתפר.

ותהני מהחיוכים

יש לנו מחר אולטרסאונד...

ובינתיים, זה עשה לנו הרבה טוב, דיברנו עם התינוקי, וגם בכלל, זה כיוון אותי מאוד להקשיב לגוף ולהתחיל להתכונן רציני ללידה.

בע"ה הוא התהפך למצג ראש.

הבחור באמת התהפך למצג ראש... אבל אמרו לי שבגלל ריבוי המים, הוא יכול להתהפך שוב...

ובגלל ריבוי המיים שולחים אותנו ליעוץ גנטי, אקו לב וסריקה לאיתור מומים.

שנהיה בריאים! (וכל עם ישראל)

תזכירי לי באיזה שבוע את?

יש לי תור מחר ליעוץ גנטי, ובשלישי הבא לאקו לב

ולי הציעו לפנות ליעוץ גנטי באחד ההריונות בשבוע 37.

התקשרתי ורצו לקבוע לי תור שבועיים וחצי אחכ

אמרתי: סבבה, אבוא עם התינוקת אם זה מתאים לכם. ( אולי הייתי צריכה להציע להם שבמקום לטרטר אותי, אולי הם מוכנים לקפוץ רגע לביקור במח' יולדות, אני כבר אודיע להם כשאני שם)

גיליתי שהקטנטונת נהיית יפה מיום ליום ( אני אובייקטיבית לגמרי כמובן)

ו...

עוד חצאית התחילה לנזול לי מהמותניים !

אז אפילו עשיתי כמה כפיפות בטן מרוב שהתעודדתי...וכמה הצלחתי- זה כבר לשרשור של דברים עצובים...

סליחה איחרתי ביום... אתמול הייתי עסוקה עד מעל לראש בעבודות להגשה בלימודים,

כך שאפילו לא הספקתי להתחבר לעולם...

אבל אני חייבת לשתף ולהתרגש אתכן בעוד כמה שמחות קטנות וחיוכים סמויים...

ב"ה ביום ראשון עשינו סקירת מערכות מאוחרת-מורחבת!!!

הייתה פשוט חווייה מרגשת ומדהימה ממש! 

ראינו כל איבר ואיבר, בפירוט ובבירור עצום!!

מדהים עד כמה שזה מדויק ומציאותי!

הקב"ה פשוט זיכה אותנו בדבר הכי יפה והכי שמח שיכול להיות בעולם-

לזכות להכיל בתוכי עובר חי ולהביא לעולם חיים חדשים!!!

ממש התלבטנו אם אנחנו רוצים לדעת מה הבונבון שלנו- בן או בת...

המשכנו להתלבט כל הסקירה ולא הצלחתי להחליט...

(בעלי אמר שמה שאני מחליטה זה מצוין לו, וזה תלוי בי!! צדיק!)

בסוף לא התאפקתי, סקרנותי גברה עליי....

ו- עכשיו אנחנו יודעים!!! ב"ה!!!

וזה הכי טוב ושמח לנו בעולם!

מה שהקב"ה נותן- זה הכי מושלם שיש!

אבל זה סוד-

אז אנחנו לא מגלים לאפחד!!!!!

כל המשפחה תצטרך לחכות בסבלנות... העיקר שאני כבר לא מתוחה...

עכשיו יש רק דילמה חדשה- להתחיל לחשוב על שמות...

אוף, זה כל כך מסובך...

כל יום במקלחת עולה לי שם אחר...

אני לא יודעת מאיפה להתחיל להתמקד...

איך בוחרים שם אחד מכל השמות הכי יפים בעולם?!

(וזה המקום להעלות את הנושא הזה לדיון בפורומנו- אולי כדאי להביא מישו שקצת יעזור ויכוון??? מה דעתכן?)

בקיצור- השבוע התחיל ב"ה מצוין!

אני כבר בשבוע 23, כמעט בחודש שישי!! (מי היה מאמין? איזה מרגש! בקושי עיכלתי שאני בהריון...)

הבונבון מתחיל לשלוח לי אותות חיים, והשבוע ממש הרגשתי תנועות חזקות, והבטן אפילו קופצת בלי בושה!!!

ואני גם מתחילה להשמין לאיטי...

(אנשים לא מאמינים עלי שאני כבר בסוף חמישי... סיפרתי לחברה והיא חשבה שאני עובדת עליה...! )

אהה, ודבר שמח אחרון- הצענו שידוך לחברה ממש טובה שלי!!!

והם כבר יוצאים כמה פגישות!!!

הלוואי שזה יצליח, בע"ה....

צריך המון תפילות!!!

ואל תשכחו את שאר החברות הרווקות!

באמת שזה אחריות שלנו לדאוג להן... הן מחכות לזה....

זהו, עד כאן בשורותיי להשבוע!

שמחה לכתוב, לפרוק ולשתף!!!

חיים שמחים והמון בשורות טובות!!!

אוהבת אתכן ואת החיים!

שימשיך ככה בע"ה.

בקשר לשמות,תראי בתקופה שתלדי,וגם בפרשה,וכשהוא/היא יצאו תראו מה מתאים לו/לה.

כל הכבוד על השידוך,בע"ה שיצא מזה

ו

אחת הבנות היתה ככה,והייתי נותנת לה להרדם במינשא,ואז בעדינות משחררת אותה על מיטה/עגלה.

ב.טיול בחוץ בעגלה אולי?

אם כבר מנשא אז אני ארדים אותו על הידיים... אבל זה בדיוק מה שאני לא רוצה, גם כי זה יכול להימרח ולקחת המוווון זמן (והוא כבר כבד לי ב"ה), וגם כי לא משנה כמה בעדינות אני אניח אותו - הוא יתעורר ויתחיל לבכות...

אותה בעיה עם העגלה - שאח"כ צריך להעביר אותו...

בכל מקרה תודה

אני בתחילת הנסיון . ליצור שגרת שינה : המון דברים שנקשרים אצלו לשינה.

הלכתי לשיעור בעיסוי תינוקות והכנסתי את זה לשגרת השינה (זה עלה יקר 90 שקלים, אז הלכתי רק לשיעור אחד )

יש לציין שלאחר השיעור , הקטנה ישנה 4 שעות באמצע היום.

שגרת השינה שלי היא כדלהלן:

1. אמבטיה

2. עיסוי עם שמן שקדים - לפעמים צורחת באמצע , והעיסוי מתקצר

3. הנקה בתוספת שיר  (האילנות כל כך כבדים , כופף הפרי את הבדים , זו השעה המרגיעה , בה נרדמים הילדים - )

4. לישון

5. לישון!

6. נו, ...תשני כבר

לפעמים זה עובד והיא נרדמת אחרי שעה בסביבות 9 , אבל בואי נגיד את האמת - לפעמים זה נגמר ב12 בלילה

ככה זה להיות הורים - מאמץ (הוצאתי את המילה "קשה" מהמילון שלי)

בהצלחה!

פשוט צחקתי מ-4,5,6... חחחח

וחיזקת אותי ממש עם הקטע של לא להגיד "קשה", אוי כמה שאני אומרת את זה!!!

זהו, אני חייבת להפסיק עם המילים הדרמתיות האלה... אולי זה ירגיע אותי קצת =)

תודה רבה!

הבן שלי מאז ומתמיד נרדם רק תוך כדי נענוע/נדנוד  א ב ל אחרי כמה חודשים זה לא עבד טוב!  ממש השתגענו - הייתי מנענעת אותו בעגלה 25 דקות (על השעון) והיה ישן ש ל ו ש דקות! (במשך היום)  אפילו נענענו מאוד חזק בעגלה כי כבר לא ידענו מה לעשות (וכמבון שהרגשנו אשמים כי חס וחלילה אולי זה חזק מדי!)

כשהיה בערך בן  1/2 7 חודשים החלטתי שהוא יקח מוצץ ויהי מה (לפני כן כל הזמן היה מוציא) הקב"ה ריחם עלי ונתן לי רעיון:

לקחת מוצץ שיש חורים בשני הצדדים לקשור גומי תפירה ולהלביש על הראש של הילד!!!!  כמובן שבהתחלה עשיתי את זה לא כשהוא היה צריך לישון ובהשגחה בלבד. נתתי לו ,הוא קצת לעס ומצץ כשראיתי שהוא מוצץ טוב החלפתי במוצץ בלי גומי. כך כמה פעמים - בהשגחה תמידית!  גם אם כן נרדם פעם אחת עם המוצץ עם הגומי כל הזמן להציץ שהוא בסדר!

ובא לציון גואל!!!!   טוב הגעת המשיח זה לא היה אבל ה צ ל ה גדולה זה כן היה!   יש לבני היקר אחות תאומה מתוקה שנרדמה לבד בדרך כלל אבל כשיש שניים זה עוד יותר קשה להתמודד עם בעיית הרדמות.

בהצלחה!!!!!

לא יודעת אם אני אעז לנסות את זה.. אני מפחדת שהוא ימשוך במוצץ וזה יכאיב לו בגלל הגומי...

אבל זה לא שהוא לא רוצה את המוצץ, הוא פשוט שולח לשם ידיים בלי שליטה... חחח

וכל הכבוד על גידול התאומים!!! איזה כוחות ב"ה!

ומה שהייתי עושה זה להשעין את כל הגוף שלי עליה תוך כדי שירים וליטופים - ככה שהמשקל שלי בעצם מנע ממנה לזוז. את יכולה לעשות משהו דומה עם המוצץ - פשוט להחזיק לו את זה בפה, או להחזיק לו בעדינות את הידיים כדי שלא יוציא את המוצץ.

אני יודעת שזה נשמע קצת קשה - אבל אחרי כמה לילות קשים הוא לאט לאט ירגע בע"ה.

והכי הכי חשוב - תפילות, תפילות תפילות - בשבילו. הוא לא יכול להתפלל לה' לבד שיעזור לו להרדם, ואני בטוחה שגם הוא סובל מהמצב הזה. אז צריך להתפלל בשבילו ועליו

אגב, הנקה לא עוזרת להרדים אותו?

את מזכירה לי להתפלל נראה לי שזו תמיד את.. חח אם אני לא טועה...

ממש תודה!!! 

ובקשר להנקה - אני ממש לא רוצה שהוא יירדם בהנקה... כי כבר שמעתי מלא אימהות שאחרי כמה זמן הילד לא נרדם מזה וזה נהייה סיוט....... לא רוצה שהוא יתרגל לזה.. :/

אצלי וגם אצל חברה, ההנקה עזרה להרדים עד גיל ממש מאוחר, ועכשיו אצל שתינו (9 ו13 חודשים)  הן נרדמות בלי הנקה.

אז אולי יש אימהות שיש להן ניסיון לא טוב בזה, אבל זה לא אומר שזה יקרה גם לך.

יכול להיות שעכשיו פשוט תרגילי אותו לשעות שינה מסויימות בעזרת ההנקה, ואח"כ בע"ה תעברו לדרכים אחרות להרדם...

עם הגדולה שלי הקפדתי לא על הבטן אלא על הגב והצד (אז עוד היה מותר) ועם הקטן לא היה כ"כ איכפת לי הוא נרדם כמעט לבד כשהוא היה ישן על הבטן!!!

(ואולי כי לא ילדתי אותו בארץ אז הרשתי לעצמי...)

והגדולה שלי היתה עושה לי הרבה בעיות שינה ולא הבנתי איך היא יכולה להיות עירנית כ"כ הרבה זמן... והוא ישן וישן וישן... 

ממש לא מומלץ ע"י רופאי שיניים

אבל רק  כשהרגשתי שכבר יוצא לי עשן מהאוזניים..הייתי טובלת את המוצץ בסוכר או משהו נחמד אחר ובא לציון גואל.

בהשראת הברית ,כמובן

אני משתדלת מאוד לא לשים אותו על הבטן...

אם אומרים שיש בזה יותר סיכון אז למה שאני אסכן אותו?..

אבל ב"ה הרבה תינוקות ישנו וישנים על הבטן וזה לא מסכן אותם...

ואם זו היתה הדרך היחידה שלי להרדים את הילד שלי, הייתי מאמצת את זה...

וסתם סיפור: 

אחינית שלי מיד כשנולדה לא הייתה רגועה לגמרי על הגב, ולא הצליחה להרדם. כשגיסתי הגיעה לתינוקיה לקחת את הילדה היא "גילתה" שהיא ישנה על הבטן. 

האחות בהתנצלות אמרה שהיא לא נרגעה בשום תנוחה אחרת אז היא שמת אותה על הבטן ושתי דקות והילדה ישנה...

אבל, לא שכחה להוסיף האחות, אל תנסי את זה בבית...

גיסתי שהיא הסטרית הבריאות ויש לה הכל חדש וסטירילי ולכל ילד ואת כל התרופות האפשריות הקיימות צחקה ואמרה שאצלה כל הבנות (שלוש במספר) נרדמו רק על הבטן ואם בבית הרפואה זה מותר אז זה מותר גם בבית שלה...

אנא אל תעלבי, אבל המשפט הראשון שלך נראה לי חסר אחריות "הרבה תינוקות ישנו וישנים על הבטן וזה לא מסכן אותם". מאיפה לך שזה לא מסכן אותם? יש לך נתונים מספריים? כי ארגוני הבריאות שאוספים את הנתונים האלה בקפדנות מצאו בבירור שזה מכפיל עד משלש את הסיכון! נכון, זה עדיין סיכון נדיר ב"ה, וכל אחד בוחר איזו רמת סיכון הוא מוכן לקחת על עצמו (כמו שיוקטנה אמרה - רובנו נוסעים באוטו...) - אבל איך אפשר להצהיר ככה שזה לא מסכן אותם?

אני אישית כן משכיבה על הבטן, אבל אם יש מישהי שבנושא הזה חשוב לה להקפיד על ההוראות יותר ממני (כל אמא וההעדפות שלה!) אני אקפיד לא להוליך אותה שולל ולא לטעון בפניה שבגלל שאני וחברותיי בחרנו ככה ולא קרה אצלנו כלום אז אין בזה שום סכנה. זה לא פייר כלפיה.

כל אחת לפי הסיפורים שהיא מכירה

שלא נתנסה.

(ולדעתי זה לא באמת מסכן אותם)

בעיקרון - מוות בעריסה זה מוות שלא ידועה הסיבה אליוכלומר, אם הסיבה ידועה- זה לא מוגדר כמוות בעריסה...

אז לא כל כך הבנתי איך בדיוק החליטו על ההמלצות כדי להוריד את הסיכון למוות בעריסה - הרי לא יודעים ממה זה!! זה מבוסס על כל מיני סטטיסטיקות שלא בטוח שהן מקיפות ומדוייקות.

בכל מקרה, בסקרים רבים שנערכו כאן בפורום - גילינו שאחוזים גבוהים מאוד של אימהות משכיבות את התינוקות שלהם על הבטן וב"ה רובם גדלו בשלום.

וזה גם  די יכול להסביר למה קשה לך להרדים אותו...

אני מצטטת אותך:

על הסקרים של מערכת הבריאות את כותבת "סטטיסטיקות שלא בטוח שהן מקיפות ומדוייקות"

ועל ה"סקרים" שרצים כאן בפורום את מסתמכת יופי.

לא שאני יודעת משהו על הסקרים של משרד הבריאות, אבל אני לא מתיימרת להפריך אותם על בסיס שרשורים בפורום...

הגישה שלי: להשכיב על הגב כל עוד זה לא פוגע בשגרת החיים.

(במילים אחרות, הייתי שמחה להשכיב את התינוקות שלי על הגב אבל מעולם לא עשיתי זאת...)

גם לפי הסטטיסטיקות של ארגוני הבריאות רוב התינוקות המושכבים על הבטן גדלו בשלום. אין מחלוקת על זה.

(ואין צורך להבין עד הסוף את המנגנון שגורם למוות בעריסה בשביל לנתח נתונים מהשטח ולראות שתינוקות שעישנו לידם / לא ינקו / הושכבו על הבטן / הושכבו על מזרן רך / חיממו להם את החדר יותר מדי - נוטים באופן מובהק ללקות יותר בתסמונת הזאת)

עמוקה ....(בקשר למוות בעריסה )

ב"ה אני מהילד הראשון משכיבה על הבטן ולא אני לא אחיה כפשוטו הם כ"כ עדינים ורגישים כך שאין לי ברירה אלא להשכיב על הבטן מוריד להם את רוב כאבי הבטן

בשורה תחתונה כל אמא תעשה מה שיגרום לה להיות רגועה לא משנה מה "הסטטיסטיקה "

אם אני אאמין ואחיה לפי סקרים בסוף יצטרכו לעשות עלי סקר

להאמין בצורה מוחלטת לכל ההמלצות של משרד הבריאות...

מה גם שמשנה לשנה ההמלצות משתנות מהקצה לקצה!!!!

בד"F הם רגועים אח"כ... ואם הם לא נרדמים תוך כדי האוכל, הם נרדמים אחרי קישקושים במיטה...

אמבטיה, אוכל ולישון....

הוא רגוע, עד שהוא מגלה שהוא לא מצליח להירדם ומתחיל להתצבן :/

איך מלמדים אותו להירדם?? אני לא רוצה לנדנד ולא להרדים אותו בהנקה.. הרי כל הזמן אומרים לא לגרום לו להתרגל למשהו כי אז הוא כבר לא משפיע עליו... אני רוצה משהו שיחזיק לאורך זמן... מנסה לחשוב על שיטות ולא מוצאת =)

רק אצלי הוא משתולל כל כך במיטה?.. בהתחלה זה ברוגע... ואז מגיעים העצבים =)

אולי זה יכול להרגיע תינוקות צורחים...

ולא, אין לי ספר להציע לך (אני לא קראתי ספרים מסוג זה) אז נחכה לחכמות ממני.

מתי הלידה? בקרוב? שיהיה בקלות ובנחת ושמחה

יש עוד זמן(4 חודשים)אבל אני רוצה כבר להתחיל לקרוא משהו.

ממליצה בחום על הספר ליד ה'  של פלדהיים

כמעט כל הספר עוסק בענייני רוח. יש בספר כותבות רבות שבאות מגישות שונות (יש גם כמה כותבים נדמה לי). אפשר להשיג את הספר אצל דפנה חיסדאי או שרית שרון מבית אל. אני מניחה שהן שולחות את הספר למי שמבקשת (תמורת תשלום כמובן). אשלח לך את מספרי הטלפון שלהן באישי.

לידה קלה! 

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך ומשעמם..ושבסופו תצאי בידיים מלאות!

כמו שכתבו יש את הספר הכנה רוחנית ללידה של דפנה חסדאי,יש גם את בשעה טובה.

קודם כל ללמוד כאן בפורום

ובספרי לידה,כמו לידה פעילה וכו'..

ובהכנה ללידה כמו שאמרת תלמדי המון,ותוכלי לשאול עוד את מדריכת ההכנה ללידה ואותנו כמובן!

תעשי סיור בחדר לידה ותשמעי עוד קצת..

באיזה שבוע את?

של טרייסי הוג.  לי היא מאד עזרה להכיר את ילדי ולזרום איתם תוך כדי תשומת לב לצרכים שלי ושל הבית.

זה יסדר לך הרבה דברים אבל חשוב ליפול על מישהי טובה

"בשעה טובה" ו"להיות לאם"- שני ספרים מנק' מבט תורנית.

חרשתי אותם לפני הלידה הראשונה, והמיילדת לא האמינה שלא עברתי קורס הכנה ללידה...

אבל נראה לי שכדי להפגש עם מישהי שתתן לה תמיכה טובה לקראת הלידה

שאני ממעיטה מערכם של קורסי ההכנה ללידה- אני מתנצלת.

לא זאת היתה כוונתי.

פותחת השירשור ביקשה מקורות מידע, והמלצתי על הספרים הנ"ל, את ההערה הוספתי כדי להמחיש עד כמה

קריאה יכולה להועיל....

אבל באמת זה נראה לי מקום והחלטה נפשית לא לעשות קורס אם עושים קורס טוב או נפגשים עם דולה הלידה שונה 360 מעלות .

ואשרייך שהספיק לך ספרים

וגם נפגשתי לשעתיים עם דולה.

היה נחמד - אבל הרגשתי בזמנו שהמפגש לא הוסיף לי הרבה על מה שכבר ידעתי.

מה שכן - הייתי בשני מפגשים עם מישהו אחר שלמדתי בהם לעשות הרפיות. וזה ממש לא היה דומה לקורסי הכנה אז אפשר לומר שבעצם לא עשיתי קורס - ולא הרגשתי בחסרונו...

האמת, עכשיו אני נזכרת שגם הייתי בסדנא של שעה עם דפנה חסדאי באמצע ההריון - כשהלידה היתה נראית עוד ממש רחוקה - ובסופו של דבר מה שקיבלתי שם הכי עזר לי בלידה.

אז מה אתן אומרות - אם נצרף הכל ביחד זה נקרא שעשיתי קורס, או לא?

בין שבוע 28-36 בהצלחה!

וגם הייתי מאוד מבולבלת וחסרת בטחון,

הקורס הכנה ללידה ממש סידר לי את הראש, וזה עזר מאוד גם לרגש.

הקורס פיתח לי ציפיה ללדת, והרגשתי שאני יודעת יותר לקראת מה אני הולכת.

שיהיה לך המון המון בהצלחה!

שינוי קל של נושא אבל סתם היה לי חבל לפתוח שרשור חדש-

קמתי הבוקר עם כאבים די מטורפים בלמטה של הבטן... כאילו שנמתח שריר, אבל לא בבטן, אלא ברחם...

כשקמתי בהתחלה חשבתי שאולי אני סתם רעבה או משהו אבל הכאב לא עבר ובקושי יכולתי ללכת...

הרשתי את התינוק בועט והכל, אבל זה כואב טירוף- גם בישיבה...

אני בשבוע 24, עוד מישהי מכירה את התופעה?

.בס"ד

לא מטורפים אומנם, אבל מן התמתחויות של הרחם.

פשוט הוא מתרחב... לא חושבת שיש מקום לדאגה.

אבל אם זה מחמיר כמובן צריך לגשת להיבדק...

המשך הריון קל ותקין ובידיים מלאות בע"ה!!

מחודש שישי בהריונות .כל פעם מקום אחר אני אישית לוקחת אבץ ומגנזיום אם זהממשיך תבדקי בבדיקות דם אולי זה יעזור לך.

חוץ מזה גם תנוחה של עובר יכולה לגרום לזה ....

ואין שרירים ברחם אלו השרירים שעוטפים את הרחם .... ומתמתחים ככל שההריון מתקדם.

וידוע שהוא מרגיע את שרירי הרחם.

לגבוליות או סוכרתיוית !

אני חולה על כל הגברברים שלי..

ואני מאוהבת בגברבר שלי

הוא פשוט מתוק!!!

לא מכירה את התופעה בדיוק כמו שתיארת אבל בתור אחת שמקיאה לפרקים כבר כל ההריון יש כמה תובנות מעניינות בנושא-

יכול להיות שאכלת אתמול משהו שאת לא רגילה לאכול? אולי משהו בשרי? אולי גבינה צהובה? לפעמים כשיש חריגה מהתפריט הרגיל- במיוחד אצל מישהי רגישה- זה יכול להוביל להקאות.

דבר שני- שתית מספיק במהלך היום?

אם זה ממשיך ככה- אני לקחתי כדורים שעזרו לי לעכל שתייה ואוכל- פראמין, תבקשי מהרופא

איזה שבוע את?כמו שכתבו לפני יכול להיות שאכל אתמול משהו לא טוב.

מה שעזר לי בהקאות..זה ארוחות קטנות וצפופות,למצוץ קרח,לא לצחצח שיניים על הבוקר אלא אחרי איזה פירכית אורז.

תרגישי טוב!

שאכלת משהו שלא טוב לך כרגע והוא גרם לך לצריבה =ז"א המיצים של הקיבה עלו לך כי השסתום לא סגור כ"כ והוא לא סגור כי מה שאכלת לו טוב לך כרגע והוא גורם לגירוי הזה שהיה לך כל הזמן וכשהוא יוצא זה צורב

או שאת מיובשת אם את אומרת שלא היה לך הקאות בשבוע האחרון זה יכול להיות

מה לעשות...

תעברי על המאכלים שאכלת בדר"כ הסולניים עגבניות, פלפלים לפעמים גם מתוק הרבה , מטוגנים ,מיץ ענבים...

או לשתות בצורה מבוקרת לא כמויות כי... תקיאי הכל שוב וגם לכי לעשות בדיקת שתן שיראו ואם כן יש מינרלים שקונים שמאפסים את המערכת וזה אמור לעצור את ההקאות תשאלי בבית מרקחת

בהצלחה

יכול להיות שזה מאוכל וגם יכול להיות שזה מהתייבשות שני האפשרויות נראות הגיוניות על פי מעשיי אתמול..

אני מקווה שיעבור עד הערב כי אם לא בעלי החליט שנוסעים לקבל אינפוזיה מה שממש לא מתחשק לי...

חשוב מאוד לשתות והמון,במיוחד בחום הזה.

בית חולים אבל לא כדאי לך להיות מיובשת המון זמן כי אז הרבה יותר קשה למצוא את הורידים

רק לצורך העניין אני אספר לך שבעלי נהג אמבולנס ובהריונות אני מקבלת לפחות פעמיים אינפוזיה אחד רגיל אחד עם סוכר ופעם אחת משכתי את זה יותר מדי ונסענו לבית חולים והם לא הצליחו למצוא לי וריד (ב"ה היה מישהו שמצא לי בסוף... )

תלחצי על הציפורן שלך אם הדם חוזר מהר אז בדרך כלל לא מיובשים אם לא זה מראה שאת כן .

שתי מתוק שיתן לך סוכר (אנרגיה זמינה ) ונוזלים למרות שזה מתוק ויצמיא אותך .

בהצלחה

חזרת לעצמך? האם זו באמת הייתה התייבשות או אולי מאכל לא טוב שאכלת?

ברוך ה' היום אנימרגישה הרבה יותר טוב...

כנראה שזה היה היתייבשות קלה שהצלחתי להחזיר לעצמי ת הנוזלים והסוכר לבד או אוכל שעשה לי קצת בלאגן.

מה שבטוח המסקנה שלי היא שלא משנה כמה מוציאים את מה ששותים תמיד לשתות עוד ולנוח המון!!

אולי זה מנחם,קראתי לא מזמן שאם מקיאים התינוק יותר טהור,או משהו כזה..אם ככה החברה שלי בטוח צדיקי עולם  ...

סתם בשביל בעלי ...

ניראה לי שזה היה הרב מוצפי.אבל אני זוכרת בפירוש את החיוך הענק שעלה לי כששמעתי.

המון

יבדק בע"ה

ממש בשורה משמחת!

אני לא מאמינה בכל השמועות האלו... 

אחרי כל העצות שבעצמי נתתי- גם לי זה קרה אתמול...

לגבי הצרבת בגרון- לפעמים אחרי הקאות קשות (במיוחד של אוכל ממש) הבפנוכו של הגרון טיפה מתנפח- מציעה לשתות תה עם דבש, זה הרגיע לי את הגרון ואת הבטן ונרדמתי אח"כ מיד...

ואפשר להגיד שכבר מיציתי את הבחילות בוקר?!?!

אולי כל מיני שיטות מיוחדות ללידה, הזכירו כאן כמה, וממש מעניין אותי להכיר.

אין כמוך!!

תכינו שאלות.. ואם יש עוד נושאים אשמח לנסות להשיג נשים לאירוח.

מטפלים בשיטות שהוזכרו בעניין לידה ללא כאבים - שיטת קיי ועוד כמה כאלה.

(אבל אני לא לגמרי בטוחה שזה מתאים לפורום הריון...)

זה כמו ללמוד שחיה בהתכתבות

אני יודעת שבדורות הקודמים היה המון מודעות והתגייסות של הספתות והסביבה אבל היום ,גם אין מודעות וגם אין אפשרות-איך עושים את זה בכלל עם כל הקטנים והגדולים?

סתם. מסכימה אתך. נושא חשוב ביותר.

או שיטת פאולה וכו'..

תודה על הרעיונות,אחפש אנשים..

אם אני לא טועה כבר היו לה היתארחויות בכל מני פורומים.

וגם בשיטת קיי ואחרןות שהוזכרו כאן - אירוח בפורום לא מחליף לימוד שיטתי, רק פותח פתח להכיר את הנושא ולשקול אם מתאים לנו.

במיוחד - מאמנת אישית נשמע מרתק, ובכלל חשיבה חיובית וכאלה..

אבל מאוד הייתי רוצה גם עלהתאוששות ושיקום לאחר לידה. אנילא יודעת אם יש נושא מוגדר לזה, אבל מה כדאי לעשות או לטפל במהלך שנתיים לאחר לידה ואיך מכינים את הגוף ו/או הנפש לקראת לידה חוזרת.

מקווה שהנושא מובן

בהזדמנות זו תודה על הניהול המדהים והמועיל של הפורום!!!!

יישר כח ענק!!! מה שתביאי לכאן זה טוב ומבורך, מעניין לשמוע וללמוד על הכל בכל...

את אחלה וממש איכפת לך מהפורום הזה, תדעי שאנחנו איתך

תודה רבה!!