פורום הריון ולידה (עמוד 5349)

מחיפוש שעשיתי בפורום, ראיתי את ההמלצות שלך ל שמן קוקוס והלכתי

היום לניצת הדובדבן לקנות אחד כזה-

מה שהיה שם זה מין צנצנת קטנה כמו של דבש,

ובה מין חמאה כזאת, וכל זה במחיר 50 ש"ח.

 

לזה הכוונה?

באמצע...הפתיעו גם אותי

אצלי הדימומים החומים האלה היו סימן בשבילי שאני שוב בהריון הילדה ההיא היום בת שבע וחצי ב"ה. כמובן שאני מבינה את הלחץ, ומקווה שתצליחו להתגבר על החששות ולהנות מהבשורה 

אפשר לקבוע תור לרופא נשים, והוא מפנה הלאה לבדיקות אחרות  

בסד

מחכה כבר..

בכל כוס קולה יש 6 כפיות סוכר!!! 

חגיגה בבטן

וזה לא טוב לשתות קולה??

כל דבר ממכר הוא לא טוב - וקולה היא בוודאות משקה ממכר.

 

מלבד זה היא מכילה המון סוכר שזה לא בריא, היא חומצית מאוד וזה לא טוב לא לשיניים ולא למערכת העיכול, וגם יש בה קפאין  (וזה החומר הממכר - מלבד הסוכר) שגם אותו ראוי לצרוך במינון נמוך או בכלל לא. ואני מניחה שאת כבר צורכת קפאין בשוקולד או בקפה - אז למה להוסיף גם את הקולה????

 

אצל ההורים שלי לא מכניסים קולה, ואני מכירה עוד לא מעט משפחות כאלה.

 

 

אצלי בחודש 8 מרגישים יותר את התנועות...

יתכן והוא לא רוצה שירעילו אותו בקולה....

ילדתי 7 פעמים בסורוקה- ויש לי רק מילים טובות על המקום!!

הצוות בחדרי לידה מדהים, מקצוענים ועתירי ניסיון, הרבה רופאות מקסימות- והמיילדות- אחת אחת!!

 

וגם אם יש ערביות- מי סופר אותן?? מסתכלים לצד השני...... 

 

אכן, בחדרי הלידה אין מקלחות- והם מאוד קטנים, אבל היחס של הצוות מחפה על המון דברים!!

 

וכל המחלקות של היולדות- חדשות לגמרי (ביות מלא, ידוע לך??)

 

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות!!

שכשילדתי, הרופאה שטיפלה בי הייתה ערביה, והיא הייתה מקסימה ואנושית ונעימה ביותר (וגם חמודה אח"כ כשפגשתי אותה במהלך האשפוז).

 

ואולי גם אוסיף שהרבה מהתחושות בלידה קשורות לגישה שאיתה באים. יהיה בסדר, יקרה. יהיה בסדר. אני לא עשיתי מקלחות חמות בכלל בכלל, ועברתי את הלידה בצורה טובה, ברוך ה' (לידה טבעית).

 

שתזכי לבשר בשורות טובות בקרוב!

אבל בכל בית חולים אפשר ליפול על צוות נחמד ונחמד פחות..

תתפללי לשליחים טובים,נסי למשוך כמה שיותר זמן בבית,ובבית יש מקלחת..

מאחלת לך בע"ה לידה קלה,מהירה טבעית,חוויה חיובית,ושליחים טובים.

אמא ותינוק/ת בריאים!

ואיזה יום שמח- את נשמה טובה!

איזה כיף בנות..

שתזכו לגדלם בנחת ,בריאות ושמחה

שפע של חלב..

מחכה לקרוא את סיפורי הלידות.

אני הייתי מתוכננת ללדת שם, ובסוף, בגלל שילדתי בחגים, החלטתי בסוף ללדת בבית חולים דתי...

אבל כל הנשים שדיברתי איתן היו מרוצות מהמקום, ובעיקר ציינו את הצוות שהיה מקסים.

ובסיור שעשינו שם התרשמנו שהמיילדות לא ישכנעו אותך לקחת אפידורל...

 

חדרי הלידה לטעמי היו קצת קטנים (בהשואה לבית חולים שבסוף ילדתי בו) ובזמנו זה היה חיסרון בעיני, אבל בדיעבד הבנת שזה ממש לא כזה חשוב והרבה יותר חשובה הגישה של המיילדת, ועל זה שמעתי מחמאות על קפלן.

 

יש לי מכרה שילדה חלק מהלידות בקפלן וחלק בשערי צדק, וההבדל היחיד שהיא ציינה זאת האווירה הדתית שהיתה חשובה לה - בעיקר במחלקה.

 

אז אם יוצא לך ללדת ביום חמישי או שישי - עדיף בית חולים דתי. ואם לא - קפלן הוא ממש סבבה.

קודם כל מצטרפת לחיפושית, הצוות שם מקסים! גם במחלקת יולדות הרגשתי שבאמת מתיחסים לכל בקשה או שאלה ברצינות רבה, יש אוכל טוב ומסודר בניגוד לבי"ח בו ילדתי קודם.. יוש הרצאות מעניינות וחשובות.

 

חשוב לציין שבלידה עצמה היתה לי מיילדת מדהימה!!  ילדתי בחדר של "לידה טבעית" כי לא החלטתי עד הרגע האחרון מה אני רוצה.. יש בחדר ציוד כמו כדור פזיו, מקלחת עיסויי, מזרן נוסף (אם רוצים ללדת על הרצפה בכל מיני תנוחות)

עוד לא ילדתי אז אם יש  מישהיא שיש לה מה להוסיף לי אשמח...

יש שם חדר לידה אחד עם מקלחת כל האר בלי,שמעתי בגדול דברים טובים,כמו כל בית חולים צריך להתפלל על שליחים טובים תלוי על מי נופלים.

את יכולה לבדוק גם באתר של זהר כבר בדקה.

שיהיה בהצלחה..ובשורות טובות! חג שמח!

והיו מרוצות מאוד.

לא יודעת לתת לך פרטים נוספים.

 

שיהיה בשעה טובה!!

וגם במשפחה שלי מאוד חוששים מלהכין לפני-

ויש משפחות שאצלן זה ברור שכן.

 

ואם זה כ"כ צורם במשפחה- למה לא תמתינו עוד קצת???

גם לי קשה עם זה פחות בגלל עניין האמונה, ויותר בגלל שאני צריכה לדעת ש"הכל מוכן!". לא להיות עם דאגות, מה יגיע, מה לא יגיע, פתאום משהו יהיה חסר או שבור, או יגיע בצבע ירוק זוהר או משהו כזה... יותר מדי בשביל עצבי הרעועים  

לתינוק בן יומו ואז תוך כדי שאני תולה אותם  התחלתי לבכות. הבנתי , שבאיזשהו מקום , אני לא מאמינה , שזה אפשרי , שהכל יהיה בסדר - וזו בהחלט קטנות אמונה .

 

בקשר למשפחה ...אומרים ...אז אומרים...תעשי מה שטוב לך ומשמח אותך.

אז הייתי מחכה.

אבל במקרה שאת גרה רחוק, והלידה יכולה "לצאת" בחג, שאז יולדים בערב חג ומשתחררים במוצאי. ואיך בדיוק תתארגנו...

 

הייתי כן דואגת לדברים בסיסיים.

 

להשתולל יותר מדיי...

להרגשה שלי, שהדברים מוכנים, ושהנסיכה תגיע בעזרת ה בריאה ושלמה נהיה איתה ולא עם כל הארגונים ולא חסר מה לארגן - זה הריון ראשון ילדה ראשונה אז אין לנו כלום בבית...

סתם, הפריע לי שאני בכלל שמה ע מה שאחרים אומרים -  למה אני לא יכולה להיות עקבית וחזקה באמונה שלי  בהקבה שהכל יהיה בסדר ?

זה מנהג של מי שפוחד מאד מעין הרע.

זה הכול.

אני אישית תמיד הכנתי ה-כ-ו-ל, כי היה לי חשוב לדעת, שאני חוזרת למקום מסודר ויודעת איפה מה מונח ובאיזה מצב. אבל אני מכירה נשים, שלא מפריע להן שמישהו קונה להן כשהן כבר בבית החולים - רק לא לקנות מראש, שמא ימשכו עין הרע.

לפעמים בו זמנית נשים אלה בכלל לא מנסות להסתיר את ההריון שלהן ודוקא משוחחות אודותיו  עם כל המוכן . מצחיק, שהן לא רואות סתירה...

שכשהייתי רווקה אמרו לי לא לקנות כלום לנדוניה עד שיהיה חתן. אני מניחה שזה מאותה סיבה.

ואפילו רמזו שזה יכול לעכב...

ברוך השם לא ממש הקשבתי, ואמא שלי אספה לי נדוניה לאורך השנים הלא מעטות שחיכיתי לחתן - וברוך השם אני ובעלי ממש נהנים ממנה...

איזה שבוע את?

 

תודה לכולן על העידוד, מקווה שבע"ה זאת הבהלה האחרונה של ההריון הזה.

 

יש כאן מי שעוד הקיאה ולא עיכלה מכעט כלום (ללא כדורים) עוד בשליש השני? כי בחילות הבוקר-צהריים-ערב לא עוברות ולא מראות סימני היעלמות בזמן הקרוב.. מזל שיש פראמין, בחיי...

כזו מסירות נפש לעבור ככה הריון...

שיהיה בבריאות שלימה ובהצלחה. ותגידי לפסח- שכנראה תפגשו בשנה הבאה...

כל עוד אין משפחה לארגן לחג- סעו ותיעלמו מהבית.

 

 

שלום לכולן... אני ממש חדשה פה...

מדי פעם נכנסת כדי לקרוא ולהציץ קצת,

אבל אף פעם עוד לא הגבתי...

אבל היום כבר ממש הייתי חייבת...

אני מוצאת את עצמי קוראת בין השורות, צוחקת, מזדהה, מעלה חיוך גדול ומרגישה חלק מהפורום המדהים הזה!!!

אשריכן בנות ישראל הצדיקות והמתוקות!!!

כיף להיות איתכן! ואשריי מי שבחלקכן!

ולגבי הנושא המדובר...

אני ב"ה נשואה טרייה, בהריון ראשון, שבוע 13, בהלם מהמציאות ומכל דבר שקורה בעולם המופלא הזה...

ובהחלט מזדהה עם כל ההקאות המטורפות האלו, והבחילות שלא נגמרות לעולם...

יש לזה סוף מתישהו???

אני לא מצליחה לעכל כמעט כלום...

אוכלת רבע ממה שהייתי אוכלת פעם, ונראה לי שרק יורדת במשקל במקום לעלות...

לאן ברח לי התיאבון???

סתם, ב"ה שזו הסיבה!!!

מודה לקב"ה על כל דקה ודקה, על כל נשימה ונשימה,

ועל ניסיו שבכל יום עימנו!!!

תודה לכן יקרות, על הזכות להתבטא ולפרוק את התחושות המעורבות והחדשות האלו!!!

אהה, ושאלה אחרונה, מתי מספרים להורים???

התלבטנו, חיכינו לעבור את השליש הראשון, רצינו לוודא שב"ה הכול תקין,

ועכשיו אנחנו פשוט מתביישים... מתפדחים ולא מוצאים את ההזדמנות המתאימה...

יש למישהי הצעה???

קודם כל- ברוכה הבאה!

בשעה טובה, והמשך הריון קל ובריא!

 

נראה לי כי הודעתך נבלעה פה בשירשור- אולי היה כדאי לך לפתוח שירשור חדש...

 

אנסה קצת לענות לך-

 

לגבי ההקאות: זה מאוד אישי ומשתנה מאישה לרעותה ואפילו מהריון למישנהו, אבל בגדול-

הבחילות נחלשות לקראת השליש השני. (ולפעמים חוזרות לקראת סוף ההריון...)

 

חוסר התאבון: נורמלי בגלל הבחילות. נסי למצוא מאכלים שעושים לך טוב!

 

לגבי ההורים- לי נראה פשוט לבוא ולומר להם שבשעה טובה הם מחכים לנכד/ה חדש/ה...

שתזכו לבשר רק בשורות טובות!!!!

 

חג שמח!

 

 

כשאמרו לי שזה יעבור לא האמנתי שזה באמת יקרה, והנה זה קרה.

אמנם  לא לגמרי אבל המצב התאזן, אני מקיאה הרבה פחות.

תמצאי מה טוב לך לאכול-בד"כ לחם זה טוב.

 

לגבי איך לספר להורים?

אנחנו רצינו לקנות את הסוכריות האדומות האלה בצורת מוצץ ולצרף לכל אחד פתק-"מזל טוב!אתה עומד להיות סבא/דוד/בן דוד" וכו', אפילו שזה לא נכד ראשון, לא נורא...

 

בסוף לא יצא כי הרגשתי זוועה וסיפרנו להם  בטלפון כי הם היו צריכים לבוא לקחצת אותי מהבית כי הייתי חצי מעולפת ולא יכולתי לעלות לאוטובוס לא נורא, אולי בהריון הבא...

 

לדעתי בצורה כזאת זה גם מקורי וגם חוסך את המבוכה כי זה באמת מביך לבוא ולומר-אני בהריון. לא יודעת.. אני התפדחתי

 

מזל טוב!!!

בילד השלישי שלי הייתי בחודש שלישי והייתי כבר אחרי 2 הפלות (אחד של תאומים) עבדתי ממש קשה עבור ראש השנה היו לי אורחים ...

אחרי החג בקיצור קיבלתי דימום היה יום שישי כמה שעות לפני שבת ואני התיישבתי על הספה (פעם שלישית להזכירך) ואמרתי לבעלי נראה לי שזו הפלה שלישית ...

התארגנו נסענו פגשנו את ההורים שלו בדרך ,לקחו את הילדים ואנחנו לבית חולים אמרו לי שהכל בסדר ואני לא צריכה בנתיים שמירה אבל...להוריד הילוך...

חזרתי דקה לפני שקיעה .

הפסיק הדימום אבל נשארו לי התכווצויות כל הזמן אמרתי לבעלי נראה לי שזה לא יחזיק ...

וכמובן קיבלתי שוב דימום הפעם יותר רציני , ישר עליתי לרופא והוא אמר לי את צריכה שמירה הייתי כבר ברמה שלא יכולתי להזיז כוס מרוב חולשה נתנו לי עם קשית הדימום המשיך לא יכולתי אפילו להתרומם משכיבה לישיבה היו לי המון התכווצויות לא ההאמנתי שזה יצילח אבל לא היתה לי ברירה אחרת השכנות הצדיקות לקחו את הילדים ובצום אפילו אכלתי לשיעורים(מתסכל עדיף לצום)

ככה היה ב"ה תודה רבה  רק חודש וחצי .

כמובן שגם עד סוף ההריון שמרתי והוא נולד בפסח קוראים לו שריה והיום הוא בן 5 אוטוטו (אמרנו פסח )...

 

אז למה אני מספרת לך את זה ... כדי שתתפסי פרופורציות !

עכשיו חשוב יותר מכל- התינוק שבתוכך ,פסח... מנקה, בעלך, לסגור את הבית הכל העיקר שתנוחי

ושיהיה בהצלחה ברוך בואך למועדון הנשים

שהזמן יעבור בשמחה ובנחת

קחי הכל בסבבה ותשמחי שהוא עדיין חי

שרית

ב"ה שהסוף טוב!

הכל ברוך ה'

לא פשוט לשמור על רוגע במקרים כאלה... 

תנסי לזכור שלא כל דימום משמעותו הפלה, חלילה (ולהיפך - רוב רובם של הדימומים בהריון אינם מנבאים הפלה ב"ה), ושהריון נקי מדימומים, לא מבטיח תינוק, למרבה הצער  בקיצור - אם אפשר - לנסות לא להתעסק בנבואות וניחושים, ופשוט לעשות את מה שאפשר. זה אומר לשמור על עצמך, ובדרך זו את עושה גם את מה שאפשר על מנת לשמור על ההריון.  זה מה שבידיים שלך, וכל השאר... נו... את יודעת 

 

ביקשת סיפורים מעודדים: חברתי קיבלה דימום חזק (ברמה של מחזור ממש) בתחילת ההריון, ושוב בשליש השני של ההריון. בשני המקרים לא ראו שום בעיה בשום בדיקה, ואכן, ההריון המשיך ונולדה תינוקת בריאה (היום שת שנתיים ב"ה). 

(ובהריון הבא, סתם בדיקה שגרתית, שלא בעקבות שום דימום, גילתה שההריון הפסיק להתפתח, למרבה הצער. פשוט אי אפשר לדעת! דימום זה ממש לא סימן לכלום! היום היא שוב בהריון תקין מתקדם ב"ה )

הריון 5, שבוע 11, אני יושבת על כסא ומרגישה עודף הפרשות, טיול לשירותים מגלה דימום שלא היה מבייש פילה...

יצאתי, התקשרתי לבלנית שגרה ממול כי פדים לא היו בבית- היא באה מיד והביאה. גם טלפון לבעל כמובן, שיבוא וניסע להבדק.

בינתיים, התיישבתי על כסא, יודעת שהכל יכול להיות, ואז- זרם אדיר זרם ממני, במרחק של 3 מטרים מהשירותים הספקתי ללכלך את כל הרצפה... ישבתי בשירותים ובכיתי מפחד. לא מזה שההריון הזה הולך פייפן (" כבר הכנתי עצמי נפשית, ויש לי 4 בריאים בבית) אלא מזה שכל כך הרבה דם לא ראיתי בחיים! היה נראה לי שאני גומרת כאן ועכשיו.

אחרי שהפסיק, שמתי טיטול של הבן שלי... כי פד לא עזר...

בדיקה רפואית שהראתה דופק עוברי השאירה אותי בפה פעור, לא האמנתי שמשהו יכול לשרוד בתוך כך הבלאגן הזה, והיתה הפרדות קרומים, והמטומה שכל רופא שראה במהלך כל המשך ההריון אמר " וואו, היא גדולה בהחלט..."

ונאמר לי בפירוש- זה יכול להסתיים בהפלה, בלידה מוקדמת או להמשך עד הסוף הטוב.

ואני, כבר לא ידעתי אם להתפלל שההריון יחזיק מעמד כי אם יחזיק מעמד וזה אומר לידה מוקדמת- אז אולי עדיף לסיים עם זה עכשיו...

אשפוז פה אשפוז שם,,,

והיום יש מההריון הזה ילדה מ-ד-ה-י-מ-ה בת 4, מתוקה חייכנית, חריפה ומקסימה!!!!

 

 

וומצטרפת ליוקטנה- דימום אינו בהכרח סימן להפלה-

והעדר דימום אינו סימן להריון תקין...

 

(והיו לי את שני הסוגים.....) 

" עליך נסמכתי מבטן, ממעי אימי אתה גוזי, בך תהילתי תמיד" ( תהילים עא') ( ליום ג')

 

היום בו ידעתי שזו תהיה בת ( אם תהיה...)

משאירה לך לנחש איך קוראים לילדה המתוקה הזו.

 

אגב החיתול - אני משתמשת בו בירידת מים, וביומיים הראשונים אחרי הלידה. באמת הרבה יותר טוב מכל פד!!! 

מפחיד שלא נדע,

עכשיו אני במתח..איך קוראים לה?! אפשר במסר

לא?? בטח שלא גוזי....

כשקראתי את דברייך היה-

איך לעזאזל (סליחה) שרד עובר בדימום מסיבי כזה, ולי היה דימומון  קטן, כתם שהייתי צריכה להראות לאמא שלי כדי לוודא שזה באמת דם, נפל לי עובר שעד היום, בהריון שני, בא אליי בחלומות ולא מניח...

 

סליחה.

גם מאחותו וגם מפותחת השרשור.

לא כל דימום הפלה,

לא כל הריון נקי- תקין

 

למען האמת- על דימום כזה דווקא הייתי אומרת בוודאות הפלה אם לא הייתי נוכחת אחרת...

אבל , לא , זה לא בא לי בחלומות . אני אומרת - ככה היה צריך להיות, ויש לי איזה צד קר , שאומר -זה עוד לא היה בן אדם , ולא היה אמור לבוא לעולם . ממליצה לשחרר. להפרד לשלום . זה משהו שהיה צריך להיות חלק מהחיים שלך , חלק ממה שאת - אישה שיודעת מה זה לחוות אובדן .

אל תאסרי את עצמך סתם, הרב קנוהל פעם התיר אותנו מדימומון בהריון.. הקיצור, תשאלי רב ואל תאסרו את עצמכם סתם, אבל כן כדאי להימנע כרגע עד שרואים שהכל נרגע 

הרבה חיבוקים לך יקירה, זה באמת מפחיד לראות דם בהריון

שאלנו רב באותו באותו יום (האמת ששאלנו 2, כל אחד מאיתנו בנפרד...) ושניהם אסרו. ונמנעים גם כן רפואית- לפי הוראות הרופא. מה שגם מלחיץ מאד, אם מותר לציין. ב"ה, עם כל בוקר שעבר מאז הלחץ יורד לאט לאט למרות שכל פעם אני מרגישה כאילו אני יוצא לי דם- סתם פסיכולוגי אני מניחה.

אני פתאום רואה באור חדש את המשמעות של "מחדש בכל יום מעשי בראשית"...

גם אני ידעתי הרבה דימומים בהריונות וגם דימומים של הפלות (שזה דימום רב ומדכא באמת) ,רוב ההריון אני בשמירה .בהריון האחרון היו לי מההתחלה דימומים והתכווצויות כמו צירים (בגב) חשבתי שיהיה נס אם אסחוב עד השביעי,אבל ב"ה לא רק שהגעתי לתשיעי,אפילו לעשירי  .כ"כ חיכינו כבר שהכל יעבור ויהיה בסדר ,בשבת נכנסתי לשירותים וברז של דם ירד ממני,מרוב הזרם לא האמנתי שאפילו מגבת רחצה תספיק למנוע את זה,בעלי הספיק לפזר את הילדים אצל השכנים וקרא לצאת מהר לבית החולים,אבל לא ידעתי איך אני הולכת צעד עם זרם כזה.

ברגע אחד החלטתי ויצאתי וישבתי באוטו על המגבת הכי עבה וגדולה שמצאתי.הנס המדהים הוא שבבית החולים לא היה לי אפילו שום ראיה להראות למילדת,הייתי נקיה לחלוטין,כולל הלבנים,כלומר שבשניה שהחלטתי לצאת הדימום הפסיק לחלוטין.אחרי שבדקו שהעובר בסדר והכל תקין ב"ה שוחררנו,טיילנו עד צאת השבת וחזרנו הביתה (חחח פאדיחות לגמרי ,לחזור לקחת את הילדים מהשכנים בלי שילדנו ) אבל כשבעלי נכנס לשירותים וראה את הכל מלא דם הוא חטף חום באמת (בכל זאת, אנחנו יותר מתורגלות בזה),ודרש שנחזור מיד לבית החולים .

התקשרנו לגיסות הצעירות שיבואו ויצאנו חזרה. הנס השני היה שברגע שחיברו אותי למוניטור התחילו צירים טובים ותוך שעה עברתי לחדר לידה וב"ה ילדתי בלידה רגילה כמו שהתפללתי.

 

תנסי לאכול לחם מקמח מלא,כנ"ל אורז ופסטה מקמח מלא..ירקות וכו'..

ואולי מצות יעשו לך טוב,מצה שמורה זה מקמח מלא.

בס"ד

 

אני חודש חמישי ועליתי בנתיים קילו וחצי....

אבל המיימדים של הבטן שלי, נראה שתפחתי ב-לפחות- 6 קילו......

 

זה מצחיק..

אחרי 10 חודשים של הנקה כבר לא נשאר לי כלום מההריון, להיפך, אני מרגישה שאני נגמרת...

אז גם אם את משמינה עכשיו, יש תקוה...

בת 5 חודשים (סליחה ...;) אבל אני אוכלת כמו פרה... הולנדית ...

ואני לא מאלו שמרזות בהנקה

אני שואב אבק מהלך על 2

כמו שבעלי אומר:עליה לצורך ירידה,ירידה לצורך עליה  

אבל אני פשוט בטטה!!!

פתאום בחודש שישי התחלתי להשמין..

הבטן התחילה לצאת כאילו מישהו דוחף אותה החוצה בלי רחמים

בעלי טוען שאני יותר יפה ככה אבל מה הוא באמת יודע

 

באמת מורידים בהנקה?

ואני ממש משתדלתלאכול דברים מקמח מלא, לא תמיד הולך..

התחלתילנעול נעלי ספורט ביום-יום ככה שכל הליכה קטנה שלי תיחשב להליכה..

הלוואי שלפחות אחרי הלידה אחזור לעצמי..

 

 

תאכלי לחם ופסטה - ושיהיה לך לבריאות!

עזבי את השטויות של משקל, מה זה חשוב עכשיו? עכשיו חשוב שתהייה בריאה ושתינוק יהיה בריא ושהכול יעבור בשלום.

ובשביל זהב דוקא חיוני להיות נשית במובן המסורתי (כלומר, בעלת צורות עגולות).

אל תדאגי, לא תהייה שמנה, רק ריאה ושמחה.

שיהיה לך פסח כשר ושמח ולידה קלה עם תינוק בריא!

מקווה, שתצליחי לעכל גם מצא.

דרך אגב, ראיתי תירוש מוגז ראוי לקידוש והבדלה. נסי - זה אמור לעזור לבחילות והקאות.

משהו כמו קילו וחצי בחודש.

 

שמלת הריון - יצחק שלו

 

נצבת היית אל עומת הראי וייאוש בעינך.

שואלת היית את האיש אם תיטבי בעיניו כלפנים.

והוא לך עונה כגברים: לעולם לא תדענה אתן

אימתי נאהבכן באמת, בכל נפש ונים...

 

"שיוסר כבר השק הלזה" נאנחת היית במרירות

למראיה של סות רחבה העוטרה לגזעך שעבת.

ולא כן אנוכי. מעולם לא תדעי מה יפית ללבי

באותם הימים שנחשנו אם בן הוא או בת.

 

יש ונראית כלוחם העמוס סובלו, מבוסס

במסע עדי אות לו יותן לפתח חגור ולפרוק.

ויש ודמית לאומן העוטה סינרו ומפסיע

לקראת מלאכה חדשה. רציני לבלי חוק.

 

ותמיד כמו איש החובה העושה מעשהו יומם,

ברצון ובלי רצות, בתלונה עמומה, בכניעת עבדים.

ורק שמאסת בשמלות שעינן כעין אוהל נטוי,

ורק שהזית על שמלות גזרתן ככדים.

 

הייתי לוטפך ומנחם: עוד יגיעו ימים אחרים,

עוד נגזור ונתפור לך כדין החיטוב וכיד הדמיון.

אך אני לא חשבתי כזאת, לא היו לי ימים הטובים

מאותם שהלכת לצידי בשמלת הריון...

שאת מאחלת לנו ויותר

 

חג שמח

 

. יפעת וכל המשתתפות היקרות - תודה רבה רבה על העין הקשבת והלב השומע והתגובות החמות. חג שמח וכשר , שיהיו רק בשורות טובות

תודה על

היחס

עצות

חיבוקים

תמיכה

הכלה

חג כשר ושמייח

את משכיבה אותן לישון ביחד?

אנחנו עושים סדר ערב מקלחות שמע ישראל ושינה ביחד,

בהתחלה הם היו מדברים ובסוף נרדמים.

ולפעמיים הייתי אומרת שאם יש דיבורים אני סוגרת את הדלת,ובאמת סגרתי לכמה דק' אם הם לא היו מקשבים.

וזהו עכשיו הם כבר רגילים לסדר לילה ולא רוצים לישון לבד.

אמא ואבא ישנים ביחד וככה גם הילדים.

בהצלחה.

קודם את התינוקת ואח"כ את הגדולה יותר.

אם אשב ליד התינוקת היא תבכה ותרצה שארים אותה..

הבת שלך כבר גדולה בת 10 ח' ומבינה את כל מה שאת אומרת,כשהיא נושכת אותך את מנתקת אותה ואומרת לא לנשוך! זה כואב,לא נעים או מה שאת רוצה,..

כמה פעמיים כאלו והיא תבין את העניין, ותפסיק לנשוך.

מנסיון של שני הבנים שלי.

כדי לתגבר את ההנקה,את יכולה לשאוב במקביל ולאכול חילבה אם את לא אוהבת חילבה יש כדורי חילבה.

בהצלחה! ותעדכני אותנו..

אכן אנסה ואעדכן.

חג שמח!!

אני ממליצ הלכל היולדות שלי גם אחרי הלידה להמשיך לקחת ברזל לפחות חצי שנה ועדיף כל זמן ההנקה.

תודה על התשובה

בילדה מאבדים דם, ולעיתים בכמות כזאת שמשפיעה על הברזל בגוף

זה נכון , שתה סרפד מעלה את הברזל? קטפתי סירפד והכנתי תה . מגעיל , אבל אפשר לשתות אותו . סירפד סתם ככה מהשדה זה בסדר ? או שמה שמוכרים בחנות ,זה סרפד מיוחד? זה לא יכול להזיק ?

מהשדה נראה לי יותר טוב רק כל החרקים כשרות ובלגנים

זקנת השבט שלנו מחכה כבר לשמוע בשורות טובות.

ומשרה במים עם מלח, רק עלים יפים , אבל זו באמת בעיה. בפעם האחרונה סיננתי את זה דרך בד - התעסקות מעצבנת מדי - בפרט בימים שלפני פסח. כתבתי לך גם משהו , בשירשור המיקוה - מקווה לבשר בשורות טובות בקרוב , ושוב תודה רבה על הפורום הנפלא ובכלל,  וחג שמח ורגוע

תמיד נופל בהריון, זוהי תופעה טבעית, פיזיולוגית, נורמאלית.

לאחר הלידה ירידה בברזל יכולה להיות קשורה, למשל,  לדימום שלאחר הלידה ולאיבוד דם בזמן הלידה.

תסתכלי באתר של כיפה יש שם מקוואות מומלצים.

המקווה של הר נוף הוא לא כזה נורא. וגם לא של גבעת שאול... אני טבלתי שם כמה פעמים והיה דווקא מאוד מרומם...

אומרים שהמקווה של הר חומה הוא מהמהם. אי אפשר לדעת כל כך על פי הרשימה של כיפה כי היא לא כ"כ מדוייקת...  בהצלחה וחג שמח!

יש בקרית משה מקווה ממש בסדר,

והבלניות שאני פגשתי היו ממש נעימות.

 

לגבי התור, א"א לדעת..

 

חג שמייח וב"הצלחה

אשרייך! כל הכבוד על הרגישות!

בס"ד

באתה הזדמנות, ממש מודה על הזכות שנפלה בחלקי להכיר את הפורום הזה..

יפעת- אשרייך.

בנות-תודה לכולכן, כל אחת עם הטיפים והעזרה שלה- מקסימות!!

ובקשר למטורפי, גם לי זה קצת צרם.. אבל ברור שלאף אחת לא הייתה כוונה רעה בדבריה.

לפעם הבאה..

חג שמח, בשורות טובות!

מצד שני הוא בן ולא בא לי לשיקרא על הנקה וכו

בכי קל הוא לסנן ע"י המנהלת הודעות כאלה וזהו

אני חושבת שזה לא מראה על בריאות הנפש על בחור רווק דתי(כך נשמע) שיושב ומנסה לעזור לנשים, אחרי לפני לידה ,עם בעיות נ-ש-יו-ת

 

אני ממש מבינה אותך אבל לא מסכימה , גם אני ריחמתי עליו אבל זה עדיין לא אומר שזה צריך להימשך

נשאל בצורה חריפה ובוטה ... (רק לצורך ההבהרה)

אם הבן שלך היה במקומו אני בטוחה שעם כל ההבנה למקום בו הוא נמצא היית מוציאה אותו מזה

אז ב"ה שהוא הזדהה ולפי דעתי למחוק את ההודעות שלו זה לעזור לו כי הוא יהודי ודתי..

 

אל תפגעי ממני אני מנסה רק להסביר את 2 הצדדים

סליחה אם כן

פסח כש ושמח

שרית

לא אוהבת את הרעיון שבחור מסתובב בפורום של הריון ולידה, וגם אני לא מעוניינת שהוא יקרא כל מני הודעות כאלה ואחרות שאני כותבת... אני מבינה ומסכימה על זה.

אבל כל דבר אפשר לעשות בצורה יפה ובדרך ארץ - יפעת יכולה למחוק את ההודעה שלו בלי שתהייה עליו התנפלות של כל הבנות, וגם אפשר להסביר לו ש - תודה רבה על הניסיון לעזור, אבל אנחנו לא מעוניינות כאן בבנים. בלי הערות ציניות ובלי להעליב...

ולמה זה כ"כ חשוב בעיני? כי כל אחת יכולה לדמיין לעצמה שמאחורי ההודעות הללו יושב אדם כזה או אחר, אבל אף אחת לא יודעת מי הוא באמת, ומה הכוונות שלו. אסור להסיק מסקנות פזיזות ועל סמך זה לפגוע בבנאדם...

 

ואם אפשר להגיד לו תודה אבל לא תודה בעדינות - אז למה להשתמש בדרכים אחרות, פחות יפות ופחות ראויות?

 

זו דעתי... זה פשוט לא הסתדר לי עם האופי הטוב של הפורום הזה...

שבוע שעבר הייתי בטיפת חלב והאחות לא נלחצה מזה בכלל.. ולא אמרה כלום.

ו.. השבוע היו איזה 3 היפוכים!! בסוף זה בא, לא צריך להלחץ בגיל הזה אבל כדי לשים הרבה על הבטן, גם בלי לחץ.

כן הייתי הולכת לרופא ילדים או טיפת חלב לבדוק התפתחות שלא תצטרכי פתאום בגיל יותר מאוחר פזיוטרפיה ... סתם בשביל השקט הנפשי שלך :9

שרית

איזה יופי,

 

מתרגשת בשבילך ומתפללת...

אני איתך בתפילות.בע"ה להמשך הריון קל ארוך ומשעמם..

ושבסופו תצאי בידיים מלאות!!

אמא ותינוק בריאים עד 120!

וש17 השבועות יהיו משעממים , שהלידה תהיה קלה , ידיים מלאות ובריאות לך ולתינוק.

יראת שמיים יש לה את האבן והיא בגמ"ח אןולי כדאי לך

 

קבלי חיבוק ע-נ-ק

ושיהיה לך המשך הריון בריא לך ולו/ה ושמח מלא ברכה והצלחה

ובע"ה שתבשרי לנו על לידה קלה ומוצלחת בידיים מלאות

שרית

קיבלתי ממך עכשיו! 

 

בע"ה בע"ה תצאי בידיים מלאות, בבריאות, בקלילות ובשמחה! אמן אמן אמן!!!! 

 

אין תגובות כמעט......

 

ומישהי 123- אז איך ידעת מתי כן היו לך התכווצויות?

נראה לי שגם לי אמרו שארגיש התכווצויות- על צירים מדומים אני בטוחה שדיברו איתי- וממש לא הרגשתי. זה מאוד אישי ומה שיש לאחת, זה לא מה שיש לאחרת.

 

וגם מבחינת תנועות עובר- הבת שלי לא התחילה להסתובב בבטן כששכבתי על צד שמאל או אכלתי שוקולד, אלא כשהתחשק לה

 

(ואם הכאבים מפריעים או מטרידים אותך, הייתי בודקת אותם בלי קשר).

לפי אחות טיפת חלב שלי, אלו כאבי מחזור... ואת זה, כמו שאמרו לך, אם יש לך, את תרגישי. שיהיה בבריאות ובנחת!

וכל פעם נכנסו מיילדת או רופא ושאלו אותי, את מרגישה כאבים? את מרגישה משהו? את לא מרגישה כלום?...וזהו.

פשוט היו התכווצויות שלא הרגשתי.

חוץ מזה שלפעמים כן הרגשתי שהבטן פתאום מתקשה לי ומתהדקת

מה את מעדיפה צירים מדומים כואבים???

אבל סתם מידי פעם ולא במוניטור הזה כן הרגשתי...

ובכלל לא חייב להיות!

 

או שתרגישי שהבטן מתקשה

שבוע 39 ושואלים אותי "יש לך צירים?" ותשובתי המלומדת " לא יודעת" .

 

 

אין לי מושג - כואב לי פה , כואב לי שם -זה ציר ? או ששוב הגזמתי עם האוכל? יש לי כל מיני כאבים ולפעמים הבטן שלי מתקשה - אבל אני לא יודעת אם זה צירים או לא .

חלק מרגישות התקשות, חלק מרגישות התכווצות, חלק ממש כאב (טוב, לא משהו איום ונורא, חלילה), וחלק לא מרגישות כלום. 

זה גם יכול להשתנות מהריון להריון. 

 

 

אז אני לא מרגישה אותם...

מידי פעם הבטן מתקשה.. אבל זה לא כואב לי..

 

יש לי בעיקר כאבים למטה ונראה לי היא בועטת לכיוון או מסתובבת...

היא ממש פעלתנית הבחורה בפנים...

 

תודה רבה לכן!!!

 נרגעתי....

 

 

גם בשבוע 24 התחילו לי התקשויות של הבטן, ובבדיקת מוניטור ראו שזה אכן צירים קטנים.

וגם באולטרא סאונד ראו קיצור צוואר הרחם --> שלחו אותי למיון + שמירה (לא רצינית, אבל להוריד הילוך) עד סוף ההריון.

כך שאם ההתקשויות תדירות, אולי כן כדאי לבדוק אצל רופא שזה לא משהו רציני.

בשורות טובות

עצם או שריר או וריד ואת מרגישה את זה בע"ה או שהעובר ישנה תנוחה או שתלדי

הילדים שלי לדוגמא יוצאים עם כתם אדום במצח ,עיניים והמיילדת אומרת שזה כתוצאה מהתנוחה שהיו בה

אם כ"כ מפריע לך תנסי לעשות עיסוי עם היד בבטן תחתונה אולי העובר יזוז וזה יקל עלייך .

בהצלחה שרית

הרגלים שלי לא כשרות לפסח - כי אפשר לאפות איתן יופי של חלות . רגלי בצק לתפארת - ולפעמים גם הידיים..

ותורידי מלח

או יותר קל - תבקשי ממנו /ה יפה לצאת

( לכבוד חג הפסח- שקית ענקית של ביסלי ועוד דברים בעלי ערך תזונתי גבוה ...) אני אנסה , גם מחר - בתקווה שזה לא קרב אבוד.

לבקש לצאת...כן...נדמה לי ששנינו התרגלנו לסטטוס קוו . כלומר אני שמנה , מכוערת ומאושרת, הוא בשנטי - חוץ מהבצק ברגלים - זה סוג של אידיליה - למה לקלקל ?.

 

 

לפני הלידה השניה,אאל"ט בשבוע 38 לא צריך להתכונן לפני,

ביקשתי להיות ראשונה,וכשהמים נקיים ובדיוק החליפו..מחשש לזיהום אם יש כבר פתיחה ולא יודעים.

היה נחמד.

גם אני טבלתי בחודש תשיעי.

ילדתי ביום ה' ובמוצאי שבת שלפני טבלתי.

לי זו היתה חוויה מאוד מיחודת. צפו ועלו החששות מהלידה והכאב שאמא שלי לא איתי (אני  יתומה) אבל מצד שני הרגשתי עטיפה מיוחדת של הקב"ה וכוחות לקראת הלידה הבאה עלינו לטובה

דרך אגב, באותה שבת גם הפרשתי וחלה והדלקתי נרות בשמן ובזמן (מה שלא קורה בדר"כ)

הרעיון הוא שנשים שמקפידות על חלה נידה והדלקת הנר לידתן קלה- וגם אם לא מקפידים תמיד.. מומלץ להרבות לפני הלידה בזכויות.

אני ממליצה בחום!

הפרשת חלה מומלצת מאוד,יש שם גם נקודות זירוז כשלשים את הבצק.

אני התלבטתי ,אם לעשות את הסגולה הזו - כי זה נראה לי קצת חוצפה כלפי שמיים ו...לבסוף עשיתי את זה . למותר לציין , שלא מכירים אותי שם (או בכל מקווה אחר) . לא חשבתי על זיהום , וחבל. נקווה שהכל בסדר.