פורום הריון ולידה (עמוד 5369)

סתם, עבדתי עליכן...

אבל לא הבנתי...

יש הסבר?

שגרם לכך שהתוכן בהודעות ייעלם ותתפרסם רק הכותרת.

עכשיו משה מנהל הפורומים תיקן את הבאג, ברוך השם אז אנחנו מריעות לו.

אבל אני מוותרת עליהם בשמחה תמורת הבאג המעצבן!

זה באמת היה רק שבועיים??? :-0 :-0

אכן הידד!!

פטרת ברגליים שכבר נסחבות איתי המון שנים. 

שהייתי הולכת לרופא עור היה ממליץ לי על סוגי משחות והן בהחלט לא עזרו.. 

עד שהתייאשתי ממנו.

והפסקתי ללכת אליו והמצב רק החמיר. שאלתי קוסמטיקאית רפואית לגבי זה היא אמרה לי שיש כדורים-

שמיועדים לזה ולוקחים אותם במשך שלושה חודשים ולפני כן עושים בדיקות דם. 

וזה עוזר!! חבל שלא עשיתי זאת בהיותי רווקה כי לאישה בהריון זה אסור כך היא אמרה לי. 

עכשיו אני בבעיה, המצב מחמיר, אני צריכה לחפש רופא עור אבל לפני שאגיע אליו אולי אתן מכירות משחות טובות ועוזרות לפטרת אפילו שהאישה בהריון?? אני בשבוע 5 (כן כן בהתחלה... ) 

תודה על העזרה מראש. 

אמנם אצלי המצב לא כל כך קשה, אבל כשאני הולכת כמה ימים עם נעליים, אז זה ישר מתחיל...

כשהמצב מסריח (תרתי משמע), מה שאני עושה, זה ללכת יחפה במשך יומיים-שלושה - וזה עובר! בבית, בחוץ - כמה שיותר! לא נעים - לא נורא!

אולי גם אצלך זה יעזור

ללא שום חומר סינטטי שמעורב בהן!

אצלי הלמיסיל עזר - אבל רק בתנאי שממש הקפדתי עליו.

עוד דבר - להספיג היטב את כל המים שנשארים בין אצבעות הרגליים אחרי המקלחת.

אני גם הייתי שמה באופן קבוע נייר טואלט מגולגל בין האצבעות שיספוג את הלחות שמצטברת שם כשהרגל נמצאת בתוך הנעל. זה מאוד מאוד עזר!

הם הפתרון הטוב ביותר. אבל, מאחר ואת בהריון, וכל החושים בהריון מתחדדים, קודם כל, תבדקי, שאת לא רגישה לשמנים .

אם לא, תתחילי מארטילריה קלה: שמן עץ התה ושמן אורגנו. יש לטפטף על ציפורן החולה ולא על ציפורן הבריאה ולא על על העור. אחרת את יכולה לחוש (יכולה גם לא, אבל אין לדעת מראש) הרגשת שרפה במקום ואף אדמומיות בעור. כל זה זמני ולא מסוכן, חריפות התגובה אישית מאד, אבל בכל זאת, עדיף להימנע מדברים כאלה.

אם את לא יכולה שלא לטפטף מחוץ לאיזור פגוע, יש למהול שמן טיפולי בשמן זית, אבל אז הוא יהיה פחות יעיל.

תעשי זאת פעמים ביום, בוקר ערב. בערב את גם יכולה לעשות רטיה על הציפורן (רק על הציפורן, לא על העור!) עם שמן טיפולי לכל הלילה.

את יכולה להשתמש באחד השמנים האלה או בשניהם: פעם אחד-פעם שני וכו'.

אם זה יעזור - מה טוב, יש הרבה אנשים, שזה עזר להם.

אם לא יעזור (ויש אנשים, שזה לא עזר להם), אז תכתבי אלי באישי, ואמליץ לך על פורמולה, היא קצת יקרה, אבל בינתיים עזרה לכולם.

ואם לא , אז נסי את שמן עץ התה . צריך לשאול ארומטרפיסט . אני מצאתי אחת כזו בסופרפארם, אבל בטח אפשר לחפש בפורומים. נדמה לי שלא מזיק.

עצה שנתן לי פעם רופא עור מנוסה מאד, למרוח 3 פעמים ביום טיפה אקונומיקה על האזור הנגוע.

להתמיד בכך תקופה של חודשיים לפחות והתוצאות מדהימות!!

לייבש את הרגליים טוב טוב אחרי המקלחת,

זה ממש עוזר.

אלא אם כן הפטריות אצלך הן מהסוג הפשוט יותר... אצלי זה הפטריות מהסוג הקשה ביותר אלא שנראות רע על הציפורניים וכפות רגליים מגרדות בטירוף. לכן שום פתרון שהוצע פה עד כה לא ישפיע עלי... אף רופא עור או כל רופא לא מוכן לדבר איתי על אף כדורים ועל אף משחה אמיתית (לא סתם משחות "מרגיעות") כל עוד אני מניקה או בהריון. הרופאה שלי אמרה: "תעשי הפסקה עם שניהם ותבואי אלי"... בינתיים 3 וחצי שנים ב"ה לא הצלחתי לעצור את הסבב או שאני מניקה או שאני בהריון לא נותר לי אלא להמתין, ולצערי בינתיים זה רק מחמיר.

אם זה לא חמור מידי בזמן הנקה יש יותר מקום להתיר-אני הלכתי לקוסמטיקאית רפואית שעשתה לי פלאים ברגליים ואמרה שאם אתמיד אולי נוכל לנצח את זה בלי הכדורים נורא יקר אבל שווה. אבל נכנסתי להריון והחגיגה נפסקה!

בקיצור-מניסיוני המר והמבאס... הכל תלוי בסוג הפטרת ובחומרתה... בגדול, מכירה אנשים שתוך 3 חודשים עם כדורים סיימו את זה לתמיד! כיף להם! אבל זה כדורים קשים מאוד ויכול להיות גם מסוכן לכן צריך לבדוק את הכבד כל הזמן במקביל...

האם צריך להשרות ממש את כל הרגל בחומץ? ולמשך כמה זמן?

מוהלים בכלי 1/3- 2/3 חומץ ומים ( בהתאמה) ומשרים כ15-20 דק' בערב.

וחומץ..אני אנסה לברר לך..

זה קורה לי גם לפעמים....,

אם את מורידה אותו/ה מה קורה?

כבר כמה ימים זה ככה...

גם אני הייתי מוצץ בחודשיים וחצי הראשונים.

ברוך השם - עם התעקשות על מוצץ (מגומי) בזמנים שהיא לא רעבה בוודאות, זה עבר.

את הבכי פתרנו באמצעות שירים וריקודים בבית. אפשרלומר שבתקופה ההיא פתחתי סטודיו למחול בסלון ביתנו...

יכול להיות קפיצת גדילה?

איך שהוא קם תניקי אותו..ואח"כ תרימי לגרפס,תחליפי טיטול,תתציעי לו צד שני..ואם הוא לא מעוניין ומתחיל לבכות תנסי להביא לו מוצץ כנראה שהוא כבר עייף..{רק אם הוא גג בן חודש וחצי..}מנשא זה גם רעיון מצויין.

בהצלחה!

ועד עכשיו היה די מכור למוצץ שלו, לפני כמה ימים והא באמת אכל בערך יום שלם ונראה לי זאת היתהקפיצת גדילה, אבל מאז אני המוצץ הרשמי שלו...

ויש ילדים שהם סרבני מוצצים..

אבל את שניהם הוא לא לוקח... ולא אכפת לי שיהיה סרבן מוצץ, הבעיה שאני התחליף...

לא נורא, נתגבר

יכול להיות שהוא צריך פיפי. לתינוק יש אינסטינקט לא לעשות על אמא שלו, אז הוא מתאפק.

תושיבי אותו עם הגב אליך, ושימי יד מתחת לחיתול שלו. כשתרגישי את החיתול מתחמם במהירות פתאום, תדעי שהוא עשה, ואז הוא יינק בנחת.

זה ילך יותר מהר אם תורידי לו את החיתול ותחזיקי אותו בתנוחת פיפי (אפשר לכוון לאמבטיה או למקלחת, או לשיח רענן כלשהו).

לא אוכלת מסודר?

היה לי כזה דבר, השתגענו מיזה אני והתינוק..

שיחזרתי לעצמי מה אכלתי.. לא נעים בכלל...

דלקת אזניים, למשל. או, תצחקי- אפילו ריח, תחשבי אם החלפת בושם או משהו בסגנון...

נשמח לשמוע!

אם זה כ"כ מעניין,וגם יש כתבה שלי חדשה..על ההכנה ללידה שאני עושה לנשים..בטח יעלה מתישהו השבוע..

אז ככה,באופי שלי אני מאוד ספונטנית וזורמת.. וגם בעלי ב"ה,

ויש לי אמא ובעל תומכים ב"ה,וגם חמות די זמינה..

אז ככה לתכל'ס,יש לי 2 בנים בן כמעט 3 ובן שנה {שעדיין יונק}

יש לי תמיד חלב שאוב במקפיא,וגם נעם כבר גדול אז הוא יכול להסתדר בלי לינוק.

בלי עין הרע בזמן האחרון הוא בערך ישן ליה,ותמיד לפני שאני יוצאת ללידה אני מניקה,לא משנה באיזה שעה ואם הוא ישן. {ואני גם שואבת אם הלידה יותר מ 8 שעות..ב"ה זה עוד לא קרה לי לידות כאלו ארוכות} בלי עין הרע.

מאיר-יהודה ה"גדול" בגן עד 13:30 בעלי אברך בישיבה..

יש לי מטפלת זמינה בבוקר בשביל נעם..

וגם בייבי סיטר,ובלילה ושבתות עם בעלי.

בדר"כ לידה זה לא מהרגע להרגע,הנשים/הבעלים מתקשרים ומודיעים שהתחיל כאבי בטן/צירים/ירידת מים/דימום וכו'..חוץ משבתות יש לי נוהל שבת שעושים כמה צילצולים כדי כמה שפחות לחלל שבת ואני לא עונה ואז אנחנו נפגשים בביה"ח/בבית איפה שקבענו מראש.תוך מס' דק' ששוב אמרנו מראש.

כשאני חוזרת מלידה בדר"כ אז אני מרגישה שאני עייפה/רעבה וכו'..אז שוב בעלי המקסים,נותן לי לישון ואם זה בבוקר לפעמיים אני שמה את נעם אצל מטפלת ובדר"כ ישנה איתו..

ואני די רגילה לישון בהפסקות..מה שלא הורג מחשל..

בשבתות זה כבר יותר מבאס להיות לבד,חמותי גרה בי-ם אז אני חוזרת אליה ובדר" כ בעלי והילדים גם בספונטניות ועם האוכל באים לחמותי..ואז אנחנו נפגשים.. או שרק במוצ"ש.

{ביום כיפור הייתי בלידה ונעם עוד היה קטן,ושכחתי חלב שאוב,ואמא שלי ונעם היו מדהימים והסתדרו עם תה וכו'..

וגם היה לי דוגמיות של מטרנה..שמשום מה הוא לא רצה,ואני הייתי עם גודש מטורף... }

ביום יום בערב/בבוקאר אני מעבירה הכנות ללידה ועיסויים לנשים..

וואו חפרתי,תודה על הבמה לפרוק.

ועוד פרט ששכחתי..

יש לי בין 2 ל 4 לידות בחודש,לפעמים יוצא שתוך שבוע אני ב 2 לידות ולפעמיים פעם בשבוע..

ומגניב שלא היתה לך עד היום לידה של יותר מ8 שעות. כי שמעתי על המון המון לידות כאלה, ולאו דווקא ראשונות. שמעתי גם על לא מעט לידות ראשונות של יומיים ושלושה בחדר לידה... איך מתכוננים לתרחיש כזה?!

ללידה לזוגות שאני מלווה,ומלמדת אותם איך להרפות..

הייתה לי יולדת אחת עם שלב לטנטי ארוך{כמעט 30 שעות} שבאתי והלכתי ועשיתי לה דמיון מודרך ועיסוי עמוק,ולימדתי אותה איך לשלוט בכאב,היא הייתה מאוד בשליטה ופשוט עצרה לעצמה את הלידה והפרישה אדרנלין,אני מלמת גם את הבן זוג איך לתמוך באישתו..

וכמובן המון סיעתא הדשמיא..

ולגבי הריונות שלי,אני מלווה עד שאני בחודש שביעי.. ואחרי שהתינוק בן 4 ח' אז אני חוזרת ללוות בהדרגה..

ובנתים עושה הכנות ללידה.

ויש לי גם גיבוי למקרה ש2 לידות יצאו לי ביחד או שאני או ילדי לא נרגיש טוב ואצטרך להישאר בבית.

ואת רוצה להגיד בעצם שבמקרה של לידה ארוכה במיוחד, את לא תהיי כל הזמן עם היולדת, אלא תלכי ותחזרי רק כשתתחיל פתיחה משמעותית?

היא נכנסה לאיזה טראנס שכל 3 דק' היה לה ציר של דקה בערך והיא הייתה רק בפתיחה של 1.5 העניים לה היו כבר כמו זומבי,

נכנסתי לחדר הוצאתי את בעלה ואמא שלה,החשכתי את החדר,והתחלתי דמיון מודרך עמוק בשילוב של רפלקסולוגיה ועיסוי עמוק להרגעה..והחזרתי אותה למצב של שלב לטנטי ציר כל 20 דק' באורך של 40 שניות שאפשר להתמודד איתו בעזרת נשימות.

לפני שבאתי אליה הדלקתי נר {זה היה היום של הרמב"ם} שמתי צדקה והתפללתי שאהיה שליחה נאמנה ויהיה לי הרבה סיעתא דשמיא..

[לפני כל לידה אני מתפללת וכו'..כי בלעדי זה אני כלום,אני רק צינור ואיפה שהקב"ה רוצה שם אני יהיה בע"ה]

היא בחורה מאוד שכלתנית,ומאוד בשליטה,היא כל הזמן פחדה מהציר הבא והייתה מכווצת רק שהצלחתי להגיע אליה לשכל בעזרת דמיון מודרך וכו'..ולאפשר להיות עכשיו במקום שלה,כשיש הרפיה בין הצירים זו המתנה הכי גדולה ופשוט לנח באמת,ולא שהכאב ישלוט בנו..רק אז היא התקדמה תוך שעתיים לפתיחה 5 ויצאנו לבי"ח לקבל אפידורל,כי היא הייתה חייבת לנח,אחרי 24 שעות של צירים לא אפקטיביים,שבהם באתי והלכתי,עשינו מקלחות,ועיסויים,ופתיחת מפרקים,אבל מה שבאמת היא הייתה צריכה זה להרפות...

אני מבינה שהיא גרה ביישוב שלך, אם יכולת ככה ללכת ולחזור?

עברתי עם הילדים לאמא שלי,ויש שם 2 מיילדות,שבדקו אותה שלא נצא סתם,ושוב אני לא משהו מיוחד,פשוט הקב"ה רצה שאני יהיה הצינור לכל זה..

היולדת שלי היא משהו מיוחד היא סחבה וילדה וכו'..

ממש מהמם לשמוע על זה.  ללידה שלך את לוקחת דולה??

ממש עבודת קודש את עושה!! איפה למדת אתזה??עושה חשששק! לא יודעת אם יהיה לי האומץ..

למדתי במעיינות,ביה"ס לרפואה משלימה {שם גם למדתי את העיסוי}

יש לי תעודה של האוניברסיטה הפתוחה ושל קופ"ח מכבי.

אני ללידה השניה לקחתי דולה..ובע"ה גם פעם הבאה אקח.

או לפחות להתחיל קורס הכנה . באמת איפה למדת? אפשר רגע מרגש שהיה לך? היית דולה לפני שהיית אמא ?

רגע מרגש..וואו..המון רגעים,יולדת שלי שהכניסו כבר לניתוח ובסוף זה נגמר וגינאלי וגם בלי תפרים {פירסמתי את הסיפור של יום כיפור,עוד לידה שהתינוקת יצאה ולא נשמה ואז היא התחילה לבכות..וגם אני..}

הלידה שכתבתי למעלה שהצלחתי להגיע לנפש..ולא רק חיצוני.

הפכתי להיות דולה אחרי הלידה של הבכור שלי..

שאלד קודם...

את מדהימה!

תודה,אשמח ללוות אותך

ואיך מתפתח ההריון? והשהות במקום החדש/ ישן, ובכלל.

ספרי קצת מה איתך.

חלק מהנשים מרגישות דקירות בזמן שחרור הורמון האוקסיטוצין (שמביא לשחרור החלב). גם אצלי זה ככה אני גם מרגישה צימאון עז וטיפה בחילה, וכל זה עובר בתוך שלוש שניות בערך

כי הוא לא מפסיק להיות רעב ולפעמים מתפתל ומתעצבן

תוך כדי ההנקה

תינוק שרגוע פחות או יותר , בין ארוחה לארוחה ועולה בגיל זה 150- 250 גר' לשבוע ( רק עד גיל חודשיים, אחכ זה מאט את הקצב) מקבל מספיק.

אם אינו רגוע בין הארוחות, נסי שיטות שונות להרגעת כאבי בטן , נסי לוותר על מוצרי חלב, וראי אם יש שיפור.

אם לא- חזרי למוצרי חלב בהדרגה ונסי משהו אחר. ( פירות הדר? מוצרי קקאו?)

אין דרך אחרת פרט לניסוי וטעיה, לצערנו הרב...

יש לו יציאות..תניקי אותו לפי דרישה ותבדקי את התזונה שלך..

הבן שלי גם לא אוהב להיות על הבטן,

יוקטנה נתנה לי רעיון פצצה!!

בתוך מנשא, זה מחזק את השרירים מצוין...

אבל התחלתי איתו בהתחלה כל פעם דקה ולפחות עשר פעמים ביום וכבר תוך כמה ימים היה שיפור ועכשיו הוא ממש מרים יפה. חוץ מזה שלפעמים כדי להקל עליו הייתי שמה אותו על הבטן בשיפוע וככה הראש היה יותר גבוה וגם זה מאוד עזר לו...

שיהיה בהצלחה!

כשהבת שלי היתה בגיל..

אני כרגע לא זוכרת כלום אבל אנסה לחפש.

או אולי כרית. אצלנו הספות קצת באלכסון אז זה היה מצויין...

גם אני עם אותה בעיה, הקטנצ'יק ממש לא אוהב להיות על הבטן

והוא דווקא המון במנשא אז זה יכול להיות לנו טוב.

גם בערסול (אפילו שנראה שהראש מונח ברפיון בתוך המנשא - הם כל הזמן "מתקנים" ומגיבים לתנועות שלך), וגם פנים מול פנים.

חלק מהתינוקות לא אוהבים את התנוחות האלה, אז אפשר גם פנים אל העולם, אבל זה פחות מומלץ. אם כבר, לפחות שהרגליים יהיו מקופלות בתוך המנשא, אם אפשר, לפחות בגילאים הצעירים (חודשים ספורים). וזה גם עושה זוית פחות טבעית לגב שלהם. אבל מה אני אגיד לך - שניים מהילדים שלי הסכימו רק ככה, אז ככה הלכנו

אני דווקא חשבתי שבגלל שהוא המון במנשא אז השרירים שלו פחות חזקים ובגלל זה הוא לא רוצה להיות על הבטן.

נחמד לדעת שטעיתי 

ורוב היום היא רוצה להיות על הידיים

ובמנשא היא כבר כבדה לגב שלי, והיא גם לא אוהבת את התנוחה שיוקטנה דיברה עליה

ותפריסי מתחת שמיכה..ותשחקי איתה..תגרי אותה עם צעצועים,

כל יום להאריך לה בעוד דקה שתיים.

בהצלחה.

משתדלת לצחצח עם בקיעת השן הראשונה... אני שמה טיפטיפונת משחה ולא מתרגשת אם היא נבלעת, אבל לאחרונה קראתי פה באחד הפורומים שזה לא בריא ומיותר... בכל אופן העיקר הוא הצחצוח!

בהתחלה בלי משחה ורק עם צמר גפן,ולאט לאט משדרגים..

יש נשים שלוקח להם 10 דק' לשאוב ויש חצי שעה ואפילו שעה..

ניתן לשאוב ולהקפיא,עדיף להתחיל לשאוב מגיל חודש וחצי.

את לא יכולה בהתחלה לקחת אותו איתך?

בדר"כ מ 8-12 זה ארוחה אחת ולפעמיים 2,בע"ה זה יהיה לך בסדר,ואנחנו כאן לכל שאלה.

לידה קלה,ושתצאי בידיים מלאות

ופשוט נפלא לגיל שלושה חודשים

הרבה יותר מאשר חלב שנחלב פרה שאת לא מכירה , שיובש ונטחן לאבקה, והוסיפו לו שמן קוקוס ושאר "אוצרות"!

אבל... ממש לא מומלץ להתחיל בשאיבה לפני גיל 6 שבועות. בדרך כלל לוקח לאמא לפחות 6 שבועות להגיע לייצור חלב סדיר, והתחלה מוקדמת של שאיבות עלולה לפגוע בתהליך השברירי הזה.

כמובן, גם לא מומלץ להתחיל עם בקבוקים בגיל כל כך צעיר, בשל מה שנקרא "בלבול פטמות" (בתינוק מעדיף את הבקבוק, מכיוון שהרבה יותר קל לאכול מבקבוק).

אם להיות כנה - שמעתי על הרבה סיפורים כאלה שהביאו לסיום מוקדם מאוד של ההנקה, וההפסד רובו של התינוק (אבל גם לא מעט של אמו).

האמנם לא תוכלי לקחת חופשת לידה? בסה"כ את עוברת ארוע משמעותי ביותר! וגם התינוק/ת

ואולי תוכלי לקחת איתך את התינוקת לעבודה?

הרגעתן אותי.

אין מצב בעיקרון להכניס אותו איתי לעבודה מעדית, אך נראה לי שאני אתעקש על זה, אחרת לא נראה לי אופציה אחרת..

מתברר שהוא לא כ"כ גרוע כמו שחשבו עד עכשיו.

תגללי בנושא...

(מידע שגיליתי כשחיפשתי מתכון לעוגת קוקוס בנט )

והאמת ששמן - סתם זרקתי קוקוס. מה שקורה זה שחברת התחליפים מוציאה מכרז, וקונה את הכי זול שמציעים לה. אם זה קוקוס, אז קוקוס! אם זה סויה, אז סויה. וכן הלאה...

הרופא לא המליץ לכם? לא שזה פתר את הבעיה, אבל זה וודאי הקל על דרכי הנשימה שיהיו פתוחות יותר ואז לא היה צריך להשתעל כ"כ הרבה ולהקיא כתוצאה מכך. לפעמים שמים באינהלציה תרופה עם מי המלח ולפעמים רק עם מי מלח, תלוי מה המצב של הילד, שאלו.

לא הבנתי מהדברים שלך את החלק של השיעול בכל הסיפור.

מתי השיעול התחיל?

האם ההקאות התגברו ביחד עם התקפות השיעול?

האם הסירופ עזר לשיעול?

האם הסירופ עזר להקאות?

האם במידה שווה?

האם השיעול התגבר, לאורך זמן?

במילים אחרות - האם אולי זו היתה שעלת? :-0

זה מגיע רק בלילה בשרשרת.

בהתחלה היא היתה מקיאה במיטה וזה היה מזעזע, עדיף לחסוך את התיאור. היא גם לא אוכלת הרבה שזה פשוט חבל שכל המאמץ להכניס לה משהו ירד לטמיון.

אח"כ למדתי לזהות מתי זה הולך לבוא והצלחתי למנוע כמה פעמים ע"י שהרמתי אותה והחזקתי אותה במאונך עד שנגמר ההתקף, זה יכול לקחת גם חצי שעה של שיעול כל 20-30 שניות.

הרופא בדק אותה כבר 3 פעמים ואמר שהריאות שלה נקיות. הוא לא אמר שום דבר בנוגע לאינהלציה.

הסירופ - אין לי מושג אם עם בלעדיו היה פחות טוב.

בשבוע האחרון כאמור זה קורה כמעט כל לילה ולפעמים גם ביום.

שעלת זה שיעול עקר - בלי נוזלים, ומגרה להקאה. לכן אני שואלת

(לא שאני יודעת מה להציע במקרה שזה כן שעלת....)

אם את כ"כ לא רגועה.למרות שלפעמיים הוא יותר מליץ.

אם את אוהבת חילבה ז פשוט תאכלי חילבה אם לא אז תקני כדורים,שמעתי שזה עוזר,לא מנסיון אישי.

אם את רואה שהתינוקת רוצה לינוק יותר, פשוט תתני לה לינוק יותר, ואז הגוף שלך יתחיל לייצר יותר חלב - כבר למחרת. או שהחלת לעבוד או ללמוד ואת צריכה לשאוב לה? רק אז, לפעמים, כדורים יכולים לעזור להגביר כמויות. פשוט חבל על הכסף (וגם הבנתי שהחילבה גורמת לריח הגוף להשתנות לרעה).

יש צד אחד שהיא מעדיפה פחות לינוק ממנו. ונראה לי שזה קצת אשמתי כי אני בקושי מביאה לה ממנו (כי לא נוח לי להחזיק אותה בצד הזה..) אני לא יודעת למה אבל בביה"ח כשהיועצת הנקה הסבירה לי איך להניק בצד הזה, הנקתי ובמשך הזמן זה נהיה לא נוח (במיוחד כשאני מניקה ליד אנשים ואז אני צריכה לכסות..) בקיצור בימים האחרונים החלב שם התמעט. וניסיתי לשאוב ויוצא לי בקושי 50. אז התחלתי לאכול חילבה ואני לא כ"כ אוהבת את זה, אני שותה המון ושואבת מהצד הזה 2-3 פעמים ביום..  אני רוצה לשאוב כי אני אצטרך להשים אותה אצל מטפלת מתי שהוא ואני לא רוצה תחליפים...

אחרי שסבלתי מכאבי תופת מהנקה מהצד השמאלי בלבד אחרי חצי שנה של הנקה (כנראה בדיעבד מתפיסה לא נכונה) הייתי אצל ד"ר ליבוביץ' במרפאת הנקה ושם ניסינו לעבוד על תפיסה נכונה אבל זה לא תפס לאורך זמן.

אבל מה שרציתי להגיד לגבייך - זה שמבחינה רפואית/מקצועית אין שום בעיה להניק מצד אחד בלבד ויש נשים שמבחירה עושות את זה מלכתחילה מסתבר מטעמי נוחות וכד' הבעיה היא ותחשבי אם זה מפריע לך, שצריך לקחת בחשבון את הבדלי הגודל שיווצרו בין שני הצדדים. וזה די בולט.. לשמחתנו, אנו דתיות ומכוסות כך שאצלי אף אחד לא שם לב... חוץ ממני... ואני העדפתי להמשיך להניק ולוותר על העניין מאשר להפסיק לחלוטין בגלל צד אחד. חייבת לציין שגם שנה אחרי יש עדיין הבדל בגודל אבל נו שוין, לא בולט.

מקווה שלא חרגתי מגבולות הצניעות... מנהלות-לשיקולכן!

אמא חדשה, שיהיה בהצלחה ואל תוותרי על ההנקה מהר...

אני מניקה בצד אחד ושואבת בצד השני (לפעמים אני מניקה גם בצד "הבעייתי").

תודה לכולן! יום טוב!

ואין שום בעיה גם להניק רק מצד אחד.

מעבר לזה, תינוקות רבים מעדיפים צד אחד על פני השני שומעת על זה לא פעם זה דווקא נורא נחמד, לא?

תנסי לשאוב בשעות קבועות, ואם מסתדר לך, אז אולי תוך כדי שאת מניקה מהצד השני יהיה לך יותר קל.

אני לא הייתי מתעסקת עם זה, בכלל, עד שלא היה לי ממש תאריך שבו אני מתחילה עם מטפלת. שאיבות בדרך כלל מפריעות להנקה (תראי איך נכנסת לסרטים), ולעיתים נדירות בלבד עוזרות.

לא סתם הקב"ה ברא לנו שניים. דרך ההנקה הנורמלית והטבעית היא להשתמש בשניהם. כשחורגים מהנורמלי והטבעי זה יכול לא להיות בעיה ולהצליח יפה, ויכול גם להיות בעיה גדולה מאוד \-:

אין לך עריסה קומפקטית או עגלת אמבטיה, שתוכלי להעמיד בחדר שאת נמצאת בו כשהיא ישנה ביום?

אבל הבית לא כזה גדול..

סתם אני מדמיינת שהיא בוכה ואז אני הולכת לבדוק אותה.. אבל בלי קשר לבכי אני בודקת אם היא בסדר.. אולי בגלל שהיא בת ראשונה ודואגים כל הזמן..

אם את רוצה, את יכולה להמשיך לבדוק אותה כל כמה דקות ואם זה מפריע לך, אז אולי תשיגי עריסה מגמ"ח או עגלת אמבטיה, אם יש לך חברה שזה סתם שוכב אצלה בבוידעם.

תזכירי בת כמה היא?

תודה רבה על העידוד! כנראה שזה מה שאני יעשה, יניק בצד אחד וישאב בצד השני..  וימשיך לבדוק אותה כל כמה דקות...

שבת שלום ומבורכת!!

אבל אני שומעת על הרבה ילדים שמכורים לבקבוק עם מיץ, תה חלב או מטרנה. זה באמת מבאס. הפתרון המונע הוא כמובן לא לתת בקבוק מלכתחילה. בסביבות גיל שנה אפשר לתת בכוס גמילה, ובגיל שנה וחצי הם כבר שותים לבד. אבל זה כבר לילד הבא, בע"ה.

אני חושבת שכדאי להתחיל בכך שתגידו לו שמהיום, הוא מקבל מטרנה אך ורק פעם ביום - כשהוא הולך לישון, למשל. בשאר היום, נראה לי שאפשר להמשיך לתת לו בקבוק עם משהו, כמו חלב מדולל או תרכיז טבעי. אבל צריך לזכור שגם מיץ מזיק מאוד לשיניים, ולשאוף להגיע בסופו של דבר לשתיית מים מכוס. אם לא אכפת לך שהוא ישתה כמות כזאת של חלב, אז זה נראה לי פתרון טוב, לא? בשלב מסויים תתחילו לתת לו חלב בכוס במשך היום וחלב בבקבוק לפני השינה, עד שהוא ילמד ללכת לישון בלי זה.

במחשבה שניה, נראה לי שהכי דחוף זה לפתור את השתיה שלפני השינה, כי להירדם עם בקבוק זה מאוד מאוד הרסני לשיניים. אבל זה בטח מה שיהיה לו הכי קשה. אז בהדרגה...

בהצלחה!

כשאני גמלתי ממטרנה עברתי לחלב חמים עם דייסת דגנים נמסה.

וגם שהוא לא נרדם עם זה בין השינים, אלא מניח בצד, ואז נרדם.

גם כך זה הרסני לשינים?

כזה,אני הנקתי עד שנה וחודשיים ואז גיליתי שאני בהריון,והפסקתי,ועברתי למטרנה לפני השינה ואז פשוט הפסקתי כי חבל על הכסף,הכנתי לו ארוחת ערב משביעה,והרבה פעמיים גם דיסה..

ובקבוק מים אם הוא צמא..

אולי בגיל שנתיים הוא יעשה יותר בלאגן,אצלנו ב"ה זה עבר חלק,

תבטיחי לו אולי בהתחלה בבוקר כשהוא יקום,תה ללא קפאין,או דיסה וכו'..

בהצלחה.

בלילה החיידקים חוגגים על השיניים. לצחצח בבוקר זה לא מספיק.

הרעיון של המטרנה זה התחליף לחלב אם. בתכל'ס, הם יכוים כבר לשתות חלב רגיל עם תוספת כמו שוקו, שיבולת ועל וכו'.

לדעתי, תני לו בקבוק עם חלב חם ותוספת ותראי אם הוא אוהב. אם כן, זה יותר זול. אם לא- תני לו מטרנה ובהדרגה תורידי לו מהכמות 240 מ"ל- 230 מ"ל וכו' עד שזה יהפוך להיות נשנוש ויימאס.

לדעתי, תתני לו, מה הוא מפסיד? יש ילדים שהבקבוק הזה הוא שיגרה בשבילהם. וכשנוטלים את זה מהם מערערים את הביטחון שבעולם שלהם. תתני לו, לא נראה לי שהוא יגדל להיות חייך עם בקבוק מטרנה.

זו דעתי בכל מקרה, בטוח תהיינה פה נשים שיחכימו אותך יותר ממני.

ושותה 3-4 בקבוקים ביום. אותי זה מרגיע כי ככה אני יודעת שלפחות יש לה את הבסיס, כי היא לא אוכלת כל כך טוב.

אם אין לך עם זה בעיה כספית איזו עוד בעיה יש? זה בריא, אומרים.. 

השתיה מהבקבוק היא הרגל שקשה לגמול ממנו, וזה גם הרבה יותר מזיק לשיניים (גם כשזה במשך היום ולא בלילה). בכלל, למי אין בעיה כספית עם מימון של מטרנה?

ומצחיקולה, בטח שהיא לא אוכלת כל כך טוב אם היא שותה 3-4 בקבוקים ביום... 

טוב, זה עניין של אופי, אבל אני באופן אישי לא נלחצת מזה שהם אוכלים אוכל חד-גוני, כל עוד אני מונעת מהם גישה לאוכל זבל.

למה בקבוק מזיק לשיניים באמצע היום? 

כשאוכלים בכפית - אז אוכלים כמה דקות וזה נגמר. עם הבקבוק הרבה יותר נמרחים, יוצא שחלק גדול מהיום הילד מסתובב עם בקבוק בפה.

נסי לתת לו מטרנה אבל פחות כפית אחת לאט לאט להוריד לו כמויות וכך  עד שישתה מים

מה נראה לכן?

בהתחלה על 240  3 כפות מטרנה לאחר מכן 2 כפות מטרנה עד שהיא שתתה מים עם קצת צבע ואז  היה קל לעבור למים בלבד...

לקח בערך חודש וקצת בגיל שנה ושמונה חודשים.....

ולאחר בערך חודש עברנו לשתית מים בכוס לפני השינה וב"ה היא לא קמה בלילה לשתות מים.

שיהיה בהצלחה מחזיקה אצבעות..

ועדיין מתעורר לבקבוק מטרנה 150 ML

במשך היום הוא שותה מכוס, ולפעמים מבקש בקבוק שוקו בערב.

אין לי עניין לגמול אותו מהמטרנה.

זה מזין מאוד ובריא.

הייתי מציעה לך להגביל לבקבוק או שניים בהתחלה, למשל בבוקר ובלילה,

ולדבר איתו על זה שבשאר היום שותים מים.

כמובן לצחצח שיניים לפני השינה.

בסופו של דבר ילד לא ירצה להישאר עם בקבוק כשהוא הולך לגן. הוא יתבייש...

בהצלחה!

עד שעוברת למים בלבד.

הלך עם כולם.

אחרי גיל שנה- לפעמים מוסיפה להם מעט חלב למים.

אין שום סיבה לתת את הזהב היקר הזה מעבר לתזונה הבסיסית שצורך ילד עד גיל שנה.

לגבי תוספי תזונה..חומצה פולית זה מספיק לשלב הראשוני,תעשי בדיקות דם ותראי אם את צריכה ברזל.

לא לכולן יש בחילות,אם את תסבלי מבחילות רצוי,לאכול ארוחות קטנות ולא להשאיר  את הבטן ריקה.

אפשר גם להעזר עם ג'ינג'ר,לימון וקרח יכולים להקל..בע"ה לא תסבלי מבחילות שבדר"כ מגיעות סביב שבוע 8-10 ושוב זה מאוד אינדווידואלי.

שק הריון ניתן לראות בשבוע 6 דופק בסביבות שבוע 8

אם את רוצה לנסות בטני תשתי לפני 5 כוסות   מים.

את צריכה לקבל הפניה לאולטרסאונד,ולעשות בדיקות דם לראות את הבטא ברזל וכו'..

רופאים מומלצים ד"ר מלאך {דניאל}

וד"ר אלחרר אאל"ט.

מאחלת לך בע"ה הריון קל ארוך ומשעמם..ושתצאי בידיים מלאות.

הכי מוקדם ששמעתי זה היה 3 ח' אאל"ט..

למה את חושבת שהוא מוציא שיניים?

ידיים בפה? או שהוא בוכה הרבה?

יותר, וכל הזמן מכניס ידיים ויוצא לו מלא רוק.

חוץ מזה שהסתכלתי ורואים נקודה לבנה וקצת בולטת למטה...

אז נראה לי שזה שן...

תני לו נשכנים,לפעמיים גם הם מפתחים חום או שילשולים עם קצת הפרשה צמיגית..

שיצא מהר ובקלות.

תודה ושבוע טוב!

מהלידה לא היינו שבת נורמלית בבית....

היה ממש כיף

איך היה לך יפעת?

ב"ה היה מצויין,נשאר לי מלאאאאאאאא אוכל,

בערב היו אצלנו חברים וגם בסעודה שלישית.

היתה דרמה קטנה לפני השבת (רבתי עם מישהו במשפחה) אבל השבת הרגיעה את הכל . אנשים אמרו שהצדק איתי , אבל בכל זאת זה חבל לריב , ויש קשר לדעתי ל"מצב". כלומר בנסיבות אחרות הייתי פשוט נותנת לדברים לעבור מעל הראש . כאמור השבת , היא מתנה נפלאה .

למתוקי שלנו בן ה10 חודשים בקעה שן ראשונה. בילינו את השבת בין אקמולי לנורופן בשל החום שעלה לו... חוצמזה קצת השתפעתי ואת רוב השבת ביליתי במטה... המנוחה היטיבה איתי ואני מקווה שכל החולי מאחורינו. שבוע טוב ובשורות טובות לכולן.

אצלינו הקטנצ'יק התחיל למלמל (עד עכשיו הוא גרגר) והיה מצחיק לראות איך כל האחים שלו התלהבו...   והפתיע אותי גם איך כל התקדמות מרגשת אצל כל ילד מחדש- ברוך השם!

אולי קפיצת גדילה?

ועל כן אם הוא לא באמת יונק, לא אמור להיות שינוי בכמויות

אם זה מציק לך, תנתקי אותו מהשד.

לגבי המוצץ... אין לי עצות טובות

יש תינוקות שמניחים לשד כשלוקחים אותם יותר שעות "על הידיים" (או במנשא).

והוא הרבה על הידיים...

לפני יומיים נראה לי היתה לו קפיצת גדילה כי הוא פשוט כל היום ינק, עד שפעם ראשונה בהנקה הרגשתי שנגמר לי החלב, אבל הוא המשיך לינוק, אז נראה לי הוא פשוט אהב את הרעיון של זה בתור מוצץ... (יש לי ילד חכם ) ואם אני מנסה להביא לו מוצץ הוא פשוט בוכה...

ואז הוא יונק הוא מגדיל את כמות החלב,וזה נשמע המשך קפיצת גדילה זה לוקח יומיים שלושה..

ודאי שיכול לקרות שהחלב ייגמר בזמן שהתינוק יונק. אם אין חלב - אז פשוט אין. קורה שמלכתחילה אין או כמעט ואין, ולפעמים יכול לקרות שיש מספיק, אבל התינוק יונק ויונק, עד שהארוחה פשוט מסתיימת... ואז הוא ממשיך למצוץ על ריק, בשביל להירדם או סתם בשביל הפינוק.

קרה לי לא מעט פעמים שהיה נראה שנגמר החלב של אותה ארוחה, והתינוקת שלי רצתה עוד, אז היא נשארה על השד, ואחרי זמן מה באמת יצא לה עוד כמו שהיא רצתה

במהלך ההנקה, התינוק "שולח" תדרים באמצעות הרוק על מה שהוא צריך, מבחינת מרכיבים בחלב, כמויות וכו'.

יתכן שיש שלב מסוים בהנקה שהחלב שנמצא בצינוריות נגמר, והתינוק יונק על ריק. אם הוא ממשיך לינוק כמה דקות על ריק, הבלוטה במוח שאחראית על ייצור החלב מקבלת את התדרים ותוך כדי נוצר עוד חלב.

בקפיצות גדילה, ככה התינוק "מלמד" את הגוף של האמא לייצר מלכתחילה כמות גדולה יותר של חלב, הוא רוב היום יונק וככה מעביר את התדרים שהוא זקוק ליותר באופן קבוע ולא רק באותה ארוחה ואז הכמויות משתנות בהתאם. 

ההסבר יצא קצת עילג ולא מקצועי- יוקטנה, יפעת ושאר המומחיות תקנו אותי אם לא דייקתי.

אין לי מושג למה הכוונה בספר בהערכת תנובה, אבל בשביל מה זה משנה לך, אם את רואה שאחרי הארוחה היא רגועה, החילותים שלה מספיק מלאים והיא עולה במשקל, אז זה מספיק בשביל לדעת שאת מספקת לה את כל כמות המזון שהיא זקוקה לו?

בספר לא כתוב למה צריך להעריך את התנובה?

חשוב מאוד שלא להקשיב לעצות של הלוחשת בענייני הנקה! 

ממש לא מפתיע, שמי שלא מקשיבה לתינוק שלה ולא מניקה אותו כמו שהוא מבקש, "פתאום" מגלה שאין לה מספיק חלב בשבילו... 

הפלא הגדול בהנקה הוא, שככל שהתינוק יונק יותר, כן האמא מייצרת יותר חלב עבורו! התאמה מושלמת! ואם יש תאומים או שלישיה - בע"ה מספיק חלב לכולם! ואם יש "רק" אחד - יש כמות שמספיקה בדיוק לאחד הזה!

בגיל חודשים ספורים, רוב הארוחה מיוצרת בזמן שהתינוק יונק, תוך כדי היניקה. אם התינוק ממשיך לינוק מעבר לזמן הרגיל שלו, לאחר מספר דקות האמא תייצר עוד "מנה". בכל מקרה אין מצב שלא יוצא כלום. גם בתום ה"מנה" יוצא, אבל פחות  

אם אין בעיה של מחסור בחלב, אז בד"כ באמת יהיה לתינוק מה לינוק.

אבל מה קורה כשלאמא באמת אין מספיק חלב? אז ה"מנה השניה" לא תיוצר.

97% מהאימהות יכולות להניק בלי שום בעיה בכמויות.

כשמניקים לפי דרישה - אין בעיה. פשוט אין!

3 האחוזים הנותרים זה נשים שעברו הקטנת שד, או נשים עם בעיות קשות בבלוטת התריס (הרבה פעמים אפילו זה לא בעיה), או נשים שעוברות כימותרפיה, לא עלינו. אחוז מאוד קטן נשאר בלתי מוסבר.

בקיצור, צריך ממש מרעין בישין כדי שבאמת לא יהיה חלב.

אם יש הרגשה של "התמעטות" פתאום אז צריך לחשוב על משהו אחר ( הריון נוסף, טראומה גופנית כתאונת דרכים או ניתוח חלילה, טראומה נפשית- אבל זה יהיה הפיך) אום יש התמעטות קלה והדרגתית צריך לבדוק  שאמא אוכלת, ישנה ונחה מספיק. (יש כאלו אמהות?)

באמת יש הרבה נשים, כדברי אחותו, שלא אוכלות, ישנות ונחות מספיק, ואז - מה לעשות? - חסר להן חלב. אני מכירה כמה וכמה, שבילד הראשון לא היתה להן בעיה, אבל בילד מספר כך וכך, פשוט לא היה להן מספיק חלב, גם אחרי התייעצות עם יועצת הנקה, ושאיבות ונסיונות שונים ומשונים. כנראה מסיבות של עומס, לחצים וחוסר מנוחה.

יש גם נשים שההתחלה של ההנקה שלהן לא היתה אידיאלית. אז יש כאלה שיצליחו בכל זאת, למשל התינוק שלי הסכים בסייעתא דשמיא לאחר שבועיים וחצי ראשונים שהוא אכל אך ורק מבקבוק. אבל יש אחרות שזה פשוט לא יילך להן, אם למשל מסיבות שונות לא יכלו להניק ביממה הראשונה, או לא טיפלו בזמן בלשון קשורה, או היו בתנאי לחץ בימים שלאחר הלידה.

וכן, הן מניקות על פי דרישה, ועושות כל מה שרק אפשר - אבל לא תמיד אפשר.

אמרתי שפזיולוגית 97% מהנשים יכולות להניק (גם תאומי ושלישיה).

לא אמרתי שהעולם מושלם

רוב בעיות ההנקה נוצרות עקב בעית תפיסה. בעיות רבות אחרות: בלבול פטמות, מתן תחליפים, ועוד ועוד.

בעיה של התמעטות חלב כתוצאה מחוסר מנוחה מספקת וכד' תבוא על פתרונה בתוך שעות, אם תטופל. פשוט שעתיים של מנוחה וארוחה טובה וזהו.

כמובן, שהרבה פעמים הבעיה עמוקה יותר, והאם פשוט לא מסוגלת להניק/להמשיך להניק, אבל מסיבות שאינן פזיולוגיות, אבל אמיתיות מאוד. זה מצער, אבל העולם, כאמור, איננו מושלם

כשלאמא אין מספיק חלב - אז המנה השנייה לא תיווצר. ואין לזה קשר לסטטיסטיקות ולהסברים פיזיולוגיים או אחרים...

תמיד יצא "משהו". התינוק אולי אז ירצה להיצמד ליותר זמן, ולמחרת הגוף של אמא כבר יהיה מתוכנת לתת לו את הכמות הדרושה לו.

אין דבר כזה ש"פתאום" לא יהיה מספיק חלב. ואם "פתאום" אין מספיק חלב (כי אמא חולה, או כי היא צמה אתמול, או כי היו לה כמה ימים משוגעים והיא צריכה לנוח), אז זה גם עניין פעוט שיכול להסתדר "פתאום" בתוך כמה שעות. זה לא משהו שיסכן את בריאות התינוק היונק, חלילה.

אלא שאם באופן כללי יש מחסור בחלב, מסיבות כאלה או אחרות (למשל מישהי שבאופן קבוע לא מקבלת מספיק שינה או מנוחה), אז אין הכרח שייצא "משהו". יכול בהחלט להיות מצב שהתינוק ימצוץ ולא ייצא כלום. הדוגמה הכי קלאסית היא בזמן הריון.

כל עוד הוא מוצץ, יוצא. אפילו טיפה, אבל יוצא.

אפילו שנה אחרי שלא הנקת - ייצא לך חלב. קצת.

(ואם זה גם אחרי שנתיים, אז זה כבר עלול להעיד על בעיה, וצריך לפנות לבדיקות)

(סופסוף אני יכולה לכתוב נורמלי, ולא תוך כדי הנקה, כך שיש לי שתי ידיים להקליד ).

קודם כל- תודה רבה על התשובות. הרגעתן אותי קצת

חשבתי על הקטע שאולי נגמר החלב בעקבות מה שקראתי בספר של הלוחשת (ויוקטנה, אני לא מניקה כרגע לפי ההנחיות שלה, אל חשש ), וגם בגלל שיוצא לי לא פעם לדלג על ארוחות או לאכול ארוחות לא מזינות.

בנוסף, הרי א"א לראות כמה חלב יוצא (או אם לא יוצא חלב) כשהקטנה יונקת, אז גם בגלל זה תהיתי.

והיו לי לאחרונה הרבה הנקות שבהן הקטנה נחנקה/השתנקה לעיתים קרובות, והייתי צריכה להפסיק להניק ולהרים אותה לגרעפס, ואז לחזור להניק (ואז היא שוב השתנקה וכו'). אז תהיתי אולי יש משהו מעבר לגרעפס שמפריע לה (כי לא ראיתי ולא שמעתי אותה בולעת אוויר), אבל אולי לא.

וחוץ מזה, היום היא אכלה המון המון המון. כל ארוחה הייתה בערך שעה (לפעמים עם הפסקה של עשר דקות). וכמעט בלי גרעפסים. יש קפיצת גדילה בגיל 11 שבועות?

קפיצות הגדילה הן סביב 3 שבועות, 6 שבועות ו-3 חודשים,

בת 11 שבועות זה אוטוטו 3 חודשים, כך שבהחלט יכול להיות קפיצה גדילה, תתכונני שיתכן גם מחר היא תהיה רוב היום עליך..

אני ממש ממש ממש לא מבינה בכל העניין של ההנקה, והייתי מאוד רוצה להניק אחרי הלידה בע"ה...

אבל יש לי שאלה - אם אני מניקה, ואני מבינה שבהתחלה זה לעתים קרובות מאוד (בערך כל חצי שעה, זה נכון?),

אז אם אני רוצה לדוג' ללכת לאנשהו ואין לי שם אפשרות להניק, אז אני יכולה לשאוב ולתת לו מבקבוק? כי הבנתי שאם הם שותים מבקבוק הם כבר לא רוצים לינוק... זה נכון??

או שנהייה לי סלט מכל הדברים שקראתי פה? חח..

תודה בכל מקרה... חחח מקווה שיהיה לך כוח שוב לכתוב לי...

אנחנו צריכות להתרגל להעתיק את ההודעות לפני השליחה... =)

בהתחלה אחרי הלידה,מניקים לפי דרישה זה יוצא כל שעה בערך גג שעתיים וחצי,אבל זה תלוי בתינוק..

יש מושג כזה שנקרא בילבול פטמות,שהתינוק מתבלבל בין האמא ופיטמה של הבקבוק,לכן ממליצים לשאוב מגיל חודש וחצי ואז לתת בקבוק,אבל חד פעמי בדר"כ זה לא פוגע.

אחרי הלידה בע"ה אם תצטרי עזרה אנחנו כאן,כפי שאת רואה וקוראת יש כאן צוות מנוסה..ולא רציתי להפריע

בהחלט עשית לי קצת סדר =)

כיף שיש את הפורום הזה 

מתי את שואבת?ולמה את שואבת?

אולי תקחי משאבה דו"צ וככה זה יחסוך לך זמן.

אולי תקחי כדורי חילבה שיגבירו את כמות החלב.

בהצלחה יקרהףאיזו אמא מסורה,אין כמוך!

זה כל כך משמח שהיא התחילה לרווח את ההנקות, ואת יכולה לחזור לחיים! 

ועכשיו זה נתקע, כי - למה בדיוק? כי את צריכה פעם בשבוע לשאוב לה, אז בשביל שבפעם הזאת יהיה לך מספיק חלב בשבילה, את אמורה כל השבוע להאכיל יותר פעמים ולשאוב בין לבין? הבנתי נכון?

מתוקה, במחילה גדולה מהיועצת, זה נשמע לי כמו טעות גדולה. למה להאכיל יותר פעמים ילדה שבעה ובריאה? אם כל הבעיה היא ארוחה אחת של פעם בשבוע, אז אני חושבת שאפשר לפתור אותה בכך שתשאבי כמה שיוצא, בלי לחץ. אם את יכולה לשאוב עוד פעם במהלך השבוע, מה טוב, ואז משתי השאיבות תהיה לך מנה אחת טובה בשבילה. ואם הספקת לשאוב רק פעם אחת, אז אם היא עדיין תהיה רעבה יתנו לה תמ"ל.

הרי השאיבה היא לא אינדיקציה לכמות החלב שהתינוקת יונקת! אפילו אם בעבר יצא לך יותר - זה לא אומר כלום. בתחילה יש המון חלב וצריך להשתמש ברפידות וכו'. אחרי כמה חודשים, הגוף מתאזן ולומד כמה בדיוק חלב הוא צריך לתת ביום, ולכן הוא מתקמצן על השאיבות.

אני רוצה להדגיש, שאני תמיד בעד חלב אם כשאפשר. וגילוי נאות: אף אחד מילדיי לא קיבל תמ"ל אף פעם, מעולם.

אבל אם זה משבש לך את שגרת החיים ואת צריכה לצאת, אז זה בדיוק העיתוי להשתמש בתמ"ל. וגם זה, רק כהשלמה. כי יש סיכוי שהארוחה ששאבת כן תשביע אותה, וכשתחזרי תפצי אותה בהנקה טובה ומלאה.  

 לכמה היא מקבלת בכל ארוחה (אני שואבת במקום ארוחה שהיא מקבלת של חלב שאוב...). אז זה מלחיץ שיוצא קצת כ"כ מכל צד אחרי חצי שעה שאיבה...

וגם - כדי שהיא תהיה מרוצה מהארוחה שלה, היא אוכלת את שני הצדדים עד הזוף, כולל מאבקים שלה להשיג מהם עוד ועיסויים שלי כדי לעזור לה.

טוב, לא אחזור על מה שכתבתי. אני קודם רוצה לשאול אותך:

היועצת ראתה אותך מניקה? היא אישרה שההתנהגות של התינוקת מצביעה על כך שהיא נאבקת לסחוט עוד?

אני חושבת שהדרך של הוספת הנקות ושאיבות היא לא הפתרון במקרה כזה. במיוחד אם זה מקשה עלייך.

האם את נפגשת עם יועצת הנקה מוסמכת IBCLC? או אולי עם תומכת הנקה או מדריכת הנקה?

איזו משאבה יש לך? משאה מרוקנת את השד ביעילות נמוכה משל התינוק, בעיקר משאבה "רגילה".

מעבר לזה - עד גיל 4 חודשים גוף האם מסתגל לצרכי ההנקה של התינוק, והשד כבר לא מחזיק "עודפים". כל כמות הארוחה מיוצרת תוך כדי הארוחה - תוך כדי שהתינוק יונק. לכן השד יכול להרגיש פחות "מלא" מאשר בעבר, אבל זה רק בגלל שהוא כב מכיר את התינוק ואת צרכיו, ולכן לא צריך לשאת עודפים לשווא. זה גם הזמן שתפסיקי "לדלוף", במידה ודלפת, בלילה או ביום. זה הזמן בו תוכלי להפסיק להסתובב עם פדים להנקה.

מדוע את חושבת שהתינוקת רעבה? יש הרבה סיבות לתינוקות לבכות, לעיתים רחוקות בלבד זה רעב. אבל אנחנו, האימהות היהודיות הטובות... ישר חושבות שהילד רעב, ובנוסף, מאוד אוהבות להאשים את עצמנו, אם אפשר!

נדיר ביותר ש"פתאום" יהיה חסר חלב. מאוד לא סביר. הרבה יותר סביר שיש לך עכשיו בדיוק את הכמות שהיא צריכה, ושזה פחות מהעודפים שהצלחת לשאוב קודם לכן. אני לא רואה סיבה מיוחדת שאת צריכה לחשוב שהתינוקת רעבה. כלומר, אלא אם את זוכרת עוד סימן, שעוד לא כתבת

זה המחשבה שאת לא מאכילה מספיק את הילדה שלך!

זה פשוט קורע לב שלפעמים, אחרי חמש דקות של אוכל, היא מתחילה לזוז על השד, בניסיון להוציא חלב...

הבת שלי ישנה תשע שעות הלילה! כן כן כן כן! (והיא בת חודשיים וחצי). אח, לו רק יכולתי לישון איתה כל הזמן הזה...

חוץ מזה, היא באמת מהממת. תינוקת כזו יפה לא ראיתי מימיי

ואגב, יפעת, תתחדשי על השינוי בחתימה

ויפעת- נראה לי שבסוף אני אקרא לך ללידות שלי- איך כולן אצלך מהירות? ( סתם, אני רעה. גם לי היו כמה מהירות להפליא. אבל גם כמה שממש לא. ובעיקר- הן לא היו "להפליא" ... אולי "להפליק" למישהו...)

הייתה מהירה... כבר כתבתי את הסיפור אני אשאל את היולדת אם אפשר לפרסם..

וזה פשוט ראוי להערכה אין קץ...

והצחקת אותי לגמרי במה שכתבת, "לידה מהירה להפליק"

אה, ואם כבר, אני מוסיפה כמה דברים שהתכוונתי לכתוב ושכחתי:

הקטנה נכנסה ל"שגרת יציאות" ועושה אחת כל יומיים

זו של היום לא ברחה מהטיטול! (והיה חשש סביר שכך יקרה).

והקטנה התחילה לעשות קולות (מתוקים מתוקים).

לא לפני שהדביקה את שנינו...

ולא הלחיצו אותנו כמו בכל הפעמים......

...רגע צריך לחשוב.

אהבתי את הקונספט .

אז ככה: א. יורד גשם - נכון שזו שמחה גדולה ?

וב. טפו , טפו , חמסה חמסה - מחר שבוע 25  (מפליא שלא ציינו את זה בחדשות הבוקר...)

שבוע 25

 לראות, בזמן שאני מניקהאת הבייבי שלי ומישהו נכנס לחדר הוא מתנתק ומרים את הראש ומחייך...

הוא פתאום מודע למה שקורה סביבו...

זה רק מראה לי שחופשת הלידה מסתיימת

את הבן שלי ילדתי בשבוע 36 וחמישה ימים אז אני מחכה לציר כל רגע והוא לא בא

וחסל סדר משחקים. טוב שיש מבצע ספר בעשר (שקלים)....

לפחות עד שבוע 37,כמה הגדול שלך נולד?

בע"ה בעיתו ובזמנו,ושתצאי בידיים מלאות.

 ילדתי במשקל 2350 והוא לאחר הלידה ירד למשקל 2100

יש לי עכשיו מין התכווצויות מוזרות בבטן וממש כאבים נוראיים למטה.

כבר דיי סיפרתי לכן מה שלומי בימים האחרונים.. חח

זה לא משתנה, ומה שמצחיק זה שאני עם כאבים אז אין לי כוח להכין תיק ללידה.. חח טוב, כי אני לא באמת מרגישה שזה הולך להגיע.. אני מניחה שבגלל זה קשה לי עם הכאבים האלה, כי הם כל כך מציקים אבל אין איתם תחושה שזה מוביל למשהו.. סתם כאבים שיכולים להימשך גם עוד שבועיים בכיף...

אבל בכל זאת אני אספר משהו אופטימי - מחר יומולדת לחברה טובה שלי והולכים לחגוגגג בע"ה =)

מזל טוב לה =)

 בס"ד

גם אני ב"ה בשבוע 25,

עשיתי סקירת מערכות, ב"ה היא בסדר.

הרופא אמר: "העיקר שיש מוח ולב, לא משנה אם זה בן או בת"

יש לי לעשות העמסת סוכר וגם ... אקו לב עוברי.

מישהי שמעה פעם על הבדיקה הזאת?

מי צריכה לעבור אותה? ומה מטרתה?

מה שאני יודעת שזו לא בדיקה שיגרתית.

אותי שלחו בהריון הראשון (מזמן...) לעשות אותה,

אחרי שראו באולטרא סאונד שני כלי דם בחבל הטבור.

אולי היום זה השתנה.

זה כמו לעשות אולטרא סאונד ללב של העובר.

ככה זה נראה לפחות.

בהצלחה!

סונר ממוקד ללב של העובר. נעשה ע"י קרדיולוג ילדים או סונריסט מומחה לתחום.

נעשה כשיש חשש למום לבבי: או מכיון שנצפתה בעיה כלשהיא בעובר הנוכחי במערכת שנבנית באותה תקופה הריונית בה נבנה הלב, או שנצפתה בעיה בלב ובכלי הדם עצמם , או כאשר יש סיפור משפחתי ( אח או הורה) של מום לבבי כלשהוא.

בשורות טובות.!

אבל איך זה שהרופא לא אמר לך למה הוא שולח אותך לאקו לב? אולי תתקשרי אליו ותשאלי, או תראי את ההפניה לרופא המשפחה שלך ותשאלי אותו מה זה אומר.

בכל מקרה, כמו שחנרוס אמרה, שולחים לעשות את הבדיקה הזו כדי לוודא שהכל בסדר גם כשאין אינדיקציה לבעיה אמיתית, כמו במקרה של שני כלי דם בחבל הטבור (שזה כמעט תמיד כלום, ולא מצביע על כל בעיה).

בס"ד

שהרופא אמר לי, שיש איזושהיא הרחבה קלה של 6 מ"מ באחת הכליות, משהו כזה.

יש קשר לזה??

היה לי סיפור דומה עם אחת הבנות הגדולות שלי, לגבי ההרחבה,

היה סיפור של אישפוז, בגיל חודש וחצי, למשך שבוע וחצי,

ואח"כ טיפול אנטיביוטי... בקיצור, לא נעים.

אבל ב"ה זה הסתדר לה בגיל שנתיים!

אבל אצלה לא נתבקשתי לערוך שום אקו לב, מעניין מה קרה הפעם...

מעבר לזה, ב"ה הסקירה היתה בסדר.

והרחבה של כיליה היא ממצא ממש שכיח - כל הזמן רואים את זה.

תשאלי את הרופא שלך על מה ולמה. באמת לא ברור.