שרשור חדש
ברכבת יושבת צרבתנחשונית
צרבת צרבת צרבת צרבת צרבת צרבת צרבת צרבת צרבת צרבת צרבת צרבת צרבת צרבת צרבת צרבת צרב
עד עכשיו ניסיתי: שקדים, משקה שקדים רוזטה, טבליות טאמס, תרחיף מאלוקס, ארוחות קטנות ותכופות. כלום כלום כלום כלום כלום.  
די!    
נחשונית יקרה...קוינטה
איתך....
הרופא נתן לי פמוטידין.נראה לי שזה ממש מקל. לא על צרבות אש אלא על צרבות שקטות וארוכות.
הוא אמר לי שלא היו לו מטופלות שהתאכזבו מזה...
שיעבור מהר בע"ה!!
זה סיוט!!!
(חיפשתי פרצופון שעולים ממנו אדים מרוב שריפה...אבל לא היה..)
מלפפון ניסית?.ז'וז'ואית
זה הכי עוזר...
אבל בלי מלח!!
נראה שניסית את כל מה שניסיתי בעצמי!יוקטנה
המטפלת שלי אמרה שמה שמאוד עוזר זה להפריד חלבונים ופחמימות בכל ארוחה, ואת הארוחה האחרונה לאכול עד השקיעה.
מבטיחה לנסות בהזדמנות הקרובה  מה אכפת לי?! את כל השאר כבר ניסיתי!!!
אם בצרבת עסקינן...אור77
מה גורם לצרבת? (מאכלים עם שמן?) ואגב, כמו שז'וז'ואית אמרה... נראה לי שמלפפון עוזר...
חלבאנונימי (פותח)
לי הדבר היחיד שעוזר זה פשוט חלב, ממש מציל אותי...
תודה לכולןנחשונית
את כל מה שכתבתי וחלק ממה שכתבתן ניסיתי, כולל מלפפון וחלב. זה לא עוזר או עוזר לדקות מעטות. פמוטידין, הפרדת פחמימות מחלבונים ולאכול עד השקיעה אני צריכה עוד לנסות ותודה לקוינטה ויוקטנה. לאור: הסיבה לצרבת היא ההריון כמובן, והרופא אמר לי כבר בהתחלה שאצלי תופעות הלוואי צפויות להיות קשות מהרגיל, כי זה הריון לא רגיל...
תודה! אור77
חשבתי שחוץ מההריון (שזה ברור) יש עוד סיבה שמשפיעה...
תארי לעצמך איזו נשמה יקרה עומדת לרדת לעולםדבי חיה
עם הקשייים העצומים שאת עוברת.
 
מאחלת לך שישתפר.... כבר מתקדמים לך השבועות...
אלגיקל עזר ליאני_הקטנה
זה סירופ כזה שעשוי מאצות. יש לו מרקם של דבש וטעם של מי פה  אבל הוא ממש עזר לי. הוא, בניגוד לטאמס וכו', עובד על עיקרון מכני ולא כימי (ז"א שהוא לא נוגד את הצרבת מבחינה כימית אלא פשוט מונע פיזית ממנה לעלות).
בהצלחה ותרגישי טוב.. צרבת זה באמת סיוט (סבלתי מצרבות קשות 4 חודשים..)
מהניסיון שליחניאילתאחרונה
תורידי מהתפריט שלך מוצרי חלב ומטוגן.
תוספי פירות בשלים אבל שימי לב -אך ורק על קיבה ריקה.(בבוקר או כ3 שעות אחרי ארוחה)
הוסיפי ירקות חיים לכל ארוחה.
ובאופן כללי חשוב מאד ללעוס היטב את המזון
 
עפ"י שיטת "ההייגינה הטבעית"
תאבון בהריון.ענת=)
בחסדיו הרבים!
שלום חברות יקרות.
שאלה לי,
מה אוכלים כשחשים רעבים אך אין תאבון לאכול ארוחה (אפילו לא חלבית הכי פשוטה, של חביתה יקרות ולחם)
וגם דגנים עם חלב אני לא מצליחה לסיים?
לאכול כל ערב ארוחות ערב זה יקר.
ומה עושים עם רוצים לאכול מלווה מלכה?! (שהרי זו גם סגולה ללידה קלה)

אני לא נכנסת לכאן הרבה.
אך בכל זאת אשמח לכל תשובה בכל זמן!
תודה מראש ושבוע-טוב וכשר!
מוכר מאוד.אור היום
גם לי הרבה פעמים אין תאבון. מצד שני, אין לך יותר בחילות כשאת רעבה? (אצלי זה ככה, ולכן אני צריכה לישון תכף, לפני שאכנס לטווח המסוכן ).
 
יש כמה דרכים שיכולות לעזור להתגבר על זה. קודם כל, אפשר לעבוד על התאבון לפני הארוחה. כלומר, לדמיין את האוכל ולדמיין שהוא טעים ושרוצים לאכול אותו. לא פעם אני שואלת את בעלי "נכון זה יהיה לי טעים עכשיו לאכול ....?" (:
ואפשר לעשות עוד דברים כשאוכלים- לקרוא ספר שלא צריך להחזיק אותו פתוח בכוח, לקרוא עיתונים, או כל דבר אחר שעובד עבורך. זה מסיח את הדעת מהאוכל ומאפשר להכניס פנימה כמות נחמדה של אוכל (:
אפשר גם להקפיד על ארוחות קטנות, ואז חוסר התאבון פחות מפריע כי במילא יש כמות קטנה של אוכל לגמור.
 
והכי חשוב- לזכור את החשיבות של האוכל ואת זה שהוא נותן כוח. א"א בלעדיו. הוא חיוני מאוד. ותזכורות כאלו יכולות קצת להמריץ לאכול, כשהחשק לא עושה את זה מעצמו...
 
בהצלחה, ושיהיה טוב (:
אין לי בחילות כשאני רעבה.ענת=)
ב"ה

לרוב אני רעבה כאשר אני מרגישה כאבים קלים בבטן.
ואז אני מושיבה את בעלי לאכול.

אין הרבה דברים שיוכלו להעסיק אותי באוכל אך אנסה לאמץ זאת.
לגבי ארוחות קטנות זה נראה פתרון יותר מוצלח בשבילי.

אכן- אני משתדלת להכניס בכמה שאני כבר אוכלת את אבות המזון הנצרכות שאם כבר אני אוכלת הדבר היה חיוני.

תודה רבה לך!
מעריכה מאוד
בשמחה! שיהיה בהצלחה (:אור היום
ענתידרדוסית
הכאבים האלו מעידים על תנועות העובר ולא על רעב...(כך נאמר לי על ידי הרופא..)
ובע"ה שיהיה הריון קל ובריא וכמובן עם ידיים מלאות..
ענתי!!!!!!!ח.צ.גנט
בשעה טובה  
הריון קל!אוהבת!
אצלי מה שהכי עזריוכיאחרונה
זה לאכול דברים יבשים ופשוטים. לחם / קרקרים / בסקויטים.
זה לא מכביד על הקיבה, ומצד שני כן נותן כוח.

בהצלחה! =)
היי,אנונימי (פותח)
זוכרות שסיפרתי שאני בהריון וזה היה מפתיע ולא צפוי?
 
אז הפלתי.  העובר לא התפתח, לא היה דופק. 
 
בליל הסדר התאשפזתי ועברתי הפלה.
 
עכשיו אני פה, לא יודעת אם אני רוצה עוד הריון עכשיו. צריכה מנוחה.
 
מאמינה שהכל לטובה, באמת!! רק מפחדת מלעבור שוב הריון קשה ...
 
יהיה טוב. אני מאמינה.
 
תודה לכולכן על שהייתן פה כשהייתי צריכה (אמנם זה היה קצר, אך משמעותי)
 
 
צר לי בשבילך!אמא קטנה
אי"ה תזכו להריון טיבעי נוסף,הריון בריא ותקין.
אומרים שעוברים שנופלים בהתחלה לרוב פשוט היו עם מומים מסוימים.אז באמת לפעמים עדיף להם להשאר עם הנשמה ליד ה'.
תשמחי שזכיתם לשכינה בינכם,ולסחוב איתך כמה שבועות עוד נשמה טהורה שהיתה צריכה כנראה תיקון קצר קצר דרככם!
אשרייך שאת מאמינה שהכל לטובה,ובעז"ה ,אחרי שיעבור העצב,תזכי לרצות עוד הריון!
תרגישי טוב!!!
מצטערת לשמוע...אור היום
אני מצטערת לשמוע שזה יצא כך. מהמעט שכתבת זה נשמע לא נעים במיוחד. קחי לך את הזמן לנוח, לתת לגוף ולנפש להירגע. ואני מקווה, ומאחלת לך, שההיריון הבא יהיה בריא ותקין, ויגיע בשעה שתהיה טובה עבורך.
 
וכל הכבוד על האמונה. היא נותנת הרבה כוחות.
לאט לאט...יוקטנהאחרונה
אולי יהיה לך קל יותר פשוט להתרכז ב"כאן ועכשיו", ופחות בשאלות לגבי העתיד
מאחלת החלמה מהירה ושלמה!
כדורים לצרבות כשרים לפסחavishi
שלום לכולם, אני באמצע החודש התשיעי עם צרבות נוראיות, פסח בפתח ועדיין לא מצאתי כדורים לצרבות שכשרים לפסח. מישהי יודעת על כאלו?
כבר כתבתי...קוינטהאחרונה
הרב מלמד כתב בבשבע שאפשר לבלוע כדורים שאין להם טעם ואין סיבה לחפש כשרות.
אז פמוטידין זה כדור לבליעה לא למציצה ולכן אני מסתמכת על הפסק הזה וממשיכה לצרוך אותו.
לא בררתי אם יש לו כשרות ממש.
אבל לפי זה , כל כדור שבולעים הוא טוב.
בהצלחה...
לילה לילה שוב זורחת הלבנהבדרך
וקצת נמאס לי לבהות בה כל הלילה...
אני בחודש תשיעי בשעה טובה ומוצלחת, וכל לילה כל הגוף כואב לי, ובבוקר זה עובר....
מה עושים?
לישון ניסיתי כבר להרפות לפני השינה, מליון כריות...אני רוצה לישון?
זה בעייתי שממש כואב לי בלילה וביום זה עובר לגמרי?
אני רוצה לישון...כולן אומרות לי לישון עכשיו כי אח"כ לא ישנים...אני לא מבינה הן הצליחו לישון בהריון?אני עד כדי כך חריגה?סתם אני יודעת שלא...
רעיונות?
אף אחת לא מצליחה לישוון!!קוינטה
כל אחת מסיבותיה היא....
לכן כולן אומרות לך לישון!!!
לפחות תנוחי...כמה שיותר.
חיבוק!זה לא פשוט...
מוכר...veredd
תנסי אולי לעשות דברים בלילה כשלא נוח לך (לנקות, להוריד קצת לחץ של עבודה או לימודים או כל מה שאת עושה במשך היום) וביום פשוט לחטוף הרבה תנומות. גם לי היה ככה- בלילה פשוט לא היה לי נוח וכאבים מוזרים והפיצי היה מתעורר לי בבטן ועושה סלטות, אז פשוט הייתי ישנה ביום- מין תנשמת ענקית שכזו
חחחחאור77
איזו חמודה את! אהבתי את התיאורים... ‏ :‏P
מענייןטל תלתל
אני יודעת שהעוברים מתעוררים לחיים דווקא כשאנחנו שוכבים מפני שההליכה הפעלתנית שלנו, בתוספת הציפה שלהם במים, גורמת לתנודות מערסלות, ולכן הם ישנים בזמן שאנחנו ערות. לא בהכרח קשור לשמן ביום. אשרייך שהעובר שלך לא שמע על זה...
ובדרך- הפחד היחיד של כלל בני האדם הוא הבלתי ידוע. כל פחד שקיים בנו נובע מהבלתי ידוע. הגיוני שבמצבך את לא תשני. את כבר מתקרבת לסוף ולא יודעת מה ואיך זה יהיה. זה רק הגיוני שהשינה מדירה רגלה ממחוזותייך בימים אלה. אולי תנסי "לכבות" את המחשבות כשאת נכנסת למיטה?
כמו שקוינטה אמרה, אף אחת לא מצליחה באמת לישון. זה בסדר. לא נעים, אבל בסדר ונורמאלי.
שתזכי לעברו את זה מהר! ואל תדאגי, גם התקופה שהם לא ישנים בלילות עוברת בתוך זמן קצר.
גם אני שמעתי את זהvereddאחרונה
והאמת שגם כשהייתי נחה ביום הוא היה קצת זז, אבל לא כמו בלילה! הייתי ממש עושה טיולים וקפיצות קטנות בבית כדי להרדים אותו...
מה כואב לך בדיוק?בילי
איך מסבירים לחמות למה אני לא נוגעת במאכל מסוים?אנונימי (פותח)
בליל הסדר וגם בחלק מחוה"מ אנחנו אצל ההורים של בעלי.
ב"ה אני בהריון(ממש בתחילתו) אבל כמובן שיש תופעות לוואי כמו בחילות וצרבות, ויש הרבה דברים שאני נמנעת מלאכול (דברים מתוקים/חריפים/מלוחים/חמוצים מאוד, בצל מטוגן, שום ועוד).
בקיצור, יש מגוון מאוד מצומצם של מאכלים שאני יכולה לאכול- ובמיוחד בפסח (בעלי אשכנזי).
אני יודעת שחמותי עלולה להפגע/ לנסות לשכנע אותי לאכול/ כל אפשרות אחרת שתעלה בדעתה אם היא תשים לב (והיא תשים לב) מה בדיוק יש לי בצלחת,
אז רציתי לבקש מכן עזרה- אתן כמובן מנוסות הרבה יותר ממני...
כמובן שלספר על ההריון לא בא בחשבון-אז אני אשמח לא לקבל הצעות כאלה.
 
תודה מראש לעוזרות
 
נ.ב
לבעלי יש יום הולדת בחוה"מ, רציתי לבקש מתכון לעוגה- אם יש למישהי (ובבקשה עוגה שלא מכילה קוקוס, כי אנחנו לא אוהבים)
 
ושוב תודה מראש
יש להם כלב?יהודיה מא"י
תגניבי לו את האוכל מתחת לשולחן...
ולחילופין (להבדיל ממש) תקחי מכל טוב לצלחת  ואז כשלא שמים לב תעבירי לצלחת של בעלך, וכשמים לב, תעמדי פנים שאת אוכלת. תדאגי גם לא לשבת מול חמותך
עוד אפשרות להעמיד פנים שאת חולה (לזייף חום שיראה משכנע) ולכן אין לך תאבון. היא בטח ישר תחשוב על הריון  אבל אם יש לה טקט היא לא תגידי כלום.

ולגבי עוגה - כמובן עוגת מצות
טובלים/מרטיבים מצה ביין, מניחים על המגש.
מורחים עליה ריבה
ועוד מצה טבולה ביין
ואז ממרח שוקולד, ושוב מצה ושוב ריבה...

ושיכלולים - להחליף ריבה בדבש, ממרח שוקולד בגנאש שוקולד, להוסיף בשכבות קצפת, להוסיף אגוזים קצוצים וכו'.

תגידי שאת בדיאטהveredd
תגידי שלפני פסח זללת ועכשיו את מנסה לחפות על זה. זה מה שאני עשיתי שהייתי באותו מצב.. למרות שאני רזה, הם קנו את זה.
בעיה בעיתית...אנונימי (פותח)
כי כל תירוץ שלא תמציאי לחמותיך , (אם היא חמה קלאסית) ישר תבין במה מדובר.
את אולי יכולה לאמר לה שיש לך פטריה ברגליים והרופא אמר לך לעשות דיאטה מיוחדת...
ואגב למה לא לספר לה? וסתם סקרנות- להורים שלך סיפרת?
עדיף לא לשקרבילי
לשנות, לא לשקרveredd
הרי היא באמת ב"דיאטה" שזה בעצם אכילת מאכלים שונים. זה הכל. וחוץ מזה, אני מאמינה שיש הבדל בין שקר לשקר לבן. למשל, חברה שלי ששנים שנים ניסתה להיכנס להריון ועכשיו ב"ה היא בהריון סיפרה רק לי וכולן רוצות לדעת (ככי ככולם מחכות לזה שנים וידעו שהיא במנוחה בבית) ואמרתי לכולן שאני לא יודעת. יש מקרים בהם מותר לשנות, אם את יודעת שזה לא ח"ו מאינטרסים צרים, אלא מסיבה גדולה יותר.
לא לגלות הריון זאת סיבה טובה מאוד. ואגב, לא צריך להגיד "אני לא בהריון" אפשר להגיד "אני לא יודעת" או "פשוט הגוף שלי משתגע עכשיו" או דברים כאלה, כדי להשתיק את השואל.
התכוונתי לבאהבה ואמונהבילי
שלום גילדהאור היום
קודם כל, מזל טוב! שיהיה בשעה טובה ושיהיה טוב, בעז"ה.
 
אני הייתי הולכת על אחת מהשיטות שיהודיה מא"י הציעה, ואומרת שאני חולה או שאני לא מרגישה טוב (למשל, לומר שיש לך כאבי בטן וכו', ולכן את לא רוצה לאכול כל מיני דברים). אני עשיתי את זה השבוע בדיוק עם אחי הקטן (בן 18), כשלא אכלתי את הירקות המבושלים שהייתי אוכלת בעבר, והוא מאוד התפלא. אבל מכיוון שאני בכל מקרה לא נראית במיטבי לאחרונה, ההסבר שלי שאני לא מרגישה טוב ואין לי כ"כ חשק לאכול עבד ממש יפה.
 
ואגב, אם חמותך שואלת באופן ישיר שלא מאפשר לחמוק מתשובה, תמיד אפשר לומר "לא יודעת, בעז"ה..." (וזה לא נראה לי לגמרי שקר, כי הרי יש סיכון מסוים, חס וחלילה, להפלה טבעית בהתחלה, ולכן ההיריון הוא לא ודאי עד שלב מסוים).
 
שיהיה בהצלחה, ומזל טוב לבעלך (: (אין לי שום מתכונים, עם או בלי קוקוס. מצטערת).
בעיה קלאסיתבדרך
ואם יש לך חמות כמו שלי אז זו בעיה צרורה.
נגיד אני ממש לא רציתי לספר על ההתחלה (גם לתת לי זמן לקלוט וגם דיממתי הרבה-לא רציתי לפתח ציפיות) וחמותי פשוט תפסה אותי ושאלה "את לא מרגישה טוב הרבה זמן (שבועיים...זה מה שלקח) אולי את בהריון-חשבת לבדוק?"
אבל תמיד אפשר לקוות והלזייף סתם לא מרגישה טוב, עייפה, לא בא לי לאכול, להגיד לבעל שיגנוב אוכל(כי גם ככה הוא סוג של כולבויניק בהריון) או שיסיט את הנושא אם זה עולה.....
ואפשר להתפלל שהבחילות יעברו ותוכלי לאכול בפסח כרגיל....חוץ מזה שאפשר להגיד שיש לך משהוא עקרוני נגד אוכל של פסח (ואז לא תיהי היחידה)
בהצלחה...
אז ככה-אנונימי (פותח)

א.חמותי היא ממש לא החמות הקלאסית- המרשעת והמציקה, אלא ההפך הגמור! היחסים שלנו מצוינים והיא באמת אישה מקסימה. יכול להיות שהיא הצטיירה בעיניכן קצת אחרת, אז הנה- עכשיו אתן יודעות.

אבל-

אני מכירה אותה ויודעת שהיא תתעניין ותשאל ולא מתוך כוונה רעה ח"ו, אלא מתוך דאגה ואכפתיות, ולכן ביקשתי את עזרתכן...

 

ב.*יהודיה מא"י- ב"ה שאין להם כלב

לחמותי יש טקט אז אני מאמינה שהיא לא תעלה בדעתה לשאול גם אם היא באמת תחשוב שזה הריון.

ותודה על המתכון!

 

*ורד-חמותי תהרוג אותי אם אני אגיד שאני בדיאטה! חח..

 

*באהבה ובאמונה- אני ארצה לספר לה רק לאחר שאסיים את השליש הראשון של ההריון- גם ההורים שלי לא יודעים, אף אחד לא יודע...

 

*בדרך- זה נשמע ממש לא נעים ומביך-מצטערת לשמוע (ומקווה שלי זה לא יקרה!) אבל כמו שציינתי- אני לא חושבת שחמותי היא מסוג האנשים האלה.

 

ותודה לכולן על העצות (אני מקווה שאני אצליח גם ליישם אחת מהן)

ופסח כשר ושמח

 

עוד רעיון יצירתי (אבל קצת מביך)שומרונית
בנוסף לתירוצים הרגילים שאת לא מרגישה טוב וכואבת לך הבטן וכל השאר, תנסו את ובעלך לשחק אותה אסורים בחג ראשון, ואולי גם בתחילת חוה"מ, לפחות ליד החמות.. זה יוריד לה את החשד וגם יכול להיות מאוד משעשע להתנהג כמו אסורים כשבעצם לא..
 
שומרונית, רעיון מעולה!אני ירושלמיתאחרונה
היא תחשוב שאת לא מרגישה טוב כי יש לך מחזור...
מה זה מצג ראש??אור77
שהעובר עם הראש למטה?!אמא קטנה
תלוי באיזה הקשר..
בהקשר לאולטראסאונד...אור77
תודה!!!
אז אלו עוד מצגים יש?
מצג עכוזאנונימי (פותח)
אור,סימן שזה מצוין...אמא קטנה
אם היה לך מצג עכוז כבר היית יודעת מה זה...
אם זה ההריון הרשון או שתמיד היה לך בהריונות מצג ראש,זה מצוין...
בעיקרון אצלינו הבעיה בדיוק הפוכה...בנס לא היינו צריכים לעשות היפוך...
וואי! תודה! חמודה!אור77
האמנתי שזה בסדר, ב"ה.. אחרת הטכנאית היתה מפחידה אותי...
כמו עם זה שלא עשיתי סקירת מערכות (טרימסטר 2) מבחינה הלכתית והיא לא פחדה להעביר לי את המסר שאם יקרה משהו, זה לא על אחריותם... זה ברור לי!
אז תודה על ההרגעה!
מחינה הלכתית??? יש עם זה בעיה???ז'וז'ואית
הרב שלנו אמר שזה לא הכרחי לעשות.אור77
במיוחד אם זה רופא שעושה את הסקירה... ושהמעוברת מרגישה טוב... אז עדיף לשמור על הצניעות. זה לא שזה אסור מבחינה הלכתית. אנחנו פשוט משתדלים לעשות כמו שהרב אומר לנו. (רק ציינתי לעיל' מה הסיבה שלי)
סקירת מערכותאמא מסורה
הבדיקה נועדה כדי לשלול בעיות אצל העובר- וקיימות בעיות גם כשהמעוברת מרגישה טוב.
 
במכון פועה!! אומרים שסקירת מערכות היא מהבדיקות הכי חשובות במהלך ההריון, כיוון שזו בדיקה מצילת חיים במידה ומתגלים ליקויים במערכות הגוף השונות של העובר.
 
שמעתי מאחד הרבנים במכון על סיפורים שהגיעו אליהם על הצלת עוברים בעקבות ממצאים שהתגלו בסקירת מערכות.
מכיוון שאני לא רוצה לכתוב דברים לא מדויקים ואני לא זוכרת בדיוק את הסיפורים, מי שרוצה מוזמנת להתקשר למכון ולברר.
 
היום ידוע שסקירת מערכות היא לא כדי למצוא פגמים בעובר על מנת לשכנע את ההורים להפיל, אלא נועדה כדי לבדוק האם כל המערכות החיוניות בגוף קיימות ותקינות ואם ח"ו לא, היום יש פתרונות רפואיים להציל את העובר ולתקן מה שלקוי.
 
ואיזו בעיית צניעות יש כאן, את לא הולכת לרופא כדי להבדק כשאת חולה?!
מה ההבדל בין בדיקת רופא בזמן מחלה לבין בדיקת אולטרא סאונד כשהרופאים עצמם (לפחות אצל אלה שעשיתי סקירות) השתדלו לעשות את זה עם מינימום חשיפה.
רק לא הבנתיveredd
מה הקשר שהמעוברת מרגישה טוב... הרי ל"ע וח"ו יכולים להיות אלף ואחת דברים שהיא לא מרגישה. אני גם שמעתי שמכון פועה ממליצים מאוד מאוד על הבדיקה הזאת, כי היא יכולה להציל חיים. 
אני מעריצה את המסירות שלך לדברי הרב (באמת! לא רואים את זה הרבה...) אבל בכל זאת, זה לא תחום ההתמחות שלו, ולצערי הרבה רבנים היום לא יודעים הרבה בתחום הזה ולכן מטעים זוגות צעירים... (קרה לנו, לצערי, עם רב מכובד ונבון מאוד). במכון פועה יש להם גם ידע הלכתי וגם ידע רפואי, אז אולי כדאי להקשיב להם.
אגב, בדיוק שבוע שעבר היה באחד העיתונים כתבה שבה מנתח מיילד הסביר איך סקירת מערכות מצילה תינוקות על בסיס קבוע... אגב, לא רק שהיא מצילה אותם (שניתן לעשות התערבות תוך רחמית ולתקן מומים) לעיתים גם ניתן להכין את החדר לידה לניתוח חירום כמה שיותר מוקדם ובכך להציל תינוקות גם אחרי היציאה מהרחם. שלא נדע, אבל גם שלא נצטער...
מכירה סיפורבדרך
קרובת משפחה גילו לה בסקירת מערכות שהמעיים בחוץ והיא סחבה ב"ה עד ללידה טבעית ופשוט ידעו איך להזהר ולילד אותה...אם לא היו יודעים אין לי מושג מה היה קורה....
נראה לי ממש מוזר שרב יגיד לא לעשות את הבדיקה....האמת שאמחנו אפילו לא חשבנו לשאול...זה היה נראה כל כך בסיסי....
חוץ מזה שזאת בדיקה ממש כיפית...רואים את העובר בתלת מימד, שולחים תמונות למשפחה הגאה.... ממש נהנתי בה...
אבל כמו שאומרים:צדיק באמונתו יחיה....
צודקת... מסכימה איתך.אור77
(:אור היום
יא, לא ידעתי שרואים תמונה של העובר בתלת מימד! נשמע ממש ממש מגניב . יש לי בדיקה כזו בעוד... בעוד כמה שבועות. כיף שכתבת.
אולטרא סאונד בתלת מימדאמא מסורה
זה רק אם את הולכת לסקירה מוקדמת/ מאוחרת באופן פרטי.
 
אם את עושה את הסקירה בקופ"ח התמונה תהיה שחור לבן ודו מימדית.
אוח...אור היום
אני עושה דרך הקופה, ו"מסתבסדת" . לא נורא, נקבל אותו בתלת-מימד בעוד כמה חודשים (:
אשרי תמימי דרך...אור77
ברור שאני חרידה לבריאות העובר... אבל גם אלף ואחת סיבות יכולות לקרות במהלך הלידה! אני שמה מבטחי בה' ומקווה לבשורות טובות.
לא. אני לא הולכת לרופא כשאני חולה!אור77
יש לי רופאה לכל דבר... גם אם אני צריכה רופאת א.א.ג. אני מוודאה/ת (?) שזאת רופאה.. ואם אין קרוב אז נוסעים קצת יותר רחוק. אני גרה במרכז אז זו לא בעיה ב"ה!
אז מה הבעיה למצוא רופאה שעושה סקירת מערכות?חיפושית אדומה

נכון שיכולים לקרות אלף ואחד דברים במהלך הלידה, כמו שיכולים לקרות אלף ואחת דברים שנוהגים באוטו, ושם אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי למנוע אסונות: נוסעים בזהירות, נשמעים לתמרורוים ורמזורים, ערנים בכביש, ואפילו עושים ביטוח לכל מקרה שלא יהיה.
וסקירת מערכות זה הרבה פעמים עניין של חיים ומוות -
אז אם יש לך כלי שבו את יכולה למנוע סיכונים וסיבוכים בלידה, זה נראה לעבור על פיקוח נפש אם לא משתמשים בכלי הזה...
ואגב...חיפושית אדומה
חשבת פעם על זה שכדי שאת תוכלי לקבל שירות רק מנשים, צריך שיהיו מספיק נשים שמוכנות להיות בבית מעט שעות, ולצאת ללמוד במקומות עם בנים, ןלעבוד עם גברים ועוד דברים שלדעתי את לא ממש היית עושה בעצמך מטעמי צניעות...

היי, כיף לשמוע שאתם מצפים לילדחיפושית אדומה
מזל טוב ושיהיה בשעה טובה ובקלות!
חיפושית!!אור77
אמן! בשורות טובות לכולם! מה שלומך??? בתשובה לתגובותייך, אני מבינה את כל מה שאת אומרת וזה באמת הגיוני... אבל יש דברים שקשורים לאמונה... ואת זה כנראה לא יבינו אנשים שמאמינים באותה צורה/ השקפה הדומה לשלך... ואפילו בעלי אותה השקפה לפעמים לא מבינים. אנחנו עשינו שאלת רב- וקיבלנו. מעבר לזה זה כבר מיותר. זו השקפתי... את ואף אחת אחרת לא חייבת להבין אותי ואני מבינה את זה. רק התפילות יכולות להועיל. וכמובן שיש גזירות שמיים שהן מעבר ל"השתדלות" שלנו.. זה לא שאני כבר חורצת את דיני, ח"ו!!! שלא תהיינה אי אלו הבנות. שיהיה הרבה הצלחה ורק בשורות טובות! חשבתי עליך לא מזמן שזהו... נעלמת ככה אחרי החתונה?... נתראה בשמחות!
יקירתי...חיפושית אדומה
את רואה מה זה, בעלי לקח אותי לנגב הרחוק, אז כבר לא רואים ולא שומעים אותי (וגם לקח זמן עד שחיברו את הבניין החדש שלנו לאינטרנט ). נראה לי שבגלל זה רבנים ממליצים לגור רחוק מהסביבה מההורים ובעצם מהסביבה המוכרת, כי ככה בטוח נמצאים הרבה זמן ביחד, ואת זה כל מה שיש לו והוא זה כל מה שיש לך - והכי טוב לבנות זוגיות ככה...
מה שניסיתי להגיד זה שהעובדה היא שבתחומים אחרים בחייך את כן משתדלת לפעול ולעשות דברים כדי להגן על עצמך, או כדי לספק לעצמך צרכים שונים וחשובים. אז למה בתחום ההריון פתאום משתנה דרכך?
ועוד משהו -  בכלל טענתי שאם כל הבעיה זה דווקא הצניעות ולא עצם הבדיקה - אז אני בטוחה שיש רופאות שעושת את הבדיקה הזאת ולזה לא התייחסת...
 
בכל מקרה, אם כבר פתחת את העניין, אני רוצה להגיב לטענתך (ולדעתי זה בכלל לא קשור להשקפה):
אם זכרוני אינו מטעני, אני ואת מאמינות באותו הקב"ה ובאותה תורה. והתורה בעצמה מלמדת אותנו שאיפה שאנחנו יכולים עלינו לעשות השתדלות - ורואים את זה באינספור ציוויים. במקביל אנו גם מצווים לזכור בכל השתדלות שלנו שהקב"ה הוא זה שמנווט וקובע הכל, ולכן אנו מוסיפים תפילות לכל פעולה שלנו בעולם הזה.
ועל התפיסה הזאת חוזרים חז"ל אין ספור פעמים - והם גם מתעמתים עם כל הצדדים של המורכבות הזאת, ובסופו של דבר מכריעים שיש עלינו מצוות השתדלות - ואני מזמינה אותך לקרוא על זה ספרים ומאמרים שנכתבו על ידי רבנים מכל הגוונים והדעות - בלי קשר להשקפת עולמם.
וזה כל החידוש, הקושי והמיוחדות של התורה הקדושה שלנו - שבשונה מדתות אחרות, היא דורשת מאיתנו אמונה מורכבת.
נכון, יש בהיסטוריה היהודית קדושים עליונים שהטילו את כל יהבם על ריבונו של עולם ואכן נענו - אך הם היו ראויים ומתאימים לכך, וחז"ל הדריכו אותנו שזאת לא דרך שמתאימה לכל אדם.
 
 
 
זה קצת מסובך לענות לך על כל התהיות...אור77אחרונה
כי אני מהפלא'. אנחנו עוד לא השתכללנו... עם מחשב וחיבור לאינט'... ;) לשאלתך האחרונה... כגודל הביטחון כך מיעוט ההשתדלות. מניסיוני האישי, אדם לא צריך לעשות את כ~ל ההשתדלות שלו בכל דבר. כי בעצם אין דבר כזה השתדלות... הכל מאת ה' חוץ ממקרים שאפשר לשנות גזירות (זה יותר בעיניין של חיים ומוות) ועוד ממה שאני זוכרת ששאלת... האיסור לעשות את הבדיקה היא לאו דווקא מצד הצניעות... שהרי אם כן, הרב לא היה אוסר לעשות את הבדיקה אם אין בה הכרח ממשי. והכי טוב לגור רחוק מההורים! ככה בונים הכי טוב את הבית ומתחברים זה לזו עם כל הקשיים של ההתחלה...! מקווה שבסופו של דבר עניתי על כל התהיות... פסח כשר ושמח! תהנו בדרום, "מהצפונים"...
מכירה, אחותי נולדה כך...אור77
תודה!
אז אני מבינה שיש רק 2 מצבים...
יש יותריהודיה מא"י
יש גם מנח רוחבי ויש גם מנח פנים וכו'...
ובאשר לאחריות, זה לא קשור לזה שלא עשית סקירת מערכות, עושים את זה לכולן. זה בגלל שאולטרסאונד היא בדיקה עם טווח טעות גדול למדי, ורוצים לוודא שלא תתבעי אותם אם הם טעו בהערכת משקל, או לא גילו בעיה כלשהי.
בסדר... אבל גם ככה חתמתי עוד לפני...אור77
למה להפחיד עוד???
וזה שיש להם טעויות, זה בסדר?? איך הם מקפיצים כל פעם מחדש על כל דבר קטן!...
יש מצג ראש..זה האידאלי,יש מצג עכוז ומצג רוחבייפעת1
עם עכוז ורוחבי בארץ כבר לא מיילדים אלא ישר ניתוח,אלא אם כן את לוקחת רופא פרטי למצג עכוז.
למצג רוחבי רק קיסרי.
 
תודה לכולן!אור77
עכוז דווקא כן מיילדים בביקור חולים, מעייני,ולניאדובילי
מצג עכוז?? ממש לא חייבים קיסרי. מצרפת כתבה בנושאקרן732
זה לינק לכתבה שפירסמה זהר כרמי עכשיו ב-ynet בדיוק על זה.
תקראי...
 
אגב שמעתי שהרבנית קנייבסקי נודעת ביכולותיה לעזור בעניין. שמעתי כבר ל כמה שהלכו אליה בגלל מצג עכוז ונושעו. שווה!
אגב להרבה היא אמרה לבדוק שאין ספר קודש הפוך בבית.
 
וכמו שבילי אמרה: בלניאדו, במעייני הישועה ובביקור חולים מנסים ליילד רגיל ככל האפשר.
שאלה.אור היום
קודם כל, אתחיל בבשורות טובות. הוקל לי מאוד מהבחילות וההקאות שלי ביומיים האחרונים, שזה שינוי נהדר מהשגרה החדשה שהייתה לי. אז יש קצת כאבי גב וכאבי ראש, אבל זה כבר בעיות קטנות...
 
באשר לשאלה- עשיתי כמה פעמים בדיקות דם, ויש לי CMV חיובי חלש. בהתחלה רופאת הנשים שלי מאוד דאגה, ולאחר מעין התייעצות עם רופא אחר, היא אמרה שפשוט נבדוק מה קורה בשקיפות עורפית ובסקירת מערכות מוקדמת, ובעז"ה הכל יהיה בסדר. מכיוון שזה וירוס שיכול לגרום למומים בעובר, אני עדיין קצת דואגת. יש כאן מישהי עם ניסיון אולי? (או ששמעה סיפורים וכו'). אשמח לשמוע עוד לגבי זה, ממי שיכולה (או יכול, בעצם), להוסיף מידע. תודה!
CMVאנונימי (פותח)
אור שלום,
קודם כל בשעה טובה דברראשון אל תילחצי יותר מהרופא ובאמת כדאי לעשות מה שהוא אומר. הוירוס הזה באמת גורם למומים בעובר אך זה במידה שלא היית חולה בו קודם כי אםזוהידבקות שניה הסיכויים למומים הם נמוכים. אני קצת יודעת בעניין כי אצל הבןשלי היה חשש לליקוי בשמיעה בעקבות חחש שלהדבקות אבל לבסוף הכל בסדר. תירגעי ותחכילתשובה של ססקירת המערכות.
היי מיתי,אור היום
תודה (:
 
איך אפשר לדעת אם הייתי חולה בוירוס קודם? יש בכלל דרך לבדוק את זה? (כי אני ממש לא יודעת אם הייתי חולה בזה קודם).
אגב, מתי גילו שאצל הבן שלך הכל בסדר? באיזה שלב? מעניין אותי לדעת, בבקשה.
 
אני רגועה, אבל סקירת המערכות היא עוד יותר מדי זמן...
את יכולה להעתיק לכאן את התוצאות?יוקטנה
הבדיקה הזו לא נחשבת מהימנה. לפעמים מקבלים תשובה חיובית, כאשר האמא למעשה היתה חולה חודשים רבים קודם לבדיקה. 
אם את רוצה משהו ממש מהימן, זה בדיקת מי שפיר. היא תראה אם העובר נדבק או לא נדבק (אם בכלל באמת חלית...). במידה והעובר נדבק, קיימים 20% לפגיעה בעובר (כאשר כמעט ולא ניתן לחזות מה החומרה שלה). 
יש כאן לא מעט החלטות לא פשוטות ומאוד אישיות לקבל  תלמדי את הנושא, והכי חשוב - תקשיבי לאינסטינקטים שלך!
לא לבדיקת מי שפיריהודיה מא"י
זה בדיקה עם חצי אחוז להפלה.
מה תעשי אם תקבלי תשובה שהכל היה בסדר???

אבל כפי שיוקטנה אמרה יש פה החלטות לא פשוטות. ואני מוסיפה- תתיעצי עם מכון פוע"ה, הם מבינים גדולים בתחום הזה.
כן,אור היום
בדיוק בגלל זה אני לא מתלהבת מהבדיקה הזו בעצמי...
 
תודה על ההמלצה. אנסה באמת להתייעץ איתם (בפעם הקודמת הלכתי לאיבוד במערכת ניתוב שיחות, אם אני לא טועה).
...אור היום
לא ידעתי שהבדיקה הזו לא נחשבת למהימנה. גם כזו של בדיקות דם שחוזרות על עצמן?
יכול להיות שההדבקה הייתה לפני חודש, כי אז הרגשתי ממש לא טוב וכשהלכתי לרופא המשפחה הוא אמר שיש לי זיהום ויראלי. אז אולי זה היה אז.
 
התוצאות האחרונות שלי (מבדיקה שעשיתי בתחילת השבוע שעבר) הן ככה (אני מעתיקה ידנית):
CMV IgG- negative
CMV IgM- חיובי חלש
CMV IgM additional assay- negative
 
ואני לא ממש רוצה לעשות בדיקת מי שפיר, בגלל החשש להפלה (שיהודיה מא"י ציינה גם כן).
 
ותודה רבה (:
אפשר לשאול איזה שבוע את?אמא מסורה
או יותר נכון- באיזה שבוע נעשתה הבדיקה?
 
הבדיקה לא נחשבת למהימנה מהסיבה שרואים לפי הערכים האם נדבקת או לא, אבל אם נדבקת א"א לדעת מתי בדיוק.
 
התחלתי לכתוב לך את ניסיוני האישי עם הוירוס- נדבקתי בשליש אחרון של הוירוס ועשיתי עליו בירור מקיף באינטרנט (יש לי את כל המידע הנחוץ על הוירוס הזה, כולל איך לקרוא נכון את התוצאות) ונשאר גם כשהייתי בהריון השני (עשיתי לפני כן בדיקות לראות שהגוף כבר לא מפריש את הוירוס), ואז ראית שה- IgG שלך שלילי.
זה אומר שנדבקת בעבר, אבל כרגע הוירוס לא פעיל אצלך.
 
את יכולה להרגע, זה אומר שבעבר נדבקת, כרגע הוירוס לא פעיל, אם חלילה תידבקי שוב במהלך ההריון זו תהיה הידבקות שניה שהיא הרבה פחות מסוכנת.
 
כנראה שלרופאה שלך אין את כל הידע על הוירוס הזה ומה התוצאות אומרות, יש רופאים שלא כ"כ יודעים מה זה אומר.
אחת מהן היא הרופאת נשים שלי, היא שלחה אותי בהריון השני לזיהומולוג כדי לדעת מה המשמעות של התוצאת ובסוף התברר שמה שידעתי (וגם אמרו לי אחרי הלידה) היה נכון והרופאה שהכלית אליה לבירור לא הבינה על מה המהומה כי עברה יותר מחצי שנה מאז גילו את הוירוס.
זה ממש לא מפחית את הערך שלה כרופאה, היא רופאה מצוינת, רק שבתחום הזה אין לה מידע והרופא שמומחה בתחום הזה הוא זיהומולוג.
 
בהצלחה רבה
ואם את רוצה אשמח לתת לך עוד פרטים
אין חכם כבעל נסיון! תודה לאמא מסורה!יוקטנה
אני מוסיפה שכיום הסיכון בבדיקת מי שפיר נמוך בהרבה (אבל קיים). לא עושים "סתם", אבל כשמרגישים שצריך - טוב שיש!
היי...אור היום
אני עכשיו בשבוע 10. עשיתי בדיקות דם שלוש פעמים, בשבוע 7, 8 ו-10 (כל פעם עם אותן תוצאות לגבי הוירוס).
 
כיף שאת יודעת מה IgG שלילי אומר (((:
 
רופאת הנשים שלי גם כן לא ידעה כ"כ מה זה אומר, ולכן היא התייעצה עם רופא אחר שאמר לעשות את הבדיקות של שקיפות עורפית וסמ"מ, וזהו. קצת הופתעתי שהוא לא אמר שצריך משהו יותר מזה, אבל כשקראתי את מה שכתבת, הבנתי שאולי זה בגלל שכבר נדבקתי בעבר באמת.
 
אין לי עוד הרבה שאלות כרגע, רק אחת- מה המשמעות של השלב בהיריון שבו נדבקים בוירוס?
המשמעות היאאמא מסורה
 
אם חלילה העובר נדבק (שמבחינה סטטיסטית 40% מהעוברים נדבקים) יש סיכון של 10% שהוירוס פוגע בעובר.
הסכנה היא שהוירוס פוגע במערכת העצבים שנבנית בשליש הראשון של ההריון, מה שאומר שהפגיעה תהיה במקרה הקל- ליקוי למידה, פגיעה קשה יותר- עיוורון, חירשות, פיגור שכלי, בקיצור כל מה שמערכת העצבים אחראית.
 
אני רק לא מבינה למה עשו לך בדיקות דם כ"כ צפופות, זה לא וירוס שעובר תוך שבוע, הוירוס הזה יכול להסתובב בדם, גם בצורה פעילה קרוב לשנתיים.
הכי חשוב (לפי מה שאחד הרופאים אמר לי), זה לעשות בדיקת שתן ולבדוק אם הוירוס קיים בשתן.
הוירוס מדביק רק אם הוא מופרש בגוף- וזו הדרך הקלה לבדוק הפרשות. מה שמורפש בגוף יש סיכוי שיגיע לשליה ומשם לעובר, מה שלא מופרש- לא מזיק בכלל לעובר.
 
אצלי למשל, עשרה חודשים אחרי הלידה (מה שאומר לפחות 11 חודשים אחרי ההידבקות) הערכים של ה- IgG וה- IgM היו חיובים, ולעומת זאת כמה חודשים קודם לא היה זכר לוירוס בבדיקת שתן שעשיתי.
 
אם יש לך ספקות, הכי טוב שתבקשי מהרופאה שלך הפניה לזיהומולוג, הוא הכי מבין בתוצאות.
לי אמרה הזיהומולוגית שהלכתי אליה (בעקבות הפניה של הרופאה שלי) שלפי תוצאות הבדיקות ופרק הזמן שעבר, אני לא צריכה לעשות שום בדיקה- שקיפות עורפית/מי שפיר וכו'- כל הבדיקות שממליצים עליהם, אם אני רוצה אני יכולה כמובן לעשות, אבל ספציפית ל CMV, כדי לבדוק אם העובר נפגע- אין שום צורך.
כלומר,אור היום
יש בסך הכול 4% שהעובר נפגע, אם אני לא טועה. נראה לי שאבקש מהרופאה (או מרופא אחר), לבצע בדיקת שתן. נשמע שזה המדד הקל ביותר לבדיקה אם כן או לא יש סכנה לעובר.
 
ועשיתי בדיקות דם כ"כ צפופות כי בתוצאות של הראשונה, היה כתוב לחזור על הבדיקה של ה-CMV (אולי התוצאות לא היו ברורות), ואת ההפניה השלישית קיבלתי מרופאת הנשים (בניגוד לאחרות שאותן רופא המשפחה נתן).
 
ותודה על ההסבר המפורט (:
אין בעד מהאמא מסורה
או שכן, כי זה מה שאני עושה במקום לנקות לפסח....
 
העיקר שהכל יהיה בסדר ובעז"ה תלדי תינוק בריא ושלם בזמן.
 
בהצלחה רבה!
ככלל, "עדיף" להידבק מאוחר מאשר מוקדםיוקטנה
אבל זה לא חוק, אלא רק כלל, ותמיד יש יוצאים ממנו.
...אור היום
אני מקווה גם לצאת ממנו (:
2 חברות שלי...קוינטה
הלחיצו אותן הריון שלם בגלל הCMV ויש להן היום 2 בנות מקסימות!!!
שבע"ה תלדי בזמן תינוק שלם ובריא בשמחה ובבריאות!!
לאור המקסימהאנונימי (פותח)
מניסיון הכ"כ מועט שלי אני ממליצה לך לא להלחץ וזה הכי חשוב. וללכת באמת לממוחה המבין בתחום הזה ספציפית זה הכי נכון בשבילך, אל תמהרי לעשות בדיקות פולשניות אם אין חובה, ואני דווקא שמחה לקרוא שאמא מסורה כבר הרגיע אותך, (ואותי בדרך גם), שתהיי בריאה בע"ה וכן גם העובר.
תודה לשתיכן.אור היוםאחרונה
קוינטה- שמחתי לשמוע את מה שכתבת, אבל יש לי חשש כזה ששומעים יותר את הסיפורים עם הסוף הטוב, ואת אלו שאין להם סוף טוב... הרבה פחות שומעים. בעז"ה, אני מקווה לטוב.
 
תותי- תודה על המילים שלך (: כן, נראה לי שלא ארוץ לבדיקות הפולשניות, במיוחד שיש לי מספיק אחרות... ואמן על האיחול שלך.
אני זקוקה לתפילותאנונימי (פותח)
אז זהו אתמול היו לי כאבים הלכתי לרופא ואין דופק  - אותו מצב שהיה לי שנה שעברה. בנות בבקשה קצת תפילות יעזרו מאוד בשלב זה אני עולה היום לבית חולים לבדוק שם במכון אולטרסאונד. יהיה טוב בע"ה אני ינסה להיות חזקה ומאוד מקווה שהיום אני יברך על הטוב ולא על הרע.  
שבע"ה תתבשרי ותבשרי בשורות טובות!!!נווה מדבר
א-מ-ן-!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
שולחת חיבוק מרחוק...
מתפללת בשבילךraka
בהצלחה רבה! רק בשורות טובותmp4
בעז"ה...אור היום
באמת יהיה טוב. מאוד מאוד מאוד מקווה בשבילך, ואתפלל על זה.
 
אגב, קראתי שלפעמים אין דופק בלי סיבה מיוחדת, ופשוט צריך לבדוק שוב אחרי 3-5 ימים. אני מאוד מקווה שזה כך גם כאן.
 
תהיי חזקה, יקרה
תודה לכולכן השם יברך אותכןאנונימי (פותח)
אבל... הבשורות קצת מדאיגות. אין חלמון בתוך שק ההריון ןאין דופק. אני מודה שנפלתי בדעתי ולא האמנתי שאפשר שיהיה טוב, בעלי (חמוד) כעס עלי - בצדק - איפה האמונה? טוב נו קצת קשה לי להאמין בנס כי אני מפחדת ליפול אחר כך כי זה מה שהיה שנה שעברה, טוב בערב (כלומר עכשיו) חזרנו מהשכנה של אמא שלו שהיא צדיקה חבל על הזמן, אישה מבוגרת מאוד מרוקאית שיש לה כל תרופות הסבתא שקיימות והברכות שלה זה סוכר והיא אמרה לי הכל שטיות נתנה לי משהו ובערת השם יתברך ובזכות כל הצדיקים ובזכות חודשי הגאולה האלה שהכל התהפך לטובה. אמן. מי יתן שרק נתחזק באמונה וביטחון בשם שנברך באמת על הטוב ועל הרע ושתמיד נהיה בשימחה.   
מחכות לשמוע את הניסים!!!דבי חיה
מה זה חלמון בתוך שק ההריון? בחיים לא שמעתי על זה (זה בגלל הביצית?)
מאחלת לך בשו"ט ורק טוב. באיזה שבוע את?
 
בשורות טובות!אם הבנים12


תותי יקרה
בעז"ה ד' יתן לך הרבה כח וישלח לך שליחים נאמנים!

המתח הזה בטח ממש קשה... חיבוק!
מחכים למחראנונימי (פותח)
הבדיקה אצל הרופא שלי מצפה לנס ולשינוי ולדופק . תודה רבה על החיבוקים והאהבה אתן מרגשות אותי
מצטרפת לתפילות!יוקטנה
מצטערת שפספסתי את ההודעה עד עכשיו, בגלל התקלה במחשב מתפללת שתקבלו בשורות טובות בע"ה! כמה טוב שאת מחובקת ומטופלת גם על ידי אוהבים  
תותי מתפללים איתך לבשורות טובותקצת אחרת
שתהיינה גם טובות וגם משמחות
רואה רק עכשיו את השרשור. מתפללת בשבילךטל תלתל
 
טוב אזאנונימי (פותח)
הלכתי בבוקר לעשות בדיקות דם לבדוק את הבטא, וממש אחרי כבר התחלתי לדמם. אחר כך הייתי אצל הרופא והוא רוצה ששוב נעלה לבית חולים לעשות אולטראסאונד ואני לא מבינה למה כי כמו שזה נראה אני כבר עוברת הפלה טיבעית, ואולי זה ישמע משונה אבל אני ממש מעדיפה את זה על כדורים או גרדה, כי תבינו שנה שעברה לקחתי פעמים כדורים ואז עוד עשיתי גרדה, אז בחסדי השם אני דווקא ממש מקווה ומתפללת שזה יהיה טיבעי והכל יהיה טוב ואולי כבר חודש הבא אני יוכל לנסות שוב בע"ה יתברך.
קצת בכיתי, אני מודה, אבל יותר מהפחד מהבית חולים מאשר התהליך עצמו, יש לי תקווה ברוך השם, ויש לי אמונה יותר חזקה שהכל יהיה טוב ואני מקווה שלא יקח לי שנה להקלט אלא חודש חודשים בעה"ש. אני מקווה שלפחות השנה חתמו לי על ילד בראש השנה.
אני מודה לכן כל כך על החום והאהבה שאתן משפיעות כאן עלי, המקום הזה כל כך חמים ונעים שזה נפלא. תודה בנות .
אני מבינה את הפחד-+mp8
אבל לפעמים גרידה, עם כל כובד התהליך, מנקה את הרחם ועוזרת להתאוששות שאח"כ, משא"כ בהפלה טבעית, שאח"כ הדימומים ממנה קשים יותר וההתאוששות יותר ארוכה (מנסיון שלי עם שני הסוגים...)
בכל מקרה- בשורות טובות והתמודדות קלה- עד כמה שאפשר!!
כמה עצוב ועוד יותר את צדיקהmp4
עצוב לקרא
אבל תדעי שאת ממש ממש צדיקה
שה' ישמע את תפילתך וישלח לך משהוא מתוק מתוק בריא וחזק
בקרוב ובקלות
ובעיקר- בשמחה!
אויטל תלתל
שתזכו במהרה לחבוק ילד בריא ומאושר!
אוף יוקטנה
מאחלת שיעבור בקלות ושתחלימי החלמה מהירה ושלמה!
תזכרי שאת לא חייבת להסכים להמלצה של הרופא, ושאם את מרגישה שהפלה טבעית נכונה לך יותר, את יכולה להגיד "לא תודה", וללכת לנוח בבית ולהיפרד לאט בגוף ובנפש מההריון  מאחלת בשורות טובות בהקדם!
תותי יקרה!אם הבנים12
בעז"ה שיעבור בקלות וללא סבל, תמשיכי להיות באמונה חזקה וד' ישלח לכם ישועות בקרוב!!

תותי, מה שלומך היום?דבי חיה
מקווה שאת והגוף מתאוששים... ומתכוננים להריון תקין הבא.
חושבת עלייך - על האמונה שלך והאופטימיות.
תודה דביאנונימי (פותח)
אני בסדר ברוך השם הגוף מתנקה, מקווה שפעם הבאה שאני יראה רופא הוא יגיד לי שהרחם נקי ואני ימשיך הלאה בע"ה. תודה על המחשבות ועל התפילות אני בטוחה שכולכן עזרתן לי, מה יקרים וטובים חסדך השם.
תודה שעדכנת אותנויוקטנה
ותודה על השיתוף! 
איך הוא יודע מעצמו שיש בעיה, ומעצמו גם יודע מה לעשות כדי לתקן. בלי שום מכשיר מתוחכם (פעם שאלתי את הרופא שלי כמה עלה לו מכשיר האולטרסאונד, אז הוא סיפר לי שזה 100,000 ש"ח). מדהים כמה הגוף שלנו חכם וחזק. מאחלת שגם הנפש שלך תהיה חזקה! 
וואי את פשוט צדיקה איך שאת עוברת את זה...אנונימי (פותח)
בע"ה הכוחות האלו שיש בך ימשיכו להתגלות החוצה ויעזרו לך להתמודד ובזכות האמונה הגדולה הזו (וגם בזכות עצמך) תיפקדי עוד בקרוב אמן!
תודות לצדיקותאנונימי (פותח)
איזה ברכות תודה מתוקות, זה באמת מחזק אותי. יוקיטנה את כ"כ צודקת בידיוק חשבתי איך אנחנו לוקחים את כל מה שהם אומרים לנו כאילו זה חצוב בסלע. יש לי גוף ויד לי זכות. תודה בנות יקירות
 
ושבת שלום ומבורכת לנו ולכל עם ישראל
בנות נפלאותאנונימי (פותח)
תודה על העידוד והחמימות, בסוף עליתי לבית חולים והייתי צריכה לקחת כדורים, היה ממש מפחיד, לא בגלל התהליך, שהכרתי משנה שעברה, אלא בגלל הפחד שגם הפעם לא הכל יצא והיסורים ימשיכו, ואצטרך לעלות שוב לבית חולים ולעבור עוד סבל (עוד כדורים או גרידה, וזה לא מפוביות אלא ממה שעברתי שנה שעברה: פעמים כדורים ובסוף גרידה)  ובכן, אשתף אותכן שאתמול בתפילה שלי עצמתי את עיני חזק חזק ופשוט דיברתי עם בורא עולם מהמקום הכי אמיתי והכי עמוק בתוכי ופשוט ביטלתי את כל העולם ובאמת - אבל באמת - בזמן הזה כיוונתי שהכל זה השם יתברך ופשוט ביקשתי שירפא אותי וביקשתי שישמע אותי - שלא יבזה תפילת עני - ואכן, אני יודעת בברור בנות, שהוא שמע אותי, כי הייתי אצל הרופא וברוך השם הכל בסדר, אני רק לוקחת כדורים לכיווץ הרחם. אני לא יודעת אם תאמינו לי אבל אני יודעת שזה נס, ובורא עולם משפיע עלי חסדים שלא ישוערו. וכן על כולנו. רק רציתי לשתף אתכם ולהגיד תודה על הכל.
טוב לשמוע, יקרה.אור היוםאחרונה
שאלתי את עצמי בימים האחרונים מה קורה איתך ומה שלומך, אבל לא יצא לי גם לשאול בקול, אז תודה שעידכנת. ואני מכירה מקרוב איך הקב"ה עונה לתפילות ומושיע. מאוד שמחה לשמוע שהדברים הסתדרו באופן הזה, וכל הכבוד לך, על הכוח שלך ועל האמונה.
 
שולחת חיבוקים (:
דייסה כשרה לפסחטל שחר
הי בנות, רציתי לשאול- איזה סוג של דייסה אפשר להכין בפסח ( ולהכין- הכוונה לא כלמיני מטרנה- אלא אוכל אמיתי), עד היום עשיתי סולת ושבולת שועל, ועכשיו- לא יודעת מה לתת.
אגב- אנחנו לא אוכלים קטניות ( אז בהתאם) . תודה וחג שמח לכולן
דייסת קונפלוראנונימי (פותח)
אם אני לא טועה זה עשוי מתפו"א, פשוט מרתיחים מים וחלב חצי חצי, בכוס נפרדת מערבבים קונפלור עם מים פושרים עד שמקבלים תערובת אחידה ללא גושים. כשהחלב חם מוסיפים את התערובת תוך כדי בחישה..  מומלץ להוסיף לחלב קצת תמצית וניל/סוכר וניל וסוכר.
בתאבון!!
קורנפלור= קמח תירס.+mp8
שזה כמובן קטניות.
אבל גם אם אינכם אוכלים זאת- את יכולה לקנות כלי מיוחד שיהיה רק לצורך העניין, ולשטוף אותו אח"כ בכיור האמבטיה/ משהו כזה, ואז אין לך בעיה.
בהצלחה!!
? יש הכשרטל שחר
להאכיל את הילדה קטניות אם אנחנו לא אוכלים?
תשאלי את הרב שלכםיהודיה מא"י
אבל בדר"כ כן. מה תעשו, תרעיבו אותה כל פסח? 
מה שכן אם אתם אוכלים שרויה צריך להיות אפשר להכין "דיסה" ממצות. מפוררים (או משתמשים בקמח מצות) ומבשלים במים/חלב, ממתיקים אם רוצים או מוסיפים קינמון - ממש כמו דייסת קואקר. אבל קחי את זה בערבון מוגבל, אף פעם לא ניסיתי בעצמי.
קמח תפו"א זה בדיוק כמו קורנפלור!!אם הבנים12
אפשר להוסיף לזה רסק תפוחים
או בנפרד להכין רסק פירות - תמרים תפוחים בננה וכו'

תודה רבה לכולןטל שחראחרונה
וואו- לפי קצב השירשורים אני רואה שכולנו באותה ספינת קיטור של נקיון ...
שיהיה חג שמח כשר ומחזיר כוחות לכולנו
יש לי חברה בשבוע 11 שכל הזמן מקיאהאשה של בעלי
היא כבר הורידה 15 קילו והיא לא שמנה בכלל ואפילו רזה
היא כבר היתה מאושפזת בבית חולים כי היא הגיעה לתת תזונה רצו לחבר אותה לזונדה
בקיצור שהיא כל הזמן מקיאה וממש בדיכאון מזה
מה יכול לעזור לה ? יש למישהי עצה בשבילה יש משהי שגם הורידה כל כך הרבה בהריון?? בקיצור תכתבו לי ( לה ) עצות כי ממש קשה לי לראות אותה ככה
גם אני הייתי ככה בהריון ראשון:אני ירושלמית
1. קיבלתי זריקות של ויטמין בי-12 וזה חיזק אותי.  קיבלתי את ההמלצה על הזריקות ממישהי שבכל ההריון שלה הקיאה ככה.
2.- חמותי הלכה לרב קנייבסקי וזה עבר בפתאומיות בשבוע 12! זה היה כ"כ פיתאומי שאמי חששה שחלילה קרה משהו לעובר...(ובשל כך נגמרו הבחילות..) אבל באולטראסאונד ראינו שהכל בסדר ב"ה.
3. ב"ה ההקאות בסדר הגודל הזה לא חזרו בהריונות הבאים. אבל ההריונות נעשו קשים מבחינות אחרות. בהריון האחרון הייתי אחרי הלידה 18 ק"ג פחות ממה שהייתי לפני ההריון.
לא נכון! 18 קילו פחות!? ואוו!בילי
איך עשית את זה? (שואלת מי שבחודש שמיני וכבר העלת 18 קילו!)
לא עשיתי את זה.אני ירושלמית
ה' עשה את זה. זו היתה תת תזונה איומה ונוראה שבחסדי ה' עברה!
לעלות משקל בהריון זה בריא והכרחי! תשמחי שברוך ה' את בריאה ועולה במשקל כמו שהגוף זקוק!
אחרי הלידה בעז,ה הגוף יחזור לעצמו...
עכשיו אני כבר שני ק,ג מעל המשקל שהתחלתי איתו את ההריון! 20 ק,ג מעל מה שהייתי אחרי הלידה!! וזה לא הכי כיף... אבל ב,ה ב,ה על זה! זה טוב עשרת מונים מאשר המצב ההפוך!
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זה ברור שזה עדיף, עדיין אני לא מסכימה עם זהבילי
שזה בריא בהריון לעלות 20 קג'. אין שום דבר בריא בזה. זה ברור לי שזה קרה רק כי
הדבר היחיד שפתר את הבחילות זה אוכל ולכן התרתי כל רסן.
גם עליה גדולה מידי במשקל היא לא בריאה, ובהחלט לא צריך לאכול בשביל שניים (אני עוד עובדת על זה)
גם אני לא הפסקתיבדרךאחרונה
לא הפסקתי להקיא עד שבוע 19 פשוט בלי הפסקה.....אחותי הקיאה עד סוף ההריון, כך שגיסי מאוד עודד במשפט של אל תדאגי עד הלידה זה יעבור ואם לא אז יום אחרי....שכמעט זיכה אותו במכות ממנו....
והמשפטים שהכי שנאתי-תמצאי מה גורם לך להקיא ופשוט אל תאכלי אותו (וואלה הכל)
לא יודעת מה עזר בעלי קנה לי טיפות מיוחדות טבעיות בבית מרקחת אבל לא יודעת בסוף זה פשוט נחלש ועבר...
נראה לי שפשוט צריך לעודד לנסות לשמח ולהתפלל שזה יעבור....
אבל גם אם זה לא עובר אני מכירה מכמה חברות שלא אבל ברביעי זה נחלש קצת....
הילד נגמלמומין אמא
רציתי לעדכן אותכן בעקבות כול ההמלצות שקיבלתי כאן ממכן.
הצלחתי לגמול את הבן שלי מהנקה!!!!!!
תודה לה',
תודה לבעלי
ותודה לכן.
הבן שלי בן שנה ועשרה חודשים ינק בוקר וצהרים לפי החשק - יצאתי לנופש ליומיים- והסברתי לו שאמא לא תהיה וכשאמא חוזרת אמא כבר לא נותנת הנקה, וכך גם בעלי אמר לו כשלא הייתי וכשחזרתי בקשתי מה' המון כוח שאני לא יישבר
והחלטתי סופית שכך אעשה.
וכמובן הוא ראה אותי אחרי יומיים שלא הייתי  ובקפיצות הוא בא אליי והסברתי לו שאין יותר, נתתי לו חיבוק גדול והמון נשיקות - ממש התגעגעתי לילדי אחרי יומיים מחוץ לבית ( שזהו סיפור אחר  לגמרי..)
ומאז שבוע עבר ואני לא מניקה אלה נותנת לו תחליפי אוכל אחר והמון צומי, חיבוקים ונשיקות
הוא מידי פעם בעיקר בבקרים עדין מבקש ( אולי אמא תחליט אחרת היום...) אבל לא מתעקש לאורך זמן- מקבל על עצמ את הדין
 
הדבר היחיד הוא שאני ממש סובלת מגודש ורגישות באזור - שמתי כרוב ואני שותה תה מרווה וקצת מוציאה חלב כשאני מתקלחת כדי להקל.
מה עוד אפשר לעשות? אשמח לטיפים
 
חודש טוב
ושנגאל בימים אלו ממש ללא ייסורים כלל
 
המלצה שקיבלתי ועזרה לי מאודדבי חיהאחרונה
חחחחחחחחחחחח
עכישו אני רואה שכתבת שאת עושה את זה...
בכ"א אני מחזקת את ידייך להוציא קצת חלב כמו שאת עושה.
והעיקר - זה נשמע שעשית את זה יפה מאוד ובגדול!
מישהי ילדה בביקור חולים?אנונימי (פותח)
אשמח לשמוע חוויות והמלצות..
גיסות שלי, בת דודה שלי+mp8
חמותי, חברות שלי-
ילדו כמה פעמים, ממליצות בחום!!!
חמותי תמיד מדגישה שם בעיקר את המקצועיות- שלדעתה גבוהה שם מאוד ואפשר לסמוך על הצוות.
עוד ידוע לי- שמאוד מאוד משתדלים שם להימנע מניתוחים קיסריים, ועושים הכל עד הרגע האחרון כדי לא להגיע לכך- נראה לי שהם אחוז הניתוחים הנמוך ביותר בארץ!!!
שיהיה בשעה טובה!!
אחותי היתה מאוד מרוצה.אם הבנים12
אני ולא הייתי מרוצה בכלל! (חדשה בפורום)אנונימי (פותח)
בדרך כלל אני רק נהנית לקרוא בפורום אבל עכשיו החלטתי גם לענות...
 
הלידה שלי היתה די קצרה (די? מאוד מאוד! נס שהגעתי לחדר לידה וילדתי תוך 5 דקות, וזו היתה הסיבה שילדתי בביקור חולים כי זה היה המקום הכי קרוב...)
ולכן אין לי הרבה מדד לגבי חדר הלידה ומקצועיות בלידה אבל בכל זאת: כשעה וחצי אחרי הלידה כשעוד הייתי בחדר לידה אמרו לי ללכת להתקלח.  הייתי די בשוק, זו היתה לידה שניה ובפעם הראשונה ילדתי בשערי צדק ושם רק אחרי כמה שעות אחות לוקחת אותך ונכנסת איתך למקלחת, לא ממש נעים אבל לפעמים נחוץ.  בקיצור, אני כחסרת ניסיון ו"ילדה טובה" פשוט קמתי והלכתי למקלחת, וכשסיימתי התעלפתי (כן כן! פעם ראשונה בחיים) - מצאתי את עצמי פרקדן על הרצפה ומרימים לי את הרגליים והאחות שאמרה לי להתקלח אמרה שזה ירידת לחץ דם בגלל המים החמים במקלחת.  קצת חבל שלא חשבה על זה קודם... זה לא נראה לי כל כך מקצועיות של אחות... והמיילדת שקבלה אותי היתה אחרי משמרת לילה בליל שבת (זה היה בשבת בשש בבוקר) והייתה עייפה במידה שאפילו אני שמתי לב למרות שהייתי מרוכזת בעצמי לגמרי.  היא עבדה ממש במונוטוניות והיא לא זכרה בדיוק את המשקל של התינוק אבל היא לא רצתה לשקול שוב והיא רשמה בערך על פי מה שאני ואמא שלי זכרנו שהיא אמרה...
טוב נו זה דברים שיכולים לקרות אולי בכל מקום.  אבל הבאסה הגדולה היתה במחלקה (יש כאלה שגם זה חשוב להם...) - מחלקת יולדות היתה מלאה אז העלו אותי למחלקת נשים קומה מעל, בחדר התאוששות.  המיטה שם לא היתה טובה ולא נוחה, וכמעט לא יכולתי לישון. הניקיון וההגיינה בשרותים - מזעזע!!! הגעיל אותי להכנס לשם! והייתי צריכה לסחוב את עצמי למטה ולמעלה כל פעם כדי לקחת את התינוק ולהחזיר אותו, האחיות לא הסכימו לעזור והייתי חלשה מאוד אחרי ההתעלפות ובקושי הצלחתי לעלות ולרדת בלי ליפול בדרך... ובגלל שזה היה חדר התאוששות עוד העבירו אותי ביום הבא לחדר אחר - לגמרי הרגשתי כמו יויו...
רציתי לשתות משהו ולא יכולנו לקנות כי היה שבת, בעלי הלך להכין לי תה ולא היו כפיות, אנשים לקחו סוכר מהצנצנת עם האצבעות...
באופן כללי מזל שהמשפחה שלי גרה קרוב ובאו הרבה אחרת הייתי מרגישה נטושה לנפשי, אף אחת מהאחיות לא באה להציע עזרה וגם כשהעזתי לבקש משהו (כרית נוספת בגלל המיטה הלא נוחה) אמרו לי בחצי פה "אחר כך" וכמובן שלא חזרו.  בקיצור - אני יצאתי משם עם הרגשה שאני לא חוזרת לשם...
עכשיו אני נזכרת שלפני זה ביקרתי שם חברה וכבר אז הייתי מזועזעת מהצפיפות וחוסר התנאים במחלקת יולדות.  אמנם יש שם גם חדרים יפים ומשופצים אבל לא כולן זוכות...
אבל מן הסתם יש גם הרבה כאלה שנהנו. 
 
(סליחה על האורך)
לי אף אחת לא עזרה להתקלח בשערי צדק... עניין של מזלפצקרשת
מחריד ממש!!!דבי חיה
אצלי, בכל הלידות לא נתנו לרדת מהמיטה לפני 6 שעות מהלידה. וגם זה רק בליווי של אחות. (ילדתי ב-3 בתי רפואה שונים, וזה היה הנוהל).
אני ממש מזועזעת. בטח שתתעלפי!!!
אני הייתי מגישה איזו תלונה חריפה על כך שנאלצת להביא לבד את התנוק לקומה אחרת.
אבל בטוח שהפרסום השלילי פה יעשה את העבודה...
ילדתי בביקור חוליםאנונימי (פותח)אחרונה
לא מזמן וממש נהנתי מהצוות בחדר לידה היתה לי מילדת מהממת...(ענין של מזל)
ונכון לא קילחו אותי אבל המילדת נכנסה לראות אם אני מסתדרת.
כשהגעתי למחלקה רצו לשים אותי בקומה שניה אך בקשתי קומה ראשונה ונענתי ישר...
היתי עם עוד אחת בחדר והיה שקט וכיף!
הארוחות בוקר חבל על הזמן צהריים סביר וערב גם אחלה...
ילדתי בשבת ונהנתי מהאוירה שהיתה...
בקיצור אני נהנתי מאד!
 
נ.ב לבעלי הפריע השעות ביקור שמאד מקפידים...
 
היה שווה שבשיחרור קבלתי שובר של 300 ש"ח לבזאר שטראוס \לילה בבית החלמה טלז סטון.
מישהי יודעת את המספר פלא' של מיכל בודהיימר (דולה)?אנונימי (פותח)
שמעתי שהיא בכיוון של לידה טיבעית / בתנועה. והמליצו לי. מחפשת פלאפון שלה דחוף
תודה רבה.
אם את עדיין צריכה, אני מכירה חברה של חברה שלהאנונימי (פותח)
תעדכני ואני אשיג לך בעז"ה (זה השם שלה לפני הנישואין, נכון?)
אני אשמחאנונימי (פותח)
ממש תודה.
ולא נראה לי שזה לפני הנישואין.
תבורכי.
מאיזה מקום בארץ?חילזון 123אחרונה
מתעורר המון בלילה...תהילולה
זה ילד ראשון שלי ולכן אני ממש לא יודעת אם זה בסדר...
הפיצפון המתוק שלי כבר בן 7 חודשים (וקצת), אוכל, זוחל ומתפתח יפה ב"ה!
אבל...
עדיין מתעורר ה-מ-ו-ן בלילה.
אני מניקה אותו לפני השינה (בערך בשבע) ועד שמונה הוא כבר ישן...
אבל אז מתעורר בסביבות עשר אחת עשרה ושוב באחת ושוב בשלוש...
ואני , שבטוחה שזה מרעב, מניקה ומניקה עד שפשוט אין לי חלב, גם כי הוא יונק כל שעתיים שלוש וגם כי אני בקושי ישנה...
זה ממש קשה, כי אני בקושי מתפקדת ביום, וכל הסובבים אותי סובלים מהעייפות שלי
אז לפני כמה ימים ניסיתי לתת לראשונה תוספת קטנה של מטרנה אחרי ההנקה של 22-23, ובאמת זה עבד והוא ישן עד הבוקר...אבל זה החזיק בדיוק שני לילות ושוב חזר להתעוררויות הרבות.
חשוב לציין שהוא לא רוצה כלום, לא מים לא מוצץ. ממש צורח מבכי עם דמעות (קורע לב...) ורק ההנקה או הבקבוק עוזרים לו להרדם.
מה העניין? האם עשיתי טעות ש"הרגלתי" אותו לאכול בלילה (אם יש דבר כזה...)
 
אשמח לתשובות מהמנוסות
ככה זה תינוקות...יוקטנה
כמו שהוא לא יודע עדיין ללכת, והוא עדיין לא יודע לדבר, ככה הוא עדיין לא יודע להרדם בעצמו, וצריך "עזרה" בלילה. בדרך כלל - הנקה עוזרת. 
ומי שתכנן את הכל עשה את זה כל כך בחוכמה! בלילה באמת יש לך פחות חלב (ויותר מים בחלב יחסית לשעות היום), כך שהתינוק לא יצטרך לעסוק בעיכול הרבה אוכל בלילה, בזמן שהוא ישן, למרות שהוא יונק  
אין כמוך כרגילתהילולה
חידשת לי לגבי החלב הדליל בלילה, ותודה על כך. ואם כבר ענית אז יש לי עוד כמה דברים על הלב.
חשוב לי לציין שאני גרופית של הנקה, נלחמתי בשיניים כדי להניק. ונהנתי מכל רגע, זה הדבר הכי מקסים שיש.
אבל עדיין...זה קצת קשה לי לישון שינה מקוטעת. אנחנו לא מסתדרים עם הקטע של השינה המשפחתית, אלא מעדיפים פשוט לשים את המיטה שלו לידינו, והוא סה"כ מאוד אוהב את המיטה שלו וישן בה (בין ההתעוררויות) מצויין גם ביום וגם בלילה. הוא פשוט מתעורר כל 3 שעות כבר 7.5 חודשים. ובבוקר אני עייפה וחסרת כוחות ומרוקנת מחלב לגמרי. והוא אגב גם לא רוצה לינוק בבוקר אחרי לילה שלם של יניקה ובגלל זה נדלקה לי נורה אדומה שאולי זה מעגל כזה שהוא בעיקר יונק בלילה ואז ביום פחות וחוזר חלילה.
מה גם שאני כל הזמן שומעת מאימהות לתינוקות בני גילו שהם ישנים כמעט לילה שלם רצוף...ובגלל זה התחלתי לחשוש שמשהו לא בסדר עם החלב שלי בלילה איכותית או כמותית...
חוץ מזה אני מודה כל יום לבורא עולם על המתנה המדהימה שהוא נתן לי! ושרק יהיה בריא. הכל מתגמד.
אולי...veredd
תנסי אחרי ההאכלה הראשונה פשוט לישון איתו עלייך? אני אומנם ממש לא חסידה של שינה עם תינוק עד גיל מאוחר, אבל הוא עדיין קטן, ויכול להיות שהוא פשוט צריך קצת הרגעה. תאכילי אותו טוב לפני השינה, תניקי אותו פעם אחת שהוא מתעורר ואז תנסי פשוט לישון כשהוא עלייך. זה עבד עם הבן שלי. ואז הוא פשוט מתעורר בבוקר רעב והכל בסדר. אם זה יצליח אז אולי הוא גם יחזור לאכול ולישון בשעות נורמליות... בהצלחה!
הצעה הפוכה...כינוי סתמי
אצלנו דווקא כשהעברנו אותם לחדר אחר הם ישנו יותר טוב...
אמרו לי שהתינוק קם כי הוא מריח אותי ובא לו פינוק. ניסינו וזה עבד. אני יודעת שלא לכולם זה עובד, וכמה לילות צריך לקום וללכת לחדר אחר, ולחמם בחורף עוד חדר וכו' , אבל שווה את הנסיון לדעתי.
בהצחה
שני הקטנים שלייוקטנהאחרונה
קמה וקם כל שעתיים שלוש בלילה,עד גיל הרבה יותר מאוחר, ולא נראה לי שיש לי בעיה כלשהי בחלב
כעקרון עד גיל שנה לא מומלץ שלא להענות לרצון לינוק של תינוק, גם בלילה, מחשש שהוא באמת צריך את התוספת של המזון או הנוזלים. עם זאת, אם את מרגישה שאין סכנה שהוא רעב (או צמא), אתם מוזמנים לנסות להחזירו לישון בדרכים אחרות מלבד הנקה. למשל, בעלך יכול לקחת חלק בהחזרות לשינה בלילה - אולי כך התינוק לא יחשוב דווקא על הנקה? רק תהיו רגישים לאיתותים שלו בזמנים הללו, כך שלא תשאירו אותו בלי תחליף הולם למה שהוא מחפש וצריך.
אפרופו הרפיה,קצת אחרת
מכירות את התופעה של קשיים להרדם? עד שהתינוק נרדם עם צפי לשעתיים שקט, אני נכנסת למיטה, סוגרת את התריס, מתכסה בשמיכה ו... גררעעעעע  לא מצליחה להרדם!!! אני מדברת על שעה או שעתיים של שכיבה במיטה בלי להרדם. פעם הייתי נעשית מתוסכלת וקמה עוד יותר מתוחה ועצבנית, עם שרירים קשויים ואכזבה. היום לפחות אני מסוגלת לראות את ההומור שבמצב ולגחך. וזה לא שאני לא עייפה, אחרי לידה ב"ה עם פעוטות מתוקים שזקוקים לאמא נמרצת.
מישהי גם מתמודדת עם קושי כזה? איך אתן מצליחות להרפות?  
אצלי המצב בדיוק הפוך!אם הבנים12
בס"ד

1.  אולי יש משהו שמטריד אותך ויעזור לך לכתוב כל ערב במחברת / יומן את אירועי היום, או תודה לד' על חסדיו שעשה עמך.

2. זה זמן לחשוב ולתכנן דברים...

3. תכלס' זה לא מצב טוב לאורך זמן כדאי לטפל בזה: מוח אחד, רפלקסולוגיה וכו' פנקי את עצמך!!!

חיבוק!
אצלי דווקא הפוך ממךטל תלתל
ככל שאני חושבת יותר ככה אני דוחה יותר את השינה. וגם אם אני נרדמת המחשבות ממשיכות לתוך החלומות ואני קמה בתחושה שלא ישנתי בכלל...
הרעיון של לכתוב בסוף היום את הכל נשמע לי מוצלח לצורך העניין.
השיטה שלי היא לאטום את הראש ממחשבות. אני מכריחה את עצמי שלא לחשוב כלום ורק להקשיב לקולות (שבדרך כלל אין. מאוד שקט ביבוב בלילה...) של הרוח, של הלב וכו'. הרעיון הוא לא לתת לשום מחשבה לעבור בראש וכדי להצליח צריך להקשיב למשהו אחר, חיצוני. תראי שבתוך שלוש דקות, לכל היותר, תרדמי ותשני טוב. צריך קצת להתאמן כדי להצליח.
תשני טוב!
טל תלתל, תצחקיקצת אחרת
גיליתי מה מרגיע אותי: הרעש של המכונת כביסה!!! זה מוזר, נכון? אבל ככה אני מרגישה שהבית לא מוזנח בזמן שאני נחה, כאילו זה נותן לי פרבילגיה לנוח כמה שצריך. הטרטור הזה גם מסווה רעשים אחרים במשהו מונוטוני (אני מאוד רגישה לרעש ואנחנו גרים במקום מרכזי ככה שבשעות היום יש תמיד המולה כלשהי).
תודה אם הבנים,קצת אחרת
זה קורה לי רק בתקופה הצמודה ללידה, כשהלילות ממש הפוכים. בשלושת הימים האחרונים התינוק דווקא ישן טוב בלילה (קם לאכול אבל חזר לישון בלי בעיות) והצלחתי להרדם דווקא בקלי קלות במשך היום. כנראה שמחסור קיצוני בשינה, יחד עם ההתרגלות לתינוק חדש וחזרה לשגרת תפקוד 24 שעות ביממה זה לא מתכון לרוגע... שלא להזכיר הורמונים משתוללים (:
מכירה מאודדבי חיהאחרונה
לפעמים המתח הזה של "יש לי שעתיים בדיוק לישון ואני כ"כ סחוטה" לא נותן להרדם. מה שלי עזר זה היה א. או להחליט שעצם זה שאני במיטה, הגוף מקבל את המנוחה. לוקחת ספרומנסה להנות מהקריאה. ב. לקחת קצת רסקיו, למרוח על שורש כף היד ולשים טיפות מתחת ללשון. לפעמים גם זה עוזר להרדם.
איחולי.
יקירותי!אנונימי (פותח)
נראה לי שלכל אחד יש את ה"תיק" שאיתו הוא מסתובב. ולכל אחד מתאים תיק אחר.
הסבר להודעה: אני רואה שיש פה הרבה הודעות של "סליחה שאני מתפרקת וסליחה שיש אנשים שרוצים ילדים אבל אני חייבת להתפרק"
לכל אחד יש את הנסיון שלו! ולכל אחד מותר שיהיה לו קשה הנסיון שלו ונראה לי שאין צורך "לבקש רשות" בשביל להתפרק. תרגישו חופשי בשביל זה אנחנו כאן. כמובן עם הרגישות שצריך.
כמו שמישהו יתלונן על המשכנתא שהוא צריך לשלם ולא נגיד לו סליחה מה אתה מתלונן? תגיד תודה שיש לך בית! אני עדין משלמת שכר דירה. אלא ננסה להבין אותו במקום שקשה לו.
מקווה שהיה מובן.
כל הצדק איתךאנונימי (פותח)
אפילו במאה אחוזים, להתפרק מותר ואפילו רצוי - כל עוד זה לא כל הזמן - וזה שיש ילדים או בהריון לא אומר שלא קשה ואף אחת היא לא סופראמא אלא אם כן את באת מאיזה פירסומת.
מובן בהחלט...אור היום
ואת צודקת בדברייך (: (ובתור אחת שמרגישה שהיא מאלה שמתלוננות, עזר לי לקרוא את מה שכתבת). תודה שכתבת, ולילה טוב (:
שכחתי להוסיף...אור היום
מה שכתבת מאוד מזכיר לי את זה שפעם אמרו לי, על איזו בעיה שהייתה לי, "שאלה יהיו הצרות שלך"- אבל אלו היו הצרות שלי באותו זמן (גם אם הן היו צרות של עשירים...).
הסליחה היא מעצמי!קוינטהאחרונה
מסכימה לגמרי!ותודה שכתבת.
אבל נראה לי שהסליחה היא לפעמים מעצמינו. אנחנו מתפדחות שאנחנו "מעיזות" להתלונן על משהו שהוא ברכה עצומה. אני לא מאפשרת לעצמי להיות מסכנה  כי מייד יש קול שכועס. וזה עוד לפני הפורום.
ולכן נראה לי שאת מה שאת אומרת עוד צריך להכניס לעצמינו בשלב הקודם: מותר לך להרגיש מה שאת מרגישה!!!!
וברגע שאקבל את הרגשות הן יירפו מייד.כי כשאני נאבקת בהם וכועסת על זה שאני מרגישה לא טוב אז זה רק מגביר את זה. אבל זה משהו שלומדים לאט לאט...
בהחלט עזר לי מ-א-ו-ד לפרוק פה. וזה ממש חשוב. והנה הבוקר אני אדם אחר לגמרי....ב"ה!
יום טוב ושמח!!
שאלה דחופה בקשר לחיסונים לילדת בית ספרדבי חיה
אז ככה, היות ונעלם לנו פנקס החיסונים, לא קיבלה ביתי את החיסונים של כיתה א' ו-ג'. בסוף החודש הזה, נגמר החוזה של החברה שמטפלת בחיסונים (משהו כמו "החברה לבריאות התלמיד" או מה...) והם בקאסח לגמור עם אילו שלא חוסנו. כך קיבלתי פתאום זימון להשלים את החיסונים כאן ועכשיו...
אז ככה. מה שיש לה להשלים: פוליו, טננוס, חצבת-חזרת-אדמת, ו- היות ובילדותה הוצאתי את השעלת מהתרכובת שקיבלה, האחות ממליצה לתת גם שעלת.
 
לי זה נשמע ממש מוגזם ל"התקיף" את הגוף בצורה כזאת. האחות טוענת שזה ממש אפשרי.
 
מה דעתכן? מה הכי חשוב?
 
(הלחץ הוא לכיוון החיסון עם החזרה, עקב המגיפה שפרצה באיזורינו. הקטע הגדול הוא שכל מי שחלה בחזרת היה מחוסן. אז מה הועילו החכמים?!)
 
ובכלל אני שואלת את עצמי, מה החידושים האילו של חיסונים נוספים?! בזמנינו חיסנו עד גיל 3, ואז חיסנו בכיתה ו' נגד אדמת וזהו.
מה גילו? מה התחדש?
 
כל מי שיש לה מה לבאר לי/להסביר/לשכנע, אשמח לשמוע.
 
 
לצערי אין לי איך לעזור ולייעץ - אני לא מבינה בחיסופצקרשת
 
יש לי רק תשובה עקרונית לגבי הפסקה האחרונה שלך - תשובה שנכונה להרבה נושאים ואולי גם לנושא החיסונים:
בזמננו לא היו חגורות בטיחות וכיסאות בטיחות. התוצאות שנכתבו בדם הובילו לגיבוש הנחיות חדשות (אני מתה על 'אנחנו אף פעם לא נחגרנו והנה כולנו בסדר היום'. המממ... חוץ ממי שכבר לא בסדר ולא יהיה בסדר, נכון?).
בזמננו כמעט אף תינוק לא ינק מעבר לשלושה חודשים. התוצאות המבהילות באחוזי התחלואה והתמותה של התינוקות הובילו את משרד הבריאות לקרוא לנשים בכל פה שיניקו.
מה שנעשה בזמננו נותן נתונים ומידע לגבי מה כדאי לעשות היום. לחזק את מה שבמבחן התוצאה התברר כמוצלח, ולשנות את מה שלא.
 
חיסוניםןאנונימי (פותח)אחרונה
תשמעי, נושא החיסונים הוא מלא בפוליטיקה כסף ועוד כל מיני,
כל המחקרים שנערכו בנושא נעשו ע"י חברות התרופות שמייצרות את החיסונים (וכמובן גם מרוויחות מיזה)
מצד שני, אלה שנגד חיסונים הם כל כך היסטרים על זה שאני באופן אישי היה לי קשה להחליט...
יש את "חוסן" שניתן להתייעץ איתם גם בכללי לגבי כל חיסון וגם לגבי שאלה כזאת. הם  מאוד נחמדים וזמינים תמיד
לי נראה שזה באמת יותר מידיי לגוף קטן וחמוד.
בהצלחה.
התעייפתי.אור היום
כבר כמה שעות שאני עם בחילות (כאילו על סף הקאה, אבל לא באמת), והתחילו לי גם כאבי בטן לא מובנים (בעיקר כשאני יושבת, כאילו כל איברי הגוף נמחצים להם כלפי מטה או משהו כזה).
ואין לי כוח. אני עייפה כ"כ, ולא רק בגלל השעה ובגלל שיש לי מעט מדי שעות לישון (יש לי בדיקות דם ממש על הבוקר). המאבק המתמשך בקשיים האלו מתיש אותי.
וזה כ"כ לא הסגנון שלי להיסחף ככה אחרי חולשות או אחרי הגוף שלי, אבל אני לא מצליחה לעשות אחרת. הבחילה הזו חזקה מדי עבורי. קשה לי להשלים עם השינוי הזה...
אה, וגם דיממתי קצת מקודם. ממש לא יודעת למה, אבל זה קצת מדאיג אותי.
 
אבל, בגלל שאין רע בלי טוב- הצלחתי היום סופסוף לתפוס את רופאת הנשים שלי שהסכימה לפגוש אותי השבוע, בלי תור, כדי לתת לי הפניה לאולטרסאונד (יש עוד הרבה זמן, יחסית, עד לתור שקבעתי איתה, וקצת הלחיץ אותי שהאולטרסאונד יהיה בשבוע מתקדם). ואולי היא גם תבדוק דופק של העובר, על הדרך (:
וגם בעלי מקסים ביותר, ותומך בי מאוד מאוד מאוד (:
 
לילה טוב...
מתוקונתאנונימי (פותח)
מניסיוני הדל דימום זה ממש תלוי האם זה כתם? חום או אדום? לרוב כתמים קורים בהריון (לי מסתבר תמיד) במיוחד שמתאמצים. לשתות הרבה הרבה הרבה ולנוח המון ולעשות כל דבר שיעודד \ יצחיק אותך . ולבדוק אם הכתמים טהורים או לא - חשוב ביותר.
 אולי קצת התבודדות לדבר עם השם שיעזור לך לשמוח ויתן לך כוחות לעבור את זה. אין כמו השם יש לו את הכל בשפע!!!!
 אני מקווה שהבדיקות עברו בסדר ושאת נחה ושומרת על עצמך. תהיי חזקה.
תודה...אור היום
האמת שזה היה גם וגם (: ולא כ"כ התאמצתי, עד כמה שזכור לי. ויצאתי מעפנה היום, כי התעכבתי עם לשים את זה לרב לבדיקה בשעות האור, וכרגע בעלי ואני נוהגים איסור, בגלל הספק
 
והשיחות שלי עם ה' יוצאות לי לאחרונה בעיקר בזמן שאני בוכה... וזה עוזר ממש, אבל לא כ"כ נחמד להרגיש לא טוב. נו טוב, שיהיה.
 
והבדיקות הן מחר.
 
שוב תודה, ולילה טוב (:
נשמע שאת צריכה להקשיב לגוף שלך!יוקטנה
ולטפל בעצמך! לנוח, "להתפנק"... בהודעה כתובה לא רק הבעיה, אלא גם הפיתרון! תדאגי שזה יקרה! 
אני מנסה, אבל הוא לא מדבר אליי (;אור היוםאחרונה
אשתדל לטפל בעצמי, אבל לוקח לי זמן להסתגל לאורח חיים מתפנק יותר, קליל יותר, ופחות תובעני. אבל את הקטע של המנוחה אני עושה די טוב, בעיקר בגלל שאין לי כוח לעשות כלום...
 
ותודה רבה (:
שאלהרוני ושמחי
שלום, אני חדשה כאן.
אני בשבוע 34 וכבר חודש שיש לי תופעה: כל פעם אחרי שאני שוכבת כמה זמן, (זה קורה בעיקר באמצע הלילה, אחרי שינה ממושכת) כשאני קמה, כואב לי ממש בגב התחתון, כמעט בישבן, בעיקר בצד אחד, מן לחץ כזה שגורם לי קושי ללכת וממש לצלוע. זה נמשך בסביבות הדקה ואז עובר. כואב לי גם כשאני רוצה להתפך מצד לצד, אני צריכה לעשות את זה ממש לאט וגם אז זה כואב.
רציתי לדעת האם זה נורמלי? והאם יש משהו לעשות שייקל על העניין?
(זה הריון שלישי ולא זכור לי דבר כזה מההריונות הקודמים)
תודה רבה! 
נשמע כמו סימפזיוליזיס קל יחסית.בילי
תחפשי בגוגל. תמצאי מאמרים בנושא, ותראי אם מה שכתוב שם מתאים לחלק ממה שאת מתארת.
יש שם גם המלצות מה לעשות.
אצלי זה התחיל ממש מוקדם ודי כואב אז הלכתי לאוסטאופתית, זה אמנם עזר, אך לאחר זמן התחיל להחמיר שוב,
אולי כי לא עשיתי בדיוק מה שאמרה כמו מנוחה, חגורה כל היום וכו'...
 
בהצלחה! 
תודה רבה!רוני ושמחי
לא שמעתי על המונח הזה, אבדוק באינטרנט.
אם לא תמצאי תגידי וארשום לך טיפים שאני זוכרת...ביליאחרונה
***אירוח בפורום בנושא שיטת קיי***יוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך ט"ז אדר תש"ע 14:10
היום ומחר תתארח ימימה בפורום הריון ולידה, ותענה על שאלות אודות הכנה ללידה בשיטת קיי.
שרשרו שאלות כאן בשרשור הזה, וימימה תשמח לענות
ימימה כותבת:
 
"כמה מילים על השיטה: שיטת קיי היא שיטה להקלה בלידה בעזרת הרפיה עמוקה, דמיון מודרך וכלים לניהול כאב. בשיטה עושים גם עיבוד חוויות לידה קודמות (מעולה לויב"ק) וכן היפוכי עובר. בעזרת הכלים שהשיטה נותנת היולדות חוות לידה בדיוק כפי שהיו רוצות שתהיה. אפשר להגיע בעזרת הכלים הנלמדים גם ללידה ללא כאבים. ההדרכה מתקיימת בשלושה מפגשים בני שעתיים. השיטה טובה לניהול כאבים נוספים ולשינוי דפוסי התנהגות וחשיבה באופן כללי, אבל כרגע אני מתמקדת בלידה. בכל מקרה, גם הכלים הנלמדים לפני לידה יכולים לשמש בסיטואציות סטרס שונות בחיים.
 
משהו על עצמי - אני אם לאבישג (4.5) ואיילת (שנה ועשרה). אבישג נולדה בניתוח קיסרי חירום ואיילת בלידה מהירה וטובה. לאחר שלמדתי קצת על שיטת קיי הבנתי שלפני הלידה של איילת עשיתי את אותו הדבר לעצמי פחות או יותר, רק תוצרת בית (ולכן כאב לי, אילו הייתי לומדת מסודר אולי הייתי גם נמנעת מכאב ). כתבתי על כך להארץ והחלטתי ללמוד את השיטה בעצמי כדי להנחיל אותה לכמה שיותר נשים."
 
שלום לכולן ותודה ליוקטנה על קבלת הפניםאנונימי (פותח)
אהיה פה מאוחר יותר בערב וכן מחר ומחרתיים ואשמח לענות על שאלותיכן.

בינתיים אני מצרפת לינק למאמר שכתבתי בהארץ.
שלום וברוכה הבאהבילי
איפה אפשר לעבור קורס בשיטה?
וכמה זה עולה?
תשובה לביליאנונימי (פותח)
יש כמה מדריכות בשיטה בארץ, רובן מרוכזות באזור השרון והמרכז ורק אחת בצפון. כל אחת מהמדריכות יכולה להעביר הדרכה לקראת לידה וכן גם המתלמדות (כמוני) כל עוד לא מדובר במקרה קשה במיוחד שבו צריך לעשות ניתוח לעומק של לידה קודמת טראומטית או משהו בסגנון.

המחירים של המתלמדות הם 300 שקל (לפחות) לשלוש פגישות (דהיינו, 100 ש"ח לפגישה בת שעתיים) ואילו של המדריכות הוותיקות הם לכל הפחות 300 שקל לפגישה אחת, מחיר מדויק אפשר לשמוע מהן.


תודה. ועוד שאלה...בילי
יותר מעניין אותי הקטע של השיטה לחיים עצמם ופחות ללידה.
זה תורם גם למהלך יותר רגוע של השגרה וכו'? אשמח אם תוכלי להרחיב על כך.
בהחלט תורם,אנונימי (פותח)
קודם כל - זה טוב גם לריפוי מכאובים שאינם דווקא צירי לידה. את זה אני אומרת מניסיון אישי . ברגע שאת יודעת להרפות - זה עובד כמו קסם בכל מקום.

נוסף על כך, אחד הדברים שנלמדים בהדרכה הוא להיכנס להרפיה בזמן קצר. כשיש הרבה ילדים במרווחים קטנים ומחסור חמור בשעות שינה אחד הדברים החשובים הוא לדעת למצוא חמש דקות פה עשר שם כדי להיכנס להרפיה עמוקה ממש, ששקולה - אם עושים אותה כמו שצריך - לשעה של שינה. וזה כבר תורם למהלך רגוע יותר של השגרה מאמא מותשת ועצבנית.

חוץ מזה, כשמתרגלים הרפיה על בסיס יומיומי (או כמעט יומיומי), בלי קשר לשעות שינה, משהו באורח פלא מתחיל להשתנות בחיים, גם אם זה בהתחלה בדברים קטנים. (אוי, אני קוראת את עצמי וחושבת שאני נשמעת כמי שפתאום ראתה את האור, אבל האמיני לי - זה לא אור, זו אמת בסיסית לחיים.)


שלום ימימהקצת אחרת
קראתי את המאמר והשיטה נשמעת לי מאוד מעניינת, אם כי אני חייבת להודות שאני די ספקנית (לידה נטולת כאב, תינוק שמחליק החוצה...). אשמח אם תוכלי להרחיב לגבי עצם השיטה.
יש לי גם כמה שאלות ספציפיות:
1. האם זה שהיולדת נמצאת בהרפיה זה אומר שהיא צריכה להמצא בחוסר תנועה?
2. איך מיישמים את השיטה בתוך בית החולים, כאשר הרבה פעמים אין לך שליטה על מה שקורה? מרגע שאת מגיעה לבית החולים, את די נתונה למרותו של הצוות הרפואי (ומבחינתי טוב שכך), אבל לפעמים מכתיבים לך מציאות שהיא לא נוחה לך, כמו להכריח אותך לשכב במיטה כשאת רוצה להסתובב.
3. מהם היסודות/המקורות הרוחניים של השיטה? חשוב לי לדעת שאני יכולה ללמוד דבר חשוב כזה בלי לחשוש שיהיו מעורבים רעיונות שהם זרים ליהדות.
4. האם יש כבר נשים שהתנסו בשיטה הזו במשך 3 לידות לפחות? סליחה על הפקפוק, אבל כולנו הרי יודעות שכל לידה היא שונה ומיוחדת. קשה לי להסיק מסקנות לגבי שיטה שלא נוסתה מספר פעמים לפחות.
ו... ברכותי! מי שעוסקת בשכלול דרך לגרום לנשים ללדת יותר בקלות ובשמחה עושה שליחות חשובה לעולם כולו!
תגובה לקצת אחרתאנונימי (פותח)
אתחיל במענה לשאלות:
1. בהחלט לא צריכה להיות בחוסר תנועה. תמר, המורה שלי, סיפרה על מישהי שישנה רוב הלידה שלה בעזרת השיטה ובסוף הגיעה לקיסרי, כי שום דבר לא התקדם אבל בהחלט, בזמן התכווצות (כך אנחנו קוראות ל"ציר" כדי לנטרל אותו משלל הקונוטציות המתלוות למילה) אם נכנסים למצב תודעתי קצת שונה, נגיד כמו זה של בהייה בטלוויזיה, זאת אומרת, מעבירים את הקשב אל מחוץ לגוף ולא מתמקדים במה שקורה בגוף, אפשר לת להתכווצות לעבור בלי להתעכב על כמה שזה כואב. (כי זה לא חייב להיות.)
2. דווקא הדוגמה שנתת טובה - כי אם צוות בית החולים כופה עלייך מצב שלא נוח לך את יכולה לגייס לעזרתך את הכלים שקיבלת ולהשתמש בהם כדי להקל על עצמך. כמובן, ככל שאת רפויה יותר ומשוחררת יותר כך גם הסיכוי לסיבוכים קטן יותר, הכל זורם כמו שצריך, ועל כן, בדרך כלל אם אין לצוות סיבה מיוחדת - לא ישכיבו אותך על המיטה בכוח. (למעט ניטור בהתאם למדיניות בית החולים פה ושם.)
3. בקשר למקורות רוחניים - השיטה אינה שיטה רוחנית. יש לה בסיס פיזיולוגי חזק ביותר והיא עובדת על עיקרון בסיסי שלכל מה שאנחנו חושבות יש השפעה על הגוף שלנו. המוח הוא האיבר החזק ביותר שלנו. הנתיב העצבי שפועל במחשבה על גירוי גם בלי שיהיה גירוי הוא אותו הנתיב שעובד גם בהינתן הגירוי. חשבי על מלפפון חמוץ וראי איך בלוטות הרוק שלך מתחילות לעבוד. ככה גם כשאת חושבת, למשל, להשתיק לזמן מה חלקים מסוימים בגוף ולמנוע מהם מעבר של כאב. העניין היחידי הוא שפה צריך ללמוד קצת יותר לעומק איך להרפות ולתרגל את זה. אבל להרפות באמת, ברמה עמוקה ביותר. בקשר למקורות - השיטה היא שילוב של כמה שיטות הרפיה, היפנוזה (בלי ההיפנוזה, כי אסור בארץ למי שאינו רופא, פסיכולוג או רופא שיניים) ודמיון מודרך שלמדה המורה שלי, תמר עילם, בארצות הברית.
4. לא ידוע לי על נשים שעברו שלוש לידות עם השיטה (היא קיימת רק שש שנים, כן, אני יודעת שאפשר ללדת שלושה ילדים בשש שנים ואפילו מכירה אישית כאלה שעשו את זה ), אבל מדריכות ותיקות שעובדות גם כדולות מספרות על הבדלים משמעותיים בין לידות שהן מלוות עם יולדות שלמדו קיי לבין כאלה שלא. גם זה משהו.

ותודה על הברכות.

אשר לעצם השיטה, ארחיב בהמשך, הזמן קצר והמלאכה רבה ולצערי, נתקעתי עם ילדה חולה כך שאנסה לענות היום כמה שיותר ומחר שוב אוכל רק בערב (תכננתי לענות גם בבוקר :-/)

תודה ימימהקצת אחרת
זה נשמע מעניין יותר ויותר.
רפואה שלמה לבתך!
מה רע במילה 'ציר'?פצקרשת
מילה כל-כך יפה, עם המון משמעות וקשרים למילים אחרות.
 
הוחלט ש'ציר' = כאב, אז עדיף לא להשתמש במילה הזאת? קצת כמו להחליט שנכה = עלבון, אז עדיף לא להשתמש במילה הזאת. תמיד מוזר לי קו המחשבה המצמצם הזה.
תשמעי -אנונימי (פותח)
כמי שרוב חייה הבוגרים התעסקה בשפה (אני מתרגמת ועורכת במקצועי) אני האחרונה שתדיר מילה מהשפה. אני גם אומרת "בעלי" למגינת לבם של לא מעט אנשים בסביבתי, ואבוי, הרחם שלי נשאר בלשון זכר, ולא, כמקובל במקומות מסוימים - נקבה.

אבל מכיוון שהמילה טעונה מאוד בכאב, אני מעדיפה לומר התכווצות, או "פעילות רחמית" ולהשאיר את הצירים לאלה שבאמת כואב להן.

אגב, לא חייבים לוותר על הכאב, ומי שחושבת שזה לא לידה בלי זה, בהחלט יכולה עדיין להיעזר בשיטה. המטרה אינה להגיע ללידה ללא כאב, אלא ללידה כפי ש*את* רוצה שתיראה. וזה עובד.

(משהו אישי - לפני הלידה של איילת כתבתי לי סיפור לידה - איך הלידה שלי תיראה. והיא נראתה די דומה למה שכתבתי.)
אני לקראת לידה שביעית+mp8
מעולם לא השתתפתי בקורס הכנה כלשהו מאוד אשמח לשמוע על "כלים לניהול כאב".
למען הגילוי הנאות- בחצי מהלידות (כשזה התאפשר-) לקחתי אפידורל לשיכוך הכאב, וזה האריך מעט את זמן הלידה- בהשוואה ללידות שילדתי בלעדיו.
אני פתוחה לשמוע על דרך אחרת (לא נראה לי שאספיק לעבור הפעם קורס מסודר, כי אני כבר ממש לפני, אבל אשמח לכל טיפ שתוכלי לתת, על הרפיה ועל ניהול כאב ועל דרך להחיש את הלידה עצמה- כשהיא כבר בעיצומה!!)
תגובה לאם-פי6אנונימי (פותח)
קודם כל - אין צורך בהתנצלות ובגילויים נאותים, אני לא נגד אפידורל באופן גורף.

דבר שני - אני כמעט מתביישת לתת עצות למי שיש לה פי שלושה יותר ניסיון ממני בלידות .

בכל זאת, אענה על סמך הידע שיש לי לא רק כמי שלומדת את השיטה אלא גם כקוראת אובססיבית של סיפורי לידה. (לקראת הלידה השנייה קראתי הכל כדי לדעת איך לעשות את זה כמו שצריך!)

שמתי לב למשהו משותף להרבה סיפורי לידה שהסתבכו והתארכו: השלב הראשון (הלטנטי, עד לפתיחה 4) היה ארוך ומייגע, למה זה קורה? כי אנחנו כל כך בטוחות שלידה היא עניין כואב שיש נשים שעל ההתכווצות הראשונה נכנסות ל"כוננות צירים", עומדות עם סטופר ומתזמנות, ומרוב ציפייה לציר הבא, מביאות אותו על עצמן. הגוף מכווץ ומחכה ולא נותן לעצמו מנוחה. כך קורה שנשים מגיעות הרבה פעמים לחדר לידה כואבות ודואבות עם פתיחה של 2 ס"מ וציר רודף ציר.

העצה שלי לכל יולדת היא לא להתייחס בכלל לצירים הראשונים. להמשיך לחיות (כשיש עוד שישה ילדים בבית כל כך קל להסב את תשומת הלב לדברים אחרים שאינם צירים, לא?) אם זה לא בשעה שהילדים ערים, אז להכין להם דברים למחר בבוקר, לראות טלוויזיה אם יש, לקחת סרט טוב, להסיח את הדעת (אני הייתי בהצגה כשהלידה של איילת התחילה). רק כשעצמת ההתכווצויות כבר בלתי נסבלת להתחיל לחשוב על בית חולים.

גם בבית החולים, להימנע ככל האפשר מבדיקות פתיחה - אין לזה כל ערך - זה רק מלחיץ (כדאי לקרוא את המאמר מאיר העיניים הזה על בדיקות פתיחה ולמה הן לא עוזרות במיוחד). ובעיקר - להאמין שזה אפשרי, שלידה לא חייבת להיות כרוכה בכאב או בטראומה. ולהרפות ככל האפשר את השרירים. לזכור שתמיד יש רמה נוספת של הרפיה שאפשר להגיע אליה, ולנסות להיות שם.
מסכימה מאוד עם דברייך לגבי הצירים+mp8
וכך אני עושה (אין לי זמן להתקשקש עם נסיעות מיותרות,ובטח לא עם בדיקות מיותרות- אני נוסעת שכבר זה בטוח ללידה!!)
אין לי אפשרות להיכנס למאמר המדובר- כי אינטרנט רימון חוסם לי אותו, אשמח אם תעלי את עיקרי הדברים- או תוכלי להדביק את המאמר הרלוונטי.
שאלתי: איך מסיחים את הדעת מהכאב?? איך מגיעים להרפיה??
אגב, הלידות שלי לא התארכו בגלל סיבוך, אלא שפרק הזמן עד שהגעתי לשלב הלחץ- היה קצת יותר ארוך, ובלידות ללא האפידוראל- זה הגיע בבת אחת- מיד אחר שהגעתי לפתיחה של 6.
שולחת את הקובץ כפי שהוא אצלי במחשבאנונימי (פותח)
ודמייני את הדרך שהתינוק שלך עושה לפי הקישור הזה. זה יכול גם לעזור.
תודה רבה!!!+mp8
קראתי וזה נשמע נהדר, מאמינה מאוד ביכולת המחשבות לשלוט בעניין, מקווה שאצליח להתכוונן לכך ולהגיע לזה.
אשמח לקרוא עוד ולשמוע מתשובותייך לאחרות!!
יש לי סיפור קטן על כוח המחשבהאנונימי (פותח)
אמא שלי ילדה שש לידות טובות ומהירות. (אני השישית.) היא עצמה התייתמה מאם בגיל 12, ולכן לא יכלה לשאול את אמה איך היו הלידות שלה, היא רק זכרה שאחרי הלידה השלישית אמא שלה אמרה שהילד "החליק ממנה בקלות" או משהו כזה.

אז אחרי הלידה הראשונה שלה אמא שלי אמרה לסבתה - ידעתי שאלד בקלות כי גם אמא ילדה בקלות. סבתה מיהרה להעמיד אותה על טעותה - אמנם הילד השלישי נולד בקלות, אבל אמי ואחיה השני נולדו בלידות ארוכות ומתישות.

איך לדעתך היתה נראית הלידה של אמא שלי אילו ידעה את זה? יכול להיות שלא היתה כל כך קלה...
את כל כך צודקתקצת אחרת
נשמע לי כאילו את מתארת בדיוק מה שעבר עלי בלידה האחרונה. אמנם כל הזמן נשמתי לאט ובשליטה מלאה, אבל הרגשתי שבמקום להרפות הגוף שלי רק נהיה יותר ויותר מתוח וכלום לא מתקדם. באמת זו היתה לידה ארוכה ובסוף החליטו על זירוז...
קראתי בעיון את הכתבה ב"הארץ"יוקטנה
זה נשמע מדהים! 
רציתי לשאול איזו הכשרה עוברות המדריכות לצורך העבודה עם היולדת. כלומר, האם המדריכות מגיעות מרקע טיפולי כלשהו?
ליוקטנהאנונימי (פותח)
המדריכות עוברות הכשרה של שנה בשיטה, אצל המורה תמר עילם. תמר עצמה לא באה מרקע טיפולי והיא לא דולה, ולכן היא גם לא דורשת מהמתלמדות להיות דולות. בקורס שלנו, מתוך חמש, שתיים הן דולות בהכשרתן ושלוש לא.

אני באופן אישי למדתי אי שם בעברי הרחוק פסיכולוגיה לתואר ראשון. אבל בזה מסתכם התחום הטיפולי שלי.

וזה באמת מדהים.


לילה טוב, אמשיך לענות מחראנונימי (פותח)
לצערי איילת בתי חולה, מה שאומר שלא אוכל, כפי שתכננתי, לענות על שאלות ולהרחיב מחר בבוקר, אבל אם יהיו עוד שאלות אחזור מחר בערב ואענה עליהן ואם לא, ארחיב במה שהתחלתי. (עוד לא גמרתי את עבודתי הערב...)

לילה טוב.
אפשר עוד לשאול?חילזון 123
לא הספקתי עוד לקרוא את הכתבה אבל אשאל בכל זאת.
 
האם זה משהו שאפשר\כדאי ללמוד\לתרגל עוד לפני ההריון אם הלידות הקודמות לא היו משהו?
 
וגם - מה התפקיד שלך בתור מדריכה? כמה פגישות זה כולל? בקבוצה או לבד? איך בנויה ההדרכה שלך לנשים?
 
תודה : )
ברור שאפשר - וגם מחר, מחרתיים ובשבוע הבאאנונימי (פותח)
אני עוד אסתובב באזור ואענה על שאלות אם יצוצו.

ללמוד תמיד אפשר, לנתח לידה לא משהו זה לא משהו שחייבים לעשות בהיריון הבא, אפשר גם קודם. בהחלט. (המורה שלנו אומרת שהיא כבר עכשיו מכינה את הבת שלה ללידה. היא בכיתה ב' אגב. ואני עוד מתלבטת איך להסביר לבתי את סיפור חוה והנחש ואת העונש של חוה כשהיא שואלת. אני לא בטוחה שבא לי לספר לה מה אנחנו מבינים מ"בעצב תלדי בנים".) וכמו שאמרתי לעיל - ללמוד להרפות זה תמיד טוב.

כמדריכה אני קודם כל מלמדת את המודרכת להרפות, מוצאת יחד איתה את הכלים שיעזרו לה לא לחוש כאב, או להחליש את עוצמתו, מנתחת יחד עם המודרכת לידות קודמות או אירועים שיכולה להיות להם השפעה על הלידה הקרובה, מבררת אם יש גורמים שיכולים לגרום לאיזו שהיא תקיעות בלידה ומנטרלת אותם עד כמה שאפשר.

ההדרכה היא אישית בדרך כלל.

ההדרכה בנויה משלוש פגישות בנות שעתיים. בפגישה הראשונה יש היכרות עם היולדת, היכרות עם השיטה, הסבר על כאב בלידה והרפיה. בפגישה השנייה מנסים כלים שונים לניהול כאב ומלמדים להיכנס להרפיה במהירות. (בין הפגישה הראשונה לשנייה יש שיעורי בית - להקשיב להרפיות בקובץ אם-פי3 שאני נותנת.) בפגישה השלישית עובדים לעומק על גורמים שיכולים להפריע למהלך התקין של הלידה, אם יש כאלה, ונותנים טיפים ללידה מוצלחת יותר - סוגרים קצוות.
נשמע בדיוק מה שאני מחפשת...אמא ל-2
איך להגיע רגועה ללידה, וגם להצליח להשאר רגועה אם א"א לקבל אפידורל (אההההההההה...)
 
אז אפשר לקבל פרטים ? איפה יש מדריכות / מתלמדות? איך מגיעים אליהם?
כן, את הדבר החשוב ביותר לא כתבתיאנונימי (פותח)
קודם כל - המייל שלי: yemima  ב-gmail.com

חוץ מזה, רוב המדריכות והמתלמדות מרוכזות במרכז ובשרון. יש אחת בצפון. לצערי - זה המצב כעת ומי שגרה בירושלים, בדרום או בכל מקום אחר שאינו מרכז, צריכה לנסוע קצת. אני גרה ברמת גן.
תודה לימימה על האירוח!יוקטנה
מצטערת על האיחור - היתה איזו תקלה במחשב! 

שמחתי להתארח!אנונימי (פותח)אחרונה
אם יש עוד שאלות אפשר לפנות אלי במייל דלעיל. תודה לכן!