שרשור חדש
***אירוח בפורום בנושא שיטת קיי***יוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך ט"ז אדר תש"ע 14:10
היום ומחר תתארח ימימה בפורום הריון ולידה, ותענה על שאלות אודות הכנה ללידה בשיטת קיי.
שרשרו שאלות כאן בשרשור הזה, וימימה תשמח לענות
ימימה כותבת:
 
"כמה מילים על השיטה: שיטת קיי היא שיטה להקלה בלידה בעזרת הרפיה עמוקה, דמיון מודרך וכלים לניהול כאב. בשיטה עושים גם עיבוד חוויות לידה קודמות (מעולה לויב"ק) וכן היפוכי עובר. בעזרת הכלים שהשיטה נותנת היולדות חוות לידה בדיוק כפי שהיו רוצות שתהיה. אפשר להגיע בעזרת הכלים הנלמדים גם ללידה ללא כאבים. ההדרכה מתקיימת בשלושה מפגשים בני שעתיים. השיטה טובה לניהול כאבים נוספים ולשינוי דפוסי התנהגות וחשיבה באופן כללי, אבל כרגע אני מתמקדת בלידה. בכל מקרה, גם הכלים הנלמדים לפני לידה יכולים לשמש בסיטואציות סטרס שונות בחיים.
 
משהו על עצמי - אני אם לאבישג (4.5) ואיילת (שנה ועשרה). אבישג נולדה בניתוח קיסרי חירום ואיילת בלידה מהירה וטובה. לאחר שלמדתי קצת על שיטת קיי הבנתי שלפני הלידה של איילת עשיתי את אותו הדבר לעצמי פחות או יותר, רק תוצרת בית (ולכן כאב לי, אילו הייתי לומדת מסודר אולי הייתי גם נמנעת מכאב ). כתבתי על כך להארץ והחלטתי ללמוד את השיטה בעצמי כדי להנחיל אותה לכמה שיותר נשים."
 
שלום לכולן ותודה ליוקטנה על קבלת הפניםאנונימי (פותח)
אהיה פה מאוחר יותר בערב וכן מחר ומחרתיים ואשמח לענות על שאלותיכן.

בינתיים אני מצרפת לינק למאמר שכתבתי בהארץ.
שלום וברוכה הבאהבילי
איפה אפשר לעבור קורס בשיטה?
וכמה זה עולה?
תשובה לביליאנונימי (פותח)
יש כמה מדריכות בשיטה בארץ, רובן מרוכזות באזור השרון והמרכז ורק אחת בצפון. כל אחת מהמדריכות יכולה להעביר הדרכה לקראת לידה וכן גם המתלמדות (כמוני) כל עוד לא מדובר במקרה קשה במיוחד שבו צריך לעשות ניתוח לעומק של לידה קודמת טראומטית או משהו בסגנון.

המחירים של המתלמדות הם 300 שקל (לפחות) לשלוש פגישות (דהיינו, 100 ש"ח לפגישה בת שעתיים) ואילו של המדריכות הוותיקות הם לכל הפחות 300 שקל לפגישה אחת, מחיר מדויק אפשר לשמוע מהן.


תודה. ועוד שאלה...בילי
יותר מעניין אותי הקטע של השיטה לחיים עצמם ופחות ללידה.
זה תורם גם למהלך יותר רגוע של השגרה וכו'? אשמח אם תוכלי להרחיב על כך.
בהחלט תורם,אנונימי (פותח)
קודם כל - זה טוב גם לריפוי מכאובים שאינם דווקא צירי לידה. את זה אני אומרת מניסיון אישי . ברגע שאת יודעת להרפות - זה עובד כמו קסם בכל מקום.

נוסף על כך, אחד הדברים שנלמדים בהדרכה הוא להיכנס להרפיה בזמן קצר. כשיש הרבה ילדים במרווחים קטנים ומחסור חמור בשעות שינה אחד הדברים החשובים הוא לדעת למצוא חמש דקות פה עשר שם כדי להיכנס להרפיה עמוקה ממש, ששקולה - אם עושים אותה כמו שצריך - לשעה של שינה. וזה כבר תורם למהלך רגוע יותר של השגרה מאמא מותשת ועצבנית.

חוץ מזה, כשמתרגלים הרפיה על בסיס יומיומי (או כמעט יומיומי), בלי קשר לשעות שינה, משהו באורח פלא מתחיל להשתנות בחיים, גם אם זה בהתחלה בדברים קטנים. (אוי, אני קוראת את עצמי וחושבת שאני נשמעת כמי שפתאום ראתה את האור, אבל האמיני לי - זה לא אור, זו אמת בסיסית לחיים.)


שלום ימימהקצת אחרת
קראתי את המאמר והשיטה נשמעת לי מאוד מעניינת, אם כי אני חייבת להודות שאני די ספקנית (לידה נטולת כאב, תינוק שמחליק החוצה...). אשמח אם תוכלי להרחיב לגבי עצם השיטה.
יש לי גם כמה שאלות ספציפיות:
1. האם זה שהיולדת נמצאת בהרפיה זה אומר שהיא צריכה להמצא בחוסר תנועה?
2. איך מיישמים את השיטה בתוך בית החולים, כאשר הרבה פעמים אין לך שליטה על מה שקורה? מרגע שאת מגיעה לבית החולים, את די נתונה למרותו של הצוות הרפואי (ומבחינתי טוב שכך), אבל לפעמים מכתיבים לך מציאות שהיא לא נוחה לך, כמו להכריח אותך לשכב במיטה כשאת רוצה להסתובב.
3. מהם היסודות/המקורות הרוחניים של השיטה? חשוב לי לדעת שאני יכולה ללמוד דבר חשוב כזה בלי לחשוש שיהיו מעורבים רעיונות שהם זרים ליהדות.
4. האם יש כבר נשים שהתנסו בשיטה הזו במשך 3 לידות לפחות? סליחה על הפקפוק, אבל כולנו הרי יודעות שכל לידה היא שונה ומיוחדת. קשה לי להסיק מסקנות לגבי שיטה שלא נוסתה מספר פעמים לפחות.
ו... ברכותי! מי שעוסקת בשכלול דרך לגרום לנשים ללדת יותר בקלות ובשמחה עושה שליחות חשובה לעולם כולו!
תגובה לקצת אחרתאנונימי (פותח)
אתחיל במענה לשאלות:
1. בהחלט לא צריכה להיות בחוסר תנועה. תמר, המורה שלי, סיפרה על מישהי שישנה רוב הלידה שלה בעזרת השיטה ובסוף הגיעה לקיסרי, כי שום דבר לא התקדם אבל בהחלט, בזמן התכווצות (כך אנחנו קוראות ל"ציר" כדי לנטרל אותו משלל הקונוטציות המתלוות למילה) אם נכנסים למצב תודעתי קצת שונה, נגיד כמו זה של בהייה בטלוויזיה, זאת אומרת, מעבירים את הקשב אל מחוץ לגוף ולא מתמקדים במה שקורה בגוף, אפשר לת להתכווצות לעבור בלי להתעכב על כמה שזה כואב. (כי זה לא חייב להיות.)
2. דווקא הדוגמה שנתת טובה - כי אם צוות בית החולים כופה עלייך מצב שלא נוח לך את יכולה לגייס לעזרתך את הכלים שקיבלת ולהשתמש בהם כדי להקל על עצמך. כמובן, ככל שאת רפויה יותר ומשוחררת יותר כך גם הסיכוי לסיבוכים קטן יותר, הכל זורם כמו שצריך, ועל כן, בדרך כלל אם אין לצוות סיבה מיוחדת - לא ישכיבו אותך על המיטה בכוח. (למעט ניטור בהתאם למדיניות בית החולים פה ושם.)
3. בקשר למקורות רוחניים - השיטה אינה שיטה רוחנית. יש לה בסיס פיזיולוגי חזק ביותר והיא עובדת על עיקרון בסיסי שלכל מה שאנחנו חושבות יש השפעה על הגוף שלנו. המוח הוא האיבר החזק ביותר שלנו. הנתיב העצבי שפועל במחשבה על גירוי גם בלי שיהיה גירוי הוא אותו הנתיב שעובד גם בהינתן הגירוי. חשבי על מלפפון חמוץ וראי איך בלוטות הרוק שלך מתחילות לעבוד. ככה גם כשאת חושבת, למשל, להשתיק לזמן מה חלקים מסוימים בגוף ולמנוע מהם מעבר של כאב. העניין היחידי הוא שפה צריך ללמוד קצת יותר לעומק איך להרפות ולתרגל את זה. אבל להרפות באמת, ברמה עמוקה ביותר. בקשר למקורות - השיטה היא שילוב של כמה שיטות הרפיה, היפנוזה (בלי ההיפנוזה, כי אסור בארץ למי שאינו רופא, פסיכולוג או רופא שיניים) ודמיון מודרך שלמדה המורה שלי, תמר עילם, בארצות הברית.
4. לא ידוע לי על נשים שעברו שלוש לידות עם השיטה (היא קיימת רק שש שנים, כן, אני יודעת שאפשר ללדת שלושה ילדים בשש שנים ואפילו מכירה אישית כאלה שעשו את זה ), אבל מדריכות ותיקות שעובדות גם כדולות מספרות על הבדלים משמעותיים בין לידות שהן מלוות עם יולדות שלמדו קיי לבין כאלה שלא. גם זה משהו.

ותודה על הברכות.

אשר לעצם השיטה, ארחיב בהמשך, הזמן קצר והמלאכה רבה ולצערי, נתקעתי עם ילדה חולה כך שאנסה לענות היום כמה שיותר ומחר שוב אוכל רק בערב (תכננתי לענות גם בבוקר :-/)

תודה ימימהקצת אחרת
זה נשמע מעניין יותר ויותר.
רפואה שלמה לבתך!
מה רע במילה 'ציר'?פצקרשת
מילה כל-כך יפה, עם המון משמעות וקשרים למילים אחרות.
 
הוחלט ש'ציר' = כאב, אז עדיף לא להשתמש במילה הזאת? קצת כמו להחליט שנכה = עלבון, אז עדיף לא להשתמש במילה הזאת. תמיד מוזר לי קו המחשבה המצמצם הזה.
תשמעי -אנונימי (פותח)
כמי שרוב חייה הבוגרים התעסקה בשפה (אני מתרגמת ועורכת במקצועי) אני האחרונה שתדיר מילה מהשפה. אני גם אומרת "בעלי" למגינת לבם של לא מעט אנשים בסביבתי, ואבוי, הרחם שלי נשאר בלשון זכר, ולא, כמקובל במקומות מסוימים - נקבה.

אבל מכיוון שהמילה טעונה מאוד בכאב, אני מעדיפה לומר התכווצות, או "פעילות רחמית" ולהשאיר את הצירים לאלה שבאמת כואב להן.

אגב, לא חייבים לוותר על הכאב, ומי שחושבת שזה לא לידה בלי זה, בהחלט יכולה עדיין להיעזר בשיטה. המטרה אינה להגיע ללידה ללא כאב, אלא ללידה כפי ש*את* רוצה שתיראה. וזה עובד.

(משהו אישי - לפני הלידה של איילת כתבתי לי סיפור לידה - איך הלידה שלי תיראה. והיא נראתה די דומה למה שכתבתי.)
אני לקראת לידה שביעית+mp8
מעולם לא השתתפתי בקורס הכנה כלשהו מאוד אשמח לשמוע על "כלים לניהול כאב".
למען הגילוי הנאות- בחצי מהלידות (כשזה התאפשר-) לקחתי אפידורל לשיכוך הכאב, וזה האריך מעט את זמן הלידה- בהשוואה ללידות שילדתי בלעדיו.
אני פתוחה לשמוע על דרך אחרת (לא נראה לי שאספיק לעבור הפעם קורס מסודר, כי אני כבר ממש לפני, אבל אשמח לכל טיפ שתוכלי לתת, על הרפיה ועל ניהול כאב ועל דרך להחיש את הלידה עצמה- כשהיא כבר בעיצומה!!)
תגובה לאם-פי6אנונימי (פותח)
קודם כל - אין צורך בהתנצלות ובגילויים נאותים, אני לא נגד אפידורל באופן גורף.

דבר שני - אני כמעט מתביישת לתת עצות למי שיש לה פי שלושה יותר ניסיון ממני בלידות .

בכל זאת, אענה על סמך הידע שיש לי לא רק כמי שלומדת את השיטה אלא גם כקוראת אובססיבית של סיפורי לידה. (לקראת הלידה השנייה קראתי הכל כדי לדעת איך לעשות את זה כמו שצריך!)

שמתי לב למשהו משותף להרבה סיפורי לידה שהסתבכו והתארכו: השלב הראשון (הלטנטי, עד לפתיחה 4) היה ארוך ומייגע, למה זה קורה? כי אנחנו כל כך בטוחות שלידה היא עניין כואב שיש נשים שעל ההתכווצות הראשונה נכנסות ל"כוננות צירים", עומדות עם סטופר ומתזמנות, ומרוב ציפייה לציר הבא, מביאות אותו על עצמן. הגוף מכווץ ומחכה ולא נותן לעצמו מנוחה. כך קורה שנשים מגיעות הרבה פעמים לחדר לידה כואבות ודואבות עם פתיחה של 2 ס"מ וציר רודף ציר.

העצה שלי לכל יולדת היא לא להתייחס בכלל לצירים הראשונים. להמשיך לחיות (כשיש עוד שישה ילדים בבית כל כך קל להסב את תשומת הלב לדברים אחרים שאינם צירים, לא?) אם זה לא בשעה שהילדים ערים, אז להכין להם דברים למחר בבוקר, לראות טלוויזיה אם יש, לקחת סרט טוב, להסיח את הדעת (אני הייתי בהצגה כשהלידה של איילת התחילה). רק כשעצמת ההתכווצויות כבר בלתי נסבלת להתחיל לחשוב על בית חולים.

גם בבית החולים, להימנע ככל האפשר מבדיקות פתיחה - אין לזה כל ערך - זה רק מלחיץ (כדאי לקרוא את המאמר מאיר העיניים הזה על בדיקות פתיחה ולמה הן לא עוזרות במיוחד). ובעיקר - להאמין שזה אפשרי, שלידה לא חייבת להיות כרוכה בכאב או בטראומה. ולהרפות ככל האפשר את השרירים. לזכור שתמיד יש רמה נוספת של הרפיה שאפשר להגיע אליה, ולנסות להיות שם.
מסכימה מאוד עם דברייך לגבי הצירים+mp8
וכך אני עושה (אין לי זמן להתקשקש עם נסיעות מיותרות,ובטח לא עם בדיקות מיותרות- אני נוסעת שכבר זה בטוח ללידה!!)
אין לי אפשרות להיכנס למאמר המדובר- כי אינטרנט רימון חוסם לי אותו, אשמח אם תעלי את עיקרי הדברים- או תוכלי להדביק את המאמר הרלוונטי.
שאלתי: איך מסיחים את הדעת מהכאב?? איך מגיעים להרפיה??
אגב, הלידות שלי לא התארכו בגלל סיבוך, אלא שפרק הזמן עד שהגעתי לשלב הלחץ- היה קצת יותר ארוך, ובלידות ללא האפידוראל- זה הגיע בבת אחת- מיד אחר שהגעתי לפתיחה של 6.
שולחת את הקובץ כפי שהוא אצלי במחשבאנונימי (פותח)
ודמייני את הדרך שהתינוק שלך עושה לפי הקישור הזה. זה יכול גם לעזור.
תודה רבה!!!+mp8
קראתי וזה נשמע נהדר, מאמינה מאוד ביכולת המחשבות לשלוט בעניין, מקווה שאצליח להתכוונן לכך ולהגיע לזה.
אשמח לקרוא עוד ולשמוע מתשובותייך לאחרות!!
יש לי סיפור קטן על כוח המחשבהאנונימי (פותח)
אמא שלי ילדה שש לידות טובות ומהירות. (אני השישית.) היא עצמה התייתמה מאם בגיל 12, ולכן לא יכלה לשאול את אמה איך היו הלידות שלה, היא רק זכרה שאחרי הלידה השלישית אמא שלה אמרה שהילד "החליק ממנה בקלות" או משהו כזה.

אז אחרי הלידה הראשונה שלה אמא שלי אמרה לסבתה - ידעתי שאלד בקלות כי גם אמא ילדה בקלות. סבתה מיהרה להעמיד אותה על טעותה - אמנם הילד השלישי נולד בקלות, אבל אמי ואחיה השני נולדו בלידות ארוכות ומתישות.

איך לדעתך היתה נראית הלידה של אמא שלי אילו ידעה את זה? יכול להיות שלא היתה כל כך קלה...
את כל כך צודקתקצת אחרת
נשמע לי כאילו את מתארת בדיוק מה שעבר עלי בלידה האחרונה. אמנם כל הזמן נשמתי לאט ובשליטה מלאה, אבל הרגשתי שבמקום להרפות הגוף שלי רק נהיה יותר ויותר מתוח וכלום לא מתקדם. באמת זו היתה לידה ארוכה ובסוף החליטו על זירוז...
קראתי בעיון את הכתבה ב"הארץ"יוקטנה
זה נשמע מדהים! 
רציתי לשאול איזו הכשרה עוברות המדריכות לצורך העבודה עם היולדת. כלומר, האם המדריכות מגיעות מרקע טיפולי כלשהו?
ליוקטנהאנונימי (פותח)
המדריכות עוברות הכשרה של שנה בשיטה, אצל המורה תמר עילם. תמר עצמה לא באה מרקע טיפולי והיא לא דולה, ולכן היא גם לא דורשת מהמתלמדות להיות דולות. בקורס שלנו, מתוך חמש, שתיים הן דולות בהכשרתן ושלוש לא.

אני באופן אישי למדתי אי שם בעברי הרחוק פסיכולוגיה לתואר ראשון. אבל בזה מסתכם התחום הטיפולי שלי.

וזה באמת מדהים.


לילה טוב, אמשיך לענות מחראנונימי (פותח)
לצערי איילת בתי חולה, מה שאומר שלא אוכל, כפי שתכננתי, לענות על שאלות ולהרחיב מחר בבוקר, אבל אם יהיו עוד שאלות אחזור מחר בערב ואענה עליהן ואם לא, ארחיב במה שהתחלתי. (עוד לא גמרתי את עבודתי הערב...)

לילה טוב.
אפשר עוד לשאול?חילזון 123
לא הספקתי עוד לקרוא את הכתבה אבל אשאל בכל זאת.
 
האם זה משהו שאפשר\כדאי ללמוד\לתרגל עוד לפני ההריון אם הלידות הקודמות לא היו משהו?
 
וגם - מה התפקיד שלך בתור מדריכה? כמה פגישות זה כולל? בקבוצה או לבד? איך בנויה ההדרכה שלך לנשים?
 
תודה : )
ברור שאפשר - וגם מחר, מחרתיים ובשבוע הבאאנונימי (פותח)
אני עוד אסתובב באזור ואענה על שאלות אם יצוצו.

ללמוד תמיד אפשר, לנתח לידה לא משהו זה לא משהו שחייבים לעשות בהיריון הבא, אפשר גם קודם. בהחלט. (המורה שלנו אומרת שהיא כבר עכשיו מכינה את הבת שלה ללידה. היא בכיתה ב' אגב. ואני עוד מתלבטת איך להסביר לבתי את סיפור חוה והנחש ואת העונש של חוה כשהיא שואלת. אני לא בטוחה שבא לי לספר לה מה אנחנו מבינים מ"בעצב תלדי בנים".) וכמו שאמרתי לעיל - ללמוד להרפות זה תמיד טוב.

כמדריכה אני קודם כל מלמדת את המודרכת להרפות, מוצאת יחד איתה את הכלים שיעזרו לה לא לחוש כאב, או להחליש את עוצמתו, מנתחת יחד עם המודרכת לידות קודמות או אירועים שיכולה להיות להם השפעה על הלידה הקרובה, מבררת אם יש גורמים שיכולים לגרום לאיזו שהיא תקיעות בלידה ומנטרלת אותם עד כמה שאפשר.

ההדרכה היא אישית בדרך כלל.

ההדרכה בנויה משלוש פגישות בנות שעתיים. בפגישה הראשונה יש היכרות עם היולדת, היכרות עם השיטה, הסבר על כאב בלידה והרפיה. בפגישה השנייה מנסים כלים שונים לניהול כאב ומלמדים להיכנס להרפיה במהירות. (בין הפגישה הראשונה לשנייה יש שיעורי בית - להקשיב להרפיות בקובץ אם-פי3 שאני נותנת.) בפגישה השלישית עובדים לעומק על גורמים שיכולים להפריע למהלך התקין של הלידה, אם יש כאלה, ונותנים טיפים ללידה מוצלחת יותר - סוגרים קצוות.
נשמע בדיוק מה שאני מחפשת...אמא ל-2
איך להגיע רגועה ללידה, וגם להצליח להשאר רגועה אם א"א לקבל אפידורל (אההההההההה...)
 
אז אפשר לקבל פרטים ? איפה יש מדריכות / מתלמדות? איך מגיעים אליהם?
כן, את הדבר החשוב ביותר לא כתבתיאנונימי (פותח)
קודם כל - המייל שלי: yemima  ב-gmail.com

חוץ מזה, רוב המדריכות והמתלמדות מרוכזות במרכז ובשרון. יש אחת בצפון. לצערי - זה המצב כעת ומי שגרה בירושלים, בדרום או בכל מקום אחר שאינו מרכז, צריכה לנסוע קצת. אני גרה ברמת גן.
תודה לימימה על האירוח!יוקטנה
מצטערת על האיחור - היתה איזו תקלה במחשב! 

שמחתי להתארח!אנונימי (פותח)אחרונה
אם יש עוד שאלות אפשר לפנות אלי במייל דלעיל. תודה לכן!
המלצה לרופא נשיםאנונימי (פותח)
שלום יקרות,
חדשה בסביבה הוירטואלית וההריונית...
 
אשמח להמלצות לרופא נשים באזור המרכז, קופ"ח מכבי
(ולכל ידע בנושא..)
 
תודה רבה!
 
לידה רגילה לאחר ארבע ניתוחים קיסריים.אנונימי (פותח)
שמעתי את זה מחמותי שאישה בישוב שלהם ילדה לידה רגילה
 אומנם בבית, לאחר ארבעה ניתוחים, מדהים לא???
ב"ה! באמת מדהים!יוקטנהאחרונה
האישה המדהימה הזו בטח מרגישה עכשיו מלכת העולם! 
כאבי בטן זה תקין?אנונימי (פותח)
אני שבוע שישי - איזה כיף!!!! אבל טיפה פחדנית. שנה שעברה הפלתי - העובר לא התפתח -(באישור רבנים כמובן) והוא לא התפתח אחרי שבוע 6 - אז מן הסתם אני כל הזמן חוששת ואין עם מי לדבר כי הסכמנו שלא אומרים מילה לאיש - חוץ ממי שחייבים (רופא, רב שיברך, בוס כי אין ברירה) ובקיצור היום היו לי כאבי בטן בבוקר חבל על הזמן, הייתי רעבה ממש ועד שהלכתי לחטוף משהו בלי שהבוס יראה (לא בהפסקה) זה התחיל והתגבר והתגבר עד הצהריים, אבל עד עכשיו יש עוד קצת כאבים כאלו. זה רגיל? זה בסדר? אוף איך מפסיקים לפחד?
לא יודעת, אבל גם לי יש...אור היום
אז את בחברה טובה (: וכאבי הבטן האלו כבר הפכו אצלי ממש לטבע שני. אין לי מושג אם זה נורמלי או תקין (הריון ראשון, שבוע 7, ועוד לא הייתי אצל רופאת נשים), אבל אני חושבת שכן. אחרי הכל, קורים שם כמה דברים בינתיים
 
ו... המלצה אישית, תשתדלי לא להגיע למצבים שאת מאוד רעבה. זה מאוד לא נעים (וגם מעודד בחילות, אבל זה כבר משהו אחר).
 
שיהיה טוב!
 
 
תודה וזה מעודדאנונימי (פותח)
במיוחד ממך קראתי על הבחילות שלך חיזקי ויאמץ לבבך ובימיוחד קיבתך
בבקשה (:אור היום
המאמץ הוא אכן משולב (; ומה שלומך היום?
זה נורמליאמהונת
אחותי בשתי ההריונות שלה היתה עם כאבי בטן כל השליש הראשון בערך... מאחלת שאצלך זה יעבור מהר בע"ה.
תודה מקסימות  אנונימי (פותח)
והנה אכן אם אני לא מתאפקת ברעב אז הכל טוב ברוך ה', באמת לא ידעתי עד כמה זה כואב אם מתאפקים ... ובכן ועכשיו המצב הפוך אני כל הזמן רעבה אני חוששת למצב פילה בסוף ההריון וגם ככה אני לא בידיוק רזה... נו הלוואי וזה יהיו הבעיות שלי.
ועכשיו 2 שאלות:
1. האם אתן בעד בדיקות פנימיות של אולטרסאוד?
2. האם לספר לחברה או לחכות עד שבוע 13 או עד בכלל? כלומר - מי מפחד מעין הרע ? יש לציין שאני כן אחרי הפעם הקודמת וגם כי הרב אמר לא לספר בכלל.
(:אור היום
כן, אוכל זה בריא (מבחיל לפעמים, אבל בריא ). בנוגע למצב פילה- בדיוק אתמול חשבתי איזה נחמד שאנחנו לא פילות, וההיריון הוא רק תשעה חודשים. תארי לעצמך שזה היה שנתיים... (אם אני לא טועה).
וקצת שאלות בחזרה (:
מה זה בדיקות פנימיות של אולטרסאונד? (כלומר, איך הן שונות מאולטרסאונד רגיל?)
אני בעד לחכות, למרות שלפעמים זה די מורכב. לדוגמא, יש לי מעין חשש שאם אוכל סעודת שבת עם אחים שלי (גרה קרוב להורים), והם יראו שאני אוכלת דברים כ"כ שונים מהם וממה שאני רגילה לאכול, חשדותיהם (המוצדקים ) יתעוררו. אז בינתיים אני מוותרת על ארוחות שבת איתם... אני לא חושבת שזה נובע מחשש מעין הרע, כמו מהחשש שתהיה הפלה טבעית (חס וחלילה) בשלושה חודשים הראשונים (שבהם זה יותר נפוץ). או שסתם לא בא לי לספר עד שאראה שיש בכלל עובר בפנים, ולא סתם הורמונים חופשיים לחלוטין...
אז עוד כמה שבועות. קטן עלינו
אז זהואנונימי (פותח)אחרונה
אותי שנה שעברה הזהירו שבדיקות אולטראסאונד פינימיות (זאת אומרת לא דרך הבטן אלא דרך... מה שלמטה) מזיק לתינוק ויכולים להפיל מזה וכו' והשנה לא התיחסתי לזה ואפילו הדר' שלי התחייב על זה שזה לא, וצריך להבין שהוא לא מתחייב על כלום כמעט אף פעם. אני יודעת אמרו לי שזה גם לא צנוע או מה שלא יהיה נראה לי שיש הרבה שאומרים הרבה דברים וצריך לדעת מתי לסנן אבל מה עושים אם אני חדשה בכל העניין הזה של הדת אז כל דבר - לפחות אז - היה נראה לי שאם אומרים לי אז יודעים בוודאות שזה נכון - מאז למדתי.
ולעניין עין הרע - ועכשיו עם כל הבלגן כבר כמה אנשים כבר יודעים ואני מצטערת על זה קצת וקצת לא כי לפחות אפשר להוציא קצת לחץ החוצה. אבל את חיזקי ואמצי ואל תספרי עד שבוע 13 והרי הברכה מצויה במה שניסתר מן העין. תבורכי. 
איזה סוג של כאבים?+mp8
התכווצויות כמו כאבי מחזור?? כאבים בבטן העליונה?? אולי סתם קיבה קצת רגישה???
אולי שווה לך להתקשר למוקד אחיות בקופת החולים שלך, שם תתארי את הסימנים המדוייקים ויוכלו לייעץ לך בדיסקרטיות ובאנונימיות- עד כמה זה מדאיג- אם בכלל.
בהצלחה לך, ובשורות טובות!!
זקוקה לייעוץ דחוףraka
אני ב"ה בשבוע 33 (הריון שישי ב"ה) וסובלת מאוד מבצקת בגידים של הידיים שגורמת להתכווצות שרירי הידיים ולכאבי תופת. הייתי אצל רופאה והיא אמרה שזה נורמלי בשלב זה ושאני צריכה לעשות מסז'ים ביד עם מים חמים ו/שמן עץ התה. הבעיה היא שזה יעיל רק לכמה שעות ואני מתעוררת כל לילה עם כאבים איומים בידיים ולא מצליחה להיפתר מזה. מכירות את זה? מה עושים? זה כואב נורא...
תודה מראש.
אולי לישון עם תחבושת אלסטית סביב היד,אמא קטנה
ולהגביה אותן כמה שאפשר בשינה.

אני סבלתי בהריון הקודם בידיים,הם היו נרדמות לי כל פעם [תחושת נימול כזו..,וגם אמרו לי שזה תקין בשלב כזה]..הבעיה התחילה שפשוט יום אחד קמתי והאצבעות של הידיים לא קמו...ועד חודש אחרי הלידה עדיין לא היה לי תחושה באצבעות,וזה היה מעיק כלכך!!
גיליתי שהירידה במשקל מאד עזרה לי !! וגם טיפול בשירי הידיים אצל אוסטאופט...
"נורמאלי"שושנה1
תגידי לה שאת מאחלת לה את כל הכאבים הנורמאליים האלה!!!
שונאת את התשובה הדבילית הזאת!!!
אם היה בא גבר שסובל מאותן תופעות לא היו בודקים ומנסים לעזור?
אבל את אישה ואת בהריון אז תסבלי בשקט ואל תבלבלי במוח.

לדעתי גם אם בצקת זה לא דבר נדיר,
כאבים בגידים זה דבר מאד כואב ויכול להיות שיש לך שם דלקת.

מה שעוזר לדלקות גידים ממה שאני יודעת זה פיזיותרפיה/ פילאטיס.

בכל אופן תיבדקי אצל מומחה ותגידי שאת רוצה בדיקה יסודית.
איזה מן תשובה זאת?
כל מה שהרופאים לא יודעים להתמודד איתו זה "נורמאלי".

לבקש תור אצל ראומטולוגישתבח המשובח
ראומטולוגים הם מומחים לדלקות ולפרקים, ובזה נכללים גם דלקות בגידים, עצמות, סחוס ועוד.
 
אולי הוא יודע משהו שהרופאה לא יודעת, ואולי הוא יצליח לעזור היכן שהיא נכשלה.
 
בהצלחה! ורק בבריאות.
לוקח כמה חודשים להשיג כזה....בדרך
כמה דבריםיוקטנה
ראשית אני מנצלת את הבימה שנתת, כדי להזכיר שבצקות שמתפתחות במהירות ובפתאומיות, עלולות להצביע על מצב מסוכן שנקרא "רעלת הריון". אני מאמינה שהרופאה שלך מודעת לכך, ושאת נמצאת במעקב לחץ דם וחלבון בשתן. 
אין לי עצה בנוגע לבצקות, אבל הייתי בודקת דיקור  תרגישי טוב! 
תודה על התגובות והאמפטיהraka
הרופאה שלי היא ממש בסדר וכשהיא אמרה "נורמלי" היא בסה"כ התכוונה להרגיע אותי...
אני במעקב וב"ה לחץ דם תקין ופרט לידיים אין בצקות. אני אנסה אולי דיקור/טיפול אלטרנטיבי אחר כי אני ממש סובלת.
תודה לכולן.
אפשר לנסות כמה דבריםלילך זוארץ
טוב אני גם מכירה את זה  את לוקחת ויטמינים ? - לפעמים מגנזיום מאוד עוזר , להתכווצויות.
לבצקות אפשר לעשות קומפרסים ועיסוי - אבל לא עם שמן עץ התה - הוא יותר מתאים לפטריוית או אקנה - עדיף לעשות קומפרסים חמים עם שמן ציפורן קינמון גינגר - או שמנים אחרים שממריצים את הדם.
לפי התאור שלך זה נשמע כמו כמה דברים ביחד זה קורה גם בשעות היום?
 
 
זה קורה גם בשעות היוםraka
אבל בעיקר בלילה. אני לוקחת מולטי ויטמין לנשים הרות. כדאי להוסיף גם מגנזיום?
תודה
כמה שאלותלילך זוארץ
יש לך הגבלה בתנועה של היד ? הכאבים הם על המפרק ? כל היד בצקתית ונפוחה ?
את יכולה לענות לי גם באישי אם אתרוצה ..
היה לי בדיוק ככהveredd
פשוט מזעזע. התעוררתי ביום אחד, בחודש השישי בערך, כולי צורחת לבעלי שאני לא מצליחה להזיז את האצבעות, הן נתקעו לי בתנוחה כזו של יד חצי סגורה, ולא הצלחתי להזיז כלום. אחרי חצי שעה של היסטריה, האחות אמרה לי לנסות בעדינות להזיז אותן... לאט לאט זה עבר. האמת שקמתי ככה פעם בשבוע בערך, אבל אחרי זה פשוט התעלמתי.
בוא'נה, הריון זה דבר מוזר... לא יודעת ממה זה נבע, אבל לי זה עבר בסביבות חודש תשיעי... מקווה שגם לך ואפילו יותר מהר!
תודהraka
זה מעודד
מעדכנתraka
קודם כל-תודה לכולן על העצות והעידוד.
המצב השתפר מאוד-התחלתי לקחת תוספת של ויטמינים+מגנזיום (שכנראה היה חסר לי) ולעשות מסז'ים בשורש כף היד וזה עוזר מאווווד.
בע"ה יהיה טוב.
תודה
טוב לשמוע (:אור היוםאחרונה
לא כ"כ הגבתי לך כי לא היה לי מה לומר, אבל אני שמחה לשמוע שהמצב השתפר משמעותית (: שימשיך כך (:
 
יום טוב!
הצילו! תפרחת טיטולים קשהתהילולה
הפיצפון שלי חטף תפרחת טיטולים עצבנית וכולו אדום.  (ואני איתו בבית וכל הזמן מחליפה ושוטפת רק במים...)
הרופאה נתנה לו משחה אנטי פטרייתית ואנטי בקטריאלית.
מסכן קטן. הוא ממש חסר שקט, בטח שורף לו...
ת'אמת שכבר מזמן אני מרגישה שכל ה"טיטוליאדה" הזאת מזעזעת, גם זיהום סביבתי, גם יקר מאוד, ולא בריא!
צריכה דחוף המלצות לחיתולים רב פעמיים (במחיר מוזל ככל האפשר, לא בצבעים וקישקושים)
איפה קונים אותם? וכמה צריך לקנות???
לא יכולה לעזור בעניין חיתולים רב פעמיים אבל יכולהדבי חיה
להמליץ על משחה נפלאה שאין כמוה בעולם! המשחה של ד"ר היימליך מירושלים: קליר קרם (ניתן להשיג בכמה בתי טבע בבני ברק או אצלו בירושלים, ובעוד ערים בארץ).
האם את משתמשת במגבונים?
שמן זית , לחשוף לאויר ושמשmp4
והיה פה פעם שרשור בנידון
ויוקטנה הביאה מידע על חיטוליי בד- רב פעמיים.
אפשר לקפל 2 חיטולי טררה ולסגור עם סיכות ביטחון
 
בהצלחה!
דווקא עכשיו כזו שאלה קשה?!?!?!יוקטנה
אם לא הייתי חצי מנוטרלת (כאב שיניים כבר 3 ימים ברציפות), הייתי עונה יותר לעומק
בינתיים רק אומר שיש המון סוגים, ואין מנוס מלקרוא ולהחליט מה נראה לך שיתאים לך. אם את מכירה מישהי שמשתמשת, את יכולה לבקש ממנה כמה חיתולים בהשאלה, כדי להתנסות. אני מניחה שלא כל אחת תסכים, אבל מסביבתי הקרובה אני יכולה לומר לך שעוד לא נתקלתי באחת שלא תשמח להשאיל
תתחילי בדף הזה:
שימי לב למונחון! הוא מאוד עזר לי להבין בנושא.
אם יהיו לך שאלות יותר ספציפיות, אשמח לענות.
עברנו לאבעבועות רוח...תהילולה
טוב אז כרגע כל עניין התפרחת מתגמד, כי הבוקר היא קם כשכל גופו הקטנטן עטור שלפוחיות...
הרופא איבחן במקום אבעבועות רוח (נדבק כנראה מבת של חברה), ונתן לי את המשחה הלבנה המוכרת...
הוא ממש מסכן, ולא מפסיק לבכות... זה בטח מגרד לו בטירוף
אשמח לשלל עצות וטיפים איך לעבור את זה בשלום (אני שמעתי רק על אמבטיות עם קורנפלור...והיום זה דווקא הרגיע אותו...).
 
עוד עניין, הוא בן 7 חודשים. מה זה אומר? שזה לא מחסן? ז"א יחלה בזה שוב???
בררר... שיעבור בקלות!יוקטנה
אז ככה:
1. גילינו שהחיתול מעודד צמיחה של שלפוחיות. תשאירי חשוף במידת האפשר. 
2. המשחה רק הכתימה לנו את הבית ובכלל לא עזרה. אם גם לכם - עזר לנו מאוד-מאוד דבר אחר:
3. גרב ישנה שבתוכה שמים 3 כפות שיבולת שועל (יש שאומרים שגם קורנפלור עושה אותו הדבר). את הגרב זורקים לאמבט ביחד עם הילד, ומורחים עליו את המשחה הלבנה שיוצאת מהגרב (עמילן). לא שוטפים! ולא מסבנים! לא צריך סבון! הטיפול הזה מייבש פצעים קיימים, ועצר את ההתפתחות של פצעים חדשים. אם עושים פעמיים ביום, עוברים את המחלה כמעט בלי פצעים! 
4. רחלי שלי חלתה בגיל 7 חודשים, וראיתי שהיתה לה תגובה טובה (כמות פצעים רגילה), והנחתי שהיא מחוסנת. אכן, מאז היא עוד לא חלתה שוב (בת שלוש ורבע). בכל פעם ששמעתי על ילד חולה הצמדתי אותה אליו, כדי שמערכת החיסון "תיזכר" ותחדש את מלאי הנוגדנים שהיא ייצרה, שאולי היה קטן יחסית, בגלל גילה הצעיר כשחלתה. 
תהיו בריאים! 
"את הגרב זורקים לאמבט ביחד עם הילד"פצקרשת
תזכירו לי מה המספר של יצחק קדמן?
איזה רעיון טוב לשים בתוך גרב!אם הבנים12
אני שמתי אותו בתוך אמבטיה של דיסת קווקאר ואח"כ סיננתי, זה מאוד עזר.
 
עוד בהלה של אמא מתחילהתהילולה
אז לקטן יש אבעבועות, ופתאום חום גבוה (הוצאתי את המדחום מהטוסיק שזה הגיע ל-38.6 מרוב בהלה שזה טיפס...). כן, אני יודעת שחום זה דבר נורמלי, והוא נועד כדי להילחם במחלה, אבל...
הוא ממש סבל אז נתתי אקמולי... וכמובן הנקתי...
איך מתמודדים עם החומים הגבוהים המבהילים האלה??? בתור אמא מתחילה אני ממש מבוהלת מזה
אשמח לעידוד ולהרגעה  
 
חום הוא נפלא! ומצוין!ישתבח המשובח
ואם יש ליוקטנה כח היא מוזמנת לתקן אותי...
 
חום בעצם אומר לנו שהגוף בגיוס כללי, כל כוחות הסדיר והמילואים נקראים לעבודה. ולכן הוא נהדר.
 
מתי חום עלול להוות בעיה?
 
1. הגוף מווסת את החום על ידי הזעה, ואם הילד אינו שותה מספיק הוא עלול להתייבש. ולכן חשוב לוודא שהוא שותה (מים בבקבוק, הנקה, לוודא שהחיתולים שלו רטובים).
 
2. בעיה נוספת עם החום היא שאצל תינוקות הוא עלול לגרום פרכוסים, אבל זה קורה בדר"כ כשיש חום גבוה יותר, מעל 40 מעלות ויותר, ובכל מקרה את בוודאי עירנית - כל עוד התינוק משחק, עירני, מחייך ובוכה בהתאם לסיטואציה - הרי שהוא בענינים, ולא הייתי חוששת מעצם החום. לא פעם הייתי אצל רופא הילדים האגדי שלנו, והוא ממש לא הבין את דאגותי - אז מה אם יש לו 39 מעלות, כבר שבוע? הוא מחייך, מבסוט - מה את רוצה ממנו?... רק אם הוא פחות עירני, או אפאטי - שזה אומר שהוא מפסיק להגיב לסביבה, אז הייתי ממהרת לרופא (למרות שכאן בוודאי יוקטנה היתה עושה משהו אחר...)
 
3. בערב יש נטיה של החום לעלות, עקב פעילות הורמונלית ששונה בלילה לעומת היום. ולכן, כדי לישון טוב בעצמי, אני נותנת אקמול או משהו אחר להוריד חום בשינה, כדי להימנע מהדאגה של חום גבוה מדי בשעות בהן אני והילדון ישנים, ואני עלולה לפספס היתדרדרות של המצב.
 
4. חשוב מאד - למדוד! מדידה מדויקת (עדיף בפי הטבעת) תתן לך כאמא כלים טובים לביסוס ההחלטות שלך. ישנה נטיה לזכור רק את החום הגבוה ביותר שמדדנו, ולהרגיש כאילו הוא עדיין עם חום גבוה. בימים שיש חום אני מודדת בדר"כ כל בוקר וערב, ואם זה נמשך הרבה זמן כדאי גם לרשום כדי לא להתבלבל ולשכוח.
שיטה מנצחת להורדת חוםדבי חיהאחרונה
לשים חומץ על גרביים ולגרוב לילד. מורידה חום פלאים.
וכמובן, להושיב באמבטיות פושרת עם חומץ במשך 20 דקות.
מאחלת לך בריאות ולילות רגועים. ואגב, אפילו האחות במוקד הסבירה בטוב טעם למה לא צריך להוריד חום (אם הוא עד 38.5)... לא האמנתי למשמע אוזני...
עוד משהו חשוב שאמרה לי, שם החום מאוד גבוה ונתנו אקמול וכו', אם החום ירד אפילו בעשירית המעלה זה בסדר גמור.' 
בקשר לתפרחת חיתוליםקצת אחרת
פטנט שלמדתי מהמטפלת של בתי והוא פשוט נהדר: לשים עם התינוק באמבט כף של אבקת סודה לשתיה (או כפית לאמבטיה קטנה). אצלנו זה עובד כמו פלא.
תפרחת חיתוליםלילך זוארץ
אז ככה לתיפרחת חיתולים חריפה אפשר כמובן לאוורר את המקום כמה שאפשר אני לא משתמשת רק במשחות במצב כזה אלא גם בצמחים ואמבטיות יש חימר שנקרא חימר ירוק מגיע מצרפת והא מאוד מתאים אני מפזרת אותו על מקום נקי ויבש ואז שמה חיתול בד שינשום ... אפשר גם לקנות ליקופאודר - מצמח הליקופודיום שהוא מקרר ומרגיע וטוב לעוד מליון דברים ...
 
בקשר לאבעבועות את גם יכולה להשתמש באותם דברים ובאמבטיות של שיבולת שועל , או פרחי לוונדר קמומיל וקלנדולה .
 
רפואה שלמה
קמח תפוחי אדמה!danron
זה מצויין גם לתיפרחות למיניהן וגם לאבעבועות.
מומלץ!!
אז סופסוף מסיימת קורס דולות, ומחפשת ללוות לידותאמאקנגורו
בהתנדבות.
אני לומדת בקורס של 'אמאלדת'-דיאדה בלניאדו.
אשמח אם נשים שמעוניינות בדולה מתלמדת בחינם, יצרו איתי קשר. 
אני מהשומרון, ואשמח ללוות לידות כבר מהנסיעה לבי"ח, מהאזור שלי. 
הכי נוח לי ללוות לידות בלניאדו (שם אני מכירה את המקום והנהלים...)
מבחינת מרחק- מתאים לי גם מאיר, או בי"ח בירושלים.
לידות טובות ומעצימות לכולן,
הדס
054-5553950
כישגיע זמננו ,נשתדל לזכור הזמנה זאת,בשמחה!אמא קטנה
מאחלת לך הרבה ברכה בעזרה ביציאת הנשמות החדשות לעולם!


תודה יקירהאמאקנגורו
ואשמח להיות בקשר
אני גם מסיימת..יפעת1
לומדת במעיינות בי-ם.. ואשמח ללוות לידות בירושלים
הדסה עין כרם,הר הצופים,שערי צדק וביקור חולים..
ובהצלחה לך אמאקנגרו..
בהצלחה רבה!אמאקנגורואחרונה
נכון שזה מרגש להפליא?!
אף פעם לא דמיינתי את עצמי בתחום, אבל ה' מגלגל אותנו למקומות משונים ומופלאים...
וואו הדס שכוייח על סיום הקורס!קרן732
בזמנו אמרתי לך שעברתי מצב דומה לשלך... אולי אפילו זה יהיה נחמד שתלווי אותי בלידה השלישית (כשתבוא...) אחרי שני ניתוחים קיסריים אבל במצבי נראלי רק רופא פרטי (כמו ד"ר אילן הלוי) מעניין אם יש מקום לדולה במקרה כזה איתו...
טוב זה עוד מוקדם נדבר כשזה יהיה רלוונטי.
אבל טוב לדעת עלייך אמליץ לחברות.
מותר לדעת איפה מהשומרון?
נו בע"ה, אין ספק שהיא תוכל לתת לך השראה!בילי
כמדומני גם ילדה עם ד"ר אילן הלוי אחרי שני קיסריים.
פששש...איזה זיכרון אמאקנגורו
אכן עם אילן הלוי אחרי 2 קיסריים, ובדרך לעוד סיבוב עם אילן.
אגב אצלו המחיר כולל 2 דולות, אבל אפשר לבקש להביא אותי במקום הדולה הנוספת שהם מביאים (בנוסף לאשתו שהיא דולה מקסימה בפני עצמה...) ואז הם מורידים כמה גרושים במחיר...
אשמח מאוד ללוות אותך קרן. מקווה שתעדכני כשיהיה רלוונטי.
אני מגב ההר...
פרופוליס/פרוטק לתינוקת...?אמא קטנה

מותר??
כשיש לנו כאבי גרון זה הדבר הראשון שלוקחים ,ןתיכף ןמיד זה עובר...
הילדה שלי סובלת מסתבר גם מכאב גרון,פשוט קמנו כולנו משתעלים וכאובים,ולפי השיעול שלה אני  מניחה שגם היא לא משו משו..
האם מותר לתת בגיל כזה פרוטק?
האם משהי מכירה את הטיפות האלו ויודעת?
מחפשת רעיונות...אור היום
אה, אופס, שלום (: אני חדשה כאן. היה נראה חמים ונעים, אז באתי...
 
אני מחפשת רעיונות מה לעשות עם הבחילות. אני שבוע שישי וכמה ימים, בהיריון ראשון, והבחילות האלו... מבאסות לגמרי. בקושי החזקתי את עצמי עד סוף המגילה (ואז זה קצת דעך, אבל עכשיו זה גואה שוב).
אני אוכלת בכמויות קטנות ולאט-לאט, אבל אני עם בחילות כאלו, שאין לי שמץ מה לעשות איתן.
נהייתי נורא רגישה לריחות, למראה של אוכל שנשאר במקרר (או למחשבות עליו) ולמאכלים מסוימים שעד עכשיו הסתדרתי איתם מצוין.
 
יש לי פראמין, אבל כתוב שצריך לקחת אותו חצי שעה לפני האוכל, ואכלתי לפני שעתיים וחצי (ואין מצב שאני אוכלת שוב עכשיו). מישהי ניסתה פעם לקחת אותו גם אחרי האוכל, לפי הצורך?
רק לעודד אותך: זה נאחס, וזה עובר!!!+mp8
בחודשים הראשונים זה נורא, אח"כ זה עובר.
לפחות בהריון ראשון יש לך זמן רק לעצמך, נצלי אותו ותהני ממנו!!
בהצלחה וחג שמח!!
זייתים!!!לי עוזר זייתים!אמא קטנה
וכן,רק דברים מלוחים,כי מתוק גורם לבחילות לעלות מעלה מעלה...
תודה (:אור היום
באורח פלא שכזה, הבחילות מגיעות דווקא כשאני רעבה, ועכשיו בדיוק אכלתי, אז הוטב לי (:
 
mp6- אני מודה שאין לי עכשיו עוד ילדים לדאוג להם (), אבל נורא קשה לשבת כל היום בלי לעשות כלום כמעט (חוץ מלקרוא הרבה).
ואמא קטנה- איעזר בעצה שלך בנוגע למלוח ומתוק, אבל לא נראה לי שיילך לי עם זיתים. איך לומר, גם בימים הטובים שלי לא היינו בקשרים טובים כ"כ...
 
חג שמח ולילה טוב (:
תנסי מלפפון חמוץ...אמא קטנה
ועד כמה שזה ישמע מוזר...ישתבח המשובח
צריך פשוט לאכול!
 
כמו שאמרת, אצל הרבה מאיתנו הבחילה מגיעה כשרעבים, ואפשר לאמר הפוך - שאם לא אוכלים אז הבחילה מגיעה או מתגברת.
 
מה שעוזר לי בתחילת הריונות זה להחזיק בתיק מאכל שאפשר לנשנש, כמו עוגיה או עגבניות שרי או קצת שוקולד - כל יום משהו אחר, כי החיך מתרגלת לטעם ואז המאכל הקבוע גם עלול לגרום בחילה...
 
אז לגוון, ולדחוף משהו כל 20 דקות לפה.
 
בבריאות ובהצלחה!
כן, אני יודעת...אור היום
מעניין לראות עם כמה אמון עצמי ועידוד הארוחות האלו מגיעות ("כן, אני אצליח לאכול את זה, זה יהיה בסדר..."). בכל אופן, אני משתדלת לאכול כל כמה שעות, כי אחרת הבחילה הולכת וגוברת.
 
ועוגיה או עגבניות שרי (או מלפפון חמוץ) לא נכללים בתפריט שלי בינתיים (: כרגע אני די חוזרת על אותו אוכל שוב ושוב, כי הוא עובר בסדר, בלי לעורר בחילות, ברוך ה'.
 
ותודה
כל אחת והקריזה שלה עם הבחילותדבי חיה
אני למשל מהבוקר עם בחילות מגעילות (והלואי מהריון, אבל לצערי - עדיין לא..) אז באמת גיליתי שזה היה כי הייתי מאוד רעבה. אבל מה לעשות ורק המחשבה על אוכל היתה מגעילה! אז הכרחתי את עצמי לאכול ביגלה (זה "ללא טעם"... כך שזה יכל להיכנס לחשבון) ועכשיו התקדמתי לצנימים ותה. וזה יורד בגרון ב"ה. מה עוד ? אשל/גילה קר, אולי מלפפון רגיל וגבינה לבנה. בקיצור, דברים חסרי טעם ותיבלון.
מאחלת לך הריון משעמם ושיעברו הבחילות המגעילות האילו. כי בדיוק חשבתי לעצמי איך הסתדרתי בהריון... אם ככה מרגישים עם הבחילות.
ועוד עצה קטנה שלי הועילהדבי חיה
שימי ליד המיטה חבילת ביגלה או עוגיות שאת מסוגלת לאכול. שתנשנשי אפילו אפילו באמצע הלילה.. כדי שלא תגיעי לרעב הגדול של הבוקר.
האמת היא...אור היום
שיש לנו הגדרות שונות לדברים בלי טעם . בייגלה, צנימים, תה, גבינה ומלפפון זה דברים עם טעם בשבילי (אבל תה אני מצליחה לשתות!). מזכיר לי את הימים שבהם ניסו לפתות אותי להשתמש במרגרינה, ואמרו שהיא בלי טעם. אז נכון, אין טעם להשתמש בה (), אבל בהחלט יש לה טעם...
 
זה דווקא רעיון טוב לנשנש משהו ליד המיטה; הבעיה היא שדברים מתוקים עושים לי טעם ממש רע בפה, ואין לנו מסטיקים להצלה...
 
ותודה
באמת אצל כל אחת זה אחרתשירק
אבל כמו שאמרו על מלפפון חמוץ וזיתים - נראה לי מה שמשותף להם זה פשוט כמויות הנתרן שיש בהם. אז אולי כדאי לחפש דברים שיש בהם הרבה נתרן. אני למשל בתקופה של הבחילות אכלתי כל הזמן מרק ברוקולי מוכן של קנור.
תודה...אור היום
אבל... מה היתרון של מאכלים עם הרבה נתרן? אף פעם לא שמעתי שיש להם יתרון מיוחד בהיריון...
ויטמינים Bשושנה1
אחרי שני הריונות נאחסים מבחינת בחילות מטורפות,
גילתה לי פה יוקטנה את הסוד.
אני לוקחת קומפלקס B ותוך כמה ימים הבחילות עברו כמעט לחלוטין, ויש הרבה יותר כוח.
ממליצה בחום לנסות, בערך 40-50 ש"ח בסופרפארם וזה עושה פלאים.
...אור היום
מסקרן ממש, אז אנסה גם, בפעם הבאה שאגיע לסופר-פארם. בינתיים, מאוד משעשע אותי זה שאני בהיריון, ויורדת במשקל (; (קצת קצת, אבל בכל זאת).
גם אני יורדתיוקטנה
בהתחלה, אבל איכשהו יוצא שבסופו של הריון אני 15-20 ק"ג יותר ממה שהתחלתי
ניתן לקבל מרשם רופא לוויטמינים, אגב, ואז זה פחות מ-20 ש"ח לחבילה, אם אני לא טועה. תודה לשושנה שהעלתה את ההמלצה!
(אני חצי מושבתת עם כאב שיניים אסוני!)
רפואה שלמה!קצת אחרת
אווווווווח...אור היום
והיום הייתי אצל הרופא ושכחתי לבקש. גרררררררררררררררררררררררררר. האמת שהייתי כ"כ שקועה בלבדוק למה כאב לי כ"כ כשהקאתי אתמול בלילה (), ששכחתי לבקש את המרשם הזה (כן, זה בדיוק הרגעים שבהם אני מצטערת שאין לי רופא קטן בכיס ).
 
ותרגישי טוב!
תה עם הרבה הרבה ג'ינג'ראנונימי (פותח)
בדוק....
המממ...אור היום
אולי אנסה בהזדמנות. קצת חוששת כרגע מדברים חדשים, אבל תודה בכל אופן (:
לי עזר -לאכול קרח !! יש טעם?! -לא להתיבש...mp4
וגם אכלתי איגלויים...
ובהריון הראשון על חודש חמישי רק ירדתי במשקל...
לי– עזר לימוןאנונימי (פותח)
תודה לשתיכן (:אור היום
אני כבר שלושה ימים מרחמת עליך ולא מצליחה להגיע כדיאמא ל-2
לכתוב...
 
קודם כל קבלי חיבוק , אם את בכלל יכולה לחשוב על זה...
 
וחוצמזה, תקפידי מאד על ארוחות קטנות וקרובות והרבה דברים יבשים ומלוחים ( ביגלך, טוסט , צנימים, פריכיות, שקדים קלויים או כל מה שאת מסוגלת לסבול )
 
ותדעי שיש כמה דברים שמאד עוזרים - כדור שנקרא ג'ינג'ריקס - מבוסס על זנגוויל-ג'ינג'ר.
 
טריבמין - כדור של ויטמינים מקבוצת ה-B
 
ואחותי סיפרה לי שאצלה חולל נפלאות כדור בשם גרבידול שמשלב את שניהם.
 
תבדקי גם את הברזל - מנסיוני , חוסר איזון מאד משפיע לרעה על המצב...
 
והעיקר, תחזיקי מעמד!!! בסוף זה עובר
תודה...אור היום
אני יכולה לחשוב על חיבוק, אבל בעדינות ואחרי מקלחת (יש לי חוש ריח של כלבים לאחרונה ). אז תודה (:
 
ותודה רבה גם על העצות. אני לא מגיעה לבתי מרקחת לעיתים כ"כ קרובות, אבל ממש אשתדל לזכור לפעם הבאה שאגיע (כנראה תחילת שבוע הבא).
 
ובנוגע לברזל- באמת נראה לי שאת צודקת. אני נראה לצניחות ברזל ולכדורים, אבל עשיתי קצת הפסקה מאז הבחילות כי הגודל שלהם הפחיד אותי (), והידיים שלי מתעייפות יותר בקלות מבעבר, אז אולי זה משפיע גם.
 
בכל אופן, הייתה לי תגלית מרגשת אתמול לגבי זה. קצת מוזר להגיד את זה, אבל אם אני משהקת (להבדיל מלגהק), זה מאוד עוזר. החסרון הוא שלפעמים הגוף כאילו מתמכר לזה ורוצה עוד שיהוק ועוד שיהוק, אבל כל עוד זה לא יותר מדי, זה בסדר.
 
ואני מחכה כבר לסוף הזה (:
אין בעד מה! הלוואי שהייתי יודעת על זה בהריון הראשואמא ל-2
או יותר טוב בשני שאז היה מזעזע ביותר.
עכשיו אני ב"ה בשלישי ומאד נעזרתי בדברים האלה. ד"א אפשר לקנות אותם בקופה עם מרשם ואז זה גם ממש זול!
סבבה (:אור היוםאחרונה
ושיהיה בהצלחה! (מה מאחלים במצב של היריון?)
לי שניצל טיבעול עזראנונימי (פותח)
בקשי מבעלך או מאמא שיכינו לך כל מיני סוגים של אוכלים בכמויות קטנות ותראי מה את מסוגלת לאכול ומה לא. כמו שאמרו כאן לכל אחת עוזר משהואחר וכל אחת מגיבה אחרת.  בהצלחה, ובשעה טובה.
תודה!אור היום
זה דווקא רעיון לא רע בכלל... ועם הזמן התפריט שלי מתרחב מה-זה יפה; אני כבר לא יכולה לספור את מגוון הדברים שאני אוכלת על יד אחת
חדשה כאן.... כמה שאלות אנונימי (פותח)
שלום לכולן,
ב"ה אני שבוע 19, הריון ראשון. אני אחרי שלושה חודשים של בחילות-הקאות (שום דבר לא עזר) וירידה משמעותית במשקל, אבל עכשיו ב"ה יותר טוב והמשקל מתחיל לטפס מעלה. יש לי כמה שאלות שאשמח אם יש לכן רעיונות יכולים להקל...
1. כאבים בחזה, במיוחד בשינויי טמפ' אבל לא רק. ממש כואב באזור הפטמות. ניסיתי כל מני קרמים (רגילים) ולא עוזר. מוכר למישהי? רעיונות מה יכול להקל?
2. כאבים בבטן תחתונה, במיוחד כשאני קמה מהמיטה/כיסא או מתעטשת. תודה לאל ההריון תקין עד עכשיו, ואני לא יודעת אם זה משהו נורמאלי או שצריך לבדוק. מה דעתכן?
3. סחרחורות. אין לי שום חוסר תזונתי ולא היה לי גם בתחילת ההריון. בהתחלה הרופא אמר שהגוף חלש ואולי ההמוגלובין יורד (הוא לא ירד) ושזה יעבור. ההמוגלובין תקין וגם שאר הוויטמינים, הגוף התחזק יחסית, ועדיין זה לא עובר. שווה ללכת לרופא ממוחה או שזה שכיח בהריון?
תודה לכולן!!!
גל
לגבי הכאבים בבטן התחתונהנווה מדבר
אם זה זה מן כאב חד בצדדים של הבטן התחתונה, אז זה נשמע כמו הכאבים של מתיחת הרצועות שנמצאות באיזור הזה (אם אני לא טועה-מחזיקות את הבטן)  אבל, אין להם משמעות, פשוט צריך לקום בעדינות לעשות פחות תנועות חדות.
 
שיהיה בשעה טובה ובקלות!
 
 
כאבים בבטן התחתונהיהודיה מא"י
עם הכאבים הם רק בצד ימין, לרוץ לרופא כי זה יכול להיות אפנדציט.
לגבי סחרחורותאנונימי (פותח)
הרבה פעמים יש בהריון לחץ דם קצת נמוך שיכול לגרום לסחרחורות וגם לאפילו להתעלפויות אם לא שומרים. כדאי להזהר לא לקום במהירות משכיבה לעמידה, אלא לשבת לרגע באמצע הדרך אם לא בדקת לחץ דם עדיין- אז כדאי
לעניין הכאבים בחזהחבילת טישו
סבלתי מאותו דבר, מישהי טיבעונית אמרה לי להימנע מקפאין (אצלי זה השוקולד שאכלתי בטירוף) וזה עבר לחלוטין.
 
תבדקי אם גם אצלך זה אותו עניין, קשה מאוד להפסיק אבל משתלם!
...אנונימי (פותח)אחרונה
תודה רבה על התשובות. אני מקווה שלעוד כמה נשים יהיו רעיונות...
אין לי בעיות של לחץ דם ואני לא אוכלת שוקולד/קפה או דברים עם קפאין.... לפעמים זה כל כך מתסכל שהרופאים אומרים שככה זה היריון ואין להם שום פיתרון לכאב, זה אפילו לא איכפת להם.

דלקת אוזנייםmp4
תינוק יונק, כמעט חצי שנה כאבים ובכיות,
הרופאה נתנה טיפות,
יש לכם עצות המלצות או רעיונות
 
פעם ראשונה אצלי דלקת אוזניים,
מה עושים שילך לו ולא יחזור?
 
תודה!
אוי זה נאחס~!יוקטנה
ואני אומרת את זה בתור מי שסובלת משיניים כבר שלושה ימים!
כדאי להניק כך שהתינוק יהיה בזווית של ישיבה (ראש מעל לגוף), כך שהנוזלים לא יעברו מהפה לתעלות האוזניים ויכאיבו שם.
אם זה חוזר (באמת חצי שנה?!), אני ממליצה לעבור לטיפול אלטרנטיבי. תלכי רק עם המלצות! אני בדקתי ומצאתי שטיפול משלים דרך קופת חולים יוצא בערך אותו המחיר כמו פרטי - גם למי שיש ביטוח משלים  אז עדיף לפחות לבחור את המטפל שלך, אם כבר משלים על זה...
רפואה שלמה וקרובה!!!mp4
דלקת אוזנייםלילך זוארץאחרונה
יש כמה תרופות סבתא שאני משתמשת בהם קודם כל להקלה לשים שמן זית חמים באוזן , לעשות עיסוי עדין בראש ומסביב לאוזניים לכיוון למטה זה מאוד מרגיעה , ולחמם גרב מלאה במלח גס על רדיאטור או כרית סובה וצמחים שמחממים במיקרו - גם אותו דבר ולהניח על האוזן הכואבת .
אם זה ביחד עם נזלת כדאי לך לטפטף מי מלח לאף זה ישפיע גם על האוזניים , ולא להתרגש זה בסדר שהם חולים לפעמים זה בכלל קשור לשינים - ככה זה אצלי בבית שיוצאות שיניים מלווה לזה איזה התקררות קלה כי המערכת החיסונית של הילד יורדת .
וזה בסדר וכדאי להדבק בוירוסים או שפעות ... מדי פעם זה בונה את מערכת החיסון ומלמד את הגוףלהתמודד איתם
 
בברכת רפואה שלמה
חברה סובלת מדיכאוןאנונימי (פותח)
חברה טובה שלי היא אם חד הורית שילדה לפני חודשיים וסובלת כנראה מדיכאון. קשה לדבר איתה והיא לא רוצה לעשות כלום. יש לציין שהיא מטפלת יפה בתינוק ומאוד אוהבת אותו כך שזה לא ממש דיכאון אחרי לידה. מה עושים במקריה כזה, האם טיפול תרופתי נגד דיכאון זה מקובל?
קשה לאבחן דרך המחשביוקטנהאחרונה
עד כמה אתן קרובות?
מה שאני הייתי עושה, הוא לנסות ולטלטל אותה. לאדם בדיכאון קשה, עד בלתי אפשרי, לעשות למען עצמו. הייתי מוציאה אותה איתי "בכח" מהבית, להיות בין אנשים (אפשר יחד עם התינוק! במיוחד שאת שם כדי לעזור לה איתו ). אפשר לבית קפה, אפשר לחברה משותפת, אפשר סתם לסיבוב בפארק, אפשר לשבת מול הים, אפשר אפילו להיכנס לסרט (אבל דעו שצריך לשלם כרטיס גם עבור התינוק...). אם את יכולה למצוא עוד כמה חברות ובנות משפחה, ולעשות תורנות יומיומית, לדעתי זה יעזור מאוד. כך גם תוכלו לחוש אם המצב כזה שאפשר לטפל בו בעצמכן, או שיש צורך בעזרה רפואית (ואין בכך בושה, וזה אפילו לא מסובך או קשה בכלל!). כשאמא חדשה נמצאת לבדה, היא יכולה לשוחח רק עם עצמה, ובדרך כלל השיח הפנימי יהיה שלילי. כשיש עם מי לדבר, בדרך כלל האווירה טובה יותר.
במידה ותחליטו שכדאי שרופא יראה אותה, הייתי מבקשת ממנה רשות לקבוע עבורה תור, והולכת איתה.
תרגישו טוב! את חברה טובה ואוהבת  מאחלת כמוך לכל אמא!
שרשור ההלכות שלי!קוינטה
מכיוון שאני על סף דיכאון עמוק (כמובן שאני ממש מודה לקב"ה אבל מרגישה מזעזע!) החלטתי במקום לפתוח שרשור בו אשפוך את שיחי ומכאובי, אפתח שרשור בו אבטא (בצחוק) הלכות שהייתי מכניסה לתקופה זו...
אשמח אם תצטרפו ותעלו חיוכים על השפתיים....
 
הלכה ראשונה: הייתי מחברת ברכה מהממת לפני כל קיא! גם כדי שנרוויח ברכות ונגיע יותר בקלות ל100 כל יום... וגם כדי שזה יהיה דבר שבקדושה!
אוי אבל זה בשרותים בד"כ...
טוב, נחשוב על פתרון...
הלכה שניה: אשה לרגילה לשמור 6 שעות בין בשר לחלב יכולה בשעת הצרבת העמוקה לשמור 5 וקצת!
הלכה שלישית: אשה בתחילת הריונה פטורה מבעל שיכור בפורים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
וניתן אף להקל במשלוחי מנות....
 
המטירו את הלכותיכן.....
שבת שלום!
 
ולא בצחוקיהודיה מא"י
אני חושבת שאישה בהריון שסובלת מצרבת באמת יכולה לקבל היתר להקל בהפרדה בין בשר לחלב. תשאלי את הרב שלך
אהבתי ..לילך זוארץ
גם אשה אחרי לידה ( שמחובר אליה קטנציק צרחן לחזה 24 שעות ביממה )
יש לה הקלות מבעלים שיכורים וחבריהם ביומיים פורים!!!
(קרית ארבע צריך לצאת לידי חובה בשתייה וסעודה פעמיים - ספק מוקפת חומה ???) 
יפה! D:יוקטנה
חבל שבעלי לא שמעאמא מסורה
על ההלכה השלישית בשנה הראשונה שלנו, כשהייתי בחודש חמישי.
 
אבל הוא למד על בשרו, אחרי שזה גרם לנו לריב בפעם הראשונה ולא הסכמתי לישון לידו, אז ישנתי על הספה הלא נוחה בסלון.
הלכה נוספת...קוינטה
מצוה גדולה מאוד מאוד לבטל תורה ולחזור באמצע היום מהישיבה כאשר מסתובב בבית פעוט מגודל עם הפתעות ענקיות בחיתול!!!!
 
הבן הגדול שלי אומר לי (בן 3) "אמא , אל תחליפי לו, תחכי לאבא, אחרת את תקיאי!!"
מי גאון של אמא!!!
פשוש!!אנונימי (פותח)
יקירה! אני קיבלתי היתרחבילת טישו
לשמור 3 שעות בין בשר לחלב!!!
 
שווה לבדוק...
קוינטה, קוטלת את!!!דבי חיה
אפשר גם לפתוח כאן שירשור תפריטים?
 
ויש לי שאלה הילכתית: (אם זה מגעיל, תמחקו איזה ברכה אחרונה מברכים השומעים של שירשור "גרפסים" בלתי פוסקים?!
זו לא בדיוק הלכה אבל מנהג שנהגתי בהריון הראשוןאמא לשניים
אחרי הקאה- להישיר מבט למראה, לחייך (וואו, בהתחלה זה היה ממש קשה) ולספר לעצמי בדיחה על צבי העגום...
 
לדוג': "וואו, אף פעם לא נראיתי טוב יותר..."
או "בחיי, להקיא תות שדה זה יותר מגעיל מלהקיא קיוי! אולי כדאי שאעשה מחקר מה הכי טוב להקיא, ואתמקד במאכלים האלה?" (בעלי התפוצץ מצחוק מאחורי...)
"ממממממממ, איזה טעם נפלא!"
"פצחתי בתחרות עם הקיר. אני מנצחת היום!" (מי יותר לבן)
"שלום לך מיס עולם, מרגישה טוב הבוקר?"
 
וכן הלאה על זה הדרך...
 
זו היתה תקופה קשה והשתדלתי למרות הכל לשמור על חיוך. הצלחתי! (לפחות בחלק מהזמן...)
 
(ולמה רק בהריון הראשון? כי בהריון השני היו פחות הקאות. ובהריון הזה מרוב הקאות לא יכולתי לדבר בכלל... ב"ה) 
ואניאנונימי (פותח)אחרונה
אני גם פשוט ניסיתי לחקור את טיב הקיא (סליחה על הגועל) וכבר קרה שהתפקעתי מצחוק לגלות שהקאתי בערב חתיכת חציל שלמה מהבוקר... אני עדיין תוהה כמה זמן לוקח לכל מאכל להתעכל, כדי שאדע אם להמשיך ולנסות להחזיק את הבחילה בכוח ולא להוציא.....
אגב, אני בשבוע 21 ועדיין מקיאה. אולי פחות, אבל כל הזמן, או כמעט כל הזמן סובלת מבחילות או מחזיקה אוכל שלא יברח....
אבל עכשיו אני כבר עולה יפה במשקל, אני יודעת להקיא את הדברים הפחות חשובים או את הנוזלים
עדיף מלסבול רעב
תגידו, זה באמת נכון שלחלב אם בגיל שנה וארבעה איןדבי חיה
שום משמעות תזונתית לילד?
מה התיסכול שלי? ה"בייבי" הנ"ל, אוכלת הרבה פחות מתמיד, כנראה שיניים וכדומה. אז מצד אחד אני שמחה שהיא יונקת (כלומר מכל הצדדים אני שמחה כמובן) ומצד שני קצת פוחדת להסתמך על זה (לא שאם אני לא סומכת על זה, זה יעזור לי לשכנע אותה לאכול).
טוב, מקווה שהבהרתי את עצמי.
(נישנושים היא מסכימה, אבל פעם היתה אוכלת עוף לתיאבון, ירקות וכו' והיום הרבה פחות.)
אני גם הנקתי עדיפעת1
גיל כזה..ואמרו לי שמגיל חצי שנה או שנה..אין שום משמעות תזונתית.זה רק פינוק וחום ואהבה..
שמבחינתי חום ואהבה זה הכי חשוב.ואם זה שיניים ובגלל זה היא לא אוכלת אז הכי חשוב שתשתה ולא תתיבש..
למרות שכתבת שנישנושים היא כן אוכלת אז נראה לי היא כבר קלטה מה יותר טעים ומתוק..
בהצלחה!
ממש לא נכון. עד גיל שנתיים, החלב רק הולך ומשתבחבילי
לכן ארגון הבריאות העולמי ממליץ להניק לפחות עד גיל שנתיים.
וגם במקורותינו יש לכך סימוכין.
אין לי זמן לחפש מקורות תומכים, יוקטנה בטח תוכל לעזור.
החלב אכן משתבח, אך אין בו די לספק צרכים תזונתייםישתבח המשובח
של תינוקות מעל לגיל שנה.
 
אכן חשוב להמשיך ולהניק, וכמה שיותר - עדיף,
גם בגלל קשר אם-יילוד וגם מסיבות נוספות,
אך למרות שהחלב הולך ומשביח הוא כבר אינו עומד בקצב הגדילה של התינוק,
ולכן אינו יכול לשמש מרכיב תזונה עיקרי.
חשוב שתינוקות יאכלו תזונה מגוונת ובריאה, ולא להחשיב הנקות כארוחה.
ושוב - הנקה נחשבת כמרכיב חשוב בהתפתחות התינוק, והיא חיונית לו בהחלט, אך ערכה התזונתי אחרי גיל שנה הולך ופוחת, ובזה אנחנו עוסקות כאן.
 
מאידך, במקומך - דבי חיה - לא הייתי דואגת, מפני שידוע שיש לתינוקות זמנים של גדילה מואצת יותר או פחות, "קפיצות גדילה" בהם יש צורך ביותר אוכל וזמנים רגועים יותר בהם אוכלים פחות. זה גם יכול להיות קשור לבקיעת שיניים ועוד.
ולכן, כל עוד היא "מנשנשת" אוכל בריא ומגוון, והכי חשוב - כל עוד היא עירנית, חיונית, מלאת מרץ ושמחה - לא הייתי דואגת.
אם זה נמשך זמן ארוך, קרוב לחודש - הייתי מתיעצת עם אחות טיפת חלב במרפאה.
 
רק בריאות!
יש בו די.ביליאחרונה
לא הבנתי,מה זה נשנושים?במבה ובסלי...או כמויותnatiyg12
קטנות של אוכל?התקופה של המעבר מהנקה מוחלטת,למזון לוקחת זמן,ולפעמים הרבה זמן,
הנקתי תאומים עד גיל שנה +8 בערך,ונאלצתי להפסיק ללא הכנה מוקדמת בגלל בעיה רפואית בזמנו.
ובכלל גם כשמפסיקים בהדרגה,או לא מעונינים להפסיק,אבל לתינוק רצונות משלו,והעניים שלו "יוצאות"כשהו רואה את כולם לועסים מולו.....צריך לדעת שזאת תקופת מעבר שכזו,ולאחריה פחות או יותר זה מסתדר[אם אין איזה בעיה רפואית מיוחדת]
בכל אופן את מעוניינת להניק,והוא אוכל קצת פחות ,ומנשנש[בטח לא ביסלי]אלא כמויות של מזון קטנות,
אם הוא ישן טוב בלילה,ויונק כל צורכו,המצב רוח שלו טוב ,ורגיל,אני לא חושבת שיש לך מה לדאוג...זכיתי להניק ב"ה 6 ילדים,אם אין בעיה רפואית אל לך לדאוג...גם אנחנו לפעמים אוכלים פחות מהרגיל ,לא בגלל דיאטה או מחלה...
כשילד בריא רעב, הוא אוכל ושותה...
ולגבי ההנקה בודאי שיש יתרונות בריאותיים להנקה גם בגיל זה של התינוק
בורא עולם עשה דבר מופלא חלב האם מתאים את עצמו ואת כמותו לגיל התינוק ולצרכיו..[ כמו שיש תחליף חלב,לגיל0-3 חודשים ואחר"כ מגיל3 -6 חודשים וכו].אין חלב של גיל יום דומה לזה של גיל שנה,וכל יום שאת מניקה גם את וגם התינוקי מרווחים....
בתקופה הזו שהנקתי, של שנה+חודשים, לפעמים התינוק אכל יותר אוכל או נישנש אוכל ,והנקתי פחות....ולפעמים
הנקתי יותר והוא אכל הרבה פחות...וזה היופי שבהנקה....הכמות והאיכות של ההנקה מתאימה עצמה לביבי שלך
בקיצור"מה רבו מעשיך ה" כולם בחוכמה עשית"
בהצלחה
 
נישנושים זה גם במבה וכדומה וגם כמויות קטנות של אוכדבי חיה
אם בערב היתה אוכלת כמות יותר מכבודת של הכל.
טוב, תודה על החיזוק והתמיכה.
בהמשך לדבריםnatiyg12
עצם העובדה שיש לך את אופציית ההנקה,צריכה להרגיעה אותך,
תמיד הגישה שלי היתה:מילא לא אכל הרבה... לפחות הוא יונק...
גם אם מדובר על הנקה מעבר לגיל שנה,עדין זה נותן המון לתינוק,שכרגע אוכל פחות,אוכל של גדולים.
ושוב בהצלחה....
נראה לי שכל עוד היא צריכה לשתות חלב כאחת הארוחותאחתעם_בטן
אז ברור ברור שעדיף חלב אם מבקבוק מטרנה גם בגיל הזה. חוץ מזה שלפי דעתי זה חלב מאוד עשיר ומזין לגיל הזה
ערך חיסוני גבוה!!טל שחר
אל נא נשכח שלחלב אם ערך לא פחות חשוב מהזנה- חניכת המערכת החיסונית של הילד, אנחנו הרי לא מצפים להשאיר אותו לבד בתחנה מרכזית ת"א ושיסתדר, כך גם אל לנו לצפות  שהמע' החיסונית שלו לדע להתמודד מיד עם כל מה שהוא מגלה ביציאה מהבטן, דרך החלב התינוק מקבל נוגדנים, והיום אפילו יודעים שמגע הרוק של התינוק משדר לגוף האם איזה נוגדנים להעביר בחלב, לכן היה ידוע מימים ימימה שהנקה ארוכה מחזקת בריאות טובה.
גם אני יודעת שעד גיל שנתייםקיפי.
עוד יש ערך תזונתי לחלב.
ומנסיוני כרגע- הקטן שלי בן שנה ו3,
ורוב תזונתו היא עדיין הנקה.
לא מרצוני אמנם, אלא כי היו לו אלרגיות לכל סוגי המזון עד לפני חדשיים שלושה,
ועכשיו אני מתקשה להעביר אותו לארוחות מלאות.
בכל מקרה, הוא גדל (מאדדדדדדד) ומתפתח יופי,
ולא נראה לי שחסר לו משהו.
 
מכירה מישהי שכמעט עד גיל שנתיים הבת שלה לא הסכימה לאכול כלום (!!) חוץ מהנקה
ואמרו לה שזה בסדר גמור ושמבחינה תזונתית היא לא צריכה לדאוג
כמו שכתבו לך, יש ערך תזונתי גבוה להנקהיוקטנה
בטח שיותר מאשר לתחליפים למיניהם, ולדייסות הקנויות בוודאי!
הנקת בוקר וערב בגיל שנה, מספקת לתינוק את מחצית הערכים התזונתיים להם הוא זקוק בגיל הזה! שתי הנקות בלבד - בגיל שנה! שוות לכל שאר המוצקים והנוזלים שהוא מקבל באותו היום. מדהים! לא?
הנקה בהריוןאנונימי (פותח)
האם הנקה בהריון מזיקה לעובר?
 
לא.יוקטנה
הנה משהו שכתבתי בנושא:
ואני מוסיפהיהודיה מא"י
ובתנאי שאת דואגת לעצמך לתזונה מספקת
ואני מחדדתיוקטנה
שגם אם את לא דואגת לעצמך, עדיין, הגוף דואג לפי הסדר הבא:
1. העובר מקבל ראשון את כל מה שהוא צריך מהגוף של האמא. 
2. התינוק מקבל שני, דרך החלב (כי הוא כבר ניזון גם ממוצקים, בדרך כלל)
3. האמא מקבלת אחרונה. ולכן, אם לא נשאר - היא זו שלא מקבלת. חשוב מאוד לדאוג גם לעצמנו!!! תודה ליהודיה. 
תודה רבה על התגובות המחכימות!אנונימי (פותח)
דרך אגב-
מכון פועה ממליצים להפסיק בערך בחודש חמישי..
אין סיבה רפואית להפסיקיוקטנה
כל עוד ההריון תקין, כאמור. ההמלצה שלהם נשמעת לי קצת (הרבה) כסת"חית, וחבל, כי התינוק (ולפעמים גם האמא) מפסידים. 
בדיוק היום הרופא שלי אמר שהנקה עלולה לגרום להפלהבילבי ארך-גרב
והוא בטח לא המציא את זה
תבקשי ממנו להפנות אותך למחקרים שמגבים את המלצתואנונימי (פותח)
אנא - לא לשים את חכמתך האישית בפח כשאת מגיעה לרופאפיגא
חלב אם משתנה כל הזמן בהתאם לצרכי התינוק.  זה אחד ההבדלים בינו לבין  תמ"ל (תחליף מלאכותי לחלב-אם).  הרוק של התינוק משדר לאם מה התינוק צריך, וגוף האם יוצר ומספק לו\ה את המבוקש, כגון - עוד סידן, ברזל, נוגדנים לוירוס כלשהו וכו'. 
לוקח בערך שעתיים מרגע ה"בקשה" ועד רגע האספקה, בערך הזמן בין הנקה אחת לשניה.
 
הוכח כבר מדעית שחלב אם מספק את אבני הבנין של המערכת החיסונית ומנת המשכל עד גיל 5,6 שנים
 ב-ו-ד-א-ו-ת!!!  ככל שתינוק יונק יותר זמן (מבחינת שנים) הוא מחוסן יותר וחכם יותר (לעומת מה שהיה לולא ינק).
 
תינוק \ ילד שמעדיף לינוק לאורך זמן, גם כשמסביבו יש אנשים אוכלים, יש לו סיבה טובה לכך.  אין גיל שההנקה היא רק פינוק או חיבה וכהנה. 
 
הנקה היא תזונה מעולה!!!!  חלב אם אינו "משתבח עם הזמן" כמו יין בחבית.  הוא תמיד מעולה, בהנחה שהאם בריאה והתזונה שלה טובה.
 
ותמיד אפשר להתיעץ  עם ארגון לה לצ'ה (יש אתר באינטרנט), ארגון תומך הנקה שיש לה סניף מכובד בישראל.
 
ובנושא הרופא...
כדברי יוקטנה לגבי מכון פוע"ה - כסת"ח!  במקרה הגרוע יותר - בורות.
אני אישית מכירה עשרות נשים (ואולי יותר, אם אספור אותן אחת אחת) שהניקו תוך כדי הריון.  אני מכירה נשים רבות שהניקו שני ילדים בו זמנית, ולא תאומים. 
 
אגב, בכל דבר וענין, גם אם מי שנחשב מומחה אומר אותו, אבל בוודאי בענין בריאותינו, אין לסמוך עליו\ה בעיניים עצומות.  כבר שמעתי על רופא ילדים בארץ שאמר לאמא טריה שאין לה סיבה להניק, כי "אין שום הבדל בין חלב אם לבין התחליפים" !!!!!!!  אמנם הוא אמר זאת לפני פרשת רמדיה, אבל אז מה?!?  הוא רופא ילדים, הוא מומחה!!!  חשובים בעיני עצמם כבר אמרנו? 
 
ועוד דבר, ההתכווצויות שיש בשעת הנקה אחרי הלידה הן תוצאה של הנקה יחד עם הורמונים המשתחררים בגופינו בזמן הלידה. במשך כל חדשי ההריון התקין, הורמונים אלו אינם זורמים בעורקינו.  לכן, בהריון תקין (בלי דימומים ובלי התכווצויות, לדוגמא) אין מניעה להניק!  להפך, אפשר לשכב במיטה, לנוח, ובו זמנית להעסיק את התינוק בפעילות רגועה ומרגיעה, ו....להרדם ביחד!
 
ואני מצטרפת לדברי טבעונית, שיוכיח כבודו את דעותיו בצורה משכילה.
לכל החוכמולוגיות,יערית נ
כשיש הפלה- מתחילים לדבר אחרת.
הנקתי בשני הריונות בתחילת הריון אבל אין ספק שזה כבד על הגוף.
ב"ה ההריונות תקינים.
לדבר כך על מכון פוע"ה זו אוילות. מכון פועה כל עניינו זה לעזור לאנשים ואינו גוף רפואי.
חוצמזה,
ה' ברא את הילד בצורה מופלאה, כשגופו זקוק לאוכל מוצק האינסטינקט החזק ביותר שלו זה להכניס לפה.
הנקה ממושכת זה נהדר,
אבל אכשיהו הרבה נשים מזניחות את ההאכלה של המוצקים.
זו הזנחה פושעת שפוגעת הילד. ילד צריך כל דבר בשלב הנכון.
ילד בן שנה שלא אוכל מוצק- זה רשלנות!!!
הוא ודאי לא ישן טוב. כי אין לו מספיק מה שיחזיק לו לילה בבטן.
והשינה חשובה לא פחות מההנקה.
לצערי הרב הציבור הדתי אימץ קיצוניות בנוגע להנקה, ושם אותה במקום הלא נכון.
הנקה חשובה, וגם אוכל חשוב לא פחות.
ונראה לי גם שיש עצלנות במעבר למוצק, בכל זאת צריך לעבוד יותר.
וזו הענקה נפלאה שאנחנו נותנות לילדים שלנו גם כילדים גדולים ואפילו כאנשים.
אוכל שאמא מכינה יש בו ערך מוסף.
אפשר גם קצת להרגעחילזון 123
הפלה זה עצוב מ א ד מ א ד. מה הקשר? בגלל זה אסור להגיד שהנקה היא לא ה גורם לזה? נכון זה כבד לגוף ואף אחד לא מכריח להמשיך בכח אם זה קשה מאד.
 
מכון פועה עוזר להמון אנשים זה עוד לא אומר ש כ ל מה שהוא יגיד זה תורה מסיני ושהם לא יכולים לטעות.
 
ותינוק שמוכן לאכילת מוצקים - אין מצב שלא ידרוש את זה. ולא משנה כמה האמא תהיה "עצלנית". אם הוא לא כ"כ אוכל מוצקים זה בגלל שאינו מוכן לזה. אני הנקתי עד גיל 3 בערך והבת שלי אכלה מוצקים יפה מאד. אין קשר לזה שילד גדול יונק להאם הוא אוכל מספיק מוצקים או לא.
 
ולא הבנתי מה הקשר בין "קידוש ההנקה" ל"ציבור הדתי". מה ההבדל פה בין דתיים לחילונים?
אחרי הפלה זה מאוד קשה להרגע.יערית נ
וכבר פגשתי מציאות כזאת שהנקה תוך כדי גרמה לפגיעה. (לא אצלי ב"ה)
וסבתא שלה הזהירה אותה בענין.
למרות השפע בעטלם המודרני הגוף שלנו לא חזק כמו פעם.
 
וחוצמז- לגיד כסת"ח על מה שמכון פועה אומרים זו בהחלט כפיות טובה!
 
צריך להזהר במילים ולנסות להבין את משמעותן.
 
הרבה אמהות מפספסות את השלב של המעבר למוצק ויש להם ילדים בעייתים באוכל. וזה לא בגלל שהילד לא מוכן לזה. אנחנו לא חיות. הילד לא יקח לבד אוכל ויטחן לעצמו. בשלביפ פיזיים וגם רוחניים יש חשיבות לתיזמון ולא לפספס שלב.
פיספוס של ב יוצר בעיות- במו עיני ראיתי ורואה. רק מה, עוטפים את הכל באידאולוגיה, והכל מסתדר.
 
הקשר בין הציבור הדתי לאובססיה הוא ברור. יש אנשים שלא חיים את התורה כרוגע והופכים כל מני דפוסים שאינם דתיים לדתיים. לא כל שיטה חדשה שמהווה טרנד חייבת להתפס "דתיות" אפשר כמו שאמרת ברוגע ובפרופורציות.
והכי חשוב,
ללמוד מהסבתות שלנו (שידעו מצוין מהי הנקה) ולהיות בענווה לעצותיהן
המון נשים מפילות. רוב האימהות מפילות.יוקטנה
מיעוט מבוטל מהן מניקות בהריון, ואלה שכן מניקות בהריון, מסיימות בהצלחה הריונות באחוזים דומים לאלה שלא מניקות בהריון. 
על כן לא ניתן לומר שהנקה פוגעת בהריון, וכמו שציינה טבעונית, אין מחקרים שתומכים בהשערה המופרכת הזו. 
הנקה פוגעת בהריון רק במקרים בהם יחסי אישות פוגעים בהריון. ועל כן כל עוד הרופא לא אסר יחסי אישות (במקרה של הריון בסיכון גבוה), אין לו סיבה להמליץ להפסיק את ההנקה, חוץ מאשר בורות. 
והבורות של הרופאים בנושאי ההנקה היא מצערת ואמיתית מאוד! להתייעץ עם רופא בנוגע להנקה, זה כמו להתייעץ איתו בקשר למכונאות או קשירת מטפחות. רופא לומד 10 שנים לפני קבלת התואר, מתוכם ארבע שעות בנוגע להנקה בלבד! אפילו אני כבר עברתי פי 4 שעות הכשרה מכל רופא (ואפילו לא קיבלתי את התואר הראשון "מדריכת הנקה", שעבורו צריך ללמוד יום בשבוע במשך שנה). למרבה הצער, בעוד שהרופא לא יעז לייעץ לך בנוגע לרכבך או למטפחתך, הוא בהחלט ירגיש צורך, לפעמים, לייעץ בנוגע להנקה. ברוב המקרים הוא ייתן ייעוץ שגוי, ויגרום לפגיעה קשה בהנקה (ועל כן גם ברווחתו של התינוק, ולפעמים גם של אימו). 

בואו נכנס קצת לפרופורציותנורה
פעם הייתי פריקית של הנקה על חשבון הכל, היום גדלתי ולמדתי שיש בזה כללים ברורים:
א. צריך שזה יהיה טוב ונעים לך בתור אמא.
ב. צריך שזה יבוא מצידו של הילד.
ג. צריך שזה לא יבוא על חשבון שאר העולם (ילדים, בעל וכו').
כלומר, את יכולה להניק שבוע כי זה מה שטוב לך - ולעומת זאת שלוש שנים להניק, כי זה הולך לך בקלות ובנעימות ובכיף.
אין בזה כללי 'עשה', רק 'אל תעשה' - תזרמי, אם זה עושה לך ולכולם טוב, תהנו עד גיל שלוש - אם לא, אם את לחוצה, או התינוק לא רגוע, או המשפחה הגרעינית סובלת - עזבי ודי.
יש לי ברוך ה' ילדים מכל הסוגים - כאלה שינקו עד גיל שנה, עד גיל שנתיים ושלושת רבעי וגם אחת שינקה רק עד גיל חצי שנה, וכולם אהובים, כולם מקסימים, חכמים ונבונים.
אל תילחצנה - וזה יבוא בטבעיות.
וההפלה שהיתה לי, לא היתה קשורה להנקה, כי את הילד שלפניה הנקתי רק עד גיל שנה.
ולעומת זאת, הילדה שהנקתי רק עד גיל חצי שנה, אצלה ההנקה נפסקה בטבעיות כי היא לא רצתה והתברר קצת אחר כך שאני בהריון בחודש שלישי - ושוב, זה נפסק בלי שאני אשגע אותה ואלחיץ אותה, זה כבר לא התאים לה, ולכן זה נפסק.
תודה ליוקטנה על המידעישתבח המשובח
המדויק, כהרגלך, והמחכים!
 
נורה, אהבתי את דברייך!+mp8
יוקטנהשירק
את עצמך אמרת, שהאמא מקבלת אחרונה. עכשיו, נגיד שהתינוק שבבטן והתינוק שבחוץ כבר גזלו ממנה את כל המשאבים, היא נחלשת, ויחד איתה נחלשת היכולת שלה להמשיך לספק להם את כל הדרוש. אז אוקיי - מי שמגדירה את עצמה ג'דה, יכולה לעמוד בזה. אבל בטוח שהרבה נשים לא מסוגלות לעמוד בעומס, וזה עלול להפוך מבריא - ללא בריא בכלל. חבל! אנחנו מספיק קורעות את הצורה גם בלי לקחת על עצמנו דרישות שהן כמעט מיותרות.
מקבלת כל מילה וחותמת עליהיוקטנה
להעמיד דברים על דיוקםאנונימי (פותח)
בס"ד
 
התקשרתי לשאול את מכון פועה בקשר להנקה בזמן הריון-
הם ענו:
א. אין שום קשר בין הפלות להנקה.
ב. באיזור השליש השני (בערך חודש חמישי) זה מתחיל להקשות על האם ואז אולי יכולה להווצר בעיה.
 
זה בגדול. אל תתפסו אותי על המילה... מי שמאד משמעותי לה יכולה להתקשר ולברר באופן אישי!
מכון פועה זה גוף מקצועי שיודע המון ולא אומר סתם דברים!
צריך קצת להזהר במילים..
רק חבל שאינטרנט רימון חוסם את המאמר שלך...אנונימי (פותח)
אנטיביוטיקה והנקהאדמונית החורש
לכבוד חזרתי השבוע לעבודה חטפתי סינוסיטיס ונאלצתי להתחיל טיפול אנטיביוטי.  ביום אחרי שהתחלתי את הטיפול התרופתי היתה ירידה משמעותית בתפוקת החלב ובהנקה של הלילה כבר ממש הרגשתי שאין לי מה להציע לפיצפונת.  היא מצצה ומצצה ולא הרגשתי את ההתמלאות שבדרך כלל אני מרגישה ובסופו של דבר שתינו בכינו מתיסכול ואחת מאיתנו גם מרעב.
בסוף הלכתי לישון לשעה ואח"כ הנקתי וכך כל שעתיים במשך הלילה אבל זה ממש לא מתאים בשבוע שחזרתי לעבודה
האם יכול להיות שזו תופעה שקשורה לאנטיביוטיקה? (למרות שבדקתי שהיא מותרת בהנקה)  מישהי מכירה דבר כזה?  יש מה לעשות עם זה?:
מה שנשמע לייהודיה מא"י
עם ידיעותי הדלות - אנטיביוטיקה מחלישה את הגוף מאוד, ונשמע שהגוף שלך נחלש כך שהוא לא הצליח לייצר חלב. הפתרון - מנוחה טובה, הרבה אוכל, הרבה שתייה (כולל מיצי פירות) והרבה ביו. 
שתהיה רפואה שלמה במהרה
לדעתישירק
בדיוק בשביל מקרים כאלו צריך להרגיל את התינוקות לקצת מטרנה. מסכנונת!
 
לא יודעת לגבי האנטיביוטיקהיוקטנה
אבל הן עייפות והן מחלה יפגעו במידה זו או אחרת בהנקה. כמובן, לא עד כדי סכנת חיים... 
רק בריאות לשתיכן! 
אני גם חושבת ש-2 הדברים פוגעים בתפוקהדבי חיהאחרונה
ובמיוחד החזרה לעבודה יכולה להוריד תפוקת חלב. זה בטוח. אבל אם תקפידי על שתיה מרובה (ממש! תבדקי ותמדדי. 3 ליטר ביום!) ומנוחה פעם באמצע היום, הגוף יצליח לחזור לתפוקתו.
מאחלת לך הצלחה רבה בהנקה ורפואה שלמה.
מרגישה ממש ממש לא נעיםחילזון 123
מישהי בעבודה שלי היתה בהריון ויצאה לחופשת לידה (לא ממש חברה קרובה או משהו אני רק אומרת לה שלום במסדרון וכאלה)
בקיצור היא חזרה עכשיו לפני כמה ימים (לא ידעתי מה נולד לה וכו')
אז היום היה איזה זמן שעמדנו ליד אותו חדר עם עוד כמה בנות אז אמרתי לה בתמימותי מזל טוב והיא אמרה לי משהו לא ברור כזה שלא בדיוק היה מכוון אלי כמו "אמ לא.....".
בקיצור הרגשתי שאמרתי משהו לא במקום והלכתי לשאול איזה חברה אחרת ומתברר שהיא ילדה עובר לא חי.
ואני מרגישה כ ל  כ ך מפגרת...
לא יודעת מה לעשות. להגיד לה משהו כמו סליחה? לשלוח לה איזה מייל? לעזוב את זה ולא לפתוח את זה יותר? (כאמור אנחנו לא ממש חברות או משהו).
אוף!
 
אוי..יפעת1
קודם כל אל תרגישי כ"כ נורא..בטח הרבה אומרות לה מזל"ט,
אם אתן לא קשורות לא נראה לי כ"כ שייך לפתוח את הנשוא..ואם תתנצלי היא בטח תגיד שזה בסדר ותעזבי...או משהו כזה..
האמת שאלה קשה לא יודעת מה הייתי עושה במקומך..בהצלחה!
ובטח יגיעו חכמות הפורום ויעזרו לך.
אולי שווה לשאול בנות שלצערנו עברו את זהנווה מדבר
הן בטח יודעות מה עדיף, למרות שאחת לא דומה לשניה.
 
סתם כך, נראה לי שכן עדיף להתייחס, אולי לא פנים אל פנים בכדי לא להביך ולהכאיב, אבל רעיון של מייל נשמע טוב. כי סה"כ את נפגשת איתה, ואולי לא יהיה לה נעים לראות אותך בכל פעם כי היא תחשוב שאת עדיין לא יודעת. אבל, זו דעתי בלבד.
 
חבילת שוקולד עם פתק:ישתבח המשובח
"סליחה! מקווה לעשות לך קצת מתוק על הלב!"
איזה רעיון יפה! מצא חן בעיניי.אמא לשניים
יש לי חברה שעברה נסיון דומה.
 
היא סיפרה לי שעד עכשיו (כ-3 חוד') כשהיא מסתובבת ברחוב עדיין שואלים אותה מה היא ילדה ואיפה התינוק ומזל טוב...
 
היא אמרה לי שזה נורא מציק והיא לא רוצה להסביר כל פעם מחדש. אבל היא חייבת כדי שלא ישאלו שוב...
 
אבל היא מאוד מבינה, כי באמת האנשים אומרים זאת בתמימות ולא מרוע ח"ו
 
הרעיון של ישתבח המשובח נראה לי ממש מצויין במקרה הזה. בנתינת השוקולד עם הפיתקון את יוצרת ערוץ  שעוקף את חוסר הנעימות ונותן תחושת אכפתיות מצד אחד ופרטיות מצד שני. (זה לא יחחייב אותה להתיחס אבל לדעתי היא תעריך את ההתייחסות שלך)
 
ובעצם, נראה לי שזה נורא תלוי באופי שלה. כל אחת היא אחרת וכל התנסות של אדם בתוקף הנסיבות היא אחרת.
 
אבל העיקר- זה נכון שזה נורא לא נעים וצריך אולי בפעם הבאה לנסות להיות רגישים יותר (אולי לשאול אנשים קודם מה היא ילדה?)
אבל את לא צריכה להרגיש כ"כ רע. את בסה"כ רצית לברכה לאחר הלידה...
קרה לי משהו דומה פעםיוקטנה
אמרתי "מזל טוב" לשכנה שילדה בשבוע 27, והתינוק שלה היה בפגיה באותה עת...
קטונתי מלתת עצות! באתי רק לנחם...
זה בכל זאת ממש לא אותו דברנחשונית
פג בפגייה הוא עדיין תינוק חי עם סיכויים. לי יש שניים כאלה והם בגן עכשיו, משחקים כמו כולם. אבל עובר מת הוא עובר מת. ההלכה דורשת לתת לו שם, ובכל זאת לשבת עליו שבעה אסור. די פרדוכס לדעתי. אני הרגשתי צורך, שלא הבנתי אותו אז, לשבת על שרפרף נמוך אחרי הפלה בשבוע 17. וזה נמנע ממני כי זה לא נחשב נורמלי, לגיטימי.
הגברים (קובעי ההלכה)יוקטנה
לא כל כך מבינים בדברים האלה, למרבה הצער  
יוקטנה היקרהאנונימי (פותח)
לא הגברים הם קובעי ההלכה
אלא בורא עולם, בוראנו
שמכיר אותנו, יותר ממה שאנחנו מכירים את עצמנו
גם אם לא תמיד זה מובן לנו
להלכות אבלות אין קשר לאובדן שאדם חשאני ירושלמית
לפחות לא בכל המקרים. לדוג' אם ישנם זוג מאורסים שאוהבים אחד את השני אהבת נפש, ול"ע אחד מהם נפטר... השני אינו יכול לשבת שבעה כמו אחד מן הקרובים ביותר, למרות שיתכן שהאובדן האישי שלו גדול יותר... והיה מקרה ידוע כזה... כשנאוה אפלבוים הי"ד נרצחה בלילה שלפני חתונתה...חתנה האבל לא יכול היה אפילו לשבת שבעה במובן ההלכתי של העניין...
הלכה היא הלכה והיא לוקחת בחשבון הרבה עניינים נוספים (רוחניים שאין לנו השגה בהם, אבל ניתן ללמוד עליהם ולהעמיק בהם אם רוצים)  על האובדן והצער האישיים...
ה' ימנע מעמו כל צער וכאב!
"וזה נמנע ממני כי זה לא נחשב נורמלי, לגיטימי."מאמע צאדיקה
בעיני- יש מצבים שאת אומרת- עזבו אותי, אני כאן, אני צריכה עכשיו לתת את התגובה הזו.
לא משנה שההלכה לא מחייבת אותי.
(כמובן שאני לא מדברת על משו שממש אסור. והרי לשבת על שרפרף ולקבל חברות שבות לדבר- זה לא איסור- נכון?!)
לא עלינו- שלא נגיע למצב הזה של "אבלות" אחרי "לידה שקטה"- אבל מי שה' בחר בה לניסיון הזה- אם היא תבחר לעשות בעצמה פסק זמן בחיים ולעשות סוג של "זמן אבל" שבאות חברות ויושבות איתה ומחבקות אותה- זה יתן המון גם לה וגם לכל החברה הנשית שלנו.
 
 
 
ויוקטנה- הגברים הרבנים מבינים יפה מאוד מה שהנשים שלהם משדרות...
אוי לא! בטח שצריך לאחל מזל טוב על תינוק פג!אני ירושלמית
מזל טוב כפול ומכופל, שה' יעזור ויציל אותו ויתן לו חיים טובים בריאים וארוכים!
גיסתי ילדה בשבוע 24(!) ולא ידענו מה לומר... מה לאחל? התינוקת היתה במשקל 600 גר' עם סיכויים לא מי יודע מה.. בלש' ההמעטה... ואז אבא של גיסתי התקשר לאבי ואיחל לו מזל טוב בכזה חום ואמר שהם עוד יזכו לראות מהקטנה הזאת עוד הרבה נחת בעז"ה...ואכן הקטנה הזאת (עדיין קטנה בממדים..) היא ב",,הבת ארבע וחצי היום ואין כמוה למתיקות וחכמה!!! וכבר ב"ה כולם זוכים להרבה נחת ממנה... ובעז"ה עוד יזכו....
היום המצב של פג בשבוע 27 הוא מצב עם סיכויים יפים מאד!
לדעתי את יכולה קצת "כסלו
לדעתי את יכולה קצת "לשמוח", שלא היית בקלחת רככסלו
על העניין, ודרך זה להסביר את מה שקרה.
לענ"ד זה גם עשוי לעודד אותה, כי חלק מהצער על אובדן כזה הוא הצער מהרכילויות.
שלא נדע צער...
אה זאת את שאמרת לי?אנונימי (פותח)
אני בטוחה שלא..אבל אני ילדתי לפני 3 חודשים תינוקת ללא רוח חיים בסוף חודש 9 וחזרתי לא מזמן לעבודה  ועד היום אני עדיין מקבלת מזלטובים שהם לפעמים כחוד החנית לתוך הלב, ולפעמים זה ממש לא מכאיב לי,תלוי ביום או בשעה..
המזל טוב בא בטבעיות שזה מה שמגיע לאישה שראית אותה לאחרונה עם בטן.. אני למדתי לחיים שבחיים אני לא אגיד מזל טוב לאף אישה בלי שקודם אשמע 100 אחוז שהיא ילדה.
לפי השם משתמש שלי רואים שבמקור אני מהפורום הזה, אך עזבתי אותו בנתיים בעזרת ה' שה' יברך אותי לחזור אליו בקרוב..
את יכולה פעם הבא שאת רואה אותה להגיד סליחה ושאת משתתפת בצערה, וזה מספיק. את לא היית המזל טוב הראשון וגם לא האחרון...
גם אני ילדתי בחודש תשיעי לידה שקטהאנונימי (פותח)
זה מאוד אישי.
יש נשים שלוקחות את זה מאוד קשה ואחרות שפחות.
אני אישית מאוד התחזקתי מזה, ומרגישה שזו היתה זכות לשאת ילד שכל מה שהוא היה זקוק לו זה בטן של אמא יהודיה.. וב"ה אני לא מרגישה חסרון.
יש לי חברות שהתמודדות שלהן קשה יותר. וכל סיפור כל כך שונה אחד מהשני.
הכי טוב לדעתי זה להגיד לה שאת מצטערת ולא ידעת, ואם תכיני לה איזה עוגה או אפילו תתני לה שוקולד יכול מאוד להיות שזה ישמח אותה.
בהצלחה!!
באמת המסכנות של מצבים כאלה זה להיות הכי רגישים שאפשר בכל מה שקשור להריון ולידה.
לידה שקטהאנונימי (פותח)
ובכן...
אני עברתי דבר דומה.
להתעלם זה הכי גרוע. כי הרי כולם ראו וידעו שהיית בהריון אז מה ? פתאום זה נעלם? זו חוויה מאוד קשה והחברה יכולה לתמוך גם אם זו לא החברה הכי קרובה.אין להתעלם ומצד שני אין להכנס לה לורידים ולשאול יותר מדי. צריך להתייחס בעדינות ולומר שזה בודאי לא קל.  אם יש לה ילדים לפני כן זה ודאי ישמח אותה מאוד אם תתעניני בהם. או למצוא איזה נקודת חיוב שאפשר להתענין בה במקום לפתח שיחה סביב הקושי.
חמותי ילדה לפני 17 שנה לידה "שקטה"אשה של בעלי
והיום היא אומרת שה' עזר לה בזה כי היום היא חיתנה כמה ילדים בשנה האחרונה והיא בחובות עצומים כל הזמן היא אומרת ,"וואו איך הייתי מחתנת עוד שנה בת? ה' עזר לי ונתן לי כמה שנים שקט (הבן אחרי זה עוד שנתים זאת אומרת שיש לה חמש שנים הבדל
אני לא אומרת את זה לאלו שילדו לידה כזו
אלא סתאם זה פשוט הזכיר לי את זה איך שה' לא עושה סתם דברים הכל לטובה...
פשוט מאוד, תנסי לחשובאלי6
מה את היית רוצה שיגידו לך, לו ח"ו היית את במצבה, והיו מברכים אותך כך.
 
אגב, מזל טוב זו בסה"כ ברכה, אפשר להגיד אותה גם בחינם. מה שמפריע זה שאת לא היית מספיק מודעת למצבה כשברכת אותה, וכמובן שזה מעלה שוב מול פניה של האישה את הפער בין מה שיכל להיות למה שישנו.
 
בסופו של דבר, הכי טוב זה להיות כמה שיותר גלויים, ולהגיד מעומק הלב ומתחושת הזדהות אמיתית את מה שהכי מתאים (כמו שכתבתי בהתחלה)..
 
אולי יתאים משהוא כמו- "אני מתנצלת שברכתי בלי לדעת, וממש מצטערת אם גרמתי לך להרגיש לא נעים. אני מברכת אותך שאזכה לברך אותך לאחר לידה בריאה ושמחה בקרוב "..
ממשהי שעברה לידה שקטה לצעריאנונימי (פותח)
שלום וברכה
אני אישית לא אהבתי לדבר על זה..היום אין לי בעיה זה קרה בשנה שעברה.. כיום עברתי לידה נוספת ואני חובקת בן ב"ה ובע"ה זה לא נעים המצב אבל אני הייתי שולחת מייל התנצלות ולא מזכירה את הנושא לידה שוב אם תרצה היא תעלה אותו ומנסיון לא נורא קורה לא נעים ועובר בע"ה
תודה לכולם על העצות חילזון 123אחרונה
איך חוגגים הריון אם בכלל?אנונימי (פותח)
גילינו לפני שבוע שבע"ה עומד להיות לנו ילד או ילדה מתוקים..
 
האמת שידענו שיש לי בעיות אבל בכ"ז קרה הנס והנה אנחנו פה..בהריון טבעי..
 
אז-אנחנו רוצים לחגוג.
איך חוגגים?!?!
נוסעים לכותל!!!קוינטה
בשעה טובה!
איזה ניסים זה!
שיעבור בקלות בבריאות ובשמחה!
איך חוגגים ?!! אוו חגיגה גדולה מאדאשה של בעלי
חוגגים בשרותים בין הקאה להקאה חוגגים ארוחות שהכל מגעיל אותך
חוגגים כשאת מסתובבת בבית ומרגישה שבה לך למות מרוב שהריח של ה"בדין" מחרפן אותך
חוגגים כשאת נכנסת בתמימות לחנות ירקות ופתאום צניחת לחץ דם ו... הכל שחור ואת מתעלפת
בקיצור חוגגים כל הזמן וזה ממש נחמד
טוב כל החגיגות זה בסה"כ שלוש חדו\\ודשים אז קחי את זה באיזי ותודי על כל דבר
הרבה עושר
מאמא מאושרת
יווו מדהים! איזה כיף!יוקטנהאחרונה
מאחלת לכמה נשים קרובות שאני מכירה, שמצפות ומחכות... 
אני הייתי חוגגת בפינוקים אינסופיים! מבקשת מאכלים שבא לי מתי שבא לי, נחה לי בכל הזדמנות (מוותרת לעצמי על רחיצת כלים אצל ההורים, למשל...) - עושה כל מה שעולה על דעתי! 
וואו איזה סיפור מרגש וכייפי לשמוע! שיהיה בהצלחה גם בהמשך! 
למסירה!!!ח.צ.גנט
בס"ד 
בגדי תינוקות מגיל חצי שנה בערך..במיוחד לבנות.במצב טוב מאוד! באזור הדרום. 
לפרטים נא לפנות במסר..
מה עושים????????????אשה של בעלי
שלושה ימים עם חום שיורד ועולה ללא הפסקה . לתנוקת שלנו בת התשעה חודשים
אני כבר עוד מעט משתגעת שלושה ימים אני לא בעבודה רק בבית כל הזמן מודדת חום ונותנת תרופה להורדה
די!!!!!!!!!!!!! שיפסיק כבר לעלות אין לי כבר כח !!!!!!!!!!!!!!!1
אני כל הזמן דואגת ולא רגועה
כבר נגמרו לי חבילה שלמה שח נרות אקמול ושל נובימול (טיפטיפטת )
בקיצור תנו עצות איך מסיימים את הדבר הזה חוץ מתפילות שאת זה אנחנו כל הזמן עושים
יש לה גם דלקת עינים (שהיא הצליחה להדביק אותי) ואדום באזור הטיטול ו...אה שכחתי היא מצוננת מאד
זהו מספיק יש עוד משהו ששכחנו ??? נראה לי שלא
זה נשמע ממש כמו שיניים, מה הרופא אומר?אם הבנים12
נשמע לי כמו דלקת אזנייםאנונימי (פותח)
אז מה שנותר זה ללכת לרופא.
ציינת שהיא מאוד מצוננת (אף אזן גרון)
יתכן גם דלקת בדרכי הנשימה, לא כדאי להזניח!
אני מורידה חום לעיתים רחוקותיוקטנה
גם יואבי שלי עכשיו מקורר מאוד, והחום עולה ויורד כבר שלושה ימים (היום במגמת הבראה ב"ה!). 
נתתי לו נורופן רק פעם אחת בכל לילה, כשכבר יצאתי מדעתי כשהוא לא הצליח לישון טוב, והתעורר כל עשרים דקות (אחרי הנורופן הוא התעורר "רק" כל שעה...). 
אני חושבת שהחום הוא טוב! הוא מראה שהגוף שלה יודע להילחם במחלה! אמנם החום לא נעים לה בכלל, אבל לוירוס זה כואב יותר ;) והוא נגמר! הגוף החכם שלה הורג אותו בעזרת החום, ומפריש אותו בנזלת! חבל להפריע לגוף שלה להילחם בחוכמה במחלה, כל עוד זה לא חום יותר מדי גבוה, כמובן, חס וחלילה (אני לא מתערבת עד 40, או בלילה, כאמור, כשאני זקוקה למנוחה טובה!). 
תהיו בריאים! 
הייתי הולכת לרופא שיבדוק את האוזנייםאנונימי (פותח)אחרונה
אם אין דלקת, מחכה עד שיעבור זעם. זה באמת נשמע כמו שיניים. (אבל אוזניים זה כל כך כואב ששווה לי לבדוק.. שלא יסבלו)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
האתר שלנו, דבש מסלע:
אז ככה....אשתו-של-בעלי
חגיתה שלי ישנה לילות מהיום שהיא נולדה, 9 שעות ולפעמים אפילו 12!!!
 
עברנו דירה, חגית בת חצי שנה, העברנו אותה למיטה שלה, בחדר שלה, ופתאום היא התחילה להתעורר, קודם ב6, ואמש ברבע ל5!!!
 
בפעמים הראשונות חשבתי שהיא רעבה אז הנקתי אותה והיא באמת נרדמה,
ואז, אתמול, העלתי לה את המינון של הדייסה של לפני השינה, וזה לא עזר! אז פשוט הרדמתי אותה בחזרה על הידיים אבל אחרי שעה היא התעוררה שוב, נכנעתי, הנקתי והיא נרדמה...
 
מה שקורה בכזה מצב שהיא נרדמת איתי במיטה עד הבוקר,
 
תבינו, אני לא עובדת כך שהיא מחוברת אלי כל היום, לאחרונה היא גם התחילה להרדם רק עלי על הידיים!
 
עכשיו היא גם איתי חצי לילה!
 
זה נראה לי לא בריא בכלל, ואני לא רוצה לחשוב מה יהיה לבייביסיטר (מנסיון...)
 
מה עושים? איך מתנתקים קצת?
 
למה היא קמה באמצע הלילה ואיך לגמול אותה מיזה? (היא הרי לא באמת רעבה אחרי בקבוק של 240 מ"ל!!!)
 
מצטערת על האורך.... אני ממש אובדת עיצות...
 
 
תהיי מאושרת שכבר כחצי שנה היא ישנה לילות שלמיםnatiyg12
בהשך למה שכתבתיnatiyg12
בדר"כ לפחות בחצי השנה הראשונה אם לא יותר ...יש לרוב ההורים לתינקות "לילות לבנים"
בקושי ישנים....ואם זכית עד עכשיו לישון ,אשריך.......
יתכן והמעבר דירה,וקבלת החדר החדש, עשו זאת,חישבי שגם לנו המבוגרים לוקח זמן להסתגל למקום חדש 
אז בטח לקטנטנה כזאת.........תשתדלי להיות איתה בחדר שלה גם במשך היום ,לשחק איתה שם,וגם להניק שם
ולאט לאט היא תתרגל
בהצלחה
טעות בשרשוראנונימי (פותח)
מה, לא בריא שהיא ישנה איתך?אחתעם_בטן
למה, דוקא נראה לי שזה הכי טוב שאת יכולה לתת לה עכשיו שהיא בבית חדש ובפרט בחדר חדש לבד, משהו שהיא לא רגילה אליו. הבת שלי ישנה איתי עוד מבית החולים והיא הייתה גם ישנה לילות שלמים מגיל חודש וחצי לבד או איתי, בכל מצב, ובגיל חמישה חודשים בערך זה השתנה
ברור שיש משהו טובאשתו-של-בעלי
בזה שהיא ישנה איתי... ידוע שלתינוק הכי טוב עם אמא שלי,
 
אבל כאן מתפתחת תלות לא בריאה, כי היא איתי כל הזמן. ביום ובלילה. וזה לא נראה לי הגיוני,
והאמת שזה לא תמיד אפשרי, כמו למשל כשאני צריכה להשאיר אותה עם בייביסיטר...
או כשלא נח לי איתה במיטה....
אצליחילזון 123
שני הילדים ישנו די טוב בחודשים הראשונים (אפילו 6-8 שעות)
וקרוב לגיל חצי שנה התחילו להתעורר ה מ ו ן.
 
חוץ מזה לדעתי את לא צריכה לחשוב על הבייביסיטר. הם יודעים טוב מאד להתנהג אחרת אצל אנשים שונים. אז אצל הבייביסיטר היא אולי גם תתעורר, אבל הבייביסיטר בעצמה תמצא איך להרגיע אותה, וזה לא יהיה בשיטות שלך.
ברור גם שמאמא יש יותר דרישות לקירבה\פינוק (איך שלא נקרא לזה).
 
עוד משהו שחשבתי עליוחילזון 123אחרונה
אצלי שני הילדים ממש ישנונים יחסית בבוקר
כל החורף הלבשתי אותם לגן תוך כדי שהם ישנים (בשבע בערך) ובקושי גררתי אותם מהבית כשכבר הייתי חייבת לצאת.
ועכשיו בשבוע שבועיים האחרונים הם מתעוררים לבד לפני שבע ויוצאים מהמיטות. אני די בטוחה שזה בגלל שיש יותר אור ולא קר כ"כ, גם לי יותר קל להתעורר עכשיו
הפרשת חלה לרפואת יעל בת  אסתראמהונת
ערב שבת הזה,שבת זכור, נפריש חלה לרפואתה, 40 נשים. אם ל-3 ילדים מחוסרת הכרה כבר כ-5 חודשים. מי שיכולה ורוצה שתגיד לי במסר אישי. תבורכו!