הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים לָעוֹמֶרהמייל האדוםהמייל האדוםחיפושכהה

פורום הריון ולידה (עמוד 5412)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
לא מקבלת מחזור!!!!!!!!!!!!!!1אשה של בעלי
אני לוקחת פמינט אחרי 21 יום הפסקתי לקחת מחכה מחכה ו............ הוא לא מגיע!!!
אני רועדת מפחד שאני בהריון יכול להיות שגם אחרי שישה ימים הוא עוד יכול להופיע???
מחר אני אמורה להתחיל חבילה חדשה ואני לא יודעת מה לעשות לחכות??? או ללכת לרופאה
היה לכם את זה פעם ???
או אולי אני בהריון(לא מבינה איך!!!!!!!!!!!!!!)
 
אוי איזה קטעאשה של בעלי
אני גומרת לכתוב את ההודעה ופתאום מרגישה מחושים בבטן בהתחלה לא כל כך התלהבתי כי בשבוע האחרון היו לי הרבה דמיונות כאלה אבל בדקתי את הענין ו.....................
קבלתי מחזור
ה' אוהב אותי אני אומרת לכם כבר חשבתי שאני בהריון ועשיתי חשבון מתי אני ילד ובת כמה התינוקת שלי בת החצי שנה תהיה
בקיצור חיים יפים לכולם
אשה של בעלי
אני חושבת שכזה שרשור מקומו בפורום סגור?אני פה
הכותב בוחר את מקומו של השרשוריוקטנהאחרונה
אפשר קצת ליילל ולקטר בקול?שלה שוב
די. אני כבר נשברת. נגמרו לי הכוחות.
אני כל כך גדולה, או יותר מדויק- מסורבלת, לא יכולה לזוז, ה-כ-ל כואב לי. אני לא ישנה בכלל בלילות, ולא מצליחה להשלים בימים, אני מתגעגעת לילדים שלי- כי גם הם רואים את אמא סובלת וחסרת אונים (ילדים, מי יכול להביא לאמא את הנעליים מתחת למיטה? את רוצה לשתות? עוד כמה דקות לאמא יהיה כח לקום)  קצת מתרחקים ואבא יותר מטפל בהם.
אני כבר חודש עם צירים,כבר כמה פעמים  שלכמה שעות  במשך 3 דק' ציר כואב וארוך, נוסעת לבי"הח, המוניטור מאשר את העניין, גם המילדות כבר חושבות, וכל פעם זה לדאוג לילדים לסידור וכו, ואז לא מתפתח כלום.
נדבקתי עכשיו כנראה בביה"ח באיזה צינון, אז גם הראש כואב והגרון.
וכל הזמן אני רק מפחדת, למרות שזו הלידה הרביעית- מה יהיה? איך תתחיל הלידה? מה נעשה עם הילדים? אולי התינוק לא בסדר (כי גם היו לי דימומים...)? איך אני אצליח במצבי הכל כך חלש, פיזית וגם נפשית בכלל ללדת? אני מפחדת... מפחדת מהכאבים, מפחדת שלא אגיע בזמן טוב ולא אספיק לקבל אפידורל (ובבקשה אל תתחילו עם דיון אפידורל כן או לא. אני רוצה בבקשה...) מפחדת שהלידה תהיה קשה, שהמערכת מסביב לא תהיה תומכת, ועוד כהנה וכהנה מחשבות אובדניות בשעות לילה מאוחרות...
 
יש פה מישהי שגם הגיעה ללידה כ"כ עייפה ועברה בשלום?
אניטל תלתל
וזה עוד היה בתקופת הפחד של שפעת החזירים. פחדתי מזה פחד מוות.
מה שעזר לי היה לדאוג מראש לסידור לגדולה בכל תסריט אפשרי. כמובן שגם הכנתי אותה למה שיקרה בכל תריט אפשרי (ומסתבר שזה עזר יופי- כשהיא התעוררה בבוקר וגילתה את סבתה במקום אותנו היא חייכה חיוך ג-ד-ו-ל ואמרה שאמא ואבא נסעו לבית החולים כדי שהתינוק יצא...). השקט הנפשי שלי נבע מזה שידעתי, גם בזמן אמת, שהיא מסודרת באופן הטוב ביותר ושהיא שמחה.
גם עזר לי שידעתי שתהיה איתי הדולה (המדהימה) שלי שליוותה אותי במשך ההריון. אמנם זה קצת מאוחר, אבל, אולי? בסוף נורא רציתי שגם אמא שלי תגיע אז התקשרתי אליה מחדר הלידה שתבוא (!), וזה היה הדבר הכי נכון שיכולתי לעשות. מה שאני מנסה להגיד זה שאף פעם לא מאוחר לחשוב על מישהו מרגיע שיהיה איתך שם. מקווה מאוד מאוד שיש מישהו כזה.
עד אז, תחזיקי מעמד! ותזכרי שעוד לא נולד התינוק שעוד לא נולד...  ומקסימום את מכוסה ע"י ניתוח. זה לא כזה נורא, עברתי את זה בלידה הראשונה שלי, ואחרי הלידה השניה הבנתי אפילו שההתאוששות קלה יותר. מקווה רק שזה לא יקרה בשל מצב חירום, ובכלל- שלא תצטרכי להגיע למצב כזה בשל אפיסת כוחות.
שולחת חיבוק
גם לי היה הריון כזהheh
וגם לי זה היה בלידה רביעית.
הברזל שלי היה נמוך, טחורים, בחילות, עייפות בלתי נגמרת, ושנה לא משהו בעבודה. ההיתי מגיעה הביתה ולא עושה שום תנועה לא הכרחית עד הבוקר הבא שהיה שוב צריך ללכת לעבודה.
אבל לא וויתרתי על יחס נפשי לילדים. הם ידעו שאמא לא תבוא בשניה שהם יקראו (ולפעמים גם חצי שעה אחר כך לא), אבל הם יכלו לשבת לידי ולדבר איתי או לשמוע סיפורים או לשחק משחק שלא דורש יותר מתנועת יד.
עגעתי ללידה בלי שום טיפת כח, ומה שעזר לי התמיכה המדהימה של בעלי (בשלב שהוא עדיין היה איתי) והמיילדת המדהימה.
כמו שטלתלתל אמרה תדאגי לתמיכה כלשהי בלידה. את שאר הלידות אני עוברת לבד, ממש לא מעניין אותי איזה מיילדת יש ואם בעלי לידי. אבל בלידה ההיא זה היה ממש הצלה.
ותתפללי לה' שהכל יעבור בשלום ויתן לך כוחות.
תודה לכל המגיבות...שלה שוב
לעצת כולן לגבי התמיכה- האמת שבעלי בא מהמערכת הרפואית, ואיתו אני תמיד מרגישה ממש בטוחה גם שיהיה לו שיקול דעת נכון וגם יודע איך להתמודד עם המערכת...והוא ממש השתפר מלידה ללידה בלדעת איך לתמוך ומה לעשות. הבעיה זה מהרגע שאסורים וברגע שהעייפות מכריעה אותו- אני כבר לא ישנה הרבה זמן והוא מסכן מנסה להחזיק ראש ולעודד אותי, ומיד נרדם..
אז דברתי עם דולה אחת, שלמקרה ואצטרך- אם אוכל להתקשר אליה, רק נראה לי ממש ממש מוזר לצרף מישהי סה"כ זרה לעניין...
heh, מה הכוונה ביחס נפשי? הכי גדולה אצלי זו בת 4.5 ועוד שניים, ונראה לי שפשוט קשה גם להם חוסר הודאות וההמתנה וכל האנשים שבאים לשמור עליהם- לצערנו בד"כ אנחנו לא מכירים את שירותי הבייביסיטר מקרוב, ובזמן האחרון כל פעם בבית חולים- אז משאירים אותם...
יחס נפשיheh
הכוונה היא-להקשיב לכל הפטפוטים שלהם, ולתת להם הרגשה שאת נמצאת פה, אמנם לא הכי מתפקדת בפיסי אבל אפשר לשחק במשחק במרחק מה ממך, ועצם הנוכחות מרגיעה.
גם ילדי לא רגילים לבייביסיטר, וכל פעם שהיתה הקפצה שוא או אמיתית קראנו למישהו שהילדים אוהבים-מישהו שלא היינו קוראים בהכרח לבייביסיטר רגיל- חבר של בעלי, שכנה, דוד. כשחזרנו לאחר הזעקת שוא-היינו מסבירים שהתינוק עדיין לא רוצה לצאת מהבטן.
לגבי הדולה- בדר"כ אני מסכימה איתך שקשה לצרף מישהי זרה, אך כשההריון מסתיים בלי טיפת כח עדיף אותה מאשר לאבד שליטה, או שאחת החוויות הכי מדהימות שלנו יעבור כארוע שהלוואי שיחלוף.
 
שיהיה בשעה טובה, אל תשכחי להתפלל לה' על לידה בריאה ושמחה, ועל כל בעיות עמישראל.
אולי לידה טבעית?אנונימי (פותח)אחרונה
שלום,

נשמע שאת באמת עוברת הרבה, יחסית ללידה רביעית. חשבתי שאולי תרצי לבחר באופציה של לידה טבעית? אני יודעת שכתבת על זה שתקחי אפידורל ולכאורה זה לא קשור כלל ללידה טבעית, אבל מה שמיוחד בלידה כזו היא שיש לך שליטה על מה שקורה בלידה וזה מה שנראה לי שמטריד אותך. אולי אני טועה.
בכל אופן, למרות שלא הייתי שם בעצמי, יש מרכז לידה טבעית בלניאדו והקישור מפנה לאתר דיאדה שמשתפים פעולה עם לניאדו בחדר הלידה. שוב, אני לא מכירה בעצמי.

בהצלחה ובשעה טובה.

בר
שלחתי לך מסראדמונית החורש
אם לא קיבלת תודיעי לי כי המחשב בדיוק עשה לי בעיות...
כן!יעל -ND
לכל הלידות הגעתי תשושה לגמרי - וילדתי בסוף.
אל תדאגי. כפי שמטוס לא ישאר בשמיים - תינוק לא ישאר בבטן...
מאחלת לך לידה כמה שיותר קלה!!! ותינוק בריא!!!
תתקשרי, אעזור לך להתאושש בקלות.
שלה יקרה, זה בהחלט קורה, והמון...בת נוגה
כל אחת מקווה להגיע ללידה מ'זה חזקה ורעננה ובריאה, עם שתי רגליים יציבות ומוכנות לקרב, ובראש זקוף המחייך באופטמיות מזהירה. רצוי אחרי שבוע של שינה בלי חשבון, כשמאחורי הגו מותירים מקפיא ענק מתפוצץ מאוכל ביתי מדהים, מחולק בקפידה לארוחות מסודרות לחצי שנה קדימה...
א-ב-ל, בתכל'ס, זה כמעט בלתי אפשרי...
אצל הרוב יש סיפור בהמשכים של ציר כן - ציר לא כבר כמה ימים ובעיקר לילות,
אצל הרוב הכאבים החולאים והגניחות פשוט כבר מוציאים מהדעת (את כל בני המשפחה ובמיוחד את האם המסכנה), ולגמרי מוציאים את הלילה מכלל שימוש לגבי מנוחה,
אצל הרוב עצות הסבתא, ומליון ואחת השאלות ה'עוד לא ילדת' כבר מורטות את העצבים,
ואת כל היתרה מחסל בקלות רבה המתח מהבלתי נודע שאוטוטו יתממש...
אז תרגעי,
זה נורמלי
זה ה - נורמלי!
וכולן כולן יולדות בסוף, עם כל העייפות והתשישות.
ד' נותן כוח לעבור את זה!
אל תשכחי שהוא יעמוד שם למראשותייך, ויעזור לך בכל התהליך
אז המון בהצלחה,
והמון כוח
ממני
יולדת לשעבר ובעז"ה גם לעתיד
אני צריכה...שלה שוב
בדרך כלל עד הלילה אני כבר תשושה לחלוטין, ונוספת ההרגשה של 'עוד יום עבר ושום דבר לא השתנה'
ואני יודעת שתמיד אומרים ש'הריון זה שמונה חודשים+שנה'...
אבל באמת אני כ"כ חלשה, שזה נראה לי מטורף שאני אמורה עוד ללדת.
כנראה  אין מה לעשות ולתת לד' לעשות את העבודה ולקבוע מה בדיוק יהיה פה...
כי באמת לפני חודש (תמיד ילדתי מוקדם) הייתי מתוקתקת- עם תיקים מוכנים (שהתפזרו לבנתיים מרוב ביקורים בביה"ח) עם אוכל במקרר, בית מצוחצח-שלא יהיה פאדיחה כשיבואו לשמור על הילדים (עכשיו הבלאגן חוגג ואני דואגת יותר לנוח שתשאר לי טיפת כח ללידה) אפילו הכנתי עוגות שיהיה לבעלי כשיקרא שם לתינוקת -בדרך כלל זה כשאני עדיין בביה"ח (עכשיו אפילו לא מצאנו שם)
אז כנראה שצריך להרפות קצת.
לא נעים לי מהעבודה של בעלי ששיחררה אותו לבנתיים בציפיה שאלד...
הבעיה שאומרים- שמשיח, מציאה ועקרב באים בהסח הדעת...ולי אין בכלל הסח הדעת מההריון הזה...
 
ד"ר פאני בר לוי- רופאה לא מומלצת בכלל!!אנונימי (פותח)
התאכזבתי מהגישה שלה ומחוסר הסבלנות שלה.מומלץ לחפש רופאה אחרת
שאלה...אנונימי (פותח)
אני לא נשואה, בת 20, ויש לי איחור במחזור כבר של עשרה ימים, בדר"כ הוא סדיר.
מה זה אומר?זה בעיה?
אפפעם לא היה ללי כזה דבר,מקסימום היה לי באיחור של שלושה ימים..
אני מודאגת..
יש עוד דברים?יוקטנה
עד כמה שידוע לי - זה לבד לא אומר כלום.
המחזור תלוי במערכת ההורמונלית, וזו רגישה מאוד לשינויים. למשל - מתח, או מצב נפשי קיצוני אחר.
עוד זה תלוי בתזונה. האם היית חולה? עשית שינוי גדול אחר בתזונה?
על עשרה ימים אני חושבת שרופא לא יתעכב. אם המצב נמשך עוד ועוד, או לחילופין אם את מאוד מודאגת, אפשר להתייעץ עם רופא/ת נשים, או אפילו רופא משפחה (מקסימום הוא יפנה אותך לרופא נשים).
שבת שלום!
אם לא היית בקשר עם גבריעל -ND
וגם לא היה לך מתח מוגבר, לא עברת דירה ואין לך תת-משקל ואת בריאה - אחרי איחור של חודש אני ממליצה לך לערוך בירור רפואי.
אם היה לך מתח מוגבר מכל סוג או מחלה, חכי קצת לפני שאת מתחילה לדאוג.
אם היו לך יחסים עם גבר, אני ממליצה לך לעשות בדיקת דם או כל בדיקה אחרת לגילוי הריון.
 
אני לא מבינה מה הלחץ שלךאשה של בעלי
בתור בחורה אף פעם לא ענין אותי מתי קבלתי או מתי יש איחור גם ככה זה לא משפיעה על כלום
בהריון אני הרי לא יכולה להיות עם אין לי קשר לשום גבר
אז שיבוא מתי שבא לו
יש תקופות יותר מתוחות יש פחות לזרום עם זה עד שמתחתנים פה מתחיל הסיפור
אבל עד אז מה זה מענין מתי הוא בא???????????????????
חבל שאת מזלזלתאחתעם_בטן
אני חושבת שזה מצויין שהיא מקשיבה לגוף שלה ויודעת להגיד לעצמה שמשהו לא כשורה, נכון, לא צריך להילחץ ומחזור מאחר לפעמים, אבל יש מצבים שהופעת מחזור באיחור או אי הופעתו בכלל מעידים על חסרים בגוף שאפשר לתקן על ידי תזונה נכונה ושינוי באורח החיים לטובה. 
האמת שאני מסכימה קצת...vereddאחרונה
אני זוכרת כשהייתי טיפשעשרית קטנה ותמימה, והיה לי חבר. ומאוד מאוד אהבתי אותו, שנים על גבי שנים. ולמרות שהיה לנו קשר אפלטוני לגמרי, הוא שבר אותו אחרי כמה חודשים ואני חשבתי שאני הולכת להתמוטט...
בכל מקרה, פתאום אחרי חודשיים אני שמה לב שהגוף שלי, שבד"כ עובד כמו שעון שווייצרי משובח, מתחיל לעשות פשלות- ושלא קיבלתי מחזור חודשיים. פתאום זה נתן לי פרופורציות, הבנתי שהגוף שלי מראה לי עד כמה המצב שלי גרוע, ומייד כשהבנתי את זה- חזרתי לפסים וחזר המחזור המיוחל.
אגב, הייתה לי גם חברה שסבלה מהפרעות אכילה וממש הפסיק לה המחזור- עוד דבר ששווה לבדוק.
איכס-תולעים...אנונימי (פותח)
יש למישהי פתרון קסם? הקטנה שלנו (2.5) נדבקת כל הזמן וקשה לחסל את זה, אני נשברת כבר (וזה אחרי 2 מחזורי וורמוקס בחודשים האחרונים!). אני משגעת אותם לרחוץ ידים בסבון לפני האוכל, מה עוד אפשר לעשות? עדיף משהו טבעי, אם יש  משהו שילדים יכולים לשתף איתו פעולה.
סליחה ,שייך יותר לפורום הורות, אבל נדבקתי מהנושא האנונימי (פותח)
להניח שן שום בפי הטבעת+mp8
לא ממש סימפטי ונעים- אבל ממש יעיל!!!
גם אכילת שום (כתוש דק בסלט), אם מוכנים לטעום את זה- מאוד עוזרת!!!
צריך להיזהר עם זהיוקטנה
כי עלולים בטעות לגרום לפציעה פנימית ואז זו בעיה-בעיה. 
גזר על בטן ריקה בבוקר וגרעיני דלעת לא קלויים על הבוקר - זה מה שאני יודעת שמעצבן את התולעים. 
יש גם כל מיני מוצרים בחנויות טבע. אממה - יקר יחסית. 
נכון. תולעים לא אוהבים גרעיני דלעתאחתעם_בטן
שמעתי שאיזה רב אמר שגרעיני דלחת לא צריך לבדוק כי תולעים לא אוהבים אותם
הגזר  יעיל ברצינות? כי זה הילדים אוהבים,אנונימי (פותח)
אבל גרעיני דלעת אין מצב. ניסיתי לטחון ולערבב עם דבש (אפילו שלא כדאי מתוק) והם לא קנו את זה.
מה עם מיץ גזר?
בחנות טבע מכרו לנו טיפות (אמנם יקרות) ממש לא טעימות, צריך לקחת פעמיים ביום במשך חודש לפחות. זה מעיק למדי.
מישהי ניסתה קפסולות עם טיפות שום?
שבוע טוב, ותודה לכולן על התגובות
לגבי גרעיני הדלעתנווה מדבר
אנחנו טוחנים אותם ומוסיפים למעדן, ליוגורט - הם לא מתים על זה, אבל הם אוכלים
כמה לשים? מעדן זה רעיון לא רע. וגם- כמה ימים?אנונימי (פותח)
אני שמהנווה מדבר
כפית ולאט לאט מעלה את המינון...
 
צריך בבוקר על בטן ריקה.
 
השתמשתי בזה כשהיה חשש לתולעים, אז הבאתי כל בוקר למשך תקופה מסויימת , אולי שבועיים, לא כ"כ זוכרת. באיזשהו שלב, הם דווקא אהבו, ואז המשכנו
 
 
שום בפי הטבעת הורג רקטל תלתל
את הזכרים. הנקבות חיות במקום עמוק יותר ויוצאות החוצה רק כדי להטיל את הביצים. לכן שום הוא לא אפקטיבי במאה אחוז
להוסיף לשתיה כמה טיפות מיצוי שום טבעי "שומלי"אנונימי (פותח)
זול, טבעי, ולא שורף.  כמה טיפות בשתיה במשך כמה ימים - לפי ההוראות בלבד.
יש להשיג אצל משפחת דרפר בקרית ספר (מודיעין עלית) - תתקרו ויגידו לכם היכן ניתן להשיג.  בהצלחה.
שונאים ת'תולעיםשומשום אחר2
יש תרופות הומיאופתיות נגד תולעים שממש מועילות וגם אצידופילוס יומי של הדס (נראה לי).
בהצלחה.
יש טיפול צמחי טוב מאדיעל -ND
יש גם טיפול הומאופתי, אבל לדעתי, טיפול צמחי במקרה זה יעיל יותר.
את יכולה בבקשה לפרט אילו צמחים?אנונימי (פותח)
והכי חשוב: משהו שהילדים יסכימו לקחת ולמשך זמן סביר?
 
שמעתי על טיפול עוד יותר איכס..שומרונית
לא ניסיתי מעולם ומקווה שלא אצטרך אף פעם, זה הכל משמועה:
 
לוקחים גיגית, ממלאים מים חמימים וממיסים בהם סוכר.
לוקחים את הילד, מושיבים אותו במי הסוכר (מחזיקים אותו כך שלא ישב לגמרי על הקרקעית אלא יהיה כאילו "באויר"- מקוה שהבנת)
ורואים איך המים מתמלאים תולעים מגעילות שנמשכות לסוכר...
הזכרת לי שגם סיפרו לי פעם...אנונימי (פותח)
זה מלנתה סוכר (איזה 4 קילו אם זכרוני אינו מטעיני) וצריך לשבת חצי שעה. מגעיל! אם אני אתייאש לגמרי אז אולי ננסה.
אצלנו עבד הטיפול ההומאופטיקיפי.
בינתיים. ברוך ה'!
אחרי שלושה מחזורי ורמוקס (!!) נשברתי,
הלכתי לסופר פארם ושאלתי אם יש טיפול הומאופטי.
קוראים לזה CINA.
לוקחים במשך חודש 3 פעמים ביום (סוכריות קטנות כאלה של הומאפטיה אם את מכירה.
ילדים אוהבים, רק לזכור את זה זה די סיוט..)
ואז עוד 3 חודשים פעם ביום (אותו דבר בריכוז קצת שונה או משהו כזה).
נשמע השקעה מטורפת לזכור כל כך הרבה,
אבל עובד כמו קסם, ולטווח ארוך בהחלט שווה את ההשקעה..
תודה על כל הרעיונותאנונימי (פותח)
אני רק מקווה שהתולעים קוראות את זה ויחליטו לעשות אחורה פנה מרוב בהלה...
טיפול הומיאופטיelerner
יש טיפות לבליעה (5-10 טיפות בכף מים -כמעט ללא טעם לוואי) בשם R56. אפשר לקנות בסופרפארם. לוקחים בשבוע הראשון בוקר וערב ואחר כך בערב בלבד  עד סוף חודש. טיפול מצויין. עבד אצלנו.לפחות עשרים דקות לפני או אחרי אוכל -( כל תרופה הומיאופטית לא עם אוכל)
הייתי סובלת מזה בעבר..דניאלה .ד.
מאז שאני הייתי קטנה זה בא ממתוק אבל א"א לסתום לילדים ת'פה אז מומלץ שימעיטו במתוק ולהשגיח עליהם!
יש טיפולים לזה, זה בדר"כ עם שום גבינה עם שום שיאכלו.. ת'אמת אין הרבה מה לעשות בקשר לזה רק לשמור על מה שאמרנו איזון במתוק ולאכול דברים עם שום (כמובן במיתון) וגרעיני דלעת וכ'
חשוב לא להתיאש יכול להיות שיש עוד פתרונות בהצלחה!
תרופה טבעית מעולהאנונימי (פותח)
שלום
אנחנו השתמשנו בתרופה טבעית שהרגה אותם מיידית. נתנו אותה גם לאחים שלא ידענו שנדבקו ופתאום גם הם התחילו לישון בלילה...
התרופה של חברת BIO CARE נקראת PARACIDIN היא מופקת ממיצוי זרעי אשכוליות.
לא זול אבל מספיק להרבה טיפולים ועושה את העבודה.
 
את יכולה לתת לשאר בני הבית למעט אולי נשים בהריון שכדאי להתייעץ לגביהן (נטרופתית אמרה לי שאולי זה יכול להזיק בתחילת הריון)
רפואה שלמה
איפה משיגים?אנונימי (פותח)
שכחתי נכון זרעי אשכוליות זה מאוד מועיל .לילך זוארץאחרונה
אפשר להשיג מיצוי זרעי אשכוליות בכל בית טבע עדיף בנוזל אבל זה די מגעיל ומר אפשר להוסיף את זה למים ממותקים ולשתות זה הורג את רוב סוגי הטפילים והפטריות שנמצאות אצלנו במערכת העיכול .
יש תמצית זרעי אשכוליות בנוזל בניצת הדובדבן ומוצרים של חברת ביו קאר יש בכמה בתי מרקחת מסוימים בארץ
בירושלים זה נמצא בבית טבע הפינה הטבעית - ברחוב יפו בעיר מעבר לכביש יש את בניין כלל
דרך אגב חברת ביו קאר הם חברה מצוינית הריכוזים של הויטמנים וצמחי המרפא שם גבוהים במיוחד והם מאוד ממולצים ( רק שגילינו כשניסינו להזמין מהחברה עצמה שלישראל לא שולחים מאנגליה אבל לפלסטין - עזה כן!!!)
 
בכל אופן מקווה שתצליחו להתגבר על הדבר הזה ...
בהצלחה רפואה שלימה .
גיהוץRUNEN
גם לנו זה היה
 
יש צורך לגהץ את הסדנים של הילדים
 
וכן להחליף לבנים כל יום ולהצם
 
אצלנו זה הועיל אני מקוה
 
זה לא קל אבל מועיל
גיהוץ הסדינים???אם הבנים12
סליחה על הבורות זה אמונה תפלה או ברצינות?

בשביל להרוג את הבייציםיוקטנה
אם כי לדעתי זה לא אפקטיבי עד כדי כך. ממילא הן נמצאות ממש בכל מקום שהידיים של הילדים מגיעות אליהן.
כתמי הנקה...נעמיל'ה
רציתי רק קצת לשתף...
משהו חדש צץ לו בביתנו הקט. כבר כמעט חודש אחרי מחזור ולא מצליחה להיטהר. מליון בדיקות אצל הרופאה והכל ב"ה ב"ה ב"ה תקין והתסכול גובר...
הערב גילינו (או ליתר דיוק הבודקת ההילכתית איתה התייעצתי גילתה לי) כי ככל הנראה מדובר בכתמי הנקה, אחת הבעיות הגדולות היום בעולם ההילכתי כי אין פתרון חד משמעי. אפשר לנסות כל מיני דברים טבעיים, אבל על כל אחת עובד משהו אחר וברפואה הקונבנציונילית מליצים על סרטז וגם זה ממש לא 100%, יכול לגרום לבעיות אחרות ובעיקר- מונע הריון...
אה, וזה יכול לצוץ פתאום, ללא אזהרה.
בקיצור, שמחה וששון בביתנו הקט...

פעם רב אמר לינווה מדבר
במקרה כזה, לקחת טיפות של מיצוי "מסטיק תימני" + כדורים של שמרי בירה (זה מתפיחחחחח....).
 
לי זה עזר. מקווה שגם לך, ושבכלל לא תצטרכי...
קודם כל חיבוק, זה מה זה מבאסאנונימי (פותח)אחרונה
חשבת אולי להתייעץ עם מכון פועה? (אפשר גם לשלוח שאלה באתר שלהם). יש להם הרבה ניסיון בדברים כאלה.
בהצלחה!
ודרך אגב-גלולות הנקה כמו סרזט הרבה פעמים גורמות לדימומים לא סדירים (אולי זה כמו אפר פרה אדומה-טוב למי שכבר במילא...)
מעון או משפחתון?קרן2
מה אתן אומרות? הבנתי שמתחילים כבר לרשום לשנה הבאה. אני לא כל כך מתמצאת בתחום: יש מעונות של העיריה ושל אמונה ומטפלות פרטיות... מנסיון שלכן מה יותר מתאים לילד שבתחילת שנת הלימודים הבאה יהיה בע"ה בן שנה וחצי? וגם, אני אשמח להמלצות ספציפיות באיזור קרית משה בי-ם.
 
תודה מראש!
הלוואי ומישהי תתייחס!קרן2
מתיחסת....אמא קטנה
עוד לא הגעתי לשלב הזה אבל יש לי כמה מחשבות בשבילך..
נשמע לי שמעון של אמונה יהיה עם סיכוי למטפלות דתיות יותר מאשר של העיריה,אם זה חשוב לך..אבל אני לא מכירה מקרוב...
אולי תוכלי לשאול שכנות עם ילדים [אם יש כזה מצב] על המעונות שבסביבה...לחפש אחד עם מטפלת חמה מסורה ואוהבת...
וכמובן הכל תלוי כמה כסף יש לך להוצא על זה...
מטפלת פרטית לרוב יותר יקר ולא בהכרח משתלם תלוי כמה ילדים היא לוקחת. ברגע שזה כמות דומה לקב' במעון לא יצא לך שום תועלת מבחינת מחלות ותשומת לב לביתך דווקא...
בהחלט התלבטות..או כמו שאומרים "ליבוט"...
בהצלחה..
ובעז"ה כשביתי תגיע לגיל,אחפש את השירשור הזה כדי לקבל רעיונות

משפחתוןheh
האמת היא שזה תלוי בהרבה גורמים.
אם במשפחתון המטפלת חמה, נקיה, אמינה הייתי הולכת על משפחתון, אם חסר את אחד הגורמים מעון- ששם יש פיקוח.
אגב בעיר מגורי יש משפחתון שכ"כ מדהים שם כמו במשפחתון.
עצות משכנותveredd
הרבה יותר יעזרו לך מאשר הפורום... לכי לפארק הקרוב, ושוחחי עם האמהות- בכל מקום מה שעדיף הוא אחרת. תסתכלי גם, חוץ מאיכות הגננות וכמות הילדים- על התפריט, על הניקיון והבטיחות במקום.
מצטרפת, כי מאד תלוי באיכות המטפלות בכל מקוםאנונימי (פותח)אחרונה
משפחתונים של העיריהאם הבנים12
יש יחס יותר אישי, המטפלות חמות ובגיל הזה זה מאוד חשוב. המשפחתונים רובם באזור גבעת שאול אבל יש מישהי ממש מקסימה ברח' גת בקרית משה. אפשר לקבל הנחה דרך העיריה.
מטפלות פרטיות יותר יקר אבל אם את לא צריכה עד 4 אז עדיף מטפלת.

עם המעון אין לי נסיון שכנה שלי היתה די מרוצה.
פטנט לתפרחת חיתולים רציניתקצת אחרת
שלום כולן! למדתי מהמטפלת של בתי פטנט מוצלח לטיפול בטוסיק אדום ושורף ואני שמחה לשתף:
כפית של אבקת סודה לשתיה באמבטיה קטנה או כף של אבקת סודה לשתיה באמבטיה גדולה.
אצלנו זה ב"ה עובד נפלא!!!
 
זה לא בדיוק קשור לפורוםיעל -ND
אבל מישהי בקשה שאברר לה, ואיני יודעת איפה. השאלה היא: האם מישהי מכירה שיעור לנשים באנגלית בבני ברק?
אין לי כבר תינוקי בבטנוןאנונימי (פותח)
כתבתי כבר את הסיפור שלי בפורום בכיפה, אך אשתף אותכן גם...
מזהירה סיפור כואב אך תיזכורנה שניסינות שונים באים לאנשים שונים:
נשמה טהורה ירדה לעולם להיות אצלי ברחם 9 חודשים ולצאת ממנה בד´ כסליו ללא רוח חיים.
שבוע 39 יום רביעי מרגישה ירידה בתנועות הולכת למוקד ברמת אשכול ב2 בצהריים- אולטראסונד- רואים דופק ועוד פעם מדאיגים אותי שיש ריבוי מים ועובר גדול בלה בלה בלה... יש חדש תחת השמש? כבר שיגעו אותי על הריבוי מים מאז שבוע 32 ועשיתי מלא בדיקות ולא גילו שום בעיה...
שולחים אותי למוניטור ולפני המוניטור אכלתי פלאפל וקולה ומרגישה יותר תנועות. עולה על המוניטור רק בערך ב6 בערב יש דופק מרגישה תנועות ו3 צירים. מראים לאחות ולרופא ואמר לחזור למחרת לעוד מוניטור למוחרת.
יום חמישי: 8 בבוקר חוזרת  למוניטור מרגישה תנועות ויש דופק.. שמחים ומאושרים אני יורדת לעיר פוגשת חברה לקפה וארוחת בוקר.. ואז יוצאת עם בעלי לקבר רחל לבקש לידה קלה. חוזרים הביתה מרגישים תנועות וצירים כל 20 דקות לא רציני מספיק ב10 בלילה כבר מרגישה כל 10 דקות ציר, וב11 מפסיקים הצירים ואני הולכת לישון.
יום שישי: אני קמה לא מרגישה תנועות ולא זוכרת שהרגשתי בזמן שישנתי...טוב עדיין לא נלחצת עושה ספונז´ה לרצפה לכבוד שבת קודש, ומעדכנת את בעלי שבירושלים..שאין תנועות רק קצת צירים אך אני שותה תה מתוק מתוק ותכף אשכב על צד ימין לבדוק מה עם התינוקת.
9 בבוקר אוכלת פופייס מתוק + יורגוט מתוק שוכבת חצי שעה על ימין חצי שעה על שמאל..המחשב נייד לידי אני גולשת בין פורמים... וכלום.. טוב הולכת לקופת חולים ביישוב כי אני יודעת שהרופא נשים בדרך כלל נמצא בימי שישי.. אך דווקא שישי הזה הוא לא היה..ואמרו סעי לרמת אשכול.. יופי אנחנו כבר בלי הרכב שהשכרנו ואני צריכה ב10 וחצי להתחיל בטרמפים לרמת אשכול?! מתקשרת בוכה לבעלי שכבר בדרך הביתה.. שיגיע איכשהו לרמת אשכול..מתקשרת אז לרמת אשכול להגיד שאני באה למוניטור גם היום... אומרים לי אין מצב יום שישי עוד מעט סוגרים לכי לבית חולים. שוב מתקשרת בוכה לבעלי שיבוא הביתה ישכיר רכב ויביא את התיק לידה אני מחכה לו בטרמפיאדה.. אני מצד אחד דואגת מצד שאני יום לפני ויומיים לפני הייתי על מוניטר וראיתי שהכל היה בסדר.. אז גם עכשיו יהיה בסדר.. בעלי מגיע 11 וחצי מביא רכב מהיישוב נוסעים במהירות לביקור חולים מגעים לפני 12 12 ועשרה כבר אני על מוניטור ואחות לא רחמנייה כלל מתעצבנת שהיא לא מוצאת דופק, אני כבר עם דמעות כשהיא צורחת רופא רופא גש לפה עם אולטראסונד... רופא נכנס עם אולטראסונד נייד וגם לא מוצא דופק האחות והרופא אומרים מכניסים את הבעל. בשלב הזה הדמעות שלי נפסקות ואני כבר מבינה מה הסרט הבא..ובעלי נכנס בחיוך "נו הכל בסדר?" ואז רואה את הפרצופים של שלושתינו ומבין שלא... ולשואל שוב ושוב את מסך האולטראסונד נו איפה הדופק...ומסתכל עלי כשעיניים שלי בריצפה ... הרופא מסביר שהעובר מת...ואני שאולת ברעד ובשפיות "ואני צריכה לעבור לידה רגילה?" והרופא הסביר שכן אחרי זירוז אני אצטרך לעבור לידה רגילה..והאחות אמרה שמחכים לחדר לידה שיתפנה ואז יתחילו את התהליך. וכך עם האינפורמציה הזאת עזבו אותנו לבד.. והתפנה חדר לידה רק אחרי 5 שעות כן כן 5 שעות בחדר קבלה כשכל מה ששומעים ברקע זה אישה צורחת מכאבים ואחרי כמה זמן תינוק צורח וחוזר חלילה היה ממש ממש עמוס...הדלקתי נרות שבת ובשעה רק 5 נכנסנו לחד לידה הביאו לי זירוז אני נרדמתי בעלי נרדם על מזרון וב11 בלילה התחילו לי צירים ביקשתי משהו להקלה, קיבלתי טשטוש שהיה מאוד נחמד אך לא עזר לצירים..ביקשתי אפידורל וביחד עם הטישטוש הצלחתי להירדם שוב עד 2 כשפתאום הרגשתי שמשהו קורה ..קראתי למיילדת..פתיחה 6..2 וחצי פתיחה 9 ואז מיד פתחיה 10 מתחילים ללחוץ כבר לא היו בי כוחות ובראש לא היה לי את הדחף של "תכף תהיי אמא" אך כן רציתי אותה כבר בחוץ לחצתי ולחצתי כמו שלמדתי בקורס של מיכל פיקלשטיין- מאוד ממליצה.. ואז היא יצאה..ראיתי שם את הרופאת ילדים שבדיוק נכנסה לראות את התינוקת,לקחתי את ידה ולא עזבתי אותה.והמיילדת אומרת בקול מאוד מצער תינוקת יפה ובריאה עם קשר בחבל הטבור קרוב לפופיק שלה. מנגבים אותה ושואלים אם אני רוצה לראות. אומרת שכן, ורואה תינוקת יפה וג´ינג´ית שלווה כמו מלאך.. בעלי שהיה מאחורי הווילון כי היה לו קשה, נכנס ואומרת לו שכדאי שיראה אותה,גם מעיף מבט ובוכה..
משאירים אותנו לבד בחדר עוד מספר שעות.. ואז מעבירים אותי לבניין ממול למחלקה אחרת כדי שלא אצטרך להיות ליד יולדות..
עכשיו אני בבית שלי, כואבת שאני לא כותבת את הסיפור לידה שרציתי כ"כ גם לכתוב...אני עוברת לפורום ה"אחר" (של אובדן)
ואחזור לכאן בעזרת ה´ עוד כשלושה חודשים עם בחילות.
מאוד נהנתי כאן, ותודה למי שקראה עד כאן והייתה איתי הלום..
אני איתךיעל -ND
הצילו!!!!!!!!!!!!!!!! דם בטיטולאשה של בעלי
לתינוקת שלי יש אדום בטיטול ממש מפחיד היום פתחתי לה את הטיטול והנה אני רואה כל מיני פצעונים כאלה שמוציאים דם תגידו לי מה עושים אני שמה משחה הכי חזקה וטובה מחליפה טיטול לאיתים דחופות
מה עושים????????? האם להחליף סוג של טיטול???? אני משתמשת בטיטולים פרימיום
תעשו לי מצווה אין לי כסף לאגיס או פמפרס היא מספיק אוכלת מטרנה(לא רצתה לינוק) שסוחט אותנו ב"ה רק לכאלה דברים אבל אני רוצה עצות להתגבר על הבעיה הזו בלי להחליף את סוג הטיטול
ואל תגידו לי לא להשתמש במגבונים כי זה לא בשבילי להתחיל לרחוץ אותה 100 פעמים ביום
לכי לרופאהveredd
לכי לרופאה-veredd
היא יכולה לתת משחה שתעלים את זה צ'יק צ'ק- ואחרי זה תנסי להקפיד שהטוסיק תמיד יבש לגמרי כשאת סוגרת בחיתול, אפילו לא טיפה'לה לח! ואחרי שהיא עושה קקי, תתני לה כמה דקות טובות בלי שום חיתול. זה עוזר למנוע.
פריחה? פטריה?אם הבנים12
זה קורה לפעמים מטפלים וזה עובר.

הוספת לה משהו באוכל?
ליטופים גם טובים והכי זולים, (תלוי במבנה, התחלנו איתם אחרי ילד שהיה פורח מהאגיס).

אולי זה מחומציות של שיניים?

רפואה שלמה!
להשאיר חשופה כמה שיותריוקטנה
לשים עוד שכבה בחולצה, עוד גרב, ולהשאיר אותה בלי חיתול. גם בשינה, וגם כשהיא ערה. אפשר להניח אותה על דברים שהולכים לכביסה ממילא, וגם לנקות איתם את הפיפי שיתפספס. האוויר עוזר יותר מהמשחה הכי יקרה! יום-יומיים תניחי אותה בלי חיתול כמה שיותר ותראי שיפור משמעותי - באחריות! ובאמת - המגבונים זה עונש בשביל העור העדין שלהם. תחשבי שאת היית כל הזמן עם סבון על הידיים בלי לשטוף - איך הידיים שלך היו נראות? תוך כמה זמן היית מתחילה לראות פצעים מדממים? במיוחד עכשיו שחורף ויש ממילא יובש. בסך הכל אחרי קקי או פיפי מחזיקים ביד מתחת למים בכיור. זה לוקח בדיוק שתי שניות! אפילו בלי סבון! יותר טוב בלי סבון! 
ותרגישו טוב  
אפשר גםלילך זוארץ
חוץ מלהשאיר אותה ללא טיטול אם זה קשה לך כל הזמן לנסות לא להשתמש במגבונים כלל ולנקות אותה עם מים פושרים וצמר גפן רטוב ( כמובן שכותנה ) ולא להשתמש בסבון כלל ! הוא רק מחמיר את המצב .
לפזר אבקת חימר ירוק על המקום כשהוא נקי - זה מרפא את הפצעים תוך  פעם פעמיים שמשתמשים בזה ( זה נראה כמו אבקה ירקרקה שקונים בבית טבע ואפשר להשתמש בה לעוד מליון דברים ... - זה גם פתרון מצויין לשבת במקום משחה )
 
כדאי לבדוק גם אם היא לא רגישה לאוכל מסויים שהיא קיבלה או שאת אכלת וזה גורם לפצע , או שזאת פטרייה ( וזה גם קשור לתזונה ).
 
תרגישו טוב !  
לחשוף את האזור לשמש מס דקות ביוםבילי
זה דווקא רעיון לשבת במרפסת ו"לחשוףאשה של בעלי
סליחה קפץ ליאשה של בעלי
איך את רוצה שאני יישב חשוף לשמש כשמכל עבר יש לי חלונות של השכנים
אז מה היא תינוקתאחתעם_בטן
מדובר בתינוקת לא? אפשר גם לעבור דירה בילי
מי אמר שחיתול יקר יותר הוא טוב יותר?אמא מסורה
בד"כ משתמשת בטיטולים פרימיום, יצא לי כמה פעמים לקנות האגיס במבצע או שקיבלנו, כנ"ל לגבי הפמפרס. ממעט הפעמים שהשתמשתי הגעתי למסקנה שהחיתולים האלה לא בהכרח סופגים טוב יותר או שמונעים נזילות (ואגב בחיתולים האלה להפרשות יש ריח נורא יותר ממה שאני רגילה בפרימיום, אולי הם שמים חומר שגורם לזה). אצל הילדים שלי אם יש אדום בצורה לא רגילה (ממש שורף ונראה כמו כוויות), זה בד"כ בגלל משהו בצואה, אולי חומצית יותר וזה קורה בעיקר לפני הוצאת שיניים ושום סוג של חיתולים לא ימנע את זה.
 
גם אם קשה לך לשטוף אותה כל פעם, אולי תשטפי אותה רק בחלק מהפעמים, הלחות של המגבונים עלולה להחריף את המצב והם גם מוסיפים לתחושה ה"שורפת" במקום.
 
לגבי הפצעים, כמו שכתבו לך כדאי שרופא יראה אותם, אולי יהיה לו משהו לתת לך למרוח עליהם.
נדכרתי בעוד משהואמא מסורה
גיסתי פעם אמרה לי שכשיש אדום היא שמה לילדים שלה קמח תפו"א וזה עוזר.
אני אישית אף פעם לא ניסיתי.
לנו זה קרהטוזי
כשהפיצית הייתה בת שלושה שבועות! עשיתי לה טיולים בעגלה כשהיא על הבטן ובלי חיתול, כל השכנים שראו אותי רק צחקו ואיחלו רפואה שלימה. הרופאה אמרה שבגלל שהיא כזאת קטנה לא לשים לה משחות חזקות ופשוט כמה ימים של שמש וכמה שפחות חיתול (שזה ממש בסדר גמור שישי - שבת כי גם ככה בבית/ אצל ההורים) אפשר להניח אותה לשחק על הריצפה על שעוונית ומעל זה שמיכה או חיתול בד שהולכים לכביסה ממילא.
 
רפואה שלימה!
אוי את חנקת אותיאשה של בעלי
אם אני ילך איתה בעגלה בלי טיטול יום למחרת השכנים פה יגישו לי מכתב פיטורים
כולם פה דוסים ברמות מוגברות וזה ממש  לא "לענין"
חוץ מזה היתה פה תגובה שנעבור דירה זה באמת רעיון שבגלל שיש לה אדום בטיטול נעבור דירה
זה ממש סיבה רצינית לא ????
שמתי לה עכשיו גם שמן זית(תרופת סבתא) וגם קמח תפו"א
 
יש כאן בעיהיוקטנה
יש לתינוקת כוויות מדממות ברמה שהמשחות כבר לא עוזרות, אבל יש לך מניעה ליישום שני הדברים שעוזרים הכי הרבה:
1. שטיפה במים ולא במגבונים (גם לא משחות - אגב). 
2. השארת טוסיק חשוף
העצה השלישית שאני יכולה לתת זה לעבור לחיתולי בד 100% כותנה. השכנים שלי שאלו ממני כמה חיתולים לנסיון, כשלבן שלהם היו פצעים קשים בטוסיק. תוך יומיים עבר לו, והם הזמינו דרך המחשב חיתולים לעצמם. מאחר וזו הוצאה כבדה (קרוב ל-2,000 ש"ח בדרך כלל), אני לא מניחה שזה יתאים לכם (אפילו שבחישוב של שני ילדים זה כבר מאוד חסכוני - עדיין - ההוצאה המיידית כבדה).
מה דעתך לשים לה מכנסיים מכותנה בלי חיתול כשאתן מטיילות בחוץ? ולקחת עוד כמה בתיק להחלפה? ככה הטוסיק ינשום, אבל לא יהיה חשוף לעיני השכנים. 
טוב ניסיתי להיות עדינה ולחייך בציניות במקום לענותבילי
לך תשובה הרבה יותר החלטית, אבל תעשי מה שאת רוצה עם העיצות הטובות שניתנו לך.
את ביקשת עצות, נתנו, את מחליטה רק לזלזל ולהתעלם זו כבר בעיה שלך.
נראה לי שזו שכתבה לך את התגובהנווה מדבר
לעבור דירה, הוסיפה גם      , לכן, תגובתך אליה לא היתה שייכת, וגם פוגעת!
כתבתי את זה ל"אשה של בעלי"נווה מדבר
 
התנצלות!!!!!!!!!!!!!!!אשה של בעליאחרונה
ממש לא מזלזלת אוהבת את העצות שלכם ואתם עוזרות לי מאוד
אין לי כל כך אם מי להתיעץ לכן אני מתיעצת אתכם אמא אין לי אחיות שלי כבר "גדולות"
בקיצור שאני ממש לא מזלזלת
מתנצת אם חשבתם כך
אשה של בעלי
הבדלי גישות בין חברות...אני ירושלמית
אני רוצה לשמוע את דעתכן איך להגיב על המצב הבא:
ב"ה חברה טובה מאד שלי, ילדה גם היא בת. א-ב-ל היא מאד שונה בכל הגישה שלה לנושא ממני. היא ילדה בניתוח מוזמן (בת שניה, ניתוח מוזמן שני) בגלל שלא רצתה לעבור לידה... ב"ה היא מתאוששת נהדר! שבוע אחרי הניתוח כבר צעדה עם הבן הקודם (גדול... בן 4.5.) והקטנה לגינה. (שזה קצת גורם לקנאה שלי... לא נעים... אבל בתור אחת שאפילו מלידות לוקח לה זמן להתאושש זה ממש מוציא את העינים...)
היא גם לא מניקה כי זה לא מתאים לה... וזה בסדר גמור... אבל כל הגישה שלה לנושא קצת מעצבנת...
ועכשיו כשאני מדברת איתה בטלפון התינוקת כל הזמן צורחת ברקע...והיא מרגיעה אותה עם מוצץ כי עדיין לא עברו שלוש וחצי שעות מהארוחה הקודמת! והיא רוצה ללמד אותה לאכול ממסודר ברצף כל 3.5-4 שעות...והתינוקת פשוט רעבה! היא אוכלת מבקבוק כך שניתן לראות כמה היא אוכלת.. וזה בהחלט לא מספיק לגיל, אלא אם כן היא אוכלת כל שעתים (מה שהיא לא מאפשרת לה...).אז התינוקת פשוט בוכה מרעב...
וזה מפוצץ אותי! פשוט מפוצץ אותי לשמוע שהיא מרעיבה את התינוקת חסרת הישע בגלל השעון.
אני יודעת שזה לא העסק שלי.. ואני בהחלט משתדלת לשמור את דעותי לעצמי, אבל אני בטוה שמשהו מזה בכל זאת 'דולף' החוצה כשאני משוחחת איתה. אני יודעת שאפשר לומר 'אז אל תדברי איתה בטלפון...' אבל היא חברה באמת טובה שלי וחבל לי על החברות הזו (היחידה כמעט יש לומר )
בקיצור אשמח לשמוע את דעתכן..
אם חברה שלך מפוצצת אותך,יעל -ND
למה שתמשיכי בקשר איתה? אם את מרגישה שאתן כל-כך לא מתאימות, למה להכריח את עצמך? זה לא תורם לאף אחד.
כי יש לנו שפה משותפת נהדרת בהרבה נושאיםאני ירושלמית
אחרים...
 אוף! סליחה, אבל בדיוק את התגובה הזאת לא רציתי שתכתבו לי...אני יודעת שאני לא חייבת להיות איתה בקשר. אבל אני רוצה בכך! הקשר איתה חשוב לי!
אני בעד ריבוי דעות, אבלאודי-ה
זה לא נשמע נורמלי ל"הרגיל" תינוקת כ"כ קטנה לסדר מופתי.
זה ממש לא אנושי ונורא מזעזע!
אני גם מאוד אוהבת שהילדים שלי מסודרים, אבל בהתחלה חייבים לזרום איתם!
נראה לי שזה יכול לגרום לבעיות בהתפתחות.
אני חושבת שהיא קצת מגזימה.
מבחינת החברות ביניכן, אם את מסתדרת עם זה, סבבה...
אני לא הייתי מסוגלת להסתדר עם מישהי שכל היום יש לי בקורת כלפיה... אבל זה נורא אישי.
היא שומעת לעצתך??אודי-ה
אם כן, אולי תסבירי לה שלתינוק יש מנגנון טבעי. הוא לא אוכל יותר ממה שהוא צריך
הוא לא כמו אנשים מבוגרים שיכולים "לבלוס" סתם! אין כזה דבר אצל תינוקות.
שהיא תנסה לתת לה כמה שהיא רוצה ולסדר לה את הארוחות בהדרגה.
אולי תזדהי איתה עם הקושי שבהנקה,
אבל בקטע הזה תבהירי לה שהיא טועה! רחמנות על הילדה!
היא לא שומעת לעצתי...אני ירושלמית
והיא גם מתעצבנת שאני אומרת לה את דעותי, כך שאני באמת משתדלת לשמור אותן לעצמי... וקשה לי בכך! אני גם אוהבת להרגיש הרמוניה בדעות עם מי שקרוב/ה אלי... מתסכל
לתינוק קיבה קטנה, מתמלא מהר, מתרוקן מהרנחשונית

מאמר על הכנה להנקה - מאת סימה הופמן, מטפלת הוליסטית ויועצת הנקה
http://www.mysiteis.co.il/cymah/preparationforbreastfeeding.html

ציטוט פסקה אחת מתוך המאמר:

"לתינוק קטן יש קיבה קטנה מאד. חלב אם גם נעכל, מהר יותר מפורמולות, לאחר כשעה וחצי. אין זה אומר שהתינוק צריך באופן שותף לאכול כל שעה וחצי. כל האכלה צריכה להיות לפי דרישה ויש לקחת בחשבון שבהנקה, מדובר על כל שעתיים, כל שעתיים וחצי, כל שלוש שעות עם הפסקה אחת או שתיים ארוכה יותר במשך יממה (בתקווה שזה מתי שהוא מתחיל להתרחש בלילה!!!). רק התינוק שלכם יודע אם הוא רעב או לא וזה לאו דווקא יהיה בהתאם לשעון. הצמדות לשעות קבועות בגיל צעיר מידי לא יענה על הצרכים של התינוק. כשהתינוק יגדל, יכול להיות שיפתח פערים גדולים יותר. תינוק יונק/ אוכל בין 8-12 ארוחות ביממה."


המאמר מתייחס אומנם לתינוק יונק, אבל אפשר ללמוד ממנו הרבה גם על תינוק שניזון מפורמולה. לעניות דעתי, הכללים שהכי חשוב שחברתך תקרא כרגע מופיעים בפסקה הנ"ל. תשלחי לה את זה. גישה כמו שלה היתה מקובלת דור ושני דורות קודם, וגם היא התפתחה רק בגלל שבארה"ב נשים נאלצו לצאת לעבוד בבתי החרושת במקום הגברים, שיצאו להילחם בנאצים במלחמת העולם השנייה. היום אין נאצים ואין מלחמה, לפחות לא במובן של אז. אבל כן יש תינוקת קטנה ורעבה. היום יודעים הרבה יותר על תינוקות. תינוק קטן אין טעם ואסור לנסות "לחנך" באוכל. זה יתנקם בה אח"כ. אבל אז כבר יהיה מאוחר מדי לתקן.

אם זה לא היה ברורנחשונית
התכוונתי שתראי לה את המאמר ותגידי: "את רואה? וזה לא אני אומרת, זה המאמר!" 
כן כן, ברור לי שזו היתממות, וגם אז היא תנפנף אותך לכל הרוחים והשדות.
תגידי לה בצחוק: "מה נשמע "האמא המרעיבה"? זה בהחלט יהיה מכה מחת לחגורה, אבל אולי אז היא תתעורר ותנחת על כדור הארץ.

אולי תעשי לה תרגיל מזה מגעיל: תזמיני אותה למסעדה. ותתאמי קודם עם המלצר או בעל המסעדה, שאחרי המנה הראשונה הוא יבוא לקבל הזמנה וכשהיא תזמין הוא יגיד לה על הכל: נגמר, נגמר, נגמר...  או שיתן לה לחכות ה-מון זמן לאוכל. ובשעת הכושר תגלי ותסבירי לה איך סידרת אותה ולמה. "את רעבה? זה הרגיז אותך לחכות? לא הבנת למה האוכל מתעכב? רצית כבר לצעוק עליו? ככה בדיוק התינוקת שלך מרגישה! ההבדל הוא שהיא התינוקת שלך!" אבל זה באמת כ"כ מגעיל והיא אדם בוגר. אולי תאבדי אותה כחברה בגלל זה...

אבל לפחות את, את שלך עשית. מעבר לזה, אם היא באמת מקרה אבוד, תעשי קצת פסק זמן בקשר איתה עד שהתינוקת תגדל קצת.
חחח.. נחשונית אין עליך!אני ירושלמית
אבל היא מקרה אבוד! ואם אני אעשה את זה גם החברות שלנו תהיה כזו... אין ברירה אולי באמת אני אעשה איזה דילול בקשר עד שהתינוקת תגדל וזה לא יעצבן אותי כל פעם מחדש...
אוף! כ"כ שמחתי שיוצא לנו ללדת ביחד, ועוד בנות! חשבתי שזה יהיה כיף לעבור את הכל ביחד... עד עכשיו זה לא יצא..
נראה לי שלתינוק קטן כ"כ שאוכל רק רק מבקבוקחילזון 123
ממש אי אפשר להגיד שיש לו מנגנון טבעי והוא אוכל רק מה שהוא צריך וכו'
כי לפי מה שאני יודעת מבקבוק החלב נוזל מהר והם אוכלים כמות הרבה יותר גדולה מבהנקה בלי המאמץ של היניקה
והעיכול של המטרנה קשה יותר מחלב אם אז גם לוקח לו יותר זמן להתעכל.
 
אם כבר אולי הוא בוכה מכאבי בטן בגלל שאוכל יותר מדי?
 
חוץ מזה אני ממש מבינה אותך.
למרות שלכל אחד יש דברים שהוא עושה שיכולים להרגיז אחרים.
 
(ואת לא חוששת שהיא תקרא פה??)
ירושלמית-בוזי נוזי
לא כדאי לשפוט אף אחד....
היא עושה כמיטב יכולתה עם המידע שיש ברשותה ועם מה שנחקק בליבה בילדות.
לא לשפוט.
לכולנו יש מעשים שנראים בעיני אחרים תמוהים. מה לעשות? ככה זה.
כל אדם שונה בגישה שלו וכו' וכו'
אם את סובלת מהקירבה אליה, אז פשוט תחתכי, כי חבל שזה יתפוצץ בצורה מכאיבה לשני הצדדים.
נראה לי שקצת נסחפו פה, אולי בעצם הרבה....+mp8
למה את חושבת שהיא בוכה מרעב???
חסרות לתינוק סיבות לבכות??
ואם היא נותנת בקבוק ויודעת בדיוק כמה התינוקת אכלה ושעכשיו היא לא רעבה- מה העוול בזה??
יותר עוול, לפי עניות דעתי, לשפוט נשים לפי אמות המידה שלך. הנקה אינה בקבוק, הדבר תלוי מאוד במשקל התינוקת, באופיה ובמצבה.
תינוקות שנולדו בניתוח גם שונים מתינוקות של לידה רגילה, ואם יוצאות למישהי העיניים מההתאוששות המהירה - שפשוט תעצום אותן!!!
בהנקה, לאט לאט נוצר מנגנון החלב לפי היצע וביקוש, מה שלא קורה בפורמולה, המוגשת לכתחילה במנה מדודה, לידיעת המזועזעות!!!
לא ממש קשורקיפי.
אבל הם אוכלים כמות גדולה מדי אם מאכילים אותם בשכיבה,
שאז הם לא מרגישים כמה נכנס להם לקיבה
אמרו לי שגם אני אוכל לשתות איזה ליטר וחצי אם אשכב על הגב, אבל לא ניסיתי (:
 
כדאי להאכיל מבקבוק בתנוחה של חצי ישיבה
אין דבר כזה מקרה אבוד!אבא שמואלאחרונה
תחשבי על דרך להביא לידיעתה את תוכן המאמר הנ"ל (לא קראתי אותו) מבלי שהיא תדע שזה ממך!

אולי דרך שכנה או מכרה משותפת.

וכמובן להתפלל לעצה טובה מאת ה'.
סתם אנקדוטהטל תלתל
בתור אחת שילדה לידה אחת בקיסרי ולידה אחת רגילה- קיסרי זה לא מה שאתן חושבות. לי אישית ההתאוששות מהניתוח הייתה הרבה יותר קלה מההתאוששות שאחרי הלידה הרגילה.
ודרך אגב, mp6, אני לא רואה הבדל אצל שתי בנותיי בעקבות הלידות השונות.
תודה לכל המגיבות אז ככה:אני ירושלמית
ראשית התינוקת בוכה מרעב בלי ספק. היא אוכלת מנה של 20-40 מל' ונרדמת ואז אחרי שעה וחצי שעתים מתעוררת ורוצה עוד. והיא זקוקה לעוד לפי גילה.
שנית היא מודעת לכך שהתינוקת רעבה אבל אומרת שתוך שבוע שבועים היא תתרגל לאכול 100 מל' אחת לכמה שעות והכל יסתדר.
עכשיו באמת מדובר בהדלי גישות והשקפת עולם שונה בעניין. והאמת שהיא עושה כמיטב יכולתה, כי לדעתי זו היכולת שלה.היא באמת קצת 'גברית' וקשה לה להתחבר לגיל הזה.. בדומה אגב להרבה אבות שאני מכירה.
טוב, עכשיו כשלימדתי עליה זכות, קל לי יותר...
ואגב, אני לא חוששת שהיא תציץ פה... כי דיברנו על זה פעם והיא בהחלט לא גולשת כאן...
לדעתי עדיין יש לאם יכולת תקשור מועדפתבת נוגה
הרי תסכמנה איתי שלכל אמא יש אינסטינקטיים, בטח לגבי ילדיה שלה, לגבי הצרכים וההעדפות שלהם. אולי באוזני החברה הבכי מספר משהו אחר... אולי היא מרגישה שכדי להיות אמא רגועה יותר, כשהשליטה בידיה במידת האפשר - גם התינוקת הקטנה תצא מורווחת...
תנו קצת קרדיט לאמה הורתה של הבייבי! 
הפיתרון בכותרת שלך: הבדלי גישותאחתעם_בטן
אני אחת שממש ממש נגד, ואני משתדלת כמה שיותר לגדל את ביתי בצורה טבעית, יש שיגידו שאני מגזימה אפילו, אבל תחשבי שכמוך, היא כנראה בדקה ולמדה ומצאה לנכון שכך זו הדרך הנכונה לגדל את ילדיה, ואני בטוחה שהיא לא מתכוונת לגרום רע לילדה שלה. ובכלל למה את בטוחה שהבת שלה בוכה מרעב? גם לי זה לא נשמע כל כך הגיוני לחכות בדיוק 3 שעות וחצי אבל יכול להיות שהיא בוכה מסיבות אחרות? לא שאני מצדיקה אותה, יחד עם זאת כך היא בוחרת להתנהג מתוך אמונה שזה מה שנכון ויכול להיות שזה צורם לך כל כך ואתמשערת השערות ועוד כועסת עליה (כך זה נשמע מדבריך אם הבנתי נכון). בחודשים הראשונים אחרי הלידה שלי סבלתי מאוד מההנקה ונאבקתי בשיניים להמשיך להניק, וגיסתי, שעדיין אין לה ילדים, קרייריסטית כזאת, שמחכה עד שתקנה את בית חלומותיה כדי להביא את הילד הראשון (לא דתיה), אומרת לי שהיא ממש לא מתכוונת להניק וזה נראה לה כל כך לא טבעי שהילד אוכל מהגוף של אמא שלו, גועל נפש, יותר טוב לו מטרנה. לקח לי המון זמן להשתחרר ממש שהיא אמרה, לא הבנתי איך משהו יכול לחשוב בצורה כזאת בכלל - בכל זאת אני מכבדת אותה מאוד, היא באה מרקע שונה משלי, מה גם שהיא עוד לא אמא. אני חושבת שזו זכותה לרצות לגדל את הילדים שלה איך שהיא מאמינה וחבל לשלול קשר איתה בגלל זה. אני חושבת שהעצות שנתנו לך פה נכונות, את יכולה לנסות לדבר עם חברתך על החשיבות בלזרום עם הילדה ואפילו להפנות אותה למאמר של נחשונית. תראי, אני גם ילדתי בהפרש של שבוע וחצי עם החברה הכי טובה שלי, ואנחנו מאוד שונות בגישה (אפשר לומר שכל החברות שלי שונות ממני בגישה) אבל זה בהחלט לא מפריע לקשר שלנו, למרות שכאימהות, את יודעת זה הנושא העיקרי לשיחה. אנחנו מדברות כמעט כל יום ומשתפות בהכל, מתייעצות, היא מקשיבה לי ואני לה, מה שנראה לי אני לוקחת ומה שלא ממני והלאה - אז מה. תנסי להבין מה גורם לה לנהוג בצורה כזאת ואולי היא תרגיש גם שאת מקשיבה לה ונותנת קצת לגיטמציה למה שהיא עושה ותרצה להקשיב ולקבל את מה שיש לך להציע לה
סליחה על האורך, שיהיה בהצלחה
זה כל כך מזכיר לי את אמא שלי!!!קיפי.
 
זו פשוט הגישה של פעם. היא לא המציאה אותה,
אלא התחנכה ככה ולא השתדרגה עם שינויי הגישה של דורנו..
 
אגב, סבתא שלי הניקה ועד היום אוכלת עת עצמה מייסורי מצפון על כך שהניקה את הגדול שלה בדיוק פעם בשלוש שעות למשך 10 דקות כי זה מה שאמרו לה. בשאר הזמן הוא צרח ורק אחרי שנים, בילדים הבאים, הבינה שהוא צרח כל חודשיו הראשונים מרעב..
 
לא נראה לי שתצליחי לשנות אותה בכזאת קלות.
אני יודעת כמה שיגעה אותי אמא שלי בילדה הראשונה שלמה אני מניקה לעיתים כל כך תכופות,
ולא יוצרת לה פערים גדולים יותר, ולא תמיד בכי זה רעב, ואפשר לדחוף מוצץ...
 
ומכיוון שהייתי די סגורה על הגישה שלי, או לפחות על מה אני לא מקבלת מהגישה שלה-
זה לא עזר אלא בעיקר עצבן את שתינו.
אז את יכולה לטפטף לה את דעותייך בעדינות- אולי יפול לה האסימון מתישהו, ואולי רק בילד הבא או לעולם לא.
ואם זה מעצבן אותך ופוגם בקשר- תעזבי.
 
אני ואחי בסוף גדלנו לתפארת
למרות הגישה ה"נוקשה" הזאת
בשקילה הקרובה בטיפת חלב יגלו שהתינוקת לא עלתהמספיקפצקרשת
וייתנו לה על הראש.
כשהיא תמרר אחר-כך בבכי על כך שרק רצתה לעשות את מה שנראה לה טוב עבור התינוקת שלה ולא האמינה שכך היא פוגעת בבריאותה - תהיי שם בשבילה, לנחם ולעודד.
תינוקות זה עם מאוד עמיד!!!אנונימי (פותח)
וכדאי לזכור את זה תמיד. יש מיליון ואחת גישות של איך לגדל ילדים- מתי לתת את האוכל, איך וכמה, וב"ה- רב התינוקות בעולם (אלו שנולדים בריאים ומקבלים תזונה נורמלית)- שורדים!
כמו שכתבה מישהי לפני- הגישה של פעם היתה להאכיל ילד שנולד כל ארבע שעות, לא פחות. רב הילדים היו בוכים קצת בין לבין, ואח"כ מתרגלים.

סתם רציתי לפתוח את העיניים שיש גישות שונות, ובד"כ תינוקות שורדים. הקב"ה נתן לה את הילדה, ולא לך, וכנראה שיש לזה סיבה...
 אם קשה לך- אל תסתכלי. אל תדברי איתה על הנושאים האלה. אני מניחה שהיא יודעת את עמדתך וזה לא עוזר, ואם את לא רוצה לקלקל יחסים- אז פשוט תעזבי. בהנחה שהיא אדם בוגר ומבין מה הוא עושה, אז זה יסתדר או יעבור

ולגבי כמות האוכל- הכמות שכותבים על האריזות היא בהחלט בסדר, על פי הניסיון שהיה לי. אם היא שומרת על זה אז הילדה אמורה לקבל מספיק אוכל.

לא שאני הייתי עושה ככה לילדים שלי, אבל אני חושבת שבכי בהחלט מפתח ריאות במיוחד אם את לא יודעת מה הילד רוצה ואין לך כח אליו (גם זה קורה לפעמים, אצלי לפחות)
נו באמת ננסית, בכי מתפח ריאות?אחתעם_בטן
די עם זה. הנשימה עצמה היא שמפתחת את הריאות. בסדר, אם התינוק בוכה לפעמים ואת לא יודעת למה ואין לך כח אליו, מה לעשות זה קורה, אבל לא צריך להתנחם בזה שלפחות זה מפתח את הריאות. תינוקות בוכים בשביל סיבה, ואנחנו שם בשבילם. גם אם הסיבה נראית לנו כפינוק, ידיים או סתם תשומת לב, זה צורך שלהם וזוהי הדרך שלהם לבקש זאת. 
זה היה בציניותאנונימי (פותח)
ולכן גם הסמיילי הקורץ. סליחה שלא הובנתי...
נראה לי שבתקופה האחרונה יש גישה של "רק שהילד לא יבכה" שלדעתי מאוד לא בריאה, וזו היתה הדרך שלי לרדת על זה.
זה הכל...
מחילה, זאת אני שלא הבנתי את הקריצהאחתעם_בטן
את לא צריכה להתנצל. פשוט משגע אותי שיש הורים שחושבים שבאמת בכי טוב לתינוק לחשוב להתפתחות של הריאות. תינוקות בוכים, מה לעשות, אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים
נשמע קשה מאוד!יוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך כ"ה חשון תש"ע 19:19
קשה לתינוקת, קשה לך, ובטח קשה מאוד גם לחברה  
ההרגשה שלי אומרת לי שחברתך עברה דברים לא פשוטים - אולי אפילו התעללות מינית (במשפחה, או מחוצה לה), חלילה. 
(גם הקיסרי המוזמן - הניתוק מהגוף, וגם ההרעבה המכוונת - ההענשה של הגוף, עלולים להצביע על דבר כזה) 
אולי זה עוזר קצת להבין, וגם לקבל, עם כל הכאב והקושי. 

לא יודעת מה הייתי עושה במקומך קשה מאוד רק תמיכה וחום, קבלה ואהבה ללא תנאי, בדומה לאהבה אימהית, כך שאולי יהיה לה מה להעביר הלאה, לילדים... 
הזכרת לי נשכחות...veredd
קרובת משפחה שלי עשתה בדיוק אותו דבר... רק שהיא הניקה. היא לא הייתה מוכנה בשום פנים ואופן להניק את התינוק שלה אא"כ זה היה בדיוק 3 שעות (על הדקה!!) מההנקה הקודמת. הילד שלה היה פשוט נודניק רציני עד גיל מאוחר... הוא כל הזמן בכה- כל הזמן היה רעב. זה הגיע לכזו רמה, שכשעשינו פעם איזה חג ביחד (אולי סוכות או משהו) הילד בכה משעה 6 בערך ועד 8- כי הוא אכל ב-5 והוא לא יכול לקבל יותר (הוא היה בערך בן 3 שבועות...) עד שמונה. אני כ"כ הזדעזעתי מזה... לא יודעת מה מניע אמהות מסויימות לנהוג כמו רובוטים, אבל שתדעי שאומנם יש לזה השלכות (תגידו מה שאתן רוצות- הבן שלי הוא הכי רגוע שיש, פי כמה מכל תינוק אחר שאני מכירה, ואני בטוחה שזה קשור לזה שהנקתי אותו מתי שהוא רק רצה, לא משנה איפה זה היה), אבל סה"כ, אם האמא טובה ומפנקת ותומכת- הכל יהיה בסדר. זה כואב וצורם והרבה שיניים ייחרקו לך מהידידות הזאת, אבל באמת- יהיה בסדר.
לא נראה לי ששוה להרוס ידידות כ"כ טובה בגלל זה, במיוחד שעוד כמה חודשים אתן תוכלו לשכוח מזה לגמרי...
יוקטנה, לא נשמע לך קצת קיצוני???+mp8
כפי שאמרו קודם, יש הרבה גישות הטוענות שיש להרגיל ילד לשעות אכילה מסודרת, על אחת כמה וכמה שזה עם בקבוק.
נראה לי שיש כאן קצת התלהמות (אולי מילה קשה מידי???) כלפי מי שחושב אחרת, וכל המיניקות הרגילות אחרת- מנסות להוכיח את גודל העוול והטעות.
ששת ילדי ניזונו מבקבוק, כמויות סבירות לגילם, ובבכי בין הארוחות- ידעתי בוודאות שרעב זה לא (מה שמיניקה ודאי לא יכולה לדעת- ומכאן הבדלי הגישות!!) ולא, לא עברתי שום התעללות משום סוג, וגם ילדי לא נראים כמי שעברו דבר כזה.
ובלי להכיר מקרוב את הנפשות הפועלות- נראה לי שחרצתן גזר דין קצת קשה מידי....
בדיוק אתמול היה לי שוב דיון עם אמאטל שחר
שלי בנושא, גם היא לפני 30 שנה הניקה אותנו פעם ב4 שעות, ובלילה מ12 עד 6 בכלל לא ( לפי הוראת רופא), אמרתי לה שבטח לא עלינו במשקל, והיא שלחה לי בתגובה את טבלת המשקלים שלנו- שהייתה סבירה בהחלט.
אני גם מניקה , אפילו לא לפי דרישה, אלא מתי שרק הבביבי מוכנה לקבל ציצי, אולי זה מה שדוחף אותי להניק ככה..., אז אולי הנשמה של הבת שלה ביקשה להגיע אליה כדי להתנסות ולעשות החלטות אחרות עם הילדים שלה... הכל לטובה!
 
כנראה לא הצלחתי להתנסח כמו שרציתי יוקטנה
לרגע לא התכוונתי שהדברים יראו כהתקפה! להיפך - כיוונתי לחמלה, חיבוק, קבלה שלמה  אני מתנצלת מאוד! 
לגבי ההשערה שלי - לא מדובר על ה"שעות המסודרות". אני מכירה את הגישה הזו, וממש לא אצל נשים שנפגעו. הגישה הזו רווחת הרבה יותר מהתעללות מינית, למרבה המזל! 
אני כן חושבת שיש בעיה ב"חינוך" בגילאים כל כך רכים. אם כל האנשים היו חושבים בדיוק אותו הדבר, העולם היה משעמם מאוד. 
אני לא חושבת שדרך המחשבה שלי עצמה, שופטת את מי שחושבת אחרת ממני. באותו האופן, אני לא מרגישה שבכך שאת חושבת ופועלת אחרת ממני, את שופטת אותי 
לדעתי בדיוק להפך!טל תלתל
אישה שמניקה יכולה לדעת בוודאות אם הילד שלה בוכה מרעב או לא! היא יודעת בדיוק איך היוא ינק בפעם שעברה- אכל ממש, סתם התפנק, רצה להירגע... היא גם מרגישה מה עוצמת היניקה שלו. דווקא אצל תינוק ששותה מבקבוק, בשל העובדה שהאוכל יוצא מיד בלי מאמץ מיוחד ובשל העובדה שלא ניתן לחוש פיזית את צורת האכילה שלו, לא ניתן לדעת מה באמת התרחש בזמן האוכל! ואפילו סביר להניח שאם הוא בוכה זה בגלל שהוא אכל בלית ברירה כשהוא בעצם סתם רצה למצוץ, פשוט כי האוכל יוצא בין אם הוא מוצץ בעדינות ובין אם הוא יונק חזק, וסתם כואבת לו הבטן מזה.
אני יכולה להגיד בגאווה שכאשר בתי הבכורה הייתה תינוקת (עד שהיא התחילה ללכת לפעוטון) ידעתי בוודאות מה המשמעות של כל בכי. וזה הוכח פעם אחר פעם כנכון. היו תקופות שהיא אכלה כל חצי שעה! היו תקופות שהיא ביקשה כל ארבע שעות, וזה לא היה תלוי גיל, זה השתנה כל הזמן. אז מה, בגלל שכך אומרים הייתי צריכה למנוע ממנה את האוכל? לשלוש שעות כשהיא רעבה אחרי חצי שעה??? ואפילו כשזה לא היה מרעב, אלא בגלל שזו הדרך שבה היא הייתה מרגיעה את עצמה, מי אני שאמנע ממנה לעזור לעצמה?! להיפך, אני רוצה ללמד אותה להיות עצמאית!
וחוץ מזה, בגלל שהמדע קבע שצריך לאכול כל שלוש שעות זה הופך את זה לדבר נכון? אולי זה בכלל ממוצע? וגם, יש ילדים שמעכלים את האוכל מהר יותר ויש כאלו שלאט יותר. אנחנו לא יכולים לקבוע באופן חותך וחד משמעי מה נכון עבור כל הילדים בהכללה. ובטח בתור אמא לשישה את יודעת שמה שנכון עבור ילד אחד לא בהכרח נכון עבור אחיו.
סליחה, מתערבת לרגע...קרנלהאור
מיניקה יכולה לדעת בדיוק מופטי אם הבכי הוא מרעב, כאב בטן או כל סיבה אחרת. החיבור לתינוק, גם מכוון את האינטואיציה באופן נפלא, כך שהאמא יודעת כל פיפס שהוא משמיע (כמעט...)
לא צריך לדעת את הכמות של המזון שנכנסה לו לפה כדי לדעת אם הוא שבע או רעב, צריך להיות קשובה אליו וללמוד את השפה שלו.
צריך לזכור שאנחנו יודעות רק צד אחד!אנונימי (פותח)
נראה לי שלהוציא כזו חוות דעת בלי לשמוע את הצד השני זה פשוט עוול.
נכון שהגישה של החברה שונה מהגישה של רב הנשים פה, מה שבהחלט לא נותן לכן זכות להגיד שהיא מפלצת.
אולי כדאי לבקש שהחברה תציג את הצד שלה, לפני שהדיון הזה ממשיך...
אותו סיםור לי ולגיסתישמחה תמיד
ואנחנו לא כאלה חברות טובות בגלל שהיא לומדת היא לא הרשתה ישתנו לה לפני 3 שעות יש מים,היא היתה אומרת לי אני יותר זרמתי עםההנקה לא היה לי מושג שעות וכו...רק עכשיו או יותר נכון מלפני חודש התחלתי איתה סדר יום(חצי שנה)  הבת של גיסתי די התרגלה למרות שלפעמים נשברה ונתנה כל שעתיים גם לי היה קשה במיוחד עם הרגישות אחרי הלידה הייתי הולכתלחדר ובוכה,ותבינו התינוקת שלה הייתה צורחת כאילו אין מחר מה לעשות תשלימי עם זה אני מקווה שהתינוקתתתרגל מהר זה לא פשוט בכלל ..
עזרה דחופה!!! איך עוצרים שלשול אצל תינוק?בת נוגה
המדובר הוא בתינוק שכבר אוכל מוצק, בנוסף להנקה ומטרנה.
השלשול היסטרי,וכל ניסיונותי ללא הועיל.
 אנא עיזרו לי!
בת נגה
אולי יוצאת לו שןנחשונית
לתת לו לשתות מי בישול אורז שבישלת ביחס של כפול מים מהרגיל. כלומר, במקום 2 כוסות מים לכוס אורז, 4 כוסות מים לכוס אורז. אם הוא מסרב, להוסיף את זה לחלב אם בבקבוק או למטרנה, או להמתיק בקצת סוכר.
אם נראה לך שבאמת עומדת לבקוע לו שן, קראי את השירשור הזה:
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t122716#1168279

שיהיה לכם לילה רגוע וסוף לשילשול.
תנסי:נווה מדבר
1. תה קינמון - חליטה של מקל קינמון או של התבלין הטחון, לתת לו לשתות.
 
2. תרכיז רימונים- קונים בבתי טבע, להכין מזה תה עם מעט סוכר.
 
3. הכי מוצלח- אם יש לך קליפות של רימון בבית , תעשי איתו חליטה, תוסיפי מעט
   סוכר ותתני לו לשתות, אפילו קצת מזה, עוזר ממש!!!
   (מאז שאנחנו יודעים על זה, אנחנו תמיד מייבשים את קליפות הרימונים מראש
   השנה, ושומרים לכל השנה...)
 
רפואה שלימה!!
 
 
קודם כל תודה לכן אבל שאלות:בת נוגה
לנחשונית - למה מי אורז מומלצים יותר מאורז עצמו? יש לזה אפקט שונה?
לנוות המדבר - היכן ניתן להשיג קליפות כאלו, בחנויות טבע?
תודה!!!
בת נוגה
הקליפות-רק אם יש לך רימוןנווה מדבר
(או במקרה נשאר באחת החנויות)
 
בכל מקרה, תה קינמון , גם מאוד מאוד עוזר
מי אורזנחשונית
עדיפים על האורז עצמו מכמה סיבות:
1. להחזיר לו מהר נוזלים שהוא מאבד.
2. אם הבנתי נכון מחמותי, החומר הפעיל באורז מרוכז יותר במי הבישול. האפקט יותר מהיר ואפקטיבי.
3. לא כתבת בן כמה הוא. אבל לתינוק קטן יותר קל לתת מי בישול אורז. כיון שהוא כבר אוכל מוצק, את כן יכולה לתת לו גם לאכול את האורז עצמו.
אה שכחתי: אכן יוצאות לו שיניים אבל למען ד מה הקשר?בת נוגה
כמעט כל התינוקות משלשלים לפני וסביב יציאת שינייםאמאקנגורו
אז זו כנראה הסיבה.
או שלא...
גם הקטן שלי משלשל, ואין לי מושג למה.
או שיניים, או אוכל חדש שהתנסה בו, או אוכל ישן שעושה לו רע, או החלב שלי שמכיל משהו שונה, או...
בקיצור הסיבה בגילאים האלה יכולה להיות כל דבר...אז לא ממש רלונטי.
רק שאם זה שיניים- אז בדר"כ כשיוצאת השן, אז השלשול נרגע...
תודה לכן! הערב כבר יש שיפור מה בנושאבת נוגהאחרונה
נרדם בתחילת ההנקהאנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך ח' כסלו תש"ע 20:38
התינוק שלנו , בן שבועיים ןחצי, יונק בערך חצי שעה מכל צד, אך רוב הזמן עובר בנסיונות להעיר אותו מהשינה שהוא נכנס אליה בערך 3 דקות לאחר שמתחיל לינוק. כאשר מניחים אותו במיטה הוא מתעורר תוך כמה דקות עד חצי שעה רעב. יוצא שהוא אף פעם לא שבע ולא ישן שינה עמוקה, אא"כ הוא מקבל תחליף חלב (בערך פעם ביום-יומיים) שאותו הוא גומע בשקיקה (בערך 90 מ"ל) וישן שנת ישרים במשך כארבע שעות. מה עושים? בעיה נוספת היא שהשד לא מספיק להתמלא כי רוב היום הוא יונק ואין הפסקות מספיקות. ולא מצליח לספק את כמות החלב שהוא דורש כי הוא נרדם לאחר כמה שלוקים קטנים.
חייבים לבדוקשלה שוב
בלי להבהיל, פשוט היו לנו חברים שהתינוק היה נרדם כל פעם, וגילו לו בעיה לבבית, הוא אמנם רק בן שבועיים ולפעמים הם ישנוניים עדיין בגיל הזה, אבל תעקבו אחריו.תראו שאינו מכחיל במאמץ.
חוץ מזה- זה באמת קצת מעייף לינוק, אבל לא נראה לי שחסר לו חלב, כי החלב נוצר לפי דרישה, ולא צריך להרגיש דווקא 'מלאות' אלא כ"כ שיונקים יש דווקא יותר...
רק לדאוג גם לאמא לנוח ולאכול טוב...
לשון קשורהאנונימי (פותח)
לי זה מזכיר תופעות של לשון קשורה.
משך הנקה ארוך, נרדמים באמצע ונשארים רעבים. יכול להשפיע גם על יצור החלב.
אם זו אכן הבעיה היא יכולה להפתר בפעולה מהירה ופשוטה של ניתוק (ע"י רופא).
 
ממליצה בכל מקרה על יועצת הנקה, שגם תוכל לאבחן אם אכן קיימת בעיה, ולתת טיפים מועילים.
 
בהצלחה.
כמה שקל בלידה? כמה הוא שוקל עכשיו?יוקטנהאחרונה
כמה פיפי וקקי הוא עושה ביום? האם יש זמנים שהוא ער וגם שקט ונינוח? 
הרבה תינוקות מתעוררים כשמניחים אותם מהידיים, ואפילו בגילאים יותר גדולים. זה בגלל שאבולוציונית, הוא גור קטן ואמור להיות צמוד לאמא שלו. האינסטיקט ההשרדותי שלו שומר עליו ער כשהיא לא בסביבה, מכיוון שהוא קטן ופגיע. כמובן, הוא חי בעולם המערבים ומוגן היטב גם במיטתו, אבל האבולוציה מנחה אותו להתנהג אחרת. 
אז מה לגבי המשקל בלידה ועכשיו? חיתולים? ערנות שקטה?
הצגה עצמית בפני הבנות המקסימותבת נוגה
שלום לכן!
לאחרונה התוודעתי לפורום הנהדר והחמים הזה, והחלתי לשוטט בו מפעם לפעם,
בעונג השמור למי שמצא מקום שמרגיש לו מוכר כמו מפעם...
זאת משום שהנושאים המועלים כאן הינם רלוונטים לגבי פעמים רבות,
והתגובות התומכות מעוררות קנאה.
והנה סוף סוף אזרתי אומץ להכנס אליו ממש, ולנסות להרגיש באמת בבית...
לשם כך אספר לכן קצת עלי:
אני נשואה כ5 שנים, ולי שלושה בנים נהדרים ב"ה.
הקטן שבהם עוד לא בן שנה.
האתגר הינו גדול, כידוע לכל אם, השמחה גם היא רבה, וכמוהם גם הדאגה ויסורי המצפון... 
זהו!
מקווה שיהיה לנו נעים ביחד!
ברכות לכולכן
בת נוגה
  
   ברוכה הבאה!טלי10
שלושה בנים זה באמת אתגר ;)יוקטנה
ברוכה הבאה!
חמודהשלה שוב
נשמח לשמוע חידושים ושיתופים...
גם אני משוטטת כבר הרבה זמן בפורום המתוק הזהאנונימי (פותח)אחרונה
וכל כך נחמד לראות את הצרות שלך מישתקפות אצל אחרים. ולקרא את העצות המועילות יותר ופחות. טוב שיש טוב גדול כל כך באנשים ויש אפשרות לקבל  עזרה וגם לתת אותה.
אשריכם ישראל!
מישהי מכירה יועצת הנקהחבילת טישו
טובה ולא יקרה מידי מהמרכז??
 
אני נואשת משהו...
יש פורום מוצלח על הנקהטל שחר
וגם תוכלי להתעניין אצל ליגת לה לצ'ה- חפשי אותם באינטרנט, יש להם מדריכות שמגיעות בזול, או כמעט בחינם.
אולי תחלקי איתנו מה הבעיה.?  אמנם זה לא פנים אל מול פנים- אבל בכ"ז, אולי יש למישהי נסיון בבעיה המסוימת שלך. המון בהצלחה
יועצת הנקה גובה 300-400 ש"ח, לדעתי.יוקטנה
זה מחיר שדומה ל-6-8 אריזות תחליף, כך שלטווח הארוך זה נראה חסכוני. בעצם - לטווח הקצר, כי 8 קופסאות מספיקות לחודשיים, לדעתי. 
רשימת יועצות הנקה מוסמכות:
שיהיה בהצלחה ובקלות! 
עשיתי את החישוב הזה מזמן...חבילת טישו
אז אני ממשיכה להניק וסובלת.
 
הבן שלי בן 3 וחצי חודשים ויש לי בעיה בשד (אחד מהם) שיש לי כמו זרמים ממש כואבים אחרי הנקה והפטמה עצמה ממש רגישה.
 
מוכר למישהי?
 
ממליצה...קרנלהאור
הדס גלושקו - 054-5582900, בנוסף היא גם בצוות מדריכות הנקה במעייני הישועה. 
סיון אופירי- מדריכת הנקה- לא יועצתטפת עמית.
אבל מקצועית מאוד! מת"א. 054-5820810
מדריכה לוקחת בד"כ פחות כסף מיועצת-טפת עמית.
אז זה יכול להיות גם חסכוני.
כואב כמו פטריה.שושנה1
התכוונתי לענות ל"חבילת טישו"שושנה1
אפשר לבדוק ולטפל גם אצל רופאת ילדים/ משפחה רגילה
תודה לכולם על התגובות.. מקווה לעדכן בקרוב ממשחבילת טישו
פטמת סיליקון של אוונטתהילולה
לי היא שינתה את החיים, צעד אחד לפני מעבר לתמ"ל.
גם היום שהקטן כמעט בן 4 חודשים אני עדיין נעזרת בה, מסיבות של פטמות קטנות ורגישות.
אני מניקה בהנאה, קלות וללא כאב, והפיצפון נהנה מחלב אם ומאמא רגועה ונינוחה.
מומלץ בחום, וניתן לרכישה במחיר סמלי ביותר (עשרים ומשהו שקלים) בכל רשתות הפארם.
בהצלחה ותעדכני
 
יועצת הנקה מצויינתאנונימי (פותח)
ממליצה על נירית אוליבקוביץ',
יועצת הנקה מוסמכת IBCLC
050-7814185
בהצלחה רבה
כל יועצת ענקה אפילו שתקח 500 שקלאשה של בעליאחרונה
זה שווה את זה כי מי שמתחיל עם מטרנות זה פשוט סיוט סחיטה כספית
כל שבוע שתי חבילות מטרנה (700גר') כל אחת עולה פחות או יותר 52.00
תעשו חשבון כפול 4 ש' ז"א 8 קופסאות מטרנה לחודש יוצא 416 שקל
לחץ על הבטן בהריוןrenanaal
אני בשבוע 22. יש לי בטן ממש קטנה ולכן יום אחד החלטתי לנוח קצת על הבטן. בסוף נרדמתי בתנוחה זו למשך שעתיים, וכשקמתי הרגשתי שהיה לחץ די גדול על איזו הבטן (כנראה שהיא בכל זאת לא כ"כ קטנה...).
רציתי לשאול - האם יש בזה בעיה? האם יכול להיות שגרמתי נזק לעובר בכך שהפעלתי לחץ מתמשך על הרחם? למשל - האם כאבו לעובר האזניים בגלל הלחץ שעלה במי השפיר, כמו שלנו כואבות האזניים כשצוללים לעומק?
ובאותו עניין - האם באמת צריך למעט בהתכופפויות, או שאומרים לא להתכופף פשוט כי זה לא כ"כ נוח?
תודה רבה!
מנסה...אמא קטנה
קודם כל אני מברכת אותך בהריון תקין ובריא ,ובעז"ה ילד מקסים מקסים!.
אישית,אני ישנתי המון על הבטן בהריון,עד שהרגשתי שזה בילתי אפשרי.
יכל להיות שהכאב הוא רק בגלל ה"אי נוחות" ובכלל בלי קשר לעובר.
בהרין יש נטיה לדאגנות,כי בתכלס לא רואים מה הולך שם בפנים
את עדין מרגישה כאב,אחרי הפעם הזו?או שזה עבר?
תמיד אפשר לקבוע תורלרופא נשים אם חוששים.
לגבי הלחץ באוזנים,אני חושבת שהוא לא קיים בתוך הבטן,במיוחד בשבוע כזה שיש עוד הרבה מקום,ומי שפיר.
לעובר עוד אין אוזנים ממש כמו שלנו,אמנם אומרים שהם שומעים בשבוע הזה ,אבל קשה לי להאמין שיש לחץ שונה בפנים עקב שכיבה על הבטן.בכל זאת המים לא נהיו פתאום יותר עמוקים..
לגבי התכופפיות,אישה חכמה אמרה  לי כשהייתי בחודש תשיעי,שאסור להתכופף ,כי זו אחת הסיבות לסיבוך חבל התבור סביב התינוק.[ויכל להיות עוד סיבות..]
היא לא רופאה,ואני לא נביאה...המשכתי להתכופף,וב"ה הילדה שלנו יצאה מצוין...זה גם נכון שבסוף בסוף,זה גם לא כלכך נוח להתכופף..גם אם תרצי וגם אם לא...
תרגישי טוב..ותרגישי בנוח ל"שגע" את הרופא נשים שלך,על כל השאלות המלחיצות...זה לא צריך להפריע לו,הוא מקבל על זה כסף...

אין סוף לדאגות! יוקטנהאחרונה
אין בעיה לישון על הבטן במהלך ההריון, כל עוד נח לך אני זוכרת שפעם כשהתעוררתי הופתעתי לגלות שנרדמתי על הבטן בשבוע 26, בשק שינה על האדמה, כאשר אני אף-פעם-בכלל-לעולם-לא ישנה על הבטן! 
אני בספק אם הצלחת להפעיל לחץ על הרחם בדומה לציר, ומאחר והצירים עצמם לא מסיבים נזק לתינוק - אני לא מאמינה שאפילו דגדגת לתינוק את קצה האף, לא כל שכן כאב אוזניים  
לגבי התכופפות - אין שום בעיה (מודה שזו אמונה תפלה שעדיין לא שמעתי!). ממליצה לאסוף את /שרירי רצפת האגן לפני שמתכופפים (כאילו שמתאפקים לפיפי). לא בגלל ההריון, אלא בשביל לשמור על רצפת אגן טובה! 
שיהיה בכיף!!!
לימוד עומק מצוות טהרת המשפחה ונושאים בזוגיותhosh
שלום לכולן.
אם יש לכן ספרים מומלצים ללימוד על מהות השלבים בטהרה/ הזמנים בחודש, אשמח מאוד לשמוע..
אני נשואה כשנה ומרגישה שההכנה שלי היתה מאוד חסרה וקשה לי מאוד להתחבר ולעשות בשמחה את ההכנות לטהרה.
שיעורים...קוינטה
אם יש לך דרך לשמוע את הרבנית שרה אליסף בנושא- שווה ביותר!!!היא מכניסה המון שמחה ומשמעות לכל הנושא...
אני לא יודעת איפה היא מעבירה שיעורים כרגע אבל שווה לנסות לברר. היא מדברת מדהים וזה נכס לכל החיים.ובעיקר בהתחלה שדברים עוד לא יושבים כ"כ טוב...
בהצלחה..
אולי גם דרך בניין שלם..יש להם עוד שיעורים. שיעורים בעיני זה ממש טוב כי אפשר גם לשאול אח"כ ולברר נק' בשבילך.
יש דרך להוריד שיעור שלה ממכון מאיר.אמא קטנה
אם אני לא טועהנווה מדבר
יש לה שם רק שיעור אחד בנושא "תשובת השנה".
 
אך יתכן שיש עוד... אשמח לשמוע!
יכל להיות,לא ממש הסתכלתי מה הנושאים שם..אמא קטנה
אני ממליצה על קורס של מכון פועה -לילך זוארץאחרונה
ממש מומלץ ללמוד אצלהם את הנושא הם מלמדים את הנושא בצורה הכי רצינית אך גם נעימה יש קורסים של נשים צעירות אחרי חתונה ויש קורסים של שנה של מי שרוצה להדריך נשים ויש גם ימי עיון בנושאים שונים , הרבנים שם גם
מסבירים את החלק ההלכתי בצורה ברורה ועמוקה וגם בצורה קלילה ופתוחה ויש גם רבניות במכון לחלק היותר רוחני או אמוני , בכל אופן אם את לא רוצה קורס אני בטוחה שללמוד שוב עם אשה את ההלכות זה יכול לרענן ולתת הסתכלות בצורה שונה על הדברים , למכון פועה יש רשימה של נשים שסיימו את קורס מדריכות הבית היהודי והרעיון הוא בדיוק כמו שאת שואלת זה לא ההדרכת כלות אלא להדריך נשים בכל מה שקשור בעניינים אלו במהלך השנים הראשונות ובכלל בחיי הנישואין - אני עשיתי את הקורס הזה ואני בטוחה שכל מי שלמדה קורס כזה תשמח לשבת איתך שוב וללמוד איתך ביחד את ההלכות ... , תבררי אצלהם מי נמצא באיזור שלך ותצרי איתה קשר ...
 
ואם לא קחי חברה טובה ופשוט תבחרו ספר טוב ותלמדו הכל מחדש ביחד זה תמיד מרענן ונותן הסתכלות שונה שאת לומדת עם עוד משהי שאפשר לדבר איתה ולחלוק איתה את כל הדברים שהבעל בדרך כלל מתקשה להבין .
 
לא ידעתי באיזה פורום לשאולאנונימי (פותח)
בס"ד
 
אבל, מה דעתכן: האם מותר לעבור סקירת מערכות, "על פי ההלכה"?
יש רבנים שלא מתירים, "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" ומה שיהיה יהיה.
אבל אם האישה רוצה לדעת שהכל בסדר? או את מין העובר?
 
מה דעתכן?
 
(אם מישהי יודעת על פורום נוסף, שאפשר לשאול, אשמח לדעת.)
זה תלוי ברב שאת שואלת...בילי
לכן תשאלו את הרב שלכם.

וזה נע על רצף של די הרבה בדיקות מומלצות (מכון פועה למשל, שלמיטב ידיעתי ממליצים אפילו על סקירה מוקדמת שהיא לא בסל), ללא לעשות בכלל (חב"ד לדוגמא לא עושים אולטרסאונד בדר"כ כמובן, יש מקרים יוצאי דופן).

בהצלחה!
לא לעניין התמימות הזושלה שוב
אמנם, אין צורך להשתגע ולעשות את כל הבדיקות (אני לדוג' אף פעם לא עושה תבחין משולש כי זה משהו סטטיסטי
אבל כן שקיפות עורפית כי היה לי אח עם תסמונת דאון)
אבל היום, ברור שיש צורך לעשות סקירת מערכות, כי יש מומים שאפשר לטפל בהם עוד בהריון עצמו. יש גם לא עלינו, מקרים קשים של פגיעות, שגם אם המשפחה לא תפיל בגלל סיבות הלכתיות, יש צורך להיות מוכנים להתמודדות, נפשית ומשפחתית, בודאי בכאוס שבא אחרי לידה...
"תמים תהיה עם ה' אלוקיך"- שלם בליבך, במעשיך- לא תמים, חסר ידע ואחריות.
(אני מקווה שלא נשמע בוטה- זה רק מדאגה )
שלה- ענית לעניין!טל תלתל
אצלנו ממש אין עם זה בעיהבת נוגה
מבחינה הלכתית, וערכתי סקירה בהריונות שעברתי. לדעתי הפן הנוסף שעלייך להניות מוכנה אליו הוא החשש ולעיתים גם תצפיות שאינן מדויקות, ושעלולות להבהיל. בהריון אחד היינו בבדיקה, ונאמר לנו על פרט מסוים שנראה יחסית גדול. אמנם מייד סיגו את הדברים, שמן הסתם זה בסדר, ורק ליתר בטחון יש לעקוב אחר יזה, אבל עדיין, מובן שהיינו בלחץ לא קטן. ברוך ד', בסקירה חוזרת זה כבר היה בסדר (אחרי תפילות וקבלות וכו'), אבל בכל זאת הדאגה בהחלט ליוותה הלאה, עד הלידה ועד לתינוק המושלם תודה לד'... 
בקיצור, רוב הסיכויים שהכל יהיה בסדר, בעז"ה, אבל לעיתים יש גם טעויות מלחציות כאלו
תודה לכןאנונימי (פותח)אחרונה
בס"ד
 
ערכתי הבוקר את הבדיקה, וב"ה הכל בסדר, הודו לה' כי טוב!
עשיתי אותה, כי פשוט החלטתי על דעת עצמי שאני רוצה בכך.
 
שנשמע ונתבשר בשורות טובות!
להתחזק ולהרגע...קוינטה
שלום לכן...
היה לי איחור של כמה ימים והתכוונתי ללכת הבוקר לעשות בדיקת דם בהתרגשות גדולה...
וקיבלתי הבוקר..
אני בטוחה שתמונה כזו או דומה לה מתרחשת כמעט אצל כל אשה.ואני יודעת שיש נשים שנכוות באכזבה פעם אחר פעם..(שיזכו להפקד בהמהרה!)
אבל זה תמיד קווטש בלב...מהרגע הראשון הרגשתי שיש פה הריון.וכ"כ התרגשתי.אין מה לעשות,אשה...מתחילה לדמיין...
הייתי במתח שבועיים ועוד יותר מרגע האיחור.
איך מונעים את זה?אני רוצה שבפעם הבאה אצליח לחיות ולא לחשוב על נושא ההריון כל דקה.להיות רגועה ובטוחה בקב"ה.
אני משתדלת להתחזק באמונה ובתפילות כל הזמן אבל זה כמו ציפור שמנקרת בראש...
אשמח לשמוע עצות...
תודה.
ושנזכה להרגיש את ההשגחה הצמודה של אבינו..
חשבתי בינתיים...קוינטה
נכון תמיד אחרי שלוחצים 'שלח' מתים שיצוצו פתאום 20 תגובות שיענו על כל הקושיות...
אז בינתיים חשבתי...(אחרי שמוציאים על הכתב פתאום מתפנה מקום לחשיבה...)
תמיד אומרים שהאבדה נמצאת רק בהסח הדעת.
נזכרתי שלפני כשנה אבד לבעלי הארנק.ידענו שהוא בבית אבל זה שיגע אותנו!!!חיפשנו בלי הפסקה שבוע שלם! לקראת סוף השבוע זה כבר לאט לאט יצא לנו מהראש...מיצינו את הדאגה...והופ!הארנק נמצא!
חשבתי שלצפות מאיתנו להשיח את דעתינו מייד לאחר שהוא אבד, זה קצת קשה. אז מה? עכשיו נחכה עד שימאס לנו ודעתינו תושח? אי אפשר לקצר תהליכים?
ואז עלה בראשי...כאשר אנחנו מתפללים באמת ומקבלים עלינו עול מלכות לגמרי( ואם לא מצליחים אז מתפללים על זה) אז אנו צפים מעל מחשבותינו ומררגישים שזה עובר הכל אליו למעלה. ואז אנחנו רק בשליטה שלו והרוגע חודר אלינו.
עדיין נראה לי שהאור הזה מגיע בהבזקים...הוא יכול להשאר כ"כ הרבה זמן?
עוד נק' למחשבה...
אם אני אלחץ עכשיו 'שלח' יצוצו מלא תגובות???
 
את רואה? צדקת...נווה מדבר
אני שולחת לך מסר אישי...
אוף..את חושבת שזה עובד כש...שלה שוב
אני חס וחלילה לא באה מצד לעג לרש, כי בעז"ה בקרוב בקרוב גם אצלך, וכבר תשכחי שחיכית...
אבל את חושבת שזה עובד גם הפוך? אני כבר כ"כ מחכה ללדת, וכל הזמן בלחץ מזה- מתי, מה עם הילדים, מה אם הבעל בעבודה ולא יוכל לבוא, החוסר נעימות מהבוס כשבעלי מתחפף מהעבודה, הצירים שלא מובילים לשום מקום, הקושי בלהיות בבית כל הזמן כי אני בקושי יכולה לזוז, אוף. ל-ח-ץ ל-ח-ץ, וגם אני חשבתי לעצמי שרק כשאני ארפה זה יקרה, תמיד הייתי מופתעת כשהלידה פתאום התחילה, אני יותר מדי בהיכון...
כמו שאומרים 'הרפו ודעו כי אני ה'"
ישועות לכולנו...
בהחלט!קוינטה
אני חושבת שזה משהו שקשור בכל החיים שלנו. אנחנו מנסים להיות כל הזמן בשליטה על החיים, לתכנן, ולארגן מה יהיה.והקב"ה רוצה שנרפה ושנדע שהוא זה שמתכנן הכי טוב ולפעמים זה שונה מהתכנון 'המצויין' שלנו...
שבע"ה יהיה לך בבריאות ובקלות ובתכנון האלוקי הכי טוב עבורך!
בלידה השניה שלי הצלחתי ב"ה כ"כ להרפות ולהעביר את השליטה-שהתינוק ממש החליק החוצה! (לעומת הלידה הראשונה של הבת...) שתזכי גם להרפות ולהגיע נינוחה ושמחה ללידה.
הלוואי...שלה שוב
זה כל מה שאני רוצה- להגיע נינוחה ושמחה ללידה..
זה תמיד כ"כ קשה להרפות מחיינו- עם התנהלות הבית, הילדים, הזמן, החולשות שלנו...
לא פשוט
כותבת בקצרה כי אני בדרך החוצה...יוקטנה
כשתגלי את הסוד - שתפי גם אותי  קשה-קשה-קשה! ומאכזב... ומתסכל...
מאחלת שהבשורה הטובה תגיע בעיתה!
אני דווקא מקנאה בך...אנונימי (פותח)
גם אני כבר המון זמן מנסה ויש איחורים לפעמים אבל הריון אין... אז כדי לא להתאכזב פשוט הפסקתי לצפות, ממש איבדתי את האמונה שזה יקרה וכל פעם שאני מקבלת אני פשוט אומרת תודה ל- ה' שבוודאי יודע מתי יהיה הרגע הנכון ומודה לו שהוא לא שולח לי הריון לפני שאני אהיה מוכנה לכך לגמרי, אבל בשכל אני יודעת שלא נכון לחיות כך כי חלק מהרצון ומהתפילות זה גם האמונה (שאני כבר איבדתי...)
בהצלחה לכולנו ושנזכה להרגיש את הסיעתא דשמיא שמורעפת עלינו בכל רגע ורגע...
אם היית...שלה שוב
אם היית מאבדת את האמונה- לא היית מקנאה בה ולא היית מגיבה.
כנראה שבאמת בפנים את עדיין מחכה ומצפה= מאמינה, שאולי יגיע הרגע...
אבל הנפש שלך שומרת עליך, שלא לכאוב בצורה מיותרת כל פעם שלא, אז צריך לשמור על מרחק מהאמונה הזאת,
עד שיגיע הרגע האמיתי להתמודד עם הכאב בפנים. ולבדוק מה קורה עם האמונה הזאת.
כמו שכתבת- לכל זמן ועת חפץ...
אל תתייאשי
יש משהו בדברייך אבל...אנונימי (פותח)
אני לא מרגישה אפילו יכולת להתפלל על כך,  מה אני יכולה לבקש מ-ה'? אם הוא חושב שאני עדיין לא ראויה אז מי אני שאשנה אצלו דברים? זה מאוד קשה לעשות סוויצ' בראש ולהאמין שחייבים להתפלל ולהאמין ושבעצם ה' רוצה את התפילות שלי. ברור שאני מצפה כל הזמן ואפילו מקבלת על עצמי דברים בשביל זה  אבל באיזה שהוא מקום אני הרבה יותר מחוספסת...
בעיני זה מתנה..קוינטה
אני חושבת שזה עוזר להתמודד. וברור שלא התחספסת לגמרי כמו ששלה אמרה, עובדה שאת מקבלת על עצמך דברים.
זה מזכיר לי שהבעלים (נראה לי שרובם...)כשאסורים הם מתרחקים. ותמיד אני לא מבינה- מה ,בעלי לא אוהב אותי יותר?? אם הוא היה אוהב אותי הוא היה הוגה בי יומם וליל ומחכה כבר לטהרה כמו שאני מחכה.
אבל אני תמיד מנסה להזכיר לעצמי שיש דרכים שונות להתמודדות והדרך הזו שומרת עליהם. הם מסתגרים כדי שיוכלו לעמוד בקושי. בעלי כל הזמן אומר לי -פשוט תוציאי את זה מהראש! מאוד פשוט כשאתה אשה להוציא משהו מהראש! אבל אם מצליחים להרפות מזה, בעיני זה מתנה. ועכשיו רק צריך להתחזק ולהאמין שלכל תפילה שלנו יש כוחות עצומים בשמיים!
בע"ה שנשמע בשורות טובות!
לבקש מה' שתהיי ראויה לקבל ילדאנונימי (פותח)אחרונה
אני חיכיתי 12 שנה, וקיבלתי תינוקת מתוקה ושנה וחצי אחרי עוד תינוק מתוק ושמנמן
אסור להתייאש!
חובה לשמוע שיעורים של הרבנית ימימה מזרחי באתר "אשירה"
ע"מ לקבל קוד צריך להתקשר למספר מופיע שם ולשלם על כך.
שווה, שווה, שווה ומחזק ב-ע-נ-ק!
בהצלחה לכולן!!!!!!!!!!!
שבועי טוב
מרכז בריאות האשה רוטר מכבי בירושליםנחשונית

אשמח לקבל המלצות על רופאים ורופאות שם ממי שמכירה. תודה.

מקפיצה כי אני ממש צריכה מידע והמלצותנחשונית
אשמח לקבל מידע והמלצות על הרופאים הבאים, במרכז בריאות האשה רוטר מכבי בירושלים,
וגם באיזה בי"ח בירושלים הם עובדים, מי שיודעת:

ד"ר אוריאל אלחלל
ד"ר מנחם גרנט
ד"ר משה מנשה
פרופ' ארנון סמואלוב
ד"ר רחל פיקאר
ד"ר אורלי שושני

ואם יש שם עוד רופאים שלא ברשימה, אז גם הם. תודה.

פרופ' סמואלובקוינטה
הוא ראש המחלקה בשערי צדק. לא טופלתי אצלו אבל נפגשתי איתו כמה פעמים והוא עושה רושם נחמד. הוא בהחלט נחשב מהטובים ביותר מבחינה מקצועית.
ד"ר אלחללשומרוניתאחרונה
הוא בעין כרם. טיפל בי כשאושפזתי שם, ונשאר לי רושם חיובי ממנו. לפי מה שהבנתי מהאחיות שם הוא גם נחשב רופא מצויין מבחינה מקצועית.
בהצלחה!!