בשעה טובה ומוצלחת!!
מה??יש כאן הרבה שעות טובות ומוצלחות...שלה שובאחרונה
היי שאלתי גם בנשואות אולי פה יהיה משו חדשח.צ.גנט
בס"ד
שאלה לגבי שאיבת חלב
או יותר נכון.. לגמור את החלב.
אני חודשים אחרי לידה ואני ממש רוצה שיגמר לי החלב.!
מצידי שיעלם!
מישהי יכולה לעזור לי בכלל?
אל תשכנעו אותי להניק הייתי ממש רוצה אבל א"א מסיבה רפואית
עלי כרובאני ירושלמית
בתוך החזיה כל הזמן. לשאוב כמה שפחות. לאט לאט החלב ילך ויתמעט עד שיפסק לגמרי. חודשים לאחר הלידה סביר שיפסק לגמרי תוך שלושה ימים, אם עד עכשיו רק שאבת. בהצלחה ושיגמר מהר!
עלי כרוב - בהפסקותיוקטנהאחרונה
ולגזור חור באמצע.
כדאי לעשות הפסקות כל רבע שעה, כי זה עלול לעשות כוויות, חס וחלילה.
נראה לי שחליטת עלי נענע גם מייבשחילזון 123
לשתות חליטת מרווה לאורך כל היוםלילך זוארץ
הצילו! כינים לתנוקת!דבי חיה
לפחותיוקטנה
ראש קטן לוקח פחות זמן לנקות 
ברצינות - נשמע מרגיז ברמות! שולחת לך כוחות לעבור את העיצבון הזה בקלות 
לדעתי לא כדאי להשתמשטל תלתל
בתכשירים. גם מפני שהכינים מפתחות עמידות, אבל בעיקר כי היא רק תינוקת!
תעברי עם הידיים על כל הראש פעם- פעמיים ביום למשך שלושה ימים. מבטיחה לך שהן כולן יעלמו... 
אני אפילו רתמתי את בעלי להחזיק אותה בזמן שעברתי על כל הראש שלה (היא השתוללה למדי...)
אני אפילו רתמתי את בעלי להחזיק אותה בזמן שעברתי על כל הראש שלה (היא השתוללה למדי...)בהצלחה! שתזכי להיפטר מהן במהרה!
הכינים אולי נעלמותבין השמשות
בס"ד
אבל הביצים - לא!
אם למישהי יש באמת המלצה
לאיזשהוא חומר פעיל, אבל בעיקר יעיל (מאימהות מנוסות)
אשמח לקבל כאן, או במסר אישי.
כן, מרגרינהשושנה1
זה לא יאמן אבל כמו פלא-
עשיתי גם לעצמי וגם לילדים כמה פעמים, וזה פשוט חונק את הכינים למוות וממיס את הדבק של הביצים.
לא יודעת למה אבל זה עובד.
זה גם הפתרון הכי זול- חבילת מרגרינה עולה כ3 שקלים, תכשירים עולים 35-90
וגם אין חומרי הדברה או משהו מסוכן אחר.
השיטה- לקחת חבילת מרגרינה (לשיער באורך בינוני- עד הכתפיים למשל )
להפשיר אותה קצת על השיש או הפשרה קצרה ועדינה במיקרו- אסור להמיס כי אז המרגרינה לא תתקשה ולא תחנוק את הכינים.
למרוח היטב על כל סנטימטר על הקרקפת- וזה דורש קצת סבלנות-
אני משתמשת במסרק עם המברשת הרכה מצד שני- כמו זה שמשמש לצביעת שיער ביתית,
המברשת הרכה עוזרת למרוח את המרגרינה, כמו שמורחים צבע לשיער. עולה כמה שקלים.
הכי טוב ללכת לישון עם שקית ניילון על הראש ועל זה מטפחת ישנה. (אם אי אפשר כמו אצל ילדים קטנים להשאיר על הראש כמה שיותר- אני השארתי על הבת שלי שעתיים ביום שישי בצהריים וזה הספיק, אבל יש לה די מעט שיער..)
לקום בבוקר, לחפוף בשמפו רגיל 2-3 חפיפות ולהעביר מסרק סמיך, רק כדי לראות שהראש ממש נקי...
אין כינים, אין ביצים.
אם לא הייתי מנסה לא הייתי מאמינה.
איך הראש נראה בבוקר? עיסה סמיכה? זה שווה?בת נוגה
בטח שזה שווה.שושנה1
לא צריך לסרק במסרק סמיך לפני, אז חוסכים הרבה כאב ראש עם ילדים שממש לא משתפים פעולה.
חופפים פעמיים או שלוש בשמפו רגיל, הראש יוצא מבריק
זאת השיטה הכי קלה לדעתי להיפטר מכינים, מה גם שיש לה הצלחה של 100 אחוז, גם אני וגם אחותי ניסינו כמה פעמים.
שום כינה ושום ביצה לא שרדה את המרגרינה.
שושנה, זה גם עוזר בתור מניעת הדבקות?טלי10
שושנה, אני אגיד לך את האמתבין השמשות
בס"ד
שמעתי על העניין הזה של מרגרינה, ואכן קניתי במיוחד בשביל זה!
אבל כל הזמן התלבטתי, אם שווה "להשמין" (מלשון שֶמֶן) את השיער בשביל זה.
אולי באמת אעשה את זה.
יכול להיות מועיל, והכי חשוב - לא רעיל!
תודה רבה.
משהו יעילחילזון 123
זה מסרק כינים ASSY2000
מוציא כל דבר כולל ביצים וחול
תמיד כשיש לילדים אני שמה מרכך מסרקת טוב טוב באמבטיה עם כיוון השיער ונגד כיוון השיער
ככה במשך כמה ימים ולא נשאר כלום.
כדאי לעקוב ולהסתרק במשך כעשרה ימים כדי שלא יוולדו חדשים אם בכל זאת נשארה איזה ביצה.
מכירה אתזה על בשרי!! או יותר נכון על ראש ילדי!!קרנלהאוראחרונה
התינוקות שלי נולדים מלאי שיער, ובגיל 4 חודשים הייתיצ
צריכה לטפל בזה.
רק חומר מבית הטבע, עם רוזמרין וסירוק במסרק סמיך בעדינות. זה פתר הבעיה, כי בכל זאת השיער חלק ודק ויותר דליל מילד, אז זה נגמר מהר.
בהצלחה
בערב נגמר לי החלב...תהילולה
בני הבכור בן כמעט 3.5 חודשים. עד כה מניקה מלא. מיום ליום החלב שלי הולך ומתמעט בעיקר בשעות הערב, דווקא השעות בהן הוא רעב יותר... הוא לא מצליח להירדם מרוב רעב, נרדם ומתעורר לסרוגין משמונה עד אחת עשרה וזה ממש קשה לי, כי זה הזמן היחיד שאני יכולה קצת לנשום, לאכול להתקלח לדבר עם בעלי שחוזר מהעבודה. במקום זה אני מניקה בהפסקות במשך כל הערב עד שהוא נרדם.
מה עושים? האם אין מנוס מלתת תוספת תמ"ל לפני השינה?
את בטוחה שזה רעב?בת נוגה
כי מנסיון שלי זה לא מחייב. יש תינוקות, כמו אצלי, שהליך ההרדמות שלהם הוא סוג של סאגה מתמשכת וקשה מאד לאם המסכנה...
אני לגמרי מבינה אותך, זה הכי מתסכל בעולם, לשמוע שוב, אחרי שכבר התישבת לך לרגע, מתחת רגליים והשתוקקת להרגע - את הציוץ התובעני מן העריסה, בפעם המליון לאותו ערב.
אני מאחלת לך שזה רק משהו זמני, תקופה כזו, וזה בהחלט יכול להיות
(לפעמים 'הם' מרגישים שיש צורך במעט חינוך להורה), ולא מוכרח שזה ימשיך כך.
), ולא מוכרח שזה ימשיך כך.אבל בנתיים, הרשי לעצמך להסכים עם ההרגשה שזה קשה, מאד, ולכל מי שעוברת כזו תקופה, ושעם קצת סבלנות והתנחמות בצרת הרבים - תעברי את זה (וגם התינוק).
רק נחת 
בת נוגה
את צודקת - וזה טוב ומכוון!יוקטנהאחרונה
בדיוק בפגישה הקודמת שלי עם המדקר, הוא הסביר לי שאת האוכל רצוי לאכול מהכבד אל הקל: בבוקר ארוחה טובה וכבדה, ובערב רק משהו קל (מרק, למשל). זאת על מנת שהשינה בלילה תהיה טובה, ושהגוף לא יעסוק בעיכול במשך הלילה, במקום לנוח.
אבל אמא יהודיה טובה תמיד תפרש את הבכי של התינוק כרעב! זהו חוק טבע ממש אכן, התינוק רוצה לינוק יותר בערב. אבל עלינו לזכור שהנקה היא הרבה יותר מאוכל עבור התינוק. ובערב, כשהתינוק הקטן כורע תחת עומס הגירויים והעייפות המצטברים של היום, הוא נעזר בהנקה כדי לפרוק את העומס וכדי להרגע. כמה גאוני מצד הבורא לסדר שבזמן שהוא נעזר באימו כדי להרגע, הוא לא יואבס במזון לפני שעות השינה הארוכה של הלילה! לא רק שצדקת בהרגשתך שיש פחות חלב בשעות הללו, אלא שיותר מזה - בדקו ומצאו שהחלק של המים בחלב עולה בשעות החושך (כלומר, הוא יותר שותה מאוכל). גאוני!
אכן, התינוק רוצה לינוק יותר בערב. אבל עלינו לזכור שהנקה היא הרבה יותר מאוכל עבור התינוק. ובערב, כשהתינוק הקטן כורע תחת עומס הגירויים והעייפות המצטברים של היום, הוא נעזר בהנקה כדי לפרוק את העומס וכדי להרגע. כמה גאוני מצד הבורא לסדר שבזמן שהוא נעזר באימו כדי להרגע, הוא לא יואבס במזון לפני שעות השינה הארוכה של הלילה! לא רק שצדקת בהרגשתך שיש פחות חלב בשעות הללו, אלא שיותר מזה - בדקו ומצאו שהחלק של המים בחלב עולה בשעות החושך (כלומר, הוא יותר שותה מאוכל). גאוני!וצדקת בעוד דבר: זה קשה!!! אני קוראת לזה: השעות ה"נפלאות" של הערב... ואני גם רוצה "לעודד" אותך שזה לא ממש נגמר כשהתינוק גדל. הילדים שלי תמיד יותר נסערים בערב, מתרוצצים וצועקים, דווקא כשאני צריכה שקט באוזניים ורוגע בעיניים. נו - לפחות אני לא צריכה להניק אותם ;)
הצעות לשיפור - יש? המממ... להניק בשכיבה, או להניק תוך כדי מנוחה: קריאת ספר, מחשב, טלפון, טלוויזיה; לצאת לסיבוב עם התינוק והבעל, כשמזג האוויר מאפשר; להחזיק את התינוק באזור חשוך ושקט של הבית בשעות הללו, כך שעם הזמן (הרבה זמן) השעון שלו יסתדר; לבקש מהבעל יום בשבוע בו הוא חוזר מוקדם באופן קבוע.
מאחלת לך ולכולנו הרבה ערבים שקטים!
ג'קוזי בהריון - מותר? אסור?דבי חיה
אמבטיות חמות ממש- אסוראופה
אוףףףףףףףףףףףדבי חיה
אני בכלל לא בטוחה שאסוריהודיה מא"י
בסכ"ה מאוד מקובל היום ג'קוזי/אמבטיה חמה להקלה על הצירים בלידה טיבעית, כך שלא ברור לי למה שיהיה אסור בשלב מוקדם יותר של ההריון בכל מקרה הכי טוב לשאול את הרופאה שלך.
בביה''ח זה שונה, וחוץ מזה-אופה
בבית חולים דואגים לניקיון רציני של הכל, וגם לטמפרטורה וגם להשגחה על היולדת.
אמרו לי במפורש שאמבטיות חמות מדי, בעיקר בתחילת ההריון, יכולות לגרום למומים לא עלינו.
אמרו לי במפורש שאמבטיות חמות מדי, בעיקר בתחילת ההריון, יכולות לגרום למומים לא עלינו.
בלידה זה משהוא אחרדבי חיה
אני חושבת שזה גם מזרז לידה ולכן אסור, חוצמהבקטריות ושאר מרעין בישין
תלוי איפה וכמה חםאינקו
הכי טוב שתתיעצי עם רופא הנשים שלך.
שנה שעברה אשתי הייתה בתחילת הריון (שבוע 15) וזה מה שהרופא שלה אמר:
ג'קוזי ציבורי (שיש בקלאבים למיניהם, בתי מלון) לא מומלץ בכלל.
ג'קוזי פרטי (בית, צימר) אם המים לא חמים מדי אז בסדר.
שנה שעברה אשתי הייתה בתחילת הריון (שבוע 15) וזה מה שהרופא שלה אמר:
ג'קוזי ציבורי (שיש בקלאבים למיניהם, בתי מלון) לא מומלץ בכלל.
ג'קוזי פרטי (בית, צימר) אם המים לא חמים מדי אז בסדר.
כן, וגם לנבור בשרשורים קודמיםנווה מדבראחרונה
במיוחד בשביל לפרסם , זה ממש מיוחד!
אני ממליצה בחום לא לגנוב ולפרסם במקומות שאסור לפרסם כמו פה!
יובש בפני התינוקת...אני ירושלמית
העונה הקרה התחילה והביאה איתה גם מעט יובש לפני הבובה שלנו...
עכשיו אני נזכרת שעם הקודם שלי הרופא אמר לי לרחוץ אותו בלי סבון ואכן היובש חלף...(תחליב ושמן לתינוק הרעו את המצב)
האם יש איזה תכשיר שהייתן ממליצות להשתמש בו?
קרם פנים לתינוקות של ד"ר פישרשירק
אקווה קרםטל תלתל
הומלץ לנו לבכורתנו כשהייתה תינוקת על ידי הרופאה. זה קרם יוצא מן הכלל! עובד מצויין!
קליר קרם של היימליךדבי חיה
מומלץ בחום! אין עליו בעולם. ממש כך.
אבל רק אם את רואה שקרמים רגילים לא עוזרים.
אם תרצי, אתן לך את המספר שלו.
השבוע קניתי קרם פנים של WELEDAטפת עמית.
קרם קלנדולה מצויין- תוך יומיים נעלם היובש.
אם מדובר ביובש יותר קיצוני יש להם "קרם חורף" יותר שמנוני, אבל לנו הספיק הקרם פנים- פשוט מצויין.
החיסרון היחיד שלהם בעיני שזה תוצרת גרמניה... אבל לא מצאתי תחליף יותר טוב לרוב המוצרים שלהם.
(גם המשחה לטוסיק מצויינת וגם משחת השיניים לילדים).
הקלנדולהטל תלתל
עזרה לנו באופן מאוד מצומצם. היה צריך למרוח כל הזמן. אני מניחה שליובש לא מיוחד זה יעזור, אבל מעבר לזה, לפחות אצל ביתי (שאין לה עור רגיש), זה לא עזר. לא לצמיתות, בכל אופן
תשמענה: הפסקתי להשתמש בסבון ברחצתהאני ירושלמית
והיובש נעלם כמעט לגמרי!
כנראה שבאמת הסבון מוריד את השכבה המגנה של העור וכך גם כל החומרים שנמצאים בסבון חודרים ישר לתוך העור הרגיש של התינוק... ולכן גם אצל הבן שלי הבעיה החריפה כשהשתמשתי בתחליב, משחה, שמן לתינוקות... הדברים האלה מכילים חומרים שונים ומשונים..מספיק שיש רגישות לאחד מהם כדי ליצור יובש/דלקת עד כדי אטופיק דרמטיטיס (כך הרופאה התבטאה בנוגע ליובש של הבן שלי... שזה אטופיק דרמטיטס)... והכל חלף ב"ה כשהפסקתי להשתמש בסבון בכלל! לא אמולי, ולא שום דבר, רק שטיפה במים!
וואו! מדהים, לא?בת נוגהאחרונה
אבל מה עושים, לא משתמשים באלסבון לתינוק בכלל? גם אם התינוק מלוכלך? או שאולי למטה כן אפשר להוסיף נוזל רחצה
מודאגת ומתוסכלת... (כותרת אופטימית למדי(
מנטה
אז ככה...
ב"ה הריון שני, שבוע 8 - ע"פ תאריך וסת אחרון.
הייתי היום אצל הרופאה והיא לא מצאה דופק. היא אמרה לי לחזור אליה בעוד עשרה ימים לבדיקה חוזרת. יכול להיות מאוד שההריון צעיר יותר בגלל שרמת ה"בתא" בבדיקות הדם שעשיתי היתה נמוכה, ובנוסף- בבדיקה הביתית יצא שלילי.
אבל עדיין אני לא מצליחה להרגע מהלחץ!! מה אתן אומרות נשמע הגיוני שהיה פשוט ביוץ מאוחר? אפשר להתלות בזה בנתיים?
איך שאני מרגישה ממש לא תורם לעניין... אני חלשה. מזה חלשה- חלשלושה! לא מתפקדת! הרופאה אמרה שמאגרי הברזל שלי מרוקנים ולא אצליח למלא אותם עכשיו כי הגוף ינצל את כל הברזל שאני יקח.
אשמח לשמוע הצעות לחיזוקים טבעיים, עדיף הצעות לאוכל זמין עם ערך תזונתי גבוה- כמה שיותר ברזל, וויטמינים, חלבונים ועוד. כיד הדמיון הטובה עליכן!
האמת שכרגע אני לא מסוגלת להכניס לפה יותר מידי, יש לי בחילה תמידית.. (אתן מוזמנות לתרום את עצותיכן גם בעניין הזה)
סיפקתי לכן קצת חומר לכתיבה
תודה!
קודם כל- תורידי לחץ!מימונה
גם אני באתי לרופאה והיא לא ראתה דופק. חזרת אליה אחרי שלושה שבועות (פחדתי לפני כן...) וב"ה יש לי עכשיו נסיכה מדהימה בבית...
בקשר לבחילות- לי הציעו לאכול קרקרים יבשים, לאכול הרבה ארוחות קטנות, לשתות משקאות מוגזים, למצוץ קרח, מים עם לימון ועוד כל מני שאני לא זוכרת. לי שום דבר לא עזר חוץ מהתקווה שזה יעבור מתישהו...
שיהיה ב"הצלחה ורק בשורות טובות!
לי עזר ביגלה!אמא קטנה
ביגלה ועוד ביגלה מכל הצורות,גם באמצע הלילה...
ונראה לי שתחינה גולמית זה אחלה של דבר בירא,תוסיפי לך בסלט וכו'...אם תצליחי..
תרגישי טוב ואי"ה יהיה זה הריון בריא שלם,וילדון מקסים מאת ה'!
ונראה לי שתחינה גולמית זה אחלה של דבר בירא,תוסיפי לך בסלט וכו'...אם תצליחי..
תרגישי טוב ואי"ה יהיה זה הריון בריא שלם,וילדון מקסים מאת ה'!
זה סיוט אבל..בנימינה הקטנה
זה ממש מוקדם להרבה נשים אמרו שבתחילה אין דופק ברור לי בעז"ה שתלכי בעוד כמה ימים ויופיע הדופק תתפללי ותיראי, יתכן שההריון צעיר, שהביוץ היה מאוחר וניסתרות הן דרכי ה' אבל בך יש נשמה חיה וקיימת אל תחששי
בחילות קשות? סימן טוב!יוקטנה
עד היום שמעתי רק על הריון אחד שלווה בבחילות קשות והיה לא תקין. זה ממש כמעט סימן מבטיח!
לגבי הבחילות - ממליצה לנסות תוסף של B6 (או טריפל בי).
וואי...veredd
מסכנה... ואני מסכימה עם מימונה, ככל שתהיי יותר רגועה ככה יש יותר סיכויים שההריון יהיה טוב יותר.
מרקים עשירים, עם הרבה קטניות, מאוד עוזרים לברזל, וגם מלאים בסיבים תזונתיים שיחזקו אותך. וגם טחינה. אגב, יש גם כאלה חטיפים שקוראים להם נראה לי "שומשומית" (ראיתי שאבא שלי קנה אותם לשבת) שמלאים בשומשום, טחינה מלאה והמון המון דברים טובים! והם גם ממש טעימים. גם המון תמרים ופירות יבשים מלאים בוויטמינים.
הכי חשוב שתשמרי על עצמך, ותהיי חזקה...
בהצלחה! *חיבוק*
גם אני שולחת חיבוקטל תלתל
ומצטרפת לכל הנאמר (בחילות בד"כ מעידות שהכל בסדר, כדאי לנסות להפחית מהלחץ כי זה יכול רק להזיק לעצמך, קטניות וטחינה זה מצויין לברזל...). וגם אני לא יודעת אם הבנת שמאגרי ברזל נמוכים הכונה לעייפות, חוסר ערנות, חוסר חשק לעשות דברים ועוד כהנה וכהנה. אז אל תבהלי מהתופעות האלו- זה לא בהכרח קשור להריון לא תקין.
תחזיקי מעמד! כבר עברת חמישית מההריון...
תודה תודה!!מנטה
וואי, לא תיארתי לעצמי שזה יעודד אותי עד כדי כך...
כתבתן דברים ממש מחזקים! תודה! כבר הספקתי לנסות חלק מהעצות, חלקן עזרו מאוד, וחלקן לא כ"כ... (כל אחת ומה שמתאים לה..)
שתי שאלות נוספות:
יש למשהי מתכון למרק טוב עשיר בקטניות? (בלי עוף!!!)
שמעתי בהריון הקודם שלא טוב לעובר כשאוכלים טונה מקופסת שימורים. שמעתן על זה משהו? זה הדג היחיד שאני מסוגלת להכניס לפה, כל היתר לא מתקרב אלי כרגע..
ו... תדעו לכן שאתן משו משו! 
מתכון מצויין למרק עדשים כתומותטל תלתל
מרק סוף הדרך! כדאי מאוד!
לברור כוס עדשים כתומות. לטגן בחמאה מומסת או בשמן 3 בצלים גדולים חתוכים לקוביות ו 3-4 שיני שום פרוסות/ כתושות. כשמשחים להוסיף את העדשים ו 6 כוסות מים. להרתיח, להנמיך את האש ולכסות. לאחר זמן מה (חצי שעה בערך) להוסיף קופסה בינונית של רסק עגבניות (אלה של ה 260 גרם), חצי כפית כמון וחצי כפית כוסברה יבשה. לכסות ולהמשיך לבשל איזה זמן (בערך רבע שעה- עשרים דקות). להוסיף מלח ופלפל שחור ולאכול בתיאבון.
זה קרה לי פעמייםשושנה1
בשני הריונות, והסתדר מעצמו ברוך ה' לאחר מכן.
אין לך מה לחשוש.
שוקולדתאנה.
יש בזה המון ערכים תזונתיים וויטנמינים שנועדו לעזור למצבי חרדה
מצטרפת לנ"לטל תלתל
גם דמבלדור מסכים בכל לב...
חחח...מנטה
לצערי גם שוקולד עושה לי בחילה 
מנטהיעל -ND
נגד הבחילה אני ממליצה לך בחום ג'ינג'ר. אם את לא מסוגלת ללעוס אותו - תמצצי או סתם תחזיקי בפה.
תדאגי לקחת ויטמיני פרנטל יום-יום, זה מאד חשוב.
אם את בלחץ - לנשום עמוק ולאט ולשתות.
שיהיה לך הריון בריא ולידה קלה!
ב"ה יש דופק!!מנטה
הייתי חייבת לשתף אתכן בהקלה...
הייתי אתמול אצל הרופאה ומסתבר שהביוץ איחר כמעט בשבועיים!! מה שמחזיר אותי שבועיים אחורה לשבוע שביעי... ואני מרגישה כאילו אני כבר שנתיים בהריון
ביאס אותי נורא שבמקום לצאת ממנה מאושרת על הגילוי של הדופק- יצאתי בוכה 
היא לא היתה נחמדה בכלל! עכשיו אני שוקלת לחזור לרופאה הקודמת שלי...
היא לא היתה נחמדה בכלל! עכשיו אני שוקלת לחזור לרופאה הקודמת שלי...מזל טוב!!!אמא קטנה
איזה כייף לשמוע...
וזה מזכיר לי את הרופאה שלי..אין לי מושג איך שרדתי כל ההריון איתה ,פשוט קיר!! ובאמת עברתי לרופא אחר למרות שהוא בן...נראה לי שמים וארץ...
וזה מזכיר לי את הרופאה שלי..אין לי מושג איך שרדתי כל ההריון איתה ,פשוט קיר!! ובאמת עברתי לרופא אחר למרות שהוא בן...נראה לי שמים וארץ...
איזה יופי!!!טל תלתל
שיהיה בשעה טובה ושימשיכו להיות רק בשורות טובות!
אני בעד שתעברי לרופאה אחרת. אין שום סיבה שתסחבי הריון שלם בתחושות רעות בגלל יחס לא יפה.
ב"ה שיש לך בשורות טובות!אדמונית החורש
מאחלת לך המשך משעמם ורגוע.
לדעתי חשוב מאוד למצוא רופא טוב שסומכים עליו ומרגישים איתו בנוח, תמיד - אבל במיוחד בהריון.
יש יש יש יש יש יש ישבנימינה הקטנה
ברוך ה' איזו שמחה איזו הקלה ישתבח שמו לעד, שיהיה המשך הריון תקין ובריא בעז"ה
ברוך ה'!!!!veredd
איזה יופי!!!
ותחליפי רופאה דחווווווווווווווווווווווף... אני החלפתי על ההתחלה ועד היום אני לא מתחרטת. השנייה שלי הייתה ממש אנטיפטית.
יש!יוקטנה
ב"ה ושיהיה משעמם מעכשיו!!!
איזו שמחה! איזו הקלה!דבי חיה
שכולן תבשרנה פה בשורות טובות. (גם אני... הלוואי אמן!)
הלוואי אמן!)ב"ה!! חיכיתי בצפיה להודעה הזו! מזל טובקרנלהאור
מאד-מאד שמחה לשמועיעל -ND
שהכל בסדר!
תודה ששיתפת!
חשוב מאד שתהיה לך רופאה שמוצאת חן בעינייך. שווה להשקיע במציאת אחת כזאת.
עצות לנשים הרותיעל -ND
לשמירה עלבריאותן ובריאות תינוקן:
על שמירת הריוןיעל -ND
מאמר כולל רשימת צמחי מרפא ושמנים ארומטיים, שאסורים לשימוש בזמן ההריון:
תמונותיעל -ND
שלום בנות!
מבקשת את עזרתכן. אני מחפשת תמונות לאיור מאמרים באתר האינטרנט.
הנה האתר:
התמונות כמובן יהיו אנונימיות (אלא אם כן תרצו אחרת) עם ציון שאין להם קשר למאמר, הם לצורך איור בלבד.
מי שמוכנה לעזור לי עם התמונות, בבשה, תפנו אלי דרך האתר שלי.
תודה, יעל
יש אתרים חינמיים של איוריםאודי-ה
אם את רוצה אני אשלח לך
הצצתי ונהנתי..אמא קטנה
נחמד האתר שלך.
הייתי שמחה לקבל הסבר לאיזה תמונות את מתכוונת...ואולי אוכל לעזור.
הייתי שמחה לקבל הסבר לאיזה תמונות את מתכוונת...ואולי אוכל לעזור.
תודה רבה, אמא קטנה!יעל -NDאחרונה
אני שמחה, שאהבת את האתר שלי.
אני צריכה תמונה של אישה מחבקת את תינוקה - גם אם אישה לא ממש נראת, אבל שיהיה ברור הנושא.
תמונה של אישה מבוגרת עם תינוק/ילד/עגלה, אפשר מהגב, אבל שיהיה ברור על מה מדובר.
כל התמונות צנועות, כמובן ובאיכות טובה.
באתרים חינמיים אני כבר חיפשתי ולא מצאתי שום דבר מתאים.
הרדמה- שאלה מוזרהנעמיל'ה
החלטנו בשעה טובה להפסיק להרדים את התינוק המתוק שלנו בנדנודים (הוא בן 5 חוד'). הכל טוב ויפה ואנחנו מנסים את השילוב בין לתת לו קצת לבכות לבין ללטף, ששש... וכאלה. הוא בקושי לוקח מוצץ (בעיקר כשהוא יודע שזה כדי להרדים אותו...) אבל ברגע שהוא מתחיל למצוץ, הוא נרדם.
השבוע חשבתי "לתחמן" אותו קצת וכדי שיקח מוצץ אני מרטיבה אותו במים וזה מגרה אותו למצוץ. יופי, אבל הוא קלט ת'עסק... אז זה כבר לא ממש עובד.
לפני כמה ימים חשבתי שאולי הוא בוכה מלא בגלל שיניים, למרות שמוקדם קצת (יש רוק וכו') אז שמתי לו קצת טיג'ייל וראו איזה פלא, הילד תוך שניה נרדם! וכדי לא להאריך, זה קרה לנו כבר כמה פעמים- טיפת טיג'ייל והעיניים סגורות באותו רגע!
אני רעה? יש משהו פסול בזה? הטיג'ייל יכול להזיק לו אם אין לו באמת שיניים?...
אשמח מאוד לדעתכן!
=]...אמא קטנה
הוא נשמע חכם כבר מגיל קטן...=].
אולי כדאי פשוט לתת לו יין...[לא מיץ ענבים...]והוא ירדם בכייף.
ואפשר לברר אם באמת אין שיניים באופק,כי יכולה לצוץ לך המחשבה שאם לא תשימי לו טיג'ייל,אולי הוא יסבול סתם..
בהצלחה...
אולי כדאי פשוט לתת לו יין...[לא מיץ ענבים...]והוא ירדם בכייף.
ואפשר לברר אם באמת אין שיניים באופק,כי יכולה לצוץ לך המחשבה שאם לא תשימי לו טיג'ייל,אולי הוא יסבול סתם..
בהצלחה...
תודהנעמיל'ה
באמת ביום שישי, ברגע של "על סף התמוטטות"... עם בעל במילואים ובכי של שעתיים נתתי לו מיץ ענבים... אבל זה היה חד פעמי! מבטיחה! (אני יודעת, לא בריא לשיניים...)
איך בודקים אם אין שיניים באופק? בעין אני לא רואה ולא מרגישה בחניכיים כלום...
יציאת שיניים יכולה לקחת הרבה זמן...אודי-ה
לפעמים הם סבלי הרבה עד שזה יוצא...
הגדול שלי הציא בגיל חמישה וחצי. אז זה יכול להיות.
והמדריכה של אחותיטל תלתל
נולדה עם שן בפה! לעומת אחותי שהוציאה את הראשונה בגיל שנתיים...
הכל יכול להיות
איזה קטעקיווי
היה לנו אתו קטע עם הגדול שלנו כשהיה תינוק היה מתעורר בצרחות חשבתי שזה שיניים שמתי טי ג'ל והופ הוא נרגע ואז קלטתי שהמתיקות מהממת אות ומרגיע אותו (לפעמים הם לא מצליחים בהתקפות האלה להרגע לבד) לקחתי טיפה ממש של תרכיז תפוחים טבעי (דבש אסור) ומריתי וזה עשה אתו אפקט.
כמובן שזה היה פעמים בודדות ובמקרי חירום בלבד.
טיג'ל זה בכל אופן תרופה לא נראה לי שכדאי
מה גיל שנתיי?! זה הגיוני?אחתעם_בטן
יקירותי, בטייג'ל יש חומר מרדים (אלחוש)....חבילת טישו
זאת הסיבה שהם נרדמים תוך שניה.......
לגבי הטיג'ל...מנטה
הוא בכלל עוזר???
ניסיתי למרוח לבן שלי פעם אחת והוא התחיל לצרוח ממש! ניסיתי על עצמי וזה פשוט שורף בטירוף וממש לא נעים!
לא הבנתי איך זה מרגיע ילדים אחרים... תנסו פעם אחת על עצמיכן ותבינו למה אני מתכוונת.
יש משהו אחר שאפשר לתת להרגעה?
פעם שמעתי חמאהקיווי
לא ניסיתי
טיג'ל טוב גם למבוגרים?אמא קטנה
יוצאוצת לי שתי שיני בינה ביחד,וזה בהחלט לא נעים...אולי אנסה וזה ירגיע..?
שדקרנלהאור
ט-ג'ליעל -NDאחרונה
זהוא חומר עם אפקט הרדמה קטן. הוא לא מסוכן, כבר דורות משתמשים בו. הוא הוכיח את עצמו, למרות שלא עוזר לכולם. יש כאלה, שזה עוזר להם מאד (גן למבוגרים!) ויש כאלה, שזה לא עוזר להם בכלל, וכל מה שבאמצע. יש לעסות אותו אל תוך החניכיים, זה מה שנותן את אפקט ההרדמה. שוב - לא מדובר על חומר חזק, אבל להרבה תינוקות זה בפרוש מספיק.
אני לא מבינה כאן משהוקרנלהאור
אתן מדברות ברצינות על לתת לילד חומרים לתוך הגוף שירדימו אותו?
נעמיל'ה, אי אפשר להרדים תינוק, כמו שאי אפשר להרדים שום אדם!
אפשר לאפשר לו את התנאים כדי להרדם, אבל ההרדמות היא שלו! ורק שלו!!
ע"י נתינת חומרים מרדימים, את לא מאפשרת לו ללמוד את המיומנות הבסיסית והכל כך חשובה לחיים: להרדם בכוחות עצמו, בלי תלות בחומרים/אנשים/התניות.
גיל 5 חודשים זה עדין קטן מדי להפסיק לנענע לצורך הרדמות (אם לזה הורגל מההתחלה), כי עדין אין לו כלים אחרים להתמודד, ונראה לי שכך אתם רק בונים לו תיסכול סביב נושא השינה, ומייצרים בעיה עתידית (נראה לי...).
מה שאני כן הייתי עושה זה, כשהוא בתהליך ההרדמות על הידיים ונענועים, להשכיב אותו המיטה לפני שהוא ממש ישן עמוק, כך שתהיה לו איזו מודעות למעבר מהידים למיטה, אפילו תוך כדי לחישה קלה באוזן "לילה טוב, שוכבים במיטה". כך במחזור השינה הבא, כלומר בהתעוררות הבאה, הוא יזהה היכן הוא נמצא, ולא יבהל כשימצא עצמו לא במקום בו הוא נרדם (על הידים...), וירגיש בטוח להמשיך את השינה.
כך הוא ילמד להרדם בכוחות עצמו, אבל חשוב שתבינו שזה תהליך, לפעמים ארוך, עד שתינוק שולט במיומנות ההרדמות ומצליח לעשות את זה לבד. בנתיים עד אז, חשוב שלא ירגיש נטוש, כי זה יצור בו התנגדות לנושא השינה.
בהצלחה.
עוד משהו... המלצה לספר מיוחד בנושא שינה: "הורים גם בלילה" - הוצאת לייף סנטר. בחנויות הספרים.
בהחלטיעל -ND
יתכן שכבר בגיל 5 חודשים מתחילים לצמוח שיניים. זה לא אומר, שבעוד שבוע או שבועיים כבר יהיו לו שיניים, יש ילדים שתהליך לוקח להם חודשים. אבל זה בהחלט אומר, שהוא יכול לסבול. וכנראה את האופן אינטואיטיבי עלית על העניין. כל הכבוד לך! תסמכי על האינטואיציה האימהית שלך גם בהמשך!
לתת לתינוק יין כדי שירדם - זה רעיון פשוט מזעזע! אני מקווה שלא תעשי את זה לילד שלך!
לגבי תירוש - זה לא אמור להזיק באופן עיקרוני, אבל יש תינוקות, שמיץ ענבים גורם להם לגזים - ואז הוא יסבול ויבכה עוד יותר.
נסי לתת לו תה קמומיל ו/או פסיפלורה - הם מרגיעים.
הנקה וכל מה שממסביב...מא'-ת'
עד איזה גיל אתן מניקות ?
האם אתן חוזרות לעבודה מיד בתום חופשת לידה ? ממשיכות בהנקה ע"י שאיבה ?
באיזה גיל אתן נותנות אוכל מוצק ? או שכל עוד הילד/ה יונקים אתן מעדיפות ללא תוספות ?
תמיד עם חזיית הנקה ופדים להנקה ? לא מסורבל מידי ?
את הילדים שלי אני מניקה עד גיל שנה פלוס מינוס והייתי שמחה לשמוע עיצות וטיפים לייעול...
אם הבנים שמחה.
יצא שכל פעם מניקה יותריוקטנה
את יונתן 11 חודשים, מיכלי שנה, אורי שנה וחצי, רחלי שנה ותשע.
אני שונאת לשאוב!!! למזלי אני לא עובדת, אז כמעט ולא קורה שאני צריכה. אני משתדלת פשוט לא להגיע למצב שאני יוצאת לבד עד שהם כבר מסתדרים קצת עם מוצקים.
אני מציעה מוצקים כשהילדים "מבקשים" - מנסים לחטוף.
הפעם הסתדרתי בלי פדים מהרגע הראשון! איזה שחרור! כמה נפלא!
עצות וטיפים ליעול? לקרוא ולגלוש תוך כדי הנקה
תודה לך עוד שאלה...מא'-ת'
גם אצלי בעצם זמן ההנקה רק התארך מילד לילד,
כרגע אני לא עובדת אבל למקרה חירום שאני צריכה יש לי קצת חלב שאוב במקפיא, בד"כ הוא איתי.
אבל כשאני כבר יוצאת זה נעשה מסורבל, בין אם אני עם פדים להנקה ובין אם לאו, שאז ישנה רטיבות ולא נעים
מכירה את התופעה ? בבית זה כל הזמן להחליף חולצה לא כך אצלך ?
ב"ה הפעם לא הייתי צריכה בכלל!יוקטנה
אצל האחרים, נעזרתי בפדים תקופות ארוכות.
מניקה ומניקה ומניקה... ב"ה!!!!דבי חיה
את הגדולה הנקתי עד שנתיים ושמונה, את השני עד שנתיים וחודשיים (Zה כבר היה מוגזם! כל 5 דקות היה בא, ולא היה רגוע בגלל זה. ברגע שהפסיק, נרגע - כל זה כדי להרגיע את נקיפות המצפון שלי שהפסקתי אותו טרם הזמן שתיכננתי... בגלל נסיעה הכרחית לחו"ל בלעדיו)
חזרתי לעבודה לאחר 3 חודשים, אבל ב"ה אלף פעמים - אני גרה ליד העבודה, והיה לי מטפלות ממש ליד, אז בהפסקות הייתי רצה אליהם להניק (כי הם סרבני בקבוק כנראה בגנטיקה), למרות שבערך 10 חדושים הייתי שואבת, שמא ישתכנעו לבקבוק. והנס של האחרונה שהיתה לי מטפלת בבית והביאה את הילדה אלי בהפסקות. פינוק אמיתי! אני מניקה אותה עכשיו גם (היא בת שנה וחודש) וביום שאני 8 שעות, אני הולכת אליה באמצע. (היא מסתדרת מעולה בלעדי... אני - בלעדיה, לא!)
לגדולים התחלתי לנסות אוכל מוצק ב-8 חודשים ולא רצו, אז רק בשנה בערך התחילו. הקטנטונת רצתה לטרוף את הצלחות, אז בקושי חיכיתי לחצי שנה! זה פשוט היה הכרחי מצידה. (היא לא יונקת פחות, אל תדאגי)
בקשר לחזיית הנקה, נגיד עד גיל חצי שנה לבשתי, ואז עברתי לרגילה. (אני שונאת להניק איתה, אבל מה לעשות?! צריך להראות נורמלי בעבודה. בבית אני עם הנקה). ומרוב יניקות, הפדים היו מיותרים. יש לי עוד את החבילה מהילד הקודם...
עצה לשאיבה:
אני לא כזאת "פרה" טובה, ולכן אם אני מניקה, באותו יום אין לי מה לשאוב. הפטנט שמצאתי (וכבר כתבתי אותו פה בעבר): מתיישבת ליד המכונה, את הילד/ה מניקה בצד אחד, ומדי עם התחלת כניסת החלב, "מנצלת" את ההזדמנות ושואבת כמה שיוצא. אח"כ הילד אוכל מהצד השאוב. ככה הייתי מצליחה לשאוב כמות לארוחה, אבל כפי שציינתי - תמיד נזרקה לפח. (איייייי חבל!!! על חלב שנשפך. תאמינו לי.)
מאחלת לך הצלחה רבה, שתמיד תניקי ילדים בריאים ותהני מבריאות טובה איתם.
תשובותאדמונית החורש
גם אני כל פעם מניקה קצת יותר בינתיים: אצל הגדולה 11 חודשים והאחרונה (לפני התינוקת הנוכחית) עד גיל שנה וחצי.
בשלב מסויים אני מתחילה לשלב בהדרגה ארוחות של מוצקים אבל הגיל תלוי בילד. השני שלי פשוט היה חוטף לנו אוכל מהידיים ומוצץ להנאתו אז התחלנו יחסית מוקדם ולעומת זאת אחת הבנות היתה יורקת לנו הכל באלגנטיות (עד היום יש לנו שפריצים כתומים על הקיר ליד המקום שניסיתי להכיל אותה) ורק בגיל שנה התחילה לאכול מוצקים באמת.
לקראת הסוף ההנקות הן בעיקר הפינוק של תחילת/סוף היום.
מספר פעמים חזרתי לעבודה/לימודים מיד אחרי חופשת הלידה והמשכתי להניק בשעות שהייתי איתם ולשאוב כשלא. אצל אחד מהם לקחתי איתי בייביסיטר ללימודים ויצאתי להניק במהלך היום. בת אחת (היורקת הנ"ל) התלוותה אלי לעבודה לתקופה קצרה עם סידור דומה.
חזיות הנקה תמיד לבשתי אבל אני לא כ"כ גדולה שם כך שזה ממש לא הפריע לי. פדים-תלוי במקרה. הפעם אני בדרך כלל עם אחרת יהיו שלוליות על החולצה...
מניקה כמה שיותראמא מסורהאחרונה
את הגדול הנקתי עד שהיה בן שנה (הפסקתי בגלל הריון)
את השניה,מניקה עד עכשיו (בת 10 חודשים) ואניק אותה עד שימאס לה, או עד הריון הבא, מה שיהיה קודם.
אצל הגדול התחלתי עבודה חדשה כשהיה בן 7 חודשים, אבל גם לפני כן היו פעמים שיצאתי בלעדיו ליום שלם ואז שאבתי לו.
אחרי הלידה השניה חזרתי לעבודה מיד אחרי חל"ד ושאבתי בעבודה. אצל שניהם המאגרים לשאיבות התחילו להידלדל בסביבות 10 חודשים.
מוצקים התחלתי עם שניהם בסביבות גיל חצי שנה, לא פגע בהנקה, המוצקים השתלבו בצורה טובה עם ההנקה, ב"ה שניהם התרגלו מהר למוצקים והגדילו כמויות כך שכשהפסקתי לשאוב, בכל מקרה כבר לא היה צורך בחלב שאוב אצל המטפלת.
עדיין יש לי חצי ליטר במקפיא מהשאיבות האחרונות- הבת שלי לא כבר זקוקה להם. מחכה לשעת כושר להשתמש בהם (כמו עקירה כירורגית שאני צריכה לעבור בשבוע הבא, אנצל את החלב השאוב אם אתקשה להניק בגלל הכאבים).
מאז הלידה הראשונה, אני כמעט לא עוזבת את החזיות הנקה, הן נוחות לי (גם בגלל שהקודמות לא כ"כ מתאימות לגודל).
פדים להנקה- אצל הגדול, עד שהתחלתי לעבוד כבר לא הייתי צריכה, ובבית אפשר להסתדר.
אצל השניה, הפסיק לטפטף כשהייתה בערך בת 3 חודשים , אז כשחזרתי לעבודה כבר לא היית צריכה. בכל מקרה לקחתי איתי בתיק כמה, למקרה שיהיו טיפטופים.
קורס הכנה ללידה לדתיות.אנונימי (פותח)
תהיתי עד כמה מתאים ללכת לקורס הכנה ללידה של קופת החולים- בהתשב בכך שאני מניחה שרוב הזוגות יהיו שם חילוניים, וגם על התכנים אין לי כ"כ בקרה.
האם מישהי כאן הייתה בקורס כזה?
או שיש כאן מישהי שיודעת האם יש קורסים לזוגות דתיים באיזור חיפה והקריות?
הבנתי שיש גם אפשרות לקורס רק לנשים, אני מקווה שזה נכון, אבל תהיתי-
עד כמה חשוב שגם הבעל יהיה שותף בקורס ההכנה ללידה?
רק רציתי לציין שאני בהריון בחודש שישי, וזהו ההריון הראשון.
אם מישהי יכולה לעזור- אני אשמח מאד!
תודה רבה!
אני ממליצה לךטל תלתל
על "דבש מסלע". אין לי זמן עכשיו, אז הנה הלינק: http://dvashmisela.co.il/
אם תרצי אוסיף פרטים בהזדמנות
במעלותheh
במעלות יש את חיה למפרט, הקורסים שלה מעולים-שילוב של הרגיל וה"רוחני" והרוחני.
לעיתים היא פותחת קורסים נפרדים לפעמים מעורבים-לפי הביקוש שיש.
שמעתי גם על זוג שעשה אצלה את הקורס לבד.
דבש מסלע מומלץ בחום !לילך זוארץ
ממליצה לך על דבש מסלע גם...קרן732
אנחנו נורא נהננו...
זה מתובל בהרבה רעיונות של ימימה (לא ממש התחברתי לזה... אבל לקחתי את החוויה והתוכן שבזה)
היו איתנו גם רופא ומילדת. כך שזה היה גם מקצועי וגם רוחני...
זה סוף שבוע נחמד בקשת. השיעורים והסדנאות היו מחולקים לגברים ונשים כך שכל אחד פנה לקהל היעד שלו חלק היה מעורב.
זה כולל מחיר יקר. אבל אנחנו ויתרנו על האירוח והפנסיון המלא והתארגנו בצימר זול בקשת עם אוכל שהבאנו איתנו והכנו. במקום לישון ולאכול שם. ונהננו רק מהקורס.
בקיצור חוויה של פעם בחיים!!! ממליצה בחום!
מה המצב? בילי
ממליצה גם..שיר מזמוראחרונה
אנחנו היינו אצל חיה למפרט ממעלות (049973677)
היא מעבירה קורס של 6 מפגשים כשעה וחצי- שעתיים כל אחד- 2 לנשים בלבד(תהליך הלידה- הכולל תמונות ותנוחות והנקה) וארבע - תלוי בקבוצה או עם או בלי בעלים. (גם המחיר לא בשמים.. תדברי איתה עם רלוונטי)
אפשר גם לדבר איתה על קורסים מקוצרים/ פרטיים בגלל המרחק וכו.
אנחנו היינו בקורס שגם הבעלים השתתפו - לי היה חשוב שבעלי ישמע ואני חושבת שגם הועיל בלידה עצמה (וב"אזעקת שווא" שלפני. )
)גם תוך כדי הצירים התייעצנו איתה- מתי לצאת לבי"ח אם להלחץ או לא ועוד ועוד. לי הנסיון שלה והתמיכה עזרו.
ממליצה בחום אם יש לך אפשרות להגיע אליה
לגביקורס באופן כללי- לי הוא בהחלט עזר לעבור לידה ראשונה טבעית ללא משככי כאבים וללא לחץ (וארוכה כיאה ללידה ראשונה- 22 שעות מתחילת הצירים עד שהקטנה יצאה..)
בהצלחה
לכל האימהות -עזרה דחופהאנונימי (פותח)
שלום לכולם
אני לקראת לידה ואני מחפשת לילדה שלי בת השנה וקצת משפחתון עד 5 ילדים באיזור גבול רמת גן גבעתיים כמובן דתי
אנחנו בזרם דתי מאוד ולכן חשוב שהארוחות כמובן יהיו כשרות
כל מי שיכולה להמליץ על מישהי שמחזיקה מספר ילדים אני מאוד אשמח לקבל טלפונים או המלצות
אני מודאגת ומתוסכלת שאין לי איפה לרשום את הילדה
נשים יקרות עשו חסד גדול ועזרו לי
אני גרה באיזור לא דתי - כופר היישוב פחות או יותר ברמת גן (לכל מי שמכירה )כך שאני בגבול של רמת גן וגבעתיים ויכולה לשמוע על שני הערים
בברכה אפרת
אולי כדאי לך לנסות בבני-ברקאמא ל-2
אם את גרה בכופר בישוב - זה לא נורא רחוק מאזור מערב ב"ב.
תפני אולי לעיריה ותשאלי אותם על משפחתונים - אולי אפשר להצטרף לאחד מהם אפילו שאת לא תושבת העיר. ויכול להיות שיש גם מטפלות פרטיות.
אם את רוצה - אנ יכולה לברר לך טלפונים ממש.
לאפרת - הצעותנחשונית
שלחתי את השאלה לקרובים וחברים באיזור שלך, ואלה התשובות שקיבלתי:
גיסתי 1 מבני ברק כתבה לי:
גיסתי 2 מגבעת שמואל כתבה לי:
שתיצור קשר עם ישיבת הסדר ר"ג, יש להם פתרונות.
חברים שלנו מגבעת שמואל כתבו:
שתפנה לישיבת רמת גן, המזכירה תפנה אותה לאחת האברכיות שיודעת.
-------------
זו אותה ישיבה כמובן. תחפשי בגוגל "מעונות אמונה" ו"ישיבת ר"ג" ותקבלי את כל הפרטים והטלפונים.
בהצלחה רבה ולא לדאוג.
גיסתי 1 מבני ברק כתבה לי:
יש גן של "אמונה" שכולל תינוקיה, שנמצא
ברחוב ניסנבוים בבני ברק (קרוב מאד לצומת של רחוב הרא"ה רמת גן עם ר"ח
יהודה הנשיא). הבן שלי בתינוקיה ואני מרוצה מאד.
גיסתי 2 מגבעת שמואל כתבה לי:
שתיצור קשר עם ישיבת הסדר ר"ג, יש להם פתרונות.
חברים שלנו מגבעת שמואל כתבו:
שתפנה לישיבת רמת גן, המזכירה תפנה אותה לאחת האברכיות שיודעת.
-------------
זו אותה ישיבה כמובן. תחפשי בגוגל "מעונות אמונה" ו"ישיבת ר"ג" ותקבלי את כל הפרטים והטלפונים.
בהצלחה רבה ולא לדאוג.
אפרת שלוםאמא לא מקצועיתאחרונה
אוכל לכתוב לך מסר אישי עם טלפונים ופרטים.
תבדקי.
בהצלחה
יצאה שן חדשה.... למעלהאחתעם_בטן
וזה כואב בהנקה!! האם זה ככה כל הזמן או שמתרגלים? משהי מכירה את התופעה?
\"מחנכים" את הקטנצ'יק לא לנשוך...דבי חיה
אין דרך אחרת. אבל אולי יש לך איזה שפשוף או חתך ואז זה מורגש יותר. איחולי!
איך מחנכים תינוקת בת 9 חוד'?אחתעם_בטן
כשהיא נושכתנווה מדבר
להרחיק בעדינות ולהגיד לה שזה כואב לך! תאמיני לי הם כאלה חכמים שחבל על הזמן...
כל פעם שהיא עושה את , תרחיקי ,תגידי , תחכי כמה רגעים, ואז תנסי להמשיך.
מנסיון (כואב) זה עובד!
(אגב, בדקת שאין לה פטריה או משהו כזה בפה? כי זה גם יכול לגרום לכאב אצלך, בנוסף לשיניים החמודות...)
מצטרפת לדברים יוקטנה
יש כאלה שנושכים עוד לפני שיוצאות שיניים, ככה שזה לא תמיד קשור. כמה שובבים שלי נשכו עוד לפני!
בכל מקרה - כשהם נושכים אומרים להם "לא!" או "אי!" ומיד מפסיקים את ההנקה. שמתי לב שהנשיכות מגיעות בדרך כלל בסוף הארוחה, כשהם כבר לא רעבים, אלא רק מתענגים על החיבור לאמא. תוך זמן קצר זה נפסק אפילו בגילאים הרבה יותר צעירים.
אפילו בגילאים הרבה יותר צעירים. חוויתי לשון קשורה על בשריאחתעם_בטן
העדין והדואב אחרי הלידה, והיה לי הכל, סדקים , חתכים, פטריה, גודש, באמת כי היא הייתה נושכת. בגיל חמישה חודשים אני יכולה להגיד שההנקה כבר לא כאבה בכלל, ועכשיו בשבוע האחרון שהשן למעלה כבר יצאה לגמרי אני מרגישה כמו משהו עוקץ כזה, ואני יודעת שזה לא פטריה בודאות וב"ה אין לי סדקים. איך היא יכולה בכלל לינוק כשזה לא קצת מכאיב, הרי הלשון מסתירה את החניכיים התחתונות, ומה למעלה?
הזווית קההיוקטנהאחרונה
מכיוון שהפה פעור מאוד. בנוסף, התנועה היא לא של נגיסה. הלסת התחתונה בלבד נעה, קדימה ואחורה.
אז את אומרת שזה מרגיש לכל אורך ההנקה? ממש מוזר! אולי צינורית סתומה, בכלל?
סקר: במה עוזר לנו הפורום?דבי חיה
האם תוכלנה לציין משהו אחד ספציפי שנעזרת בו בפורום? (כמובן חוץ מהתחושה של שיתוף ואיכפתיות שמצויה פה לרוב)
אני אתחיל:
לאור השאלה על יובש בפנים של תנוק, נזכרתי שבעצם הגעתי ל"קליר קרם" של היימליך ע"י אחת מהנשים המקסימות כאן. הבת שלי סבלה מאטופיק דרמטיטיס קשה בפנים, ולא היה לזה פתרון. יש לי בבית גלרית משחות שלא עזרו כלל. היא היתה שורטטת את עצמה עד זוב דם והיתה נראית נורא ואיום. במקביל שמעתי על קליר קרם של היימליך, אבל המספר באתר היה שגוי, והוא לא ענתה למיילים. לאחר שהעיליתי את הנושא מרוב יאוש, מישהי סיפרה לי על הקרם ונתנה את המספר. תוך יום קניתי את המשחה והשיפור היה מדהים! הבעיה חלפה כמעט לגמרי, עם תזכורות קטנות שמיד עם מריחת המשחה נעלמות.
אז תודה לאותו "ניק" יקר... והידד לנשים היקרות שאיכפת להן אחת מהשניה!
אז גם אני רוצה!נחשונית
את המספר לרכישת ה"קליר קרם". הבן שלי ממש מסכן מרוב אטופיק.
תנסי:נווה מדבר
1-599-5555-78 זה המספר שמופיע על הקופסא, קצת מחוק לי, אבל נראה לי שאלו המספרים, אם לא הצלחת , תגידי ואבדוק שוב.
רפואה שלימה!
הנה: 1-599-555-78דבי חיה
בירושלים אפשר אצל היימליך בעצמו. בבני ברק בכמה בתי טבע ובבתים פרטיים ויש עוד מוקדים. תתקשרו למספר ויגידו לכן.
רוצו לקנות!
לגבי אטופיק דרמטיטיסrivkiאחרונה
ניסיתם משחה אלידל? זה יקר ודורש מרשם רופא, אבל יעיל ולא מכיל סטרואידים.
צינון מטורף לבייבי...שום
מה עושים??? 
הוא לא מפסיק לחרחר..
וישלו גם שיעולים מפחידים כאלה מלאי לחה...
אפילו לאכול הוא לא מצליח כי האף סתום...
אני מרגישה ממש חסרת אונים.
למישי יש עצה, תרופת סבתא, משו...?
תודה חברות! 
תרופת סבתאטוזי
הבייבי שלי גם הייתה ממש מצוננת וחתי אמרה לי "מי מלח" מים רותחים עם מלח שמטפטפים לאף כל כמה שעות. זה ממש עוזר לחירחורים ופותח אף סתום... מה שכן הבובה שלי צרחה אחרי שטיפטפתי לה אז בפעם השניה הייתי כבר בהיכון להנקה.
רפואה שלימה!!!
אולי כדאי לך לקנות "שואב נוזלת"קרן2
זה כמו חוקן רק הפוך. הבנתי שיכול ממש לעזור
ממש טיפה מלח בכוס מיםיוקטנה
ואז זה לא צורב.
אבל אם את מניקה, אז הכי פשוט לטפטף לאף חלב שלך.
תהיו בריאים!
שמן ווינטר או סינרג'י..אמא קטנה
הם מעולים כדי לפתור בעיות כאלו.
מורחים מעט על בית החזה,או על הסדין וכו'...ככה שיריח את זה.
ולגבי השואב אף,אני משתמשת בו הרבה,למרות שאפעם זה לא ממש הוציא אלא קידם...
מה שכן רופא אמר לאחותי פעם,שלא כדי להשתמש תמידי אלא ממש חד"פ,כי מסוכן לצינוריות דם הרגישים והקטנים שיש לתינוקי באף...
מורחים מעט על בית החזה,או על הסדין וכו'...ככה שיריח את זה.
ולגבי השואב אף,אני משתמשת בו הרבה,למרות שאפעם זה לא ממש הוציא אלא קידם...
מה שכן רופא אמר לאחותי פעם,שלא כדי להשתמש תמידי אלא ממש חד"פ,כי מסוכן לצינוריות דם הרגישים והקטנים שיש לתינוקי באף...
לא התכוונתיטוזי
לא התכוונתי שהם יהיו רותחים כשמטפטפים לאף... סליחה, אם זה מה שנשמע מדברי!
עיסויים , טפיחות , שמנים ...לילך זוארץאחרונה
קודם כל אני מקווה שהוא כבר יותר טוב כי זה אמת קשה תינוקי קטן שמחרחר ...
בכל אופן כדאי להשתמש במי מלח באף ואם את מניקה כל הזמן להניק אותו ולא לתת אוכל אחר בכלל ,
לנסות לעשות אדים חמים לכמה דקות עם שמנים לפני השינה למשל אדים של לוונדר , ואקליפטוס , הדס קורנית רוזמרין ומנטה גם יכולים להיות טובים תלוי בגיל התינוק - או מה שהציעו לך תרכובת שמנים של שלוס סינרגי גם בהרחה וגם בעיסוי , לעשות עיסויים לאורך כל היום שיעזרו לו "להזיז את הליחה " עיסוי על בית החזה לכיוון מטה
בין הצלעות לצדדים כדאי עם משחה או שמן אבל לא חובה
לעשות כמה פעמים ביום טפיחות על הגב בצידי עמוד השידרה עם אצבע אחת או שתיים טפיחות עדינות וקצביות ...
וגם עיסוי עם שמן מהצוואר ומטה משני צדי עמוד השידרה .
רפלקסולוגיה מאוד יכולה להואיל אם יש משהו שאת מכירה שיכול לטפל בו טיפול אחד או להדריך אותך איך לעשות לו טיפול .
אם התינוק שותה מבקבוק יש כל מני סוגי תה שאפשר לתת כמו גינגר קינמון מנטה קורנית - לעשות חליטה של העלים ולתת לו לשתות לאורך כל היום .
מקווה שכולם כבר בריאים .....
נראה לי שהכי מתאים לפורום הזהאנונימי (פותח)
כמובן שהשם מעניק חיים וקוצב הכול. אני שואלת לגבי אלו שכן יכולים ולוקחים מניעה, כי הן מרגישות שאינן מסוגלות.
ומאידך יש כאלו שיולדות בכל שנה ויש להן 12-15 ילדים. איך זה אפשרי. במשך שנים שאני מנסה לפצח את הסוד האיך הם יכולים.
האם הכוח הנפשי שלהן חזק יותר?
האם יש להן יותר עזרה בבית?
האם יש להן יותר כסף לבייביסיטר?
האם לבעל יש קריירה עם משכורת שמנה?
האם הן יותר חזקות פיזית?
האם הילדים שלהן יותר חסונים נפשית וגופנית?
האם האמונה שלהם בהקב"ה חזקה יותר?
האם הילדים זה רק כיף בשבילם ללא שום קושי?
האם תהליך הלידה וההריון אצלם הוא קל מאשר לאחרים?
אנא, רק תשובות ענייניות לשאלה שמסקרנת אותי יותר מכול במשך שנים ולא מצאתי מענה עד עתה.
ראוי לציין כי זאת המצוה הגדולה והחשובה ביותר מכל לנו לנשים. אולם, אין צורך לציין כי רק המיעוט מצליח לעמוד בכך, גם כאשר אין סיבות בריאותיות רפואיות לקחת מניעה. אלא צורך נפשי שגם הוא בריאותי.
נ.ב. (באם המערכת חושבת שראוי להעביר הדיון למקום אחר, או לחילופין לתת כותרת יותר מתאימה, אולבצע שינויים בטקסט, הם מוזמנים לעשות זאת כהבנתם. ובלבד שיישאר הדיון באשכול אשר לדעתי האישית היא חשובה מאוד ורואי למצות אותה לטובת כולנו)
יצא לי לדוןבנימינה הקטנה
על העניין הזה בזמן האחרון, אמנם לי אין נגיעה בנושא אני רק מביאה את הראשון שלי ברוך ה' אבל,אני לא אוהבת שמציירים את המשפחות עם ה15 ילדים באוירה פסטורלית ונעימה ומושלמת כי לדעתי זה ממש לא ככה תירצו או לא..(שוב אני מדגישה זו דעתי) לא יתכן שהאמא גם מרצה גם מדריכת כלות גם אם ל15 ילדים וגם לכל אחד יש את הצומי והמרחב שלו. פשוט לא יתכן, יכול להיות שהגדולים מגדלים את הקטנים וכך קל לאמא יותר ואז ניתן לצייר את האוירה בפסטורליות" אבל זה ממש לא המצב האידיאלי..למרות כל זה אני רוצה לפחות שבעה ילדים חיחיחיח
מכירה גם מכירה אמא ל16 והמצב דווקא כן פסטורלי...בילי
כי לאמא יש סבלנות של ברזל ומה שנקרא "נחת רוח", והיא אישיות מדהימה.
אגב רוב המשפחות הגדולות ממש (מעל 10) לרוב זה באמת אנשים מדהימים (לפחות ממה שאני מכירה אישית).
וזה ממש מצחיק כי האמא היא מרצה ומדריכת כלות ועושת חסד ענקית וכו' וכו' (כמו שתיארת)
פרו ורבו תראה או תראי הם נעזרים המון בביביסיטר היו תקופות גם מנקה וכו'...
ואף פעם אין מצב שכולם בבית כי חלק התחתנו וחלק בישיבות וכו'...
והחינוך שם מדהים. כמובן שצפןף אבל מי אמר שחדר לכל ילד זה דבר טוב?
טוב לא מצליחה להמשיך הקטן משתולל.
שאלה מעניינתשלה שוב
כי אני תמיד חלמתי על משפחה גדולה,ועכשיו נוכח ההריונות הקשים, ההתמודדות עם החינוך, התגלית שבעצם יש לי כמה וכמה מידות לעבוד עליהן, וההפתעה הגדולה שאני משחזרת מעשים של הורי למרות כל הבטחותי לעצמי שלעולם לא, נראה לי שהמשפחה שלי כבר לא תהיה כ"כ גדולה, לפחות לא בפרמטרים שהוזכרו לעיל...(אבל- אלוקים גדול!)
אני רק יכולה להוסיף לנתונים:
שלי אישית יש שכנה, באמת צדיקה, שיש לה שמונה ילדים, שקורסת- פשוטו כמשמעו, גם מבחינה כלכלית, גם פיזית, גם נפשית- ואני לא יודעת מה יהיה מבחינה חינוכית עם הילדים (שוב- כי היכולת להתיחס לכל אחד ואחד, המצב הכלכלי שמונע לעבור למקום מתאים יותר וכו) - מה שאני יודעת- זה שהרב שלהם לא מתיר להפסיק להביא, ומכיוון שהיא עוד צעירה, והריונות אצלה באים בקלות, אז היא תגיע למספרים המדוברים...
חוץ מזה, מחברות ממשפחות ברוכות- יש לי חברה שממש בטראומה מזה, טוענת שהילדים מגדלים את הילדים וכו ולה תהיה רק משפחה קטנה..ועוד חברה, שלא מגדירה את זה 'נורא' אבל הקשר שלה לאחיה מזערי, כי היא מהגדולים, ויש קטנים, ולהורים אין אפשרות לארח את כולם ובכלל.
אז מהנ"ל נראה לי שמן הסתם יש כאלו וכאלו, השאלה הכבדת משקל, זה כמה מרגישות חובה או מצליחות להגדיר לעצמן מה נכון מבחינת תפוסת המשפחה ואיזה רבנים מלווים אותם.
לדעתי, כל אחד והכשרון שלו-+mp8
וגידול משפחה כ"כ ברוכה בשלווה ובשמחה - זה סוג של כישרון מיוחד שלא כל אחת מאיתנו ניחנה בו!!!
העיקר- המון אנרגיה וסבלנות, זה נראה לי "הסוד" שלהן...
ההשערה שלייוקטנה
שזה פשוט דחף הורמונלי חזק ששום טיעון הגיוני לא יכול לו, ועל כן הן פשוט נכנעות לו ויולדות באושר עוד ועוד ילדים
יוקטנה שתי שאלות:אני ירושלמית
1. ממה נובעת ההשערה שלך לגבי הדחף ההורמונלי?
2. איך זה שכמעט רק בציבור הדתי/חרדי יש נשים עם דחף כזה...?(כמעט, משום שלעיתים נדירות שומעים זאת גם אל מי שאינם שומרים מצוות או להבדיל גויים- ע"ע המשפחה שהתפרסמה מארה"ב עם איזה 17 ילדים...) אם מחפשים פרמטר משותף בין אותן נשים...הגיוני יותר שהערכים והאדיאולוגיה של אותן נשים הן הגורם המדרבן...
אגב, גם המשפחות הגדולות מארה"בveredd
הן לרוב קתוליות- שם אסור להשתמש באמצעי מניעה. או מורמונים. בכל מקרה, לדת יש חלק חשוב בזה.
ואם אמא קורסת תחת עול של 8 ילדים והרב לר מרשה להביא עוד... ובכן, אז שיביא הוא עצות לפרנסה ושיציע את עצמו כבייביסיטר בצחוק, כן?
בצחוק, כן?אבל באמת עכשיו, בשיא הרצינות, אני מאוד נזהרת בכבוד רבנים, אבל נדהמת כל פעם מחדש מחוסר הידע הבסיסי בגוף האישה (שיש המון המון נשים שחייבות הפסקות בין כל אחד- מבחינה פיזית גרידא), ומחוסר ההתחשבות במצב הכלכלי. אני לא מדברת על זוגות צעירים בלי ילדים או אחד או שתיים, שם יש אולי מקום לוויכוח, אבל אם יש 8 ילדים ואין כסף- פשוט אין, זה נראה לי קצת עוול לא להרשות אפילו לעשות הפסקה...
אוף, מקווה שזה לא היה בוטה מדי, כי אני באמת מאוד מכבדת רבנים.
בכל מקרה- סבתא שלי גידלה במרץ 11 ילדים, מתוכם 2 זוגות תאומים, וממה שאמא שלי אומרת- הם גדלו לתפארת. והיא עוד עבדה... סבא שלי הרוויח די טוב, אבל לא מיליונים, ובכל זאת תמיד ב"ה היה מספיק לכולם. מה גם שסבתא שלי בכלל היא צדיקה נסתרת... אני אומרת לכן- אחת בדור!!! אישה צדיקה שכמותה לא נראתה במחוזותינו... שתבינו, שאנחנו יותר מ-40 נכדים, רובנו ככולנו נשואים עם ילדים, והיא נתנה לי 500 ש"ח לכבוד החג. תגידו, איזה מין סבתא עוד עושה את זה?!
אחרי ההערצה הזאת אני רק יכולה להגיד שיש כאלו שהתברכו ביכולת, ויש כאלו שלא. אין לי מושג עדיין אם אני אחת מהן או לא. אני מקווה למשהו באמצע- 7-8. כמה שה' יחליט...
אלו המשפחותטל תלתל
שאחר כך אותם הרבנים שלא מתירים לעשות הפסקה, מתרימים עבורם כי הגיעו עד פת לחם והאבא, ל"ע, חטף התקף לב מרוב לחץ...
באמת צריך להיזהר בכבודם של רבנים, אבל באותה המידה צריך גם לדעת לאיזה רב אפשר לפנות בשאלות כאלו ולאיזה לא. לא סתם הקימו את מכון פועה!
ועוד יותר תמוה בעיניאמא מסורה
שקיים פסק של החזון איש, שלאשה אחרי לידה מותר למנוע עד חצי שנה מהלידה (בעלי למד זאת בקורס של מכון פועה) .
זה נותן קצת מרווח נשימה לאמא- שלא ללדת במרווחים של שנה ופחות מכך (אני מכירה כמה משפחות שיש פער של 10-11 חודשים בין האחים)...
אולי אותם רבנים לא שמעו/ לא סומכים על הפסק הזה?!
אבל זה מרווח כ"כ קטן...שלה שוב
יש נשים שב"ה נכנסות מיד להריון, בנסיון הראשון...אז מה זה מרווח של חצי שנה ועוד תשעה חודשים? איזו צפיפות זו... לדעתי זה לא מספיק רק חצי שנה להשתקם מלידה,ולהיכנס מיד להריון במיוחד כשהיא מניקה.
גם לדעתי זה מעטאמא מסורה
אבל מתגובתך הראשונה היה נשמע שהרב לא מתיר גם את המעט הזה...
ואני לא מבינה מה השתנה בדורות האחרונים, הרי בחז"ל מצוי היתר להשתמש במוך דחוק למניעה.
אין לי כרגע אפשרות לבדוק במדויק את פרק הזמן שחז"ל התירו להשתמש ובעלי לא כאן כדי לשאול אותו... אם אני זוכרת נכון אז זה 24 חודשים מהלידה.
ויש עוד דוגמאות- אשה לא צריכה לצום צומות קלים, 24 חודשים מהלידה ובטח יש עוד רק שכרגע אני לא מצליחה להיזכר.
אני זוכרת שכשלמדתי את הדברים האלו אמרו לי שחז"ל הבינו מאוד את נפש האשה ולכן הקלו איתה בכל מה שאפשר (כמובן כל עוד אין סתירה עם התורה) ולגוף לוקח כשנתיים עד שהוא חוזר לעצמו לגמרי למצב שלפני הלידה.
אז מה השתנה?
אולי שכיום עם התקדמות העולם וכל הזמן ממציאים דברים חדשים ויש תחליפים שונים (כמו מטרנות וחיתולים), בזכות התקדמות הרפואה תמותת תינוקות שואפת לאפס (ביחס לדורות קודמים) ואם יש את האמצעים אפשר "טכנית" להסתדר עם ילדים צפופים אז "הורידו" את הרף שחז"ל קבעו ולא מתייחסים לכך שעם כל הקידמה אשה נשארת אשה על כל המשתמע מכך- כולל מבחינה נפשית.
אני יודעת שבגמרא מדובר על שנתיים!אנונימי (פותח)
זה לפחות מה שבעלי טען כשהתחלתי לנג'ס לו על ילד שני- לאישה מותר (ואפילו צריך) להשתמש באמצעי מניעה עד שנתיים אחרי הלידה, כי אחרת הריונות תכופים מזיקים לה. מעניין, שאת אותם השנתיים מצאתי גם באתרים שהסתכלתי, שממש לא קשורים ליהדות- מבחינה רפואית גרידא!
אני חושבת שזה עניין מאוד אישי. אני זוכרת שאחרי הראשון שלי ממש מהר רציתי עוד אחד, וב"ה באמת הלך לנו טוב היום, עם שניים כשהקטן בן חצי שנה- אני יודעת שאני רוצה לעשות הפסקה קצת יותר גדולה (למשל שלוש שנים) בעיקר כדי לתת לנו לנשום מבחינה כלכלית שנוכל לגדל גם את הבאים בשמחה...
ובנוסף- יש גישות שונות. יש את הגישה של ללדת כמה שיותר וה' יעזור, ושביה"ס יחנך את הילדים- לא שההורים לא מתערבים, אבל לא בכזו רמה, ויש את הגישה של- אני אביא את מספר הילדים שאני אוכל לחנך. ב"ה שיש לנו את מרחב הבחירה הזה!
אני חושבת שזה עניין מאוד אישי. אני זוכרת שאחרי הראשון שלי ממש מהר רציתי עוד אחד, וב"ה באמת הלך לנו טוב
היום, עם שניים כשהקטן בן חצי שנה- אני יודעת שאני רוצה לעשות הפסקה קצת יותר גדולה (למשל שלוש שנים) בעיקר כדי לתת לנו לנשום מבחינה כלכלית שנוכל לגדל גם את הבאים בשמחה...ובנוסף- יש גישות שונות. יש את הגישה של ללדת כמה שיותר וה' יעזור, ושביה"ס יחנך את הילדים- לא שההורים לא מתערבים, אבל לא בכזו רמה, ויש את הגישה של- אני אביא את מספר הילדים שאני אוכל לחנך. ב"ה שיש לנו את מרחב הבחירה הזה!
הרב שלנו גם אמר שנתיים!מימונה
והוא רב מאוד מקובל שהרבה סומכים על הדעות שלו
ישבתי איתו אחרי הלידה והייתי בטוחה שהוא יגיד לי שלא למנוע כי זו רק לידה ראשונה ואנחנו עדיין צעירים.
אבל הוא דווקא אמר שבאופן טבעי פעם אישה לא הייתה נכנסת להריון בהנקה. אבל היום בגלל שכל אורח החיים שלנו השתנה הנקה כבר לא מונעת ולכן צריך למנוע באופן מלאכותי.
הוא חזר על זה כמה פעמים שהגוף של האישה צריך בערך שנתיים כדי לחזור לעצמו ולהיות מוכן שוב להריון בצורה בריאה.
תורשה גנטית כמובן ;)יוקטנה
רק אמונהלילך זוארץ
אז ככה אני חושבת שנשים הרצון שלהם זה להביא ילדים לעולם זה דחף בלתי נשלט , ומי שבאמת מאמינה שזו עבודת השם שלה ללדת ילדים ולחנך ולגדל אותם לתפארת אז הרבה יותר קל לה , ומי שמאמינה שללדת 10 ילדים זאת ההגשמה הרוחנית שלה היא מתחזקת באמונה ורוחניות גדלה ומתפתחת מלידה ללידה , ואני רואה את זה אצל הרבה משפחות מסביבי הרוב המומצע בשכונה שלי זה נשים עם 6-8 ילדים שנכון קשה מכל הבחינות שדיברת עליהם אבל ...
הן מאושרות ופורחות - מי שבאמת מסתכלת על בית יהודי בצורה בריאה כמובן ..
לעומתן חברות וחברים שלי ושל בעלי עם ילד או 2 ממשפחות לא דתיות ( או שפשוט האשה לא מרגישה שהשליחות שלה היא הבית וזה מקומה .) נתקלות בכל כך הרבה קשיים שהאשה ובעל קורסים תחתם .
נכון שזה נשמע גדול אבל אם מסתכלים לעומק העניין זה באמת הדבר היחיד שיכול להחזיק את האשה -
בעצם רק האמונה .
אני ממליצה לכל הנשים לקרוא את הספר של הרב ארוש בגן האמונה לנשים - הספר מאוד מחזק ונותן תשובות להמון שאלות , מומלץ בחום .
לא נשואה ..אבל מנסה לחשוב:אני12345
אולי:
כשאשה יולדת ורואה מה יוצא לה מהבטן: בן אדם . היא כ"כ נדהמת שזה ממריץ אותה ללדת עוד.
זה מההבט הנפשי.
מההבט השכלי..הכלכלי..זה באמת לא קל כשמנסים לחשוב איך לעשות את זה . אבל לא מכירה אף משפחה עם הרבה ילדים שחשבו שככה יצא להם.
לכן..
אולי..מקבלים כוחות מסויימים שנותנים לך פוש לעשות הכל למען משפחה כזו גדולה.
מצד נוסף, ברור לי לחלוטין שיש צורך ביכולת של אחריות מאחורי זה. ולכן אני לא חושבת שיש הלכה ברורה להרבות בפרו ורבו אם יש זוג שהתחתן ואחרי 3 ילדים יש בלגן כלכלי, עומס נפשי וצריך לפנות לפעמונים.
צריך גם לחשוב על תכנון. ונקאהראה לי שיש תכנון במשפחות גדולות.
מנסיון של אחת שהגיעה ממשפחה גדולהאנונימי (פותח)
בתור בת למשפחה די גדולה אני יכולה להגיד שבראש ובראשונה זה מאוד כיף
ולמרות שכשהתחתנתי אחותי הקטנה היתה בת פחות משלוש יש לי איתה קשר
(היא עוד קצת קטנה אבל בע"ה זה ימשיך) ו
אנחנו לא גרים קרוב להורים.
בדוגרי-בתור ילדה צעירה היה לי לפעמים קשה שלא תמיד יכולתי לקנות מה שהיה לחברותי
ולפעמים הייתי צריכה להשאר בבית בשביל לעזור,
היו רגעים שאמרתי לעצמי אם ההורים שלי הביאו כ"כ הרבה ילדים אז שיקחו על עצמם את האחריות למה אני צריכה לסבול?
אבל ב"ה ההורים שלי השכילו לעשות זאת במידה וכמו שמישהיא כתבה פה היו זמנים שהיתה מנקה ואפילו מישהיא שבאה לשטוף כלים ולגהץ ולקפל כביסה
(למרות שהיינו בגיל שממש יכולנו לעשות זאת וההורים שלי ממש לא מליונרים)
וככה הם הקלו מעלינו את עול הבית שזה יהיה במידה ולא מעיק מידי,
וב"ה בזכות זה אני יכולה להגיד מהמקום של אמא לשני ילדים שאני ממש מקוה שיהיה לי את הכוחות של אמא שלי לגדל משפחה עם הרבה ילדים כי כבר עם שניים זה לפעמים קשה.
ועוד משהו לגבי הקשר בין האחים אני גם חושבת שזה תלוי מאוד בהורים..
וכמובן שאמא צריכה לדעת לתת לעצמה זמן להתפנק!! (קל להגיד אבל מאוד קשה ליישם)
שנזכה..
גורם סביבתי - יחס חברתי לגודל המשפחהיעלת-חן
עוד נקודה שבכלל לא הוזכרה - היחס החברתי.
כשגרים בישוב דתי, משפחה עם 4 ילדים מרגישה משפחה קטנה
וכשגרים בעיר מעורבת הם מקבלים יחס מהחברה של משפחה גדולה.
באמת מעניין אותי היחס ההלכתי לגודל הראוי של המשפחה היהודית. האם יש מדד כזה?
היתה תקופה שמצאתי את עצמי מתלבטת האם גודל המשפחה בא על חשבון היחס לילדים, התשובה שענינו לעצמינו לבסוף זה שהכל בראש לנו. אם נעשה מה שאנחנו שמחים בו,מאמינים בו ורוצים בו - לכל באי הבית יהיה טוב. ( גם אמהות לשני ילדים אוכלות את עצמן שהן לא הקדישו מספיק תשומת לב לילדים.... יסורי מצפון תמיד אנחנו מצליחות למצוא לנו)
פעם שמעתי בשם ד"ר קטן שאומרת שכל אשה בישראל צריכה לשאוף לפחות לילד אחד יותר ממה שאמה ילדה.
ככל שאני קוראת פה יותר אני יותר מעריצה את הורי..אנונימי (פותח)
אנחנו 7 ילדים (בינתיים) ואני הגדולה ככה שהרבה מהעבודה בבית עלי (במיוחד בגלל שיש אחרי בעיקר בנים)
ולמרות שאנחנו משפחה די גדולה יש לכל אחד את היחס שלו (מה שהמדהים אצל אמא שלי זה שאף פעם היא לא הרגישה צורך לעשות שוויון מוחץ בין כולם,כל אחד קיבל את היחס והצרכים מיוחדים לו, גם אם כעסנו -למה הוא כן ואני לא?! בסוף הבנו שזה יצא לטובתינו..כל אחד מקבל את מה שהוא צריך)
ההורים שלי גם יוצאים הרבה לחופשות וזה דבר שאין כמעט בכלל אצל משפחות עם הרבה ילדים! לפעמים זה ממש מעצבן אותי שהם פתאום נוסעים להם ליומיים?! אבל כניראה שזה מה שנותן להם את הכוח להיות ההורים הכי הכי מדהימים שראיתי אי פעם! ובאמת אני מתכננת משפחה גדולה לא פחות בע"ה! והלוואי שאצליח להיות אמא מיוחדת כזו כמ ואמא שלי.. באמת מעריצה אותם כ"כ..את הזוגיות המושלמת (אני לא אומרת סתם,זה לא שאני הילדה הקטנה שרואה את הכל וורוד מבחוץ, הקשר בייני ובין ההורים שלי זה די בגובה העיניים), היחס המדהים לילדים, אמונה וביטחון בלי סוף בה'- תמיד נותנים הרגשה שיש לנו כסף והיכלות לעשות כל מה שנרצה, אבל אף פעם לא מבזבזים על שטויות, חינוך לילדים לכל אחד באופן אישי, מפתחים בכל אחד את הכשרונות שלו (וב"ה יש כשרונות
) באמת מודל לחיקוי!!
באמת מעריצה אותם כ"כ..את הזוגיות המושלמת (אני לא אומרת סתם,זה לא שאני הילדה הקטנה שרואה את הכל וורוד מבחוץ, הקשר בייני ובין ההורים שלי זה די בגובה העיניים), היחס המדהים לילדים, אמונה וביטחון בלי סוף בה'- תמיד נותנים הרגשה שיש לנו כסף והיכלות לעשות כל מה שנרצה, אבל אף פעם לא מבזבזים על שטויות, חינוך לילדים לכל אחד באופן אישי, מפתחים בכל אחד את הכשרונות שלו (וב"ה יש כשרונות ) באמת מודל לחיקוי!!ניראה לי שהדבר היחיד שלא הייתי לוקחת מהם זה שאבא שלי חוזר כל ערב בשעות מאוחרות ביותר ככה שאנחנו רואים אותו בערך רק בשבתות ולפעמים זה נותן לי תחושה שהוא לא בדיוק חלק מהמשפחה..לא יודעת..אבל בגלל שאמא שלי לא עובדת זה די הכרחי.
טוב, יצא לי די ארוך וגם לא 100% קשור...אבל הייתי חייבת לשתף
נשמע אידיאלי במיוחד. שנזכה גם אנחנו!טל תלתל
נשמע מקסים...vereddאחרונה
חום לפני שיוצאת שןקרן2
שלום לכן אימהות חביבות. אשמח אם תוכלו לעזור לי: הבן שלי, בן 10 ח', טרם הוציא שיניים. עכשיו, כבר יותר מיומיים הוא נורא מסכן, כל הזמן יש לו חום (התרופה כמעט לא עוזרת), בוכה, לא ישן, וגם כל היום היה לו שלשול (לא מאוד חזק)... הוא ממש ממש מסכן - נראה חצי מעולף וגמור לחלוטין, בחיים לא ראיתי אותו ככה. כבר שלשום ראיתי איזה כתם לבן מבצבץ בחניכיים, אז כל הזמן הייתי בטוחה שבגלל זה החום וכל הבלאגן. אבל: 1. לא חלה שום התפתחות בכתם הלבן - זה עדיין כמעט בלתי נראה. 2. פגשתי היום מישהי שהייתה אחות בטיפת חלב והיא אמרה לי שרופאים טוענים כי לא יכול להיות חום בגלל שיניים. אז עכשיו אני קצת לחוצה. מה אתן אומרות?
שלום!אמא קטנה
האמת שאני עוד לא מנוסה בשלב הזה...
אבל הבינותי שיש עוד סימנים לכאב של שיניים...
החניכיים נפוחות? הוא לועס[טוב מן הסתם,הוא כבר גדול..]?
אולי הכי פשוט ללכת לרופא? שילשולים יכולים להיות בגלל סיבות רבות..
בהחלט לא נעים!
תפנקי אותו ואותך,והעיקר שהחורף יעבור בשלום!!
אבל הבינותי שיש עוד סימנים לכאב של שיניים...
החניכיים נפוחות? הוא לועס[טוב מן הסתם,הוא כבר גדול..]?
אולי הכי פשוט ללכת לרופא? שילשולים יכולים להיות בגלל סיבות רבות..
בהחלט לא נעים!
תפנקי אותו ואותך,והעיקר שהחורף יעבור בשלום!!
יכול גם יכולנחשונית
ומצידי הרופאים יכולים להמשיך לטעון מה שהם רוצים. כל הסימנים שתיארת מעידים שעומדת לבקוע לו שן. זה לוקח קצת זמן, אפילו עד שבוע (נצח!) וזה אכן כואב בטירוף. גם אצל ילדיי זה היה בדיוק ככה.
חום - להוריד עם אמבטיות פושרות והרבה צעצועים, בועות סבון וכו'. לפעמים זה עוזר.
שילשול - לתת לו לשתות מי בישול אורז שבישלתם ביחס כפול מים מהרגיל. כלומר, במקום 2 כוסות מים לכוס אורז, 4 כוסות מים לכוס אורז. אם הוא מסרב, להוסיף את זה לחלב אם או לפורמולה.
בקיעת שן - שפשפו לו את מקום יציאת השן באצבע מרוחה בטיג'ל. בהתחלה הוא יתנגד אבל מהר מאוד ירגיש שזה מרגיע את הכאב וישתף פעולה בשמחה.
תנו לו לנשוך נשכן קר מהמקרר.
תנו לו גזר שלם ביד, הוא ישפשף בזה את מקום הכאב וגם ירגיש טעם טעים.
לחבק לחבק לחבק את הארנב הקטן. ולהשתטח איתו מרוב עייפות. כמו תינוק, בסוף השן תצא. והוא יהיה "לבן שיניים מחלב" ו"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר." חיבוק גם לך.
חום - להוריד עם אמבטיות פושרות והרבה צעצועים, בועות סבון וכו'. לפעמים זה עוזר.
שילשול - לתת לו לשתות מי בישול אורז שבישלתם ביחס כפול מים מהרגיל. כלומר, במקום 2 כוסות מים לכוס אורז, 4 כוסות מים לכוס אורז. אם הוא מסרב, להוסיף את זה לחלב אם או לפורמולה.
בקיעת שן - שפשפו לו את מקום יציאת השן באצבע מרוחה בטיג'ל. בהתחלה הוא יתנגד אבל מהר מאוד ירגיש שזה מרגיע את הכאב וישתף פעולה בשמחה.
תנו לו לנשוך נשכן קר מהמקרר.
תנו לו גזר שלם ביד, הוא ישפשף בזה את מקום הכאב וגם ירגיש טעם טעים.
לחבק לחבק לחבק את הארנב הקטן. ולהשתטח איתו מרוב עייפות. כמו תינוק, בסוף השן תצא. והוא יהיה "לבן שיניים מחלב" ו"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר." חיבוק גם לך.
תודה רבה על התשובה המפורטת!קרן2
אנסה בהקדם את ההמלצות...
ברור שיש חום מיציאת שיניים! שיגידו מה שהם רוצים!veredd
הבן שלי פק"ל, כל פעם שיוצאות שיניים- בדיוק מה שאת מתארת. ואגב, לא שמתי לב שיצאה לא שן בכלל עד שהוא בכה פעם בפה ענק, ראיתי שהשיניים הראשונות שהן החותכות למטה, יוצאות כאילו מאחורי החניכיים- אז תבדקי טוב טוב גם מאחורה- אולי השינשונות הקטנות כבר שם... ואל תדאגי- עם הרבה חיבוקים ואהבה התקופה הזאת עוברת. אגב- אם את מניקה, בחלב יש אנדורפינים שעוזרים לכאב, זה מאוד מאוד עוזר.
יש לנו זוג חבריםטל תלתל
עם שישה ילדים. הוא רופא שיניים וטוען בתוקף שאין שום קשר מדעי בין חום ושיניים. ואז אישתו מחזירה לו שבטח שאין, כי כל פעם שהיה הוא דחף להם משכך כאבים...
גם לנשוך שומר ולשפשף בעראק זה עוזרנחשונית
בירק הזה יש את אותו חומר שיש בטיג'ל, בעראק, בשוש, בליקוריץ. זה הכל אותה משפחת צמחים. והחומר הזה הוא מאלחש טבעי לכאבי שיניים וחניכיים. אז תנו לו לנשוך ולמצוץ מקל או חתיכת שומר. טעים ומרגיע. וגם לשפשף את המקום בצמר גפן ספוג בעראק. אוי איזה סבתא נהייתי. אבל זה באמת עוזר.
למעשהטל שחר
זה לא שחם לא יכול להיות משיניים, אלא שלא הוכח מחקרית, סטטיסטית אכן הורים רבים מדווחים ל חום במקביל לבקיעת שיניים.
את אמא שלי הרופא שכנע שאין קשר בין בחילות להריון..קיפי.
גדול!קרן2
רגע רגע, תני לי להבין:שיקמה
לפי דעתו של הרופא, האם יתכן קשר בין חום לשפעת? ובין לידה לצירים?
קבלי חיבוק ממניאחתעם_בטן
המערכת החיסוניתאם הבנים12
נחלשת מאוד ולכן מגיע חום וכו'
לבן הגדול שלי היו דלקות עיניים עם כל יציאת שן. כמובן שהרופא אמר שאין קשר...
עכשיו המתוקי הקטן בן 8 חוד' מקיא מדי פעם וקווצ'י ונראה לי שבגלל שיוצאות לו סוף כל סוף השיניים הראשונות. נחכה ונראה.
בכל אופן חיבוקים ונשיקות למתוקים, זו התרופה שהרופא שלנו ממליץ בכאלה מקרים.
בשורות טובות!
לבן הגדול שלי היו דלקות עיניים עם כל יציאת שן. כמובן שהרופא אמר שאין קשר...
עכשיו המתוקי הקטן בן 8 חוד' מקיא מדי פעם וקווצ'י ונראה לי שבגלל שיוצאות לו סוף כל סוף השיניים הראשונות. נחכה ונראה.
בכל אופן חיבוקים ונשיקות למתוקים, זו התרופה שהרופא שלנו ממליץ בכאלה מקרים.
בשורות טובות!
^^^ נכון מאוד!אודי-ה
היום או התופעות האחרות - שלשולים, כאבי אזניים וכו...
נגרמים בגלל שהמערכת החיסונית נחלשת כשיוצאות שיניים.
בעוד אני קוראת את המשך השירשוראחתעם_בטן
אני רואה שלבת שלי יוצאה עוד שן מלעלה . זה מסביר כמה לילות ללא שינה..
. זה מסביר כמה לילות ללא שינה..ח ח ח! אין חום משיניים! בדיחה טובה!נעמונונונה
הילדים שלי, אין חום שלא משן. אחרי כל חום... לחכות שבוע, שבועיים, ואז יש שן
ויותר מזה, לא סתם חום, אלא חום גבוה מאד, 39.9... אפילו הקאות והתיבשויות... ה-כ-ל יכול להיות משיניים...
לא נעים, אבל כשהמטפלת מתקשרת שיש לילד חום, אני כבר לא מתרגשת...
לבת שליטל תלתל
היה חום של 40.4 למשך 5 ימים עד שיצאה לה השן הראשונה. שבוע הפסקה וחום של 40.6 למשך 8 ימים לכבוד השן השניה...
הרופאה היא זו שהרגיעה אותי, למרות שהיא לא אמרה אפילו פעם אחת את המילה שן.. היא אמרה שאסור לפחד מהחום כי הוא רק סימפטום. צריך לחשוש דווקא ממה שהוא מאותת עליו ולטפל בזה.
בסוף זה באמת היה וירוסקרן2
כשהופיעה פריחה בכל הגוף זה כבר לא היה נראה לי קשור לשיניים. ברוך ה' עכשיו הוא כבר בסדר. אבל - הוא כל הזמן ישן!! כבר יומיים אני כמעט לא רואה אותו! אחרי לילה של 13.5 שעות הוא חזר לישון תוך פחות משעתיים ובינתיים לא מתכוון להתעורר. זה נראה לכן תקין???
לדעתי זה בסדר.אמא קטנה
כשאת חולה את לא ישנה הרבה?גם אחרי שנגמר ה"חום" לא בהכרח הגוף חזק...
תחזיקי מעמד,ובנתיים תהני משעות של שלווה...
תחזיקי מעמד,ובנתיים תהני משעות של שלווה...
זה גם קורה, אבל אל תאמיני לכלום...אנונימי (פותח)אחרונה
מהניסיון שלי, גם עם הגדול וגם עכשיו עם הקטנה - הגוף פשוט נחלש לפני שיוצאות שיניים.
זה לא מוכח מדעית ובעיקר לא מוסבר, אבל מכל מה שאני רואה סביבי - ילד תמיד נחלש לפני השיניים.
וזה בד"כ קורה לו כמו מחלות אחרות שלו - אם מערכת העיכול רגישה אז הקאות ושלשולים, ואם יש לו חום גבוה - אז זה יתבטא בחום.
והשינה - זה הדרך שלהם לגרש את הוירוס. תיזהרי לא להתמכר לזה שהוא ישן כ"כ הרבה, הוא ירצה מהר מאד לחזור לשגרה שלו.
הרבה בהצלחה כשכן יצאו השיניים!
מוצר השנה לתינוקות וילדים!veredd
מה אתן אומרות? מה המוצר\ תרופת סבתא\ תרופה הומאופטית שהכי הצילה אתכן במהלך גידול ילדיכן?
יחס אנסופי לילדים.heh
התכוונתי למשהו יותר מוחשי...veredd
זכרונות...יעל -ND
תמיסת יוד
אני חושבת, שהשתמשתי בליטרים....
מינשא!!!! תגלית השנה.דבי חיה
השתמשתי רק תקופה קצרה מאוד ורק בתוך הבית, אבל זאת היתה הצלההההההה כפשוטה לשעות הערב עם הצרחות הנוראיות שלה (עד כדי עצירת נשימה!) ומקלחות לילדים וכו'. מרוב התלהבות לימדתי כמה חברות וזה היה ההצלה שלהן גם.
מקלחת!!אמא קטנה
זה תמיד אופציה זמינה ומרגיעה!
ספרי ילדיםשיקמה
חיבוקים ונשיקותאם הבנים12
לתינוקות - מנשא
לילדים - פלסטרים
לילדים - פלסטרים
כנראה כרית הנקהנחשונית
לא יכולתי להניק בלי זה. פשוט לא.
טוב יש מלא אבל אני אבחר אחד שהפתיע אותיאחתעם_בטן
לפטריה בלשון אצל התינוקת שלי עזר.. לימון. פשוט סחטנו כמה טיפות לפה ותוך יומיים זה עבר
נונה...(שם קוד סודי בהחלט..)אני ירושלמית
כולם אצלי(טוב הקטנה עוד קטנה מדי...לומר את העדפותיה...) התרגלו לשמיכה שהיתה שלהם מגיל אפס.... זה נורא מצחיק אבל כנראה זה גנטי...
לגדול היתה שמיכה חמודה שאמא שלי קנתה... וקראנו לה שמיכונת אז הוא עשה מזה נני.
לשני שוב היתה שמיכה קלה שכסתה אותו והוא 'אימץ' אותה... וקרא לה נוני...
ועכשיו השלישי נסחב עם כירבולית ע-נ-ק-י-ת...(הוא יליד חורף...) וקורא לה נונה...
כנראה שלפני שהורידו לנו את הנשמות הספציפיות האלו לעולם ציידו אותם בשם קוד, כדי שנכיר אותם ונדע שהם באמת שלנו....
והם כולם נהנו למולל את הפינות...השני אמר לי פעם :'את שומעת את זה?נכון שזה רעש נעים' התברר שהוא מעביר את האצבע על פינת השמיכה המתוחה וזה משמיע רחש כששמים קרוב לאוזן... הוא היה בטוח שכולם שומעים את זה...
אבל מה? השמיכות היו הצלה! הם פשוט היו 'מתערפלים' איתם, ובעיתות בכי... לחץ לפני השינה זו היתה ממש תרופת ארגעה הומואופטית!(כי מבחינה מדעית לא תמצאו בה כלום... אבל היא עובדת, עובדה.)
חיזוקית שוקולד לחורף לפעוט שמצטנן תדיר.הריון ראשון
מדרגה שאני מחברת לעגלה והילד הגדול עומד עליה.מחשב- אני מראה לו סרט בזמנים הלחוצים.
כיסא אוכל לאכילה מסודרת .(בזכות חמותי שקנתה לי)
ואצלנוטל תלתל
אמבטיה. כשהיא בכתה באמבטיה, ועכשיו גם הקטנה הולכת בעקבותיה, ידענו שמשהו חמור מאוד קורה. תודה לאל שזה קרה פעמים נדירות בלבד. (כשהיא הצמיחה 8 שיניים בבת אחת, למשל...)
תסלחו לי אבל -קיווי
דודו דודו דודו ובעיתות מצוקה מלכהלי
זה הקסם שלנו
ושוב סליחה
יש לי הרבה ייסורי מצפון על זה
את לא מרגישה שאת עושה כל מה שאת יכולה??שלה שוב
אני בדיוק בהרגשה זיפתית בגלל זה...שמה שאני לא עושה, תמיד בסוף מתפלקת לה איזה טעות, איזה כעס, איזה חוסר אונים, חוסר סדר בבית וכו'...מצד אחר, הבפנים בפנים שלי אומר- אבל, רבונו של עולם, את עושה כל מה שאת יכולה! אם יש מקום שלא, אז בואי נראה מה אפשר לעשות וננסה לשנות, אבל יש מקומות- שזה המצב, זה היכולת, ונשתפר במשך הזמן, נשתנה תוך כדי תנועה...אני מתפללת.
לאמא בחיתוליםקיווי
אני דיי אימצתי את מה שיהודית פוגל כתבה לי פה לפני כמה זמן. שהמטרה שלי עכשיו היא "לשרוד"
וזה באמת ככה עם 2 תינוקים בבית...
אני משתדלת אף פעם לא יותר מסרט אחד ליום ומסבירה לעצמי שזה עדיף על אמא מחורפנת
רגשות אשמה -דבורי
אני אישית חיה איתם ממש בשמחה...
הם חשובים כדי לעזור לי לברר באופן קבוע אם אני בכיוון הנכון, ועושה מה שצריך. ולפעמים דודו ומלכה'לי הם ממש חשובים - אם אמא צריכה לנוח, או שאין זמן לנוח אבל היא צריכה הפוגה קלה כדי להכין ארוחת ערב וכדו' - אז אפשר לראות דודו ממש לשם שמיים!
כל עוד אני מנסה להיבנות מרגשות אשמה ולא לתת להם להשתלט עלי, והם לא גורמים לי לעשות דברים מוקצנים רק בגלל שהרגשתי אשמה - אז אני חיה איתם בכיף.
וטעויות - הן כואבות נורא! אבל הילדים חזקים יותר מכל הטעויות שלנו, וגם ה' שלח אותנו לעולם כדי שנעשה את המקסימום, הוא לא אמר שאסור לטעות אלא להיפך - רק מי שמנסה לא טועה.
רב אחד חכם מאד אמר ליתאנה.
שאמא לא צריכה להיות "אמא טובה", אלא "אמא דֵי טובה".
זה מספיק.
ואבא שלי פעם אמר שילד מתחנך על פי הרוב.
אם רוב הזמן הוא שמח, מכילים אותו, מקשיבים לו וכו,
אז הוא מתחנך בשמחה ובבריאות נפשית.
וכל הסיפורים שאלו של "אמא פעם אחת שמה לי גבינה במקום חומוס בלחם,
ובגלל זה אני בטיפול אצל הפסיכולוג"
הם סתם מבהילים אמהות טובות.
זה הוריד לי כמויות של נקיפות מצפון.
זה מספיק.
ואבא שלי פעם אמר שילד מתחנך על פי הרוב.
אם רוב הזמן הוא שמח, מכילים אותו, מקשיבים לו וכו,
אז הוא מתחנך בשמחה ובבריאות נפשית.
וכל הסיפורים שאלו של "אמא פעם אחת שמה לי גבינה במקום חומוס בלחם,
ובגלל זה אני בטיפול אצל הפסיכולוג"
הם סתם מבהילים אמהות טובות.
זה הוריד לי כמויות של נקיפות מצפון.
קלטות שמע!!רצון הרצונות
יש המון קלטות נהדרות,
החל מפס-קול של סרטי "בגן של דודו" ומלכהלי השונים,
ועד קלטות של תיאטרון הבובות "אוהל השם" שחלק נכבד מהם הם סיפורים מרתקים ממש!!
(אם מישהי יודעת על עוד משהו אשמח לשמוע)
היתרונות:
1) הזמן המוצלח - לפני השינה. זה עוזר להם להירגע ולהיות מפוכסים (גם אצלכם כל האנדרנלין שלהם יוצא ברגע שאמא אומרת 'ילדים למיטות'?) והם לא צריכים לאמץ את העיניים מול מסך לפני השינה. חוצמזה, שהם מאוד אוהבים לשמוע בזמן המשחקים, ככה הם רבים פחות, ומרכיבים לגו וקליקס בשקט...(חלומי)
2) חסל סדר יסורי מצפון!!
בקיצור,מומלץ בחום.
בדרכי אבות, כה עשו חכמינו... בקלטות כמובןטל תלתל
בעלי!דבורי
השיתוף, הבירור ההדדי, הביטחון באהבה ובזוגיות, המסגרת שבתוכה אפשר לנסות להשכין שכינה - אלו הדברים הכי חיוניים לגידול ילדי.
תודה לך ה' על הניסים שאתה עושה בכל יום ויום.
ערוץ מאיר לילדים!נווה מדבר
גם לימוד תורה וגם מרגוע לאמא ולילדים.
כשאני עצבנית אני מדליקה לילדים ערוץ מאיר ומהבדיחות שלהם מתחילה לצחוק ונרגעת...
אין עליהם, פשוט טובים, צדיקים, מצחיקיםנחשונית
אנחנו אוהבים לראות את זה לא פחות מהילדים ואולי יותר, כי ילדינו עדיין פצפונים.
תסלחו לי אבל אתן כבדות....שושנה1
סליחה קפץ לישושנה1
הכוונה למוצר או פטנט ולא לבעל כזה או אחר או לסבלנות שלא קונים בשום חנות.
כאילו מה- אתם לא צריכים פטנטים לפעמים, גם כאלה שעולים כסף?
הכל בא לכן בקלי קלות?
דווקא נראה לי שקצת כבדותנווה מדבר
להגיד את מה שאמרת...
מה יש? קצת זרימה, פתיחות! זה לא מזיק!
בלי ספק: מוצץשירק
נדנדה!!!!טוזי
וואו, אין עליהם, היה לנו מקפצה שאמא של בעלי נתנה לנו מהילדים שלה וזה היה מעולה עד ש....
קיבלנו במתנה נדנדה חשמלית שהמושב יוצא וזה מקפצה! אין על זה, הבת שלי ממש לא מהרגועות וזה ממש נותן לי שעה -|+ שקטות...
די עם יסורי המצפוןמישמיש
רוב הנשים שכותבות כאן בפורום משקיעות את כל כולן בילדים, נמצאות איתם רוב שעות היום, מטיילות, מספרות וכו' אז זה בסדר גמור להראות לילדים שעה ביום סרט חביב וחינוכי, אז תפסיקו עם הייסורי מצפון, הסרטים נותנים קצת הפוגה גם לילד וגם לכם, לא לבזבז יסורי מצפון על דברים כאלה, להסתכל על כל שעות האיכות האחרות ולהבין, אתן אמהות טובות ומשקיעניות, ושעה ביום סרט לא פוגמת כהוא זה, אל תתנצלו ואל תתיסרו, ההתייסרות הזאת מורידה המון כוחות נפשיים.
טראנסים שבאו בתוך פלאפון חדש שקניתיקרן2
תרופת פלא לנסיעות ארוכות! אין בכי שיכול לעמוד בפניהם!
תרופת פלא - למעוניינות!אודי-ה
סנרג'י
זה נוזל שמורכב מכל מיני צמחים - אקליפטוס, הל ועוד... (לא זוכרת בע"פ)
רק מתחילים נזלת, צינון, כאב גרון,
מטפטפים טיפה על החזה של התינוק
אם הוא קטן מדי שמים טיפה על הכרית
לגדולים יותר כשכואב הגרון - טיפה בגרון.
מדהים איך שזה עוזר ומונע התפתחות של מחלות
השאלה אם מניעת התפתחות של מחלה זה דבר טוב?בילי
ואני אומרת לך שלא.
כל מחלה שתעצרי אותה באמצע תחפש דרך אחרת להתפרץ.
זה מנגנון הניקוי של הגוף וחבל להקשות עליו.
אני משערת שהיא לא עושה זאת כל הזמן אלא רקביליאחרונה
כשזה הדבר היחיד שמרגיע אותו...
מחסום הבקבוקים...נעמיל'ה
מה עושים עם ילד בן 5 חודשים שפשוט מסרב בעקשנות לא נורמלית להכניס בקבוק לפה? כשהיה תינוק דווקא הסכים ואפילו שתה מטרנה בהנאה פעם ב... אבל עכשיו אני רוצה לתת לו בקבוק לפני השינה (אני חוששת שהוא לא אוכל מספיק כי הוא מתעורר בלילה כל 4 שעות) יאללה, בא לי כבר לישון לילה אחד כמו שצריך 
(מותר להגיד את זה בקול?!)
(מותר להגיד את זה בקול?!)ואני רוצה לתת לו מטרנה כי ממש לא מתאים לי לשאוב, אין לי את הסבלנות לזה...
אגב, מתי התחלתן לתת אוכל מוצק? ומה בכלל נותנים?
מי היה מאמין שנגיע כבר לשלב הזה?! הוא הרגע נולד!!! 
בגיל 6 חודשים ואולי גם קצת לפניחילזון 123
אפשר להתחיל לתת מוצקים לא?
חוץ מזה למה שלא תתני לו דייסה בכפית\כוס (עם עזרה שלך כמובן)
4 חודשים - טעימותאודי-האחרונה
מתחילים עם תפוח, אגס מרוסקים,
תפוח אדמה, גזר, וכו....
כל יום מנסים משהו אחר ורואים אם יש תגובה אלרגית.
בננה זה לא כ"כ טוב. זה עושה הרבה ליחה.
אפרסק ושזיף גם נותנים בגיל יותר גדול כי יש הרבה שרגישים.