פורום הריון ולידה (עמוד 5421)

קודם כל זה מאוד שכיח, גם בהריונות תקינים.
כ-30% מההריונות מסתיימים בהפלה, רובם בשליש ראשון, רוב בגלל מומים כרומוזומליים. כמעט כל אמא איבדה לפחות הריון אחד! זה מאוד עצוב, אבל גם מאוד טבעי. הגוף החכם שלנו יודע שמההריון הזה לא יכול להתפתח תינוק בר חיים, והוא גם יודע לסיים את ההריון ולנקות את הרחם, לקראת הריון נוסף, תקין בע"ה.
לכן, גם אם חלילה מדובר בהפלה, אין טעם ללכת לרופא. הפלה טבעית היא בטוחה יותר לגוף מאשר גרידה. כל עוד מרגישים טוב, ואין דימו םכבד מדי לאורך זמן רב, ניתן להמשיך ולהיות בבית (ולהתפלל לטוב!).

כמובן שאני לא אובייקטיבית. אני איבדתי שני הריונות בהפלות, ומבחינתי אלה שני ילדים פוטנציאלים שלעולם לא יהיו לי. אני לא מפסיקה לחשוב עליהם, ואם אפגוש אותם בעולם הבא.
גם לי אמרו: כנראה שהוא במילא היה נולד פגום. הייתי נשואה שנה כשהפלתי את ההריון הראשון ועדיין מאוהבת מאוד בבעלי והתרגזתי מאוד. נאמר: שלושה שותפים באדם. "איך יתכן, שאלתי, והיום אני מבינה שבגבהות לב מסוימת, שמשהו שנברא באהבה ושיתוף פעולה שלי ושל בעלי הטוב והאהוב, עם הקב"ה, יהיה פגום? לא יתכן! אתם משקרים!"  צעקתי על כל מי שטרח לעודד אותי ככה, כשאני בבלוז היום השלישי ובידיים ריקות... 
לפעמים, רק לפעמים, כשאני נזכרת, אני עדיין בוכה במקלחת או על הכרית. לכן אני כ"כ חרדה ומנסה למנוע גם מאחרות את הסבל הזה. אולי עוד ניתן להציל 2 נשמות, אמא ועובר. אני יודעת שאני כותבת ממקום מאוד רגשי, ובכל זאת, יש לי אינטרס להפחיד קצת...

אני עזרתי לגדל את האחות הזאת... הייתי כבר בת כ18
הסבירו לנו שילדים בגילאים האלו מרגישים שצואה זה חלק מהם והוצאתו אולי תפגע בהם, זה לא פגם פסיכולוגי, אך זה כן עניין של רגישות. אצלנו ההפך מלעשות טדדאם כל פעם שהוציאה צואה עזרה. ניסינו כמה שפחות ללחוץ עליה ולעשות מזה עניין , והיא הייתה מתאפקת רוב היום ולפעמים גם יומיים, זה עבר בעצמו אחרי תקופה לא קצרה. קנו לה את את המושב המתלבש על האסלה, היא אהבה את זה אך עדיין היה לה פחד לפני כל הוצאה.

בהצלחה

דוקא בגלל שהיא כן מרגישה כשהיא אומרת שכואבת לה הבטן אז לקחת אותה לסיר (אצלנו עברנו ישר לישבנון) עם ספר שהיא אוהבת ולספר לה סיפור. כך לא משעמם לה ויש לה חויה נעימה של סיפור.

אולי זה יעזור... ואז היא תראה שזה לא כ"כ נורא..

בהצלחה!

אבל אם את בטוחה שזה מה שטוב לה, אז יש עיזים בישובי גוש עציון:
בת עין - מזכירות 9932488
חוות שדה בר ליד נוקדים במזרח הגוש, ושם לדעתי זה יהיה לך הכי טוב והכי קרוב לירושלים, דרך הר חומה וכביש הרודיון.  טל.  9963865      9 / 9964228   
ובטח יש עוד, לא זוכרת כרגע.

אתן יודעות על משהו אחר במקום דקטירן? טבעי? שמעתי שיש קרם של וילדה טבעי

עטפתי את האצבע שלי בגזה, עליה טפטפתי לימון, ושפשפתי בתוך הפה של התינוק, פנים הלחיים, פנים השפתיים, לשון. ככה שלוש פעמים ביום - עבר תוךשלושה ארבעה ימים. על השד שמתי גזה עם כמה טיפות של חומץ תפוחים (אבל אם וכאשר שורף - להוציא. שלא יהיו כוויות!). תרגישו טוב!

עכשיו כבר אין לה על השפתיים והלשון רק על פנים הלחיים

וגם אנחנו חשבנו שזה חסימה של צינורית אבל זה עבר אחרי חודש וחצי. אומרים שאפשר לנקות עם חלב אם, יכול להיות שזה עוזר. אבל אני יודעת שהעיסויים כמו שלהיות לאם אומרת ממש עוזרים.

איך הקטנה אוכלת אוכל רגיל? מה עמדתך (ועמדתה) לגבי תחליפי חלב ובקבוקים?
אני חושבת שכדאי לגמול בהדרגה - גם בשבילך וגם בשבילה. להוריד הנקות באופן הדרגתי. לפתוח "חלונות": שעות ללא הנקה, ולהרחיב אותן בהדררגה בכל יום. אני הייתי משאירה את ההנקות של הלילה לסוף, אבל אולי זה לא נכון לכל הילדים והאמהות? לא יודעת תלכי עם הלב.
שום דבר לא מסיח את דעתה? נגיד: סרט? סיפור? טיול? פרי?
אה! עכשיו קיץ! אולי "שלוקים" כאלה מהמקפיא? יש כאלה בלי צבע מאכל (שהשקית צבעונית ובפנים המיץ הקפוא שקוף).
יש אצלי מקרים שאני מחליטה ש"כל האמצעים כשרים", ואז אני מאוד מכופפת את החוקים שלי (בנוגע לממתקים, או לצפיה בסרטים, או למשחק במחשב - עדיין לא רלוונטי לגביכם).

לגבי מעבר למיטה נפרדת: תחליטו אם נראה לכם שיהיה לה ולכם קל יותר קודם להיגמל מהנקה, או קודם לעבור למיטה משלה, או שאולי שניהם ביחד. תחליטו מי ניגש בלילה - אצלנו זה רק בעלי, כי אני פשוט מוותרת (לו זה חשוב יותר). בכל מקרה זה ייקח לה זמן, אני מתארת לעצמי, וחשוב לדעתי לתת תמיכה רגשית מתאימה. המון חיבוקים אם קשה, וכאשר קשה (בלילה, נגיד). להרכיב משפט קצר שמסביר את מה שקורה, או כמה משפטים, ולחזור עליו כשנראה שהיא פנויה לשמוע (למשל: "את כבר גדולה וזו המיטה של הגדולים" ואולי גם: "גם אני עצובה שאנחנו לא יכולים לישון יותר ביחד" או: "גם אמא מתגעגעת").
ווי אני נזכרת שהיה לא קל עם רחלי! מזל שיש עוד הרבה זמן עד שנצטרך להיפרד מיואבי הקטן... 

שיעבור בקלות לכולם! ושיהיה בהצלחה, כמובן!

גם אצלי הגדול פשוט הפסיק בעצמו כשהיה בן שנה ואני הייתי בתחילת הריון. טעם החלב השתנה והוא לא רצה יותר, אז ינק פחות ופחות, ואז גם כמות החלב ירדה מאוד. הוא היה עולה על הברכיים שלי, מנסה קצת, מפסיק, מאוד לא מרוצה, ויורד...  אחרי שבוע הכל נגמר. הוא הפסיק לבוא אלי לינוק. מאוד חששתי איך להפסיק, אבל כשזה כבר קרה די בבום, היה לי קצת עצוב. עצתי לך: חכי עוד קצת ותראי אולי היא לא תפסיק מעצמה. אם היא לא תפסיק מעצמה אחרי שבועיים, תורידי במינון כל יום פעם אחת פחות. ובפעם הזאת תעסיקי אותה בדבר חדש ומאוד מעניין שהיא נורא רוצה.
בקשר לשינה: מה שכתבה אם פי 2 נכון וטוב מאוד. בהצלחה ובקלות.

היא צריכה את ההנקה בעיקר בקטע הנפשי, היא כבר אוכלת הכל, ויש לה ארוחות מסודרות,ההנקה זה נישנושון בשבילה.
הבעיה היא כשהיא מחליטה שהיא רוצה לינוק היא ממש מתחננת בצורה מתוקה כל כך, וכשהיא יונקת זה כאילו היא קמה משעתיים של שינה, השאלה הי איך לתת מענהלצורך הנפשי.
תחליפי חלב אם היא לוקחת ומאוד אוהבת, אני מביאהלה רק כשאני  לא איתה בלילה- חתונה וכו'... כנראה שאצטרך לתת לה בבמקום הנקת לילה.
ונראה אולי  היא תפסיק לבד.
מתי הפסיקו אצלכן? אני גם פוחדת שאצא מזה סמרטוט...

בס"ד
אם ההנקה זה רק נשנוש אז אצלי מאוד עזר חיבוקים ונשיקות. הוא היה משחק ואז בא אלי ומבקש לינוק אז נתתי לו חיבוק גדול ונשיקה הוא הסתובב והלך לשחק (בגיל שנה וחצי בערך)

בלילה זה באמת יותר קשה... אפשר לתת בקבוק עם מים כשהיא קמה לינוק או  תוך כדי חיבוק ונדנוד להרדים על הידיים. זה לוקח כמה לילות תהי מוכנה.

בהצלחה!!

מעבר למיטה זה כבר משהו אחר לדעתי לא כדאי שיבוא יחד אבל גם לא סמוך ללידה. לפי שיקולך בהצלחה!!

 בינתיים אנחנו במצב שאני לא מניקה אותה ביום, וזה הולך די בסדר, בצהריים אני מכינה לה מטרנה ומרדימה אותה בעגלה, בלילה אני גם מכיה לה מטרנה ואם היא מתעקשת אני מניקה אותה, אני מקווה לאט לאט להפסיק עם הנקת הלילה בינתיים אני משאירה אותה במיטה שלי כי זה באמת נראה לי יותר מדיי.

אני מקווה שכשניגמל מהנקת הלילה היא גם תישן טוב יותר.
אב שמתי לב שכשאני לא מניקה אותה אין לי בחילות, אתמול ברגע שהנקתי אותה חזרו לי הבחילות, נשמע מוזר לא?

האמת היא שהבחילות הרבה יותר עדינות מההריון הקודם, אני גם כמעט ולא מקיאה כמו בהריון הקודם, שאז בוקר וערב הייתי מקיאה, נראה לי שכשאפסיק להניק הבחילות תחזורנה , כך אומרים.
את מתכוונת להמשיך להניק? אם כן עד מתי? אני ממש אוהבת להניק ומתפתה אולי שלא לגמול, לפחות לא בלילה...

ואכן, האכלה לפי דרישה היא השיטה היעילה ביותר לתינוק שבע ושמח.

תזכו לגדלה לתורה, חופה ומעשים טובים ברוב נחת!!

ב"ה שמגלים את האינסטינקטים הבריאים שלנו,
נכון שזה קשה אבל יש גם משהו כיף בזה שהכל חדש ולא ידוע, אפשר לשמוע עצות אבל ליישם מה שמתאים.

גידול קל בבריאות איתנה!!  

שיהיה קל עם תוצאות מתוקות

לי עזר כמוסות ג'ינג'ר. וגם הייתי מכינה לי קרקרים דקים כאלה בלי שמן ובלי תבלינים, בלי טעם וזה היה לי מצויין כי הייתי כל הזמן חייבת לכרסם משהו וזה הרגיע בלי לעשות בחילות.

אפשר לומר שיש לי עזרה, יש לי חברות בקהילה שממש דואגות לי, המצב שלי הוא די נדיר בחברה שלנו- בעל בצבא, ולכן די דואגים לי, וגם חמותי ממש במרחק קריאה.
תודה

הייתי מבקשת ממנה להסתכל על היונקת בזמן הנקה ואולי מנסיונה היא תדע להגיד לך מה מציק לה.

אני גם בחמישי ויש לי גם פה ושם
אך אני כמעט כל פעם מצליחה למנוע אותם
לפני שהולכים לישון לשכב על הגב להרים את הרגל ולמתוח את אצבעות הרגליים למעלה ישר וסיבוב ככה כל רגל פלקס ופוינט 5-10 פעמיים לפני שהולכים לישון+ מסאז' של מהבעל במקום.
בשעה שזה קורה יש שתי דרכים לעצור אחת :כמה שזה קשה אז לזנק מהמיטה ולעמוד עם רגל יחפה על הריצפה ופוף זה עובד. 2. למתוח את הרגל כשאת על הגב ולמתוח את אצבעות הרגליים ופוף זה עובר. כמובן שהרגל רגישה יום שלם למחרת.
אם תוך כדי שינה את מרגישה שזה עומד להיתפס עשי את 1 משתי הדברים הנ"ל וזה ימנע. אך בדרך כלל ישנים בדקה לפני שזה מגיע ואז אהההההההההה ובעלך חושב שמינימום מחבל נכנס לחדר שינה...

בהצלחה

מקסימום שבוע ואחר כך מתרגלים

נראה  לי שלא כדאי בכלל ובפרט בהריון כי יש בזה אספרטיים שזה ממש ממש לא בריא.
לגבי הברזל נראה לי שחשוב לקחת כדי להגיע ללידה חזקה ולא סמרטוט.
חשקים למתוק, אולי תנסי לאכול דברים מתוקים אבל פחות מזיקים ומשמינים למשל פירות יבשים, שייק פירות שאת מכינה בבית. ואולי תנסי גם ללכת לבריכה או לעשות פעילות גופנית אחרת (עד כמה שמותר לך כמובן) זה יסיח את דעתך מלחשוק כל הזמן במתוק וייתן לך הרגשה נפלאה
בהצלחה

אני גם לא סבלתי לקחת ברזל, מסיבה זו.
בזמן האחרון גיליתי שתכשירים טבעיים הרבה יותר עוזרים (נספגים הרבה יותר טוב בגוף), וגם אין להם תופעות לוואי. מומלץ!

נראה לי שזה מיוצר מצמחים, ולא מהרכבים כימיים למיניהם שמיוצרים במפעלי התרופות.