פורום הריון ולידה (עמוד 5460)

היינו אצל ההורים של בעלי, עם גיסי וגיסתי...

היה וירוס שהסתובב בבית בשלושה ימים האלה והדביק כמה אנשים - ועכשיו בעלי במיטה עם חום וחולשה רבה...

יהי רצון שהקב"ה ישלח לו רפואה שלמה!

ושיזכה לתמוך בי ולעזור לי בזמן שיעבור עד הלידה  (עוד שבוע-שבועיים בע"ה)

אבל הכי חשוב - היו תפילות מרגשות ואוכל טעים.

ואמנם לא הלכתי לשום שיעור או שיחה של שבת שובה - אבל אפשר להבין אותי...

ושתהיה בע"ה שנה טובה, קלה, בריאה ונעימה לכולנו!

מחר ראש השנה..

שבוע שעבר הייתי ב 2 לידות ברבעי ושישי..

אז רוב הסיכויים שלא יהיה הקפצה בחג,למרות שיש לי יולדת בשבוע 38

ולשנה החדשה אני מאחלת קודם כל לפורום..להמשיך ולפרוח,עם הרבה הריוניות ויולדות,ושכולן יצאו בע"ה בידיים מלאות!

ובאישי יותר,שנה טובה של שפע שמחה,בריאות,פרנסה טובה,אהבה..

שכל משאלות ליבכן יתגשמו לטובה!!

הריון קל,תקיון וומשעמם לכל ההריוניות,לידה קלה,טבעית מהירה ובלי תפרים,

והכי חשוב חוויה חיובית תינוקות ואימהות בריאות!

אוהבתותכן יפעת

לכל שאלה אני כאן גם בפלאפון 0523115963

פעמיים טוב היום כי:

1. יום חופשי מהעבודה.

2.. דיברתי עם המטפלת של הבן שלי והיא אמרה שהיום הוא הרבה יותר בסדר מאתמול ושלשום...

שנה טובה טובה ומלאה בבשורות טובות לכלל עם ישראל ובפרט לכל אחת ואחת!

טוב.. אז...

1.הילדים שלי הסתגלו מצוין לגן ופשוט מאוהבים בגננות (על המעון- בשרשור אחר...)

2.בראש השנה נשב בעז"ה בבית המורחב והמשופץ שלנו!!!! בפינת אוכל וסלון החדש ורחב הידיים ולא בכוך ששימש עד עתה כסלון!!! איזה כיף... מתרגשת..

3.כמעט סיימתי לבשל, נותרו רק דברים בודדים... איזו הקלה...

ולשנה החדשה- שתהיה לכולנו שנה שמחה ומאושרת, שנזכה לגדל את ילדינו מתוך נחת , שלווה, בטחון בה' ובטחון ביכולותינו, שנתרגש מכל רגע עם המשפחה, נזכה לראות תמיד את ההתקדמות של כל אחד מבלי להרגיש שהזנחנו את הדרוש חיזוק,

ושנדע גם לחזק את עצמנו! שתהיה לנו זוגיות מופלאה, והורות מאושרת.

שנה של התקדמות אישית, שנזכה להציב לנו יעד ולעמוד בו!

המון אושר לכולכם!

בהחלט מרגש..שיש סלון גדול,ושאת כמעט מסיימת לבשל..

- לילדים כולם יש השנה מורים/ גננות מיוחדות! מתנה משמיים.

- בעלי פירגן ברוחב לב ובנדיבות מדהימה מתנת חג לכל אחת מתלמידותי מחזור לר"ה. הוא גם נסע לקנות אותם..

עברנו על כל התפילות ותגובת הבנות היו מחממות את הלב. תודה לך ה'!

- עברתי השבוע מבחן מסובך וארוך במיוחד(לא משנה הציון שאקבל העיקר עברתי), הדרך להמשך סלולה- תודה לך אבא!

- יש גברת וירטואלית, תומכת ויועצת הריון ולידה שכל שבוע מריצה שרשור של כי טוב. עוזר לפתוח את העיניים ולאמר בפה גדול- תודה! שאי ברכה יפעת יקרה!

ושנה מבורכת בכל טוב לכולכן!

שנת נחת, בריאות, שפע וגשם וברוח, הצלחה וישועות לעם ישראל!

אני מסמיכה תודה לך על שיתוף הפעולה

והפירגון!

כיף, כיף, כיף! כ"כ כיף לי להניק.. איך התגעגעתי לזה! וכיף שהכל הרבה יותר קל בילד שני.

וגם אנחנו מצליחים לישון כ"כ טוב בבית, בבי"ח לא הצלחנו לישון כמעט (לא אני ולא התינוק) ועכשיו נראה שהתינוקי

מרגיש שאנחנו בבית..

ורק שם עוד אין לנו. מה יהיה?? יש לנו שם שאנחנו רוצים אבל מתלבטים ו לא מצליחים להחליט!

מחזיק מפתחות הכי מיוחד בעולם שקיבלתי

הבית פחות או יותר מסודר, אני יושבת ורגועה- מי צריך יותר מזה?

ואיחולים לשנה החדשה- שתהיה שנת אושר ובריאות, בעז"ה.

אם שימוש בפיטוצין לזירוז יכול להשפיע על הופעת ADHD אצל הולד.

ומסייע להתפתחות הפרעת קשב וריכוז המוגדרת בשם A.D.H.D?

כל כך הרבה אימהות מקבלות כיום זרוז בלידה... בארה"ב זה נדיר שלא לקבל זרוז בלידה! 

אשמח לקרוא את המאמר  

ואם ידוע למישהיא על משהוא אשמח לשמוע גם בעוד חודש

בן נולד למשפחה נרפאה כל המשפחה!!

ושמעתה יהיה לך ולכם רק אושר ונחת ושמחה! תזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט ולהכניסו בבריתו של אברהם אבינו בעיתו ובזמנו!!

איזו לידה מקסימה!!

ואיזה כייף לשמוע אותך שמחה ומאושרת אחרי!

שנה טובה ומתוקה!

ממש חיכיתי שכבר תודיעי שילדת

מזל טוב גדול! היית ממש אמיצה!

וואו איזה בלגן - ברית בשבת!!! D:

שיהיה בשעה טובה!

צל"ש שקראנו??? היה פשוט מענג לקרוא!!!

צל"ש שכבר כתבת לנו!

תזכו לגדלו בשמחה, בנחת ובריאות, לתורה , חופה ומעשים טובים.

שתזכו להתרגש ולהנות מכל רגע במחיצתו!

הרבה הצלחה וסיעתא דשמיא בגידולו!

תודה רבה על השיתוף..

שתזכו לגדלו הנחת,בריאות ושמחה.

שפע של חלב..

נשמע שהיתה חוויה חיובית.

מזל טוב.

ברית בשבת זו שימחה כפולה וקדושה מכופלת.

שתהיה לך החלמה מהירה, תתאוששי ותחזרי לעצמך במהירות

והמונהמון שימחה!

בשורות טובות אחרי בשורות מרות.

שיהיה גידולו בקלות ובשמחה ונחת, הרבה נועם ושלווה.

אור בא לבית.

שיהיה לב רגוע והתחדשות.

הרבה טוב!!

גם לכם

ובטח הם לא מגיעים לישובים...

אבל טוב לדעת,תודה!

שאלתן אותה?

לא מגיעים ליו"ש.. אבל באמת צריך לברר..

אז אני ממש מבינה אותך,

מה שעזר לי זה להתפלל,ולסיים לארגן את כל הדברים,תיק ללידה סגולות וכו'..

זה מצויין שעשית הרפיה ורפלקסולוגיה.

כנראה לקטנצ'יק בבטן יש תיכנונים אחרים.

ויכול להיות גם שהיה לך ביוץ מאוחר ולכן התל"מ הוא רק תאריך משוער.

תתפנקי בבית תסגרי טלפונים..

ותמשיכי לעשות זירוזים טבעיים כמו קיום יחסים,עליית מדרגות וכו'..

ותעדכני אותנו..

אני מאחלת לך בע"ה לידה קלה,טבעית,מהירה ובלי תפרים.

והכי חשוב אמא ותינוק/ת בריאים.

עידוד אחד: כהרף עין זה יגיע- וייגמר, בע"ה בטוב, בקלות ובשמחה!!!

אם החזקת מעמד כל הקיץ הזה- קטן עלייך עוד כמה ימים.....

בשרי לנו רק טוב!!!

גג תוך שבוע... (לא נראה לי שיתנו לך לסחוב יותר...)

בעז"ה כשתהיי אחרי הימים האלו של הציפיה יתאדו מעצמם...

ובכל מקרה נראה לי שכדאי לך לומר לעצמך, שאת עוברת כל יום רק את היום הזה... זה נותן כח להתמודד עם המציאות של יום ביומו...

שולחת לך חיזוקים לימים הבאים!!!

כפי שמטוס לא נשאר בשמיים, התינוק לא נשאר בבטן...

כתיבה וחתימה טובה ושתהיה לך לידה קלה ותינוק בריא וצדיק

ברוך השם פיניתי את המגירות בחדר שהיה לי אצל ההורים  כדי שיהיה מקום לציוד של התינוק לשבועות הראשונים שאני אהיה שם

הכאבים בנקע כמעט ולא קיימים...

ובכלל - מרגש להיות בתשיעי

זה תמיד כיף לקרוא את הסיפורים שלך!!

במיוחד שאני בזמן האחרון בפחד מהלידה...(שבוע 33 הריון רבעי)

אם יהיה לי זמן אני אכתוב ואפרסם..אבל כדי שלא תיהיה במתח..

אז ש' היתקשרה אלי ב 7 בוקר שיש צירים כל 6,7 דק' לא סדיר..ובאתי אליה הביתה.. ולחצתי לה על הסקרום ושינינו תנוחות..נבענו לביה"ח רק ב 8 כדי לא לצאת בפקקים..הגענו לעין כרם ב 8 :45 בערך,ואני עם ש' ברכב לוחצת ונושמת איתה ומוציאות קול נמוך בצירים,מרחתי לה שמן תפוז על השפתיים ובין הצירים עשיתי לה קצת סוג'וק בידיים להורדת התינוק.

הגענו לקבלה וביקשו מ ש' לתת שתן ש' נכנסה לשירותים ואמרה לי שהיא צריכה ללחוץ,ישר העלו אותה על המיטה וגילו פתיחה מלאה..

נכנסנו לחדר לידה ברגל..ש' ממש מלכה!!

והמים פקעו לבד,ו2 לחיצות והנסיכה יצאה במשקל 3.600

ב 9:13

סה"כ פחות מ 10 דק' בחדר לידה.. 20 דק' בביה"ח..

היה מדהים!!

תודה לה' על עבודה כ"כ עוצמתית ומרגשת..על זה שכל יום יש חיים חדשים בעולם!

רק סיפורי גבורה כאלו יש לך בארכיון??

אין לך סיפורים על נשים שעוברות 12 שעות צירים סדירים כואבים בבית, ואח"כ עוד 12 שעות צירים ולידה בביה"ח?? או שזה רק אצלי??

בכל אופן, אני חוזרת על המלצתי לכל ההריוניות!! רוצו ליפעת!!!

8 שעות לידה ראשונה..מפתיחה 0 הגענו לביה"ח כי היה ירידות בדופק העובר

במעקב הריון עודף..זאת הייתה לידה עם אפידורל,ופקיעת מים..

אבל גם ב"ה לידה מהירה יחסית.ושלי אישית הייתה לידה ארוכה הלידה הראשונה שלי הגעתי בפתיחה 4 וילדתי אחרי 12 שעות. לכן למדתי להיות דולה..והלידה השניה הייתה חוויה מתקנת 4 שעות.

חפרתי

בקיצור אומרים שדולה מקצרת ב 50% את הלידה.. ומשהו שקראתי הבוקר מאתר דיאדה-

קחו אתכם דולה ללידה
משפט זו לא נאמר בנימה המאפשרת, בנוסח "רצוי" או "כדאי", שכן הניסיון מלמד על חשיבות הדולה בלידה. בחרו ללדת בחדר לידה שמאפשר ליווי של דולות. מאחר ומערך המיילדוּת בישראל הוא כזה שלא ניתן לבחור את המיילדת שלכם (אלא רק בתשלום, ובמקומות מעטים בלבד), ואתם לא יודעים מי תהיה אתכם, וכמה פנאי יהיה לה להיות אתכם בחדר לידה, דולה תהיה הדמות המוכרת, הקבועה והלא-מתחלפת שתהיה אתכם במשך כל התהליך. חווית הלידה בנוכחות דולה היא לרוב טובה יותר, ובעלת יתרונות מרובים.

בחדרי לידה שמאפשרים לשכור שירותי מיילדת פרטית, חשוב שזו תהיה מיילדת שתכירו לפני הלידה, ולא מתוך מאגר מיילדות שממנו הינכם יכולים לבחור.

המדריכה אמרה לי שצריך לנשום את זה, אבל אני לא זוכרת מה התפקיד של זה, ואני אשמח אם תזכירי לי (ובאיזה שלב לוקחים את זה)

היא גם אמרה למהול טיפה בכוס של מים - ככה גם את עשית, או שפשוט מרחת את השמן ישר על השפתיים?

ועוד משהו - את יודעת איפה משיגים כמות ממש קטנה? או שזה מחזיק מעמד בע"ה גם ללידות הבאות?

מיוחד של שמן תפוז שמורחים על השפתיים.אני קונה אותו בי-ם במעיינות בגבעת שאול.

ב"ה השבוע הייתי ב 2 לידות,2 בנות,נסיכות הגיעו לעולם..

בלידות מהירות ב"ה.

רק בשמחות..

שפע של אושר,בריאות,שמחה,אהבה והצלחה..

שכל משאלות ליבכם יתגשמו לטובה..

הריון קל,ולידה קלה ותצאו בידיים מלאות!!

בחילות מאוד הגיוני,מה שעזר לי וליולדות שלי,לימון,קרח,ארוחות קטנות וצפופות גג כל 3 שעות..

קרקרים טוסטים,צנימים.

לגבי צרבות בדר"כ זה יותר נפוץ בשליש השני והשלישי..אבל הגיוני שכבר יש לך,לישון עם ראש מורם {הרבה כריות}

לא לאכול מטוגן,ומטובל..וגם עגבניות יש בזה הרבה חומצה.

בהריון הראשון סיפרנו להורים בסוף חודש שלישי,

בהריון השני סיפרתי בשבוע 8 אחרי שראינו דופק.

על מה שיפעת ענתה לך.

מתי סיפרנו להורים? להורים שלי בשני ההריונות ישר כשידענו.

להורים של בעלי הרבה אחרי נראה לי בסוף חודש שלישי, תחילת רביעי..

שיהיה בשעה טובה, תרגישי טוב!

זה נגד בחילות, אך הוא גורם לצרבות, לא?!

איזה דבר טוב לעשות/לאכול שימנע את שניהם. הצרבות משהו זוועתי שהתחיל לפני יומיים...

ותודה לכל המייעצות זה ממש עוזר ומקל..!!

קרח,לאכול כל שעתיים שלוש,לא מטוגן ומטובל מידי..

צנימים זה אחלה,קרקרים עם גבינה וכו'..

ובגדול מה שאת אוהבת ולהתפלל שיהיה בסדר.

הם רק חלק מהתופעות השונות והמשונות שתפגשי (או שלא בע"ה) בהריון.

אני זוכרת שבתחילת ההריון הייתי בהלם מכמה לא נעים ומציק בחילות יכולות להיות. ועשיתי את כל מה אמרו - קרקרים, קרח, שינה בישיבה (לאכול צפוף היה לי קצת יותר קשה, אבל לפחות השתדלתי לאכול...) ממש סבלתי מהבחילות. הייתי בוכה כמעט כל ערב. וגם התשישות שהתלוותה לזה, וחוסר הרצון לאכול היו קשים.

עד ש...

הבנתי, בעזרתם של בעלי ושל עוד נשים טובות ושל ספרים ושל פורומים, שזה חלק קטן מזכות מאוד מאוד גדולה, וכשמשהו אדיר נבנה, ואת חלק מזה, זאת העבודה שלך בעניין. זאת התרומה שלך לבניה הזאת - ההקדשה של הגוף שלך למשימה!

וההקדשה הזאת כוללת גם לא מעט כאבים וסבל. תחשבי למשל על הבונים שבנו את הארץ הנלפאה שלנו - הם סבלו מחום, מחלות, חוסר תקציב (על כל המשתמע מכך), קשיים פיזיים מאוד גדולים, אבל בזכות ההקרבה שלהם בסופו של דבר יש לנו היום ארץ בנויה ופוריה!

אז אותו דבר קורה לנו בגוף כשאנחנו נבחרות ע"י הקב"ה להיות שותפות בהבאת ילד לעולם - זאת בניה מורכבת מאוד שדורשת המון! ואם תתמידי לחשוב על כל כאב וסבל כשליחות - אני מאמינה שיהיה לך יותר קל להתמודד ולשמוח בזה.

(וואי, איך השתפכתי. זה באמת כי היה לי ממש קשה בתחילת ההריון אני מקווה שעזרתי במשהו, למרות שמה שכתבתי נשמע טרוויאלי, צריך ממש לעבוד כדי שהראיה הזאת תהיה ממש חלק מאיתנו ותשפיע על ההרגשה שלנו)

כיף שיש עוד אנשים שחווים אותו דבר ומשתפים- זה מקל מאוד לדעת שאת לא היחידה ש"סובלת" וכ"כ מוקדם בהריון... (היה ברור שאני לא היחידה , אך לא ידעתי שזה בא כ"כ מוקדם..)

לחיפושית אדומה- אין ספק זו זכות עצומה עצומה!

זה מה שאני משננת לי בראש כל הזמן, וזה מאוד מקל עצם המחשבה -שאני מוכנה לסבול קצת, אך בשביל מטרה כ"כ מקודשת ומופלאה, ב"ה!!!!!  כ"כ מחכים לזה וכשזה בא- מתלוננים?!...

שוב תודה לכולן!

היום אי"ה נראה לי שנספר להורי - וואי מצפה לראות את תגובותיהם איזה מרגש!!...

אוהבתותכן, שבת שלום ומבורך!

בשעה טובה, ושבת שלום גם לך

(ואין לי מה להוסיף על העצות שכבר כתבו לך... רק שתרגישי טוב).

זה משתנה מאחת לאחת..?!

הלוואי שיגמר, זה פשוט עושה לי רע וגם חוסר מוטיבציה ומצב- רוח...

בערך, ומפסיק לגמרי בסביבות שבוע 14.

לי זה נגמר  לגמרי בשבוע 15.

לפעמים נחלש, ולפעמים פשוט מתרגלים ולומדים לחיות עם זה

אל ייאוש יקירה!

עוד קצת ותגיע תקופה נעימה וטובה שתהני בה מכל רגע וכלם יגידו לך כמה הפנים שלך זורחות (אם לא אמרו לך עד עכשיו)

מתמונה שהיא ראתה אותי שאני בהריון, בוף חודש שני! (היא טוענת שהפנים שלי זורחות)

מעניין מאוד.. שמתי לב שהשיתוף הזה של הביחד כאן מאוד עוזר..  ומאוד תומך!! 

יש כאן שאלות שנשאלות ודיי אני מתחילה להזדהות עם דבש וחלב.. וע"כ זה הביא אותי לכתוב גם כאן. 

עדיין לא עשיתי בדיקות דם ולכן התייעצתי עם יפעת1 ולא ידעתי עם אני בהריון או לא.. אבל מיום ליום אני מתחילה לחוש בתופעות שונות. 

מדהים שהגוף שלי מתנהג לפי "הכללים" כל מה שרשום כאן זה מה שבאמת קורה לי.. 

היום כבר התחלתי לחוש בבחילות כ"כ לא נעימות.. 

אני על הבוקר הרגשתי שאין לי חשק לאכול אלא לדברים קטנים.. 

מטוגן מתחיל לעשות לי רע. רע רע... 

ועכשיו צהרים היה לי צורך לאכול פתית ובאמת שבעתי.. 

שבוע הקרוב יום שני אני צריכה לעשות בדיקות דם.. (מתרגשת) ובמידה ואדע על הריון.. איך אעמוד בפיתוי לא לספר?! זה יהיה קשה.. חשבנו אולי עד שייראו את הבטן באיזה חודש בערך צצה הבטן? לכל אחת זה שונה? 

ועוד משו-  תמיד אומרים לי, אם נודע לך על הריון את צריכה לשמור על עצמך לא להרים דברים כבדים. 

מה זה נקרא דברים כבדים? שישית מים מינרלים זה נקרא כבד?! 

ואגב, למה כלה לשנה? למה דווקא שנה?

איך עומדים בפיתוי לא לספר? זה לא קל, אבל פשוט מתאפקים. ככה זה. וזה עובר די מהר, עד כמה שזכור לי

הבטן יוצאת אצל כל אחת בשלב אחר. בהיריון ראשון, היא בד"כ יוצאת יותר מאוחר מאשר בהיריונות אחרים. אצלי היא יצאה ממש "באמצע הדרך", אבל יש גם כאלה שזה יצא אצלן בחודש שני או ראשון אפילו (כן, בהיריון ראשון). אז חכי ותראי (:

שישיית מים מינרליים זה בהחלט כבד! (אם לא הייתי בהיריון, מן הסתם כן הייתי מרימה שישיית בקבוקים לזמן קצר, אבל בכל מקרה צריך להיזהר). אישית, בשלב שבו אני נמצאת (כמעט אמצע חודש שמיני), אני משתדלת לא להרים למשך זמן אפילו בקבוק של שני ליטרים. אחרי הכל, בשביל מה יש בעל? . זה לא אומר שא"א להרים כלום וכו', אבל יש אחריות גם לקטנצ'יק שבפנים וחייבים להיות זהירים. הדברים הכבדים יכולים לחכות שתרימי אותם גם אח"כ.

ושיהיה הרבה בהצלחה ביום שני! תעדכני אותנו

לגבי מה שכתבת: " מדהים שהגוף שלי מתנהג לפי הכללים וכל מה שכתוב זה מה שקרה לך..)-

לפעמים אני חושבת שבגלל כל התופעות לוואי שאני קוראת אולי זה קצת משפיע...- (ככה לפחות בעלי טוען)

אבל זה ממש ככה!

אך מה לעשות אני מרגישה בחילות איומות ועכשיו התחילו הקאות בלי סוף- נראה לי לא צריך לחשוב על זה ולהיות עסוקה בדברים אחרים ובע"ה זה יגמר ונראה את ההמשך הזוהר,,,

בהצלחה רבה לך! מזדהה..

בגדול אין פה כללים כתובים ולכן ,נראה לי, שכדאי ללכת אם ההרגשה שלך.

לגבי תופעות של הריון- ממש לא חייב להיות משהו בכלל (אצלי בהריון הראשון היה לי שבוע של בחילות ואז עשיתי בדיקת הריון ויחד אם התשובה החיובית נעלמו הבחילות  אבל זה לא היה ככה בכל ההריונות...)

וגם לגבי שיתוף- תזרמו עם התחושות שלכם יש כאלו שהיה להם הכי טוב לספר לכולם (או לפחות לאמא\אחות) ברגע שקבלו את התוצאות ויש כאלו שמעדיפים לשמור בבטן...

ולגבי להרים דברים כבדים- הריון זה לא מחלה. כל עוד אין הגדרה של הרופא להריון בסיכון- אין בעיה להמשיך לעשות את מה שעשית עד עכשיו. אבל,כמו שאור היום כתבה, זה תרוץ מעולה להפעיל את הבעל...

ועוד כלל חשוב ששמענו מהרב בורנשטיין (ובעלי דואג להזכיר לי...) בהריון צריך לשתות בשביל שתים ולאכול בשביל אחד...

חבל לי שרבת עם אמא שלך, אבל נראה לי שזה קורה לכולנו ברמה זו או אחרת.

אני לא נכנסת לעניין הקשר שלך עם הורייך. אני חושבת שאין לכך השפעה ישירה על כישורייך להיות אם.

אם תאהבי את הילד שלך ותמיד תרצי רק את הטוב בשבילו, אין מצב שתגרמי לו לסבל. כולנו עושים טעויות, וילד ראשון סופג הרבה טעויות... אבל אם תמיד תהיי עם האצבע על הדופק, ותדעי להכיר בטעויותיך ולתקנן במידת הצורך, אם תהיי מכוונת תמיד לעשיית הטוב בשבילו מתוך אהבה גדולה - יהיה בסדר. וכמובן הכי חשוב- המון המון תפילות תמיד וכבר מעכשיו, שה' יתן בך את התבונה לעשות רק טוב עם ילדך.

ה' גם עשה איתנו חסד גדול בכך שכשתינוק נולד - אם נמלא את צרכיו הבסיסיים- אוכל ניקיון וכמובן חום ואהבה- הוא יבוא על סיפוקו. עם הגדילה בגיל הצרכים נהיים מורכבים יותר- חינוך, גבולות, ערכים וכו', אבל אז גם אנחנו מנוסים יותר כהורים...

שיהיה לך המשך הריון שמח וקל ושתזכי ללידה קלה בעיתה ובזמנה ולילד בריא ושלם.

והדאגה כל הזמן "האם אני טובה" מגביל וכובל ידי ההורים מלנסות לחנך ילדים ולהציב להם גבולות בריאים שיכוונו אותם לטוב. לכן- הכל מתוך אמונה בעצמך ובכוחותיך וגם אמהות מנוסות כל הזמן עושות " חשיבה מחדש" על דרכי טיפול בילדיהם, הולכות לשיעורים, לסדנאות. גם אם כבר יודעים תמיד טוב להתרענן.

שיהיה בהצלחה ומתוך שמחה!

זה שאת כבר חושבת על הילדים שלך,זה אומר עד כמה את תהיי בע"ה אמא טובה ומסורה..

אז נכון קורה שלפעמיים רבים,כמו בני זוג וגם הורים עם ילדים,אף אחד לא מושלם.

וזה קורה במשפחות הכי טובות,ועכשיו כשההורומונים פועלים,את יותר רגישה וכו'..

הילד שלך לא יסבול,אם את תראי שאת לא מספיק טובה עבורו יש עכשיו ב"ה קורסים,וסדנאות להורים צעירים..ותלמדי מטעויות.

את מקסימה,

כמו שכבר כתבו לך, המודעות היא מאוד חשובה. היא כבר חצי מהדרך להימנע מזה. וזה לא עניין רק של מודעות לכך שאת רוצה להיות אמא טובה לילדים שלך- זו גם מודעות לכך שאת לא עושה דברים שהפריעו לך במערכת היחסים שלך עם ההורים.

הילד שלך לא יסבול בגלל שלא היית בקשר טוב עם ההורים שלך, כי את מחליטה איך הקשר איתו יהיה, והוא יכול להיות איך שאת רוצה. תהיי רגועה לגבי זה. יהיה בסדר

ומזל טוב, אגב

מרגש, נכון?

אני לא כ"כ יכולה להזדהות, אבל את מוזמנת לשתף בחוויות וכו' (:

אני מתרגשת כאילו אני במקומה... אבל גם בחרדות.

אני יודעת שזה טיפשי, כי היא הולכת לבי"ס ממש ממש טוב, אבל בי"ס הוא בי"ס...ולי יש נסיון די גרוע עם המוסד הבית-ספרי...

לא יודעת איך היא תבין מה בדיוק רוצים ממנה בלי שיסבירו לה בדרך שבה היא רגילה...

לא יודעת איך היא תגיב ללחץ ולדרישות...

לא יודעת איך היא תסתדר עם החברות החדשות...

מתפללת בשבליה שיהיה לה רק טוב, אני מאמינה שיהיה לה, כי היא 'הסתדרותניקית' בטבע שלה, וגם אחראית וחברותית... אבל אמא זו אמא...

בקיצור- התחלות חדשות...גם בשבילי...

בס"ד 

מתחילה מעון ביום רביעי בע"ה!! 

אני כולכך מחכה לזה כי היא ממש רוצה חברה!!ולשחק עם ילדים.. 

כולם פעם שהיא רואה ילדים בחוץ היא צוחקת ומאושרת עד הגג 

ואם היא רואה תינוק בעגלה היא חייבת ללכת אליו  

הבן שלנו מתחיל יום רביעי פעוטון. אחרי שנתיים במעון, שהוא הכיר את הילדים מטפלות וכו', עברנו דירה, והכל הולך להיות לו חדש... הוא ילד שמסתגל מהר, אבל אם לנו קשה המעבר, אז לו, אחת כמה וכמה....  גם בדיוק בתחלתי לגמול אותו לפני שלושה שבועות. כשעברנו דירה היה לו משבר יומיים שהוא רק פיספס, ועכשיו הוא די חזר לעצמו... למרות שעוד קשה לו לשלוט ולהוציא יציאות גדולות...

קיצר, אני לא יודעת איך יהיה....

מתפללת...

כתבה להתפלל על הילדים כששולחים אותם,שימצאו חן בעיני המטפלות/מורות וכו'..

שיסתדרו,ויהיו חברותיים.

שיהנו וכו'..

אז בע"ה מאחלת לכולן שהילדים שלהם יהינו וימצאו חן..

אחרי או לפני התפילה בבקר ( ישמך אלוקים...יחד עם הנשיקה, כל בקר!!!) אני גם שמה לתינוקותשלי ואפילו בגן מעט בושם משלי  על הבגד או שער ( גם מרחיק כינים, אגב) שיעשה חשק לטפל בהם!

וזה עושה את זה!

התחיל כבר בא' באלול כיתה ו'!!! השניה תתחיל בעז"ה כיתה ג'. תהיה לה מורה נהדרת, אבל דורשת... מקווה שיהיה בסדר. השלישי יתחיל גן חובה בעז"ה. היום (בעצם זה כבר אתמול...) הוא נפגש עם הגננת והלך טוב (הוא ילד קצת שמח... אז קצת חששתי) מקווה שימשיך להיות טוב..

והקטנה שלי.... בת כמעט חצי שנה... צריכה להתחיל משפחתון אבל היא רק יונקת ודי עקשנית בהתנגדות שלה לגבי כל דבר אחר (חלב שאוב, תחליף חלב, מוצקים בכפית) ואני חייבת לחזור לעבודה... נראה מי יותר עקשנית...

כמו שכתבתן- הרבה הרבה תפילות להצלחת כולנו מכל הבחינות בהתחלות החדשות...

בס"ד

הגדולה שלי בת שנה וחודשיים מתחילה מחר מעון וכולי מתרגשת וחוששת...

עד עכשיו הייתי איתה בבית ומשום שיש תנוקת חדשה החלטנו לשלוח אותה למעון.

אני בחששות איך היא תסתדר בלעדי ..ומצד שני היא מאודדדד אוהבת ילדים וחייכנית ופעילה ככה שאני יודעת שהיא תסתדר....רק מקווה שידאגו לה שם טוב (ייתנו לה לאכול טוב כי אם גם ככה מאוד רזה, ויחליפו לה חיתול בזמן)..

בעז"ה מאמינה ומקווה שתסתדר

ידוע וותיק ומוסמך

אבל אין לי את המספר............

אולי 144?

בית וגן רח' הפסגה די בהתחלה מצד שמאל(קצת אחרי מלון חן) יש מכון להוראה שכתוב שם משו עם השם של הרב בקשי דורון בשעות הבוקר לא יודעת איזה ימים ושעות בדיוק אולי הוא לא כל יום שם

מרקים. שניצלים מטוגנים,

או מוכנים לטיגון- מופרדים בצלחת עם נייר אפיה/נילון בין כל שניצל.

קציצות בשר,

אפילו אורז , פסטה, פשטידות מכל סוג שהטוא,

נשמרים מאד יפה במקפיא.

עוף צלוי או מאודה,

אם את סוגרת הרמטית בקופסת פלסטיק, אין שום סיבה שזה יאבד מהטריות שלו

שניצלים עוף..

לא להקפיא תפו"א.

אם את גרה ביישוב בדר"כ יש תמיכה של אוכל..

ואם יש לך משפחה קרובה בדר"כ הם גם עוזרים..

בהצלחה!

אבל לפעמים אחיות ורופאים קוראים לזה שבוע 16, כמו שאנחנו אומרים שאנחני בני 22 לדוגמא, ובעצם אנחנו בשנתנו ה-23 (כי להגיד "אני בן ......." זה להגיד מה כבר סיימתי ועברתי)

לכן תמיד מומלץ להגיד את הזמן המדוייק שעבר מאז הווסת, ובמקרה שהצגת זה אומר להגיד שההריון בן 16 ו-3 ימים

ממש הסתבכתי עם זה.

עזרת לי.

ומה שחיפושית אמרה..

או תתקשרי למוקד אחיות

אשתי נפלה על היד והלכה רק כדי להיות שקטה

על הבטן על אחת כמה וכמה ..

תנועות ואין דימום,אז בע"ה הכל בסדר.

אבל בכל זאת אני ממליצה לגשת לקופ"ח או מיון שיעשו אולטרסאונד,ויראו שהכל תקין,ואין חס וחלילה היפרדות שיליה..

בשורות טובות!

הרי לא היא מיילדת אותך, ולא היא מקבלת את ההחלטות הרפואיות.

צריך רק לזכור- לקחת את עצותיה של הדולה (אפידורל, פרוצדורות רפואיות שונות) בערבון מוגבל, ולהתמקד בעזרה הפיזית שתוכל להגיש לך.

שיהיה בשעה טובה, בבריאות ובשמחה!!

והיה לי מעולה בסוף גם לי היה זירוז ואפדוראל אבל גם אח,כ היא עזרה לי מאוד.

שיהיה בשעה טובה

ובקלות

למה לא??? היא תעשה לך עיסוי/רפלקסולוגיה דימיון מודרך וכו'..

הכי חשוב שיש בינכם כימיה.

לדעתי גם כשאני התחלתי להיות דולה..לא חושבת שיש בידי אפשרות לעשות נזקים.

סיכוי טוב מאד שעוד יהיו הכתמות .

אבל עקרונית- אפשר ואפשר לטבול לפני בדיקת רופא.  

שטויות,  בדיקת רופא כשצוואר סגור ( מצב הטבעי 6 שב' אחר לידה)  אינו גורם דימום ואינו מטמא. ( רק כשחודרים לצוואר נוצר ספק, או אם יש דימום מהרחם -למה שיהיה דבר כזה???)

אם יש הכתמות מבדיקה יתכן שזה בכלל נרתיקי ואז לא מטמא- לשאול רופאה אם ירד דם ומה מקורו.

תספרי ותטבלי

ואם לדחות - אז עדיף לדחות ביקור אצל הרופאה, כמובן אם אין לך משהו דחוף/חריג. אבל אם יש, עליה לקבל אותך כבר עכשיו.

שכדאי לך להתחיל , לא בלחץ, וקחי בחשבון שמאוד יכול להיות ששוב יחזור דימום, שלא תתאכזבי...

מקווה בשבילך שהכל נגמר!

תתחילי לספור ולבדוק,ועל כל כתם תתייעצי עם רב..ואם הכתם אוסר אז בסדר..תהיי מוכנה לקבל ולדעת שאולי לא תצליחי לסיים את הספירה.

מותר לקיים יחסים לפני בדיקת רופא אם אין משהו חריג.

בהצלחה,בשורות טובות!

אני אכן מקווה שהכל יהיה תקין בע"ה...

על כל כתם להתייעץ?וואו אף פעם לא עשיתי את זה...איך?לוקחים אליו את הפד?

וזה ממש חשוב להתייעץ עם רב כי לפעמים אנחנו אוסרות את עצמנו סתם.

כל דיני הכתמים הם כל כך מורכבים...

את שולחת עם בעלך את התחתונית, או התחתון שהוכתם (אגב, תבדקי עם הרב שלכם את תחתונית הי בגדר דבר המקבל טומאה - כי יש לזה נפקא מינה ענקית), בתוך מעטפה או שקית אטומה וסגורה. בד"כ הרב מחזיר תשובה תוך יום גג יומיים.

ואגב - לא כל רב. צריך לוודא שזה רב שעוסק בדיני נידה.

באיזה שבוע את?

אני גם זוכרת שלקראת הסוף הרגשתי שהבטן שלי נמתחת.

ואז אפשר לעשות מקלחת חמה, בעיקר על הגב התחתון וזה מרגיע (לא הרבה זמן בגלל הלחץ דם)

ב"ה.

אין לי המלצה על מקור וודאי שעוסק בכך..

אך לפי דעתי כשעוסקים בבחירת שם צריך שהשם היה שם שלא היה לילד מעיק לילך עימו במשך שנות חיו (שירבו..) כלומר שהשם היה שם מוכר ולא יחודי יותר מידיי שאיש לא שמע עליו.

-כדאי להגיע למקורות נראה לי שניתן לחפש אצל ר' גוגל, ספריות(אולי אתר מוריה...)

ברכה והצלחה.  

אני סתם נערכת ואוספת מידע חיוני לרגע האמת

שיעור שהתחלתי לשמוע פעם, מתוך השיעורים המוקלטים ב"בניין שלם", של הרב מישאל רובין. לשיעור קוראים "איך נקרא לרך הנולד". אבל לא מצאתי את השיעור.

אולי יש משהו באתר של מכון מאיר או ישיבת בית אל. מעבר לזה, אני באמת לא יודעת.

אה, יש גם את הספר "בקוראי שמו" של הרב מישאל רובין, אבל לא קראתי אותו אז קשה לי לכתוב לך יותר מדי עליו. אם מישהי כאן קראה... היא מוזמנת להרחיב

והוא נחמד, אם את רוצה תיצרי איתי קשר ואשלח לך, חוץ מזה יש אתר של הרב שמואל אליהו שעונה על שאלות של הורים על שמות. אני לא זוכרת איך קוראים לו אם תמצאי - אחפש לך. שיהיה בשעה טובה!

גם אני באחד הריונות חשבתי לעצמי שאולי אני מרגישה את הדופק של העובר, אבל אז חשבתי שזה לא יכול להיות כי דופק עובר אפשר לבדוק רק ע"י מוניטור ואם זה היה כ"כ קל לאתר דופק עובר ע"י הרגשה לא היו משתמשים במוניטור כדי לוודא אם יש דופק עובר (המחשבה הזאת עלתה לי בהריון השני כשהייתי בשמירה בגלל צירים מוקדמים והייתי צריכה כל שבועיים ללכת למעקב מוניטור ואולטרה סאונד, בעוד שתנועות מסתמכים על מה שהאמא מרגישה).

אני חלילה לא מזלזלת בבדיקת המוניטור, אלא סתם כתבתי הגיגים שעלו בי באותה תקופה. כמובן שכדי לוודא דופק עובר וקצב הדופק חייבים מיכשור מתאים.

העורק הראשי שלנו עובר בבטן, בגלל העובר והרחם שגדל הדופק הרבה יותר מורגש (אם כי כשאני מניחה את היד על הבטן לא בזמן הריון היו פעמים שהרגשתי את הדופק).

ולשאלה השניה- כן, ככל שמתקרבים יותר לסוף התנועות יותר חזקות ומורגשות ויתכן שזה עוד יתגבר.

בקורס הכנה ללידה אמרו לנו שזה ----  גיהוקים!

נשמע קצת משונה, לא חקרתי את זה.

ולגבי התנועות, ברור!

ככל שההריון מתקדם התנועות יותר מורגשות, העובר יותר גדול וצפוף לו...

תהני!

סביר להניח יותר, שמה שאת מרגישה זה דופק של אחד מכלי הדם הגדולים שלך ולא דופק העובר.

של העובר

תודה רבה לכולכן

מצחיק אותי לחשוב שהעובר כבר מגריפס (מישהו צריך להמציא את המילה הזו ), אבל אולי זה באמת נכון. קשה לדעת כשהבטן לא שקופה

שבת שלום!

מצד שני, הדופק של העובר אמור להיות הרבה יותר מהיר מזה. משהו כמו 160 (פעימות?) לדקה, אם אני לא טועה.

טוב, תעלומה (: