בחסדי ה' יתברך נולד לנו בן מתוק מתוק בערב שבת קודש. 
בלידה מדהימה ומהירה. הצירים התחילו בערב שבת קצת אחרי הדלקת נרות, בסעודה הם כבר ממש כאבו אבל עדיין ישבתי עם כולם ופשוט כל ציר הלכתי לחדר ליד וכשהוא עבר חזרתי לשולחן.
בסביבות 22:30 אמרתי לבעלי שנראה לי כדאי שאתקשר לתומכת לידה להגיד לה לבוא ואז נצא יחד לבי"ח (היינו שבת בפ"ת ורצינו להגיע ללדת בנתניה- לניאדו) התקשרתי אליה ושניה ארחי שניתקתי הבנתי שזה קרוב ממה שנראה לי וצריך לצאת עכשיו. יצאנו והתקשרתי מהדרך להגיד לה לבוא ישר לבי"ח. עברתי את הנסיעה כמו גדולה והתמודדתי יפה עם הצירים בישיבה.
הגענו לבי"ח וחיכינו לתומכת לידה, בנתייים העברתי את הצירים בעזרת בעלי. היא הגיעה וב12 בלילה נכנסנו לקבלה, עשו לי מוניטור קצר בישיבה ובדקו פתיחה הייתי עם פתיחה 5. נכנסתי להתקלח ותוך כדי הצירים נהיו יותר תכופים וכואבים. התומכת לידה שלי כל הזמן מזכירה לי לנשום עמוק ולא להתכווץ מתוך כאב ותוך כדי עושה לי עיסויים בגב.
נכנסו לחדר לידה ב1:15 התחלתי לבכות לבעלי שאין לי כוח ואני רוצה אפידורל וכשהציר נחלש אני אומרת להם שאני לא באמת רוצה.... כל ציר התומכת מעסה לי את הגב התחתון בעזרת שמנים (וואו איך זה עזר!)
התחלתי להרגיש ממש לחץ חזק והמיילדת אמרה שכדאי שאעלה למיטה בשכיבה על הצד והיא תבדוק מה קורה. פתיחה 8 והיא אומרת שאפשר להתחיל לללחוץ. אני ישר אומרת שאני לא רוצה ללדת בשכיבה היא אומרת שאין בעיה. התומכת מסבירה לה איך אני רוצה. הרמנו את גב המיטה לישיבה נעמדתי על הברכיים ונשענתי על גב המיטה כשהמיילדת מאחורי.
לחצתי ככה מספר לחיצות, המילדת פקעה את המים ואמרה לי שאם אני עוברת לשכב על הצד יהיה לי יותר קל. שכבתי על הצד לחיצה וחצי בערך והוא בחוץ!!!!!
היא הניחה אותו ישר עליי וחיכתה עם חיתוך חבל הטבור כמו שביקשנו. הייתי בחדר לידה 25 דק' בסה"כ עד שהוא נולד,
היה מרגש, מדהים ו...... כיף!
ולמי שקראה הכל מגיעה צל"ש!!
