פורום הריון ולידה (עמוד 5461)

ג. הרבה תסמינים של הריון שאינם הריון נובעים בשלב שה מעייפות ואי " חזרה לעצמו " של הגוף, בדקי אם זה ייתכן

ד. בד"כ יהיה מלווה בירידה משמעותית בכמות חלב האם , אז אפשר להמשיך להניק אך ספק אם כהזנה בלעדית. לרוב, נשים יורדות מההנקה בהדרגה ככל שההריון מתקדם מפני שזה דורש מגופן מאמץ יתר .( ויש יחידות סגולה המניקות שני ילדים!!!)

ה. הרבה הפרעות איזון במערכת פורצות 3 חודשים לאחר לידה- הנפוץ זבהן- שינויים בבלוטת התריס (לבדוק בהקדם!) , אבני כיס מרה ( אבל כנראה שהיית יודעת לאור כאבים עזים, אם כי במצב קל זה גורם בעיקר בחילות לאחר מאכל שומני.) ודלקת פרקים ( לא ממש מזכיר הריון)

1 לכל מאה זה לא מעט. שווה בדיקת דם...

זה הרבה יותר קל להניק שניים ממה שנדמה, מנסיון. אם כי תינוקות רבים 'זורקים' את ההנקה אחרי שאימא נכנסת להריון.

אם יסתבר שאת אכן בהריון ואת מעוניינת להמשיך להניק תדאגי לעצמך לתזונה טובה ועשירה. ואפילו אם לא, וכל שכן אם כן אל תוותרי ויטמינים להריון. כשיש הריונות בהפרש קטן כ"כ הגוף לא מספיק למלא את המאגרים שלו, ולכן חיוני לדאוג להשלמות.

שיהיה בשורות טובות.

שישה בכרס אחת ושניים אוחזין...

יש סיכוי להיכנס להריון,בדר"כ אחרי חצי שנה הסיכוי גדול יותר.. אבל אם את לא מניקה בלילה..יש גם סיכוי גדול להיכנס להריון.

כל עוד ההריון תקין בלי דימומים והתכווצויות אפשר להמשיך להניק למרות ההריון!

אחד קטןאחד גדול.. אבל הנקת תאומים לא פשוט בכלל בגלל זה פרשתי מאד מוקדם וחבל לי אבל לא מצטערת כי זה היה מעבר לכוחות שלי וב''ה הסתדנו יפה עם המטרנה..ב'ה שיש תחליף איכותי לחלב האם

סבתא שלי מספרת לי שכשהתאומות שלה נולדו (אמא שלי ואחותה) היא הייתה מאד חלשה ולא הצליחה להניק אז באותה תקופה אז היה מוהלים חלב פרה במים....

טוב שיש מטרנה.. ניראה לי קצת יותר מותאם לתינוק...לא??

תודה רבה...העיקר שהלידה תעבור בקלות.

אני כ"כ מבינה אותך..בלידה השניה פשוט אמרתי לכולם חודש אחרי התאריך האמיתי..כדי שלא ישגעו אותי,האמת שזה לא כ"כ עזר..

ממליצה לך להתחפשן במזגן לנתק פלאפונים..לראות סרט טוב ולהיות עם בעלך..עד שתהפכו להורים מאושרים ל 2 בע"ה..

כמובן מאחלת לך לידה קלה,טבעית מהירה ובלי תפרים.

והכי חשוב אמא ותינוק/ת בריאים!!

הרי מ-ק-סימום תוך שבועיים - שלושה (תלוי למה התכוונת כשכתבת שבוע 40. יש שלא מחשבות נכון...) את אחרי!!!

את השלישי שלי ילדתי בשבוע 30 - פג. האחיות בפגיה אמרו לי שכל יום ויום גם בתשיעי וגם ממש בסוף- משמעותי לתינוק!!!

עם המשפט הזה נסחבתי עד סוף שבוע 41 בהריון הרביעי.....ב"ה!!!!

אני כל כך מבינה אותך (חוסר הכח, החום, חוסר הסבלנות, החששות, והביאוס מהטלפונים)!!!!

עוד קצת....

שתהיה לידה קלה קלה ומהירה ושתחזרי הביתה בשמחה עם תינוק בריא ושלם!!!

תודה רבה לכן על העידוד

זה בהחלט עוזר ......

של האנשים מסביבך, זה דוקא מראה על הרבה אכפתיות. להיפך, אם תשתפי את החברות, משפחה עם מצבך - אולי ייקל עליך. אני עושה כך בכל ההריונות המאוחרים, רק כשאני הולכת ללדת - לא מגלה לאף אחד!

בכל אופן  תודה לכל המעודדות....

כ"כ שמחתי לקרוא. איך את מרגישה ואיך פיצית? שתהיה לכם שנה טובה ומתוקה עם פיצית חדשה ומתוקה.

מזל טוב!!!

ואחלה סיפור לידה..

למה שלא יהיה סיכוי שתכנסי להריון אם היה לך מחזור?

2 הנקות (מלאות) העניקו לי 2 ילדים.

והרופאה אמרה  שאני לא היחידה,

אז אולי גם את מצטרפת למועדון?

זה היה לפעמים מטריף לרוץ למקווה ולחזור מהר כדי להניק כי הוד מעלתו בכה

אבל כמו שאת יודעת- הכל עובר בסוף..

בכלל לא תמיד מפריעה  להיכנס להריון. לפחות לא בדור שלנו.

הנקה לא מלאה לא מגינה מפני הריון כלל.

כך שיתכן ואפשר להגיד לך מזל טוב.

בס"ד

יתכן? עוד לא הגעתי לשלב שאיחר לי המחזור, זה היה לפני שבוע וחצי שטבלתי, אז אפשר להירגע... מה שה' יחליט נקבל באהבה ובשמחה...

ובדקתי מעוד מומחים, אמרו לי שאפילו שמקבלים מחזור בהנקה עדיין יש יותר מניעה מלהכנס להיריון...

אבל בדורנו עם כל ה"זבל" שאנחנו מכניסות לגוף..

הגוף שלנו יותר חלש,ויותר נשים נכנסות להריון..

בע"ה שיהיה בשורות טובות, ונשמח אם תצטרפי

תשמחי שהוא ישן ותלכי לישון בעצמך...

מזל טוב והרבה נחת

ו... אל תעשי את הטעות שאני עשיתי כאמא טריה.

אל תעירי אותו בשביל לאכול!

4-5 שעות זה מצוין, בשביל שניכם.

שתזכי לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב..

כמה הוא נולד??

אם הוא מתחת ל 3 קילו..לצערי את צריכה להעיר אותו ולהאכיל כל 3 שעות לפחות..

הוא נולד 3.40 ב"ה ובטיפת חלב לפני כמה ימים ראינו שהוא עלה עוד קצת ב"ה....

אם הוא אוכל יפה אז אין סיבה שתעירי אותו אלא אם כן עוברות 5 שעות..

ככה לפחות אמרו לי בבית חולים ..שהייתי מאכילה אותה בסביבות עשר בלילה ואז הארוחה הבאה הייתה בשלוש בלילה

אגב.. את השעות סופרים מהרגע שהוא התחיל לאכול..

שיהיה רק נחת ובהצלחה עם ההנקה!

ו.. אל תעירי אותו, רק תרוצי לבדוק שהוא נושם .

עוד יגיעו הימים שהעניינים יתנהלו אחרת ונראה מי מעיר את מי, אז תהני מכל רגע של שינה ומנוחה.

בכלל

יש תנוקות שצריכים את אמא וההנקה כל שעתיים ואפילו פחות ויש ששלוש וארבע שעות זה הזמן שלהם,

העסק דינאמי לחלוטין כל ילד וכל יום מביאים איתם שינויים והתחדשויות.

בסוף כולם מגיעים לגיל שבו אוכלים מוצק ושותים נוזלים לבד, ואפילו לא צריך אמא כדי לפתוח מקרר או להכין ארוחת צהריים.

אנחנו מתאוששות, יולדות ומניקות עוד ועוד וכמובן- זוכרות ומזכירות לילד איך הוא היה ומה עשה לנו בימים ההם, ועוד דף של היסטריה הופך  חיש מהר להיסטוריה.

שתזכו לגדלו בנחת, לתורה לחופה ולמעשים הטובים

בשעה טובה, יקרה!

ואין לי בכלל ניסיון משל עצמי בזה, אז טוב שכבר כתבו לך לגבי זה

שיהיה גידול בנחת, בשמחה ובשלווה

מזל טוב!!!

שתיזכו לגדלו וליגדול עימו ברוב בריאות ושמחה!

גדלוהו וגידלו עימו מתוך שמחה ובריאות.

נשמע שהוא יודע כמה ומתי הוא צריך לאכול תסמכי על הסימנים שאת מקבלת ממנו

מזל טוב

בעקרון אם הוא עולה במשקל אין לך סיבה לדאגה

לי האחות אמרה לא לתת לישון יותר מארבע שעות ביום

אם הוא ישן יותר מארבע שעות להעיר ולהאכיל

גידול קל ונעים

שנראים כמו כלי עינוי של האינקווזיציה?

לא האבן הידידותית, אלא כאלו ממתכת שיותר דומים לפומפיה..

וחוצמזה - אם זה לא יורד, תשאלי רב (אפשר באתר של מכון פוע"ה)

אולי זה בכלל לא חוצץ.

נראה לי שמשהוא שומני ירכך בקלות ויעזור להסיר אתת הלכלוך.

ואולי כדאי שתקפידי על רגל רכה כל התקופה

גם בשביל המקוה אבל בעיקר בשביל הכיף..

כל לילה למרוח וכשאפשר- תגייסי את האדון שלך

בקשר למקרצפים - על מה מדובר? איך קוראים לזה? איפה זה נמכר?

קונים את זה בכל בית מרקחת, וזה נראה כמו חתיכת מתכת מחוספסת.

פשוט תשאי מה מוריד עור קשה ברגליים.

בהצלחה!

יתכן מאד, שאם זה  נספג לעור ולא יורד, זה לא חוצץ. תשאלי!

רב נוגדי כאבים מותרים גם בהנקה- אקמול ודאי, נורופן אם אין ברירה והשאר- לשאול במרכז טרטולוגי (בהדסה או בבילינסון)

קומרסים חמים לאזור הכואב

ולהאמין שזה ירגע קצת מחר- מחרתיים.

אם זו וסת ראשונה מאז הלידה היא עשויה להיות חזקה וארוכה יותר.

תרגישי טוב!

לשתות טוב ולנח..

קבלי חיבוק גדול..

ואם המקווה שלכם לא הכי מזמין ונחמד - תלכי למקווה אחר, או בעיר אחרת. אפשר בקלות למצוא מקוואות ממש טובים ונעימים היום.

ולגבי הכאבים  - אני הייתי מעסיקה את עצמי - ככל שאת יותר עסוקה, את פחות מרגישה את הכאבים. זה בדוק.

ותרשי לעצמך אקמול - בתור אחת שלא לוקחת אקמול אלא אם כן יש לה חום - בכאבי מחזור תמיד הרשתי לעצמי
 

את לא מחבבת את המקוה? זה קשור למקום עצמו או לכל התהליך??

גם כל התהליך..וגם הענין הזה שצריך ללכת בלילה בלי שאף אחד יבחין

וגם אני לא "מתה" על הבלנית שלנו..

כי לא כל הבלניות הן כאלה..

ויש מקוואות שכל התהליך הזה הופך להיות חוויה של ממש- פינוק של פעם בחודש,

ועל הלילה- אולי בכל זאת תנסי להתפשר אם השניים האחרים ישתפרו?

אצלנו הרבה מאוד נשים נוסעות למקווה בשכונה קרובה כי זה שלידנו סובל מהתסמונות שתארת..

העיקר שמחה בלב, חיוך על הפנים וקלות עם כאבי הבטן.

מנוחה טובה וסוף שבוע רגוע

הליכה למקוה אמורה להיות חויה וכן נכון יש קשיים אולי אין לך מקוה אחרת קרובה ולא כל אחת מתחברת.. ולפעמים קיום המצוות במיוחד טהרת המשפחה דרושות מסירות נפש ממש!! איזה קשה!!!

אבל לדעתי טבילה במקוה זאת מצוה מיוחדת מאד שנתן לנו ד' וחוץ מהמימד של הטהרה שזהו מושג שיכול להיות רחוק מאיתנו אז יש שם מימד גופני שבו אישה מתכוננת למעמד גדול ומיוחד גם גופנית וגם נפשית והכל על פי רצון ד' שברא אותנו ויודע הרבה יותר טוב מאיתנו מה הכי טוב לגוף שלנו..

כואב לי ליראות שיש נשים שלא נהנים מהחויה (לדוג' אמא שלי שלא פעם יצא לי לשמוע אותה מתלוננת שלא אוהבת ללכת למקווה היא נהנת מהטבילה אבל כל השאר קשה לה ההרחקות בעיקר יצא לי לשמוע על זה כשהייתי לומדת הדרכת כלות וזה נבע מהעובדה שהיא לא למדה כשהייתה כלה רק הלכות נטו וזהו)

כן הלהסתיר זה לא פשוט בכלל... אולי אשפר להגיד אני הולכת לקיים מצווה חשובה /אירגון חסד בהתנדבות שעה שעתיים פעם ב.. לא תמיד.. ואז לא צריך להמציא שום דבר כל פעם מחדש ואת גם לא משקרת לאף אחד את הולכת לקיים מצווה - חסד לבעל שלך ולך

גם מי שמקבלת הדרכת כלות לא בהכרח מתחברת ומקבלת את כל ההסברים על הדברים הרוחניים שמקבלים שם, לא מרגישים שום טהרה או משהו אלא רק קושי.

יש הרבה נשים ששנים ארוכות סובלות בשקט ואף אחת לא תגיד לך את זה.

זה לא הוקוס פוקוס... וגם אם זו מצוה שהגיונית ורוחנית אמורה להתחבר - לא תמיד זה קורה.

יעשו - כי צריך. לא יותר מזה.

ואני מבינה אותן לגמרי.

זקוקה להמלצות למקוואות נעימים בירושלים.

בינתיים פגשתי רק אחד כזה, בהר חומה אבל זה רחוק לי...

תודה!

בגלל זה ציינתי זשה מאד קשה ולא כל אחת מתחברת ובכל זאת כואב לי שזה המצב במקום להנות הולכים עם הרגשה נחאסית...

אני גם מבינה אחרי כמה שנים העיננין יכול להפוך לשמהו טכני ולא תמיד פיוטי ומרגש כמו בשנה הראשונה ואח''כ כשיש ילדים בבית אז עוד יותר קשה, אבל כמו שאמרי זו מצווה שצריכה מסירות נפש ממש!

צריך לארגן בית את הילדים את עצמך הכנות שלוקחות הרבה זמן...העייפות הגורפת... ובכלל לא פשוט לגשת לטבילה...

אבל עם משתדלים לקיים את המצווה בשמחה ומנסים להתחבר לצד הרוחני שלה (מנסים!!) אז ניראה לי שהכל ילך יותר חלק....

יש תקופות שקשה ומעצבן, ועיף לנו ונמאס וכל מני...

אמא שלי למדה אותי פשוט ליצור חויה מהיום הזה (והיא גם היתה חכמה ודברה על זה עם בעלי).

לקנות גרגרי מלח, לארגן ביביסיטר לאחה""צ ולנוח, לצאת בבוקר או יום להסתפר, לסדר צפורניים ושאר עניני נשים, לקנות איזו גלידה טובה שתחכה במקפיא כשתחזרי, לתכנן צעידה קלה סביב הבית, כל זוג בהתאם ליכולות ולצרכים של הגברת הנכבדת.

כדאי שתושוחחי על זה בפתיחות (אך ברגישות) עם בעלך, כדאי לקרא וללמוד על הנושא בפאן הערכי ולהכיר סיפורים על נשות ישראל בדורות הקודמים שמסרו את נפשן וגופן בפשטות.

אלו דברים שאולי יוכלו להקל במקצת- ואני מספרת לך מנסיון אישי.

ולאלו שהמקוה לא כל כך חביב עליהן בגלל המראה החיצוני אני מספרת על אחות שנמצאת בשליחות וטובלת בים! בכל פעם היא מנדבת מישהיא אחרת שתבוא איתה, בעלה מכין לה שביל גישה נוח והם מתפללים שלא יצוץ שום בעל חיים... יש לה מזל שתקופת ההנקה שלה היתה ארוכה מאוד נקיה לחלוטין ומיד בסיומה  היא נכנסה להריון שוב .

ואם אתן רוצות עוד סיפורים שכאלה יש באמתחתי המון (משעשעים ומדהימים אך לפורום נשואות בלבד, אליו אני עדיין לא רשאית להיכנס )

זה משלים את התגובה שלי ליצור חוויה חיובית מאד עוזרת!!! ומקלה למי שיותר קשה!!

כל הכבוד לאחותך הנה דוג' חיה למיסרות נפש של ממש לקיום המצווה וזה משהו אקטואלי ולא הסיפורים של הסבתות שלנו לפני המון שנים ששברו את הקרח כדי לטבול או סבלו מרדיפות הנה מקרה של שנת 2010!

וכל העצות שלך ממש לעיניין

אהבתי!

(למה את לא רשאית להכנס לפורום? חדשה בסביבה?-גמני די חדשה נעים מאד)

אני מתחילה להרגיש לא בנוח...

גם לי היה מאד קשה עם זה תקופה ארוכה ארוכה... כל פעם מעצבן מחדש...

מה שעוזר לי ואני ממליצה בכל לב - להשקיע המון , לקחת בייביסיטר, לישון בצהריים, לא לבוא עייפה...

אולי זה תלוי בטיפוסים

מי שהיא מאד רוחנית מן הסתם מוצאת את החוויה הרוחנית שבמקווה

אבל מי שהיא יותר שכלית, לא מתרגשת כל כך

ותכלס, זה באמת דבר לא פשוט,

גם כל ההתארגנות שלפני, עם כל הפרטים והדקדוקים והלחץ לא לפספס חלילה שום דבר

וגם הלחץ שאף אחד לא ינחש לאן הלכת...

אבל גם בלי להיות רוחנית בכלל, הכל שווה בשביל הרגע שנכנסים חזרה הביתה, והכל מאחוריך (עד לעוד שבועיים... )

למה שכתבת, רעיה ואם. (לאו דווקא לכותרת, אלא לתוכן...). תודה.

שיטה שהגתה מירב שרמן, לקיצור זמן הוסת(לרוב ביומים ולעיתים אף יותר)

זה לרוב סימן לחוסר איזון הורמונלי.

ממליצה לך לטפל בזה ולא לסבול.

חוץ מסבל כל חודש, יכולים להיות גם השלכות לא נעימות נוספות. למשל, נשירת שיער, בעיות עור, קושי להיכנס להריון, עצבנות לפני המחזור ועוד ועוד.
הטיפול פשוט ולא כואב:צמחי מרפא, או הומאופתיה, אפשר גם בדיקור.

בתור משכח כאבים, הכי טוב - אקמול. הוא הוכח כהכי בטוח ממשכחי כאבים.

לעשות בדיקת דם לבדוק קרישת דם.

אבל אם קרישת דם תקינה, הטיפול היחידי - זה איזון הורמונאלי.

http://www.avivac.co.il

כי אתמול צבעתי כל היום בבית החדש - איזה כיף היה!!! הזמן טס לי כמו שלא טס לי בחיים!!!

ועוד משהו טוב היום - אנחנו נוסעים לגיסתי החמודה  

שיהיה לכולנו יום טוב כל יום!

איזה כיף

ותיהנו גם היום (:

סופסוף כתבתי מכתב לסבתא שלי (שגרה בחו"ל). כבר הרבה זמן רציתי לתפוס את עצמי לזה, ולא הצלחתי... (היא לא כותבת בחזרה כנראה בגלל כאבים באצבע או משהו אחר, ואז קצת יותר קשה לי להניע את עצמי לכתוב, אבל סופסוף עשיתי זאת).

עשיתי סדר בבית (העברתי דברים ממקום למקום), ועכשיו הדברים שאני פחות צריכה באמת פחות נגישים. ולעומתם, אלו שאני כן צריכה- הרבה יותר נגישים. אח, נהדר

ואני יודעת סופית איזו כיתה אחנך.

הגדולה חזרה ממחנה קיץ ומעסיקה נפלא את הקטנה.

התחלתי ללמוד למבחן מעצבן (ואחרון בשלב זה!)

לבעלי ממש לא אכפת אף פעם מהבלגן בבית והשבוע זה כל כך מתאים לי (סוף סוף), אין לי כח לעשות כלום ולכולם זה בסדר.

וחברה טובה יצאה לדייט ראשון בפרק ב'.

ויש לי עוד המון למרות שהלילה לא ישנתי והייתי  וו.

הבוקר עלה עם המון אור וחום ואהבת ה'.

שנראה את ה"כי טוב" בעיניים!

יום טוב חברות

הכל כ"כ כייף.. הכל רלוונטי גם לפני וגם אחרי..

רק שאחרי זה קצת יותר לוגיסטיקה לצאת,לשאוב וכו'..

לנצל את המתנה לאחר הלידה, כי לא כול דבר מותר בהריון.

אז גם תחליטי מה יותר רלוונטי עבורך - בהתאם למצבך אז.

ירקות מבושלים ומאודים- כל אחד לחוד ואחר כך ביחד:

דלורית, בטטה, גזר, בננות, פרות קיץ מרוסקים, טחינה עם ממרח חרובים או שקדים,

ביצה קשה מרוסקת או רכה עם הרך של הלחם.

דייסת קווקר, לבן ויוגורט עם אין אלרגיה.

ואם היא אוהבת מרק ירקות מרוסק פשוט תכניסי לי מכל טוב שם, ותכיני בקופסאות למנות מוכנות. חלק במקרר כמה ליתר ביטחון במקפיא. (באופן רגיל הערך התזונתי יורד כשהאוכל עבר הקפאה אבל עדיף כך מאשר עוד בסקוויט)

בבוקר הנקה אח"כ בסביבות 10 פירות {אגס,תפוח,בננה,נקטרינה}

שוב הנקה

מנוחה

מרק ירקות עם עוף או גרונות הודו {במרק:בטטה,גזר,דלעת,בצל,תפו"א,סלרי..}

הנקה משחק,זוחל וכו'..

אפשר גם קציצות מבשר טחון..

הנקה מקלחת ולישון..ובאמצע הלילה עוד הנקה..

עם טחינה,סילאן,ריבה,אבוקדו..וכו'..

וואו, אני מתרשמת מהסדר הקבוע שלך! אני אף פעם לא מצליחה בזה... וגם לא מצליחה שכל יום יהיה לי מרק.

ו10 פירות כל יום?! איך את עושה את זה? כל יום על הבוקר מתחילה לקלף, לחתוך, לטחון?

מרק בדר"כ יש לי כי אמא שלי טונסאית ומכינה קוסקוס אמיתי אז חייב להיות מרק בבית

אתן כל הזמן ממליצות על אבוקדו - ואני תוהה איזה אבוקדו אפשר לקנות בעונת הקיץ שלנו?

גם אם את עשירה ויכולה להרשות לעצמך למרותה מחיר המופרז שלו - הוא נראה לי בכלל לא טיעם, וגם מתקלקל מהר!

אז אולי תגלו לי מאיפה אתן קונות לתינוק שלכן אבקדו נורמלי במחיר נורמלי????

יש לו שיניים?

הוא לא נחנק?

אבל לגדלו לא היה בגיל הזה,והוא מצץ את הלחם..וכמובן לתת את הקשה ובהשגחה.

ביתי ב 7 חודשים כמו שציינתי למעלה..אין לה שינים והיא אוכלת הכל!!

שניציל,לחם,תפו"א ,בטטה,פירות(מעוכים ושלמים),מלפפון ועוד ועוד..

לאכול משהו בלי ללעוס אותו טוב טוב קודם זה נראה לי ממש לא בריא

ולחם היה המאכל האהוב עליהם. (איזה מזל!)

ברקסטון- היקס: יתכן שמורגש בכל הבטן, יתכן רק בגב, יתכן אפילו בירכיים ומפשעות ( כמו אצל נשין מסוימות במהלך וסת) מלווה בהתקשות של הבטן והיא נהיית כאילו כדורית יותר, לפעמים עם קצת קושי לנשום נשימה עמוקה. אם את בהריון מתקדם (איזה שבוע את?) אז בהחלט יש תנועות שהן בעצם התמתחויות של העובר החביב הזה שנלחם כבר בקירות הרחם הקצת צפופים לו. מעולה! הוא מפתח את טונוס השרירים שלו. אז באמת תוכלי לחוש מעין לחץ או מתיחה באזור מאד מסוים בבטן. למס' שניות. אבל לא כל הבטן מתקשה.

והאמת? איך בדיוק ממש יודעים? לא תמיד תמיד יודעים. מה זה משמעותי בשלב הריון מתקדם? ( בתנאי שהוא אכן מתקדם) אם הצירים לא רבים ולא סדירים ולא מלווים כאב מיוחד, בהריון מתקדם הם רק לתועלת. אם הם מתרבים- רצוי בכ"ז לעשות מוניטור לראות שעוברצ'יק חש בטוב.

רפלקס של הקאה- נפוץ שחוזר בסוף הריון כאשר הרחם הגבוהה לוחצת על הקיבה. אולי אין לך צרבות??? ( יש מחיר...) להמנע מפעילות אחרי אוכל, בטח לא להתכופף, רצוי גם לא לשכב מיד אחרי האוכל אלא לשבת , ארוחות קטנות לעיתים יותר קרובות עדיפות על פני סעודות גורמה. פחות שומני יועיל ג"כ  (תמיד)

כאבי גב בזמן נהיגה- לגלגל איזה חתיכת בד, או לקחת גרב ולהשחיל לתוכה כמה כדורי טניס ולשים רצוע מאחורי האזור הכואב בגב התחתון. והפתרון הטוב , כדבריך, להמעיט בנהיגה

הברקסטונים- אם זה באמת מה שהם- קורים הרבה הרבה בצד ימין למטה (לא בירכיים או במפשעה, אלא פשוט למטה בבטן).

ועוד משהו שקשור- הרבה פעמים אני יכולה להרגיש איפה העובר נמצא- איפה הבטן קשה יותר ואיפה היא יותר רכה (כמובן, זה משתנה הרבה במשך היום). והרבה הרבה פעמים אני רואה גם את הבטן זזה. כלומר, ממש זזה. זה משהו נפוץ?

אגב, אני שבוע 31

נראה לי שאין לי צרבות, למרות שאתמול הייתה לי בעירה (שריפה) בגרון... זה לא נראה לי צרבת, אבל זה היה לא נעים.

ונראה לי שכאבי הגב זה בגלל שלא כל הגב שלי מקבל תמיכה. שמתי לב לזה כשישבתי על כסאות בבתים שונים. אבל אני לא מבינה איך זה מפריע גם בנהיגה. אולי כדאי שאוסיף שם כרית או משהו...

אם זה מתחיל לכאוב כדאי ללכת בהקדם למרפאה להבדק

את צריכה לאכול במנות קטנות מאד, אבל יותר פעמים ביום, זה יעזור לך עם הרפלוקס. גם להתכופף כמה שפחות וכמה שפחות להרים דברים.

אחותו הסבירה לך מאדצ יפה לגבי צירים מדומים. אבל עוד דבר אחד. מה זה "רק בצד אחד של הגוף"? כדי לישון בשקט, אני ממליצה לך לגשת לרופא (אפשר גם לכללי) שיבדוק, אם לא מדובר בדלקת התוספתן. בהריון הוא מתנהג אחרת ולא טוב לפספס אותו.

קשה לי לאכול יותר מדי ארוחות ביום (כי אז אני מרגישה שביחד עם השתיה, יוצא שכל היום אני אוכלת), אבל אשתדל.

ואולי אלך לרופא בהזדמנות. היום לא היו לי בכלל התחושות האלו, אז נראה.

ועוד משהו... יש לי נטיה לפתח קשיי נשימה בערבים/לילות. מה אפשר לעשות עם זה? (מעבר ללחכות שזה יעבור... זה קצת מכניס אותי לחרדה כשזה קורה).

כמה זה מוכר ומציק! בדיוק אותן תחושות שאת מתארת!

אצלי השתי כריות יעילות רק אם הן נמצאות מתחת לחזה ממש ולא מתחת לצוואר - אחרת היא רק מחמירות את הקושי לנשום.

לשכב על הצדדים יכול לעזור לגבי הנשימה. וגם להרים את הראש ולפתוח את בית החזה (ידיים לצדדים וכד')

והכי חשוב - להרפות ולהרגע ולקחת נשימות ארוכות. אני גיליתי על עצמי שהלחץ והחרדה שזה היה מכניס אותי אליו היה רק מחמיר את הבעיה. כשאני מרפה ונושמת עמוק, אני לפעמים מגלה שזה סתם לחץ מוזר בחזה - והנשימה דווקא די תקינה...

וגם - אני תמיד משתדלת לזור שזה עובר - כמ שזה עבר בפעם הקודמת

חיפושית- לפעמים זו פשוט תחושה שאני מכניסה פחות אוויר מכרגיל, ואז זה מלחיץ אותי (ואין ספק שהחרדה לא עוזרת, למרות שההבנה הזו לא תמיד מונעת אותה...).

ותודה על העצות. אשתדל לזכור אותן לפעם הבאה

ויפעת- הרעיון של הכרית הוא באמת טוב. צריכה לזכור לקחת אחת לאוטו...

ואין לי צרבת, נראה לי. אני כמעט שלא אוכלת מטוגן או מתובל. פחות הסגנון שלי...

שבת שלום!

לגבי הרכב אולי להניח כרית מאחורי הגב?

לגבי הצרבת,להפחית מטוגן ומטובל מידי..לישון עם 2 כריות מתחת לראש.

תרגישי טוב!

אז מסתבר שהיתה לי סיבה לדאגה.  עברתי US נוסף-שבועיים לאחר הקודם, והסתבר שהעובר הפסיק להתפתח והדופק נעלם.  המסקנה שלי היא שצריך להתייחס לאינסטינקטים ולא לחשוב רק בצורה ראלית.

אין מילים

שיהיו רק עדכונים משמחים!

בע"ה בשורות טובות בקרוב!!

ושתחזרי לפורום שלנו מהר..

אין כמו התחושות והאינסטינקטים של אמא..

לא נעים בכלל...

חיבוק חזק חזק.

אם תרצי לעדכן או לשתף יותר, אנחנו כאן.

אם בשלב כזה היא תכננה טיול...

ואח"כ 40 דק לידה...

הלוואי על כל נשות עמ"י היקרות, הריון ולידה שכאלו...

תמסרי לה מזל טוב!!

ושלא תעז בחום הזה לצאת עם עולל כ"כ קטן לטיולים..(זה בטח התכנון הבא).

סיפור מצחיק,נחמד העניין..

זאת לידה ראשונה שלה??

וכמה זמן היא סחבה בבית?

שתי הפעמים שלקחתי-

שבוע ללא דימום אח"כ שבוע דימום קל ואח"כ מעט הכתמות שהלכו והתמעטו

אם לקחתי לא מדויק- שכחתי בערב מספר פעמים ולקחתי בבוקר- אז יש הכתמה, לפעמים.

סה"כ גלולה ממש נסבלת.

בשביל לדייק- אני שמה תזכורת בפלאפון. בשבת- תבקשי מבעלך שיזכיר לך...

אבל הכי חשוב, אל תילחצי מלמנוע הריון, זה רק בשביל לאסוף כוחות... את לא מכונת הריון....

1.לרוב הבנות יש דימומים.

2.הדימום יכול להגיע בחודש הראשון.

3.מתי הכי נח לך לקחת? את מתעוררת בשעה קבועה?

תזכורת בפלאפון..גם בשבת ואז זה מתנתק.

לגבי מניעה גם לפי ההלכה אישה יכולה שנתיים הפסקה הגוף עבר טרואמה..ואת צריכה לפחות שנה לתת לו להתרפא,וגם לתינוק הקטן לינוק..ולגדול עם אמא בריאה..

גם גלולה להנקה, אהל איכשהו עושה פחות דימומים לרוב הנשים.

כל אישה והגוף שלה וא"א לדעת מראש, אבל כך אומרות השמועות...

ראשית, כל מה שאני אומרת - ממה שלמדתי ממכון פוע"ה כמובן שאיני פוסקת וחובה לשאול רב!!!

1. לא ברור יחסיות הנשים הסובלות מדימומים כי: א. נשים שאינן דתיות שרואת הכתמה קלה פעם ב10 ימים לדוגמא, לא תגענה לרופא לדווח על דימום לא סדיר...  ב. לא ברור אם דימומים לא סדירים נובעים מנטילה לא מדויקת.    בכל מקרה, ב"תנאי-מעבדה" ( נשים שנבדקו אבל גם לקחו מדויק להפליא) אחוז ההכתמות רק מעט יותר גבוה מהפמולן הזכור לטוב שהיה לפני כעשור. כך שלרוב כנראה שבסדר. העניין הוא שבציבור הדתי ה" רוב" הזה מסכן מיעוט לא מבוטל של נשים ( כ20 אחוז כנראה)

2. לרב הדימום בעיקר בהתחלה ואח"כ מסתדר, שוב, בתנאי של נטילה מדויקת. נשים שכבר קיבלו וסת- יש להתחיל ביום הראשון של הוסת לקבלת יעילות מקסימלית וסיכון מינימאלי להכתמות.

3. טוב... איך לזכור? (כי חובה לזכור) חוץ מתזכורת בנייד- לא יודעת. אף אני גרועה בזה . (ואל תשאלי מה היה לי בגלל זה עם הסרזט) שעה קבועה היא עד 30 דק' לכאן או כאן, תמיד רצוי חפיסה בבית, חפיסה בתיק...

4. לעניין מניעת הריון- כמו שאומרים במכון פוע"ה - לפעמים מניעתה היא קיומה ( של המצווה ללדת...) כי אשה וגם משפחה צריכים לאסוף כוחות כדי לגדול היטב וכפי שיש מצווה ללדת יש מצווה לחנך ויש מצווה לשלום בית.

לעניין המיקרולוט שהציעו לך- בד"כ ירשם רק אם סרזט לא הלך טוב מכיון שאינו משווק דרך הקופות לדעתי הוא יקר בהרבה.(במקרים חריגים של אי התאמת 2 התרופות ניתן לקבל אישור לפמולן נקרא טופס 19 ואפשר לקנות בבתי מרקחת העושים יבוא אשי.יש כמה בתי מרקחת של הכללית שמוכרים. אבל זה באמת חריג)

קיימים אמצעים אחרים המותרים גם הלכתית: נרות גלובן,קוטלי זרע,  יעילותם לטעמם של רופאי נשים ( המעדיפים מניעה באחוז גבוה ביותר) היא לא מן הטובים ביותר. במכון פוע"ה ממליצים לשים 2 ביחד נותן מניעה טובה. לא להתבלבל בינן לבין ספוגיות משום שספוגיות קשות יותר הלכתית משום שיש בזה גם אפקט של מניעה מכנית ואז נכנסים לספק הלכתי גדול בהרבה ( שוב, כל מה שאני אומרת - ממה שלמדתי ממכון פוע"ה כמובן שאיני פוסקת וחובה לשאול רב!!!)

ובמקרים ממש חריגים כן נותנים גלולות במעלות מינון אסטרוגני נמוך, בעיקר אם מדובר בתינוק מעל 6-8 חודשים שאז ההנקה פחות מושפעת הורמונלית ויותר מושפעת מיחס של ביקוש- היצע. (המקביל לגלולות שלא צריך לזכור היא טבעת חודשית המפרישה הורמונים , רק להסיר לפני טבילה או בדיקה)

בהצלחה, שתזכי לאגור הרבה כח ובשמחה לקראת הבא בתור בעזרת ה'

במכון פוע"ה אמרו שקוטלי זרע זה מותר הלכתית? אני הבנתי שלא משתמשים בזה. ואל דאגה, בעלי שואל את הרב שלו כל מה שצריך, לא נסתמך על דברים שאמרו. תודה רבה על התשובה המפורטת והעידוד!!

למישהי יש את העגלה של מוצי? המלצות? יתרונות/חסרונות??

אם לקנות לפני או אחרי - זה תלוי במנהגים. אנחנו לא קנינו כלום לפני הלידה. בגדים היו לי מיד שניה, סלקל לקחתי בהשאלה ומיד אחרי הלידה קנינו.

מה שתרצי לקנות מיד אחרי הלידה, צריך ללכת לפני כן לחנויות ולהחליט מה את רוצה, כדי שלא תתחילי להתרוצץ אח"כ.

עריסה לוקחים מגמ"ח, או משכיבים אותו איתך במיטה או במגירה מרופדת. אחרי כמה חודשים אפשר לקנות או להשיג מיטת תינוק.

שידה - לדעתי מיותר. ממילא לא השתמשתי במגבונים אלא שטפתי בכיור, כך שתמיד סידרתי לי בחדר האמבטיה איזו פינת החתלה מעל מכונת הכביסה וכד'. מה שכן עשינו עם הולדת התינוק הראשון זה להשיג ארון (כמובן, לא מיד ראשונה...) ולהציב אותו בחדר הנוסף שהיה לנו.

בקשר לעגלה - נראה לי שהכי טוב למצוא משהו ב"אגורה" או מחברה (בטוח יש לך חברה\שכנה\גיסה שהילד שלה כבר בטיולון ועגלת השכיבה בבוידעם), ואחרי שאת מתאוששת ועושה כמה טיולים, לבחור. כי יש כל מיני דברים שרק אחרי הלידה מבינים כמה הם חשובים.

אמבטיה (אפשר לקלח גם בגיגית גדולה), מעמד לאמבטיה (אם קשה לך לשבת על הרצפה), חיתולי בד, בגדים להתחלה, טיטולים, וכו' וכו' - את כל זה בעלך יוכל לקנות בזמן שתהיי בבית הרפואה, או שתשלחו איזה אבא או אח.

בגלל ששאלת מה חובה ולא המלצה, כתבתי בהנחה שיש לכם תקציב מוגבל של זוג צעיר. 

בגד לצאת איתו מבית החולים. הוא לא צריך להיות יפהפה, אלא פשוט משהו לשים עליו,

ושיהיה לך נוח להלביש לו אותו ולא מסורבל.

טיטולים, מגבונים, חיתולי בד, משחה נגד תפרחת טיטולים

ולהשיג כיסא תינוק לרכב בו תוציאו אותו מבית החולים. יש בתי חולים שלא משחררים בלי לראות שיש כיסא בטיחות.

עריסות לשלושה חודשים הראשונים הכי מומלץ לקחת מיד שרה, תבררו איפה הסניף הקרוב אליכם.

כל השאר - לא לחוץ.

לעניות דעתי אין שום צורך בשמפו וסבון לתינוק, עד השלב שהוא מתחיל להתלכלך. זה סתם חומר כימי מיותר. גם שמן אמבט לא ברור לי בשביל מה.

במקום אלכוהול לטבור השתמשתי בשמן לוונדר.

ושכחתי לציין שגם עם מנשא, עוד יותר מעגלה, חשוב להתנסות לפני שקונים.

תודה לאור שהשלימה את הרשימה...

מלבד כל אלה, צריך גם דברים בשבילך, אמא לעתיד:

פדים להנקה, פדים לדימום (מהענקיים והעבים, ואחרי לידה מאוד חשוב שיהיו נעימים, לא כמו הדקים של אולווייז), כדאי זרעי פשתן - לטחון ולאכול עם יוגורט, סגולה נגד עצירות, ובכלל שיהיו בבית דברים שאת אוהבת לאכול ולא מצריכים הכנה.

ואם רוצים , אחרי חיטוי באלכוהול- לבנדר

לשימוש כשהילד פולט,כדי להתכסות כשמניקים וכו..

את הבד אני אוהבת לשים מעל הסדין שלהם ככה לא צריך להחליף כל יום סדין כשהם פולטים והכל מתלכלך רק מחליפה את החיתולי בד וזהו!

כדאי לקנות חבילה של כל אחד אאל''ט באים 6 חיתולים בכל אריזה כי זה מתלכלך הרבהוהם כל הזמן בכביסה שלא יהיה מצב שתתעקי בלי..

אני קניתי הרבה דברים לפני אבל לא הבתי לבית טוב חשבתי שאני אלך את התואמים בשבוע 31 הייתי בלחץ איך אני אסתדר עם הכל.. אז קניתי עגלה ומיטה ושידה גדולה מאד שמשמת אותי כי אין להם ארון ואצלנו ב''ה הכל כפול

אבל בהחלט אפשר להסתדר בהתחלה עם עריסה של יד שרה/גמ''ח

כדאי להצטייד ב4 חליפות לימים הראשונים מהרגע שיוצאים מהבי''ח, חיתולי בד סדין לעריסה טיטולים מגבונים משחה אלכוהול לטבור ניראה לי שזה הכי בסיסי אם אזכר בעוד משהו אוסיף בהמשך

העיקר שיהיה בשעה טובה ומוצלחת ובמזל טוב!!

אין לי מה להוסיף על קודמותי לגבי ההתארגנות לשלב של אחרי הלידה בעז"ה.

האם חשבת על התיק ללידה?

יואו, אני מרגישה מפגרת שאני שואלת. אבל ברצינות:

חיתולי טטרה ופלנל, מה ההבדל בניהם? ולמה משמש כל אחד?

ומה זה תיק ללידה ומה יש בו?

בקיצור, פלנל הוא יותר לחורף וטטרה יותר לקיץ, אבל זה לא באמת משנה.

הוא יותר נעים למגע ולכן אני פורסת אותו במיטה של התינוק וגם על המזרון של העגלה, כך אני לא צריכה לכבס את המצעים או המזרון כל יום- שבוע.. אני רק מחליפה את חיתול הפלנל. (= בדיוק כמו שכתבה Avrechit...!)

חיתול טטרה- הם הידועים, הפשוטים, שמשתמשים בהם לניגוב הפליטות/ כיסוי התינוק (במקום שמיכה בקיץ)/ להצל על התינוק משמש וכדו'...

מקווה שההבדל קצת יותר מובן עכשיו.

כדאי שבשבועות שקרובים לתאריך המשוער יהיה לך תיק מאורגן שתקחי איתך לבית החולים ללידה ולשהות במחלקה אחרי הלידה. בטח נשים כאן יתנו לך עצות ורעיונות טובים משלי, אבל בכ"ז- (לא לפי סדר עדיפויות...סתם מה שעולה לי בראש)-

מסמכים שקשורים להריון, תעודת זהות שלך, מעט כסף, מצלמה, תהילים, סידור.

אוכל יבש (קרקרים וכדו') לבעל ו/או בשבילך לשלב הצירים שיכול להיות ארוך... (מאחלת לך שלא) בקבוק מים קטן. 

טישיו, מגבונים (יש בתי חולים שלא כ"כ נדיבים לגבי מגבונים לתינוקות)

חזיית הנקה, רפידות, תחתונים נוחים, תחבושות גדולות (אומנם מקבלים בבית החולים, אבל אני אהבתי לקחת איתי).

שמפו, סבון נוזלי (יש גם סבונים מיוחדים לאחרי לידה. מאוד כייפיים). אני לא לקחתי מגבת והשתמשתי בזו של בית החולים, דאודורנט.

כיסוי ראש נוח ונחמד, איפור אם את רגילה

לי יש חלוק עם כפתורים שאני שומרת ללידות ומאוד נוח לי להסתובב איתו ולא עם החלוקים של בית החולים (ככה אני מרגישה קצת יותר טוב עם עצמי), אבל ממש לגיטימי להסתובב עם החלוקים של בית החולים... - מה שנראה לך...

קרוקס וכדו'.

אם נוסעים לבית חולים לפני שבת- כדאי להוסיף דברים שצריך לשבת ...

לקראת שבת כדאי להוציא את המוקצה כדי שאם צריך לנסוע בשבת לא תטלטלו מוקצה בטעות...

מקווה שלא הלחצתי. זאת לא היתה הכוונה, אלא רק לעזור.הרעיון הוא שלא תצטרכי לחשוב על התיק כאשר את עסוקה כבר בצירים וכו'.

בסה"כ גם אם לא מאורגנים ב- 100% - מסתדרים בעז"ה!!

תודה רבה לכולן.

ובשורות טובות לכולנו

או לחץ של העובר על עצבים.

כדאי גם אולטראסאונד לשחלות- לראות מה שלומן.

אולי התינוק יושב מאוד נמוך..

תשבי על כדור זה יכול להקל עליך..או על אסלה..

תרגישי טוב!!

יום שלישי.. קדימה אני רוצה לשמוע דברים טובים שהיו השבוע...

למרות החום =)

הבן שלי חזר אתמול ללימודים וחזר מרוצה מאד ( אפילו שהוא כבר לא בכיתות הנמוכות...)

שלשום בערב עטפתי עבורו את הגמרא הראשונה שלו ומאאד התרגשתי

ביתי בת השנה+ 3 מתחילה לפטפט!!! כלומר עד עכשיו היא קשקשה בלי הרף בצורה מבדרת ברמות מטורפות , אבל פתאום הקשקשת מקבלת משמעות. היא מושיטה לי חפץ ואמרת "קה" ואני מטווווורפת על הגיל הזה.

אתמול גם קבלתי ממנה נשיקה ראשונה. מתוקה שכזו מצמידה שפתיים ומניחה על הלחי שלי, מחזיקה את הפנים שלי בין שתי כפות ידיה ו"מנשקת", ו"מנשקת"

עוד שבועיים מסתיים החופש!!! ( ואצלי זה דבר טוב)

עובדת שאיתי בעבודה שעשויה להיות ממורמרת ולא נעימה, התייחסה אלי היום יפה וברצינות. הפתעה טובה בהחלט.

השארתי הבקר בית מ-ב-ר-י-ק שהצלחתי לנקות אתמול בלילה.

כן,החופש עוד מעט מסתיים,היה כייף ומתיש..

שיגרה זה רע?!

הבן שלי בגמילה ועשה לבד קקי ופיפי..בהחלט מרגש!!

קניתי חזית הנקה חדשה

בעלי התחיל את הלימודים אחרי חופשה של שבוע והיום לראשונה

הוא בבית עד אחת! מה שאומר שאוכלים צהריים ביחד!

ושתבינו שהבית הזה לא יודע מה זאת א.צהריים, רק לפעמים בוקר וערב(יותר מדויק לילה).

קמתי יחסית מוקדם (כי יש בשביל מי) והקטנצ'יק לא מפסיק לבעוט עוד מהלילה

אפילו כשאבא שלו שם את היד!

ואתמול עשיתי יום אפיית נישנושים ולחמניות, אז היום אני מרגישה ממש בלעבוסטע

כי הבית מלא דברים טעימים

אפשר גם להצטרף???

לא הקאתי כבר הרבה זמן!

עשיתי כמה וכמה דברים נחוצים וטובים הבוקר, ואני מרגישה טוב עם עצמי לגביהם...

הייתי אצל רופא השיניים שלי אתמול, שהאריך לי קצת אחת מהשיניים (סיפור ארוך), בלי ליידע אותי מראש. [הוא עשה אותה שווה באורך לזו שלידה, כמו שהיא אמורה להיות.] והוא לא גבה כסף אלא אמר שזה מתנה להיריון. נחמד ביותר... (חוץ מזה שהשן קצת מציקה לי עכשיו, אבל נראה אם אתרגל לזה...).

חזרנו מטיול משפחתי קצר.

אפשר לסמן V ברשימת ההספקים שלי- ניסיתי לישון באוהל.

חי... זה כמובן לא הצליח כי סביב הכינרת רותח ובקושי היה אויר- אז נשברתי וישנתי במכונית והיה נהדר לדעת שכולם נהנים שם בחום ואני נהנית בוקר וזה בסדר גמור.

הילדים היו מקסימים בנסיעה,

כל האתרים היו ממש ממש "מאווררים"- ללא לחץ ועומס.

ביקרנו את הדודים האהובים.

צחקנו, שרנו, פטפטנו בלי סוף, התפללנו אצל רבותנו הצדיקים  וכמעט ולא התעצבנו על כלום.

היו יומיים וחצי נהדרים

תודה לך ריבון עולם על המשפחה האוהבת, הארץ המרתקת והמגוונת, הכבישים הסלולים, המכוניות והגלגלים, ועל המים.

היום הייתי בטיפול מכין לקראת הלידה (אני אספר לכם איזה טיפול אחרי הלידה בע"ה)

והיה ממש כיף ומחיה, ומשחרר, ומזין את הנפש, ונעים, נעים נעים!

התהליך התחיל ביום שלישי ניראה לי שזה ייסתיים היום

במסגרת חיפושים נרחבים אחרי דירה נורמאלית במחיר סביר אתמול מצאתי אחת שניראת לי מאד מתמיאה

אבל העיניינים התגלגלו אחרת ובסופו של דבר אלך לראות אותה היום... אהבתי את הסביבה העובדה שיש לי משפחה קרובה יש תחנות אוטובוסים באיזור לנו אין רכב אז מתניידים באוטובוסים וזה היה די חשוב שלא צריך לחצות חצי שכונה ברגל כד לתפוס תאוטובוס בבוקר ולצאת חצי שעה לפני מהבית

וממין השמיים מסתבר שאנחנו מכירים היטב את המשפחה השוכרת והם מכירים אותנו וזה מאד נחמד.... במיוחד לאחר החויה שעברתי בדירה הנוכחית שבעל הדירה פשוט בנאדם מעצבן לא מתחשב ושום דבר לא מעניין אותו ואנחנו סה''כ משלמים לי טוב ובזמן ושמורים לי על הדירה אתמול היה לי יום לא פשוט ממש נכנסתי ללחץ אבל לקראת סוף היום בעלי הנשמה מאד הרגיע וזה עוד משהו שמשמח אותי ב''ה תמיד יש לו את המילה הנכונה בשבילי

ואז מצאנו את הדירה הזאת שד' ינחה אותנו וימצא לנו את מקמומנו את הבית איפה שנוכל להקים בית מקדש מעט ולגדל את ילדנו בקרוב ובקלות אמן!

חיבוק ענק ענק ורפואה שלימה.

טוב ששיתפת

פעמיים כי טוב... מצפה בכליון עיניים לראות מה תצליחי לדוג

אין ספק, שק כבד קבלת השבוע. הרבה מנוחה והרבה להתחמק מכל מה שלא חייבים  (חייבים ת'חתונה?)

רפואה שלמה במהרה !!!

מי יודע? אולי זה במקום הצירים?

מה את מעדיפה?

ועכשיו ברצינות: ההריון האחרון עבר עלי נ-פ-ל-א! חוץ.... מהחודש התשיעי. היה כואב! כואב לעמוד, כואב לשבת, וכמובן כואב ללכת. אז נאלצתי פשוט לשכב חודש שלם.

קשה ומעיק והילדים כבר שכחו מה זה ארוחה חמה.

אבל מה? ילדתי 10 ימים לפני החופש הגדול ו....באורך פלא ממש לא הרגשתי שאני צריכה לנוח ולנוח ולנוח....

היום בדיעבד אני יודעת שהקב"ה כאילו אמר לי "אם לא תנוחי לפני הלידה -אני אגרום לך לנוח".

יעני: אם לא ילך בטוב...ילך ב....

מי יודע, אולי גופך חייב את המנוחה הזאת לפני הלידה... אולי

אבל בכ"ז מאחלת לך החלמה מהירה... 

קודם כל קבלי חיבוק גדול..

אולי אפשר לדחות קצת את הסידורים..או ללכת לנוח קצת אצל ההורים

את בטוחה שאת חייבת ללכת לחתונה במצב כזה? ושאי-אפשר לדחות את הסידורים שדיברת עליהם? את צריכה יותר לנוח ולשמור על עצמך! וגם לבעלך חשוב כמה שיותר מהר לחזור לכושר! אני חושבת, שהם צריכים להבין אותך, גם אם זה אנשים מאד קרובים - ובמיוחד אם זה אנשים מאד קרובים! אם לא, אז תחשבי, אולי יהיה לך קל יותר אם במקום שתסעי לחתונה, תזמיני את הצעירים לשבע ברכות? אולי זה יהיה קל יותר? כמובן, לא תתחילי בבישולים גדולים וכו', כי את צריכה כמה שיותר לשכב ולא להתרוצץ! שמישהו יבשל עבורך או שתקני משהו מוכן. העיקר - ברכה ושמחה, לא אוכל.

איך ההריון? והרגל? ובעלך? והשיניים? והחתונה?

איך שרדת את הימים החמים האלו?

מקווה שאת כבר בסרט אחר שמח וקל יותר למרות עומס החום הצפוי.

שולחת משב רוח מרענן מהסלון הממוזג.

ברוך השם, בעלי עדיין לא מרגיש טוב - זה נראה כמו התקררות רצינית. אם למישהי יש רעיון איך להקל עליו ולעזור לו להתרפא מהר יותר - אני ממש אודה לה!

הרגל עוד לא הבריאה לגמרי, אבל זה הולך ומשתפר מיום ליום - במיוחד כשאני לא מאמצת אותה.

לגבי החתונה - זה של חברים של ההורים שלי שאני ממש אוהבת - לא קרובים וממש לא הייתי חייבת ללכת, אבל ממש רציתי

ואני שמחה שהלכתי - כי זה הוציא אותי מהשגרה הלא מלבבת של מיטה-מקלחת-מחשב. וברוך השם שיש לי אחות מקסימה שבאה לקחת אותי במיוחד מהביתכדי שנהנה יחד בחתונה!

ואני מודה למרות הכאב ברגל - כי הייתי צריכה ללכת עליה הרבה - ממש נהניתי עם כל המשפחה שלי.

זהו.

בעזרת השם שבעלי ירגיש טוב יותר, ושהחום הזה כבר יעבור, ונחזור לשפיות

תודה רבה רבה על התמיכה. אתן לא יודעות כמה זה עודד אותי!

ועוד יותר כיף לדעת שבכמה משפטים אפשר לעודד חברות נעלמות .

את לוקחת את הדברים בצורה בריאה ופרופורציונלית ולגבי בעלך- אמא שלי רוראת לזה "תסמונת הגברים המתפנקים" - סתתם

קודם כל, תרגישי טוב!

לגבי הברזל, יתכן, ופג תוקף, אז תגובה שאת מתארת סבירה ביותר, צריך לזרוק אותו.  יתכן, זה ברזל סינטטי (מקופת חולים), הוא עושה בעיות במערכת העיכול לאנשים רבים גם ללא הריון, כל שכן בהריון ועוד בשליש הראשון! במקרה כזה, תקני ברזל רך בבית הטבע. יתכן, וברזל  לגמרי בסדר ואת פשוט מאד רגישה אליו בגלל שאת בשליש הראשון של ההריון.

לגבי חולשתך, חשוב להבין, מה מקורה. יתכן, שהיא בכלל לא קשורה לאנמיה!

תעשי בדיקות דם כלליות, לראות אם הכול בסדר (אולי יש לך איזו מחלה זיהומית שאת לא מודעת לה?), בדיקה לסוכר בדם (אולי נפל לך סוכר?), תבדקי לחץ דם (אולי נפל לך לחץ דם?)... בקיצור, גשי לקופת חולים לבדיקות. ולשבוע ימים תכפילי מינון של ויטמינים להריון (פרנטל) שאת לוקחת. כלומר, מינון כפול מהמומלץ. אבל רק לשבוע! קחי גם ALSEFA MOOD, לפי הוראות היצרן. תשתי כוס מים או תה מתוק בכול שעה. ותדאגי לישון - לפי דרישות הגוף.

ותחזרי עם תוצאות הבדיקות.

וכדי לא לחזור על דברים פעמיים, רק אשלח לך חיבוק. זה עוד יעבור, התקופה הלא-קלה הזו...

עוד כמה שבועות ותרגישי טוב יותר. וזמן עף. בדרך כלל, בשליש השני של ההריון יותר טוב או אפילו פשוט טוב!

תסתכלי, אולי יש כאן משהו, שיעזור לך:

http://www.yaelclinic.co.il/בחילות-בהריון.htm

לגבי הבן שלך, עדיף שלא יראה אמא שלו מקיאה, אבל לא תמיד אפשר לעשות זאת. בכל מקרה, את ובעלך יכולים להסביר לו, שאת מרגישה לא טוב, אבל זה יעבור. לא נורא, את לא צריכה לאכול את עצמך בגלל זה.

תרגישי טוב וששלב זה יסתיים לך כמה שיותר מהר!