שרשור חדש
טריגר לידה- מלחמה. אולי תוכן קשהאנונימית בהו"ל

היי, לא רוצה להפחיד אף אחת אבל כן רוצה לפרוק את הפחדים שלי ואולי למצוא להם מענה ולהרגע

אז תמשיכי לקרוא רק אם זה בסדר לך

אני מאוד מפחדת לקראת המלחמה שבאה.

בע"ה צריכה ללדת אחרי פסח ויש לי חוזר וודאות נורא לגבי איך המצב יהיה.

כשמדברים איתי על הלידה אני בכלל לא בראש, מרגיש לי מיותר להתעסק בזה כי בכל מקרה יכול להיות שלא אוכל להגיע לבית החולים. לכן זה לא משנה אם אתכנן אפידורל או לא, או אבדוק לאיזה בית חולים להגיע

 

אני מפחדת שלא אוכל באמת להגן על התינוק, שאהיה בחרדה אמיתית תוך כדי הלידה ואחריה בשאלה הכי פשוטה - האם אנחנו מוגנים ובטוחים? האם יש ל"ע סכנת מוות בכל רגע ח"ו?

אציין שבשמחת תורה היינו בבית, בדרום, בלי ממד והסתגרנו כל השבת אצל שכנים כי אמרו שיש מחבלים בישוב

בעלי גויס מיד ונשארתי עם ילדה קטנה ובתחילת הריון בחרדות מטורפות

נסעתי במוצאי שבת להורים והיתה נסיעה טראומטית מאוד. אמרו שיש מחבלים על הכביש ולא לעצור גם כשיש מעלינו מלא טילים ואזעקות ואנחנו מרגישים את הדף הפיצוצים עלינו תוך כדי נסיעה מטורפת.

כך שכשמדברים על היקף הרקטות שעלולות להיות מהצפון אני לא מבינה איך יתאפשר להגיע לבית חולים.

או בכלל למקום מוגן

 

אני חרדה על החיים שלי ושל המשפחה שלי.

אני גם לא במצב פיזי לרוץ, או להחזיק את הבת שלי יותר מדי. הכל יותר איטי ומסורבל וכרגע זה בא לרעתינו.

מאוד מפחדת ללדת לבד עם אזעקות ברקע.

חוששת לבריאות הפיזית ןהנפשית שלי ושל התינוק

 

מוסיפה שלפני כמה חודשים התחלתי לקחת כדורים נגד חרדה שממש לא עשו לי טוב.

רק ישנתי ולא הצלחתי לתפקד בכלל בבית ובעבודה והפסקתי לקחת.

רופאת הנשים אמרה לי זה טבעי ולוקח הרבה זמן לגוף להסתגל, אבל באותה נק' הרגשתי שהמצב הביטחוני משתפר ומאפשר לי להתנהל גם בלי הכדורים והפסקתי.

אם אתחיל עכשיו עד שזה יפעל עליי כנראה כבר אלד

וחוץ מזה, אני רוצה בטחון אמיתי ולא רק תחושת ביטחון

 

 

קודם כל חיבוק גדול! אולי בקרוב

ועוד אחד חזק!

לא יודעת אם עוזר לך לשמוע, אני לא מאמינה שלא יהיה אפשר להגיע לבית חולים.. אז שיהיה לך בראש שאסותא באשדוד ממוגן, גם חדרי הלידה והיולדות והתינוקיה. אני חושבת שהתקשורת מנפחת ולכן כן זורעת פחד.. אני לא חושבת שהמצב יהיה כ"כ קטסטרופלי.. מציעה אולי ללכת לכמה פגישות ממוקדות לאיזשהו טיפול (אולי cbt) כדאי להתחיל להגיע ללידה בצורה רגועה יותר 

תודה רבה!אנונימית בהו"ל

באמת אנ חושבת ללכת לאסותא בזכות המיגון שלהם, וגם כי אנחנו מהדרום אז זה קרוב אלינו יחסית.

אבל מצד שני, אולי יפנו אותנו למקלט ציבורי? כי אין כאן ממ"דים

ואז איך אגיע לבית חולים אם אהיה רחוקה?

 

ואני חושבת שגם אם התקשורת לא היתה מלחיצה כל כך אני עדיין הייתי מאוד מפחדת מעצם החוויה שכבר חוויתי בשמחת תורה

ולא רואה איך אפשר לעבור אותה תוך כדי לידה

ובידיעה שיש סכנת חיים מיידית

וואי נשמה איזה מצב לא קלבאורות

מה שעברת, אימאלה... מפחיד ממש. ברור לגמרי למה את מרגישה ככה עכשיו.

אם זה עוזר איכשהו, נשים ילדו תמיד, בכל מצב.. והצליחו לעשות את זה. כבר היו כאן מלחמות קשות בישראל ובכולן נשים ילדו. היום אנחנו במצב שב'ה יש לנו עוצמות שלא היו לנו בעבר וגם אנחנו כרגע מאוד בכוננות לכל תרחיש, ממש לא איפה שהיינו בשמחת תורה... אני מאמינה שאם חס וחלילה קורה משהו הגוף מוצא את תעצומות הנפש ותעצומות פיזיות לעשות דברים שבכלל לא דמיינו. זה כמו שלפעמים אנשים אחרי תאונה או משהו מספרים על זה שהרימו משקלים מטורפים או שרדו דברים מטורפים בלי שהמח בכלל יכול להבין איך זה אפשרי. אז תסמכי על עצמך שגם אם חס וחלילה תהיי במצב של חוסר אונים הגוף שלנו מסוגל להרבה הרבה מעבר למה שאנחנו מבינים. ולפרקטיקה, אני ממש ממש חושבת שתוכלו להגיע לבי"ח. אני בספק שיהיה מצב שאי אפשר לצאת מהבית בכלל. אולי שווה אבל לברר אם יש אחות מיילדת באזור שלך שתוכלי שיהיה לך את המספר שלה ליתר בטחון, רק שירגיע אותך שרק אם יש מצב חירום את יכולה ליצור איתה קשר?

תודה רבה!אנונימית בהו"ל

ממש התחברתי למילים שלך והתחזקתי

בגלל זה הצעתי טיפול ממוקד לקראת הלידהאולי בקרוב
ותמיד אפשר עם אמבולנס
מחדדתאולי בקרובאחרונה
נראה שעברת ארוע חריג וקיצוני עם כל האירועים שהיו.. ואת צריכה לדעת בקרוב וזה משפיע.. וזה הכי טבעי שזה משפיע.. בגלל זה אני מציעה לך, לחפש משהו ממוקד לקראת הלידה כרגע, שתכלי להגיע בטוב ללידה 
חיבוק ענק אני ככ מבינה אותךSeven

אני ילדתי אחרי שמחת תורה ומכל המצב שנהיה בשמחת תורה נהיו לי חרדות ומחשבות של איך אגן על ילדיי

ועד היום זה לא עוזב אותי לפעמים שאני איתם בגינה אני חושבת אם חס וחלילה קורה משהו איך אני מרימה 3 ילדים ורצה?? ואני כל הזמן מנסה לתכנן את זה פיזית

שהייתי בהריון כמוך הייתי בכלל בחרדות לא הייתי ישנה בלילה שומעת כל רישרוש ממש סהרורית

מה שלי עזר לצאת מזה זה רק רק אמןנה! הלכתי לרב צדיק שבירך אותי (לקחתי גם את הילדים) ואת הילדים ואת בעלי הוא גם בירך אותי בלידה קלה ומהירה ובאמת הייתה לידה מדהימה

בנוסף לקחתי על עצמי להגיד תהילים יומי קבוע כח זה מסוגל לשמירה ואני משתדלת לעבוד את ה יותר חזק זה נותן לי אמונה וביטחון ורק הז מחזיר לח תשלווץ נפש כל פעם ששאני מפחדת אני שומעת שיעור מחזק כי באמת בתקופה הזו זה מרגיש לי במקסימום שאין על מי להשען רק על אבינו..

עוד משהו שעוזר לי פרקטית בתקופה שנחרשה יותר גדלה אני הולכת קצת להורים אם בעלי לא נמצא

ומתפללת כמו כולנו לגאולה ברחמים ❤️

אה ועוד משהוSeven

לא שומעת חדשות בכלל!   כל פעם שבעלי אומר לי שמעץ שככה וככה זה עושה לי לא טוב

מעדיפה לא לשמוע שמועות של אולי מתי וכמה

תודה! שמחה לשמוע שהיה לך טוב בסוף ב"ה, מרגיעאנונימית בהו"ל
אולי לקחת אופציה להזמין אמבולנס ללידהבאיה
ואז אין לך את הדאגות של הניידות?
זה לא פותר לי את החששאנונימית בהו"ל

הרי אמבולנס הוא לא ממוגן ולא מספק ביטחון לא ממחבלים ולא מירי רקטי

מבינה.. בהצלחהבאיה
האמת היא שנשמע לי שאין מנוס מטיפול משמעותיבן בא לנו

כי לא יעזור שנשכנע אותך שזה לא באמת יהיה ככה כמו הפחדים שלך

בטח אם את בדרום..עדיין המסה תהיה יותר בצפון ומרכז אולי

וגם לא בטוח כלום ולא בטוח שיהיה או באיזה אופן

אני אישית לא מתעסקת בזה בכלל ולא מתייחסת לזה כאופציה אפילו שיש אופציה ואני מודעת להכל

לי זה עדיף כדי לא להתערבב ולפחד


טיפול וכל לעזור לך לנתב את הפחד ולתחם אותו ולמצוא את הכוחות להתמקם נכון יותר


אני ממש מבינה אותך

ולי יש גם פחדים ממלחמה בצפון בעיקר מצד המילואים שוב מחדש ועוד כשבעלי בחזית ואני לבד ובלי מקום להיות

מפחדת ממש גם עליו..

ומשתדלת לחשוב טוב

להעצים את עצמי


וממליצה ממש ללכת לטיפול

יש לך גם מימון אם בעלך גוייס..לא?

אני לא חושבת שצריך כל כך לחשוש ממלחמה בצפוןצהוב

בטח אם את גרה בדרום.

מתפללת מכל הלב על החיילים. אבל האזרחים בעורף לדעתי לא צריכים כל כך לחשוש. אני חושבת שיש לחיזבאללה הרבה פחות יכולות ממה שמפחידים אותנו. אנחנו רואים במה הם משתמשים עכשיו.  אני לא אומרת שזה כיף אבל זה לא יכולות צבאיות שצריכות להפחיד את כל המדינה.

מסכימה איתך במאה אחוזמומו100
אחרי המתקפה שהייתהoo

דבר אחד ברור

שום חשש אינו מופרך כי כל דבר שעוד לא קרה יכול לקרות.

לא צריך לחשוש בהיסטריה ולהיכנס לחרדות, אבל מציאותי לחשוב שיכולים להיות תרחישים קשים.

מסכימה ממשהמקורית
גם לפני המתקפה כל דבר יכול לקרותנק - ניק

ובאמת שהחיזבאללה לא מוכיחים יכולות מרשימות. בגלל המחדל הגדול מפחידים עכשיו את כולם.

 

לפניoo

תרחיש של מתקפה היה נשמע לי (ולעוד כמה אנשים) דמיוני.

עכשיו כל תרחיש יכול להילקח בחשבון. גם חמאס לא הפגינו יכולות מרשימות, הם ״רק התאמנו״, לך תדעי למה מתאמנים בלבנון/ סוריה/ אירן, למה מסוגלים הטילים שלהם ועד כמה אנחנו/ אמריקה מסוגלים ליירט אותם.

נכון ובכל זאתשיפור

אני חושבת שצריך להתכונן למצב חירום לפי הנחיות פיקוד העורף, ומעבר לזה להתפלל לה' ולשחרר.

בתור אזרח פשוט, לחשוש מכל אופציה שיכולה לקרות זה מפריע לתפקוד ולא מועיל.

כל פעםoo
שאני רואה את הביטוי ׳הנחיות פיקוד העורף׳ אני נזכרת באנשים שהקשיבו להנחיות במתקפה ונפגעו.


בכל מקרה כל מה שמפריע לתפקוד אינו מועיל. לי יש חשש מדברים קשים שיכולים לקרות אבל אני מתפקדת כרגיל, אני לא מפחדת להסתכל למציאות בעיניים והמציאות קשה, אבל מבינה שהחיים ממשיכים ולא יעזור לי לפחד, כי אם יגיע משהו, הוא יגיע, עם ובלי פחד.

לא הבנתי מה ההבחנה בין חשש לפחדשיפור

כן, קרו דברים קשים. ויכולים לקרות.

כמו שמחלות קשות ותאונות דרכים קרו לאנשים והם יכולים לקרות חס וחלילה. ובעיניי צריך להיזהר כמה שאפשר, אבל לא לתת לזה לצבוע את המציאות שלי.

ככה גם לגבי אסונות לאומיים, אלא אם כן מישהי רוצה לנסות להשפיע על השלטונות- שזה דבר חשוב מאוד למי שיכולה ומתאים לה. עדיף לא לתת לתקריות האפשריות המפחידות מקום משמעותי בתודעה.

אין הבדלoo
אני חוששת ופוחדת אבל לא נותנת לזה לשלוט על חיי.


מחלות ותאונות אינם מפחידות כמו טרור, לפחות אותי.


לך עוזר להשמע לפיקוד העורף, להתפלל ולשחרר, יש אנשים שזה לא עוזר להם ההרגעה הזו והם חיים עם הפחד ומתמודדים עם חרדות, כל דרך הגיונית במצב הלא הגיוני שקיים.

צודקת, לכל אחת יש דרך התמודדות אחרתשיפור
חיבוק💜שמן קוקוס

כשאני ככה בפאניקה אז בדרך כלל מה שעוזר לי זה לחשוב מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את המצב ולהרגיש יותר בטוחה.

לצורך העניין גם לנו אין ממ"ד ונסעתי בכל קצוות הארץ עם הילדים כשבעלי היה במילואים כדי להרגיש יותר בטוחה.

כל אחת ומה שהיא יכולה לעשות...

לצערי לבנות ממ"ד עכשיו זה פחות רלוונטי.


תנסי להכין את עצמך כמה שאת יכולה והקב"ה יעזור 🙏🙏🙏

חיבוקדפני11

מזדהה בהרבה מהדברים שכתבת.

התחלתי טיפול בדיוק לא מזמן... לקראת הלידה, לקראת החזרה לסבב נוסף של מילואים...

וואלה משמעותי לי מאוד.

ממליצה בחום

 

ובקטע פרקטי..

תאמת אני ממש לא חוששת שזה יהיה ברמה שלא נוכל לנסוע לבית חולים.

לדעתי התקשורת באמת ככ מלחיצה, וסתם.

תראי כמה ניפחו את הראש על תגובה אירנית.. בינתיים לא היה כלום ולדעתי גם לא יהיה משהו ככ משמעתי...

 

שיר שנתקלתי בו....מקרמה

 

 

יש לי כמה כיווניםבארץ אהבתי

דבר ראשון, אני רוצה לצרף פה תגובה מהממת של [@161255|קמה ש.] מתחילת המלחמה, על כל ההסתכלות על פחד.

כמהה ליותר אהובה! - הריון ולידה

ממש שווה לקרוא...


חוץ מזה, בנוגע לחשש עצמו - אני מרגישה שיש הרבה דיבורים על התארגנות לקראת אפשרות של מלחמה, עם כל מיני תרחישים שצריך להיות מוכנים אליהם, כי אחרי שהפתיעו אותנו בשמחת תורה, אז כולנו עוד בטראומה מזה, ועכשיו מנסים 'לתקן' ולהיות מוכנים לכל תרחיש.

כמובן שאי אפשר באמת להיות מוכנים לכל תרחיש. אבל כן יש הכוונה להתארגן גם למצבים פחות שגרתיים, כי לא רוצים שנגיע למצבים כאלו בלי הכנה בסיסית, ואז נצטער שלא עשינו כלום למרות שיכולנו לצפות את האפשרות הזו מראש.

מצד שני, להתכוננות הזו יש מחיר נפשי. עצם הצורך להתכונן גורם לנו לחשוב על התרחישים האלו כאפשרויות מעשיות, וזה מעורר פחדים וחרדות, בהחלט בצדק.

אבל אני חושבת שפה אנחנו צריכים להשליט את השכל. להגיד לעצמנו שכל ההכנות זה כדי ש*אם* יהיה משהו שאפשר להתכונן אליו מראש ולעבור אותו יותר בקלות, אנחנו עושים את ההתבוננות מראש, כחלק מהאחריות שלנו על עצמנו.

אבל זה שאנחנו מתכוננים ממש ממש לא מחייב שמשהו כזה יקרה. וזה גם מה שהמדינה מדגישה כל הזמן - הנחיות פיקוד העורף לא השתנו. רק מזכירים אותן שוב כי דווקא בתקופה כזו יש איזשהו סיכוי שנזדקק אליהן, אז חבל שנצטער אם לא דאגנו לזה. אבל זה לא שיש ידיעה ברורה שמשהו כזה יקרה.

ואחרי כל מה שכתבתי - כדאי לקרוא שוב (או אם לא קראת עדיין - אז פשוט כדאי לקרוא) את התגובה מהממת של קמה ששמתי למעלה.


ובעז"ה שיהין רק בשורות טובות!

אני ממליצה להפוך כל פחד לתפילה. לתפילות שלנו יש כוח, וממש דווקא מתוך תחושת הפחד אפשר להתפלל הכי בכוונה, ובעז"ה שיתקבלו תפילותינו ברצון...

אהבתי את הרעיון של להפוך פחד לתפילהשיפור
סקירה שניהאנונימית בהו"ל

בלוססקי רון (בני ברק) או רוזן דורון (גבעתיים) לסקירת  מערכות שניה?

אחרי שלא מרוצה אצל רופא אחר בסקירה הראשונה... חשוב לי הפעם לדייק

רון בלוססקיאמוס

טכני כזה...

זה לא שלא נחמד אבל גם לא הכי נעים...

רוזן דורוןרשרשרש
נעים ומאיר פנים. מבחינה מקצועית לא יודעת איך הוא
מה הכוונה לא יודעת?אנונימית בהו"ל
היה משהו שגרם לך להתרשם לטובה/רעה או משהו שפחות היית מרוצה בבדיקה?
לא, הוא היה ממש אחלהרשרשרשאחרונה

אבל גם לא היה איזה מקרה מורכב ב"ה, אז אני לא יודעת מה מידת המומחיות שלו.

זכור לי שפעם ראיתי המלצה של פוע"ה עליו, אולי תגגלי

מוקפת בהריונותרק רגע קט

שתי חברות טובות בהריון - אחת אחרי טיפולים ואחת אחרי לידה שקטה.

בצד שלי, גיסה אחת ילדה לפני חודש וחצי, אחת צריכה ללדת כל רגע ובת דודה ילדה אתמול בלילה.

בצד של בעלי, אחיינית שלו בהריון, וגם עוד גיסה אחת.

וכל השפע הזה מסביב מדגיש לי את החוסר. כי אנחנו רוצים כבר יותר משנה, ואני בטיפול מעמיק כבר שנתיים ובחודשיים האחרונים האחרונים אני מתאמצת עוד יותר בטיפול, ועדיין הסוף לא נראה באופק.

פגיעה מינית זה חרא. סליחה על השפה המלוכלכת. זה אפילו מלוכלך עוד יותר.

סוף פריקה.

אהובה אני מבינה אותך כל כך.בידיים פתוחות

הייתי במצב דומה, כל הגיסות ילדו יחד..

ואנחנו עדיין מחכים ומצפים, ומתחילים בקרוב IVF.

ומסביבי חברות נכנסות להריון כבר פעם שניה, גם כאלה שהתחתנו אחרינו..

מצטערת כל כך לשמוע על מה שעברת ועדיין עוברת על כל ההשלכות שלו😔


חיבוק ענק ענק ואיתך בתפילה שיקרה בקרוב ממש ובקלות!!!❤

אם תרצי כמובן מוזמנת לשלוח שם לתפילה ואשמח להתפלל עליכם

נשמה שאת, הלוואי שתבשרו טוב מהררשרשרשאחרונה
אוף, אני לא מרגישה טובאנונימית בהו"ל

וקשה לי עם בעלי.

הוא ממש מתאמץ לעזור. הוא באמת עושה המון.

אבל אני כל כך צריכה קצת תמיכה רגשית, להרגיש שאכפת לו ממני והוא מצטער שאני מרגישה ככה.

ובמקום זה הוא רק מרחם על עצמו כל הזמן, רק מדבר על כמה שקשה לו, והוא כבר לא מסוגל, והוא לא יודע איך נסתדר...


ביום רביעי בערב הוא נסע, וחזר בחמישי בצהריים (נסיעה נצרכת שתוכננה כבר מראש ולא יכולנו לשנות).

אז לפני שהוא נסע הוא אמר לי כמה הוא מצטער שאני לא מרגישה טוב, והוא מצטער שהוא משאיר אותי ככה.

וזה היה כל כך טוב לשמוע את זה ממנו. באמת הייתי כל כך זקוקה לזה.

אבל הוא מסוגל להגיד את זה רק כשהוא נוסע, כשבסוף אני נשארת עם כל הילדים חולה וצריכה להתמודד עם זה...

כשהוא איתי, והאחריות נופלת עליו (אני מנסה לעזור קצת במה שאני יכולה, אבל באמת קשה לי), אז הלחץ מהעבודה הכפולה שיש לו גורם לו 'להתמסכן' כל היום, ואין לו בכלל פניות להתייחס אלי.

וקשה לי...

את מחמיאה לו ומעריכה אותו על העשייה?המקורית

כדי לצאת מהמצב הקורבני, יעזור לו להרגיש שלעשייה שלו יש משמעות רבת ערך עבורך ושהוא מאוד משמח אותך

וגם, אם את רוצה יחס- תבקשי 

תרגישי טוב יקרה❤️

שניכם נשמעים מתוקים וטובים אחד לשניבן בא לנו

תשימי לב שבמה שאמר לפני שנסע הוא באמת נתן לך מה שאת זקוקה לו- תחושה שרואים אותך שאכפת לו שאת חשובה לו


ואם בבית הוא מתמסכן

כנראה שהוא זקוק להערכה שלך באותה מידה שתפרגני שתביעי כמה את מעריכה ורואה את המאמץ לשו כמה הז לא מובן מאליו

אם הוא ירגיש שרואים אותו הוא לא יתמסכן


גם אני כ'הרכשתיצשמאמצים שלי מובנים מאליהם בטעות מצאתי את עצמי מתלוננת..או במילים או פשוט בשדר שיצא ממני


כשבעלי חולה למדתי לומר לו מפורשות - אני מפרגנת לך לנוח .באהבה. אבל אני זקוקה ממך להערכה ומילים טובות בימים האלה יותר מהרגיל.

אפילו שזה מטופש נשמע לבקש

אבל כן זה מה שנותן לי כח

זה לא קל לתפקד בשביל שניים


תודה!אנונימית בהו"לאחרונה

וגם לך @המקורית


אני משתדלת להעריך ולפרגן לו. אבל זה גם לא תמיד עובד טוב.

עכשיו למשל אמרתי לו תודה על כל מה שהוא עושה, והוא ענה לי 'אני לא יודע איך נתארגן לשבת'.

עכשיו, ברור לי שנצליח להתארגן. אנחנו נכין שבת פשוטה, והגדולים גם יעזרו, והכל יהיה בסדר. אבל כל הדיבורי ייאוש האלו מלחיצים אותי ומעצבנים אותי, וזה שזו התגובה שאני מקבלת כשאני מנסה לפרגן לו, זה כבר מוציא את החשק מלפרגן.


ולבקש ממנו שגם יתייחס אלי? גם ככה הוא עמוס מעבר למה שהוא חושב שהוא מסוגל. גם ככה הוא לחוץ בהגזמה. אם אני אייל עליו עוד 'משימה' זה ירגיש לו ממש יותר מידי.

כשהוא אמר לי את זה שהוא מצטער שאני מרגישה ככה לפני שהוא נסע, הודיתי לו ממש, ואמרתי לו כמה הייתי צריכה לשמוע את זה, וכמה קשה לי שכשאני מרגישה לא טוב אני שומעת רק את הקושי שלו. אז בעיקרון הוא יודע. אבל כנראה רגשית הוא לא מסוגל לתת לי את זה מרוב שהוא בעצמו עמוס ולחוץ.

מחשבות של לפני IVFבידיים פתוחות

איייי, מחשבות של לפני IVF.

להתנהל כרגיל כלפי חוץ, אבל אצלי בראש בלאגן. 24/7.

ערבול של אינספור רגשות, תקוות, חששות, פחדים.

אוי הפחדים...

כבר יש תור

רוצים להתחיל בתהליך

וביחד עם זה

אני מתה מפחד.

אולי בגלל שאנחנו "בלתי מוסברים", ומבחינתי IVF זה ה'קלף האחרון' שנשאר לנו.. (כל עוד זה לא קורה בדרך טבעית כמובן. ובעז"ה!)

ויש משהו מפחיד בלהוציא את הקלף הכי חזק שלך.

כי מה יקרה אם זה לא יילך?

אני דואגת, מוטרדת, חוששת.

ונכון אנחנו צעירים.

ונכון אומרים שאין מה לדאוג.

ועדיין..

מתה מפחד.

שגם זה יאכזב.

כל כך רוצה, וכל כך חוששת.

וזה עוד בלי להוסיף את הסיכונים הכרוכים בזה, והשעות הקשות..

אבל לוקחת! וואלה לוקחת הכל רק שיהיה כבר תינוק בריא ושלם בגוף ובנפש, בשמחה ובאהבה!!!!

ואף אחד לא מבטיח לי שזה מה שיהיה.

ואני מפחדת כל כך...


בדקת אנדומטריוזיס?ברכתהודיה

מכירה כמה "בילתי מוסברים" שגילו פתאום על אנדו.

וכן אנדו יכול להיות גם בלי תסמינים

ולגרום לבעיות פוריות

זה מה שקרה לחברה שלי, עד שחברה אחרת אמרה לה לכי תבדקי אנדו

טיפלו באנדו והריון טבעי ב"ה תוך חודש

מה זה טיפלו?YaelL
את מפשטת את זה מידי. אנדומטריוזיס זה לא משהו שאפשר לאבחן בוודאות מלבד בלפרוסוקפיה. אין לזה טיפול סופי, זה לא זיהום שמקבלים אנטיביוטיקה ועובר. בדרך כלל נותנים גלולות ברצף כדי לעזור לכאבי המחזור הקשים שיכולים להיות, לא רלוונטי כשרוצים הריון. לפעמים עושים ניתוח כשיש אנדומטריוזיס קשה. זה לא כזה פשוט.
האמת לא בדקנו כי אין לי תסמינים של זה..בידיים פתוחות
לא ידעתי שיכול להיות בלי תסמינים בכלל..
❤️אם מאושרת

אני יכולה לפרט לך למה את ממש לא צריכה לפחד, ולמה מתמטית אין קשר בין הצלחה ל"קלף האחרון" כמו שהגדרת את זה.

אבל אני מתייחסת למחשבות כאלה כמו לעמלק- אסור להכנס איתן למשא ומתן- רק לגרש אותן!

עמלק בא בהסטוריה תמיד לפני כניסה לארץ/ בנין בית המקדש- רגעים גדולים בחיים,

אז אני חושבת שגם רגעים גדולים כאלה של הריון ולידה של ילדים יהודיים - "מזמינים" את עמלק להגיע,ולכן חייבים פשוט להדוף מחשבות כאלה ולא להתעסק איתן.

חזקי ואמצי! בעז"ה שיבואו רק מחשבות טובות ! שהכל יהיה לכם בקלות ובשמחה.

ותבשרי לנו בשורות טובות במהרה ❤️

תודה יקרה חיזקת אותי ❤בידיים פתוחותאחרונה
נראה לי שאם חס וחלילה הבדיקה תצא מחר שליליתאנונימית בהו"ל

אני אכנס לדיכאון.

 

ב"ה כבר יש כמה ילדים, אבל כ"כ רוצה כבר עוד!!!

 

אני כל כך בלחץ!! כל כך!!

 

הלוואי שהיא פשוט תצא חיובית!!

 

 

הלוואי וכל משאלותייך יתגשמו לטובה!קופצת רגע
אם אני קמה לפיפי בלילה - זה הזמן לבדיקה, או בבוקר?אנונימית בהו"ל
את צריכה את השתן הכי מרוכזשושנושי

לרוב זה קורה על הבוקר אחרי שמתאפקים כמה שעות

מה איתך יקרה?חזקה בעורףאחרונה
חושבת עליך❤️
פוסט חדשאם_שמחה_הללויה

חופש הבחירה.


אמר הרב קוק:


"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד ויש עבד שרוחו מלאה חירות.


הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא,


ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


כמה בחירות יש לנו בחיים! או שזאת רק אשלייה שאנחנו בוחרות ומישהו שם למעלה מושך בחוטים?

לדוגמא בחירת מקצוע, בחירת ייעוד.

וואחד בחירה שאת צריכה לקחת ועוד בגיל צעיר כל כך! ואיך אדע בכלל אם אני לא טועה בבחירה שלי?

וגם בהמשך החיים כשאנחנו מחליטות לעשות שינוי איך נדע שזה מדויק לנו?


נכון יש את המשפט "תבחר בעבודה שאתה אוהב ולא תצטרך לעבוד יום בחייך"?

אז איך אדע שעבודה שבחרתי לעבוד בה היא עבודה שתמיד אוהב? ואם אשתעמם וארצה לשנות כיוון?

ואיך אפשר בכלל להתעסק רק במה שאוהבים? הרי גם בעל עסק שעושה כביכול דבר שהוא אוהב יצטרך לעשות בדרך דברים שהוא פחות אוהב כדי לבסס את העסק.

ואם הוא באמת חופשי? הרי לפעמים עצמאים עובדים יותר שעות משכירים.


אז המשפט שלי הוא: "תבחר בשביל מי אתה עובד ולא תצטרך לעבוד יום בחייך".

בשביל מי את עובדת?

בשביל הבוס? בשביל הלקוחות? בשביל המשכורת בסוף החודש?


אפשר לבחור לעבוד בשביל בורא עולם.


לבחור להיות חופשיה מאנשים,

להחליט שהכל מה שאת עושה, את עושה בשביל בורא עולם.

ואם הרצון שלו שתעבדי במקום מסוים,

את מקבלת את זה בשמחה.


להחליט שיש משהו שאת נותנת בחינם.

וזה היחס שלך ללקחות/למטופלות/ לתלמידים

ואת החסד והשליחות שאת עושה,

את מחליטה לעשות מרצונך,

לא כי מישהו הכריח אותך.

ואת זה אף אחד לא יכול לקחת ממך גם אחרי 120.

מקום עבודה יכול לקצץ במשכורת, להוסיף/לגרוע שעות,

אבל בזה אף אחד לא נוגע.


אז אם כבר לבחור? לבחור בחופש.


חג חירות שמח!



מסכימה ממש. מתוך מחשבה על זההמקורית

היום יצאתי מוקדם מהעבודה

דיי אלופה!! גאה בך מקוריתוש!אם_שמחה_הללויה
תודה גמני חחהמקורית
אין על ההרגשה הטובה הזאת שעשית טת הדבר המדויק!חחאם_שמחה_הללויה
מקסים ככ,תודה רבה שכתבת!!!אוהבת את השבת
באהבהאם_שמחה_הללויהאחרונה
תודה לך על הפידבק♥︎
הריון ראשוןשכחתי שוב

התאריך עוד שבועיים

לא קנינו כלום

לחוצה מפסח והמצב וארגונים ובכלל ממה יהיה ואיך יהיה

אשמח לשמוע מכן מה חשוב לקנות/להזמין מראש

המלצות לעגלה, סלקל, עריסה יתקבלו בברכה

ובכללי סדר על מה חשוב להשקיע ועל מה לא

מה דחוף לעכשיו ומה לא...

באיזה חברה עדיף לעשות את הקניות שילב/בייביסטאר/מוצצים

מרכישה שיש כל כך הרבה מבחר ואפשרויות שפשוט הולכים לאיבוד


קודם כל בהצלחה ומזל טוב!איכה

אם יש לך מישהו שיוכל לעשות לך קניות אחרי הלידה זה משמעותי מאוד... עדיף אמא/גיסה וכו'. ולא בעלך.


את חייבת סלקל כדי לצאת מהבית חולים.

עגלה - היום מאוד ממליצים על ספורטליין (זה כמובן משתנה בין הצרכים שלך, אבל בגדול היתרונות - קלה מאוד לקיפול, קומפקטית, זולה יחסית. חסרונות - לא ניתנת לכיבוס של כל החלקים)


עריסה אפשר לקנות בהמשך, שבהתחלה ישן בעגלה.


בגדים בסיסים - גופיות, מכנסיים. אוברולים. כובע, שמיכה בסיסית. (בגיל כזה בעונה כזו מלבישים דק וארוך עם שתי שכבות)

הכמות משתנה אם יש לך בן או בת (בברית נותנים יותר מתנות..)

חיתולי בד

טיטולים קונים אחרי הלידה כי קשה לדעת מה המידה.


מוצץ אפשר לקחת מהבית חולים לבית.


שימי לב שהחנויות שכתבת לא זולות, אם זה שיקול מבחינתך.


אם יש לך בן, כדאי לקנות לעצמך שמלה שתתאים להנקנ (אם את מתכננת להניק...) , מטפחת יפה. בגדים חדשים לבעלך.

אפילו תבחרי בשביל התינוק סט בגדים שאת רוצה, ותחכי ללידה לראות איזה מידה לקנות.

לראות איזה פרטים אתם יכולים לתכנן ולסגור בניכם מראש (נגיד את רוצה אצל ההורים שלך/בבית. מי המוהל, קייטרינג אפשרי, בשרי או חלבי. שעה וכו')


בשבילך - תארגני תיק ללידה (את צריכה פירוט מה לשים בו?). תכלס זה הכי דחוף.


ואם את מתכננת להניק, אז גם כדאי הדרכה *לפני* מיועצת הנקה טובה ולמצוא מישהי שתהיה זמינה לשאלות ישר אחרי הלידה.

התיק דווקא מוכןשכחתי שוב

הייתי שמחה לשמוע על מקומות וחברות ספציפיות שמומלץ לקנות בהן

למשל סלקל, אין לי מושג מה הכי מומלץ

איזה חנויות מומלצות?

יש לך אולי בהצדעה?באורות

אם כן, יש 20% הנחה במוצצים ואז זה נחמד. זה רק על 500 שח אבל.

תכלס עגלה ועריסה אני ממש ממליצה יד 2, אנשים מוכרים עגלות חדשות שבקושי עשו בהן שימוש בחצי מחיר. כנל עריסה.

לגבי מוצרים לתינוק, יש את בייבי פארם בגבעת שמואל שיחסית נחשבים זולים. יש שם את כל הציוד הראשוני, מצעים, טטרות וכד במחירים יותר זולים.

סלקלשוקולד סתם

יש לכם רכב? אם כן, ממליצה על צ'יקו נקספיט


אם לא כנראה שבנות אחרות ידעו לתת המלצות יותר טובות

ביגוד ראשוני ממליצה לקנות בנקסט מארז בגדי גוף ומארז אוורולים, הם מעולים. מכנסיים עם רגלית תקני בארץ, אין להם

ממליצה על סייבקס לסלקלבן בא לנו

כי גם מתחבר לכמה סוגי עגלות


אני אישית תמיד קונה הכל יד שניה אז לא יודעת להמליץ


אבל כן ממליצה על ביגוד ראשוני שיהיה לך..

יש מארזים בנקסט של בגדי גוף

ממליצה לקנות כאלה עם תיקתקים ולא שמלבישים מהראש

דונהSeven
אל תקני סלקל רק דונה
באיזה אזור אתם?מקרמה

במרכז יש את טוילנד בכפר סבא

יש להם מבחר גדול ואחלה מחירים

בירושלים יש את חסדי שמואל

במודיעין יש את מורד גיליס 

תגובה לא שגרתיתתהילה 4
עבר עריכה על ידי תהילה 4 בתאריך ג' בניסן תשפ"ד 8:30

כאמא צעירה את לא באמת יודעת מה הצרכים שלך. ומה נח לך אישית ולכן אני ממליצה על יד 2.

הרבה פעמים במעגלי המשפחה או השכנים אנשים מוסרים עגלות - גם שוות ממש. סלקלים וכאלה. .וגם אם לא, בעיני הכי שווה  לחפש ביד 2 באיזור מגוריכם.

חבל לקנות באלפי שקלים ולגלות שזה לא מה שמתאים לכם.

בין סלקלים אין הרבה הבדלים משמעותיים (דווקא השלבים הבאים של כיסא בטיחות ובוסטרים זה יותר משמעותי. בעיני)

וגם - הבחירה בעגלה/סלקל תלויה בשאלה אם יש לכם רכב, או נוסעים באוטובוסים -שאז יותר משמעותי עגלה שנוחה לקיפול. הרבה או קצת נסיעות, אם את צריכה סלקל שמתחבר לעגלה או שלא.

 

מביאה לך דג' למשל מנסיוני עם עגלות:  רוב העולם קונה עגלות מורכבות שמתחילות עם אמבטיה משוכללת ותוך כמה חודשים עוברים לטיולון. גם אני התחלתי ככה והבנתי מאד מהר שהאמבטיה ממש מיותרת ומסורבלתבשבילי.  ובלידות האחרונות קניתי טיולונים פשוטים שהיה בהם מצב שכיבה 180 מעלות ומגיל 0 השתמשתי בזה בתור עגלה בחוץ. ובבית הייתה סוג של עגלת אמבטיה בתור עריסה. 

אז  שמחה שלא הוצאתי מלא כסף על משהו שלא היה מתאים לי. 


 

תנסי לברר מה הצרכים *שלך* ולא מה מקובל לקנות ומתוך זה תהיי יותר ממוקדת בקניות.


 

לגבי בגדים קחי בחשבון שסביר להניח שתקבלי מתנות ושהשימוש בבגדי ניו בורן זה כמה ימים- חודש . ואחכ כל כמה חודשים מתחלפים הבגדים אז  בעיני בתק' השפע שלנו באמת חבל לקנות הכל ושווה לקבל- יש כל כך הרבה דברים טובים שנמסרים.


 

בהצלחה רבה

ושיהיה בשעה טובה ומוצלחת 

דווקא סלקל לא הייתי קונה יד 2באורות
סלקל טוב ל5 שנים של שימוש אם אני זוכרת נכון לפי תקני הבטיחות. ואם הרכב עבר תאונה וכד אז הסלקל נחשב לא תקין. אז עדיף לקנות את זה יד ראשונה. את כל השאר, לגמרי יד 2. יש שם דברים מטורפים
סלקל משמש משפחה רגילה לשנה.תהילה 4

אם היא קונה ממשפחה שקנתה את זה. זה בהחלט בטווח ה-5 שנים.

אני מודה שאני לא מאד מאמינה לכל התקנים האלה (מאד מאד מקפידה להסיע ילדים עם סלקל/כסא בטיחות וחגורה בהתאם לגיל) .

התקנים נשמעים לי יותר המצאה של לוביסטים. אבל לשיקולה של כל אחת ואחת  

למה את לא מאמינה?אן אליוט

פלסטיק מתבלה. זה ידוע.

ותחשבי על סלקל שנמצא באוטו בחום הישראלי... זה לא מפתיע שאחרי כמה שניםהוא יהיה יותר חלש

דוקא לא בטוחה שמסכימה. זה עניין של בלאי של פלסטיק.באורות
סלקל נמצא ברכב שמגיע לטמ' מאוד גבוהות. החומרים לא נשמרים באותה איכות ואת לא רוצה שבזמן תאונה ח"ו הוא יתפרק.
סבבה. מקבלת.תהילה 4
טוב שכתבתן ככה יש לפותחת באמת את מגוון הדעות. 
אפשר לקנות סלקל בתוקף יד2אפונה
או לשאול ממשפחה/חברים את הסלק שיושב אצלם במחסן.
נכון. עשיתי את זה פעמייםהמקורית
מה לגבי סלקל ועריסה של יד שרה?שכחתי שוב

למישהי יצא להשאיל?

כןמומו100
הם אחלה ממש
ממש ממליצה לך על מטחברתבאורות
זה משנה חיים. אפשר גם להוריד פשוט צד אחד של העריסה ולחבר למיטה בצורה בטיחותית
לא יקר?שכחתי שוב
אנחנו הזמנו מבחור שבונהבאורות
בעיני השקעה משתלמת..עלה בערך 500. העברנו את זה גם בין כמה במשפחה שילדו אחכ. 
אפשרי לקבל את הפרטים שלו?אלומית

היתה גם פעם מישהי שכתבה שהיא עשתה את זה בתור זמן איכות עם בעלה, הגיע מישהו שהסביר להם איך לבנות והביא את החומרים והם עיצבו איך שרצו. אם מישהי מזהה אשמח לפרטים גם של זה.

לצערי אין ליבאורותאחרונה
זה היה לפני הרבה שנים...
חרדות וocd אחרי לידהרותם 🤗

היי לכולן,

כתבתי בעבר שאני מאובחנת בדיכאון אחרי לידה. טופלתי 6 שבועות בציפרלקס שלא עזר ורק החמיר את המצב ועכשיו הפסיכיאטרית טוענת שכנראה אני סובלת יותר מחרדה וocd שזה מחשבות טורדניות בלתי פוסקות ומעוררות חרדה מאשר דיכאון קלאסי.

בקיצור הצילו!!! מישהי עברה את הסרט הזה ? מרגישה שלא אצא מזה לעולם.

אם כן, איך יצאתן מזה ?

היא המליצה לי לעבור לסרוקסט ולי נמאסססס פשוט מהתופעות בלתי של התרופות האלו.

תודה לעונות 🙏🏻

אני מתמודדתגלויהאחרונה

סליחה על השעה

אני מתמודדת, ב״ה בגבורה

יש לי תרופות וגם הלכתי לטיפול cbt 

שזה מאוד עוזר. 

אל תיבהלי- יש לזה שם מפוצץ אבל אפשר להתמודד. 

מוזמנת לאישי בשמחה. 

איך אתן מנהלות את מעקב המשימות לפסח?אמאשוני

אני מסתבכת עם זה כל שנה מחדש.

אני אוהבת להכין באקסל לוח עם עמודות לימים ושורות לשבועות, למלא תאריכים עבריים ולועזיים ולסמן ימים מיוחדים,


ובמקביל רשימת משימות ואז משבצים משימות עם אחראי בלוח.


בעלי ממש לא מבין כלום מהפורמט הזה וסתם אנחנו נתקעים על שטויות.

יש איזה כלי יעיל יותר מאקסל לתצוגה שיהיה אפשר למלא בפנים דברים?

גם חשוב לנו שבתצוגה נוכל להציג לפי צבעים לוח חופשות של הילדים וטיולים וכו.

משהו קליל ומאוד ויזואלי וקליט שיעשה לנו סדר במשימות...


וגם בונוס אם אפשר לנהל רשימת ציוד ורשימת קניות בכלל מושלם!


אשמח לרעיונות או טיפים מה אנחנו לא עושים נכון שכל פעם מסתבכים עם זה.

וואי ממש 😳😱0544
מאמינה (מקווה) שלא קשור להריון, אבל...אנונימית בהו"ל

יש כאן מלא נשים חכמות, אז אולי מישהי חוות את זה פעם ותדע לעזור לי🙏


יש לי כבר כמה ימים גירוד מטורף (!!!!!!) באצבעות של רגל ימין🤷🤷 משהו פסיכי, כאילו מלא עקיצות של יתוש.

זה יכול להתחיל פתאום, בעיקר לקראת הערב אבל לא רק..


על פניו, לא רואים שם כלום🤔

יכול להיות פטרייה?  פטרייה גורמת לגירוד? יש מצב שלא רואים כלום?


אין לי שנייה ללכת לרופא, ותאמת שקצת מתפדחת ללכת על דבר כזה, מרגיש לי מוזר מידי... במיוחד שהרופא משפחה שלנו אדיש ונותן הרגשה שעושים מכל עכבר פיל..


אולי זה כן קשור להריון? שבוע 19... והגירוד זה רק שם!!


והנה משהו שאולי כן קשור- מישהי יודעת אם מותר למרוח פניסטיל בהריון? משהו שיכול לעזור קצת?

בדקתי לך בגוגל באתר כללית, מותר למרוח על שטח קטןנפש חיה.

לא למרוח על שטח נרחב בעור.

יש אדום בין האצבעות, היכן שמגרד?תדהראחרונה

כנראה פטריה.

פטרה בין אצבעות הרגליים מגרדת.


אם יש לך בבית משחת פוליקוטן, טבע קוטן, או אפילו משחת אגיסטן - זה טוב כפתרון מיידי גם לפטריה באצבעות הרגליים.  רק לא לתקופה ממושכת - אלא ליום יומיים, ואם לא עובר,  ללכת לרופא. 

יש פה מישהי שעברה לפרוסקופיהא.ל.ש

בגלל פרפורציה ברחם?

כותבת לא ברור כי לא רוצה להפחיד אחרות.

אשמח לשמוע איך אחרות עברו את זה אם יש פה כאלו.

מקפיצה אולי יש כאן מישהי..א.ל.ש
מקפיצה לך. בהצלחה. בשורות טובותאמהלה
תודה רבה!א.ל.ש
מבינה שזה ממש נדיר...
חיבוק גדול. שיעבור לך בקלות ובבריאות ויהיה רק טובאמהלה

דווקא זכור לי שמישהי כתבה על זה כאן פעם

לא מצליחה להיזכר מי זו.

בהצלחה יקרה

תודה נשמה!!!א.ל.ש

אני כבר אחרי ב"ה

אבל קשוח לי הלבד של זה משום מה

זה באמת קשוחגלסגולכההאחרונה

פרפורציה זה קשוח

ברחם זה קשוח

ולבד זה קשוח.

הכל ביחד זה כבר ממש מעל ומעבר למה שמישהי יכולה לשאת בעצמה.


קודם כל שולחת חיבוק, ומזמינה לשתף במה שנוח לך כאן או בפרטי.


לא עברתי בעצמי, אבל עובדת בבית חולים ונחשפת למגוון סיפורים.

מישהי יודעת איך המידות של החצאיות בנקסט?שמן קוקוס
UK 36 זה מידה 36 כמו בארץ?
לא הייתי מסתמכת על המלצות. כדאי לבדוקהמקוריתאחרונה
היקפים ולהשתמש בטבלת מידות
ילדה שכל הזמן עייפהאורות המלחמה
הבת שלי בת ארבע וחצי, כל הזמן עייפה. עשינו לה בדיקות דם והברזל היה בסדר. מה אפשר לעשות? ביקשתי מהגננת שתיתן לה לנוח, היא אומרת שבגן היא ערנית. אולי רק בבית היא מתלוננת על עייפות... לא יודעת.. 
אני נותנת לה לנוח מתי שאפשראורות המלחמה
אבל זה מדאיג אותי... וגם אני מנסה להשכיב אותה מוקדם אבל היא משתוללת... 
עוקבתבוקר אור
צליאק נבדק?באורות

למרות שאם הברזל תקין אז זה לא סביר אבל עדיין..

המשקל וההתפתחות תקינים?

איך השינה שלה?

מחזקת - כדאי לבדוק צליאקטל..

יכול להיות צליאק גם עם ברזל תקין

וזו בדיקת דם פשוטה (טוב נו, לקחת ילדה בת 4 לבדיקת דם זה לא ככ פשוט..)

 

עוד דברים - יכול להיות שמשעמם לה? אצלי ראיתי התכרבלות כשלא היה לה משהו מעניין לעשות, כשמשכתי למשחק אז היא נכנסה לתוכו

בגן יש כל הזמן פעילות אז העייפות פחות מורגשת

גם לראות ששותה מספיק

(אצלנו בסוף גילינו צליאק :/ אבל זה לא מחייב)

 

מענייןאורות המלחמה

א לבקש מרופא ילדים הפניה?

האמת כ"כ ריחמתי עליה בבדיקת דם...  אבל אם צריך נעשה.. 

למה צליאק?אורות המלחמה

אין שום סימן שמעיד על זה... חוץ מעצירות לפעמים... אולי כן קשור? לא חשבתי על זה...

המשקל וההתפתחות תקינים, למרות שהרבה מן לא בדקתי. אבל לא היה משהו חריג.

השינה שלה בסדר, היא לא קמה כ"כ במהלך הלילה (לפעמים עוברת בבוקר למיטה שלנו אבל בד"כ ישנה רצוף) 

פשוט כי אחד התסמינים המובהקים הוא עייפותבאורות
בלתי מוסברת
מעניין תודהאורות המלחמה
ואצלינו עצירות הייתה הסימן שבגללו עשינו בדיקת צליאצבעי התכלת
ויצא חיובי
אמאלהההאורות המלחמה
בע"ה שיצא שלילי... 
בעז"ה שתמצאו מה מציק לה!טל..

ואת אמא אלופה שמבררת ולא עוברת לסדר היום על זה

חשבתי להציע לבדוק מונו (CMV) וגם אם ויטמין D תקין

אבל אם את אומרת שזה כבר כמה שנים אז זה נשמע אחרת...

 

(ובאה לעודד שחיים עם צליאק בטוב... זה מצריך שינוי בבית וקצת בלגן בהתחלה, וקצת יותר חשיבה על האוכל, אבל יש היום המון תחליפים קנויים, קמחים מעולים, חטיפים עוגות ועוגיות.

בקיצור, מבינה את תפילתך שיצא שלילי, אבל אם במקרה כן זה מה שיפתור את העניין תבואי ונדבר..)

תודה נשמהאורות המלחמהאחרונה
קבעתי תור, נראה מה הרופאה אומרת.. 
השאלהoo
אם היא באמת עייפה או רק מתלוננת. גם הבן שלי מתלונן הרבה פעמים שאין לו כוח וכואב לו הגב/ הרגלים אבל לא באמת נראה ככה, ילדים אוהבים להתלונן, רק אם התלונה תואמת למציאות אני בודקת.
היא נראית באמת עייפהאורות המלחמה
ואני נזכרת שזה מגיל קטן... גם כשהייתה תינוקת דאגתי לה כל הזמן שתישן מספיק... כי היא הייתה עייפה.. נגיד ביקשתי שירדימו גם בבוקר במעון, גם בגיל יחסית גדול, כי היא כל הזמן עייפה.. 
הגננות עושות עליי מערוףהמקורית

בכל הזדמנות אוכלות לי תראש על עוד ילדים

נמאס לי כבר

אם באתי עם שמלה רחבה - זו בטוח שמלת הריון

אם הילד חגג יומולדת -נו, כבר גדלו הילדים..

וגם בסתם הזדמנויות לחטט לי בחיים

אני משתדלת להיות נחמדה

וכבר אמרתי די מפורשות ש- אני לא בעניין כדי שירדח ממני

אבל הן מעיקות


סתמוּוווווו

צרחות של בת שנהשירה_11

לאחרונה היא פשוט צורחת צרחות מהאלה שמחרישות אוזניים,

כשהיא עייפה או עצבנית או רוצה משו או סתם מתלהבת.

 

מה עושים עם זה? באמת שזו צרחה מוגזמת!!

עושה כאב ראש

 

אני אומרת לה "לא לצעוק" או "אנחנו לא צועקים" ודברים כאלה בסגנון, לא יודעת מה היא מבינה אבל בכל אופן

היא לא שתקה מאז  

 

לעצות אשמח

אישה בעלת מקצוע בתחוםPandi99

אמרה לי לענות לה בטון רגוע וממש לא לצעוק גם

ולדבר בטון נמוך איתה אחכ

מקווה שיעזורשירה_11

היא ממש מבהילה

 

אשמח לעוד עיצות

גם הבת שלי צרחה המון בגיל שנה, לאט לאט זה פוחת...חרות

אין לי עצות מעשיות...

לא צרחות של בכישירה_11

סתם צרחה ארוכה כזאת, צעקה

כן כן כאלו התכוונתיחרות
אצלינו זה היה מהתלהבות...
היא מתלהבת מעצמהעוד אחת!

מגלה את הקול שלה.. אני ממש זוכרת שהבת שלי עשתה לנו בושותת חחח ברכבת ובכל מקום אפשרי.

פשוט יעבור עוד איזה חודש כשהיא תתרגל.

באמת לענות בטון נמוך עוזר ולנסות להסיח

אחיינית שלי היתה צורחת ממשים...

לא יכולתי לסבול להיות לידה ולא הבנתי איך ההורים שלה סובלים את הצרחות האלה

אחרי כמה זמן גילו שהיה לה מים באוזניים, לדעתי בדקו כשהיה עיכוב בדיבור

לא נראה לי קשור לשאלה שלך, כי זה היה הבכי שלה

וואי גם הבת שלי צרחה ככה לקראת גיל שנהחיים חדשים🍃

איכשהו עבר...

עכשיו כשאני נזכרת זה באמת היה צעקות צפצפניות כאלה.. לא הכי נעים לאוזניים;)

אבל היא התלהבה מעצמה אז זה גרם לה להמשיך

נראה לי שלב בהתפתחות שהם מגלים את הקול שלהם 

 

באוטובוסים זה היה מפדח האמת חחח... כל המבטים מופנים לכיווני כאילו אני לימדתי אותה לצעוק

אולי היא לומדת את הקול שלה, מתלהבת מזה0544אחרונה
שיכולה לצעוק בקול. אני הייתי שמה יד על הפה בזמן שצועקת, לשים ולהוריד, מכירה את זה? יוצא כזה ווא וא ווא וזה מצחיק אותם. או לדגדג . שוב אם זה נורא מפריע לך... זה תקופה וזה עובר .
מנסה לכתוב בעדינות.אנונימית בהו"ל

כבר כמה שבועות עם הנחיה רפואית להמנע ביחסי אישות.

קששוח....

לא יודעים עוד כמה זמן ימשך.

לא יודעת איך נכון להתנהל.

אני שמחה מאד בקרבה גם בלי ממש להיות ביחד, אבל נראה לי שלבעלי זה קשה יותר, פיזית.


אשמח לעצות...

להתייעץ עם רב עם כתפיים רחבותאמאשוני
אתם לא היחידים שמתמודדים עם זה, הרב מכיר את הסיטואציה גם אם היא פחות מדוברת.
^^גם לנו זה היה באחד ההריונותפה לקצת
הרב שאל אותי כמה שאלות כדי להבין למה אסור ומה בעייתי ואז דיבר עם בעלי והסביר לו איך זה בסדר גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה רפואית
קישור למאמר רלוונטיאחת מכאןאחרונה

יש את המאמר של הרב רפי אוסטרוף, ממרכז יה״ל.

בדיוק למקרים מעין אלו.  


(לא מחליף התייעצות עם סמכות הלכתית, אך נותן כיוון של פתרונות).  


https://tallirosenbaum.com/wp-content/uploads/2019/10/%D7%96%D7%A8%D7%A2-%D7%9C%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%95%D7%92%D7%99.pdf

חלבון בשתן - אשמח ממש לעזרה!אנונימית בהו"ל

לא יודעת לתייג את יעל הרופאה, מי שיכולה לעזור לי אשמח!


אני בשבוע 20. בבדיקת סטיק רגילה במעקב אחות היא ראתה חלבון. שלחה אותי לעשות תרבית.


עכשיו הגיעו התוצאות:

שם הבדיקה

PROTEIN- U STRIP

תוצאה

50 mg/dL

תוצאה לעומת טווח הנורמה

מידע נוסף


לפי ההסבר מעל התווך התקין.


מה זה אומר??

ממש מלחיץ אותי.


התור הבא שלי לרופאת נשים הוא אחרי פסח!

זה משהו שצריך בדיקה??

תתייעצי עם מוקד אחיותדובדובה

אם אין רופא שניתן לברר מולו...

בגדול מעל 30 זה בעייתי אבל אולי אצל נשים בהיריון זה אחרת... אני פחות זוכרת להגיד.

מתייגת לך את הרופאה.

@YaelL

תודה! אני איתם מחכה על הקו🙄אנונימית בהו"ל
בינתיים מחפשת עוד תשובות במקומות אחרים🙈
יש לך עוד בדיקות?איכה
עוד משהו לא תקין?


בדקת לחץ דם במרפאה?

תבדקי גם לחץ דםבן בא לנו
וגם אפשראיכה
לנסות להתקשר למרפאת אם ולהתייעץ עם האחות או רופא משפחה.


בשביל שזה יהיה מוגדר רעלת אז צריך גם לחץ דם גבוה.

מתייגת לךרקלתשוהנ
מעדכנת..אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך ג' בניסן תשפ"ד 15:34

עד שהמוקד אחיות חזרו אלי, הצלחתי לתפוס את האחות במיון נשים. היא הרגיעה אותי שהערך לא מאוד מאוד גבוה, אבל כן להיכנס למעקב לחץ דם (אתמול במעקב אחות היה תקין) ולהתייעץ עם רופא.

 


 

ואז חזרה אלי האחות של המוקד נשים ואמרה את אותו דבר.


 

קבעו לי תור טלפוני של רופא מיון נשים. אז בינתיים מחכה🤷

ומה איתך עכשיו?יעל מהדרום
תודה על ההתעניינות❤️אנונימית בהו"ל
רופא מיון חזר אלי, לא מוטרד מהתוצאה, במיוחד בהתאם לגיל ההריון ולשאר הנתונים שלי.


ביקש שאעשה בדיקה שוב שבוע הבא.


אז קצת נרגעתי🙃


במיוחד כי לא מתאים לי בכלל אקשן שבוע לפני פסח..

יופי! ב"היעל מהדרוםאחרונה
יחסי אישות בהריוןשי פוינג

מישהי יודעת פיזיולוגית אם הזרע מגיע לעובר? מאד מעניין אותי

לא. צוואר הרחם סגורקופצת רגע
קיבלת תשובה, ואני נועלת, כדי שלא יגלושיעל מהדרוםאחרונה
דימום בשבוע 5 - לחץ מטורף!!!נינושית

הייי,

מישהי חוותה גם דימום בשבוע חמישי ויודעת להגיד ממה זה יכול להיות? הרופא שהייתי אצלו לא אמר כלום מעבר לזה שהוא רואה שק הריון והביא נרות ואמר ״תתפללי״ אני בלחץ בטורף לא מאמינה שזה מה שיש לרופאים היום להגיד!!! 

מאיפה יש לרופא נרות..? או שזה תמיכה וגינלית?המקורית

בכל מקרה, שולחת חיבוק❤️

זהבטוח מלחיץ אבל בשלב הזה אין הרבה מה לעשות חוץ מלעקוב בעיקרון. או לתת תמיכה

נתן מרשםנינושית

הכוונה שנתן מרשם לנרות וגינלים לתמיכה...

מצב מתסכל ממש בעיקר בגלל שאין מה לעשות חוץ מלחכות ולראות מה קורה

בשורות טובות בעז"ה!!המקורית
אמן אמן אמן!!!!תודה על התמיכהנינושיתאחרונה
חיבוקקרקאני

זה קשה ממש!

אבל אם הוא רואה שק הריון זה כבר טוב...

אין עוד מה לעשות בשלב הזה כמה שידוע לי

ודווקא יפה שרופא אומר להתפלל...

ובאמת תפילות זה דבר עצום!

מאודנינושית

לא מזלזלת חלילה בתפילות חד משמעית זה חשוב!

אבל לשמוע את זה מרופא שאמור לתת פתרון רפואי או ייעוץ הגיוני יותר זה מתסכל...

ההמתנה הורגת מתסכל נורא! מפחדת נורא! מקווה שהכל יהיה בסדר

חד משמעית זה קשהרקאני

אבל יפה מצד הרופא, שבמצב שאין לו מה לעשות,

הוא מתייחס לאופציה של תפילה...

בעזרת ה' הכל יהיה תקין

ועוד שבועיים תבשרי לנו שיש דופק.

מתפללת איתך!

הלוואיי אמןןנינושית
ממש מרגשת!! תודה על התמיכה!! מהפה שלך לאלוהים הלוואי ואוכל לחזור ולעדכן שהכל תקין 🙏🏻🙏🏻🫶🏼
כאבים ביחסי אישות אחרי לידהאנונימית בהו"ל

חודשיים אחרי לידה שלישית תודה להשם

עם תפרים וחתך יזום

הייתי אצל רופאת נשים שאמרה שהכל בסדר ברוך השם ואפשר לחזור לשגרה


יש לי כאבים ממש חזקים בנרתיק בזמן החדירה, שורף שורף שורף.

עובר בערך רבע שעה אחרי.

ממה זה יכול לנבוע?

למישהי זה קרה?

את מניקה? מונעת? יכול לייבש שםזברה ירוקה

קודם כל הגיוני שהצלקת כואבת

מציעה להעזר בשמן שקדים, תראי אם מקל

ואם ימשיך הייתיחוזרת לרופאה

אני מניקה ב"ה, אבל הנקתי גםאנונימית בהו"ל

אחרי הלידות הקודמות ולא היו לי כאבים כאלה...

שמן שקדים לא עזר 😒


תודה!

נורמלי מאודבתי 123

תשתמשו בהרבה שמן או ג'ל

גם אם מבחינה רפואית הכל בסדר עדיין יכול מאוד לכאוב.

אם זה לא משתפר עם הזמן כדאי ללכת שוב לרופאה לראות אם אין תפרים הדוקים

בעלי אןמר שזה מרגיש דווקאאנונימית בהו"ל
בכלל לא הדוק ויש לי היסטוריה עם תפרים הדוקים מדי...


תודה רבה

התפרים יכולים לכאוב גם בלי שיהיו הדוקים מדימפלצתונת

יש שם צלקת...

חוויה מתסכלת ביותר מזדהה איתך ממש.

אבל אני כאן כדי להגיד לך שזה עובר!

חשוב לעשות הכל בקצב שלך.. אם אחרי 3 חודשים מהלידה אין שיפור הייתי הולכת לפיזיו רצפת אגן.

תקין לגמריעוד אחת!

היית עם תפרים? יכול להיות שהמקום מכווץ יותר.. תנסי כמה שיותר להרפות.. ולהשתמש בחומר סיכה מקל..

עם הזמן וככל שתנסו יותר זה יחזור לעצמו. מניסיון 

כמו שכתבו- סיכוך והרבה,היובש הוא טבעי אחרי לידהמיקי מאוס

אני ממש ממליצה על המשחה של ואהבתם,זה מאפשר לשים שכבה עבה יותר משמן אבל תנסו מה הכי נעים לכם

וגם- לאט לאט.

הגיוני שמבחינה ביולוגית הגוף שלך פחות מוכוון לזה כרגע

לוקח יותר זמן להכנס למצב הגופני המתאים,לשחרר,לרטיבות הטבעית, וגם האזור עוד רגיש ומחלים

אז ממש לאט ובזהירות ולעשות רק מה שנעים ולא לעשות מה שמכאיב!

זה גלגל שמזין את עצמו, אם כואב לך אז פעם הבאה הגוף עוד פחות ישתף פעולה ויכאב יותר וכן הלאה...וכמובן החשק יורד בהתאם

ממש תקיןבאורות

בגדול בהנקה יש חוסר באסטרוגן, שגורם לזה שהרקמה בנרתיק מאוד דקה ושברירית ועם הרגה פחות סיכוך טבעי. במצב כזה אם מקיימים יחסים לפעמים נוצר שפשוף פנימי, סוג של חתכים קטנטנים וזה מה ששורף ככ (ביחד עם המגע עם הזרע).

מה שאפשר לעשות במצב כזה זה לבקש מהרופא משחה בשם אובסטין, זו משחה שמכילה אסטרוגן ששמים באופן מקומי בנרתיק והיא ממש עוזרת לשקם אותו קצת. מותר אותה בהנקה. כמובן בנוסף להשתמש גם בהרבה סיכוך.


אבל לקחת בכללי בחשבון שלפעמחם לוקח זמן עד שלא כואב בכלל.. חודשיים אחרי לידה זה לא הרבה זמן. לי אישית גם גלולות הנקה גרמו לכאבים שרק כשהפסקתי איתן הם עברו. 

כדאי להתייעץ עם פיזיו רצפת אגןאמאשוני

ולקבל שהגוף אחרי לידה הוא לא כמו לפני.

אין דבר כזה "חזרה לשגרה"

אתם בונים עכשיו לאט לאט את השגרה.

הגיוני שיהיו קשיים בהתחלה, כדאי לקבל ייעוץ מה ואיך לעשות/ להקל.

לא היה לי את זה בלידות הקודמות ברוך השםאנונימית בהו"ל
כל לידה היא שונהאמאשוניאחרונה

לכן אין מה להסתכל אחורה אלא רק קדימה.

ברגע שיש בעיה, מאבחנים ומטפלים,

לא מנסים לחזור לשגרה, אלא בונים שגרה מותאמת.

לי רק בלידה רביעית הייתה היפרדות בטנית ועבדתי קשה לתקן אותה

ורק אחרי לידה שלישית הייתה התחלת צניחה

ורק בלידה ראשונה היו תפרים..

כל לידה עומדת בפני עצמה

אנונימית אחרתאנונימית בהו"ל

נפוץ בטירוף!

דווקא בלידה שהייתי בלי תפרים כאב לי הרבה יותר ולהרבה יותר זמן

זה עובר בסוף, אבל לוקח זמן. צריך הרבה סבלנות

אני מתכננת בעה בפעם הבאה ללכת לפיזיו כי המליצו לי פה בפעם הקודמת כשהתלוננתי על זה

זה נפוץ בטירוף לצערי

עוקבת

כמה נקודותשיפור
קודם כל לשים הרבה חומר סיכה, שבעלך ימרח על כל האיבר שלו, מכל הכיוונים, וגם את תשימי בפנים.


חוץ מזה יכול להיות שיש יובש ואז יכול לעזור משחה הורמונלית שקוראים לה אובסטין (צריך מרשם).


חוץ מזה יכול להיות שיש כאבים בצלקת של התפרים, או בשריר, ולזה יכול לעזור פיזיותרפיה של רצפת האגן.



תודה רבה לכולן💚אנונימית בהו"ל