פורום הריון ולידה (עמוד 576)

וזה תלוי

לא סתם יש מושג של טריגרים לדכאון. אבל את כמובן יודעת אמך היו החיים שלך לפני

בכל מקרה, שולחת חיבוק על התחושות❤️

וחושבת שלהיות במקום שמוכיח לא בהכרח יקדם אתכם.

אם בעלך לא מבין אותך, לא בטוח שעובדות חותכות יקדמו את העניין. (אאכ והוא זה שביקש לדעת)

אולי שיח משותף עם המטפלת יוכל לעזור לו להבין אותך יותר. אולי ייעוץ זוגי אפילו

קוראים לה

Depression, the secret we share

של בחור בשם

Andrew Solomon

אני הקשבתי לה ביוטיוב כבר לפחות 10 פעמים 😅

הפעם בעברית,

איך עובד ציפרלקס? אליה מסביר דברים בעזרת צעצועים

מסביר איך דיכאון קורה כימית במוח, חמוד וקליל

בס״ד

קשה ממש…

דבר ראשון, מעתיקה לך את הקישור לסרטון ש

טוב מאד שבעלך תומך בך! זה לא מובן מאליו וזה חשוב ויקר מאד! 

יש באתרים של קופות החולים מידע כתוב בסיסי על דיכאון. פשוט לגגל, זה בין התוצאות הראשונות בדרך כלל. 

בגזרת הסרטונים יש גם הרבה תוכניות ביוטיוב עם עדויות של אנשים שחוו או חווים דיכאון. מצד אחד זה יכול מאד להמחיש. מצד שני כל אחד חווה את זה קצת אחרת אז זה לאו דווקא יהיה אחד לאחד מה שעובר עלייך. (ואזהרה חשובה - אישית במשך הרבה מאד שנים נמנעתי לצפות בדברים כאלה, כי הרגשתי שזה עלול להפחיד ולייאש אותי, ואפילו לתת לי רעיונות לא טובים). דוגמא למה שקיים ביוטיוב - לפני שנתיים יצאה תוכנית של כאן בשם ״מצב נפשי: דיכאון״ שמלאת עדויות כאלה. שוב כותבת לך לחשוב בינך לבין עצמך אם יעשה לך טוב לצפות או לא ❤️

אם מעניין אותו / אתכם תיעוד כתוב של מי שעברה דיכאון + תובנות וכלים (וגם תקווה), יש את הבלוג שאני כותבת ושנמצא בחתימה שלי: www.kinafaltikamti.com (כי נפלתי קמתי). הוא מיועד לא רק לנשים שמתמודדות / התמודדו עם דיכאון אלא גם לסביבה שלהן, כדי שהם יבינו יותר וידעו לתמוך בצורה טובה יותר.

לגבי הטיפול - התחלת אותו מזמן? מההתחלה הוא לא יעיל? אם כן, אולי-אולי שווה לעבור למטפלת אחרת?

בהצלחה רבה רבה יקרה, אנחנו כאן בשבילך!

אפשר לנצח את זה ♥️

תודה @אחת כמוני יקרה על התיוג!

שאני מעתיקה לך את הקישור לסרטון ש @אולי בקרוב הזכירה.

וכן, אין בעיה לעשות ביום ה4 למחזור, זה מעולה.

בהצלחה רבה! 

ואז גם נגמרות הוסתות (ז"א, אין יותר וסת)

זאת הסיבה שגיל הפוריות מוגבל (כמות הביציות הטובות) ושבגיל מסויים מפסיק המחזור

יפה שאת כבר ככה מודעת ומכירנ את מה שעזר יותר ופחות

את יכולה לנסות לבקש את התוכנית הזאת, נקווה שיזרום

יכול להיות שיש לו גישה אחרת - אז אל תקחי קשה אם היה רוצה לעשות משהו אחר (בסוף זה יהיה שיקול שלך כמובן אם ללכת איתו או עם גישה של רופא אחר.. אצלי למשל רופאה רצתה למשוך יותר זמן בפרוטוקול מסוים, לא התאים לי אז עברתי לרוםאה אחרת.. וזה בסדר )

תצייני לרופא שעשית ביום הרביעי. ויש בדיקה שנה שצריך להיות ערים שעתיים לפני, אז כדאי לבדוק אם יש את הבדיקה הזאת

לגבי כדורים בשביל דחייה קודם כל עושים מעקב זקיקים ובדיקות דם ואז  הוא יתן לך. ואם באמת צריך אז הוא יתן לך כל חודש בנוסף לעוד דברים שלוקחים

בדיקת ביוץ זה לא כמו שיש היריון שמספיק פס.

שהפס חזק וכהה אז זה אומר שכמה שעות אחרי יהיה ביוץ. הפסים החלשים זה לפני ואחרי

בהצלחה!!

הייתי מחכה...

אצלי זה משמעותי מאוד הבדל של יום

אני יודעת שקל להגיד...

לא שתיתי היום בכלל אז השתן היה מאוד מרוכז

ואמאל'ה

שני פסים ורודים. ברורים.

מפחדת להתרגש אחרי שני הריונות כימיים

אבל בהריונות כימיים ביום ה10 היה פס הרבה יותר חלש על גבול המדומיין

אמאל'ה.

הלוואי.

בעזרת ה' הריון תקין קל ובידיים מלאות!!!!

אצלי כשגיליתי ככה מוקדם

אז הרגשתי שכנראה יהיה הריון תקין ולא כימי. (יש לי על זה הסבר אבל זה ארוך מידי ואין לי זמן לפרט עכשיו חח)

אמן תודה רבה!

סיקרנת😉

זה הריון ראשון שאנחנו מחכים לו הרבה מאוד זמן.. אז אמן אמן שהוא ימשיך ויתקיים בעז"ה!

קבעתי למחר בדיקת דם, אעדכן

ביום שישי עשיתי וב בדיקה ביתית -הפס התחזק

שמרתי על אופטימיות זהירה.

ואז.. שבת בצהריים הגיע המחזור 13 יום מהביוץ. (פעם ראשונה שהוא מקדים לי)

עשיתי בדיקה נוספת ונראה שהבטא התאפסה.

זה יהיה ההריון הכימי השלישי (שאני יודעת עליו) ואני מתכוונת לקבוע תור לרופא.

יש עניין לעשות מחר בדיקת בטא כדי שתהיה הוכחה להריון שהיה?

כי אני מרגישה שיש פה משהו לא תקין השאלה אם הרופא יאמין לי אם לא הספקתי אף פעם להגיע לבדיקת בטא.

חיבוקים יתקבלו ממש בברכה

אני מרגישה בקרשים.

היי,

אני אישית הייתי עושה בטא בשביל ההוכחה

איזה קשההזה לחוות את זה ככה

פעם אחת מרגיש נוראי אז שלוש ברצף 😭😭😭😭

המון כוחות להמשך 

רוצה לתת קצת יותר פרטים?

מתי היו ההריונות הכימיים הקודמים?

כמה זמן אתם מנסים?

גיל

ביו הריונות תקינים?

פעם אחת חודש קודם

לפני שמונה חודשים והחודש הזה

מנסים סהכ שמונה חודשים

ממש צעירים, נשואים די טריים אין עוד ילדים

כי כנראה כן יצא מספר כלשהו

למשל אצלי היה פעם הריון כימי

ואיך ידעתי עליו? כי עשיתי פרופיל הורמונלי (שזאת בדיקת דם שעושים בין הימים 2-5 למחזור) ויצא לי בטא 13. זה היה מחזור שהגיע בדיוק בזמן (כלומר לא היה איחור) והבדיקה עשיתי אחרי יומיים שדיממתי דימום של מחזור..

וזה היה טוב שראו את זה בבדיקה כי ככה הרופא שלי ראה שבאמת יש פה משהו מוזר. כמה הריונות כימיים רצופים.

רוצה כן לעודד שזה שיש הריון כימי, זה כבר סימן טוב שככל הנראה אין פה איזו בעיה מידי רצינית והגוף שלך יודע להתחיל הריון.

צריך כנראה להבין מה מונע ממנו להמשיך להתפתח.

הכתובת לזה, זה רופא פוריות.

מאחלת שתזכו בקרוב ממש בהריון תקין בריא ושלם ❤️

אם אין לי הוכחה מהריונות קודמים יש מצב שהרופא יתייחס לזה?

כי אפילו שזה משהו שכיח, מרגישה שיש פה קצת משהו לא תקין ולא הגיוני

ותודה, מאוד מעודד לשמוע שזה מעיד על משהו טוב🙏

ואמן! תודה רבה😘

בטוחה שלא נפלת על בדיקות פגומות.

אני במשך *שנים*הייתי בטוחה שפס זה פס, ושאפילו אם מופיע פס חלש אחרי הרבה זמן זה הריון - כך היה אצלי, כשלא הייתי בהריון לא היה שום פס גם לא יום אחרי.

ואז פתאום כנראה נפלתי על חבילה פגומה, וקיבלתי מדי פעם בדיקות של פס חלש ובטא מתחת לעשר. זאת אומרת כנראה בדיקות פגומות.

הייתי בודקת בטא גם כדי להיות בטוחה שהבדיקות הביתיות לא מזייפות אצלך, וגם כדי שיהיה תיעוד, ויוכלו לטפל במידת הצורך. 

עשיתי בכל פעם של כמה חברות

גם של תשובה כנה

וגם בכל בעם רק ביום ה10/11 ראו פס

ועכשיו כבר לא אז יתכן שכבר ירדה.

אבל אפשר לבקש הפניה מראש, לבדוק כמה זמן היא תקפה, ולעשות בדיקת בטא מיד בפעם הבאה שתצא לך בדיקה חיובית.

( ואגב, זה הסתם לא מעודד אותך אבל שמעתי שמניחים שהרבה פעמים יש הריונות שלא מתפתחים ממש בהתחלה, ופשוט נשים אפילו לא יודעות מזה כי לא בודקות לפני באיחור, אבל זה שכיח מאוד ולא מרמז על בעיה בהמשך)

שיהיה בהצלחה והריון תקין בקרוב ממש

תנסי כי אם נניח יראו 5 או אפיחו 10 סימן שהיה משהו. ובלי חגרום לך לפתח ציפיות לי ההריון הראשון היה עם דימום חזק ממש ברמה שכבר הספדתי ונולדה ממנו ילדה מהממת שכבר ממש גדולה היום.

חיבוק גדול ומאחלת לך בקרוב הריון תקין ובריא

איזה כואב!!!

האמת אף פעם לא עשיתי בדיקה לפני שהיה איחור...

אז לא יודעת לענות לך

אבל חיבוק ענק! ובשורות טובות!

שיש חלק גדול מההריונות שנופלים בימים המאוד מוקדמים.

לא נראה לי כמשהו מממש בעייתי.

פשוט הרבה לא ממש יודעים

אני למשל לא עושה אפעם בדיקה לפני האיחור

גם ההוכחה שעשית בדיקת ביוץ והיתה חיובית והיתה הפרשה לא ככ חזקה כדי להיות בטוחים שזה נכון שהיה ביוץ.

(הבדיקות ביוץ לא ממש אמינות. והפרשות צריך ממש ידע נרחב כדי לזהות אותם בוודאות כביוץ. יש גם מצבים שהנפרשות לפני הביוץ/יש במהלכן...בכא לא משתווה בכלל למערב זקיקים)

כן אולי הייתי מציגה את הנתונים לרופא

למרות שאנמ מאמיננ שזה לא יהווה איזה נקודה אגומה מידי לרופא

כל חודש גם אם יש ביוץ תקין ונמצאים ביחד

עדין הסיכוים 20% להכנס להריון.

אז כנראה שהרבה מהאחוזים האחרים נופלים בידיוק על המקרים האלו)

כן יכולה להגיד ממרום נסיוני

שתנסי כמה שיותר להרפות.

זה הכי הכי מועיל

ישנתי בלשב הזה עם כרית בין הרגליים, מתחת לראש, מאחורי הגב שתיים, ועוד אחת לתמוך את הבטן

וגם לפעמים כדור טניס מתחת לאגן כשאני על הצד

ממש עזר לכאבי גב

כל לילה אני מתחרפנת ומנסה למצוא תנוחההה

והוא לא מתעורר

ואז כשהוא זז או מתהפך אני ישר מתעוררת

זה לא פייר

אז פשוט גילגלתי אותו לצד שלי💪 ותכלס, זה עבד😅

(למרות השעה הייתה 1.30, אז אולי גם הזמן עשה את שלו🙈)

עכשיו אני גמורה מעייפות, נראלי מסיימת לעבוד והולכת לישון שנ"ץ, בתקווה שהילדים ייאפשרו לי🙏

מלבישה שכבה אחת דק ארוך.

לא חושבת שהוא מזיע

כי הוא יכול להפוך בקלות ובלי כאבים.

בשערי צדק יש את פלוטקין, שהוא ממש מומחה.

שערי צדק מאוד רחוק לי ..

יש לי תור להיפוך ..מקווה שיהיה בסדר .

זה לקח כלום זמן וממש לא היה נורא

קצת לא נעים אבל ממש לא כואב כמו שהזהירו

אה... וזה עבד..

ילדתי בלידה רגילה

בעין כרם,

ההיפוך עצמו לא כאב, אבל מאד לא נעים לחץ חזק על הבטן. עזר לי לתרגל נשימות תוך כדי.

אצלי ההיפוך לא צלח.

ניסו שוב לפני הניתוח עם הרדמה וגם לא עבד... 

לקח ממש כמה דקות ולא הרגשתי שום כאב, אולי טיפה חוסר נעימות.

והצליח, ילדתי אח"כ בלידה רגילה.

אם יש לך אומץ חחחח

ובאמת התהפך (עזבי שבסוף היה קיסרי בכל זאת כי הלידה לא התקדמה)

ושמעתי גם לבדוק ספרי קודש שאין ספק הפוך

ולבדוק מזוזות

צריך לשמוע את הסגולה הזו ישירות מרב (הבן של הרב פישר, כמדומני) ורק אז לבצע אותה.

באופן אישי זה היה מעבר לכוחותיי...

אם את ממשיכה הנקה ביום, יכול להיות שיהיה מאד קשה לגמול בלילה, אם מפסיקים לגמרי, זה רק ענין של זמן עד שהילדה תתרגל.

הנקתי ילדים עד אחרי גיל שנתיים. ובסופו של דבר האמא היא קובעת לפי מה שהיא רוצה ויכולה. כשהחלטתי להניק פעם אחת ביום- זה מה שקרה. כשהחלטתי להניק רק ביום ולא בלילה- זה מה שהיה. וכו'. 

לקחת לה משהו שהיא רגילה אליו וסיפק לה אלמנט נפשי גם.

אם החלטת שאת גומלת לא הייתי נשברת שוב

היא כנראה צריכה חלופה לנחמה שהייתה לה בהנקה ולקרבה.

מלבד הקטע הטכני, ממליצה על הרבה אהבה וחיבוקים ובמקום הנקה שיהיה זמן חיבוק עם אמא

האם את יוצאת מהחדר- או שאת נשארת לידה?

כנראה שההנקה סיפקה קירבה ומגע שהיא עדיים צריכה ולכן אולי כדאי לשבת לידה, לתת לה יד וללטף עד שתרדם. (אינ עושה את זה לפעמים גם עם ילדים הרבה יותר גדולים- גם עם בן השבע לפעמים, כשמרגישה שצריך). ולגבי הנקה באמצע הלילה- אולי לאפשר לה לבוא לישון לידך אבל בלי הנקה? רק בשביל המגע והקרבה? (גם את זה עשיתי פעם. הילד היה צורח שהוא רוצה לינוק והזהרתי אותו שאם הוא ממשיך הוא חוזר למיטה שלו וזה גרם לו בשניה להיות בשקט ולהרדם חיש קל לידי)

אין לי כ"כ טיפ לתת

אבל מבינה את הקושי 😏

אצלי את הראשונה גמלתי בלילה במהלך הריון מתקדם והייתי חזקה לגבי זה

את השניה שלי מצד אחד רציתי לגמול מצד שני אני חושבת שלא הייתי חזקה מספיק.. כי אחרי כמה ימים פשוט נשברתי

בפועל גמלתי אותה בגיל 2.3 יום ולילה יחד וזה מה שעבד אצלי 

גמילה מהנקה צריכה להיות עם דמות אחרת.

בעלי לוקח אחריות על ההשכבה בזמן הגמילה, בדרך כלל יומיים שלושה והצורך נעלם..

גם כשהייתי ממש על הפנים

היה לי יותר בנחת להכניס נגיד תפוח אדמה אפילו למיקרו ולאכול עם גבנץ ומלפפון

מאשר חלב עם קורנפלקס

אני בנאדם שהאוכל המנחם שלו זה אוכל אמיתי

שוקולד לא מנחם אותי

קציצות בשר עם אורז- כן😅

אז אני מוצאת לי את הדברים שקל להכין ועדיין מרגישים לי ׳בית׳

ארטיק קרח \ בייגלה \ צנים \ תה... תלוי בסוג המחלה

(חלב עם קורנפלקס או חטיף חוץ מבייגלה לא בא בטוב בדרך כלל)

אני אוכלת דברים יבשים, צנימים, בייגלה, קורנפלקס יבש בלי חלב

רק זה נכנס לי נורמלי

ואולי איזה מלפפון

כשחולים ואין תיאבון ולא מרגישים צורך לאכול אני חושבת שזה סימן שלא צריך לאכול...

כשמרגישים צורך אז פירות וירקות, עד שרעבים יותר ורוצים אוכל יותר רציני...

דבר נוסף, תקשיבי לגוף שלך

אם אין תיאבון אז לא להכביד עליו

תשתי הרבה מים ותאכלי דברים קלים כמו פירות וירקות, תשתי חליטות תה.. ומאכלים קלים לעיכול

והבן שלי כזה מתוק!

הוא בא אליי: אימא, את לא רוצה ארוחת צוהריים?

אני: לא, אני לא מרגישה טוב.

הוא (בדאגה): אבל את חייבת לאכול כדי שיהיה לך כוח! אני אביא לך פירות...

רץ למטבח וחזר עם צלחת שבתוכה מלפפון חתוך ועגבניות שרי שהוא חתך לי לבד!

זו דרך של הגוף לאותת לך : אל תכניסי לי אוכל עכשיו, זה יחליש אותי מאוד, אני עובד על לרפא אותנו

כן חשוב מים כמובן, אני לא אשת רפואה, אבל אם הרבה זמן לא אכלת, אז מיץ גם טוב, מרק עוף מעולה

לפנות על הבוקר לרופא לעשות בדיקת שתן.

בנתיים תשתי הרבה מים ותיקחי משככי כאבים. 

בלי בדיקה בגלל החוסר נוחות

ממליצה לקנות קפסולות של קרנברי

אני מניחה שיהיה קשה לדעת לגבי הקרבה ביניהם.

אטרקציות אני לא מכירה כי אני לא מגיעה לשם אף פעם, אבל לפחות הקפצתי לך

דיזינגוף 

באזל

אבן גבירול

נחמני

בוגרשוב

חוף גורדון או פרישמן?

צארלס קלור ומתחם התחנה

שיינקין

פלורנטין

כרם התימנים

רידינג ונמל

מסעדה חלבית מושלמת מהדרין שזה סוגר פינה.

אם לא ים (למה???? 🤣) אז אפשר נווה צדק, זה טיול יותר שקט ונינוח כזה או שדרות רוטשילד אם רוצים משהו יותר עירוני.

שוק הפשפשים בשביל החוויה או שוק הכרמל, לא לוותר על השאוורמה בכניסה 😋😋😋

אני מניחה כשיש אחים שגרים קרוב והסבא וסבתא יותר שותפים ומעורבים בחיים שלהם אז זה יותר מכאיב.

האמת שאצלנו ההורים משני הצדדים גרים קרוב יותר (40 דקות, וכשעה), ואף פעם לא ציפיתי מהם לבוא. אצל הגדולים יותר הזמנתי, למקרה שהם ירצו, אבל לא נעלבתי כשלא באו, כי הבנתי שזה דורש מהם הרבה. אצל הקטנים אני כבר לא מזמינה כי הבנתי שזה לא רלוונטי.

בסופו של דבר, נסיעה הלוך חזור באותו יום, זה יוצא באמת ארוך. וזה לא תמיד נוח ומתאים לכל אחד לנסוע ככה.

אצלנו אין אחים שגרים קרוב יותר, אז גם אצל האחרים הם לא באים.

במסיבה של הבן שלי אתמול גם סבים וסבתות היו מוזמנים, אבל בפועל ראיתי שתי סבתות ועוד כמה דברים. אצל רוב המשפחות הגיעו רק ההורים או אחד מההורים.

שעה וחצי זה מרחק גדול ליסוע. אישית מעולם לא חשבתי להזמין סבים למסיבת סיום גן, ואני יכולה להבין אותם על חוסר הרצון (לפחות אצלינו זה לא כזה ארוע גדול וסבים בדכ לא מגיעים). גם אם היית מודיעה יותר מוקדם.

יש פה לדעתי כמה עניינים:

מבחינת הביקורים זה מאוד מאכזב. קשה מאוד לא לעשות השוואות. אולי כדאי לפתוח את זה איתם, כמה עצוב לך שהם לא מבקרים, האם יש משהו שקשה ואתם יכולים להקל וכו'.

אולי תצטרכו לקבל את זה שקשה להם כבר ליסוע, זה גם יכול להיות.

המסיבה של הילד הספציפי הזה - למה לדעתך זה ארוע אחרון? אין מסיבת קבלת סידור? מופע נגינה? או ספורט וכדומה שאולי יהיו? אבל זה לא העיקר.

לדעתי העיקר זה הקשר עם הנכדים, שאת מרגישה שלא מספיק קרוב. ופה, אם קשה להם הנסיעה אתם תצטרכו לעבוד על הקשר:

תמונות בוואטסאפ, שיחות שבועיות של הילדים עם הסבים, נסיעות שלכם לבקר בתדירות יותר גבוהה.

כנראה ממש התרגשת מהמסיבה אבל רוב האנשים לא רואים ממש עניין במסיבות סיום של הגן. אצל הבת שלי היתה מסיבה בשבוע שעבר וראיתי שם רק סבתא אחת שכנראה גרה באזור.

ההורים שלי גם גרים שעה וחצי מאיתנו ומעולם לא חשבתי להזמין אותם למסיבות בגן. הם גם לא ככ באים לפה באמצע שבוע אבל מארחים אותנו כיד המלך בשבתות.

בקיצור זה לא מראה כלום על מידת האהבה שלהם לילדים שלכם…

חוויות שהילדים שלי לא חווים בהם את ההורים שלי .וגם ההורים שלי לא באים אליי כמעט. מבינה את התחושה.

חיבוק❤️

ובכל זאת, אני מתאמצת מאוד על הקשר איתם ונוסעת כמה שאני יכולה וכמה שאמא שלי יכולה להכיל.

מנסה לנתק את עצמי מהם רגשית בשביל לא להתבאס.

זה האמת.

למלא את המחשבה שלי בדברים טובים.

וכן, אני כבר לא מזמינה.

לא למסיבות סידור, לא למסיבות בגן, לא למסיבות סיום.

לא רוצה לשמוע את ה:" אנחנו לא יכולים כי..."

פספוס שלהם.

פעם ראשונה שהזמנתי אותם למשהו של הילדים ולא סתם לשבת / טיול וכו'

זאת היתה מסיבה מיוחד באולם גדול עם כמו טקס עלייה לכיתה א

צודקות שיהיו עוד הזדמנויות. לא זכרתי שיש מסיבת סידור

ואם הם ירצו הם יבואו ואני אנסה לא לקחת ללב ;)

הזמן שקצת עבר, הכתיבה, התגובות שלכן מאוד עוזרות

תודה אהובות ושתהיה שבת שמחה לכולם

סבתא שלי גרה במרחק שעתיים נסיעה מההורים שלי ולמעט מקרים ממש ממש נדירים, לא היינו נוסעים ליום אחד.

זה ממש קשוח נסיעה כזאת.

אולי אם ההלוך חזור לא יהיו באותו יום יהיה להם יוצר קל להיענות להזמנה.

וכמובן להיערך מראש. אין ברירה, ספונטניות בכזה מרחק זה ממש נדיר.

חוץ מזה מאוד עוזר שהילד בעצמו מתקשר להזמין.

ההורים שלי לא ישנו תוכניות בשבילי, אבל כשהנכדים מתקשרים הם נמסים, נהיים שלולית. ובסוף שמחים על המאמץ שעשו.

ההורים שלי נגיד בחיים לא יישארו לישון

למה? ככה

לא רוצים.

לנסוע הם לא אוהבים.

וגם לא כל ארוע נראה להם חשוב. בהגזמה אבל 🤦

לפדיון הבן של הבכור שלי הם לא הגיעו כי לא היה להם כח לנסוע 'בפקקים'. למסיבת סיום בגן, קל וחומר.

אם ההורים מוכנים לעשות את הנסיעה מדי פעם זה אחרת. אצלנו זה יחסית נדיר. הגעה אלינו היא אגבית להגעה לניחום אבלים וכד'. לא העיקר של היציאה רוב הפעמים

* אבל נראה לי אנחנו די מקרה חריג בנושא הזה🙄

הצעתי כיוונים שלא תוארו בסיטואציה, בתקווה שיעזור לפתוח עוד אפשרות.

אבל את צודקת שצריך להסתכל על ההורים ספציפית ולחשוב מה יניע אותם, בהנחה והם סבא וסבתא די סבבה בסה"כ ובבסיס היו שמחים לבוא, רק שיש דברים שמעכבים אותם מלומר כן.

זה באמת קשה בגלל המרחק....

ההורים של בעלי עדין לא ראו את הילדים מאז שנולדו חוץ מבווידאו.

בעיניי שווה לשקול לגור קרוב להורים בשביל העזרה הזו. גם לנו אין עזרה וזה כל כך קשה לבד... אבל אצלי ההורים לא בגיל ומצב בריאותי שיכולים לעזור וההורים של בעלי בחו"ל

והילדים לומדים בו.

הגדול שלי בן שמונה וההורים שלי מעולם לא באו לשום ארוע שקשור לילדים.

בדיוק אמא שלי סיפרה לי שהיא הלכה למסיבת סיום גן ( טרום חובה! אפילו לא חובה!! ) של אחיין שלי, כי הוא הזמין אותה.

האמת שכן נעלבתי... מה גם שרמזתי לה כמה פעמים שראיתי מדי פעם סבא או סבתא במסיבות שכאלה ולא ראיתי התעניינות מצידה 😬.

אז מבינה אותך לגמרי, קבלי חיבוק!

ומצד שני, האמת שלא היה לי נעים להטריח את ההורים שלי אפילו שהם גרים ביישוב כאמור, בטוח שלא הייתי מציעה להם לנסוע שעה וחצי בשביל זה, זאת נראה לי השקעה מטורפת... 

ולא היה לי נעים להזמין לזה את אמא שלי שתהיה מטורטרת גם 😑

אחרי שסיפרתי לה שאיזה סבתא( שהיא מכירה, אגב, שכנה) הגיעה למסיבה והיא לא הביעה שום עניין להגיע גם מתישהו, הנחתי שצדקתי ושזה לא מעניין אותה.

למען האמת, הסבתא שכן באה היא היוצאת דופן, לרוב לא רואה סבים או סבתות באירועים האלה

מה שהגיוני שיקרה זה שתמשיכי לקבל מחזור עוד כמה חודשים, אבל הכמות דימום תלך ותפחת עד שיעלם לגמרי.

אני ממש במתח חח..

אני אוהבת לגלות דפוסים כדי לצפות מה הולך לקרות למשל אם יש תקופה בחודש שבה יש יותר נטיה לכתמים,

אבל מעצם ההגדרה של דימומים לא סדירים אני מניחה שאין דרך לצפות מתי זה יגיע..

אגב הרופאה אמרה שרק ל10%-30% מהנשים פוסק המחזור לחלוטין.

לא נורא שיהיה..

זה באמת קצת ללכת אל הלא נודע.

איך הרופאה שלי אמרה- "עם התקן מירנה צריך סבלנות". עכשיו תקראי את זה במבטא רוסי

גם ציפיתי לדימומים

בינתיים היה דימום ממש רק ביום ההתקנה..

לפני ההתקנה הרופא בדק והרירית היתה ממש דקה ואני מניקה הנקה מלאה אז אולי קשור

עכשיו אני באמצע 7 נקיים עם מינימום בדיקות כי כן נראה שיש טיפה הפרשות עם צבע שעלולות להיות בעיתיות בבדיקות אבל ב"ה לא דימום ולא כתמים.

הלוואי שימשיך כך כי עוד לא טבלתי מהלידה..

מקווה שיעבור לך בקלות כי את אחרי לידה.

וגם לי מחזיקה אצבעות חח

להרפתקה

כי כבר חשבתי שאני משוגעת ללכת על זה..

אז בהצלחה לנו!!

כמובן דיברתי עם רב וכו'

מנסה להיות אופטימית

בינתיים זה לא חריג לי ביחס להתקנים אחרים ששמתי בעבר וגם לקח לי איזה שבועיים להיטהר אחרי ההתקנה שלהם.

כלומר מעצם ההתקן

או בגלל שהוא הורמונלי

כי גם כששמתי התקן נחושת היו לי דימומים איזה שבוע / שבועיים

טבלתי פעם אחת מההתקנה.

היו די הרבה דימומים, כולם לא אוסרים בכמות ובצבע.

והאם היית מניקה?

אם אני זוכרת נכון הלכתי בזמן וסת והטבילה התאחרה לי בכמה ימים לכל היותר..

ולא הנקתי אז

פשטידות

מאפינסים

ולקשור בצורת מעניינות. להדביק מדבקה "ברכתו מזונות".

עוגיות בצק פריך.

עוגת שמרים (מהבצק של הלחמניות)

פסים של שוקולד, טורט, קפה...

כל הכבוד לך!

נראה לי הקלאסי והפשוט אלו עוגות בחושות למיניהן, שאפשר בקלות להכפיל כמויות ולאפות בתבניות אינגליש קייק.

עוגת שיש / עוגת שוקולד צ'יפס / עוגת קפה

קצת יותר מורכב זה חלות + הפרשת חלה. אבל זה יותר התעסקות וזמן

עוגיות - עולם שלם.

אם את רוצה פשוט, אז עוגיות שוקולד צ'יפס ועוגיות רעידת אדמה.

מורכב יותר - אלפחורס, עוגיות ממולאות שוקולד.

עוד בעולם הבצק, אבל כאן זה תקציב גבוה יותר ויותר התעסקות. פיצות, רוגלך, עוגות שמרים.

הכל כפי היכולת, התקציב, רמת המורכבות שאת רוצה.

אם יש משהו שנראה לך רלוונטי ואת רוצה מתכון, תכתבי ואשלח לך

בעיקר מנסה לחשוב מה אני יכולה לעשות שכולן שותפות.

אם נגיד מכינים עוגות, אז זו קערה אחת שכל פעם שמים משהו, זה לא מעסיק את כולם. זה לא כמו עם 2 קטנים שמספיק לתת להם לשפוך ולערבב.

אולי נגיד להכין בצק פריך ולתת להם לרדד ולקרוץ צורות, ואז יש יותר בנות שותפות.

חשבתי לעשות כמה מוקדים ואז זה גם מחלק את העומס. אולי באמת בצק שמרים זה גם רעיון טוב.

לפני הרבה שנים...

היא חילקה אותנו לשלוש קבוצות. כל קבוצה הכינה בצק בכמות כפולה לעוגיות מסוג שונה. אחר כך כל בת קיבלה חתיכה מכל בצק והכינה עוגיות.

היה בצק פריך

עוגיות שחור לבן

עוגיות ריבה

אפשר באותו עיקרון. כמה מתכונים שונים ובקבוצות קטנות

זה רעיון ממש טוב.

אפשר גם לפזר מעל סוכריות או עדשים או כל מיני שטויות

אפשר עם חותכנים לעשות צורות ושנות

וזה הכנה ממש פשוטה

או בצק כמו של חלות

ואז לעשות מזה לחמניות מסוגים שונים -עם פרג או שומשום או קצח או שום וזעתר או ממולא זיתים

אפשר גם פוקאצ'ות

ולפזר מעל כל מיני תוספות לבחירה

אבל עוגיות יותר קל

או קאפקייקס

שונים

למשל בצק עוגיות לשים פעם ריבה/שוקולד/אגוזים וכו

או בצק מלוח אפשר פיצה/פיציות/אולי משהו עם גבינה

לחשוב לאותו בצק או בסיס כמה רעיונות שונים ואז כל כמה בנות יעשו את אותו בסיס עם מילוי וטעם שונה

אם היו לוקחות הביתה את המאפים, הייתי נותנת להן להכין הכל, מקסימום יצא לא אכיל, העיקר הכוונה.

אבל בגלל שהרעיון הוא לחלק את העוגיות (איזה רעיון מקסים!)

אז עדיף להכין מראש.

קשה לשלוט בהרבה בנות שיכינו הכל כמו שצריך לפי ההוראות..

עדיף שיתעסקו בקישוט/ מילוי.

אם את רואה שיוצא משליטה, אפשר להעביר אותם לכתיבת ועיטור הברכות שיחולקו עם העוגיות.

אם אני אכין את הבצק יום קודם, זה יישמר טוב במקרר?

לק"י

אם מדובר בבצק שמרים, לא לשים הרבה שמרים.

נניח כף שמרים לקילו קמח.

גם רוב הבלאגן זה דברים שנשפכים כמו קמח, סוכר וכאלה..

לא שהבית שלך יהיה נקי ומסודר,  אבל בהחלט פחות בלאגן והם גם לא ישתעממו.

ואז אפשר להכין ממנו חלות, לחמניות (לחמניות שום/ לחמניות הפתעה וכו), עוגות שמרים, עוגיות קינמון, פיצות, לחמניות ממולאות טונה 

ועוד כיד הדמיון הטובה

פיציות מבחר פילאס (לא פילו)

שיכינו רוטב טעים

יגרדו גבינה

זיתים

כל חבילת בצק יכולה להתחלק לשתי בנות

מגלגלים חולדה וחותכים לפיציות

אם אופים בתבנית שקעים זה יוצא מהמם ומדוייק

מה האמהות האחרות עושות?

בדיוק גיסתי אמרה לי שהיא רוצה לעשות קייטנת אמהות לחברות של הבת שלה ושכל אמא תעשה משהו אחר והיא מחפשת רעיונות לימים

אז את יום אפיה, מה עוד יש?

תודה!

סדנת שוקולד, שמח במטבח (לא יודעת בדיוק מה התכנון פה), ועוד יום אפיה (הפעם לעצמן).

יש שלוש פעמים שנוסעים לבריכה (אמא אחת תישאר עם הבנות ועוד אחת תעזור עם הנסיעות הלוך וחזור), ועוד כמה פעילויות מים (מתנפח מים, בוקר רטוב).

יש עוד שני ימי התנדבות (עזרה בסידור בית הכנסת, ביחד עם עוד פעילות כיפית, ופעילות עם מועדון ותיקים).

יש יום ציור (באקריליק על קנווס), ויום של 'חדר בריחה'.

ויש תכנון בעיקרון לעוד יציאה למקום שווה אבל עוד לא סגור לאן (איפה שרצו אין כרטיסים בתאריך המתאים).

כנראה בחלק מהימים תהיה גם פעילות של הכנת ארוחת בוקר ביחד.

הבן שלי בבית הייתי מביאה לו חתיכות חתיכות ואז אמרו לי שהוא לא מוכן לאכול סנדוויץ ולא הבנתי למה כי הוא ממש אהב לחם

עד שקלטתי שהצורה השונה, הוא ממש לא היה רגיל ולא אכל

אולי גם אצלכם..

ההורים או בגן?

אולי זה פשוט לא טעים לה ..

או לשלוח איתה סנדביץ' מהבית?

אולי יש תחושה שמכריחים לאכול וזה לא מתאים לה אז מעדיפה שלא

אולי פחות נקי/ריח שלא נעים לה והיא ילדה איסטניסית ורגישה

בכללי אם היא אוכלת בבית הייתי עושה מאמץ פשוט להעשיר לה את הארוחות בבית שתאכל בהם יפה מכל אבות המזון, את הגן קצת קשה לשנות..

בבית, ותגידי במעון שהיא לא חייבת לאכול כי אכלה בבית.

ככה גם תהיי רגועה שהיא אוכלת טוב בכל מקרה,

וגם אולי אם היא תגיע שבעה ורגועה ולא יהיה לחץ לאכול, אולי דווקא תתרגל יותר בקלות לארוחות שם... 

בעבר הייתי מאכילה אותה בבית באמת, אבל זה 1. גרר תגובות לא חיוביות מצד הגננת, שאמרה שלדעתה זה משפיע לרעה על האכילה במהלך היום (כביכול אוכלת פחות בגן). 2. הרבה פעמים היא נרדמת יחסית מאוחר (אחרי 21) והעדפתי שתשלים שעות שינה מאשר שתספיק לאכול בבית (היא אוכלת לאט וא"א להספיק גם וגם).

כשהצטרפה לגן, הבאתי לה אוכל מהבית. כשאני הייתי נוכחת- אכלה יפה, כשלא הייתי נוכחת- אפילו שזה היה אוכל מהבית, אכלה הרבה פחות.

מציינת שהיא ילדה מאוד רגישה❤ וגם ינקה עד גיל שנתיים. אולי קשור?