פורום הריון ולידה (עמוד 577)

אל תקרעי את עצמך בבת אחת

כל פעם תוסיפי קצת

ובהתחלה באמת כואב, שבוע שבועיים וזה מתחיל לעבור

לא קורעת את עצמי בכלל האמת. אני פשוט מנוונת כנראה

תקשיבי לגוף שלך

תעשי בהתאם ליכולות שלו ולאט לאט תוכלי להעלות קצב

אני עשיתי אימון כושר למתחילים מתחילים ועדיין הרגשתי שאני צריכה פחות...

ובהתחלה באמת ממש כאבו לי השרירים, ולא שהייתי בטטה לפני, הלכתי הרבה! אז זה הפליא אותי אבל כך הבנתי שברכיבה מפעילים שרירים שלא עובדים קשה בהליכה.

כואב זה עובד

כמה ימים והגוף מתרגל

תעשי מתיחות זה משמעותי 

לפני ואחרי האימון

משמעותית משפיע על רמת הכאבים!!

פשוט תקפידי על תרגילי חימום טובים

@בשורות משמחות

@אנונימית-אנמית

@מפלצתונת בהחלט כאב משמח! הצלחתי להתחיל להניע סוף סוף!

כי נראה לי שאם התחלת להתאמן אחרי הרבה זמן אז כדאי בהדרגה.

בכל מקרה ממש חובה חימום לפני כדי לחמם את השרירים.

יהיה לך יותר קל.

ומתיחות בסוף.

אם כואב לך בשוק זה כנראה בגלל שלא עשית מתיחות.

ומאוד מהר הגוף יתרגל ואת תהני יותר ויותר מהאימון.

יום כן יום לא

אבל מתכננת שזה יהיה כל יום. הלוואי.

אקרא על המתיחות כדי לעשות בצורה נכונה. תודה!

הייתי מחפשת משהו זול יותר.

מחזיק לי 3 שעות הכמות של המים. זה ממש אחלה והריחות של ללין טובים.

סה''כ סבבה לנו

גם קניתי עם גיפט קארד מיותר 

רוצה לדעת איך זה באמת

נשמע לי מגניב וכייף ברמות אבל רוצה לדעת חוות דעות ממנוסות

אני קניתי בלי מטרה

מבשמי אוויר יותר נוח לי מבשם שאני מתיזה מקלות או אוטומטי שמדליקה לשעה שיוצאת מהבית וזה עושה ריח מעולה להמון זמן..

כשראיצי בחנות חשבתי להשתמש בחדר שינה לאווירה אינטימית רומנטית וכו' אבל בפועל אין זמן להפעיל את זה

זה פשוט נשאר בארון..

יש מידי פעם תקופות כאלה שנזכרת בזה מדליקה ואחר כך לא משתמשת לשנה

אגב, אני שמה לזה לבן שלי טיפות רוזמרין כשהוא עם צינון קשה שיעול וכו'

זה מפזר את האדים בצורה מדהימה בחדר

סוג של כמו מכשיר אדים קר אחר.. 

כמו שאמרת לחדר בקטע רומנטי וכייף

אני ממש ממש אוהבת ריחות

וגם לשים שמנים שהקטן מצונן/משתעל וכל זה

רק קחי בחשבון שזה יוצא דיי יקר אם את קונה שמנים מקוריים של ללין למשל

או שתקני במבצע

אני שמה כל פעם משהו כמו השלוש שפריצים של שמן (מקווה שלא טועה כי יובלות לא השתמשתי בו עם ריחות אלא רק לבן שלי)

זכור לי שזה ממש טחן חומר

כלומר, הייתי צריכה כל יום למלא מחדש

והשמן היקר פשוט הלך ואזל

זכור לי ככה במעומעם,

מקווה שיש כאלה שידעו להגיד לך יותר ברור

האמת - עשית לי חשק

שלחתי את בעלי למדף הגבוה להוריד את זה 

ממש לא בקטע שלהוציא על זה הרבה מאוד כסף

מבחינתי זה פינוק ולא משהו מעבר..

לקנות את המכשיר של ללין ושמנים של חברה אחרת.

והפוך גם

מידע מבוסס

ןנהנית ממנו

לי יש ניביון רק אם של ללין

25% הניה עם הקוד

reut24

דיפיוזר שמנים אתריים | בייבי טבע

יש לי דיפיוזר של ללין

אפשר להשתמש בשמן אתרי לא של ללין? זה לא הורס את המכשיר, המוכרת לא ידעה להגיד לי..

קרה לי כבר שבדיקה 'נעלמה'

גם עם אחד הילדים זה קרה עם משטח גרון

ואז אין ברירה אלא לעשות חדשה

אבל אם איבדו את העמסת סוכר שלך חייבים לתת לך פיצויי הולם 🤬🤬🤬🤬

עשיתי בחיי המון בדיקות דם ומעולם לא קרה לי. אז עכשיו מבינה שזה יכול לקרות..

איזה מרפי שזה דווקא בהעמסת סוכר😅 

אם אמרו לך לקחת עכשיו אנטיביוטיקה כנראה שצמח חיידק בשתן. זה לא קשור למה שנותנים בלידה. זה בשבילך, כי יש לך דלקת בשתן ובבהריון את בסיכון מוגבר להתפשטות של הדלקת לכליות ולעוד סיבוכים. בלי קשר תקבלי גם בלידה.

לא הבנתי איך האנטיביוטיקה גורמת ליובש ואיך יובש גורם לפטרייה?? זה לא עובד ככה. יכול להיות שתהיה דלקת פטרייתית אחרי נטילת אנטיביוטיקה, אם תהיה קחי נרות אגיסטן. התינוק לא אמור להידבק בפטרייה בלידה, וגם אם כן זה לא מסוכן, לא בר השוואה לgbs שיכול לגרום למחלות קשות לתינוק כמו דלקת קרום המוח.

אין קשר למשקל הקטן של העובר, זה שאת תרגישי אולי חלשה לא משפיע על גדילת העובר.

בשורה התחתונה, ממליצה לקחת את הטיפול שהומלץ.

וכדאי לקחת פרוביוטיקה,  בכל מקרה זה מומלץ, רק תקפידי לחכות שעתיים מהאנטיביוטיקה

יש ביופימייל שזה אמנם קצת יקר אבל ממש טוב כי זה מיועד לנשים ובמיוחד מומלץ בסוף הריון לקראת הלידה

ככה שזה כנראה עניין של פרוטוקולים של רופאים.

(בפועל הספקתי לקחת מנה אחת ויום אח"כ כבר נסעתי ללדת אז קיבלתי בוריד.. ובאמת שזו לא חוויה כל כך מדהימה שפותחים לך וריד תוך כדי צירים)

בגלל דלקת בדרכי השתן

ובמקביל גם פרביוטיקה לחזק את הגוף, ממליצה גם לך!

אולי בכ"א מישהי עשתה את הטיפול הזה והואיל לה?

אני משתגעת מהכאב

(ודווקא גם הניק הזה שלך כבר די מוכר פה..)

פשוט כשמדובר בשאלה מאוד ספציפית, אז הגיוני שיש פחות שידעו לענות עליה, והקצב פה בפורום כל כך מהיר שהכל צונח מהר מהר למטה.

אז טוב שהקפצת, ומקווה שמישהי תדע לענות לך...

מתייגת לך את @אוהבת את השבת שמשתפת פה הרבה בניסיון שלה עם סימפיזיוליזיס (איך בכלל כותבים את זה?🤭)

חיבוק על הכאבים. נשמע ממש קשה...❤️

זמן עד שענו... מהניק הרגיל שלי עונים על השניה או לכל הפחות מקפיצים.

אבל אני לוקחת את זה ברוח טובה.

תודה שהגבת לי. לא זכרתי מי שתפה על הנושא באמת

באסה להרגיש ככה...

טוב שאת לוקחת ברוח טובה, זה באמת לא אישי...

לשתף ולהתייעץ

אם כי בהריון האחרון נראה לי לקראת הסוף היה לי התחלה של משהו אבל לא ברמה שדורשת טיפול דחוף כדי לתפקד

ובגלל שהתייחסת לניק שלך

אז אומרת שזיהיתי אותך אי אז כשפתחת את הניק  ❤️❤️

ואני ממש שמחה בשבילכם 😘 ואוהבת לקרוא אותך פה בפורום

בואי נעשה לך מבחן, תשלחי לי בניק הרגיל באישי

הרגיל אז כי את רוצה לשמור את זה לעצמך

אז מכבדת את זה..

אבל ברגע שהתייחסת לזה בניק שלך, אז הרשיתי לעצמי להגיד 😉

באה לאישי 

ושמישהי תעודד שהכאבים האלו עוברים אחרי הלידה, כי לא יכולה כברררר

דברים ברמה שציינת אין כ"כ באזור הזה...

אבל יש את חורש. הסרג'נטים בקרית השרון, פארק נחמד ומוצל, כדי לבוא עם אופניים.

יש כמובן את הטיילת של חוף הים.

פרק נחל חדרה

אני חולמת על מיליון דברים לחלד ובדכ לא מספיקה עשירית מהם 😀

מה התחביבים שלך? יש לך כאלה שהיית שמחה לפתח?

אני איתך ☺️

שולחת לך כוחות מרחוק. אני גם חוזרת בספטמבר ומניחה שתוך שבוע אתחרט שחזרתי לעבודה 😅

אין לי מספיק זמן פנוי בלי הילדים שאני יכולה להתעסק איתם.

אולי עכשיו כשב"ה הגדול הולך לישון בשעה סבירה אני יכולה לנסות קצת בערב...

יש אפשרות שבעלך ישלים את היתרה של החופשת לידה במקומך ואת תחזרי לעבודה?

זה תהליך מוכר מול הביטוח לאומי לא אמורה להיות בעיה.

עכשיו מאריכה רק בגלל שאין מסגרות לילדים.

ואין מצב שבעלי יישאר איתם.

גם מבחינתו וגם מבחינת העבודה שלו.

זה יתקבל ממש לא טוב אם הוא יודיע שהוא יוצא לחופשה של חודש.

לילד הגדול לפחות..

לתינוק- בייביסיטר/מטפלת.

הגישה שלי אומרת שכשלאמא טוב אז גם לילדים טוב

התינוקת איתי בבית.

לא כ"כ קשה לי להיות עם הילדים.

הם באמת מהממים.

קשה לי שעובר יום שלם ומה עשיתי?

שיחקתי עם הילד (ואני באמת איתו ב- 100%), עשיתי כלים, כביסות, ארוחת צהריים.

וזהו

אני גם חוזרת ברגע שאני יכולה.

אבל אם עכשיו חופש, יש יותר חברות פנויות, אולי תקבעי איתן?

אפשר גם לקבוע סביב הילדים, ללכת ביחד לבריכה, לים, לג'ימבורי...

האמת השבוע נסעתי איתם לים וזה היה קטסטרופה.

היה ממש ממש קשה להסתדר בים עם ילד קטן ותינוקת בת 4 חודשים.

נס שיצאתי עם אחותי שעזרה לי.

אבל חזרתי הביתה ממש מבסוטית.

באמת נראה לי צריכה לצאת איתם יותר.

אולי לא לים שזה קשה עם החול והעגלה.

אבל לפחות לגינות גדולות או למשחקיות.

תבקרי/ תזמיני חברות/ משפחה.

אני מבינה אותך מאוד מאוד בתור אחת שלא האריכה דקה. אבל, אולי יעזור לך לחזק את המשמעות שלך בבית עבור ילדייך כרגע בחופש

לפעמים אנחנו חושבים שצריך דברים גדולים שיקרו כדי שנרגיש בעלות משמעות ומסופקות וש'שווה לנו'. או תוצאה מיידית, כמו משכורת בעבודה למשל או איזה הספק חשוב של עמידה בדד ליין שנקבל עליו 'כל הכבוד' . והאמת היא, שבבית זה לא ככה. בכלל, עם ילדים זה לא ככה.

אנחנו כן מקבלות הערכה, אבל היא 'שקופה' כביכול..

בשכר העצום מהשם ש'שכר מצוה בהאי עלמא ליכא', בדמות ילדים שגדלים בצל אימם. בדמות הבעל שהולך לעבודה רגוע ויודע שאמא של הילדים שלו דואגת להם כדי שיוכל לפרנס. עושות עבודה שקטה לטווח ארוך.

ולא תמיד צריך להעסיק אותם

ואפשר גם להיעזר מדי פעם

אבל אם מה שחסר לך זהמשמעות - כדאי להעמיק בזה לא רק לעכשיו

זה סיפוק, זה הערכה, זה משמעות.

ואני גם מאוד אוהבת להיות עסוקה עסוקה עסוקה.

מסיימת את היום עם הרבה סיפוק ושמחה.

עכשיו אין לי את זה.

הלוואי והייתי מרגישה כזה סיפוק מלהיות עם הילדים

סביב גיל 3 אפשר ללמד את הילד דברים חדשים מגניבים וכיפיים.

לא אותו סדר יום רגיל.

אפשר לקנות ספרים עם ידע עולם למי שמעניין אותו או כל תחום שאת אוהבת ויכול להועיל לו.

אפשר לעשות גם יצירות איתו כאלה שטת אהבת לעשות בגן.

הייתי עושה לילדים חוג אנגלית בבית.

מלמדת אותם שיר שאהבתי מתוך השירים שגדלתי עליהם ללימוד אנגלית והיינו עושים הצגה/ יצירה בנושא.

היום למשל עשיתי עם הילדים יצירות מפלסטלינה, בד"כ הם עושים יציאה חופשית,

הפעם השקיעו בערבוב הצבעים ויצאו גוונים מרהיבים מאוד.

מסוג הדברים שגם אני לומדת ונהנית (או לפחות נזכרת)

וזה לא סתם עוד יום או סתם עוד פעילות.

יש פה חוויה משותפת ומעשירה.

אם את אוהבת מדע אז יש סרטונים מאוד חמודים של מכון דוידסון.

תחשבי מה התחומים שאת אוהבת ותחפשי רעיונות איך אפשר לשלב את זה עם הילדים.

ואני יושבת איתו הרבה על סיפורים וספרים ומשחקים.

לא כ"כ עושה איתו דברים מסוימים.

מבחינה מוטורית לא בטוחה שהוא שם.

אולי צריכה קצת יותר לנסות להפעיל אותו בדברים נוספים ויצירתיים ממה שכבר יש לנו בבית.

האמת יש לי קצת דברים חדשים שאני שומרת כשהוא יהיה בחופש לגמרי באוגוסט.

קנינו חול קינטי ושומרים בינתיים בארון.

קיבלנו מתנה בשבילו הך פטיש וגם זה נשמר בינתיים.

אז אצטרך להעסיק אותו יום שלם זה באמת יהיה חתיכת אתגר.

אגב, רציתי מאוד ללמד אותו אנגלית.

אבל חששתי שזה יבלבל אותו. הוא בשלב של קניית השפה בעברית.

כאילו אם אני אומרת לו שהשמיים זה בצבע בלו. הוא יתקן אותי שזה בצבע כחול.

הוא בכלל לא מבין מה זה עברית ומה זה אנגלית.

מה שכן למדתי אותו קצת אותיות באנגלית ויודע להגיד שזה אותיות באנגלית וזה אותיות בעברית.

לא יודעת מה לייעץ מבחינת ההפרדה בין יולי לאוגוסט,

אבל מבחינת דברים שיש בבית, ההצעה שלי היא להשקיע בתחומי העניין שמלהיבים אותך ולא רק ממה שיש בבית.

לא בהכרח השקעה כלכלית, למשל ספרים אפשר לקחת מהספריה וניסויים של מכון דוידסון זה סרטונים בחינם וחומרים די זולים ויצירות בפינטרס זה גם יחסית פשוט.

את מספרת לו ספרים מתחומי העניין שלך?

כי הרעיון הוא שאת תהני מזה ובשבילו זה יהיה משהו חדש ללמוד.

כלומר כתבתי כטיפ איך לגרום לך להנאה וסיפוק מהשהייה המשותפת ולא איך להשקיע בילד.. הבנת את הכוונה?

מזכיר לי שבחופשת לידה כשהבן שלי עלה לא' הייתי מספרת לו קופיקו לפי פרקים, לא בטוח מי נהנה יותר, מה שבטוח שהייתי דואגת שהוא יבחר לפחות ספר אחד של קופיקו כשהיינו מחליפים ספרים.

הם הספקים ודד ליינים, כמו בעבודה.

תחשבי על דברים שיכולים לספק אותך: לימוד ספר תורני כלשהו? התנדבות?

9-9 וחצי - לומדת פרשת שבוע

9 וחצי-10 יוגה/פילאטיס

10-11 כביסה ובישול ארוחת צהריים

11-13 - יציאה מהבית: קניון, ספריה, ביקור של סבא וסבתא/אשה זקנה בשכונה

לחילופין - תחביב כלשהו/משימה מוגדרת אחרת: תרגול ש"ב לקורס, פסיפס, לשמוע שיעור (אפשר תוך כדי, יש סדרות של שיעורים שאפשר לשמוע)

להסתכל מסביב לחשוב למי אפשר לעזור (נשים אחרות אחרי לידה, מילואימניקים - להכין אוכל/עוגה, להזמין את הילדים אחרצ)

לצאת ביחד עם הילדים - למוזיאון, לפארק יפה, לבקשר משפחה, לסוע באוטובוס, לנסות להנות מה"להיות איתם". אם יש חברות אפשריות - לצאת ביחד איתן עם הילדים זה כיף לכולם.

לחשוב על דברים שאת רוצה באופן מיוחד ללמד את הילד - אני לא זוכרת בן כמה הוא אבל בהתאם לגיל. אפשר מספרים/צורות/אותיות. אפשר לצאת לרחוב וללמד אותו לחפש עלים בצורות שונות או לעקוב אחרי נמלים. לשחק בכדור. דווקא כי הוא מעסיק את עצמו תיזמי את דברים לעשות איתו ביחד.

שתדעי שמבינה אותך, ומסכימה עם זה שכשלאמא יש סיפוק גם הזמן עם הילדים יותר איכותי ומנוצל. 

באופן מוזר מרוב שיש לי זמן אין לי כח לעשות כלום.

כאילו אין לי שום דבר מחייב.

אני לא חושבת שלו"ז יכול לעזור לי.

נגיד עכשיו אני לומדת איזה קורס באינטרנט שמאוד מאוד מעניין אותי

בפועל במקום ללמוד אני יושבת וגולצת פה בפורום. בבוקר, בצהריים ובערב.

מאוד קשה לי להניע את עצמי לעשייה כשאין לי לחץ על הראש ואין לי רשימה ארוכה ארוכה של משימות שאני רק רוצה לגמור.

באמת לחץ עושה לי טוב וגורם לי להספיק עולם ומלואו.

כשאין לי לחץ אני לא עושה כמעט כלום...

ואז כמובן גם בלי סיפוק.

בכל מקרה, בזכות השרשור הזה ביקשתי להצטרף לקבוצה של עזרה וחסד פה בעיר.

בדר"כ מבקשים שם להכין ארוחות למשפחות

מקווה שבאמת אקח שם על עצמי קצת התנדבויות שימלאו אותי ואת הזמן.

היום הייתי בבית בגלל הצום ונרקבתי🥴

באזור השעה 13 החלטתי שאני לא גולשת ויהי מה. עמדתי בזה ב"ה עד לפני חצי שעה, אבל היה לי קשה לא לעשות כלום כי הייתי גמורה מהצום. אז הייתי עם הילדים אבל עדיין די כבויה. אני גם נורא משימתית וצריכה יעדים.. כשאני עובדת זה קל יותר כי הלוז די קשוח והזמן מוגדר לכל דבר.

כשהוצאתי את הצום עשיתי קצת וזה הרים לי

התחלתי גם ללמוד תניא. להבנתי לפי התניא חסרה לי שמחה, כי גם כשאני משימתית ועובדת לפי לו"ז, זו לא אני עד הסוף כמו שאני מכירה את עצמי. מרגישה שיש לי קושי מסוים. צריכה להעמיק בזה עוד, לא מופרך לי האמת שחוסר שמחה היא משוואה לחוסר מוטיבציה. אבל זו אני🤦

ככה אני מרגישה!

האמת אף פעם לא למדתי תניא.

בכלל אני מאוד רוצה לחזור ללמוד לימודי קודש.

מאוד חסר לי.

כאילו אני כתבתי זאת..

אם אין לחץ ורשימות ארוכות של משימות, פחות להתקדם ולעשות...

לכן כבר עכשיו אני מנסה לתכנן את החופשת לידה שלי להתחיל תואר שני... עושים קצת בעיות עם העבודה, אבל כשהממהלת תשמע שאני בהריון, מקווה שהיא תשחרר... 

כל מיני לבית?

מקרמה, תוף גאולה(ממש מחבר לתדופה)

זה מה שהיה בא לי לנספיק אז אולי ימשוך אותך?

אלבומי תמונות לילדים?

לאפות ולשלוח ליולדת /לחיילים/למשפחה מגוייסת

לבקר סבים וסבתות

משהו אחד מאוד מורכב כבר עשיתי בחופשת לידה.

ממש לפני כמה ימים סיימתי (לקח לי 3 חודשים)

צריכה לחשוב על רעיונות נוספים.

העבודה כאן לא נגמרת😃 אשמח בתשלום כמובן.

אני ממש מבינה אותך, זה שלב כזה בחיים שנראה לי כולנו עוברות, כשיש קטנטנים שמצד אחד "כובלים" לבית ומצד שני לא מייצרים יותר מדי תעסוקה ומצד שלישי עדיין לא מהווים חברה בשבילך.

אם את אמורה לחזור לעבוד באלול,יהיה לך בטח עומס אחר כך,אז אולי כדאי לך להקפיא עכשיו אוכל לחגים?

אולי להכין קישוטי סוכה? 
 

ובהמשך למה שכתבה @טל..

בעבר בתקופה כמו שתארת -עזר לי להיצמד לזמנים ברדיו,

לדוג' יש הרבנית ימימה בעשר ועשרים, יומן חדשות באחד תכנית שירים בשלוש, שיעור בשש.( איך אני מתגעגעת לזה... אפילו הייתי קמה להניק לפנות בוקר והאזנתי תקופה ארוכה לדף יומי בחמש בבקר)

זה נתן לי תחושה טובה הזמנים האלה.

זה ממש מרענן

אולי לעשות איזה פרויקט בבית לדוג' להנחיל סדר בפינות היותר חשוכות בבית , להפטר מחפצים מיותרים, זה לוקח הרבה זמן

ובאופן אישי אותי ממלא ללמוד דברים חדשים וגם לימוד רוחני.

לא יושבת על זה באופן מסודר. לומדת בין הכביסות והכלים מהיוטיוב וזה ממלא את הנפש ממש. כאילן זה ממש מעניין אותי, אז אני לא צריכה להכריח את עצמי, להיפך, כל רגע פנוי בא לי ללמוד חחח

ובקשר לתקשורת וחברות ממש מבינה אותך! זה חסר ומרגיש שכולם עסוקים. האמת מרגישה ככה גם כשעובדת. תכל'ס אין לי תקשורת יומיומית עם חברות או אחותי כי כולן פשוט כל כך עסוקות וזה חסר לי. אפשר למצוא חברות בגינה, לקבוע עם אמהות של חברים של ילדים...

הייתי בטוחה שלא זכאיםםם

ותפתחי בקשה.

צריך לצרף 3 תלושים רצופים של כל אחד מההורים.

סטודנטים צריכים איזה אישור, אם חזרת מחופשת לידה גם צריך אישור.

תראי מה בדיוק את צריכה לפי הנתונים שלך.

את יכולה לפתוח בקשה בלי כל הטפסים, ואחר כך להשלים.

יש שם נספחים שצריך לצרף למי שרלוונטי.

יש גם סימולטור כדי לבדוק איזה טפסים בדיוק את צריכה.

כנראה שבתחילת שנה לחצתי שם בטעות אינני מעוניינת בהנחה.. אוף רק כי חשבתי שלא זכאים 
לא יודעת מה עבר עלי
יש עדיין מה לעשות עם זה? יש לך מושג? אל מי פונים?

שקיימת בקשה כבר להנחה ועוד לא הגשת אותה סופית?

ואז את צריכה רק לעדכן פרטים ולשלוח

רק בלית ברירה

אם הקויש הוא שלך קשה להיות עם שניהם כל היום עדיף שתקחי מטפלת שתוציא ותו לגינה שעתיים בכל יום

אפשר אולי לתאם יחד עם חברה עם תינוק בגילו שתיקח  בייביסיטר את שניהם ויצאו יחד

בגיל הזה לא היתי מאתגרת אותו בהסתגלות למרחב חדש מלא ילדים חדשים ומטפלות חדשות

בכנות גם אם הוא אוהב.לצאת הוא לא חייב כל היום אטרקציות

תראי מה את זקוקה כדי לקבל מנוחה וכח ותתני לעצמך

בעיני גם הגדולים אמורים לקחת חלק באיזשהו אופן בעזרה בבית ..

וסה''כ מדובר על 3 שבועות

..

אני לא ממעיטה בהתמודדות!

ממש לא

הכי מבינה אותך

אבל חושבת שיש עוד דרכים לתת לו מענה ולך מענה

אם הוא מסתדר עם זרים זה יכול להיות מעולה שיהיה לך זמן להשקיע בגדולים אחרי התקופה המאוד מאתגרת (לטובה!) ולפני שאת חוזרת לעבודה.

אם לא מתאים לשלוח את הקטן לקייטנה, תשאלי את הגדולים אם הם מוכנים לעזור איתו בשביל שתוכלו לצאת.

אפשר לתכנן בילוי מותאם. לא כל יום, פעמיים בשבוע יציאה במקומות מונגשים לעגלות ושהם יקחו אחריות בתורנות. יסחבו אותו בעגלה, יעסיקו אותו, יחליפו לו..

ילדים בגיל הזה יכולים מאוד לעזור אם הם רוצים, ואם זה ישתלם להם כנראה שירצו..

אפשר לקחת אותם למוזיאון המדע בחיפה (שכחתי את קוראים לזה) הבנתי שיש בחוץ מזרקות נחמדות ופארק.

גם סופרלנד יכול להתאים, הם מספיק גדולים לעמוד בתור לבד ולעלות על המתקנים לבד. ויש פינת גימבורי לתינוקות. וסה"כ בשבילך אם אתם עם רכב זה לא להתרוצץ מדי, את יושבת עם הקטנים בפינה נחמדה.

בטוחה שיש עוד המון מקומות נחמדים כאלו שאת יכולה לצאת עם כולם בתנאי שהגדולים מתגייסים לעזור (להכין אוכל ולהוריד ציוד לאוטו, להעלות קניות, להרדים ילד בעגלה וכד')

כמו שההיא מעלי כתבה שבדכ קשה להם להסתגל.

מצד שני עדיין הוא יהיה בבית שבןע גם אם ילך לקייטנה.

מסורבל מאוד לצאת עם 2 תינוקות לבד בלי הבעל, כמה שהגדולים עוזרים והם עוזרים הרבה , זה עדיין לא זה

בשבתות אנחנו משתגעים, הוא קופץ ממשחק למשחק בקלות ודי מהר נמאס לו מזה, אנחנו במרדף כל היום איך להעסיק אותו אז 3 שבועות? ואז בדיוק חוזרת לעבודה אחרי חל"ת וחל"ד אגיע לשם מותשת ברמות

אם תהיה לו קשה ההסתגלות המטפלות יגידו לך. יש תינוקות שלא מתקשים להסתגל, אולי יתמזל מזלך..

מקסימום תוציאי אותו אחרי שלושה ימים אם הוא צורח שם בלי הפסקה. (וגם במהלך היום את יכולה לשלוח ילד להוציא אותו)

זה מאוד קשה להישאר בבית, לדעתי בחוץ שיש מקום להתרוצץ בבטיחות (בתוספת עזרה מהגדולים) אז קצת יותר קל.

לפעמים ילד בן שנה וחצי יכול לשבת בעגלה זמן ארוך כשיש לו עניין להתסכל עליו (גן חיות, או פארק מים או כל אטרקציה דומה) וזה יותר קל מאשר בבית שהוא משועמם וגם יש קירות שמסתיר אותו לא רואים מה קורב איתו.

לי בסופרלנד היה ממש טוב עם קטנים. הגימבורי גדול וכמעט ריק ורואים את כל השטח אז אפשר לתת לו להתרוצץ, לשחק בכדורים ואם יפול לא נורא, ילמד לקום. לא צריך להיות צמודים אליו אלא רק בקשר עין.

זה לא כמו בבית שיש פינות וחפצים חדים ואת במרדף, מבינה?

אני חושבת שלהשאיר את הגדולים כל החופש בבית זה לא הוגן. זה חופש והם ילדים.

הייתי מאוד נמענת מזה ומביאה עזרה בתשלום.

אם הפתרון הוא לשלוח את בן השנה וחצי לקייטנה זה וודאי עדיף.

ההצעה לצאת עם כולם זה בזמנים שבכל מקרה כולכם בבית (בשבוע שאין לקטן קייטנה) או אם לא יסתדר לשים אותו בקייטנה.

אם תרצי לפרט איפה הסיבוך לצאת עם כולם אולי נוכל לייעץ איך לפתור את הסיבוך כי אני חושבת שזה לא צריך להיות כ"כ מסובך.

צריך למצוא את התוכנית המתאימה ולגרום לילדים למוטיבציה לעזור ולשחרר אליהם אחריות אם זו הבעיה.

זה בכל מקרה לא פתרון כל יום, אבל מדי פעם לגוון לך ולהם.

שבת זה ממש קשה, וגם יש הרבה פחות מוטיבציה לילדים לטפל באחים או בצורכי המשפחה כי לא יוצא להם מזה כלום, ולא רק שהם פחות עוזרים הם גם משועממים ומציקים מדי פעם, לדעתי זה לא מדד.

הייתי מנסה לשלוח לכמה ימים לראות איך מסתדר.

לא חושבת שכדאי שכולכם תצאו מהחופשה הזאת עם הלשון בחוץ

ואם קשה לו להיות בבית אז בטח הוא ידרוש ממך הרבה יותר גם בשעות שהוא במילא היה בבית.

האמת ממש לא הייתי שמה במסגרת.

את בבית.

הוא תינוק! וגם אם לא...

כל השנה הוא במסגרת,

פלוס חודש וחצי, מה כבר נשאר לו בבית?! שבועיים.. זה כלום!

תני לו לחוות קצת בית, משפחה, חוסר שגרה.

הוא בוכה ומשתעמם כי הוא רגיל למסגרת, אבל תוך יומיים הוא יבין את זה שבבית מוצאים תעסוקה מסוג אחר, וגם אם הוא יבכה , הוא יתמודד, זה הבית שלו וזו המשפחה שלו... בבית עוזרים לאמא להכניס בגדים למכונה, ''שוטפים כלים '', מנקים עם סמרטוט את הקירות או ווטאבר.

הוא יחווה יותר את האחים שלו, ילמד לחלוק, לריב, לקבל חום ואהבה אמיתית. אנחנו בדור שאנחנו כבר לא יודעים איך להתמודד עם הילדים שלנו מרוב שאנחנו מכורים למסגרות, נבהלים מחופש, אבל צריך להתמודד עם זה ולא לברוח. כל מה שכתבתי זה לא דווקא אישית אלייך, אלא זה משהו לכל הדור הזה שהאמהות מעדיפות לשלוח את הילד שהן סחבו , ילדו, הניקו, לאיזה אישה זרה העיקר שיהיה מסגרת ולא חס וחלילה יהיה בבית.

נקודה למחשבה. 

זה מאוד מאוד ביקורתי.

אף פעם אנחנו לא יודעים מה עומד מאחורי בחירה של הורים ובאיזו סיטואציה הם נמצאים.

דווקא השנה הזו נראה לי אמורה ללמד אותנו שאנחנו לא באמת יודעים משהו על ההתמודדות של אנשים בבית שלהם ועל הסיבות שמובילות אותם לבחור בסדר עדיפות מסויים.

אם האופציה היא אמא רגועה וילדים שמחים במסגרת, או חוסר סבלנות וסיר לחץ בבית יחד עם הילדים, ממש לא ברור לי שתמיד אופציה ב' היא הנכונה.

כן, ברור, חשוב לילד להיות עם ההורים שלו. כן, יש חשיבות גם לזמני השעמום וחוסר השגרה בבית.

אבל כל הורה יודע כמה כוחות יש לו בשביל לעמוד בזה, וזה ממש בסדר להחליט להיעזר עוד כדי להקל על עצמנו. לא הכל הוא שחור ולבן

כל אחד מה שמתאים לו.. יש הרבה שיקולים של הורים ולא כל מה שמתאים למשפחה אחת מתאימה לאחרת.

אני מכירה משפחות שההורים שולחים כל החופש את הילדים לקייטנות חוץ מימים בודדים שההורים מקבלים חופש מהעבודה. אין להם חופש מהעבודה ואין משפחה שיכולה לעזור, אז מה הם יעשו?

לא נראה לי שילדים כאלה גדלים עם יותר מידי טראומות... ילדים שגדלים עם הורים עצבניים בלי טיפת אוויר זה יותר טראומה.(ברור שכולנו עצבניים פה ושם... הכוונה זה להרגיש כבר שאתה יותר מידי על הקצה)

תקראי היטב את שאלת הפותחת תראי כמה חום ואהבה ואכפתיות יש בשאלה

היא יכלה לשים אותו בקייטנה בלי לחשוב על זה פעמיים

אבל היא כן מתלבטת, חושבת מה יהיה לו הכי טוב

יחד עם מחשבות מה יהיה לה עצמה טוב

ושאר הילדים שבבית.

יש מורכבויות בחיים.. לא לכולם הכל זורם. וזה כי אלו החיים. ואם יש פתרונות שעשויים להקל ולא להזיק לאף אחד, הנה מה טוב.

את הכסף שהייתי משלמת לקייטנה הייתי משקיעה בבייביסיטר שתעסיק אותו.

אני אישית לא הייתי רוצה להגביל את הגדולים ביציאות בגלל האחים הקטנים.

אבל זה אני אןמרת כשאין לי עדיין גדולים אז אולי כשיגדלו אחשוב אחרת.

אני פשוט פחות בקטע שהילדים יפסידו כדי לגדל את האחים שלהם...

כל אחת הביעה את דעתה ומעניין דווקא היה לראות שלכל אחד יש חשיבה שונה

אני עדיין מתלבטת וחוששת.

אצלי הסיטואציה קצת שונה- נכון אני בבית עם תינוקת בת חצי שנה, אבל אני לא עובדת כבר שנתיים בגלל 2 הריונות צפופים ושמירת הריון קשוחה (וזהו מיציתי מזמן את הבית), הקטנציק הזה מטופל בפיזיו פעמיים בשבוע וקלינאית תקשורת, עדיין לא הולך וקשה לי מאוד להרים אותו כל הזמן, מבקש מלא ידיים (ומקבל ☺️) , במעון הוא בכלל בכלל לא כזה ומשחק נפלא עם חברים

הקטנה עם ריפלוקס שרק מחמיר ומקיאה כל היום ובלילה , בעלי עובד מבוקר עד ליל, אז אני מותשת. וכן, לא מתביישת בזה. מעדיפה לשמור את הכוחות שלי לשעות אחהצ וסופי שבוע שנותנת לו את כל כולי ובבקרים מטפלת בקטנה ומשתדלת לנוח

אז נתתן לי כיוון חשיבה נוסף למה כן להשאיר בבית, אעשה את החושבים שלי ונחליט.

שוב תודה 🙏🌸

הרבה כוחות! ושתצליחי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר לך ולילדייך בעז"ה!

אני חשבתי על הנקודה של ההסתגלות, הוא מסיים מסגרת אחת, יתחיל קייטנה ואחרי שלושה שבועות יתחיל שוב מסגרת חדשה (או יחזור לקודמת?)

אבל את אמא שלו, את יודעת מה יהיה הכי טוב עבורכם. בהצלחה רבה רבה!

מעומס יתר אפשר גם להישבר  בסוף ואז לוקח הרבה זמן להתאושש.

כדאי לך לקחת בערבון מוגבל דעות של נשים שכנראה לא מכירות סיטואציות של איחור התפתחות ופערי גילאים כמו שלך, הן לא חוו ולא באמת מבינות.

את מספיק עירנית ומכירה את הילד שלך כדי לדעת אם טוב לו, אז פשוט לראות שבאמת מרוצה במסגרת.

אני ממש חששתי לתינוק שלי בן פחות משנתיים לפני לידה, תוכנן להשאיר אותו במקום לא מוכר, ואח"כ ראיתי שהוא הסתדר מעולה.

כל זמן שכולם מרוצים כל סידור שיעלה בדעתך מתקבל😊

כמה ימים בחופש, פנתה אלי מיוזמתה, כי היא חיפשה ילד נוח שיהיה עם הילדים שלה.

בקיצור הסתדר לי מצויין, זה אומנם אולי רק לחצי מהימים אבל עוזר לי ממש

אז,תודה לכולכן🙏

ומותר לטפל עם נרות וגינליים בהריון?

פעם הייתי אצל רופאת נשים שעשתה משטח.

ושוב, רופאת משפחה הביאה לי טיפול בלי משטח רק עפ התסמינים..

הייתי פשוט מתחילה מרופא/ת משפחה 

מה שעזר לי, טאמס.

באיזה שבוע את? 

תודה! איך זה עובד, לוקחים באותו רגע של הצרבת וזה עובר?

צריך מרשם? אפשר גם רופא משפחה או רק נשים?

הציעה לי הרוקחת גם כדורים שנקראים"רני" בטעם מנטה. 

simfi.help@gmail.com

כדאי לקחת מיד אחרי ארוחת ערב, זה כדור למציצה בטעם מנטה

לא לחכות שהכל יעלה 

כמה דקירות שאני מקבלת בכל לידה שיהיה לכפרת עוונות….

אני רק יכולה להגיד לך מה לא - לא לעשות בגב כף היד!!

פעם אחת בלית ברירה פתחו לי שם וזה זוועה אי אפשר לתפקד וזה הכי נורא בהנקה 

לא יודעת למה החליטו לפתוח שם כי אין לי בעיית ורידים

שעתיים אחרי הלידה ביקשתי שיוציאו כי כאב לי והיא לא רצתה, אז אמרתי לה שתחליט מי מוציאה - אני או היא. עבד🤭

פתחו בין המרפק לפרק כף היד וזה היה המיקום הכי נח שהיה לי אי פעם

אחות אחת ניסתה ולא הצליחה, ואחרת הצליחה וזה היה ממש טוב

אבל צריך מיילדת שמומחית בזה. כי זה יותר קשה שם למצוא וריד.

וזה המקום שהכי פחות מפריע בהנקה ובמהלך הלידה.

אני תמיד אומרת שיור מכל הכאבים בלידה זה מה שהכי הציק לי.

ובלידה האחרונה כשעשו לי במיקום הנ"ל זה פשוט לא הורגש.

חד פעמי בעלי הצליח לעשות קניות באמצע שבוע,

ביקשתי במפורש כמה פעמים שיקנה לי שוקולד פרה.

חזר ואני לא מוצאת בשקיות שום שוקולד.

מסתכלת בקבלה ויש חיוב אז הוא לא שכח לקנות.

מסתבר ששכח לארוז את זה והשוקולד נשאר בחנות.

הייתי הכי מבואסת בעולם וזה בלי הורמונים חח

אני אומרת לבעלי- אתה יודע כמה מהר קפאין נכנס לדם?

והוא מתחיל להתפלסף כן ראיתי איפשהו שלוקח לקפאין 20 דקות להשפיע ובלה בלה בלה....

אז אני אומרת לו

שומע

יש לי מן מכשיר משוכלל בבטן שמודד רמות קפאין בדם

ומסתבר שקפאין מגיע לדם במהירות האור 🤣

הייתי אוכלת פלפל ממולא בכמויות בהריון שלה

והיא היתה מבסוטהההה

באמת כשגדלה ועד היום מאוד מאוד את הירק הזה

ובעיקר עם מאכלים מיוחדים

לא שכיח כמו מתוק חמוץ וכאלה

והילדים שלי אוהבים שוקולד - אבל מן הסתם זה פשוט תורשתי חלקם גם אוהבים מאוד פירות - ירשו את זה מאבא שלהם... ויש לי ילד שאוהב חריף ברמות גבוהות, וזו גם לגמרי ירושה מאבא שלו...

יותר מזה - יש לי תאומים (שבהיריון שלהם זכור לי שדווקא אהבתי דברים חמוצים), לכל אחד מהם סגנון טעמים שונה... כך שוודאי זה לא דבר שמושפע מהחשקים בהיריון

אכלתי מלא מלא פירות, והילדים שלי חולים על פירות, ברמות...

בהריון של אחת הבנות שלי אהבתי מתוק, והיא עד היום מחפשת מתוק בכל הזדמנות אפשרית.

בהריון אחר לא יכולתי להסתכל על מתוק, וכך יצא גם הילד.

האחרון שלי, זו היתה יציאה מוזרה, אהבתי חריף, דחפתי לכל מקום פלפל שחור... בנתיים הוא רק יונק, אבל ממש מעניין...

עגבניות

גמבות

פירות

סלטים

הכי מושחת זה טוסט😂

אני נראת חודש רביעי כי ניראלי מעצמי רזיתי זה רק היא מעלה אותי😂

כבר חצי שנה הפנטזיות שלי זה סלטים😂😂

מה שמגיע להם לדם לא עובר בבלוטות הטעם חח

קפאין,קר,סוכר זה דברים שמשפיעים על תנועות כי זה משפיע על הדם/לחה''ד עצמו

*לעניות דעתי כמובן

בהריון הראשון אכלתי מלא סופגניות , ספינגים, צורוס וכל משפחתם

ובאמת הגדול בררן אבל אוכל לחם כל היום, שבע מלחם

בהריון השני אכלתי הרבה ירקות, הקפדתי על סלט גדול כל יום עקב חשש לסוכרת.

ולא יודעת אך אבל הילד יכול לאכול ירקות כמו מים, ברוך ה', אפילו בלי תיבול.. ממש אוהב ירקות

קורה שלפעמים כמה ימים אוכלים פחות וזה עובר.. בעיני להפוך את זה לסיפור יותר מזיק מאשר מועיל.

וכמובן אם יש משהו שכן מתחשק לך אז לפנק את עצמך בזה.

שהכי סביר שנובעת מזה.

מפעילה אותי לנסות לגרום לעצמי לאכול...

הברזל שלי לא משהו 10 מלפני חטדש אבל הגברתי מינון.

השאר יצא תקין וגם לוקחת תוספים.

אני ככה בהריונות מבחינת הבחילות.

וגם חולשה

.. אבל לא כזו קיצונית

הצלחתי לאכול אורז גם משהו...

יש לי קטע עם אורז כנראה בימים האלה🤣

קשה אבל מתרגלים....

למדתי איך לחיות עם זה לפחות לא הקאות בלתי פוסקות כמו בהריון הראשון

אם זה שלוק

אייס קפה ששותים לאט לא בבת אחת

כנ"ל שייק קר או כל דבר אחר על זה הדרך

בערך שתי ליטר.

התכוונת נוזלים שמביאעם אנרגיה-מעבר למים?

גם סוכר לענייניו זה ערך מוסף

אבל אם את מצליחה להכניס שייק זה בכלל ליגה