הסייעת של הבת שלי פשוט מעצבנת!
יש קייטנה החל מיום שני
מקרה 1 :
בטפסים היה רשום סבב א + ב. אז שאלתי אם יש גם סבב ב, זה האמת מסתדר לי אם היה כי הבן שלי יהיה בגן בדיוק עד סוף סבב ב, אם היה כזה..
אז כששאלתי אותה : מה פתאום?! אנחנו צריכים חופש! מה, לא מגיע לנו חופש..? יש לי נכדים לטפל בהם (אחלה, מה אכפת לי?! כולה שאלתי.)
אחלה, אבל אני עובדת, אמרתי לה. יש הרבה עובדים. הייתי מוכנה לשלם אם היה
מה פתאום?! אין מצב סבב ב'. אין מצב
מה, אין לכם סבא וסבתא..?
מקרה 2 :
באיזה שעה מתחילה הקייטנה? שאלתי
רצו ב8 אבל בשביל ההורים זה ברבע לשמונה
אה, יופי, העיקר לא ב8. זה מאוחר לי
היא: מה את חושבת..? אני קמה כל יום ב6 וחצי. די, נמאס לנו
סתמי כבר י'מעצבנת!
י'חסרת טקט
לא בא לך לעבוד - אל תעבדי. לא שאלתי אותך מתי את קמה ואם יש לך נכדים לשמור עליהם או אם בא לך לבוא לעבודה, וזה גם לא אמור לעניין אותי.
ואם כבר בא לך לשתף - למה את תוקפנית?! מה את רוצה?! אני אשמה במרמור שלך..!?
ממש עמדתי לצאת עליה, אבל הילדה שלי עדיין שם. והיא זו שמקבלת אותה בבוקר
שונאת את ההרגשה שעושים לי טובה. שונאת להשאיר את הילדה שלי אצלה. מינימום טקט אין לה. מינימום.
ממש פלא שהילדה שלי לא מתה על הגן. באמת לא צפוי
#סוףפריקה