פורום הריון ולידה (עמוד 575)

ראחתי שמוכרים בבית המרקחת של הקופה משאבה כמו ביאמבה רק חברה לא מוכרת. Bubble tree.

אולי מישהי שמעה או מכירה? זה נראה ממש חדש כאן.

המחיר נגיש יותר ואני מתלבטת אם לנסות אותה..

היתה לי מצוינת!

שאבתי כשחזרתי לעבודה במשך כחצי שנה.

הייתי מפעילה על בטריות והייתה מעולה.

יש מתאמים לקאפים שאפשר להלביש על מנוע קיים

לי יש משאבה של הייגן וכשחזרתי לעבוד הזמנתי את הקפאים כך שהייתי עם משאבה חזקה מאוד ונוחה 

האמת שהיה לי משהו דומה.

קרה לי איזה מקרה שפשוט לא אמור לקרות לי!

ופגעתי במישהי בפורום די רחב

ואני אחרי האחרונה שאמורה להיות בסיטואציה כזאת.

התנצלתי בפני כל הפורום למרות שזה היה ממש קשה ואני יודעת בוודאות שזאת לא אני אלא ההורמונים מהכדורים.

זה היה בדיוק שבועיים מאז שהתחלתי, הרגשתי שאני מתחרפנת ומאבדת את עצמי.

המשכתי עוד כמה ימים והאמת שעכשיו ב"ה אני ממש בטוב וההשפעה בסדר גמור, ב"ה מרגישה שחזרתי לעצמי.

(יש לי קצת חרדות וחלומות מוזרים אבל לדעתי זה לגמרי בגלל התקופה המטורללת שבה אנחנו חיים).

זאת שנפגעה ממני כתבה לי שהיא מעריכה את ההתנצלות שלי, לדעתי זה עדיין לא לגמרי מאחוריה וגם אני כל פעם שנזכרת בזה ממש מתכווץ לי הלב, אבל זה הכי טוב שיכולתי לעשות.

חיבוק ענק💜 כמה קשה שזה.

מתייגת לך את @פרח חדש המומחית לענייני מניעה והתקנים

אני גם האחרונה שאמור לקרות לה דברים כאלו.

כל כך לא אימפולסיבית ולא עונה מהבטן.

ממש כאילו שד השתלט עלי.

מתלבטת אם לשלוח לאחיות שלי את מה שכתבתי...

פשוט כתבת אותי. איזה תקופה מזעזעת זאת הייתה...

לא מעיזה להתקרב לגלולות מאז

חיבוק!!

ובהצלחה במסע החיפוש ♥️

אישית ניסיתי נובה רינג וגם היה מזעזע.

התקן הורמונלי לא ניסיתי.

מונעת מאז רק עם לא הורמונלי...

(שקפים שזה לא מאה אחוז/שמפ/דיאפרגמה)

קשוח.

לי אישית היה קשה להתנצל אבל בסופו של דבר זה עשה לי טוב (וגם לסובבים) ואני מרגישה שזה היה הדבר הנכון.

אם מתאים לך וזה לא חשוף מידי אז לדעתי שווה לשתף. גם כתבת ממש יפה ונוגע

אבל זה ממש ככה

הורמונים זה איכסה פיכסה

אני עכשיו לוקחת הורמונים שבןע בגלל דימומים מההתקן ואני ממש יכולה להבין מה שאת מספרת.

ממליצה לך ממש ממש לחשוב על מניעה טובה לא הורמונלית, שמבחינתי זה רק התקן.

גם אם זה רק לחצי שנה.

מה שווה כל תקופת המניעה עם את לא במיטבך??

אני מסתכלת על התקופה הזאת בין ההריונות כתקופות הכי נחמדות. לא מצפה להריון, לא בהריון וכל המשתמע. זה פשוט לחיות את היום יום והמחזוריות הנפלאה שלנו.

ואז לפעמים עושות את הטעות ולוקחות הורמונים שמשבשים את הכל ומה יצא לנו מזה??

עצבים, לא רוצות מגע, לא יחסים

אז מה כן??

העיקר יש מניעה? זה לא צריך להיות ככה.

אחרי הלידה הקודמת שמתי התקן לא הורמונלי 

מאוד רציתי לדעת כמה זמן ההנקה מונעת לי מחזור באופן טבעי

ובגדול היתה לי חוויה חיובית.

עכשיו לא רציתי כי לא היה לי כח להתקנה

וגם בתחושה שלי בגלל שהתקן צריך ללכת לרופאה כדי להוציא

אז דוחים קצת יותר את ההפסקה של המניעה.

אגב אני גם חושבת שהתקופה בין הריונות זה תקופה מהממת.

לי אישית ההורמונים של ההנקה עושים ממש טוב

בהנקה הקודמת הרגשתי שזה התקופה הכי טובה בחיים

מצליחה נהנית עם מלא סיפוק בכל תחום

ועכשיו הורמונים של הגלולות פשוט עשו את ההיפך הגמור....

שמתי התקן הרמונלי ואין לו השפעה מבחינת הורמונים

ניסיתי התקן לא הורמונלי - מבחינת הורמונים היה טוב, אבל הוא לא עשה את העבודה....

התקן הורמונלי היה מעולה - יש בו כמות פחותה של הורמונים שמשפיעים על אזור ממוקד.

(אחרי שניסתי כל מיני אמצעים כאלו ואחרים)

מנסיוני. יש מבחר עצום של גלולות וכל אישה ובכל תקופה מגיבה אחרת לזה.

לי היו גלולות שהיו לא טובות לי. החלפתי והיה סבבה. ממש ניסוי ותעייה. הבאסה בזה שצריך זמינות לרופא. אבל אולי גם רופא/ת משפחה יוכלו לעזור בזה.  

תטחני ותקפיאי בתבניות סיליקון של מאפינים, או בכוסות חד"פ תמלאי בכמות שרלוונטית לו לארוחה, וכל פעם תפשירי לו. אפשר להוסיף קצת מים רותחים כדי שזה יהיה יותר מרקי אם צריך.

אפשר לתת גרבר, אפשר להכין ביצים קשות ולמעוך לו לפני הארוחה ולהוסיף למשל גבינה..

זה לא חייב להיות האוכל שלכם דווקא

בעיקרון יש כמה אפשרויות:

1- להחליט שזה חשוב לך מאוד, לקבוע זמן קבוע במהלך היום ולהכין מראש אוכל מתאים ( למשל לבשל, לטחון ולהקפיא מרק עוף עם ירקות, ולהפשיר כל יום מנה אחת בזמן שבחרת, היתה תקופה שעשיתי את זה עם הבת שלי, עבד לא רע למרות שבמובהק היא העדיפה מרק מבושל טרי 😬 )

2- לבשל ולהקפיא כנ"ל ולהפשיר בכל פעם שאת רוצה להאכיל ארוחה ואין לך משהו מתאים בשבילו

3- לחכות שיגדל ויאכל עוד ועוד דברים, ולצרף אותו בהדרגה לארוחות של בני הבית. בעיני זה הכי הגיוני אם ממילא יש ילדים שאת מבשלת בשבילם. 

תודה!

האם הוא במסגרת או רק בבית?

כדאי לדעת שתינוקות יכולים ״ללעוס״ עם החניכיים כך שלא חייבים טחון או נמס.

דבר שני יש דברים שלא דורשים ממש הכנה כמו יוגורט, בננה מעוכה, חתיכות לחם עם ממרח, גבינה צהובה.

אם הוא בגיל שכבר מותר ביצה אז חביתה מקושקשת זה אחלה דבר וביצה קשה מעוכה מעורבבת עם קוטג׳ אצלנו היה ממש להיט.

כשהוא יכנס למסגרת בספטמבר אני כבר רוצה שהוא יהיה רגיל לאכול, לא רוצה לשאוב לו גם שנה הבאה...

הוא בהחלט לועס אבל לא מצליח דברים כמו עוף, כן מצליח מעט לחם או מעט דג נימוח אבל ממש פירורים, לא שזאת הארוחה. הוא לא חייב טחון, הוא כן חייב אוכל רך או קשה שנמס ברוק, זה מה שכתבתי.

תודה על הרעיונות!

וזה מסוג הדברים שצריכים לקרות באופן טבעי ובנחת לדעתי. בלי לחץ של להרגיל אותו תוך חודש וחצי.

במקומך הייתי שולחת למעון/ מסגרת מטרנה כי עד גיל שנה בכל מקרה צריך חלב/ תמ״ל.

במעון הרבה יותר פשוט להם להרגיל את הקטנים לארוחות בזמנים מסודרים וארוחות ייעודיות שהם מבשלים בכל מקרה (מרקים וכדו׳).

רעיונות שימושיים בכל אופן-

דייסות דגנים

פירה תפו״א/ בטטה

קציצות עוף רכות

שלוליות גבינה

לביבות ירקות

בהצלחה!

אני אמשיך להניק אותו גם שנה הבאה, פשוט עכשיו כל המזון שלו הוא הנקה ואני רוצה שארוחה אחת או שתיים יהיו קבועות לו בלו"ז. זה גם יותר בא ממנו, כשאני כן מצליחה למצוא מתי ומה להאכיל אותו אז הוא ממש אוכל יפה ארוחה מלאה.

רעיונות נהדרים, תודה!

ביצה קשה מעוכה עם גבינה לבנה ולגרד עגבניה מעל

דייסה/יוגורט עם בננה

לגבי ארוחת צהריים אולי לעשות התאמה מדי פעם של האוכל שלכם כדי שיאכל גם.

זמנים באמת קשה לפעמים לתפוס. אבל אפשר נגיד:

קם משנת בוקר - בקבוק/הנקה - משחק/טיול ואז להציע

עוד אפשרות, אם הטעימות ממש זורמות לך: בהדרגה להפחית מהנקה/בקבוק ולהגדיל את הכמות שמציעה בטעימה

זהו, מה שזורם לי בטעימות זה החוסר מחוייבות, זה לא העניין של הכמויות אלא שאם יצא אז יופי ואם לא יצא אז גם יופי...

לגבי הזמנים כנראה אני צריכה באמת למצוא את התזמון הנכון בלו"ז שלו ולהקפיד על זה. השינה שלו די מסודרת ככה שאם אני אמצא את הזמן שהוא עם תיאבון אבל לא רעב מדי זה אמור להיות מתאים כל יום ככה...

התינוקת האחרונה פתרה לי חלק מהבעיה - אהבה לאכול רק מה שהחזיקה בעצמה ביד, ולא הסכימה לאכול בכפית. (עכשיו היא לגמרי הפוך - באה אליי עם צלחת של אוכל שיכולה לאכול לגמרי לבד, ומבקשת: "אוצה בפה!"... 🤭)

אז הייתי מביאה לה כל מה שהיה יחסית רך - ירקות מבושלים, מלפפון, בננה, חביתה, הרבה קרקרים

נכון, היא לא אכלה ככה הרבה, ובאמת קצת הייתה בתת-משקל, אבל ברגע שלמדה לאכול גם אוכל של גדולים (כשצמחו לה מספיק שיניים) היא עלתה על הגל...

טוב, לא יודעת אם עזרתי לך בעצם 🤷‍♀️

פירות- למעוך בננה ולגרד תפוח, 2 דקות וזה מוכן

לפעמים אני מוסיפה לזה קצת טחינה מלאה

בערב לפעמים אני מכינה חביתה- ביצה מעורבבת עם חתיכות של לחם וקצת קוטג' או חלב, יוצא ממש רך וטעים

אני מגדילה כמויות בהדרגה, גם אם אין את כל אבות המזון, שירגלו לכמות אחכ מוסיפה דברים, למשל:

בבוקר- פירות טחונים (נינג'ה מאוד מאוד עוזר). מכינה במיוחד כמות קטנה לאותו יום. בהמשך אוסיף טחינה אט שקדיה או קוואקר.

צהריים- מרק ירקות. הכנתי במיוחד וטחנתי. הקפאתי ומוציאה כל בוקר. לשבתות מכינה ליחדים בכל מקרה אז כשיש אני נותנת את הטרי. בהמשך אכין עם עוף/הודו

ערב- ביצה מקושקשת עם עגבניה (טוחנת עגבניה בנינג'ה בלי קליפה) וגבינה/טחינה עם ביצה קשה/דייסת קוואקר/

אלו הרעיונות שלי בינתיים

אני גם מכירה שדופסטון אמור למנוע דימומים ודווקא לתמוך בהריון  ולא להפך

אבל כל גוף שונה, ואת מכירה את הגוף שלך הכי טוב, ואם יש לך ספק שהדופסטון גרם לכתם אז הייתי במקומך מתייעצת עם רופאה כדי להמשיך איתו בלב שלם

שהכל בסדר , היום שוב היה לי כתם

מקווה שאצליח להשיג את הרופאה

תודה רבה לעונות היקרות!!

ההורים של בעלי מגיעים לבקר אותנו כל שבוע או שבועיים בערך, אם מסתדר. (להגיע אליהם קורה לעיתים רחוקות יותר, כי זה יותר מסובך לנו לנסוע עם כולם)

מודה - גם לי זה קצת קשה, כי חמותי פדנטית (אף שהיא לא מעירה כלום), ואני מרגישה צורך לנקות את הבית היטב לפני שהיא מגיעה. (בזמן הקורונה היה לי כיף, כי מלכתחילה נפגשנו בחוץ )

אבל -

אני יודעת כמה זה חשוב... ההורים של בעלי מבוגרים ולא עובדים, ועד לפני חודשיים הילדים שלנו היו הנכדים היחידים שלהם, כלומר - הנחת היחידה שלהם.

אז אני מתאמצת.

ויחד עם זאת - הורדתי סטנדרטים. גם בניקיון לפני בואם, גם בהתעקשות שכל הילדים יהיו נוכחים כשהם באים (מה לעשות, זה לא תמיד מתאפשר), ובעיקר מתכוננת נפשית לשעה-שעתיים של שיחה נחמדה ושל דיבור על חוכמות של הילדים (בלי להזכיר דברים מדאיגים חלילה).

אולי זה שונה מאצל אחרים, כי חמי וחמותי ממש מפנקים אותנו... אף פעם לא באים בידיים ריקות (מחבילת שוקולדים שווים ועד מארז פליימוביל חדש), ובאופן כללי תומכים בנו כלכלית וגם מנטלית. והם לא דורשים כלום בתמורה... אז המעט שאנחנו יכולים לעשות זה לאפשר להם את הנחת שבנכדים

בהצלחה לך!

אני עצמי לא מבינה למה זה מעיק כל כך

נראה לי שיש לחץ כל הזמן להיפגש מבחינתה.

גם חמותי פדנטית והיא לא מעירה אבל יש תחושה באוויר של ביקורת שלה 

גם לי לקח זמן לשחרר ולקבל את זה

אבל באמת חמותי לא לוחצת, רק מבקשת, אז זה עבר אחרת...

מצד אחד אני מבינה אותך אם זה מעיק מדי.

מצד שני קשר חם וקרוב בין נכדים לסבתא זה הדבר הכי מהמם בעולם. ממש אהבה טהורה ללא גבולות וללא ״עול״ החינוך. אני רואה אצלנו שזה משמעותי בצורה שקשה לתאר.

לכן אני מציעה להתאמץ ולהשקיע ושני הצדדים מרוויחים בסוף. במקביל כמובן למצוא פתרונות שיקלו עלייך כמה שיותר (מה שמחזיר אותי לשאלה בכותרת. זה רעיון מעולה שהוא יקח אותם אליה, גם אם לא תצטרפי).

אז הוא איתי

או שאחד נורא עייף וחייב לישון 

ברגע שלא כולם באים היא לא אוהבת את זה

זה מלחיץ אותי המתח הזה

אולי תעשו שפעם בחודש כולכם הולכים אליה ופעם בחודש היא באה אליכם?

לא ככ ברור מה מפריע לך אצלה. היא ביקורתית או עוקצנית כלפייך?

זה יוצר מתח

כל חודש זה המון בשבילה היא רוצה פחות .

וכן היא גם ביקורתית , מרגישה לא טובה לידה

למרות שהיא לא מעירה 

שכדאי להתאמץ על זה.

אני בעד משפחתיות. קשר עם סבא וסבתא זה חשוב

תני לבעלך לקחת אותם, את מי שרוצה ללכת ומי שלא אז לא. בחופש זו בכלל הזדמנות לעזרה ואפשר להעלות תדירות

אני גם בעד שתתני לה לבוא, שבעלך יהיה איתה לפעמים ואת תצאי או שזה יהיה זמן שלה איתם לבד, שתיקח אותם החוצה או משהו, מה שבא לך ומסתדר

אם היא סבתא מיטיבה לנכדים. - אני חושבת שזה קשר עצמאי שלהם מולה שאני צריכה לספק וחשוב לי לספק.

אני באופן אישי שולחת אליה את הילדים כמה פעמים בשבוע גם, בלעדיי. הילדים מאוד נתרמים מהקשר הזה, וזה מקל עליי

כשחמתי כבר באה לפה - לרוב זה הזמן שבו הבית שלי הכי מבולגן בארץ😅 לוידעת איך זה קורה,אבל לא אכפת לי. היא לא מעירה ואני זורמת עם זה ומודה לה

ולעניין הביקורת - תדר לא נעים הוא לרוב דו צדדי. יכול להיות שזה ש*את* מרגישה לא בנח איתה, גורם לך להרגיש כאילו היא מבקרת אותך כי היא מרגישה את התדר שלך.

אני בעד לשנות אנרגיה מולה

אצלנו הם באמת הולכים אבל היא רוצה שכולם יבואו גם הקטן שקשה לי לשלוח אותו לבד. וזה לפעמים קשה ובאלי פחות ושהיא תבין שקשה לי לפעמים

את צריכה להיות שלמה עם זה שהסיבה שלך לא לשלוח אותו מוצדקת עבורך.

את במקום מרצה כרגע

תהפכי להיות מרוצה באמצעות העובדה שאת לא צריכה אישור שלה כדי להרגיש שאת בסדר והתגובות שלה פחות ישפיעו

עובדת על זה..

לרוב זה יושב על דימוי עצמי נמוך שלנו, שעושה לנו סלט

לפעמים זה לא זה

אבל רוב האנשים שהאנרגיה שלנו קשה מולם, כולל ילדים, זה בגלל שהם משקפים לנו אצלנו דברים שאנחנו לא אוהבים או מציפים אצלנו תחושות קשות כלפי עצמנו שקיימות ממילא

כשאין כאלה - אנחנו לא מופעלים ודברים מקבלים פרופורציות

אומר על זה?

אצלנו הכלל הוא שכל אחד מתנהל מול המשפחה שלו.

אם משהו מפריע לי בהתנהלות של המשפחה שלו, אז אני משתפת. ואו שאנחנו מחליטים שמתגברים כי זה חשוב, או שמנסים למצוא פתרון.

אבל זה עוזר לי להוריד את הכעס, כי אני לא מרגישה לבד בזה

שבועיים זה באמת המון... מאוד מאוד מבינה את הלחץ שלך.

יחד עם זאת, אני חושבת שאם תצליחי לשנות גישה *אצלך*, יקל עלייך מאוד.

-תחשבי עם עצמך שפעם בשבועיים יש לכם נסיעה כיפית, זמן פתאום לדבר עם בעלך באוטו בנחת בלי לראות מול העיניים ערמות של כביסות או כלים שצורחים מהכיור... יש משהו מרענן בלנסוע יחד לשוחח, להחליף אווירה.

-ואם היא באה אלייך, אז תהני מכך שבזכותה הבית יותר נקי (אצלנו היו אורחים שהיו מגיעים והייתי שונאת את הלחץ לתקתק את הבית לפני שהם באו, אבל כשהם היו הולכים הייתי אומרת לבעלי- תכלס, בזכותם נקי פה עכשיו, אם הם לא היו באים מי היה מתקתק פה..? )

-תחשבי איזה ברכה יש לילדים שלך שהם פוגשים סבתא פעם בשבועיים, אני מאמינה שזה בונה אצלם עוד רובד של בטחון עצמי, רובד עמוק ובריא, כמו עץ שיש לו שורשים, מפגש כזה מחזק את השורשים הנפשיים שלהם, כך אני מרגישה. זה קשר מיוחד שאין שני לו, וקשר כזה לא מתחיל להבנות בגיל ארבע, אלא בגיל אפס. כמה אני במבט לאחור מתענגת להזכר על הקשר עם סבתי ע''ה, וכמה כואב לי שזה היה מפגשים בודדים בשנה בגלל המרחק.

-וכן, כשקשה לך תכווני ''לשם מצוות כיבוד הורים '', גם את מחוייבת בכבודם כמו הורייך, תחשבי כמה שכר מחכה לך כשתתאמצי על המצווה הזאת.

שולחת לך המון המון כח וסבלנות! 

אני אנסה בעזרת ה

מחמם את הלב שזה חשוב לה

המשפחה של בעלי יכולה חודשים על גבי חודשים לא להיפגש עם הילדים שלי

ולא יזיז להם כלום..

זה נגע לי בנקודה לכן בעיני זה מחמם ממש את הלב

מבינה ממש את הקושי שלך. 

זה לא מחמם לי את הלב הלחץ שלה למפגשים

אבל הכל לטובה.

אני לא בטוחה שבגיל הזה הייתי משקיעה בזה

אבל כל אחת מה שמרגישה

אצל כל הילדים שלי זה קרה סביב גיל שנה

וככה נגמלו מעצמם

ינקו כל פעם פחות ופחות עד שנגמר.. אפילו לא עשה לי גודש וסיפורים

מה הכוונה שהוא לא רוצה לינוק?

הוא לא מתעורר בלילה לאכול?

איך הוא מגיב כשאת באה להניק אותו? בטוח שהוא רעב כשאת מציעה לו לינוק? הוא צורח ומתעקש לקבל בקבוק גם אצלך?

יכול אולי להיות שהוא יונק כמה דקות וזה כבר משביע אותו?

יכול להיות העדפת בקבוק, אבל זה פחות הגיל בד"כ, ויכול להיות שיש דברים מעניינים והוא רוצה להסתכל, אבל זה יכול להסביר רק בשעות היום ולא הלילה.

יש כזה דבר שביתת הנקה, בד"כ עוזר לזה להניק בלילה ומתוך שינה, וגם סקין טו סקין. מקווה בשבילך שזו לא שביתת הנקה אלא סתם לא התחשק לו ועבר.

יש לנו את הדרגה הכי גבוהה שלהם (או אחד מתחת)

עם אפשרות של פתיחת למשך זמן קצוב לרמה אחת יותר חלשה.

המעצבן ברימון הוא שדרך האתר אפשר ממש בקלות לפתוח לגמרי את החסימה עד הרמה הבסיסית - לא יודעת עד כמה הייתי סומכת על זה בבית עם ילדים גדולים שמביינם דבר או שניים...

כן אפשרי במידה ואתם שומרים את הסיסמה רק לעצמכם

אני ובעלי סתם לקטע כבר לפני שנים כשעשינו את ההתקנה - חילקנו את הסיסמה לשניים - חלק ראשון אני יודעת חלק שני הוא..

ככה אם רוצים לפתוח את החסימה זה בהסכמה של שנינו..

מסכימה שזה מממש ילדותי, זה מה שעשינו אחרי החתונה בקטע קיטש'י

אבל בפועל עד היום זה המצב ולא מתכננים לשנות. סבבה לנו עם זה.

כן מכירה חבירה למשל שעשתה ברימון ושיתםה אותי ממש בכאב על בעלה שפותח את החסימה כל שעתיים כדי להוריד סרטים מהטלגרם למשל

ככה שהפיתרון שלנו עם כל הילדותיות בדבר - זה שומר עלינו בשורה התחתונה...

בקיצור - בניגוד לנסטפרק שם את לא יכולה,

או שיכולה אבל קצת מסובך לפתוח את החסימה

ברימון זה מתבצע ממש בלחיצת כפתור

ברמת איכות הגלישה אני מאוד מרוצה. 

שוקלת לאמץ...

כי מה אני לא יכולה לסמוך עליו?

ברור שאני יכולה

ואני גם סומכת..

זה פשוט משהו שנעשה ממש מזמן ואני חושבת שלשנינו נוח עם הידיעה הזאת שאין סיכוי לפתוח לא בבית ולא בנייד..  סוג של ידיעה בתת מודע שמרגיעה.

זה שאני לא יכולה לסמוך עליי...

והוא לא סומך על עצמו

ובאמת חיפשנו פתרון לזה...

אני סומכת עליו וגם לא דואגת אם הוא פותח לבד

אבל אני עצמי לא רוצה לפתוח סתם ולו רק בגלל בזבוז זמן והתמכרות וכנ"ל הוא...

נגיד חול המועד שרוצים גישה יותר רחבה לרשת אנחנו ביחד פותחים

כל אחד מקיש את החלק שלו בסיסמה ופותחים

שאפשר להגדיר ברימון - בשיחה עם נציג - שיהיו רמות שלא יהיה אפשר לעבור אליהן עם סיסמה

לנו יש רמה מסוימת של חסימה, לא הכי חסום נראה לי, אחד יותר פתוח - שהוא גם ממש חסום

ואנחנו לא יכולים לשנות רמה עם סיסמה

אולי רק לרמה החסומה יותר..

פשוט אין אופציה

רק אם אני מתקשרת ומחכה לנציג ומגדירה שינוי ברמת חסימה

זה בכלל לא טפשי מה שעשיתם

חכם מאד

הרי אני אדם בוגר, למה בכלל יש לי חסימה? כדי שאני לא אתפתה לפתוח עוד דברים (בין אם מבחינת תוכן, ובין בזבוז זמן)

אחרי ששמנו לב שאנחנו על רמת חסימה X, אבל בפועל רוב הזמן האינטרנט פתוח רמה אחת יותר - החלטנו שזהו, ואין יותר מעבר בין רמות

באמת יש לנו התלבטות אם לעשות את מה שאתם עשיתם

כרגע חסום לנו בבחירה כל האתרים של צפיה בסרטים וכו'

אנחנו לא רוצים שזה יהיה חלק מהשגרה שלנו

מתלבטים אם לעשות כמוכם

כדי להחליט 

במודע

יחד

בזמנים קצובים וחריגים (כמו חופש משותף) שפותחים יחד כדי לראות סרט ספציפי

אני חושבת שעצם זה שצריך את שניכם כדי לפתוח - כבר דורש יותר חשיבה ותושמת לב לזה שפותחים

כשהסיסמה היתה שמורה על הדפדפן - זה באמת היה מגוחך וכל פעם שנחסם - הוא מעצמו מציע לפתוח עם הסיסמה השמורה... וזה כבר נהיה על אוטומט - כי אני רק פותחת בשביל להכנס לאתר שממילא חפשתי...

שיש משהו נחמד שאםשר לפתוח בהחלטה זוגית משותפת לפתוח

כמו שאת אומרת לראות סרט

או במקרה שלנו חדשות וכו'

לא ידעתי שאםשר לבצע נעילה

העניין הוא שיש פעמים, כזה פעם ביובל שאנחנו כן רוצים לפתוח משהו ספציפי

אם זה לילות נגיד שקורה משהו בטחוני אז כן יש רצון לפתוח את אחד הערוצי חדשות (12 או כאן..)

וכן פעם להתקשר למוקד יהיה קצת מעצבן

אנחנו כבר ככה שנים ודיי התרגלנו

לפעמים זה מעצבן

אבל מעדיפים חסום מדי מאשר פתוח מדי

מתלבטים אם לשנות בהגדרה אפשרות לפתוח עם סיסמה עוד רמה אחת (בכל מקרה אנחנו לא רוצים גם סיסמה שתהיה אופציה לרמה הבסיסית)

ולעשות סיסמה כמוכם חצי-חצי

בשביל מצבים חריגים כמו שרוצים ערוץ חדשות / סרט באופן חריג

אחת. אז תבדקו שזה רלוונטי לכם.

פאזל

משחקי קופסא

בית בובות

פליימוביל

אנציקלופדיה לילדים (הספרייה הלימודית)

טרמפולינה

עגלה עם בובה

לגבי סמכות הורית, אין לי רעיון.

מה שנקרא צרות של עשירים 😊

@מוריה - למה לבדוק קשב וריכוז? זה נראה לי לגמרי נורמלי שילד רוצה להמשיך בפעילות מהנה ו"שואבת" (אפרופו ההודעה של @אוהבת את השבת שראיתי עכשיו על זרימה) במקום להתקלח / להכין שיעורי בית...

אצל הבת שלי באמת אני חושבת שהיא לא ממש שומעת לפעמים, אבל זה חלק מה"זרימה" כשקוראים ספר. אף פעם לא חשבתי שזו בעיה! גם אני יכולה להיות שקועה במשהו ולא לקלוט בדיוק מה אומרים לי אם פונים אליי באותו זמן. אם חשוב לי לשמוע אני אעצור ואבקש לחזור על הדברים, אבל אם לא... (זה המקרה של הילדה - לא חשוב לה)

מה דעתך?

שיכולים להצביע על זה.

אפשר לחפש שאלון קשב ולראות אם את רואה משם משהו שאת חושבת שכשאי לברר.

אני לא חושבת שלאבחן=לתת טיפול תרופתי.

זה קודם כל לדעת עם מה מתמודדים.

הילדים שלי גם ככה, ואין להם בעית קשב וריכוז, זה קורה גם בקריאה, גם אם הם באמצע משחק נלהב בפלימוביל, זה פשוט טבעם של ילדים, שהם נכנסים ל שהו שהם עושים עם כל הלב והנשמה, ולא שומעים שום דבר.

לנו כמבוגרים כבר קשה להכנס,למשהו עם כזו התלהבות..

זה אכן מעצבן כאמא, אצלי עוזר לגשת עד אליו, להסב את תשומת ליבו פיזית( לגעת בו). ולומר, מה אני רוצה שיעשה, בדרך כלל זה הופך למשהו כמו- אני אבוא בסוף הפרק, ולא מידי, גם טוב, מומלץ גם להזכיר שוב , לפעמים זה מצליח( ואם לא, אני יכולה להתעצבן... ואז,זה עוזר לפעמים)

לק"י

כשמרותקים למשהו, לא תמיד שמים לב שאומרים לך משהו חשוב.

הראשי (רק לא יודעת איך זה יסתדר אם כמה מהם ירצו לרוץ על אותה קדנציה 😅)

אני חושבת שהוא עוד קצת קטן בשביל להבין את הקשר הישיר בין לימוד תורה לקיום מצוות. אז אולי עדיף דווקא לא להעיר בכיוון הזה, אלא לתת הסבר שיש זמן לכל דבר, וכמה שאת שמחה שהוא אוהב לקרוא וכמה שזה טוב - גם את זה צריך להגביל כדי שיהיה אפשר לעשות את שאר הדברים שצריך לעשות בחיים.

ובאמת תעקבי אחריו... ילד חכם מאוד זו ברכה, אבל היא יכולה לבוא עם קשיים בצידה...

שוב, כותבת מניסיון... לפעמים קשה לדעת איך להתנהל עם ילדים חכמים כאלה, כי הראש שלהם עובד אחרת מהרגיל, וצריך לקבל כלים טובים.

סליחה שישר זורקת לכיוון הזה... מקווה שאם תחליטו ללכת על זה - שתמצאו מישהו טוב ומצוין ומתאים בדיוק, שיעזור לכם ♥️

רק נחת ב״ה

אני מאד מאד מתחברת אל מה שכתבה @מתואמת

כי אני הייתי הילדה הזאת! וכן היו לי קשיים רגשיים אבל הורים מדהימים שלימדו אותי וב״ה אני בסדר בחיים

לגבי הקריאה, לי מאד מאאאאד עזר שאמא שלי אמרה לי מראש שעות

ב7 את צריכה להתקלח

ב8 אני מגישה ארוחת ערב

עד 5 שיעורי הבית מוכנים

ואז הייתי ״מתכננת״ את הקריאה וזה היה לי הרבההה יותר קל

ואני מדברת שהייתי תולעת ספרים מגיל 6 ועד עכשיו לא עבר לי חחחח…. רק מחוסר זמן אני לא עושה זאת

שצריך להגיד לו לא שווה ללמוד תורה אם לא מכבדים הורים... זה ילד בן 6 , הוא מספר שאיפות שיש לו, בעיניים של ילד להיות גדול בתורה. נהדר! את מדברת איתו בגובה העיניים של נער בן 16 להגיד כזה משפט.

זה מאוד מעניין אותו לקרוא ספר, וקשה לו לעצור, זה שהוא לא מקשיב לך זה לא כי הוא מזלזל בך, זה כי כל כך מעניין לו והוא מתקשה מאוד לעצור, תחשבי שאת באמצע סרט מתח... וכל שניה מישהו עוצר אותך שתעשי משהו שלא בא לך כרגע. זה לא חלילה מתוך חוסר כיבוד הורים.

את זה אני כותבת רק כדי שתביני את הראש שלו. משם להגיע לפתרון יותר קל, אולי

(אפשר לנסות להחליט איתו על זמן קריאה מסויים... )

לא חשבתי על זה ככה.

אני מקווה שאצליח לאכוף את השעות, כי הוא כל שניה מוצא ספר או דף או עיתון או משהו לקרוא...

הייתה בילדות עד עכשיו

יצאה חכמה ומוצלחת מאוד ברוך השם

וכן זוכרת את אמא שלי מתעצבנת שהיא אפילו כשאוכלת קוראת כל הזמן חחחח

אבל לא הסכימו לי

נגיד בארוחה בשום אופן אין ספרים!

ואז הייתי אוכלת במהירות האור וחוזרת לספר

בשביל אנשים שכל כך אוהבים לקרוא

הייתי מאפשרת אם זה לא איזה ארוחה משפחתית

וקשה לו לשים גבולות לעצמו, כי הוא לא מכיר את המחיר שמשלמים על קריאה ללא גבולות.

כדאי ללמד אותו לקחת אחריות על מעשיו.

לא להגיד לו עכשיו אוכלים.

אלא לומר ארוחת צהריים היא בין 14:00 ל14:30, אחריות שלך לעמוד הזמנים.

אכל יופי, לא אכל גם יופי. יום, יומיים, שלושה הוא כבר יתחיל להרגיש מעצמו שלא שווה לפספס את זמן הארוחה.

תנסי לקבוע זמן אחד שאת מקפידה עליו כחלק מהסדר יום (נניח בבוקר מתלבשים, מתפללים, אוכלים ואח"כ כל אחד מתפנה לענייניו (נניח עכשיו בחופש)

וזמן אחד שאת מקפידה שהוא ישא בתוצאות (כמו הארוחה)

שאר הזמנים יהיה כמו עכשיו.

אבל לפחות תתחילו ממשהו.

במקביל לשאול ולדבר על התחושות.

על החוויה המיוחדת שמרגישים בקריאת סיפור, על המתח, מתי בכל זאת כדאי להפסיק (לא בסוף פרק, כי בכוונה בסוף פרק נבנה המתח לפרק הבא)

על המחירים שמשלמים על הבחירה לקרוא הרבה.

אפשר לשתף בחוויות שלך. (קודם החיוביות, אח"כ אם קרה ששילמת מחיר)

בהמשך גם ללמד על גבולות כאשר במהלך הקריאה מגלים שהספר לא הולם.

איך יש לו ספרים לקרוא? מן הסתם הוא צריך אותך בשביל ללכת לספריה או לקנות ספר חדש, כך שתוכלי לשלוט במינון. אם את רואה שהוא ממש לא מצליח להתנתק אז כשיסיים את הספרים יחכה שבוע עד להחלפה הבאה.

אצלנו למשל מחליפים ספרים לקראת שבת, ואם יצא בתחילת שבוע אז מזכירה להם שאם לא ישמרו ספרים לשבת אז בשבת יהיה להם משעמם והם יתבאסו שלא שמרו ספרים. (באמצע שבוע יש יותר אפשרויות מה לעשות מאשר שבת)

בגדול לא הייתי גורמת לו לחוויה שלילית בעקבות קריאת הספרים, אבל כן מתווכת לו בהדרגה יכולת שליטה במינון והתנהלות מתאימה.

אתעמק ב"ה אח"כ

תודה רבה 

כל הילדים שלי תולעי ספרים, ברמה שכולם בבית ואת נכנסת- שקט דממה.

הגבולות היו משתנים בהתאם לתקופה ולמה שהתאים באותו זמן אבל בגדול בשעות של התארגנות ערב- ארוחת ערב, מקלחות, איפוס הבית. כל הספרים היו צריכים להיות סגורים במדף. ועמדתי על זה ממש. זה היה לפי שעות לא לפי זמן כלומר הם ידעו שמשעה 6 עד 8 אין לפתוח ספרים. זה דרש גם ממני לארגן ארוחת ערב בזמן ולתקתק אבל היה יעיל מאוד!

ויצא לנו לדבר על זה המון שגם דברים טובים (כמו קריאת ספרים) הם טובים במידה הנכונה, כשהם עוברים את הגבול זה כבר הופך לדבר לא טוב..

בהצלחה!

וגם אח שלי כזה

פשוט להגיד:

עכשיו אמא לא מרשה לקרוא.

תסיים לאכול/ להתקלח/ לעזור וכו' ותחזור לספר

או מחר בבוקר...

נגיד אם הייתי קמה מוקדם הייתי יכולה להספיק לקרוא איזה רבע שעה לפני שיוצאת לבי"ס

אבל הסכימו לי רק אם הייתי לבושה ומאורגנת לגמרי לגמרי

או בלילה רק אחרי מקלחת צחצוח שיניים וכו' לקרוא עד שעה מסוימת שאז מכבים את האור.

זה מעולה שהוא קורא וזה מדהים אבל גם דברים טובים צריכים גבולות...

בלי להסביר למה, עכשיו לא! אחר כך כן...

מהטיולון של יויו

אבל הוא לא נשכב 180 מעלות

הגלגלים שלו פיציים.

הייתי הולכת על טיולון עם גלגלים גדולים בסגנון בייביג'וגר.

כנראה שאם היינו גרים שם היינו בוחרים בעגלה בעלת גלגלים גדולים יותר, אבל בשביל פעם בכמה חודשים בערך - הטיולון שלנו מספיק, נראה לי.

והוא נשכב שכיבה מלאה.

בהצלחה! ושנזכה לעלות לרגל באמת במהרה!

אבל את באמת חושבת שכדאי לקנות עגלה מיוחדת לביקורים פעם ב ברובע?

או שאתם נמצאים שם הרבה? 

לק"י

סיוט החום הזה.

גם בלי הריון, חם.......

תמיד ילדתי באותה תקופה בערך

הכי רחוק שהגעתי זה אמצע חודש סיון 😅

השנה פסח בחודש תשיעי וארבעים מעלות שהיו גם היה קשוח אבל זה היה רק כמה ימים כאלו

פשוט עובר ממזגן למזגן כל הזמן

ככה אני מרגישה לפחות

אחים לשי גרים בירושלים שואלים אותי איך אני שורדת במרכז

ואני בקושי מרגישה את החום כי באמת שרוב הזמן אני במזגן

לק"י

אנחנו בדרום.

לרוב אין לחות, שהיא הכי זוועה בשבילי. אבל לפעמים יש....וזה סיוט.

ובאמת זה מאתגר לי עכשיו יותר...

אבל נראה לי שהקיץ הזה חם יותר גם בלי קשר!

אם כי לפחות בלילה - שילוב של מזגן, מאוורר וכותנת לילה קלילה עוזר לי שלא יהיה חם כל כך...

את גרה במקום חם? אולי זה הזמן לעבור דירה 🤭😅

והיי - בשעה טובה!!

גרה בשומרון, חשבתי שיעזור. גם כשבחוץ נעים (נגיד בערב) הקור מסרב להיכנס הביתה אלא אם אני עומדת ממש ליד החלון, למרות שהבית שלנו ממש חשוף לרוחות בדרך כלל  נראה לי הוא עושה לי דווקא...

בשעה טובה גם לך!

אנחנו בול באותו מצב! אני גם חודש שישי ובדיוק השבוע אמרתי לבעלי שאני מרגישה ילדה בכיתה ד' הולכת רגע לבחוץ וחוזרת אדומה, מזיעה, עם נמשיםםם!!!

זווועה החום הזה, אני לא שורדת אותו

גם ככה יש מלא כאבים בכל מיני מקומות, וכבדות, ועייפות (עובדת במשרה מלאה), ודווקא החום מציק לי יותר מהכל.  זוועה!

המזגן עוזר לך?

אבל אחרי יציאה החוצה יש לי כמה דקות התאוששות מול המזגן

ואני כמוך, אחרי יציאה יותר ארוכה עושה מקלחת זריזה וקרירה

להתאושש מכל יציאה...

ב"ה!!!!!

אפשר להרטיב את הבגדים התחתונים ולהסתובב כשהם רטובים בלי שאף אחד שם לב (לוקח זמן למצוא איזה בגדים מסתירים, אבל זה אפשרי), או את הבובו/מטפחת אם את הולכת עם.

והמזגן בחדר על 16 והוא לא היה מקרר אותי בקיצור יום אחד קיבלתי עצבים פתחתי תמזגן וניקיתי את הפילטרים היום שמה אותו על 26 פאן 1 וקפואאאא לי

ואני אחת שסובלת מהחום גם בלי הריון אז שווה לך לבדוק את המזגן אם הוא נקי 

שאני בשבוע 37 כמעט

ואני חלילה לא רוצה להפסיד משהו

אז השילוב של הלחץ

המתח ההיסטריה

פלוס ישיבה על הכסא בטירוף חושים

קשה לי

לא בנויה להריונות

מחזיקה לך אצבעות שהוא יתחיל לזוז ותהיי רגועה לפני שבת

בבוקר/בלילה הרגשת תנועות?

קחי בחשבון שאם את נוסעת למיון ואומרת הפחתה בתנועות יכולים להשאיר אותך לילה להשגחה אבל עדיין אם את לא מרגשיה אל תשחקי עם זה

מתי הערכת משקל הבאה שלך? 

היה השבוע בשני. הכל היה תקין.

אתמול הבן שלי הלך לי על הבטן, שכבתי כזה חצי שכיבה על הריקליינר להחליט לעשות מסלול מהרגליים לצוואר

זה היה כזה במשחק נחמד

לא חשבתי שזה מסוכן כי זו לא הייתה מכה..

אבל מייד אחרי התחלתי יותר לעקוב.

בלילה לפני שינה התלבטתי וניסיתי להרגיש

לא זוכרת אם הרגשתי בסוף או לא כי פשוט נרדמתי

הבוקר קמתי

אחרי שאני מזיזה את הבטן ממש ממש חזק מצד לצד אני מרגישה ליטוף

קשרתי עכשיו על עצמי את הרצועות של המוניטור, אולי זה יעזור 🫤

כי בפעם הקודמת מייד אחרי החיבור לניטור הוא התחיל להשתולל

בינתיים ברגע זה אין שינוי - אני קשורה משהו כמו ה 3 דקות 

לגבי אתמול בלילה אני ממש חושבת שכן הרגשתי.. אבל לא זוכרת 

ולכן יש פחות תזוזות, זה מרפי

תנסי להרפות כמה שאת יכול

וואי טוב שאני כבר לא שם חחחח, עכשיו זה להסתכל אם הילדה נושמת או שאין שמיכה על הפנים😅

דיברתי הרגע עם האחות בקופה פה ליד הבית

יש רופא נשים אז מסכימה לי לבוא לעשות מוניטור

מקווה לא לצאת מטומטמת מידי

כי בינינו, איך שנתחיל ניטור העובר יתחיל לזוז

פשוט מתביישת חמודה לה' כמובן שזה קורה

ממש הגיוני! אם לא הרגשת תנועות אז חייבים ללכת להיבדק! אין פה שאלה בכלל...

עדיף לעשות, גם במחיר של נסיעה/קצת להתפדח, מאשר לא לעשות ולהתחרט על כך.

בשורות טובות🙏❤️

עשיתי אס, יש דופק תודה לה'

מצאנו את עצמנו אני והטכנאית קצת מתחננות לעובר שיזוז - הוא לא היה בקטע

אמרה שכנראה ישן עמוק

עכשיו עושה מוניטור

הדופק תקין

ועדיין אין תנועות פשוט לא מרגישה

אם כי כן יש האצות בדוםק

אז כנראה משהו בי נתקע, לא ברור לי מה הקטע

עושה מוניטור כבר 40 דקות

היו ליטופים בקטנה

לא משהו שהייתי מחשבת כתנועה רגילה

בייס-ליין תקין של 140-150

אבל הרופא אמר שזה לא מספיק טוב כי אין מסםיק האצות

יודעות מזה אומר? מה כדאי לי לעשות?

ומה הוא יגיד?

יום שישי היום!!!!!

טוב שהלכת להיבדק..

ומקסימום תלדי .. את בשלב שזה בסדר גמור!

שיהיה בשורות טובות!!

אני לא יולדת חחח

זה עוד יקרה ב 42 פלוס 

כן התחיל לזוז יותר אני חושבת

שתיתי קפה עם שתי כפיות, כנראה כל מה שיכולתי לפני כן כבר לא עובד עליו 

זה שלב שאם יש ספק בתנאים שלו בפנים

אז עדיף להיות בחוץ

אם זה לא מספיק טוב לא כדאי לקחת סיכון

אמא ותינוק בריאים לפני הכל

מניחה שכבר לא רלוונטי

אבל זה לפעמים קורה ואז העובר מתעורר בהמשך

בקופה לא היה

וכבר היו צריכים לסגור את הסניף אז שלחו להמשך ניטור במיון

בחוסר חשק הלכתי ושם באמת התעורר.

מה איתך??

קראתי לא נכון את הסדר של התגובות

תודה לה' הכל מצוין

הרופא שלח אותי למיון ברבע ל 12

כי המוניטור היה בלי האצות

במיון יולדות שוב ניטור,

הגעתי לשם אחרי ארוחה מלאה (בנוסף לכל האוכל של הבוקר)

גם שתיתי 2 ליטר מים בדרך

ניסיתי ממש הכל כדי שיהיה יותר פעיל

כבר כשהגעתי התחילו תנועות ממש מרשימות

עשיתי מוניטור ארוך ויצא תקין

עכשיו מחכה לרופאה משערת שישחררו כי הניטור היה מעולה

התנועות מורגשות מצוין עכשיו ב''ה

לא ברור מה קרה לבייבי בבוקר..

העיקר אני כמעט אחרי 🫥

כאן ובפרטי

אתן מקסימות ברמות!!!

ויאללה,.תוך חודש בעז''ה לידה נהיה אחרי עם ילד בריא ושלם

בתפילה שאצליח להישאר שפויה עד אז

(שפויה גם בדאגה לעובר וגם כי במיון ישבה לידי אישה שלא הפסיקה לדבר על המלחמה שממש תכף מתחילה בצפון ותימן - הצליחה להלחיץ אותי המעצבנת)

בטוח לא על סמך מקלונים ביתיים..

הביצית קיימת בגוף למשך כ 48 שעות אם לא טועה

ככה שגם אם לא קיימת יחסים ב 12, ואכן התרחש ביוץ

הריון עדיין יכול להיות ..

יש פה בטח בנות שיותר מתמצאות במקלונים האלה וידעו לכוון

בהצלחה 

דבר ראשון, זה שאמרו לך שלשחלות יש מראה פוליציסטי, זה לא אומר שיש לך תסמונת שחלות פוליציסטיות. יש רופאים שאוהבים להגיד את זה, לא ברור לי למה, אם יש לך מחזורים סדירים זה חסר משמעות.

לגבי הבדיקה- הבדיקה נראית חיובית. זה לא אומר שבייצת באותו זמן. בדיקות ביוץ לא מזהות את הביוץ עצמו אלא עלייה חדה של הורמון שעולה כ36 שעות לפני הביוץ. כך שהביוץ בפועל מתרחש כ36-48 שעות אחרי שהבדיקה חיובית. אין טעם להמשיך לבדוק אחרי שהבדיקה יוצאת חיובית, אין צורך לזהות ירידה של ההורמון, זה לא אומר כלום, לא אומר שהביוץ הסתיים, חסר משמעות עבורך.

לעסות לו את הבטן בצורה מעגלית,

תקפלי לו את הרגליים לכיוון הבטן.

בעקרון לתינוק יונק מעל גיל חודש יציאה אחת לשבוע זה תקין.

לעשות, מלכלך טיפה את הטיטול אבל לא יותר

באמת שברגיל הוא עושה פעם ביומיים-שלושה ובלי קושי

עכשיו כבר עברו שלושה ימים ומרגישה שכואב לו

אגב כתבת פעם בשבוע

אז הבן שלי הבכור היה ככה

היה עושה פעם בשבוע על הבגדים, מצעים.. 😅

אמאלה איך נלחצתי.

במשך שבוע וחצי לא עשה בטיטול. והיה ממש לא רגוע. ראו שמנסה להוציא ולא מצליח.

הגעתי איתו לרופאה, בדקה שהבטן רכה והכל בסדר.

אמרה לי שעד 10 ימים זה תקין לתינוק יונק.

באמת זה עבר לו.

אבל אני יצאתי עם טראומה מהחיסון רוטה.

והכי הרגיז אותי שגם בטיפת חלב וגם הרופאה אמרו לי שזה לא קשור לחיסון.

שאם כבר החיסון עושה שלשולים. וממש זלזלו בחוסר רוגע שלי.

איך לא קשור לחיסון אם קודם היה עושה לפחות פעם ביום ומאז החיסון כלום?????

לבת השניה כבר לא הסכמתי לחסן ברוטה. 

כמובן זה לא המלצה בכלל.

כל אחת שתעשה את מה שנכון לה ולילדיה.

וזה שמשהו קורה סמוך למשהו אחר לא מוכיח שזו סיבה ותוצאה.

אבל, נניח שזה אכן קשור... רוטה וירוס יכול לגרום למחלה קשה מאוד ואף למוות. נראה לי שעצירות זה עדיף. זה מבחינתי השיקול, אף תופעת לוואי של חיסון לא גרועה יותר מהמחלה נגדה מחסנים. 

קשור לחיסון

זה מעצבן, כי ברור לי שכן..

בנוסף אמרה שזה לא מדאיג כי אם היה רציני אז היה כואב מאוד

אבל אם עד היום לא עושה בטיטול להגיע למרפאה.

עברנו עוד לילה שהוא לא רגוע בכלל

בבוקר הבאתי לו כמה סיסי מים רתוחים במזרק. אחרי שעה בערך עשה כמויות אדירות. מסכנוני שלי 🥹

ומאז יושן לו בשלווה ❤️

לא לדחות בדיקה.

רואים לרוב באולטרסאונד-

א. כי כאבים זה נשמע חשד לזיהום ברחם משאריות שליה שמצריך התערבות זריזה

ב. כי דימומים אחרי שפסק הדימום הם מאפיין של שאריות (אם כי יתכן שסתם לא קשור)

דחוף יותר מזה?

ובבדיקה של אחרי לידה הן עושות או"ס כשגרה, או שצריך לבקש במיוחד?

שלך את חייבת אולטרה סאונד וכמה שיותר מהר.

כל עוד אין דימום חריג או כאבים נוראיים, זה לא פיקוח נפש.

אבל זה חשוב ללכת בהקדם.

אולי שני גם טוב.

הכי טוב להתקשר להתייעץ במוקד אחיות.

אצלי הפעם זה דווקא היה סימן טוב שהגוף מתנקה לבד ולא היה צריך התערבות בשונה מלידות קודמות שהדימום דעך מהר אבל נשאר שאריות

שעדיין סביר לחלוטין שיש דימומים. אם יש לך תור לבדיקה שבוע הבא זה בסדר, יבדקו אז.

לגבי פצע, זה לא סתם מופיע, אם לא קיימת יחסים ולא היה שום מגע באזור מאיפה יהיה פצע?? וגם אם יש משהו על צוואר הרחם זה ידמם אחרי יחסים ולא סתם ככה רנדומלית.

לא יודעת אם זו ההגדרה של פגיעה מדממת כלשהיא ברחם עצמו.

או פצע מבדיקות טהרה... אבל לא נראה לי אמור לכאוב

בלי יחסים ובלי לגעת ובלי כלום...

עשיתי הרבה כיווצים (קיגל וכאלה) אז הנחתי שאולי זה היה קשור לזה...

לפי מה אומרת הריון כימי? וכל חודש זה לא נשמע הגיוני.

המחזורים נהיים קלים יותר עם הזמן ומעידים על ירידה בפוריות. יומיים מחזור זה כלום...

גם לי היה ככה ועדין נכנסתי להריון.

נשמע באמת שקיר הרחם מאוד דקיק ואולי בגלל זה מקשה על ההשתרשות. כדאי לדבר עם רופא, אולי דחייה של המחזור יכולה לעזור .

אבל גם אם יש ירידה בפוריות זה לא אומר שלא יכולה להכנס להריון רק שאולי יקח קצת זמן

ממליצה לך לברר

גילוי נאות- מעולם לא לקחתי ולא חקרתי אבל שמעתי כמה שנקלטו אחרי שלקחו, כנל לגבי שיח אברהם..

לגבי רירית הרחם- גיליתי בפורום שפרוגסטרון עוזר לעיבוי הרירית וגם מונע דימומים, אבל ממליצה גם במקרה הזה להתייעץ עם רופאת נשים, גם ככה חייב מרשם בשביל זה

הבנתי שזה הורמון נשי שקיים אצלנו ופשוט יש בעיות אם יש חוסר אז זה תומך...

הכל זה מהידע שלמדתי מהפורום,  לא רופאה ורחוקה מזה🙈

מוסמך. זה חזק מאד ועלול לעשות תופעות לוואי רציניות.

פרוגסטרון- נותנים כתמיכה לאחר ביוץ- לא לפני!!!

אם את רוצה חיזוק טבעי- אז יש בנות ששיח אברהם עוזר להן, יש כאלו שלהפך

דיוקור סיני מאד עוזר

עיסוי רחם- שמעתי בנות שעזר להן.

ויש כאן את @אפונה שממליצה תמיד על שיטת אביבה.

אם זה ממשיך כבר תקופה ארוכה, אני חושבת שכדאי לך לעשות שוב מעקב זקיקים ולהבדק אצל רופא.

לפעמים זה יכול להיות הדבקויות כמו ש @פרח חדש אמרה

לפעמים יש צסטה שמונעת השרשה תקינה.

אז אולי הרופא ישלח אותך לבצע הסטרוסקופיה.

בהצלחה יקרה

האם יכולות להיות הידבקויות גם כשלא היתה התערבות רחמית?

אולי באמת אחשוב על עיסוי רחם.

מישהי כאן יודעת לספר על זה? זה כואב? יש קופות שנותנות את השירות הזה?

או פוליפים או משהו אחר שמפריע לקליטה.

המסטיק לא חקרתי ולא התנסיתי, לדעתי אפשר בניצת הדובדבן וחנויות טבע..

ולאחר בדיקה בגוגל זה מה שכתוב עליו:

מסטיק תימני הוא צמח מוכר ברפואה העממית וברפואת הצמחים המודרנית ויש לו פעילויות תרפוייטיות רבות, העיקרית בהן היא יכולתו לחזק את מערכת הרבייה הנשית. שימוש בצמח יכול להתאים לנשים שרוצות לחזק את מערכת הרבייה לקראת הריון ספונטני או כהכנה לטיפולי פוריות. במגזר הדתי השימוש בצמח נפוץ כטיפול המעודד ביוץ וומסייע בבעיות פוריות.

מסטיק תימני מתאים גם כשצריך לאזן ווסת כבדה (דימום מוגבר) או וסת שאינה סדירה, יכול להקל על כאבי מחזור והוא תומך באיזון תופעות גיל המעבר כמו גלי חום או קשיי שינה. 

בנוסף, המסטיק התימני הוא אנטי בקטריאלי, אנטי פטרייתי ומחטא, נוגד דלקת ונוגד זיהום ומשתמשים בו גם במצב של זיהום אקוטי במערכת העיכול, כשישנו כיב פפטי (אולקוס) ובטיפול בחיידק ההליקובקטר פילורי. 

דימום חלש לפעמים נובע מהידבקויות

וזה גם יכול להפריע לקליטה של הריון

מאיפה בעצם מתחילים? אני פשוט מתקשרת לבית החולים עצמו וקובעת תור לא.א.ג? הרופא פשוט הביא לי הפניה ואמר לי לקבוע תור לרופא של בית חולים..
ומה ההשלכות? הרי אם אני מבינה נכון- בסוף הם נשארים עם חור קטן בעור התוף..
האם אתן מרגישות שיש להם קושי מסוים היום בשמיעה?
תודה רבה לכן (:

מאמינה שבכל בתי החולים אותו דבר. קובעים לאאג של בית החולים, הוא נותן הפנייה לניתוח ואז קובעים לכם טרום ניתוח ותאריך לניתוח.

יבקשו בדיקות דם ובדיקת קרישיות דם(לפעמיים הבדיקה הזו יוצאת לא תקינה אצל ילדים אז צריך ליזור עלייה שוב, קחי טווח של זמן אל תחכי לדקה האחרונה). עושים טרום ניתוח (4 שעות בערך- יותר שאלות ובדיקת רופא מקדים ואז לאחיות במחלקה) וביום הניתוח מגיעים בהרך שעתיים לפני. לגבי השמיעה- ממש להפך אצלי היה שיפור משמעותית ואפילו מוכח בבדיקת שמיעה. קחי בחשבון שהכפתורים זה עד שנה ואם הם לא נופלים יש צורך להוציא אותם

כמה ניתוחים, ולפי מה שהבנתי מהרופא זה ניתוח מאוד פשוט וכל סטודנט יכול לעשות את זה, זה לא מורכב ומסובך שצריך רופא פרטי מומחה.

לכן, לדעתי מה שהכי קרוב לכם.

בע''ה שיעבור בשלום בכל אופן.

לשאלתך

מנסה להקשיב, להכיל, להיות איתו. לא נותנת פתרונות, פשוט מקשיבה.

מנסה לשמוע אם הוא במקום שמבקש עזרה/הכוונה או רק רוצה לפרוק ושאני אקשיב

הלוואי, כן? זה השאיפה. אני ממש לא תמיד שם.

בהצלחה רבה ומלא כוחות ♥️♥️

אני רוצה אם אפשר שתכתבו ממש במילים שלכן מה הייתן עונות. לא ברעיון

מבינה שצריך להכיל, רוצה לדעת באיזה מילים פרקטית אתן משתמשות

אבל אני משתדלת לא לדבר הרבה בסיטואציות כאלה.

מסתכלת עליו בעיקר במבטים משמעותיים, מן כזה שדר של אני אתך, אני מקשיבה..

במילים יוצא לי -

אוי, מאמי, זה ממש מאתגר/לא פשוט, מה עושים/מה תעשה? איך אני יכולה לעזור בזה? אתה אלוף/ גיבור/ מעריצה אותך איך אתה מתמודד...

(רק שלא ייצא מידי ילד בכתה א' כזה 🤭 מה שיהיה מכבד)

לדבר את הרגשות שלו

וואו זה בטח ממש מכעיס / כואב / כל רגש אחר

אני ממש מבינה אותך

אם הוא לא צודק או לא יודעת אם הוא צודק- אומרת מילות הקשבה כמו ׳באמת?׳ ׳וואו׳ ׳באסה׳

באופן אישי, אני לא אוהבת להאריך בשיחות שמישהו מאד כועס או רגש שלילי אחר. עדיף להאריך בשיחות כשרגועים.

גם אם הוא צודק וגם אם טועה..

"נכון אני זוכרת באמת אישה מגעילה ה' יחזיר אותה בתשובה" "ה' ירחיק אותנו מאנשים כאלה"

נראה לי יותר מקשיבה לו ומדובבת אותו

"אז מה ענית לה? "

"מה האינטרס שלה?" נטו רוע?

וואי איזה מבאס הז ,שיא המבינה אותך אתה צודק לגמרי..

זה ממש מתסכל ופוגע להרגיש ככה שרעים אליך בכוונה

ואתה אלוף על שאתה ככה מתמודד עם זה

ואם יש דרך לעזור ממש אשמח

מהשו כזה

אני זוכרת וקשה לי להיזכר ש...

אבל אני איתך! יהיה טוב

לוידעת אם זה נכון או לא לענות ככה

אבל אם בעלי ישתף אותי בכזה דבר

אני לגמרי אהיה בצד שלו

ברמה של: "וואו באמת מזעזע אישה נוראית בלתי נסבלת"

וכן לנסות להזכיר לו שאני כאן בשבילו וכו'

אבל לגמרי מזדהה איתו ומתעצבנת יחד איתו עליה.

ככה הייתי רוצה שהוא יגיב לי במצב כזה

הייתי מביעה אמפטיה וזהו.

אם זה משהו שחוזר על עצמו הייתי אומרת (לא בשעת כעס) דברים כמו: קשה לי לראות שאתה סובל מההתנהלות הזו וכד'.

אם מבקש עזרה או אם אני חושבת שהוא במקום לשמוע,

הייתי מציעה לו להעמיק בניתוח האירועים, מה בדינמיקה ביניהם (או בקשר היררכי וכו') מאפשר את הפגיעה המתמשכת הזו,

ואיך הוא מהמקום שלו יכול לעצור את זה.

שני דברים שלא הייתי עושה:

1. לא מאשימה אותה- כי להאשים אותה לדעתי זה להוסיף שמן למדורה ומקצין את תחושת המסכנות וההתקרבנות, במקום לקרב אותו לתחושת מסוגלות והובלה של עצירת הפגיעה.

2. לא לוקחת את הדברים בידיים (כלומר לא עושה פעולה אקטיבית מעבר ללפתוח לו את העיניים לנקודת המבט שלי)

מרגישה שלא נכון להפוך אותה לרעה וללא בסדר. מאמינה שתמיד יש שתי פנים לסיטואציה ואין שום טעם שאני גם אכנס למקום השלילי והעין הרעה שהוא נמצא בה עכשיו.

ומצד שני גם לא לסתור אותו ולומר ש"בטח זה לא בכוונה"

כן תגובות כמו- "וואי איזה מבאס שזה מה שעובר עליך! באמת הדוגמאות שהבאת קשות ומתסכלות! איך אפשר לעזור לך? רוצה להוציא את התסכול ולהתנחם במשהו מתוק ביחד?"

ואחכ בזמן שהוא רגוע ולא בתוך הצער אז אפשר לנתח את הדברים בצורה שכלית יותר ולהבין האם זה בכוונה, מה אפשר לעשות הלאה, איך להמנע ממפגשים איתה וכו

כל זה בתיאוריה, כן?

הלוואי שאצליח...

חיבוק, להשען על, להביא טישו אם בוכה וכזה

ופרצופים של הנהון וכאב בשבילו

לא הייתי רוצה שבעלי ינסה לנחם אותי ככה

הייתי מעדיפה שיתעצבן יחד איתי עד שהכעס קצת נרגע

מניסיון כשאתה מרגיש שיש עוד מישהו בצד שלך זה מרגיע

לק"י

אבל אפשר להביע הזדהות.

לא שאני לפעמים לא מביעה אי הסכמה במקרים כאלה🤷‍♀️ אבל לא חושבת שזה האידיאל.

לא תמיד פורקים כדי לקבל פתרון טכני.

כתבו....

בעיקר נותנת לו לדבר ולפרוק ומהנהנת בראש להראות לו שאני איתו, אני לא ינסה להדליק אותו יותר וגם לא לנחם בשלב הזה

היו לי כמה אחים שהיו ככה..

אבל האמת לא היו עושים פיפי... פשוט קמים ומסתובבים בבית עד שהיינו מחזירים אותם למיטה.

באיזשהו גיל זה עבר.

אולי שיתפנו קבוע לפני השינה וגם שלא ישתו צמוד לשינה?

ולגבי הסהרוריות... שמעתי שלפעמים הרפיות יכולות לעזור לזה(מוזיקה מרגיעה לפני השינה וכו')

נשמע קצת קיצוני עם הפיפי האמת, אבל לא משהו לא סביר.

אפשר לבקש מרופא משפחה הפניה למעבדת שינה. ישנים שם בלילה והם מנטרים את השינה ונותנים כל מיני פתרונות ועצות.