פורום הריון ולידה (עמוד 590)

איזה מעצבן זה

מאחלת לך שתצליחי לגנוב קצת רגעי מנוחה והתרעננות

ושתגיעי לערב חג עם כוחות

הגעתי לבית לפני 20 דקות רק

ואין לי כח לכלום האמת. גם לא לשוטף

חייבת חופש

או איזה 3 כוסות קפה שיעירו אותי😖

למרות שבטח יותר קשה להשיג בפסח:/

איזה נערים/ נערות?

לפחות שיקלו עלייך במשהו קטן♥︎ לפחות שלכסף שתהניי קצת מהכסף שאת עובדת בשבילו

על הראש בזמן המועט שאני נמצאת פה בבית

אני פשוט אקח בשבוע הבא איזה חופשאו אצא מוקדם כמה ימים

זה אפילו לא פסח,רק השוטף שהתיש אותי נורא אחרי יום עבודה

וגם לפעמים קשה לי לישון מוקדם כי אני צריכה זמן לעצמי ונסחפת וזה מתנקם בי למחרת

אבל עכשיו אני קצת יותר בטוב ב"ה

אם מישהו פה היה עושה הכל בשבילנו.

צריך לארגן את כל הבית להדברה, ואין לי מושג איך נצליח😵‍💫😭

מקווה שעכשיו היא כבר נמה בשלווה, וגם את!

מצטרפת אלייך עם בן השנה שלי שקם כל שעה בערך🥵

וכבר אין לי כוחות להרדים אותו חזרה

אני גם ערה כבר כמה שעות מתוסכלת.

יש פה רעשים של מטוסים שלא נגמרים ודיי חזקים וזה מעיר את הילדים כל פעם מחדש.

כי כשנרדמתצאחרי 2 דק'היא נשארת רעבה

תעירי כמה דאת יכולה

לפעמים להוריד בגד עוזר להתעורר

ו...כן זה מוכר מאוד....ומתסכל מאוד

אני ישנה בגילאים האלו רק כשהם עלי ממש בשכיבה על הגב

דקה אחת הם לא נשארים לי ישנים בעריסה...

בגיל חודש וחצי בערך אצלי זה משתפר וכן מניחה ופחות מתעוררים כל רגע

ככה היא תתרגל וגם את לתנוחת שכיבה כשהיא רוצה לינוק,

בגיל שבועיים זה עוד קשה וצריך להתרגל, אבל זה משתפר משבוע לשבוע

זה ממש מציל את הלילות שלא צריך להרים אלייך ולהחזיר בשביל הנקה.

(לשחרר גרפסים זה אמנם לא עוזר, אבל עדיף להקל איפה שאפשר)

בנוסף אולי להרגיל למוצץ, אולי זה מה שהיא צריכה ולא אוכל

וגם שבועיים מהלידה זה בדיוק השלב של הבייביבלוז,

אוחי עדיף לבקש עזרה בשלב הזה כדי לצלוח אותו בבריאות והתאוששות גוף ונפש

ואח"כ יהיה לך יותר קל להתמודד עם הלילות...

מקווה שמשהו יעזור לך ואם לא, אז לפחות קבלי חיבוק 🤗

ממש סבלתי מזה.. חיבוק!

אני הייתי מעירה אותה, הייתה מוצצת טיפה, נרדמת, מעירה אותה, מוצצת קצת, נרדמת, וחוזר חלילה, עד שלא הייתי מצליחה להעיר אותה יותר 

כתורה למשה מסיני...

שישה מילדיי לקחו מוצץ די מההתחלה (ודאי בחודש הראשון) וכולם ינקו לפחות עד גיל עשרה חודשים.

יותר מזה - לאחת הבנות שלי נתתי מוצץ רק בבית החולים (חמשת הימים הראשונים של חייה, פשוט כי בבית החולים לא הייתה אפשרות שהיא תבכה), ואחר כך לא נתתי לה מוצץ בכלל, והיא התרגלה מצוין להנקה וינקה עד גיל שנתיים ושמונה חודשים...

אז כן, מן הסתם יש משהו בזה שיכול להיות בלבול פטמות אם נותנים מוצץ ובקבוק מההתחלה ויכול להיות שיש בזה סיכון להנקה, אבל בין הסיכון הזה לבין הוודאות שבקושי של האם בלהיות מחוברת לתינוק כל שעות היממה - אני חושבת שעדיף לקחת את הסיכון ולשמור על השפיות של האמא...

מנסיוני אם לא מתחילים יחסית מההתחלה מעט מאוד יתרגלו לזה בהמשך

ואם היא יונקת ותופסת שוב לדעתי אין בעיה

ככה רואה אצלי עם כולם

(ה3 מבין ה4), לא הסכים אחר כך לקחת בכלל מוצץ.

כל השאר כן לקחו..

ועוד הצעה-עיטוף

התחלתי לעטוף את הקטנצ'יק בערך בגיל הזה

והצטערתי שלא עשיתי את זה קודם ובילדים הקודמים. הוא ממש אוהב את זה וזה עוזר לו להירגע ולישון טוב יותר.

יש בגוגל הסברים וסרטונים איך לעטוף

תתני!! בגיל חודש זה כבר הרבה יותר להרגיל למוצץ.

ולבסס הנקה לפעמים זה קשה אבל המוצץ זה ממש לא הסיבה.. (אולי במקרים נדירים מאוד)

והילדים שלי ינקו עד שנה+

לא חושבת שזה אמור להחליף אחד את השני.

אוכל זה כדי לשבוע

מוצץ כדי לעזור להרגע. 

היא לא הסכימה לקחת מוצץ ועברתי גהנום

עכשיו אצל הבן שלי ברגע שעלה טוב על השד דחפתי מוצץ וזה מציל חיים מרחמת על עצמי שלא עשיתי את זה בזמנו עם הבת שלי

האמת שכשאני אמרתי ליועצת הנקה בגיל 3 שבועות שאני לא נותנת כי ההמלצה היא חודש לא לתת בשביל לא לפגוע ההנקה היא אמרה לי שכדאי לי כן לנסות לתת כי אח"כ יכול להיות שהיא לא תרצה.. אז התחלתי לתת לה בשינה בעיקר.. היא קיבלה בקבוק מהיום הראשון וגם ינקה..

למרות כל זה, אם זה חשוב לך-מחזקת אותך לנסות למשוך עוד קצת.. בהצלחה!

שהתינוק שלנו חכם, יודע להבדיל בין הנקה למוצץ..

רק שמתי לב שאני לא דוחפת סתם מוצץ קודם מנסה להבין מה מפריע ורק בסוף לתת מוצץ

סתם חושבת..

א. הקדמה של קפיצת גדילה של גיל 3 חודשים

ב. גזים?

כ. גם אני הבאתי יום לפני הברית מוצץ אחרי שהרגשתי ביטחון בהנקה כי ב"ה מהרגע הראשון היה טוב וזה לא פגם בהנקה

מה שכן נפגם זה שהילד לא ידע לקחת בקבוק בגיל 8 חודשים כשהוא נפרד פעם ראשונה מאמא חח

בדרכ היא יונקת טוב? או שעוד לא

לי אמרו שבגלל שיונק טוב אין סיבה להיזהר ככ ממוצץ או בקבוק

וכשהתינוק שלי אכל טיפה ונרדם במשך הרבה זמן נתתי לו חלב שאוב בעצת אמא שלי וממש עזר.

לפעמים גם כשאין סיבה נראית לעין הם יכולים להיות עייפים וקצת חלשים וקצת חלב שאוב עוזר לתת אנרגיה ולינוק בלי להרדם

שאם לא הייתם אצל הרופא איתו עדיין, כדאי ללכת.

חום במשך ארבעה ימים עם הקאות ושלשולים מצריך בדיקה.

החשיבות היא יותר בשתייה ופחות באכילה כרגע.

אם מביאים לו לשתות, עדיף לא רק מים. נגיד מים ממרק עוף, כדי שיקבל גם מלחים.

יש גם תמיסה שנקראת מינרלי שאפשר לקנות בבית מרקחת, ולהביא לפי ההוראות כדי למנוע התייבשות

שתה היום כמעט 3 כוסות.

זה לא נשמע לי מספיק עם כמות השלשולים שלו, אבל הרגיע אותי שהוא לא אפאטי.

היינו גם שנה שעברה והיה מהמם. טיילנו בגלבוע ובעמק המעיינות.

ישנים בחדר שחברים משכירים....

אשמח שתכווני אותי

אני לא ירושלמית

הודולה - בין תחנת הדוידקה ליפו מרכז של הרכבת הקלה, בצד של הרכבת שנוסע לכיוון המרכזית

שדה בר - ממש ליד תחנת רכבת קלה יפו מרכז (איפה שיורדים מכיוון המרכזית)

קמיליון - ברח׳ המלך גורג, גם ליד תחנת יפו מרכז

יש גם את נטע ליד קמיליון

עוד חנות נחמדה ליד המרכזית

לא יודעת איך קוראים לה אבל כשיוצאים מהמרכזית פונים שמאלה (רגלית) ואז זה ממש צמוד לחנות שנקראת ליאור עדיקה

יפו וקינג ג'ורג'

האחרות יותר על יפו. אם אני זוכרת נכון.

ברחוב הלל גם יש כמה וכמה חנויות מעצבים, זה יוצא מקביל למדרחוב. אצל חומי בבצלאל למעלה בחלק שהוא גם כזה מדרחוב. כולם סובב מדרחוב ומרכז העיר אבל בהחלט תוכלי לספק הרבה צעדים לאפליקציות כושר...

יש מלא חנויות בעיר.

יש את שמיים וארץ ליד הדוידקה, על רחוב יפו. בצד השני של הכביש יש את אותנטי, בהמשך הרחוב. קמיליון ברחוב קינג ג'ורג'. אופנת שקלים במדרחוב (לא יודעת אם היא עוד קיימת...)

זויה על הצומת של יפו וקינג גורג... 

ושוב פעם נטע!

צמוד לזה קמליון. 2 אלו הכי שוות מבחינתי. 

והסתובבתי קצת בחנויות

ותהיתי לעצמי אם אחת הנשים שמודדות בגדים היא את חחח

אבל שולחת לך הרבה כוח מרחוק

וגם אם זה דיכאון וגם אם לא לטפל בעצמך זה דבר חשוב ממש וכל הכבוד לך שאת עושה את הצעד של לשאול ולהתייעץ. מקווה שיעזרו לך פה

תתיעצי איתן

ותלכי לטיפול אם צריך ואם צריך כדורים הם ימליצו לך

ואל תשארי עם הכל לבד בבטן..

חיבוק 💖

גם כאלה לזיהוי דיכאון אחרי לידה ספציפית.

שנית - אפשר ללכת לרופא משפחה ולתאר לו מה את מרגישה. ממנו אפשר להגיע לפסיכיאטר, שהוא הכי מומחה בזיהוי דיכאון.

כך או כך - טיפול פסיכולוגי הוא תמיד טוב במצב כזה, וגם אם לוקחים כדורים, הכי טוב לשלב את זה בטיפול פסיכולוגי. אז מציעה לך כבר מעכשיו להתחיל לברר על מטפלת טובה באזורך...

❤️

אבל באמת - לצערי אין בזה קיצורי דרך...

את יכולה ללכת לפסיכיאטר, ומן הסתם הוא ירשום לך כדורים, אבל לא בטוח שזה יעזור לטפל מהעומק...

אבל אולי בתור התחלה זה גם טוב. (למרות שלדעתי לפסיכיאטרים יש נטייה לתת כדורים גם כשאפשר לטפל בלעדיהם... אבל בכל מקרה את אומרת שזה מה שיש באפשרותך עכשיו. אז תעשי את זה...)

כדורים יכולים ממש ממש להושיע. ולהוציא אותך  מהבור.  כשתהיי מחוץ אליו תוכלי לחשוב ולתכנן מה הלאה.

בעיני, אן אכן את זקוקה לזה. הכדורים הן אלה שיתנו את הפוש ופחות טיפול פסיכולוגי ארוך טווח.

רופא משפחה יכול לעזור לך  בזה או אפילו התייעצות עם אחות טיפת חלב.  חבל על כל יום כי כן לוקח זמן לכדורים להשפיע. 

ויכול להיות שהוא גם אוביקטיבי

אבל הוא יכול להיות גם תוצאה של דיכאון

טיפול נכון יכול לאפשר לך את הכח ואז איתו יגיע גם הזמן והכסף

דיכאון בולע את הכל...

גם את הזמן, את הכח ואת הכסף

❤️

לדכאון

שולחת חיבוק

וכדורים יכולים להקל על הסימפטומים כמובן ולהרים אותך, אבל נשמע שמעבר לזה - את צריכה להוריד עומס, לישון יותר, וכן - לטפל גם בזוגיות 

את ישנה טוב?

את מאפשרת לעצמך להתאוורר מדי פעם ולקחת חופש?

אבלאין הרבה אופציה כרגע...

ה אווררות אני מנסה לקחת חופש מידי פעם, היום לקחתי בשבילי ובשביל הקטן, בנתיים הוא דורש את זה רק בשבילו,

ולא כל כך מוצאת מה גורם לי הנאה בימים האלו, ואני בנאדם שמאד נהנה בדר”כ לכן חשבתי שמשהו פה לא תקין

לנסות למצוא זמן פנוי בלי התינוק.

אפילו להתחיל בחצי שעה של מנוחה עם קפה בלי ילדים ואחריות בכלל.

אני מאוד ממליצה גם על ספורט, זה נותן לי כוח ומרפא לי את הנפש.

עומס הוא גם טריגר לעייפות ועייפות נפשית, אבל אני מבינה שלא תמיד זה ניתן לשינוי בטווח הזמן המיידי.

אבל אם יש אפשרות, אולי להביא מישהי לעזור?

אני אדם שמאוד אוהב להסתדר לבד, ובכל אופן בחצי שנה האחרונה לקחתי מידי פעם עזרה וזה כל כך הקל עלי ואיפשר לי יותר פניות נפשית.

נגיד למצוא נערה לקיפול כביסה וכלים, אצלנו זה 40₪ לשעה והיא מסיימת בשעה את שני הדברים האלו ומפנה אותי לדברים אחרים.

הייתי מתחילה מהדברים הטכניים הקטנים כביכול, אבל אני חושבת שהם משחררים מאוד ועוזרים להתפנות לדברים שדורשים ממך יותר זמן ומאמץ

אבל לא מוצאת זמן כזה.

וכן, התחלתי להביא נערה כמו שהמלצת לכביסה. זה באמת הקל מאד!!

תינוק בן חצי שנה

עבודה תובענית

התמודדות רפואית עם ילד

קושי בזוגיות

אחרי הריון קשה

זה קשה מאד, מעייף ומדכא.

אני מתמודדת עם דיכאון שהולך ובא הרבה שנים, מה שעוזר לי למנוע/ לרפא אותו:

להאט את קצב החיים

לטפל בטריגרים

לטפל בעצמי: תזונה, ספורט וזמן עצמי

כאילו מאטים קצב?

לא עובדים? לא מטפלים בילדים?

ספורט באמת יכול לעשות לי טוב.

כרגע זה עוד מאלה

כן לעבוד, אפשר גם עבודה שדורשת, אבל לא כזו שיוצרת לחצים, לקחת הפסקות, לא לשכוח לאכול, לקחת חופש כשצריך.

כן לטפל בילדים אבל לדאוג לעזרה יומיומית, להפסקות (זו  עבודה מאד שוחקת) ללמוד להתנהל באופן שאינו מתיש.

אפשר שלא רק את תטפלי בילדים

אפשר שתעשי פחות בבית ותרגישי שפחות יושב רק עלייך ותישעני יותר על עזרה

ובאסה שאין לילד מסגרת עכשיו, מתפללת שתמצאי בהקדם  

שאת מתארות. גם הזוגיים. קצת לשחרר שליטה ולסמוך על בעלך שיכול להוריד ממך מהמעמסה, לשתף אותו בקשיים שלך. מאוד ממליצה על הספר "לדעת להיכנע" של לורה דויל. אין לו יחסי ציבור טובים בגלל השם, אבל הוא עושה ממש סויץ' וכלים לשחרר שליטה.

מנסיון היו דברים שחשבתי שאין להם מוצא ופתרון וכששיתפתי את בעלי מצאנו ביחד איך לעזור לי 

זה מתחלק לשניים:

1. שינוי פרקטי - זאת אומרת, מה אני עושה אחרת כדי להיות פחות עמוסה?

2. שינוי במחשבה - איך אני חושבת אחרת כדי להרגיש פחות חנוקה?

כי אפשר להוריד עומס, ועדיין להרגיש חנוקה.

ולפעמים קשה להוריד עומס בטווח המיידי, אבל את המחשבה אפשר לשנות וככה להקל.

זה לא אומר שזה כל הסיפור, אבל אצלי זה היה חלק משמעותי מהסיפור.

ראיתי שאני מספרת לעצמי סיפור על האישה שאני רוצה להיות, אבל הוא לא תואם את המציאות שאני חיה בה, והפער מייצר אצלי לחץ, דכדוך, חוסר חשק וכעס.

אז עבדתי על לשנות את הסיפור שאני מספרת לעצמי על עצמי. במקום להסתכל על מה אני לא, הסתכלתי על מה אני כן. מה נקודות החוזק שלי, במה אני טובה. מה סדרי העדיפויות שלי. מה הסטנדרט שלי.

אם לפני כן כדי להגיד לעצמי שאני אמא טובה אמרתי לעצמי שזה אומר א, ב, ג וכל אחד מהם אני עושה 100%. היום זה א, ב וכל אחד מהם 80%.

אז זה קודם כל שינוי במחשבה, אבל זה גם מוביל לשינוי בצורה פרקטית. כי אם לפני כן חשבתי שאני צריכה לשחק עם הילדים כל אחר הצהריים, ואם לא שיחקתי זה היה עם מצפון, היום אני פחות מעסיקה אותם, אבל שלמה עם זה. וזה מאפשר לי להיות יותר סבלנית בזמנים שאני לגמרי איתם.

אם כשהגשתי עבודה בתואר פעם הייתי חייבת להבין הכל ב100%, היום אני בסדר גם עם 80%. אבל הורדת הסטנדרט הזו איפשרה לי לא להתקע ובעצם להבין יותר ולהתקדם יותר.

בקיצור, קצת חפרתי😅

אבל העיקרון הוא קודם כל לבדוק איך את מסתכלת על עצמך, האם את מעריכה את עצמך, האם מה שאת מצפה מעצמך תואם את מה שאת יכולה. ואם לא, אז מה אנחנו משנים כדי שזה לא ילחיץ ויעיק.

זה בעצם הרעיון של "אמא טובה דיה", שאפשר להכיל אותו על כל תחומי החיים - "אישה טובה דיה", "סטודנטית טובה דיה", "בת אנוש טובה דיה"...

להחדיר במחשבה שאני טובה בעצם מהותי, ולא משנה מה אעשה, אני טובה כי נבראתי בצלם אלוקים. וזהו, זה כבר מוריד מתחושת העומס והלחץ על הנפש...

הנה אחד למשל

המטומה - הריון ולידה

ממליצה לך מכל הלב כמה שיותר מנוחה ולא להתאמץ. מאמץ פיזי כמה שפחות, לא להרים כבד.. הרבה נשים פה בפורום העידו מניסיון שזה עזר להן, וזה גם מהניסיון שלי..

הבדל משמעותי..

את מדממת? אם כן יודעת שיש לזה יותר מורכבות.

לנוח

לשתות המון

לא להתאמץ

קיבלת פרוגסטרון במרשם?

אם כן להקפיד לך

אם לא קיבלת לנסות לבקש מהרופא שייתן זה כדי לחזק את הרחם ולגרום לה איכשהו להיעלם..

בהצלחה,

אחותך המטומית בשבוע 22

והבנתי שמאז נוספו מלא בדיקות חדשות.

את האמת.... לא עשיתי אותם.

לא יודעת מה מומלץ. 

מסויים ורוצים לשלול. או שזה יתן מידע להריונות הבאים.

אבל מבחינה רפואית הבדיקות הגנטיות לבד לא אומרות כלום והשלב הבא לאבחנה הוא מי שפיר

קצת על בדיקות גנטיות

בדיקות גנטיות נועדו כדי לאתר מוטציות גנטיות

רובן- צריך נשאות של שני ההורים כדי שהיחד יהיה חולה (ואם אני לא טועה- אפילו כולן למעט איקס שביר)

המחלות מתחלקות לכמה סוגים

תוחלת חיים נמוכה- עד לא קיימת בכלל.

חיים קשים מאוד

תסמונת שמתבטא מומים 'יחסית' קלים כמו שמיעה

המחלות הקשות ממומנות במלואן ע"י סל הבריאות

ישנה אפשרות להגדיל את תווך הבדיקה בסבסוד

בתחילה האישה נבדקת- (בגלל האיקס שביר) ורק אם היא יוצאת נשאית למשהו - אז שולחים את בן הזוג להיבדק גם רק למה שיצא חיובי

כל כמה שנים- מוצאים עוד מוטציה שניתן לאתר אותה ומכניסים אותה לסל הבריאות

מתי לעשות את הבדיקות?

זה משתנה מזוג לזוג בהתאם לשאלה- מה אפשר לעשות במידה ויוצאת תשובה חיובית.

יש זוגות שיבדקו התאמה גנטית לפני החתונה ובמידה ויש נשרות כפולה- יחליטו להיפרד

יש זוגות שזו לא סיבה עבורם להיפרד

ולכן יבדקו לקראת תכנון הריון

ואז במידה ויוצאת תשובה חיובית לנשאות כל שהיא יש 2 אופציות עיקריות.

1. ללכת על הפריה של עוברים שנבדקו ונמצאו שהם לא חולים

2. להיכנס להריון טבעי- ולעשות בדיקה לעובר בשלב מוקדם- ובמידה והוא חולה - לעבור הפסקת הריון (תלוי גם בחומרת המחלה)

(אופציה 3. לסמוך על הנס ולקוות לטוב- אבל במקרה כזה אין טעם בעיני לעשות בדיקות גנטיות)

ספציפית לשאלה שלך

זה סה"כ בדיקת דם...

עשית משהו עד היום?

או שאת מדברת רק על השלמה של בדיקות שנכנסו לאחרונה חסל?

אם לא עשית כלום-

בעיני כדאי מאוד ללכת להיבדק

עוד לא מאוחר- וזה גם עבור הילדים הבאים

לדעתי כדאי לעשות אם את מתכננת עוד ילדים

עשיתי השלמה לפני ההריון ה4 (עד שהגיעו תוצאות כבר הייתי בהריון)

עשיתי השלמה נוספת בהריון השישי.

את נכנסת למתנה דרך הקישור

אבל רק דרך מחשב ולא מהנייד ואז תהיה לך אפשרות להדפיס את השובר

אבל בגדול, על קניות בחו"ל בכסף זר, יש לחברות האשראי עמלת המרה.

לא נראה לי שזה קשור לעלי ספציפית, זה קשור לחברות האשראי.

לי יש פטור כללי מעמלות

אבל אמרו לנו שהמלת המרה לא כלולה בזה

סיוט, פשוט סיוטטטטט

אוףףף

כבר כתבו שילב וסופר פארם.

בחנויות למוצרי תינוקות או פארם כלשהו.

היתה כל כך עסוקה אז אפילו לא שאלתי..

וגם היא התווכחה עם הרופא, שלדעתה אני צריכה דברים אחרים.

אבל הרופא מקצועי בטירוף, והיא הציעה לי דברים מסובכים 🙈

של אוונט.

ממש מוצלח

היא לובשת עכשיו שמלות 1.5-2 שלהם.

אני גם חושבת שהיא די ממוצעת עם כרס קטנה.

גילוי נאות, זה שמלות שנקנו לפני 5 שנים בערך לאחותה הגדולה אז אני מקווה שהם לא עשו שינוי במידות מאז.

והיא שמנמנה 

אני קונה לה פוקס וכאלה 18-24 או מידה 2

והזמנתי לה 1.5- 2

אוףף מקווה שלא יהיה טעות

שלי בת שנה ו4

שמנמונת

יש לה גופיות 9-12 שלהם שעדיין טובות לה,

כשהזמנתי עכשיו(עוד לא הגיע) הזמנתי 12-18, ברור לי שיהיה התחלה קצת גדול אבל זה ממש תחילת עונה אז היה נראה לי עדיף מלהזמין מדויק

שלי בן שנה בדיוק

אחוזון 78 במשקל, שמנמני...

ולבש עד לפני שבועיים בערך, אולי קצת לפני את הגופיות 9-12 שלהם. והם כבר ממש היו קטנות, נסגרו בלחץ.

עליתי ל12-18 והם מעולות עליו, לא גדולות בכלל.

וגם אצל בנים מלכתחילה האחוזונים הם על משקל גבוה יותר

אחוזון 80 במשקל של בן זה יותר מאחוזון 80 במשקל של בת

אחוזון 78 במשקל, אחוזון 12 בגובה😊

השמלות לרוב גדלות

אז הייתי הולכת על 1.5-2

(הבת שלי בץ 3.4 והולכת עדין עם 2-3...)

המידות שלהם גדולות

הבת שלי בת כמעט שלוש (קצת קטנה פיזית) ו1.5-2 לגמרי טוב לה

בארץ היא לרוב כבר 2/3

לא צריכה לעשות את ההזמנה מחדש

בעמוד שמסכם את ההזמנה - יש לך אפשרות להחליף מידות

הזמנתי לבן שלי וזה באמת גדול.

כל-כך מקווה שלא טעיתי

הזמנתי גופיות מידה 2-3 לילד בן שנה ו- 8 

הוא גבוה, לא שמן.אבל ממש גבוה

פה בארץ קונה לו בדלתא פוקס וכו' פיג'מות מידה 2t

אז אולי יש עוד תקווה

הכי גרוע נשמור לשנה הבאה (ומה נעשה עם גמילה והטיקטקים? עזבו נסתדר)

מדביקים על החבילה ושמים בדואר.

אבל זה עולה לדעתי 25 שח הם מורידים מההחזר.

מענה בעברית והכל

חשבתי שזה בחינם.

טוב לדעת על השרות לקוחות.

כי במייל כתבו לי שיתכן ויחוייב במכס..

והבנתי שזה רק מעל 75 דולר..

מה אתן אומרות?

ו

שמעל 75$ משלמים מעמ ומעל 500$ מכס

וגם יסדרו אח"כ במידה ויזה יהיה אצלי.

אני לא בטוחה שבא לי את כל הטררם הזה של האנשים 

ובא לי לנהל את הסדר כמו שאנחנו רוצים,

לעצור איפה שבא לנו בשביל לשאול חידות ולעשות משחקים

למה אנחנו צריכות לחשוש כל הזמן מה יגידו איך זה יראה לחברה? לעבודה???

להיות בביטחון מלא ולהגיד.

אני לא בטוחה שאפשר לפטר אותך בהיריון גם אם אין לך ותק... צריך אישור מיוחד ממשרד העבודה כדי לפטר בהיריון.

לדעתי תגידי להם שאת בהיריון,  אחרי זה יהיה לך יותר קל בלב

ובאמת.... שכולם יקפצו.... אנחנו כל הזמן מתנצלות ולא נעים לנו.. יש לי חברה שאמרה לבוסית שלה משהו שנורא אהבתי..

הבן שלה היה כל הזמן חולה ויצא לה להחסיר מצד שני היא עובדת מסורה שמוסרת את הנפש על עבודתה. המנהלת ביקשה ממנה למצוא סידור לילד. היא קראה למנהלת לשיחה ואמרה לה אני קודם כל אמא! לא מתאים לכם תפטרו אותי. מאז המנהלת מעריכה אותה פי כמה. שבן אדם עם ביטחון מראה רוגע ולא פחד יותר מעריכים אותו. זה מה שלמדתי על בשרי.

תגידי בראש מורם .. אני בהיריון בשעה טובה. איזה כיף... וכו'..

תראי תחשבי שילדתי לפני שנתיים וחצי

לפני שנה ו3 חודשים

ומה קשור עכשיו ההריון הזה?

אני חילונית ורוב החברה שאני עובדת בה הם חילונים כך שזה מאוד לא מקובל.

למזלי המנהל האישי שלי אדם דתי ובעצמו יש לו איזה 5 צמודים ומאמינה שהוא דווקא יפרגן.. הבעיה שמי שמעליו, הbig boss נקרא לה, היא ממש אבל ממש אבל ממש תכעס לדעתי.

היא קרייריסטית רצינית, בכלל לא רואה את הילדים שלה ונשארת קבוע במשרד עד שעות הלילה המאוחרות. מבחינתה עבודה זה לפני משפחה

ברגע שהיא תגלה היא בטוח תתאכזב ממני, במיוחד שבנתה עלי.. וגם יוצא שאני לא אהיה בתקופה הכי הכי לחוצה בשנה..

עכשיו ברור לי שאת צודקת- לא עשיתי שום דבר רע, ועדיין הפחד הזה משתלט עלי,

אני מכירה את עצמי וכשאספר אני אספר בטון מתנצל .. וארגיש אשמה נוראית

אני צריכה לעבוד על זה, להגיד שאני בהריון וזהו, שיעשו עם זה מה שהם רוצים 

תהיי בטוחה בעצמך! בלי אשמה ובלי כלום.

ומקסימום תשלחי את ההודעה במייל ואז אין עניין של טון דיבור.

מהצד המעודד אני רוצה להגיד לך שלא ממהרים לפטר בהריון גם כשמותר מבחינת ותק. מהצד השני, אני לא רוצה לבאס אותך עוד יותר אבל לא הייתי בונה על זה שהמנהל יהיה בסדר רק כי יש לו ילדים צמודם בבית. מנסיון מר הם יודעים לעשות טוב טוב את ההפרדה של מה הם רוצים בחיים הפרטיים שלהם מול מה הם רוצים מעובדים.

ודווקא בגלל זה - את צריכה להתחזק במה שאת ומה הרצונות שלך לחיים. אם את רוצה ילדים צמודים, גם אם את רוצה 10 כאלה, זה לא משנה מה המנהלים חושבים. זה נחמד אם הם יפרגנו, אבל זה לא עניינם. לא לטוב ולא לרע.

אלה ההחלטות שלך, אלה החיים שבחרת, אלה סדרי העדיפויות שלך ועכשיו צריך לארגן את החיים סביב זה.

אם המנהלת בחרה חיים אחרים, שיבושם לה. זה לא קשור אלייך כי זה החיים שלה ולא שלך. זה לא בהכרח אומר שהיא תכעס אגב, אבל אם היא כן, זה מהכובע שלה כמנהלת ולא כי היא בחרה חיים אחרים.

לא קל לשלב ילדים ועבודה. באמת. לא רק מהבחינה שזה דורש. באמת באמת הרבה נשים פחות טובות למעסיק מאשר גברים מקבילים. זאת אמת כואבת מאד אבל היא נכונה. ועדיין אנחנו חיים בעולם שבו אין ברירה והאישה צריכה לעבוד, ולכן את עושה את זה. ולכן את צריכה לדאוג לאינטרסים ולרצונות שלך לפחות כמו שמנהלים דואגים לאינטרסים של החברה.

יכעסו? בהצלחה. כמו שמצאת אותם תמצאי אחרים, גם אם זה קשה.

בדיוק בזמן שהייתי במחלה היו שם צמצומים ופיטרו עובדים מהצוות שלי ואותי השאירו.

לא מפטרים עובדת טובה בגלל הריון, מפטרים עובדים לא יעילים.

את אז כעובדה שלא ניתן להתמקח עליה, פשוט אומרים וממשיכים כרגיל: אני יוצאת בתאריך x לחל'ד.

הסתגלות יכולה לקחת עד שבועיים

חיבוק ומזל טוב😘🥰 מרגש!🩷

יותר ממה שאני גם ככה כמובן😅

אני לקחתי רק בערב, לפני השינה, ואז בבוקר אין כבר את העייפות.

לוקח שבועיים בערך להסתגל..

רק בימים ממש קשים הייתי לוקחת עוד כדור

מאחלת לך הריון תקין וקל בבריאות שלמה ובשמחה

לא מבינה בבונג'סטה בכלל אז לא יודעת לעזור

רק שמחה איתך מאד!!!!!!

ברוך ה׳ באמת

אני אומרת לבעלי לא נעים לי להתלונן אני כלכך שמחה!

אבל ברוך ה׳ שיש תרופות שיכולות לעזור…

אולי יעזור לאכול לפני שיוצאים מהבית בבוקר

יום אחד שיצאתי בלי לאכול כמעט התעלפתי חח

לאכול לפני

וגם אני מפחדת כי יש לי נסיעה של בערך 40 דק לעבודה ושלא יעשה לי בלאגן בבטן

כשהקיבה ריקה הבחילות הרבה יותר גרועות....

צריכה לנסות קרקרים

נגיד עכשיו יש לי בחילות ולא אכלתי עדיין כלום

ואני לא מסוגלת לחשןב על להכניס משהו לפה

הכל כשאני חושבת אני נגעלת

תנסי לחשוב מה את כן מסוגלת, ואז לאכול מנות קטנות כל שעתיים. זה ממש מונע בחילות.

אולי בסקויטים/צנימים/ כל פחמימה יבשה עם לבן או יוגורט שעושה לך טוב

תרגישי טוב יקרה

ולהתחיל לאכול לחם…

אני רזה אני יודעת

אבל ממש קשה לי עם כל קילו שעולה…

מי שמתיר לטבול עם לק זה כל עוד אין רווח בין האצבע ללק.

אז זה תלוי כמה מהר הציפורניים שלך צומחות...

וגם שלא יהיה שבור או מקולף...

על השאלות האחרות שלך אני לא יודעת לענות...

בגדול ההגדרה היא אם היית הולכת ככה לחתונה.

וכן הוא אמר שאפשר להשלים עם לק רגיל

אולי הוא לא יודע שלק ג'ל יוצר שכבה עבה ממש (דומה יותר לבניית ציפורניים מבחינת העובי)

ולק רגיל זה משהו אחר... מעניין אותי אם זה יוצא יפה ויש מישהי שתרגיש בנוח שזה מספיק אסטטי ויפה לטעמה... 

את זה יש הרבה פסיקות.

והוא בודאי יודע מה זה לק ג'ל

וכמו שרשמתי ההגדרה היא אם זה נראה טוב לאירוע כמו חתונה או לא. אם צריך השלמה קטנה זה יראה טוב אם הלק כבר בחצי ציפורן יכול להיות שלא.

(וכמדומני לא רשמת שם של רב)

אני למדתי את הנושא מאוד לעומק ועדין מקבלת מדי פעם עוד חידושים (בקבוצה של רבנים) וכתבת שונה ממה שלמדתי ולכן תהיתי "בקול"... איך יש הבדל בפסיקה /סברה הלכתית...

מתי הטבילה שלך? אם את טובלת אחרי 14 יום מהמחזור אז הביוץ הוא די גבולי.. אם לפני אז נראלי סביר והביוץ הוא בימים הסמוכים לטבילה.

אני יודעת שפוליציסטית זה שמקבלים מחזור ההפרשים גדולים מאוד.

כמה היית מקבלת קודם?

לפולוצוסטיות יש מנעד רחב של תופעות.....

לשאלת הפותחת. לפעמים לידה מאפסת את המערכת. 

אני מכירה אישית כמה פולוצסטיות כאלו שאחרי לידה ראשונה מטיפולים נכנסו להריונות טבעיים בקלות

אבל רק US ובדיקות דם יכולים לוודא את מצבך.

בעקרון כמו שאמרהֲ @עוד אחת! אם את טובלת אחרי 12 יום זה ממש בסדר.

לעניין הלק אני לא מבינה בזה בכלל.

זו תסמונת לכל החיים, סליחה על הביאוס.

יש כזה דבר שהתסמונת מאוזנת, ואז המחזורים סדירים, שאולי לזה התכוונת- וזה גם ממש ממש הגיוני.

לשאלתך, אם הבנתי נכון, אז בהחלט במידה והמחזורים סדירים את יכולה להיקלט טבעי בעז"ה, כדאי לך לפנות למעקב זקיקים בליווי רופא פוריות ובדיקות דם כדי להצליח להתכוונן לביוץ ולוודא שאת לא מפספסת.

אם אכן את מבייצת אז תוכלי בעז"ה להיקלט טבעי. 

הריבית של האיחור בתשלום הדו"ח...

מקסימום לא יילך..

קיבלנו דוח כשבעלי היה במילואים, וערערתי

אני חושבת שזה היה מעבר ל30 יום, כתבתי שהוא במילואים ולא הספקתי, וביטלו את הדוח (עיריית ירושלים)

עם המספר מעקב של הדוח

הם יתנו לך אישור שהתבל מאוחר/שאין להם דרך לדעת שאכן קיבלת את הדוח

ואז תתקשרי למחלקת חניה בעירייה ותשלחי להם את זה

לי זה בסוף לא עזר הם הורידו רק את הריבית למשך יומיים ולא הספקתי לשלם אז חזר בחזרה 

זה תלוי היכן את גרה,בעייריית ירושלים לדוגמא ביטלו לי בקלות

עוד מעט כבר תהיה ריבית

זה ממש מתסכל המצב הזה

העין את הסנטומציטין. אחרי תקופה של טיפול זה נעלם.

כן חשוב לטפל זה אחרת צריך לנתח.