שרשור חדש
קשה לי מאד עם אחות של בעלי.. מידיייכאן לפריקה..

אז שוב עןברת מהניק הרגיל והמוכר שלי לפה כדי לפרוק עוד אתגר בחיי שמלווה אותי המון ומרגישה שרק מחמיררר


הפעם זה בקשר לאחות של בעלי. הינו חברות טובות עוד לפני שהתחתנו.. הכרתי את בעלי לא דרכה אבל היא היתה שותפה לתהליך.. הם היו חברים טובים לפני החתונה, היא יותר גדולה ממנו ועדיין רווקה...

זה היה יכול ליהיות סיפור קסום של חברות שניהיו גיסות ושניהיה שלישיה כזאת (אני בעלי והיא) אנחנו אותו סגנון, אוהבים אותם דברים וכו..


אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד.. אפילו רחוק בהרבהה

כבר שיצאנו הרגשנו גם אני וגם בעלי שלא כיף לנו הקשר איתה, שהיא מידי מתענינת מה איתנו, מידי רוצה ליהיות חלק ממנו, כשאני באה אליהם מנצלת את זה לחזק את הקשר ורוצה ליהיות איתנו כל הזמן.. עכשיו שלא תבינו לא נכון אני ממש מבינה אותה, תחשבו שעד אז היתי באה אליהם מידי פעם בשבילה.. ועד אז היא היתה ממש בקשר עם בעלי ולא מתאים שפתאום נתעלם ממנה (במיוחד שאופי הרגישה יותר חלק כי היתה שותפה בתהליך השידוך אבל מה אתן אומרות? זה משנה? )  אבל הרגשנו שהיא לוקחת לנו אחד את השניה.. זה לא היה מקנאה (למרות שמתחתן לפניה וכו) הכל היה באמת בקטע טוב אבל לנו זה לא היה מדוייק בכלל וגרם לנו יותר ויוץר להתרחק ממנה..ואפילו להתעלם ממנה לגמרי. ידענו שזה פוגע בה, ממש. אבל כשלא- בנו זה פגע יותר ולא הצלחנו לווסת את היחס אליה לבין היחס אחד לשניה (היינו זוג צעיר ) עם השנים בעלי יותר הצליח לחזור ליהיות איתה בקשר ולהתיחס יפה ואני זה רק מחמיר.. כשהגיעה הבן הבכור זה עוד החמיר כי רצתה יותר להפגש ושנבוא לשבת היא בטוח תיהיה אולי כי מרגישה שזה עוד הזדמנות ליצור ולהדק את הקשר. ותרצה לבוא לבקר.. ואז בילדה השניה אותו דבר.. אז מרגיש לי שבעלי הגיע לאיזה מקום שסבבה לו ואפילו נהנה ליהיות איתה וכו אבל אני ממש לא.. אני שמחה שהוא ככה.. לא מאד מפריע לי אבל לי המצב קשה ממששש.(הוא יודע את זה וממש איתי בזה)  מרגישה שהיא נכנסת לנו- לי לחיים, לא מרפה. רואה שאני לא הכי בטוב (כי בכל זאת, לא תמיד חלומי אצל חמי וחמותי) אז כזה שואלת, אם יש ביני לבין בעלי איזה וויכוח או ריב לא נעים היא תסתכל עלינו ואז תגיד לי "יעבור" או משו כזה.. הכל באמת בקטע טוב אבל וואלהה לא טוב לי בכללל. זה מעייף אותי, מוציא לי את החשק ליהיות אצלם (כל שאר הילדים רק בנים גדולים אז היא די היחידה שיש לי כזה לדבר וכו אז אין לי לאן להתחמק) אז בגדול לא רוצה שתדע שאנחנו באים שבת כדי שלא תחליט להשאר, מנסה לא ליצור מצבים שאני יושבת לידה בשולחן וכזה כדי שלא אצטרך לדבר איתה.. יצא לנו לדבר על זה בקטנה... לא זוכרת אפילו מה.. אבל לא מרגישה שיפור.. ולא כזה באליצלדבר איתה שוב..


ושתבינו זה הזוי כי היינו חברטץ ממש ממש טובות! ופתאום מרגישה ממש זרות ולא כיף.


אני לא יכולה לשתף אף אחת כי הרבה מהחברות שלי מכירות אותה, (אומנם גדולה ממני אבל יש הרבה חברות משותפות). אז רציתי לשתף פה. שיתפתי רק מעט.. זה כבר עושה טוב.

אם למישהי יש עצות מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב אשמחחח

ושוב מציינת שפחות באלי לדבר איתה שוב.. לא באלי להכנס איתה לשיחה של שיתוף ולפתוח דברים.. סתם בקטע אולי ילדותי שבאלי רק שתיעלם לי מהחיים... אוף קשה להגיד את זה אבל זה המצב. ומיש זוכרת גם עם האישה של אחד האחים של בעלי ממש קשה לי אז די מורכב לי שם.. ממש סיוט מתמשך. לפחות עם גיסה שבתות משפחה וטיולים משפחתיים פשוט מחכה שיגמר הסיוט הזה. אוף. אולי בהזדמנות אשתף על האתגר שלי עם חמותי חחח 

אם הייתן חברות טובותאני10

אולי תכתבי לה מכתב?

תסבירי שכל כך חיכית שתהיו כולם בקשר טוב אבל כשזה קרה בפועל הזוגיות שלכם עוד לא היתה יציבה וזה הפר את האיזון ביניכם, וחיכית שתהיו שוב בקשר אבל גם עם הילדים באים אתגרים שמכנסים פנימה ודורשים רגע של התנתקות מהמעגל שסובב אתכם ואת מחכה שהדברים קצת יתאזנו ותוכלו להיות בקשר שוב


ואולי טיפה גם לפרט מה יכול לעזר/להפריע בניסוח נעים שהיא תבין

האמת היא שלאריבוזום

הצלחתי לגמרי להבין מה בדיוק מציק כרגע בהתנהלות שלה.

זה נשמע שאת מאוד טעונה כלפיה ואני יכולה להבין מצבים כאלה.

גם אני עם הרבה מטענים כלפי חמותי. כל דבר תמים שהיא תגיד יש פוטנציאל שאפרש אותו כקנוניה חובקת עולם נגדי ונגד שיטת החינוך שלי או לא יודעת מה. קשה לצאת מזה. וזה לא מגיע משום מקום, אבל מצד שני זה לגמרי לא בפרופורציה. והאמת היא שהיא אשה טובה שלכל היותר לפעמים קצת לא הכי טקטית כמו שגם אני לפעמים לא הכי... ובדרך כלל דווקא כן, ונזהרת לכבד אותנו. פשוט אלו יחסים כל-כך טעונים ורגישים... אז אני יודעת שזה ביחס שלי. ושזו המשימה שלי כאן ולא שלה. וככל שאשנן לעצמי ממש בקול חיזוקים עליי ועל האמהות שלי / מסוגלות שלי באופן כללי - כל ביקורת מדומיינת לא תיגע בי. וגם להזכיר לעצמי את הכוונות הטובות של הצד השני.

יכול להיות שמשהו דומה יעזור לך? אם מפריע לך שכאילו "מתערבים" לך, לחזק את עצמך מראש ואז לא תזיז לך שום התערבות?

לגבי זה שהיא מאוד מחפשת את הקשר אתכם, כמה אתם כבר באים לחמיך וחמותך? את אומרת שבכל מקרה לא כל כך נעים לך שם, אז בזמנים שכבר הקרבת ובאת האם אי אפשר להקדיש לגיסה יחסית הרבה זמן?


מקווה שזה לא מעצבן לקרוא אותי

פשוט אני קוראת אותך ואת בעצמך כותבת עליה כל הזמן שהיא באה "בקטע טוב", וזה נשמע שהיא "משגעת אותך" אבל שלא ברור לגמרי גם לך מדוע וכיצד. וזה דבר מאוד מציק ולא נעים. אם לא הבנתי נכונה - סליחה ממש, אל תתייחסי לדבריי.

בכל מקרה מאחלת לך - לכן - שתמצאו כל אחת את מקומה מחדש במערכת הזו,  שתעשה טוב לכולם. ובע"ה בקרוב היא גם תתחתן וזה בטח ימתן אוטומטית הכל.

האמת שאני מצטרפת לדברייךהמקורית

לא הבנתי גם מה מפריע. התיאור לא ככ מובן אולי, אבל לא הבנתי


ומצד שני זנ אולי עניין של תפיסה.

בעיניי גיסה יכולה להיות לגמרי חברה ואני מאוד שמחה שיש לי חברה נשית כשהולכים לבעלי ושמחה לשבת ליד הגיסות שלי ולדבר איתן כשאני שם וגם מעבר. אנחנו יוצאות לשתות קפה ביחד והן באות אליי לפה והפוך. ממש כמו חברות.

זה פחות או יותר מה שאני חשבתיקופצת רגע
ובנוסף כמו ש@המקורית כתבה,


גם בעיני גיסה יכולה להיות חברה, וזה לגמרי לא מצופה ממנה להבין שבגלל החלפת הסטטוס בין חברה לגיסה היא אמורה להוריד הילוך( למשל אני אם כבר אולי הייתי חושבת ההפך, שזה אמור לקרב עוד יותר... )


למען האמת יש לי עוד מה לכתוב בנושא, אבל לא בטוחה שיועיל לך. אם מעניין אותך לקרוא נק' מבט אחרת משלך אז תגיבי כאן ואשתדל לכתוב בהמשך

אולי היא פשוט לא יודעתהשם גדולל

איך לווסת את הסיטואציה החדשה? לך ולבעלך אולי זה ברור אבל לה עדין לא.. אתם יכולים לנסות לנתב את זה בעדינות.. נגיד היא נדחפת מידי, מאמינה שזה לא בכוונה.. אז בעדינות לרמוז.. את אומרת שהרוב בנים אצלם אז אני יכולה להבין למה היא מחפשת את הקרבה שלך את גם חברה שלה עוד מלפני אז זה די מובן.. וגם את הקרבה שלו כי היא בקשר טוב עם אח שלה והיא מרגישה אולי שמשהו שם אבד.. אני לא הייתי רואה את זה ככה.. אם אני מבינה נכון את מה שאת מספרת..

היה לי מקרה דומה עם גיסתי שהיינו חברות לפני שהכרתי את בעלי ולא היה לה יד בשידוך ושהיא גילתה היא ממש שמחה אבל כשהתחתנו ונכנסתי לבית היה לה איזה משבר איתי והיא הייתה ממש קרה והמעבר מחברה לגיסה לא עבר לה חלק בהתחלה כיאלו היא הייתה צריכה לעכל את זה.. וניסיתי לא לעשות מזה עניין.. סה"כ היינו חברות טובות ולא היו בינינו מריבות בעבר או משהו.. ולאט לאט זה עבר לה והיא גם לקחה אותי לשיחה ואמרה לי שהכניסה שלי לבית הייתה בשבילה מצד אחד מאוד משמחת כי היא מכירה אותי ושמחה שאח שלה התחתן עם מישהי שהיא מכירה ומצד שני היא אמרה לי בפירוש שהיא הרגישה שזה מערער אצלה את מקומה בבית.. הם מאוד קרובים בגיל וחברים טובים.. כמובן שהדברים לאחר מכן הסתדרו והיום אנחנו חברות טובות כל אחת יודעת את מקומה.

אני נאמנה להרגשות שליכמו🐌תמס
ואם האינטואיציה אומרת להתרחק יש דברים בגו
תודה למגיבות!!כאן לפריקה..

וסליחה לאולי לא היתי מספיק ברורה..

ניראלי כן כתבתי את הדבר המרכזי- שהיא נדחפת לנו לחיים


 וגם כנמצאים אצל המשפחה של בעלי יש לי (וגם לבעלי) צורך לזמן זוגי (גם אצל ההורים שלי) (זה נורמאלי לא?) אבל היא לא נותנת לנו.. ואני רואה איך התנהלות של גיסות (בכללי בחיים, גיסות מהצד שלי , במשפחה של חברות וכו) זה לא אותו דבר.. היא גם לא ככה עם גיסות אחרות. מבינה שזה כי הינו חברות לפני וכו אבל אנחנו כבר לא חברות ואנחנו עכשיו גיסות וזה משו אחר.. ולא חושבת שצריך ליהיות יחס שונה בגלל שהינו חברות לפני.. אבל אולי לה זה קשה להבין את זה ואז מנסה בכל הזדמנות ליצור זמנים של שלושתינו ביחד.. אנחנו רוצים לצאת לסיבוב- היא מבקשת להצטרף..שומעת שאנחנו נוסעים לסבתא, היא תבקש לבוא גם.. ועוד הדוגמאות שתתי.. וכשאנחנו לא ככ זורמים איתה היא ממש נפגעת..


אני מוזרה שזה מפריע לי? זה אמור ליהיות לי סבבה ולזרום עם זה וליהיות כל הזמן איתה??


כי לי זה רק עושה להתרחק ממנה יותר ויותר.. 

שני דבריםירושלמית במקור

אם אין לכן עדין זמן של שתיכן ש*מיוזמתך* את מבקשת אותו ממנה, אז שווה לנסות,

(אם כבר יש כזה אז להעלות הילוך וליזום מדי הרבה זמן איזשהו זמן משותף של שלושתכם בתנאים שלך, העיקר שזה בא ממך והיא תרגיש שאין מה ללחוץ)


ובנוסף אולי נקודתית לפני כל בקשה שנראית לך מוגזמת לומר לה שכרגע אתם צריכים זמן לבד, בניסוח אחר שמתאים לך (ואגב אני מניחה שאחרי כמה פעמים כאלה מן הסתם,הבקשות גם יפחתו)

אני חושבת שאין אמור ולא אמורהמקורית

זה עניין של הסתכלות אישית ותלוי בהרבה דברים

אצלנו לפחות שבת אצל המשפחה כשהיינו הולכים לשבת שלמה היא לא זמן זוגי ככ אלא זמן משפחתי ולשם כך אנחנו נוסעים בעצם.. זמן זוגי יש בבית או לפני שהולכים לישון וכשאני או בעלי עם המשפחה שלנו אנחנו במוד משפחתי יותר וזה מובן לשנינו


אני בכל אופן מבינה את ה'קנאה' שלך לזמן עם בעלך אבל לא רואה את הדברים כמוך ובעיניי אין בעיה עם הדברים האלה בהנחה ואתם לא נוסעים בתדירות גבוהה

מקווה שתקבלי עצות מועילות ❤️

היא עדיין לא נשואה,נכון?אופק המדבר

אז קודם כל היא כנראה טעונה רגשית מהמצב עצמו.

שנית, קשה למישהו מבחוץ לקרוא סיטואציה שלא מכיר

בכלל (נישואים)

והיא גם מרגישה בדידות כתוצאה מהרווקות וגם פתאום האנשים הכי קרובים אליה עסוקים בחייהם ללא צורך בה.

סתם ככה בלי קשר,להיות ליד אדם טעון רגשית יכול להיות סוחט ומתיש.

אני מבינה ממש את הצורך בפרטיות ואת התחושה כשמנסים להתערב, אותי אישית זה יכול לדחות ולגרום לחוסר נוחות...

אין לי ממש עצות, נשמע שהגעתם למקום יציב בזוגיות וזה משמח,ושבעלך יכול לתקשר איתה בפתיחות.

אני לא חושבת שנכון לפתוח את זה מולה.

אישית יכולה להגיד לך שגם לי יש קרובי משפחה שפחות נעים לי בקרבתם ואני נמנעת מליצור שיחה קרובה איתם.


מה שלא יהיה , אני מקווה שתמצאי את הדרך האידאלית להיות בקשר נעים איתה🙂

כיוון מעניין.המקורית
אני הייתי גיסה ממש פעורה לפני שהתחתנתיגברת מכנרת123
נראה לי ... אפילו שלא התחתנתי כזאת צעירה , מבחינתי כל זוג שהתחתן הוא בשיא היציבות וגרים ביחד אז ברור שתמיד סבבה להם אורחת ולא הייתי מבינה את הצורך שלהם לצאת לסיבוב וכאלה במהלך השבת , ובאמת זכור לי שלפעמים הייתי נעלבת מדברים


אבל זה היה לימוד שלי לתת מרחב , ואחרי שהתחתנתי שמחתי על כל פעם ששמו לי גבול ומתפדחת עד היום על הפעמים שלא שמו לי (הערב אנחנו לא יכולים לארח..כזה, לא חייב להיות בצורה חריפה או פוגעת.) 

וגם ממש ממש רציתי קשר עם אחי וגיסתי והאחייניםגברת מכנרת123
אני דווקא מבינה למה את מתכוונת... יצא לי קצת ארוךלידה והריון

קשר בין בעל לאישה הוא כל כך מיוחד ושונה, במיוחד בהתחלה כשבונים אותו

שלפעמים כל הערה או מחווה שנראית מהצד כ"שום דבר" או חוסר הבנה של הגיסה, עלול להיתפס אצלך כפגיעה של ממש בביחד שלכם.

אני מניחה שאת אישה רגישה ששמה לב לניואנסים וכל דבר עוד יותר פוגע בך.

יודעת על עצמי, כשמשהו נתפס כלא טוב לאינטימיות שלי זה ישר מאיים ויש את הרצון הילדותי לכאורה כמו שכתבת, שזה "ייעלם" מהחיים שלך

שהאיום (לא משנה שזו מישהי שהייתה חברה טובה, כרגע היא נתפסת כמשהו שיכול להזיק...) ייעלם מהמערכת הזוגית שלכם.

ולפגוש זאת שוב ושוב בשבתות משפחתיות, ולהצטרך להיות נחמדה מול משהו שנתפס בתת-הכרה כמאיים או מזיק או מפריע לזוגיות שלי- זה פשוט מתיש.

 

אני אוסיף שיש גם הרבה הלכות ומנהגים ביהדות שכל המהות שלהם היא ליצור לגבר ולאישה את הביחד שלהם

מן וואקום שהוא רק שלהם

לא הכל משתפים, לא הכל של כולם לא משנה כמה אנחנו אוהבים את המשפחה או הקהילה או העם... יש לנו ביחד שלנו.

זו בעצם יצירה של מרחב זוגי, או תחום.

יש גבולות משאר העולם.

וזה שאת מדברת על זה עם בעל והוא מבין ומשתדל לשמור יחד איתך על התחום שלכם -זה נפלא!

 

מצד שני,

כתבת בדרך אגב שיש לך בעיה עם חמותך ומשהו לא נעים עם אישה נוספת של אחד האחים שם.

מה שהביא אותי למחשבה שאולי המפגש הספציפי עם המשפחה הזו, משהו בדינמיקה

מערער על תחושת הגבולות הפנימית שלך.

בסוף התחומים והשירה על הגבולות ועל מה שטוב לנו

מתחילה מתחושה חזקה פנימית של ביטחון, איפה זה אני ואיפה שאר הסביבה.

אם את מחוברת לאיזון שלך, למוקד שבך, יותר קשה לערער אותך.

את מסבירה בנימוס ובלי פאניקה כשמשהו לא מתאים לך,

ואם קורה משהו שלא מתאים (למל הגיסה מצטרפת לטיול שהיה עדיף לכם להיות בו רק זוג) הוא לא מערער כל כך.

יש לו פחות יכולת להזיק - כי המוקד שלך חזק ובטוח וזו בסך הכל הפרעה שולית וממשיכים...

 

אם את פחות מחוברת למוקד שלך, פחות בטוחה בגבולות פנימיים מאיזושהי סיבה מודעת או לא

(זה יכול להיות כי את חושבת שהם בסך הכל נחמדים ואולי את מפרשת לא נכון

זו יכולה להיות תחושת אשמה שפעם הייתן חברות

זכרונות וחוויו תמהילדות שלך, מהמשפחה

חוסר ביטחון כללי ואולי המון סיבות אחרות)

אז כל "הפרעה" קטנה נתפסת כאיום

כל חדירה לגבולות שלך מזמינה את הנפש להלחם על מה שחשוב

כל ביקור הופך לכמעט קרב סמוי

ואת מותשת מלהיות שם...

 

מזמינה אותך לערוך בירור, לבד או עם אשת מקצוע, מה המקום של הגבולות הפנימיים של מול הסביבה

מה צריך לדייק, ללא רגשות אשם

וככה בעזרת ה' תגיעי שלווה לביקורים המשפחתיים

ויצטמצמו הבעיות עם כולם...

זה לא פשוט בכלל, התהליך.

אבל הייתי שם וזה ממש משתלם!

ואו מדהים!!כאן לפריקה..אחרונה
תטדה על ההשקעה לכתוב ולשתף. אחשוב ברצינות על הדברים שכתבת ואתבונן בזה
למישהי יש ניסיון עם טרמפיסט צד של בייביסייף אואנונימית בהו"ל
טוויגי? מתלבטים מאוד מה השלב הבא בעולם העגלות עם הלידה המתקרבת. 
מוסיפה תמונהאנונימית בהו"ל

 

 

לי היה טרמפיסטאביול

ארחיב לך אחכ

מרחיבהאביול
זה נוח אם אין לך הרבה מדרגות והרבה מדרכות לעלות. לי זה היה נוח בדרך. למעון, כי זו דרך מישורית בלי מדרגות... 
גרים קומה שנייה אז יש מדרגותאנונימית בהו"ל

האלטרנטיבה זה תאומים אז נראה לי שטרמפיסט נוח עדיף בעליה.

זה ממש מעצבן במדרכות?

והיה לך כמו בתמונה? מרגיש לי שזה טוב מדי מכדי להיות יעיל ונח. 

לא חושבת שעם טרמפיסט תצליחי לעלות מדרגותפה לקצת

לי יש טרמפיסט אחר ולא עולה איתו מדרגות כשהילד יושב בו

אם את יכולה לשים למטהאביול
זה בסדר... היה לי מאחור
והיתרון של זהאביול
שרק אם את צריכה אותו, את מחברת. את יכולה גם בלי לחבר אותו... תאומים זה תמיד כפול
מצרפת תמונהאביול
לא נשלחה תמונהאנונימית בהו"ל
השתמשתי בזה תקופה בעיני זה מסוכן ממש. זה לא באמתלא מחוברת
יציב מספיק בליטה במדרכה והוא עף ממש 
זה בטוח. במדרגות ממש מנתקת את זה. השאלה אם בכלאנונימית בהו"ל
בליטה ומדרכה זה ככה. 
יש חגורהאביול
ואני הורדתי כשהייתה מדרגה. אבל רוב הדרך שלנו בלי מדרגות
למדרגות לא נח בכלל. ותלוי גם בגיל של הילדבן בא לנו

לגיל קטן גם לא נח


וגם לירידה ועליה ממדרכות


עגלת תאומים נח בהרבה בעיני

לא יודעת מה ההפרשיםכנרת_כנרת
בין הילדים,אבל לנו עגלת תאומים שדרגה את החיים...בשימוש יומיומי ,יש בינהם שנה וחצי
זה הכי מוצלחכמו🐌תמס
ושיהיו לה גלגלים מסיביים
אצלנו שנה ותשע. נמנעת מתאומים כי זה כבדאנונימית בהו"ל
ויש לנו מדרגות בעלייה הביתה ומגביל ההליכה יחד, לא תמיד צריך את השניים. 
בגיל הזה השתמשתי בטיולון ומנשאהשם שלי
כשהגדול קצת גדל הוא כבר הלך ברגל.
אם נניח הולכים לגינה אבל, את כל הזמן עם התינוקאנונימית בהו"ל
במנשא וזה מגביל 
לגינה הקרובה לבית הגדול הלך ברגלהשם שלי
והקטנה היתה בעגלה.


ויצא לי גם לשים תינוקת בטיולון, כשהגדולה יותר יצאה.

למה?אפונהאחרונה
בגינה הגדול משחק והקטן יכול להיות בטיולון
לנו היה כזה "מדף" על גלגליםכמו🐌תמס
לא מסורבל כמו זה שבתמונה והילד היותר גדול ירד לפני כל ירידה או עליה למדרכה, וחזר למקום שלו בלי התעכבות. זה גם הגביה אותו ככה שהיה יכול לדבר עם התינוק וזה היה מאד נוח... אני מתכוונת שהם העסיקו אחד את השני
בן כמה היה?אנונימית בהו"ל
למרחקים זה לא רלוונטי כי פחות נח... 
שנתיים וחציכמו🐌תמס

מה זה מרחקים?

הייתי הולכת איתם 20 דק לכל כיוון

תגידו, אני היחידה שבעלה לא דואג לה בהריון?אנונימית בהו"ל

לא מתעניין באילת אני מרגישה, לא דואג לי שאני אוכל כמו שצריך או שאשן כמו שצריך...

אני דואגת לעצמי כמובן, אבל הוא מהצד שלו לא מתעניין בכלל, אמר לי שהוא לא מרגיש שאני בהריון (כמעט דפקתי לו מחבת בראש!) ברור שלא ירגיש שאני בהריון כי הוא לא דואג לי.

אני עצבנית. צריכה נרמול או הזדהות, אני חמה עליו גם ככה ולא צריכה עוד שמן למדורה.

את בהחלט לא היחידה שמרגישה ככהאמאשוני

ואחרי ארבעה הריונות וכמה שנות נישואים טובות בין לבין, אני עדיין לא יודעת להגיד אם זה חוסר דאגה או שהוא דואג בדרכו שלו, שעדיין לא גיליתי מהי וכנראה לעולם לא אדע.

אציין שאני בהריונות מספיק הורמונלית כדי לא להצליח לקלוט ניואנסים, שאולי כן היו שם והביעו דאגה.

כן מציעה לפתוח את זה איתו בעדינות בזמן מתאים, להגיד לו איך את מרגישה את הדברים ולסייג שכנראה זה לא ככה, אבל זה מה שאת מרגישה, ולהגיד לו מה היה משמח אותו שהוא היה עושה, כלומר איך דאגה צריכה להתבטא בפועל בעינייך.

לא להשאיר את זה מעורפל. יש גברים שמתקשים להבין מה האישה הייתה רוצה שיקרה במיוחד כשאנחנו הורמונליות.

לדוגמה במתנות אני בכלל לא מצפה שיקנה מתנה בלי שביקשתי לא רק מה אני רוצה, אלא גם באיזה חנות ואיזה מקט.

את ממש לא היחידה…רינת 24
אני מנחשת שהוא לא דאגן באופן כללי בחיים?
נשמע שאת צריכה לטרטר אותו קצת כדי שירגישבתי 123
יש בזהשושנושי

ככה לפחות ירגיש שהיא בהריון

אני בהריונות ממש מתפנקת

לא כי סתם באלי, אלא כי זה ממש צורך. העייפות הבחילות הכל..

בהריון הראשון הוא קצת לא הבין מה הסיםור, התארחתי אצל אחותי וביקשתי ממנהה לתאר כמה ההריון קשה לה, ככה הוא הבין 

את ממש לא היחידה..😏מפלצתונת

אצלי זה מגיע גם עם חוסר מסוגלות (בסיסית ביותר!) להכין אוכל.

יכולה לשתף שזה היה שיקול משמעותי בהחלטה שלי אם להכנס להריון נוסף.

חיבוק ענק ❤️

ומצטרפת למילים של אמאשוני, זה לגמרי יכול להשתפר עם תקשורת טובה 

לדאוג שידאג112233445566

קצת "להתמסכן"

לא בקטע רע ובאמת להתמסכן,

אלא להתפנק ולהדגיש לו מדוע הפינוק בא.

אני בהריון,

אני אוכלת בשביל שניים,

ישנה בשביל שניים,

חייבת שוקולד כל בוקר וכו וכו'.

 

לדבר ולהסביר לו,

שאת מרגישה חלשה ורוצה דאגה שהיא חוץ מהעזרה הטכנית, יחס ותשומת לב... ופינוק

בדיוק בדיוק בדיוק!נביעה
כי אם לא- הוא לא מבין בכלל🥶🥶🤷‍♀️💜
מסכימה ממש. לא יודעת אם בעלי היה מתעניין בעצמולא מחוברת
אני פשוט לא נותנת לאף אחד לשכוח. 
אצלי זה אחרת ואני אגיד לך גם למה...דובדובה

 כי אני שבר כלי.

מקיאה בלי סוף.

מבוחלת.

חלשה.

לא זזה מהמיטה כמו חולה שסופה מגיע.

אז יוצא מזה שבעלי דואג לי מאוד ולא רק דואג הוא סועד אותי כי אין לי אמא או חמות שיבואו ויעשו את זה...

אבל אם הייתי מראה לו שהכל טוב איתי למה שידאג לי?

הוא גבר טיפוסי. הוא רואה שהכל טוב אז הכל טוב.

הוא לא אמור לנחש שהיריון זה כזה קשה הוא לא היה אף פעם בהיריון.. הוא לא עבר הדרכה.

מספיק היה לו לראות אותי חצי מתה והוא טיפל בי במסירות ולא פצה הגה...

 

אני חושבת שיש לך בראש ציור שראית אצל אחריםבן בא לנו

בו נראה לך שהוא אמור להתנהל בצורה מסוימת..


ואז מבאס שהוא לא


אבל בואי תנסי רגע להשתחרר ממה שאולי ראית או שמעת מבחוץ


מה את באמת רוצה וזקוקה ממנו?

תנסי לדייק מה זה הדאגה הזאת ? איפה את זקוקה שהיא תתבטא? מה זה יתן לך?


תמקדי את זה בבקשה ספציפית אחת או שתיים

תשתפי אותו בצורך באופן חיובי ..בלי האשמה הוא ביקורת

לא לומר-אתה לא דואג לי


אלא

היתי שמחה אם כשאני חוזרת הביתה מהעבודה אז תציע לי לשבת רגע לנוח ותכין לי כוס תה


יעשה לי טוב אם כשאתה יודע שהיה לי יום עמוס אז תשאל איך אני מרגישה גם מצד ההריון


היה לי כיף לקבל פעם בשבוע איזה שוקולד קטן עם פתק


תסבירי גם למה- זה נותן לי להרגיש שרואים אותי ,שמעריכים את המאמץ שלי בלסחוב הריון,זה מחזק לי את התחושה שאנחנו שותפים בזה יחד..וכו

כנראה ב"ה את בהריון תקין בריא ובלי יותר מדיכמו🐌תמס

תופעות לוואי.

אז אל, אל תדפקי לו מחברת בראש.

פשוט תספרי לו שאת מתגברת על עייפות, אולי בחילות, ותבקשי ממנו ברחל בתך הקטנה. 

תודה לכולן על התגובותאנונימית בהו"ל

עונה מרוכז...


@אמאשוניתודה על הנירמול. אני חושבת שזה נובע גם מהפחד להתרגש מההריון ולכן מעדיף להכחיש. זה הריון אחרי המתנה לא קצרה...

גם הוא מבחינתו לא מבין מה אני רוצה ממנו, וטוען שהוא מתייחס ודואג.


@רינת 24נכון, הוא לא דאגן בכללי. נגיד קרה שנסעתי למקום ''מסוכן'' בלילה, ולא הייתה לי קליטה וההודעת עדכון לא נשלחה לי. אז הוא לא התקשר לחפש אותי, אבל אחרי זה אמר לי שלא היה רגוע שלא כתבתי לו, אבל זה לא שהוא התקשר אלי.


@בתי 123לטרטר? הוא בעלי, לא בובה...


@מפלצתונתתודה!


@112233445566@נביעה אני באמת מסכנה, אבל להתמסכן זה משהו שהוא תופס כחולשה, ותכלס גם אני. בכל מקרה, כשאני שוכבת על הספה ואין לי כח לזוז אני נראית מסכנה, אין לי ספק. אבל גם אם הוא יגיע לראות מה איתי זה לא שהוא יעזור לי גם אם אני מבקשת במפורש.


@דובדובה@כמו🐌תמסזה הריון עם דימומים, ומאוד לא פשוט. ועדיין לא יפריע לו שאני עושה קניות או שאני אעלה אותן הביתה אני זו שצריכה לבקש ממנו שילך להביא את הקניות.


@בן בא לנו נכון, הגיוני שאני צריכה להיות יותר מדוייקת בבקשות שלי.


תודה לכולם, בעיקר על המקום לפרוק ועל ההזדהות

אם יש דימומים אל תרימי וזהוכמו🐌תמס

תעשי הזמנה באונליין.

חיבוק על התחושה. בטח יש בו גם הרבה דברים טובים... זה באמת מאגיז שלא מבין לבד אבל מה לעשות... את תשמרי על עצמך והעובר ❤❤❤

חיבוק! את מודעת מהמם...אוהבת את השבת

נראלי בדברים האלה זה באמת לדבר לדבר לדבר...

וגם להזכיר שכל זוג זה אחרת

ולא לנסות ליצור לעצמנו תמונה של איך כולם מתנהגים ולהתבאס שזה לא ככה

.

לפעמים דברים נראים לנו מהצד ומבפנים זה פשוט עולם אחר...


שיהיה הריון קל ותינוק בריא!!

אוליבשורות משמחות

קצת יעצבן אבל אם אין אני לי מי לי?

אם לא תזכירי לו בעצמך זה לא יבוא לו באופן טבעי

הוא באמת לא עובר את ההריון בפועל, זה לא שהוא לא מודע להריון

תשתפי הרבה ותקבלי ממנו תגובה בהתאם

אני חושבתהמקורית

שאם את עושה קניות ומרימה אותן, למרות שקשה לך ואת סובלת מדימומים, זה נראה מהצד שהכל בסדר.


או במילים אחרות - אם את רוצה שיראה שקשה לך, תראי את זה בעצמך קודם

במצבך לא עושים קניות, מזמינים משלוח הכי הרבה

ונחים הרבה. תאפשרי לעצמך


זה לא נקרא להתסמכן, זה נקרא לחיות את המצב שאת נמצאת בו. מתוך זה שאת מניחה את האחריות שלך לבית בעת הזו - הוא ייאלץ לקחת אותה.

אם את לא מניחה אותה בצד, את גם מפסידה את לקיחת האחריות שלו, וגם צוברת על זה שהוא לא מעריך או דואג אבל מבחינתו אם את מתפקדת כרגיל, אז הכל בסדר.


מסכימה מאדאמא לאוצר❤אחרונה
וואי כל הריון אני אומרת לבעלי שזה ההריון האחרוןדיאט ספרייט

בגלל ההתנהגות הרגילה שלו.

אני שומעת חברות שהבעלים שלהם מסיעים אותן, מכינים להן, מביאים להן,

רק בעלי - עסקים כרגיל.

מזל שהקב"ה לא שומע בקולי ומביא לי כל הזמן הריונות נוספים וילדים נוספים.

מצטערת שאין לי פתרון.

חיבוק. 

אל תשווי לאחריםהכל לטובה

לכל זוג הדינמיקה שלו.

לדעתי -

א. להציב גבולות.אם אסור לך אדרבא, אבל גם אם זה ''רק" מאמץ, את אומרת- עקב ההריון אני לא יכולה לסחוב קניות. מה אתה מציע לעשות?

ב. לומר בבירור מה הצרכים שלך- אני הולכת לנוח, סומכת עליך עם שאר הילדים. אני חייבת את המנוחה הזאת.

או, אני נוסעת מחר לבדיקה, אשמח אם תוכל לחתוך לי סלט מפנק שיעזור לי בבדיקה.

ותמיד תגידי תודה. שום דבר לא מובן מאליו. אל תשווי למה שקורה אצל אחרים.


לפעמים מה שבעינינו נקרא לדאוג לא מתורגם ככה בצד השני.

נראה לי הוא פשוט לא יודע מה הוא צריך לעשו.אביול
אם את לא מבקש., אז הוא לא יודע שזה לא מובן מאליו... הוא לא יודע איך זה להיות בהריון... 
זה עניין של צורךאפונה

בעלי לא דואג לי באופן מיוחד בהריונות, זב"ה ההריונות שלי בסדר גמור ובאמת אין צורך בדאגה מיוחדת.

אגב אצל הנשים מהמשפחה שלו ההריונות מאד קשים עד חוסר תפקוד, ולפעמים יש להן ביקורת על ההתנהלות שלו/שלנו אבל ב"ה אני יכולה לתפקד כרגיל ולרוב אין צורך בהתגייסות מיוחדת מצידו.

עונהSeven

אולי הוא לא מרגיש כי את משדרת שהכל בסדר?

בעלי גם בהריונות ממש מתנהג כרגיל שום דבר מיוחד..

היה לי באחד ההריונות דימומים ראיתי שרשמת שיש לך  ואת עושה קניות???? את באמת משדרת ענייניםכרגיל שיש דימום תנוחי!! אל תעשי קניות בכלל

מה שכני למדתי אחרי 4 הריונות במסתכם זה

א. לשדר באמת מה שאני מרגישה יש לי בחילות אומרת.

יש דימום עולה לנוח נקודה ולא מעניין אותי מה יש סביב (אחד מההריונות התחיל לי דימום ביום שלפני שמחת תורנ היו אמורים לבוא אלינו מלא אורחים ביטלתי את כולם ועליתי לנוח גם עם הילדים לא יצאתח לביכנס בניגוד לכל שנה..בעלי לקח אותם)


ב. לדאוג לעצמי אני רעבה ויעפה אני מתקשרת אומרת עבר עלי יום עמוס מתיש אני יעפה אני מזמינה אוכל פשוט דואגת לצרכים של עצמי אני לא מרגישה טוב אז לא עושה אני עם סימפיוליזיס אז אני לא יכולה לשים תילדים כל יום כי מאוד כואב לי וכן הלאה


ג. וזה אחד הדברים הכי חשובים בעיני לספר לו מה עובר עלי כי הוא באמת לא יודע לי יש 3 צמודים ככה שיוצא שאחרי הלידה ה3 הייתי קמה מלא בלילות כי היו לנו ממש 3 תינוקות ביום הוא לא היה מבין למה אני סמרטוט עד שלא התחלתי ממש לספר לו כמה כני קמה בלילה ומה אני עושה עם כל ילד ומאז הוא ממש מקפיד שאנוח במהלך היום ואפילו תוך כדי שאני מנמנת אני שומעת אותו אומר לילדים אמא ישנה ולא מפריעים לה!

אז פשוט ממש לפרט לבעל מה מרגישחם ומה יעזור לך זה נותן להם יותר להבין

למהכמו🐌תמס
יש כל כך הרבה סיפורים על לידות שנתקעות והפתיחה לא מתקדמת? זה כי הלידות הקלות לא מסופרות? חלק מהסיפורים הלחיצו אותי 
אצלי לא היה ככההשם שלי
בכל הלידות, מפתיחה 5 בערך עד ללידה הלך מאוד מהר.


יש לידות כאלה ויש כאלה.

היתה לי רק לידה אחת אבל היא לא נתקעה וכן היתה קלהירושלמית במקור
אצלי נתקע עד פתיחה 4.5 ואז התחיל לרוץ ממשסמטאות
ונראלי זה ממש תלוי גוף ולידה
בטח שיש.. יש מליון סיפורים טובים וקליםבן בא לנו

שהכל הולך חלק ומהר ובלי סיבוכים וחוויה טובה


לכל אחת הסיפור שלה

ואין מה להלשיך עליך שום דבר


ובואי לפרטי יכולה לספר לך את הסיפורי לידה לשי שב''ה היו ממש טובים 😃

לידה ש'נתקעת' היא לא בהכרח לא קלההמקורית

מה שמשנה זה החוויה של האישה בסופו של דבר

לידה מהירה היא לא בהכרח קלה יותר כי החוויה מורכבת יותר מזמן הלידה נטו.

זו דעתי לפחות

נכון מאוד! אצלי בלידה הקודמתshiran30005

היא נתקעה שעותתת על פתיחה 3, אבל יצאתי עם חוויית לידה מהממת, הרגשתי מעולה אח"כ ותפקדתי כרגיל בלי צלקות נפשיות

אז משך הלידה לא אומרת.

ב 2 הלידות הראשונות תוך כמה שעות מהתחלת זרוז ילדתי, וב 2 האחרונות היא נתקעה שעות אז אין קשר לגוף, מבינה שהכל מאת ה' וצריך להתפלל גם על זה

לי הייתה לידה שהתקדמה מהר דווקאשושנושי

אבל זה שהתקדמה מהר לא אומרת שהחוויה טובה יותר

הייתי אומרת אחרת, הלידה התקדמה מהר

תוך 12 שעות הפתיחה 1.5 עם פיטוצין עד פתיחה מלאה

הייתה חוויה מדהימה!!!!!

מיילדות מושלמות ונעימות

דולה מלווה שמאחלת לכולן

וואקום שלא הצליח

ניתוח חירום

אירוע pph

דימום פנימי לא מוסבר

עוד ניתוח של 3 שעות כדי לטפל במקור הדימום

ועדיין תודה לה' הייתה חוויה מדהימה

מי ששומע את זה יכול לחשוב שזה נורא

אבל אני חושבת שהייתה חוויה  מעולה

זה לא האורך

לא איך זה הסתיים ועם כמה תפרים

לא שהתוכנית הייתה שונה ממה שהכנתי בתוכנית לידה

זה ההסתכלות שלנו על החוויה השמימית הזאת

על החוויה הזוגית האינטימית בתהליך שלנו להפוך להיות הורים

אין יותר מרגש מזה

תודה לה'!!!!!!!

נכון החוויה הז מה שמשאיר את הרושםבן בא לנו

לא ההתרחשות בפועל


הלידה הראשונה שלי היתה ארוכההההה

מעל 30 שעות


והיו רגעים ממש קשים וצירים מטורפים ופתיחה מלאה שעותתת

ותפרים


והחוויה שנשארה בסוף היתה מטורפת ועוצמתית הכי מכל הלידות

דוקא מתוך הקושי- ממש גאה במי שהיתי שם! כמה כוחות גיליתי על עצמי

כמה עוצמות כמה תפילות וחיבור לה'

כמה התרגשות מהפלא הזה שיצא ממני


ואחר כך כל הלידות היו ממש מהירות ב''ה

וחלק עם חוויה מדהימה וחלק בערך..

ועדיין הראשונה השאירה את הרושם הכי חזק

אצלי ברוך ה' כל הלידות היועדיין טרייה

קלות ומהירות יחסית.

אגב לידה שנתקעת זה לא אומר לידה לא קלה.

אצלי שום לידה לא נתקעה . הכל רץ.. אז כנראה באמת,שגרה ברוכה
הם פחות מסופרים
לי היו לידות יחסית קלותמאמינה ומתאמנת

וסיפרתי את זה כדי להרגיע אחרות

רק שאצלי הלידות היו פיצוי על ההריון😅😉

חח זה לא בהכרח עובד ככהאמא לאוצר❤

אחרי ההריון הראשון שהיה כלכך קשה ככ קיויתי לחוויה טובה בלידה.. והיתה לי לידה ממש קשה וטראמותית

ואני ממש זוכרת את עצמי אחרי הלידה בוכה על זה שההריון היה כזה קשה למה לא יכלה להיות לי חוויה טובה מהלידה😕🙈

בלידה השניה לעומת זאת לא היתה לידה קלה אבל היא היתה מדהימה ממש בעיני וזה כן היה פיצוי כי גם ההריון הזה היה זוועה

🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️מאמינה ומתאמנת
אוף
אצלי לא נתקעהכל לטובה
אפילו באחת הלידות הכל רץ כל כך מהר שפחדתי ללדת באוטו
אצלי ב"ה התקדם מהרמאמינה-בטוב
בבדיקת פתיחה ראשונה בבית חולים הייתי ב3.5, אחרי שעתיים במקלחת הייתי בפתיחה 9 ואחרי 20 דק התינוקת היתה בחוץ (:
לי הלידה ממש נתקעה וב"ה הייתה לידה טובה ומדהימה נטועה
בואי אספר לך משהואנונימית בהו"ל

הלידה הקודמת שלי היתה מדהימההה

שעה מאז שהגעתי לבית החולים.

מילדת אלוםה ורגועה וזרמה איתי בראש שלי...

כולם שמעו ממני על הלידה המהממת והחויה הטובה.

זה היה לפני שנה וחצי, לא נצח..


היום בביקורת אצל הרופאה היא נוברת לי קצת בתיק

'אני רואה שהיה לך וואקום בלידה האחרונה בגלל האטות בדופק'

מהההה

בעלי אומר לי כן בטח היה באה רופאה צרחה שיש האטות בדופק וכל המחלקה שומעת את הצפצופים ושחייב ניתוח את לא זוכרת....

לא. לא זוכרת. היה לי לידה מדהימה! אני אומרת לו. אתה לא זוכר זה הלידה עם המילדת התותחית! הואקום זה מלידה אחרת בטח..

כן הוא אומר אבל בסוף היה פאניקה והרופאה שבאה צרחה שאת חייבת לשכב - הייתי בעמידת שש- ועשתה לך שם משו ומשכה את התינוקת.

מההההה

שוק.

בחיי לא זכרתי כלום מזה

אבל תעוד הלידה במחשב פלוס הזכרון של בעלי מעידים...


החויה כנראה לא ממש קשורה למציאות.... אין לי הסבר.

כל כך כל כך כל כך נכון!!!!!שירשורי
וואו איזה קטעעעענביעה
מה? וואו....! ממש ממש קטעריבוזום
אז ככההילה036

אם את רוצה לשמוע כיוון הפוך אז אני ילדתי ברגע שעליתי על המיטה בחדר לידה, רצתי מהרכב עם צירים מטורפים, צעקתי לכולם, איפה חדר לידה, איפה חדר לידה? ידעתי איפה ,רק שהלחץ באותו רגע גרם לי לשאול איפה חדר לידה, אפשר לומר שאם לא היה לי כח לרוץ אז הייתי יולדת בחניה.

אגיד לך, ב"ה שזה עבר בקלות והגעתי ללידה מסודרת ולידיים מסורות של המיילדות.

לא אסתיר שיש בזה מעט טראומה, הכל קורה ככ מהר.

כל אחת ,למרות הקושי שעוברת צריכה להאמין, לא רק צריכה להאמין, לדעתי חייבת להאמין שמה שעברה נכון בשבילה, ולא כל מה שנראה לנו מהסיפורים ומהשרשורים בפורומים יקרה לכל אחת.

חשוב לדעת שיש לידה ארוכה/קצרה , יש לעיתים מצב של ניתוח, הכל יכול לקרות.

בתחום אחר ,אני מתמודדת עם סיפור ארוך ותקוע שלא מתקדם.

כל אחת והנס הפרטי שלה.

מאחלת לכולם לידות קלות, העיקר בשמחה ובידיים מלאות והרבה ניסים.


אצלי לידה טבעית ראשונה היתה שעתיים הכל ביחדעטרת ראשי
אני ילדתי לידה ראשונהרוני_רון

בשבוע 37, בלי התראה מוקדמת, ותוך שעתיים מאז שחניתי בפתח בית החולים. לידה טבעית מופלאה בלי אפידורל ותפרים.

ווואווושירה_11אחרונה
צ - ר - ב - ו - ת הצילו!משמעת עצמית

מה הכי עוזר לכן?

אני משתגעת

רק אומפרדקסרוני_רון

וזה באמת משגע

חיבוק

כנל.טארקו
מסכימה..אמא לאוצר❤
מנצלשתלהרות כוחות
נקסיום גם טוב לצרבות בהריון? 
אני לא בטוחה שאוהבים לתת נקסיום בהריוןטארקו
תבדקי את זה עם רופא/מרכז טרטולוגי..


מבחינת יעילות אין סיבה שזה לא יעבוד, זו צרבת ככל הצרבות...

אוקיי תודה.להרות כוחות
כנל. הייתי חייבת לקחת אחרת הייתי משתגעתהמקורית
ולא היתי בשיא שלי בהריונות גמככה
לוסק של טבעדיאן ד.

זה מה שהרוקח המליץ לי בפעם האחרונה.

פשוט תענוג.

לוקחת פעם ביום וזהו שכחתי שיש כזה דבר צרבת.

 

באסה, קניתי, כי לא היה אומפרדקסבאורות

ואז הרוקח אמר לי- תבדקי שוב עם הרופא שלך, אני לא חושב שזה מותר בהריון🤦‍♀️ויש לי תור לרופאה רק עוד שבועיים, בינתיים אני סובלת כל יום.

לקחת כל יום?

מה פתאום לחכות ככ הרבה זמן. תפני למרכז הטרטולוגיהמקורית
ואם אי אפשר תחפשי בכמה בתי מרקחת. 
לי הרוקח אמר שזה אפשרי בהריוןדיאן ד.

אבל לא לקוחת אחריות

אני מנסה לחשוב למה רק אני לא לקחתי כלום וסבלתיממשיכה לחלום
סתם.....
למה באמת..? לא ידעת שזה פתיר?המקורית
אין לי מושגממשיכה לחלום
בהריון אין לי כוח לכלום
לא לאכול אוגל שומני/ מטוגן... מקלנביעה
לישוו חצי בישיבהשירונת124אחרונה
חיזוקי מקווהשירונת124

עלתה לי מחשבה

בקשר למצווה הזו

אני מרגישה על עצמי שהרבה פעמים כל הנתעסקות וההכנות והנסיעה למקווה והכל,

שמאירוע הטבילה נשאר לי רק תחושה של טירחה וחוסר כח

אחכ כמובן הכי מרגש לחזור הביתה

אבל עד היציאה מהמקווה

זה פשוט חופר לי נורא


מחפשת איך להתחזק בזה

שאבוא להכנות ולטבילה ביותר חשק


חשבתי שנעשה שירשור פרגון למצווה היקרה הזו....

שכולנו נעודד אחת את השניה..

נדבר על מעלת המקווה

מה דעתכן

אולי אפשרנגמרו לי השמות

לראות את יום הטבילה כהזדמנות להתחבר יותר לגוף שלנו,

לשים אליו לב,

לאהוב אותו,

לטפח אותו,

להרגיש יפייפיה, נשית,

להקדיש לו את מלוא היחס החיובי והאוהב ותשומת הלב

לעבור איבר איבר בגוף ולהודות לקב"ה שהכל בריא, שאני בריאה,

שהכל מתפקד ב"ה,

ניקיון, טיפוח, ממש ה"עיון" הזה שעושים וכל ההכנות - הן הזדמנות מצוינות להתחבר מחדש לגוף ולאהוב אותו ולשמוח בו, כל איבר וכל פיסה מהגוף. תודה לך ה' עליה!

הזדמנות מצוינת לעצור רגע ולהתבונן גם בצד החיצוני ולהקדיש לו את הטיפוח הכי טוב שמגיע לנו, ממש "טיפול 10,000"

ומתוכו לשמוח גם בפנימיות שלנו.

אין לי עצותמקקה

רק מזדהה עם ההרגשה

גם בשבילי זה תיק רציני

אני פשוט עושה את זה כי זה משהו שצריך לעשות

אני מסתכלת על זה ככההמקורית

שכל מצווה צריכה הכנה

גם הכנות לטבילה הן מצווה בפני עצמה וצריכות הכנה

אני לא יודעת כמה ההקבלה תדבר אלייך, אבל אני מצליחה להקביל את זה למצוות אחרות, למשל הכנות לשבת.

כמה טורחים ומנקים וקונים ומתרוצצים ומתעייפים. ואז באה שבת, שהיא מצווה בפני עצמה.

אפשר להסתכל על זה כ- אוף! הגיעה שבת ואני עייפה ולא עשיתי קניות וכמה בישולים וכלים, או להסתכל על זה כ- אני זוכה לטרוח למען שבת המלכה.ואז ההכנות עצמן יכולות להפוך לעונג. חוץ משבת עצמה שנהנים ממנה ומתענגים עליה כי טרחנו הרבה ועכשיו הבית נקי, הבגדים מכוהצים, השולחן ערוך יפה, האוכל טעים לי ומיוחד לשבת, אני קוראת ספר שאני אוהבת .

עם מוזיקה טובה תוך כדי בישולים או שיעור/ פודקאסט, וכד

אותו דבר בטבילה

אבל זה מצריך הכנה מוקדמת להכנה

למשל - כדי לא להיות בלחץ עם הלשון בחוץ עושים קניות לפני, ולא משאירים הכל לשישי, מנקים ומסדרים חלק מהבית.. קוניםחלק מהאוכל מוכן אולי.. או בקיצור - תכנון מוקדם

אותו דבר בטבילה - את יודעת שאת טובלת ביום x, אם זה מרגיש לך לחוץ אל תעשי הכל בלחץ באותו יום. ותהני מההכנות. מהסרת שיער וסידור גבות אם את עושה, מסידוכ המיטה והחדר לקראת, מצעים חדשים וריח נעים בחדר, סט טיפוח נעים כזה לאחרי או פיג'מה מפנקת. לדאוג שילדים לא יהיו עלייך ביחד עם ההכנות אם יש ילדים, זה עולם אחר התארגנות בנחת או בלחץ מבחינתי לפחות.

וגם - את נהנית מהאחרי כמובן.

זה בפן הגשמי של ההכנה

בפן הרוחני של ההכנה אני חושבת שכדאי ללמוד קצת על הזכות הזו שיש לנו הנשים בעצם הטבילה..

זו מצווה שלא נמשכת לנצח בעז"ה וכדאי לקרוא דברי חיזוק כדי להרים לעצמנו, וגם על מסירות הנפש של דורות קודמים. הכנה גשמית ורוחנית למצווה היא הכנה שלמה ונכונה יותר בעיניי. אבל צריך להקדיש לזה זמן ובדורנח עם כל העומס, לפעמים לא מוצאים זמן להתפנות לזה

מסייגת ואומרת שאני יודעת שיש נשים שזה לא מדבר אליהן כי יום הטבילה יכול להיות טעון מאוד נפשית בשבילן מכל מיני סיבות.

אבל ככה זה בכל אופן בשבילי

כל מילה.❤-🐌כמו🐌תמס
אהבתי , יפהEliana a
מה מטריח אותך?כמו🐌תמס

כאלו - הניקיון - זה גם ביומיום, תכלס

אז מה ככ מסובך בזה?

הלק והציפורניים?

אני לא מרגישה שזה אותן סגנון של נקיון...שירונת124

מקלחת רגילה ביומיום, רבע שעה, ודי

פה, זה כם הכנות אחרות..

ציפורניים

עור יבש ברגלים

הסרת שיער

מסרק סמיל בשיער

נקיון אאזנים

צחצוח שיניים יסודי מהרגיל....

ועוד...  

זה כן התעסקות אחרת אצלי..

וגם הנסיעה לממקווה והטבילה עצמה

על מסרק סמיך לא שמעתי. רגיל לא יפתח לך קשרים?ירושלמית במקור
אצלנו לא חייב מסרק סמיךשירשורי
רק אם נדבקת בכינים
אמרו לי מסרק רגיל ומסרק צפוף אחריושירשורי
מסרק צפוף= כמו של גברים 
הלוואי שהייתי מגיעה לכזה ניקיון ביומיוםאביול
רחוק ממני ממש
ולפני שבת? תכלס- גם גוזרת ציפורנייםכמו🐌תמס

ומסרק של גברים הוא מאסט כדי לוודא שכל השמפו נשטף אז מה נשאר? לנקות טבור? זה כלום..

 

 

 

זה נראה לי יותר המתח לעמוד ערומה מול אשה זרה שמעיינת בגוף 

אני לא דוגמא....אביול
אבל לא מקפידה על הורדת שערות וכל הנלווה לזה בלי המקווה 
כן, זה טרטור, אבל אפשר גם לפני יום הטבילהכמו🐌תמס
אה, זה נכוןאביול
אבל עדיין סמוך
תשתמשי ברצועות של ויט לפנים.כמו🐌תמס

מהיר

לא כואב

וממש יעיל

בכלל לא צריך קוסמטיקאית


הן בצבע ורוד

את לא צריכה לעמוד ככה מול הבלניתמתנות קטנות ♥️
אצלנו הן לא מסתכלות בכלל, מסתובבות לצד השני עד,שאני נכנסת למיים וככה גם ביציאה.
מה מה מההמקורית

מסרק של גברים זה מאסט? ממתי ? 😳

בחיים לא עשיתי את זה

השמםו נשטף במים, מה יש להוסיף מעבר?

צריכה אותו כדי להיפטר לחלוטין מהשמפוכמו🐌תמס
זה כנראה תלוי בסוג השיער. ממש קל לי להעביר אותו ונוח להשתמש בו. 
מה זה מסרק של גברים? מסרק רגיל?יעל מהדרום
כמו של הספרים נראליהמקורית
זה מה שלימדו אותי..שירשורי
מסרק רגיל ומסרק צפוף של בנים. בלי מסרק סמיך
לא מכירה מסרק של גבריםיעל מהדרום
נראה לי שהכוונה פשוט למסרקריבוזום
להבדיל ממברשת?


אבל נשמע שלכל אחת כאן יש מילון מונחים שונה מאוד


כן בדיוק מה שאמרתשירשורי
אצלנו םשוט רק בנים משתמשים בו😄שירשורי
חחח...כנראהיעל מהדרום
לק"י


לי אמרו להסתרק במסרק כדי להוציא את הקשרים.

את טועה. לא לכולן יש מתח מהבלניתיעל מהדרום
שתי תשובותכתבתנו

1. אני לא יודעת כמה משהו שלא קל לבצע, יהפוך להיות באמת יותר קל מסיבה כלשהי... לפעמים פשוט צריך לקבל את זה שתמיד בדרך למטרות טובות ויפות יש גם עבודה שחורה. וזה בסדר אם מנסים ולא מצליחים לאהוב או להתחבר.

2. בימים שהיה לנו בית מקדש, היינו צריכים לשמור על דיני טומאה וטהרה. לא רק נשים, כולם. היו לזה הרבה משמעויות בחיי היומיום. מאז שחרב בית המקדש, כל הדינים האלה לא רלוונטיים חוץ מאשר במקום אחד יחיד ואחרון- בקשר שבין איש ואישה. אפשר ללמוד מזה כמה חשוב וחביב היחוד שבין איש לאישה- כמו להיראות לפני ה', לפגוש את השכינה. צריך לעבור דרך המקווה, מקור מים חיים, כאילו להיוולד מחדש, לכבוד המפגש הזה שטומן בחובו אפשרות של הולדת חיים חדשים, בריאה נוספת יחודית וחד פעמית של ה' בעולם.

תגובה מהממת!אנונימית988
וואי תודה לכולכןשירונת124
כל מילה מעודדת אותי...
אני מרגישה שיש התבגרות של יצר הרע כל המצווה הזאתאם_שמחה_הללויה

כי תכל'ס זה לא דבר קשה ההתארגנות. אפילו כיף שיש יום ייחודי לטיפוח. אבל אני גם מרגישה שצריכה למצוא תחבולות ליצר הרע.

מה שלי עוזר זה לפרוס את ההכנות שלא יהיו ביום אחד, אפשר להתפנק אצל קוסמטיקאית שפם/ גבות/ פדיקור (אותי זה מטריח ויותר קל לי לעשות לבד, אבל מדי פעם זה פינוק וכיף)

לא לעבוד קשה ביום הזה, לא להגיע עייפה

להתפנק באוכל מוכן או כזה שקל להכין

משתפתגלסגולכהה

כבר מעל שנה שאני לא טובלת.

ההתקן הפסיק לי את הוסת.

ואני מוצאת את עצמי מתגעגעת לייחודיות שבהכנות לטבילה.

מודה לבושתי שרק בזכות הטבילה הקפדתי על רמת טיפוח מסויימת..

בנוסף למדתי מהמדריכה שלי לנצל את ההזדמנות ולעשות בדיקת שד עצמית אחת לחודש- ממליצה מאד לאמץ משום ונשמרתם לנפשותיכם

ואי הייתי כמו שאת מתארת שניםמדברה כעדן.

לי זה עבודת המידות מהרציניות שלי


מוזיקה בזמן ההכנות!

לפנק את עצמך ולפרגן לעצמך כשאת מצליחה להתגבר ולעשות משהו בהכנות בימים שלפני

ללכת למקווה כיפי ונעים

ללכת למקווה עם בלנית כיפית (כמה שמאור פנים עושה טוב בנשמה! מלמד אותי גם להאיר פנים לאחרים, לאנשים השקופים לכאורה)

לזכור שאני חלק משרשרת הדורות של טהרת ישראל וזו זכות גדולה


לוודא שאין משהו שאת עושה וזה אולי החמרה (לא מדברת על קולות... אלא החמרה שלפי ההלכה לא צריך כמו לסרק 3 פעמים עד שאין שום שערה על המסרק... אל תשאלו איך אני יודעת)


להתפנק מדי פעם אצל פדיקוריסטית לפני המקווה... (אני לא מורחת לק, רק נהנת מהטיפול והסרת העור הקשה שעושים לי)

אולי ללכת באותו יום לטיפול מפנק כלשהו... חלום שלי רק שבעייתי עם השמן שעיסוי משאיר על הגוף לפני המקווה🤔


ואת אלופה אלופה אלופה על השרשור הזה! 

טיפים שלי שעזרו לי:נביעה

1. לחלק את ההכנות! מציל ממש.. לא הכל באותו יום!

אמאלה עד שגיליתי את זה פשוט נגמרתייייי כל ליל טבילה!!!!

באותו יום אני לא מתאפרת,מסירה הכל יום לפני.

יום לפני: צפרניים בידיים, רגליים, אם צריך גם הורדת שיערות.

מה נשאר?

סירוק, צחצוח, מקלחת... זה כל כך מוריד מהעומס!!!


 

2. לשתף את הבעל בעומס- ושאת מצפה לפנוק אחרי כן😉  ..ושיעריך..


 

3. אנחנו אחריי המקווה יוצאים לדייט זוגי באיזה מקום.. מסעדה וכזה.. גם כי אני תשושה וחייבת פינוק, וגם בשביל תחושת החיזור המהממת בין המקווה עד קיום היחסים: זה זמן מדהים ממש.. ששווה להרחיב עליו ולשמוח בו ולתת לו את הדעת.. לא ישר למיטה וזהו..

פתאום יש משיכה וחיזור ואי אפשר כי אנחנו בחוץ אז רק נגיעות חטופות.. או קרבה בשולחן.. זה ממש כיף ומחבר.

ממליצה בחום! ואת את גם מצפה לדייט הזה ולהרגיש שוב מחוזרת ויפה אז שווה את הטרחה😅😅


 

4. לא לא לא לא לטבול מאוחר כשאת גמורה מעייפות!!!!

הכי מוקדם שאפשר!

זה גם משנה את פניי הטבילה- מסיוט מעייף, למשהו נורמלי לא כשאת גמורה ורק בא לך לישון....


 

לנו היו 3 שנים של שבועיים שבועיים: אני מקבלת כל 25 יום😏 שזה ממש קצר.. אמנם זה טרחה, אבל זה שמר לנו זוגיות "עם דופק"- כל חודש דייט זוגי, געגוע, ביחד,ושוב געגוע....


 

בכל מצב, משתפת אותך, אולי משהו מכאן יעזור!

בהצלחה ממש בתקווה, שיהפך לזמן טוב משמח ומחבר💜💜💜

אתן כולכן צדיקות ועזרתן לי מאד מאדשירונת124אחרונה
דעות שונות לגבי איסור נידה בלידהאנונימית בהו"ל

ממש מקוה שזה לא ינפך לאיזה שרשורפלצת ושפיטה...

צריכה עזרה מההמונות המקסימות כאן.

אני לקראת לידה בקרוב ממש

בלידה קודמת היתה לידה מהירה מאד לא היה זמן לחשוב על כלום.. בעלי היה איתי תמך בי פיזית נתן לי יד עד לפתיחה מלאה וירידת מים שיצא קצת דם ואז אמר לי שעוזב את היד..

היה לי ככ משמעותי ומקל! וגם לו הרגיש מועיל ולא חסר אונים, שותף כמו שמגיע לו זה גם הילד שלו...

בשיחה עכשיו ביננו לקראת הלידה הודה שהיה מאד רוצה להיוץ איתי ולסיע כמו פעם קודמת אבל... לפי הפסיקה המוכרת לנו מפתיחה 4 נאסרים.

אין לנו חרטות על הלידה הקודמת שוב זה היה בלי מחשבה, בכלל לא קלטתי שאני בפתיחה מלאה או משו...

אבל בהנחה והלידה הפעם לא תהיה כמו הקודמת אלא כמו בילדות שלפניה- אז. כן מחפשים להבין אילו רבנים פוסקים שנאסרים רק בפתיחה מלאה/יציאת ראש, כי לשנינו היה נח וטוב ככה והיינו רוצים שגם ביישוב הדעת מוכל לנהוג כך בהיתר.

כמובן שכל האמור לא כדי להקטין לזלזל ברבנים ופסיקות שונות, פשוט מחפשים איך לעשות מה שטוב לנו עם גב הלכתי שמתאים בערך לקו הכללי של חיינו...

ניסיון לפתוח את הנושא עם הרב שלנו נכשל...

אנחנו פוסקים לפי הרב עובדיהבתנועה מתמדת

שנאסרים רק ברגע יציאת הראש (או אם רואים דימום לפני כן)

משמעותי לי ממש! יולדת רק עם בעלי, בלי אפידורל וזה עוזר לי ממש. הוא לגמרי עוזר פיזית, גם בשלב של הלחיצות.

אבל לא יודעת אם אפשר לבחור לפי מי ללכת בנושא הזה 🤔 כאילו אם אתם אשכנזים את עדיין יכולה להחליט שאת הולכת לפי הרב עובדיה?...


אני חושבת שברגע שקיבלתם את הפסיקה ואתם הולכים לפיה, כדאי לחשוב מה יכול לעזור (למשל לקחת דולה. ויכול להיות שלחזור לרב עם אמירה שבעלך הוא היחיד שיכול לעזור אז תהיה פסיקה שונה? כמו שבמצב של תמיכה פיזית ללא חיבה במקרה שהאישה צריכה, נגיד  לתמוך בה ללכת לשירותים אם מסוחררת מאוד או משו כזה.. אז יש הקלות. אבל לא באמת מבינה בזה, שווה בירור)

רק אומרת שבכל מקרה, לא משנה איזו פסיקה תקבלומתואמת

כדאי לך להתכונן לאפשרות של תמיכה ממישהו אחר בלידה (דולה, אמא וכדומה), כי את לא יודעת איך תתפתח הלידה.

אצלי אישית בשתי לידות (מתוך ארבע רגילות) היה דימום ממש בהתחלה... וזה משהו שקורה. ואם הייתה לך לידה מהירה בפעם הקודמת, זה יכול לקרות שוב, ואז מהר מאוד תגיעי לפתיחה מלאה ובעצם למצב של אסורים.

מבינה אותך מאוד על הרצון, אבל באמת כדאי להתכונן בכל זאת לאפשרות שבעלך לא יוכל לעזור לך...

לידה קלה ובריאה!

זה נכון ממשטארקואחרונה
(וזה משהו שאפשר להתפלל עליו כמובן)


אבל אותי אישית כן הרגיע לדעת מה מותר ומה אסור וכמה.. ולדעת לפי זה גם בעצמי מתי אנחנו עוד יכולים להיות קרובים.


אמא שלי הייתה איתי בשתי הלידות והן היו מאוד שונות אחת מהשניה במובן הזה(ובעוד כמה) ועדיין הידיעה מה מותר לעשות, והאפשרות אם הנתונים מסתדרים, עזרו לי מאוד.

אנחנו פוסקים לפי הרב מלמדטארקו

וההנחיה שקיבלנו הייתה שמותרים עד שיש דימום משמעותי שאנחנו רואים(כלומר דימום שאי אפשר לפספס או שראינו מסיבה אחרת..)

או

פתיחה מלאה.

צפצופים בנשימה חודש שישיהבת של המלך

ממש קשה לי לשכב

חייבת לשבת

רופא היברידי אמר לי לעשות הנלהציה של בודיקורט

וזה לא עוזר


הצפצופים / שיעולים מחרפנים אותי


מחר אגש לרופא


מה אתן ממליצות לי

ממני שסובלת 

משהי?😭😔הבת של המלך
אויש איזה סבל!אופק המדבר

לעכשיו שימי לך כריות שתוכלי לשכב כמעט בישיבה,ותשעני לצד.

יש לך שמן אקליפטוס? מנטה? לטפטף על מפית ולשים לידך. אפשר גם לעסות בשילוב שמן בסיס את הגב והאיזור מתחת לצוואר.

בצל חתוך בצלחת מאוד מקל.

זה עד מחר, ואז לחפש רופא טוב,לא ממש יודעת מאיפה להתחיל,אולי רופאת נשים שתפנה אותך? רופא ריאות?

 

העיקר שתתעקשי שימצאו לך פיתרון ולא ימרחו אותך.

תרגישי טוב💜

בחיים לא היה לי צפצופים...הבת של המלך
זה התחיל לי סתם בתור שיעול צינון ועבר לשיעול עם ים שריקות וצפצופים
יכול להיות דלקת ריאותאופק המדבר

הכל בהריון יוצר רגיש, אז מומלץ לבדוק את הכיוון.

רופא משפחה יכול להבחין בנשימות שמעידות על דלקת ריאות

מחר אני אצל רופא משפחה בעזרת ה'הבת של המלך
דלקת ריאות זה מדבק?
השתעלתי כמו מטורפת היוםהבת של המלך

מקווה שזה לא דלקת ריאות

אין לי כח שכל החברה ידבקו לי פה


אני חלשה בטרוף

מותר את השמנים האלה בהריון?הבת של המלך
לא שאלתי אבל להרחהאופק המדבר

לא הייתי חוששת בכלל

ועיסוי זה משולב עם שמן בסיס, לדעתי כן

אבל את יכולה לשאול.

להגביה את הראש עם 2 כריות קשותדיאט ספרייט
עכשיו אנסה את הכריותהבת של המלך
זוועה לי כ"כ. חנוקה
איף זה סיוטמאמינה ומתאמנתאחרונה
היה לי את זה בהריון ובסוף נתנו לי סטרואידים לכמה ימים וזה הדבר היחיד שבאמת עזר
נשים שעברו הריון עם המטומה ודימומים חייבת אתכןשני אלבז

חייבת לפרוק..

שבוע 14 משבוע 10 גילו המטומה בעקבות דימום מסיבי ביותר ..

מאז מדממת לפרקים וכל פעם דואגים להזכיר את המילה הפלה מאיימת ו 50 אחוז סיכויים ..

העובר גדל יש דופק הכל על פניו נראה תקין

שבוע הבא כבר סקירה ואני עדיין במשבצת של האי וודאות על המשכיות ההריון ..

ההמטומה גדלה ל3 סנטימטר

רואים אותה בבירור באולטרסאונד

ואני מרגישה קצת שזה גדול על ..

כן או לא ?

עברתי הפלות בעבר וגם ברוך השם לידות.

סיטואציה כזו לא .. של נידה בהריון .. לטבול ולדמם שוב

לא מספרת לאף אחד כרגע למרות שמתחילים לחשוד כבר

כי אני מפחדת .

בקיצור צריכה עזרה או עצה .

נסיונות .. 

הייתי בסרט הזהשמיכת פוך

דימום מתמשך כבד משבוע 12 עד שבוע 16.. הרופאים לא נתנו הרבה סיכוי שההריון ימשיך.

הדימום היה כ''כ חזק שכל פעם נסעתי למיון נשים והכנתי את עצמי שאני עוברת הפלה.

בקופת חולים אפילו לא רצו לפתוח לי תיק מעקב הריון כי אוטוטו זה יפול ואין טעם.

אבל הקב''ה הוכיח להם אחרת... בשבוע 16 הדימום פסק לחלוטין וב''ה ההריון המשיך להתפתח. היום הגברבר בן 9 שיהיה בריא.

הרופאים לא המליצו על מנוחה. אבל אני כן שמרתי המשך אותו חודש. כמעט לא קמתי מהמיטה והקפדתי על המון שתיה.

לעומת זאת, היו לי הריונות שלא היה בכלל דימום והם הסתיימו בהפלה.

לגבי טבילה בהריון - צריך להזהר... תעדכני את הבלנית. צריך שהמקווה לא יהיה מדי חם וגם תבררי לגבי ישיבה באמבטיה..


זו תקופה באמת מטלטלת עם חוסר וודאות. אני זוכרת שאמרתי כל יום נשמת כל חי שההריון ממשיך. כך עד סוף ההריון.הרגשתי שזה מחזיר לי קצת את השפיות שזה לא בידיים שלי אלא רק הקב''ה מחליט מה יהיה.

בהצלחה!

הייתי שםמדברה כעדן.
לנוח שיפסיק ותפילות. ייסורים מכפרים עוונות אין לי מה לומר הייתי בדיכאון לא קטן מהנידה בהריון... 
לי גם היו כמה פעמים..בן בא לנו

באמת רק לנוח כמה שיותר

זה מצב סיוט האי ודאות

אני כל כך מבינה!!

תשתדלי להעסיק את עצמך..הרבה הסחות דעת..

לי עזר להגיד כל יום פרקי תהילים .. הרגשתי שזה ההשתדלות שלי והשאר משליכה על הקב''ה..

לחיות ולעבור רק את היום הזה

לא לחשוב רחוק


ב''ה אצלי דוקא ההריונות עם ההמטומות הסתיימו ב''ה בידיים מלאות(היו אחרים..שלא)

אחד מהם גם היתי ככה עם דימומים איזה חודש וחצי חודשיים

מדהימותשני אלבז

עזרתן לי באמת . תודה רבה !

באמת בפעם האחרונה שטבלתי המקווה היה רותח ממש ..צריכה לשים לב לזה להבא .

אני כיאלו כל דבר עושה בלי כוח .

אמא שלי קנתה לי את האולטרסאונד של ככלית .צריך להגיע שבוע הבא .

אולי ירגיע אותי לראות דופק בין כל הדימומים האלה 

הרבה חיבוקים!אמאשוני

עברתי את זה גם, זה באמת מטלטל לחוות הריון שאת לא יודעת איך הוא יסתיים.

בע"ה בידיים מלאות ובקרוב שיהיה הריון משעמם!

אצלי 2 היריונות היו המטומותדובדובה

גם שבוע 10 באמצע החיים. בעבודה או איפשהו שלא בבית התחיל לצאת ממני כמויות של דם שגם פד לא יכל לספוג. זה היה זוועת עולם. עזבי את הקטע המביך... פחד אימתני שאני עוברת הפלה. ב2 הפעמים באתי למוקד או למיון, בהיריון הראשון שזה קרה אמרו שזה קורה וזה לא נורא ואני נחשבת בהפלה מאיימת ההיריון המשיך נהדר וההמטומה נספגה אחרי חודש וחצי.

היריון אחרי אותו סיפור הפעם ראו המטומה ענקית בגודל שק ההיריון וגם אמרו ש50% סיכוי להפלה ולהיות במעקב. כאן קיבלתי דופסטון לאט לאט הכל נספג. שבוע 18 נראה לי טבלתי. אחרי שחודשיים היינו אסורים...

לא פשוט בכלל. לא נעים. מלחיץ. אבל 80% מההיריונות עם המטומה מסתיימות בלידה תקינה ועובר בריא ...

בעזרת ה' גם אצלך אמן

תנסי לחשוב חיובי כמה שזה קשה... ולהרפות...

הכל בידים של ה'.... מה נעשה?!

נתפלל ונתפלל...

ואו ממש עודדתן אותי באמתשני אלבז

אחרי שההמטומה נספגת חוסרים לתפקד רגיל?

גם בינו לבינה?

בטח ..דובדובה

לגמרי.

לי לא אמרו בכלל לנוח.

לא נחתי. עשיתי הכל רגיל...

נחתי רק ביום שהדימום היה מאסיבי.

ברוך ה' הכל חוזר לרגיל לגמרי ושוכחים....

ואז מותרים עד סוף ההיריון

לי יצא משבוע 18 להיות שוב מותרת. אחרי חודשיים שהיינו אסורים. זה באמת לא פשוט . זה גמר אותי. גם הקטע של הנידה וגם שהיה לי לחץ מכל דימום קטן שאולי זה הסוף. אני מזדהה עם תחושותייך. אבל בעזרת ה' תאחזי בטוב. ותאמיני שזה יסתדר כמו אצל רוב הנשים...

הכל עובר בחיים. גם זה יעבור.

בהצלחה יקרה

מנוחה מנוחה מנוחהמה רבו מעשייך
מנוחה מוחלטת! יכול להיות שהרופאים לא יגידו את זה כהכרח.. אלא יותר כהמלצה אבל אני ממש מבקשת ממך לנוח, לא לעשות כלום, להיות במצב שכיבה ממש ככה.. אני גם הייתי שם והרופאה לא אמרה כמה זה חשוב לנוח, אמרה לי שאפשר לעבוד ולא להרים כבד אבל לא הגדירה מה זה כבד... ואני עשיתי פה קצת בבית ושם קצת עד שהיה לי דימום בפרץ של זרם שהיה לי ברור שכבר אין הריון! אם הדברים היו ברורים לי והייתה לי את המודעות הייתי מקפידה יותר... שמעתי מבנות שהיו להן שכשהן נחו ההמטומה ממש התכווצה ואפילו נעלמה.. אז תשמרי על עצמך ותעדכני אותנו
אני שמעתי מאחותי שדיקור סיני ממש עוזרממשיכה לחלום

ממליצה לנסות

רק כן צריך משהו עם ניסיון והתמחות דווקא בתחום הזה

לי היה דימום בתחילת הריון משליית פתחדיאן ד.אחרונה

ואז בהתחלה לא ידעו למה יש דימום רק הרופאה אמרה שזה סיכון להפלה ושאקח בחשבון.

 

אין לי טיפים חוץ מלשלוח חיבוק. 

זה מאוד מבאס להיות אסורים בהריון.

במיוד שלא יודעים מתי זה ייגמר.

והחשש על ההריון והרצון לא לספר בינתיים. ממש ממש מזדהה איתך.

 

מאחלת שהדימום ייפסק בקרוב וההריון ייגמר בעיתו ובזמנו בידיים מלאות בעז"ה בקלות.

אמאא איזה זלעפותתהמקורית

ואיזה קוררר

כמעט נפלו לי האצבעות מהרגליים


אין מטרה לפוסט פה הזה באמת

סתם שמחה שהגיע סופש אז כתבתי


ריבוזום

שמחה שאין לי חום סופסוף סופסוף לראשונה מזה שלושה שבועות אולי 

 

אז הגבתי

 

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המוציא אניטיביוטיקה מן העובש

ב"ה!באמת מאורע משמח!אם מאושרת
סוף סוף!!
איזה משמח! ברוך השם המקורית

אני עוד לא במיטבי לצערי

והקור לא מאוד מוסיף לי כח להתארגנות לשבת אבל ב"ה, יכל להיות יותר גרוע..

וואו!! ב"ה (והברכה שחיברת😅)יעל מהדרוםאחרונה
איך אני אוהבתתת שיורד גשםםהשקט הזה
במיוחד כשאני לא צריכה לצאת החוצה


וקניתי מגפי גומי חמודות לבת שלי😅

חחחח פאנץ' מעולה! אני כן צריכה לצאת🥴המקורית
ותתחדשו! 
גם אני מאושרת בגשם🌧🌧🌧🌧כמו🐌תמס
אני וכל השבלולים 🐌🐌🐌🐌🐌🐌🐌
קפואאא בחוץnorya

ויש אצלנו כזה ערפל, שכשמסתכלים מהחלון רואים *רק* לבן! אפשר לחשוב ששלג😅

מזל שאני בבית! והכנתי מרק חם אז כיף לי😋

(מקווה שבעלי יסכים לאסוף את הילדים...🥶 וגם אנחנו נוסעים לשבת אבל אני מקווה שעד שנצא יירגע קצת).

סיטי כאר וכו'-רכב שיתופיהילה036

האם כדאי?

איך זה עובד, צריך מנוי? אם כן , איך זה הולך לכמה בעלי בעלי רשיון במשפחה.

יש אפשרות לשימוש חד פעמי?

יציאה עם רכב שיתופי מחוץ לעיר כדאית?

איזה חברה הכי מומלצת.

ובכלל פרטים בכל הנושא.

יש מצבים שצריכה רכב לזמן קצר וזה יכול לעזור לי.

צריך הרשמהטוט

לא מנוי, הרישום בחינם. אחרי שנרשמים יכולים להשתמש פעם אחת או יותר, התשלום מתבצע כל פעם אחרי הנסיעה.

נסחעה מחוץ לעיר כדאית בתתות במרחק. אם את לוקחת למספר שעות גבוה שזה 7 שעות או לפי ימים אז החישוב של הקילומטרים זול יותר מאשר עם לוקחת שעות בודדות. אנחנו לפעמים משתמשים לנסחעה לשבת, יוצא זול יותר מלשכור רכב רגיל. והתשלום של הדלק כבר מגולם...

מה הכוונה רישוםהילה036

האם כל נהג צריך רישום בנפרד או שיש רישום משפחתי.

יש חברה עדיפה או שכולם בסדר

איך יודעים היכן יש רכב פנוי? צריך להחזיר את הרכב לנקודת האיסוף, איך זה עובד?

דלק, תחנות מסויימות?צריך לשלם או שיש להם דלקומט


עונהשושנושי

כל נהג צריך רישום נפרד עם הרישיון שלו

ההרשמה מצרפים צילום של הרשימה

יש אתר אפלקיציה וגם אפשרות טלפונית לדעת איפה יש רכב פנוי

את מסכימה באתר את כמות השעחת שאת רוצה והוא מכוון אותך לרכב פנוי

יש לסיטי כאר משהו חדש שלא חייבים להחזיר את הרכב לתחנה ממנה לקחו אלא אפשר גם להחזיר לתחנה אחרת

לנו יצא להשתמש רק בסיטי כאר, לא יודעת לומר לגבי האחרים 

לגבי דלקשושנושי

אפשר לתדלק אם לא טועה בסונול

אולי יש עוד חברות

יש דלקומט, את לא צריכה לשלם

מי שמתדלק מקבל לפעם הבאה זיכוי של חצי שעה נסיעה, משהו כזה..

אצלנו בעיר משום מה סטייל הרכבים של סיטי כאר לא משהו, למיי קאר יש יותר חדישים.

אבל בסופו של דבר נראה ששניהם אותו רעיון 

אני תדלקתי ולא קיבלתיטוטאחרונה

את יודעת איך זה עובד?

מחזור מאחרכמהה ליותר

אני כימעט שנתיים עם התקן הורמונלי מירנה.

 

לפני ששמתי את ההתקן היו לי מחזורים לא כל כך סדירים, בטווח של 29-40 ימים.

עם ההתקן המחזורים נהיו סדירים וקצרים, 28-30 ימים. 

 

אני היום 38 ימים אחרי המחזור האחרון, ואין שום רמז למחזור מתקרב. בדיקת הריון ביתית אתמול יצאה שלילית.

יש לכם כיוון מה זה יכול להיות?

ניראה לי לא הגיוני שרק אחרי שנתיים הגוף שלי יזכר שיש בתוכו התקן שאמור לימנוע מחזור.

 

יש לכם כיוון מה זה יכול להיות?

7אי קודם כל מבאס שיש מחזור עם מירנה 😒פרח חדש

אני קצת בונה עליו לאחרי הלידה בעז"ה

ומתחילה לפקפק..


אבל באופן כללי

בתור אחת עם מחזורים סדירים מאוד מאוד

קרה לי פה ושם שהיה איחור בלי הריון

אולי זה היה חודש שחליתי ואז הגוף היה מגוייס למשהו אחר ובייצתי יותר מאוחר, אולי קצת מתח או שינוי משמעותי באורח חיים

לא הייתי דואגת ממקרה חד פעמי 

תודה על התגובהכמהה ליותר

אל תפקפקי.

זה ניראה לי נדיר שמקבלים מחזור עם ההתקן הזה.

אפילו פה בפורום המון נשים כתבו שזה הפסיק להם את המחזור מייד.

המחזור עדיין לא הגיעכמהה ליותר

ממש מוזר...

אולי באמת את מתחילה עכשיו אל וסת עם ההתקןהמקוריתאחרונה
אי אפשר לדעת, אבל זה שכיח באמת עם ההתקן הזה אז לא הייתי דואגת יותר מדי
חורף ומלחמה זה לא הולך ביחדפה לקצת

מגלה שאני פוחדת מרעמים 🤦‍♀️

כל רעם מפיל לי את הלב.

לא נחמד בכלל.

פעם אהבתי חורף.

חיבוק יקרה❤עטלף עיוור
באמת לא נעים בכלל!
חיבוק גדולממשיכה לחלום
מבינה אותך ממש
וואו ממשמומו100
אתמול נכנסתי לאפליקציה של צבע אדום כמה פעמים כדי לברר אם זה באמת רעמים או שמא יירוטים רחוקים 😅
חשבתי שרק אני קפצתי אתמול מכל רעם כמו ילדה קטנה🙈בתנועה מתמדת
אצלנו היו מיליון רעמים שבעקבותיהםירושלמית במקור
לא תמיד שמעתי גשם! ממש מוזר (והייתי ערה רוב הלילה לצערי)
וואי לגמרי. ניה ממש רעש חזק ומפחיד בלילההמקורית
חיבוק!פאף

כל כך מוכר לצערי😕

גם אני קופצת מרעמים, שבוע שעבר הערתי את בעלי באמצע הלילה מרעם כדי שנרוץ לממד...

ואני אפילו לא גרה באיזור שה נפוץ בו! היו לנו אזעקות ספורות מתחילת המלחמה...

ממש ככהאמאשוני

נמאס לי לשמוע בומים, למרות שרובם ככולם מבשרים טובות. אני יודעת להבדיל בין יירוטים לבין הפצצות שלנו בעזה לבין פיצוצים אחרים, ועדיין שונאת בומים...

מקווה שתצליחי להשתבלל עם התינוק ולהתנתק מכל מה שקורה בחוץ.

אף םעם לא אהבתי חורף וכן הרעמיםאני זה א
מקפיצים ומפחידים. אפילו כמההילדים אצלי התעוררו בלילה כי פחדו
אווווווווי😢 חיבוק גדול!!!❤שיפוראחרונה
עוגה לפרשת שבועמאוהבת בילדי

כבקשת הילדים- הר סיני!

אז פעם אחת הכנו עוגה בקערה שהופכים ואז מצפים.

הפעם אכין קרמבואים קטנים- הר סיני אישי לכל אחד.

ומה אתן מכינות?

איזה רעיון חמודדעטלף עיוור

הם יקשטו לעצמם את הקרמבואים?

ואיך מכינים עוגה בקערה? אופים בתוך הקערה?


אני אולי אגנוב ממך את הרעיון של הקרמבואים ואם לא, אז קניתי גליליות עבות כאלה ואני אחבר כל 2 ואמלא בגלידה או משהו וזה נראה כמו ספר תורה😁

לא. אני מקשטת.מאוהבת בילדי

קניתי עוגיות סנדוויץ לבסיס. מזלפת מעל תלוליות של קצפת ומקפיאה. ואז טובלת בשוקולד. ומיד מפזרת סוכריות (זה הפרחים כאילו...)

 

עוגה בקערה- זה עוגת גלידה.

מרפדת קערה עגולה בניילון נצמד, מעמיסה בקצפת או תערובת לגלידה, ומקפיאה. כשזה קפוא (אחרי 3-4-5 שעות) ממיסה שוקולד ומערבבת עם קורנפלקסומשטחת על הקערה- זה יהיה הבסיס לעוגה. מקפיאה עוד חצי שעה בערך ואז מחלצת מהקערה, מורידה ניילון נצמד ומצפה בגנאש.

כבר אשלח תמונה.

 

הרעיון של הגליליות מושלם!!!

הנה ההר סיני הגדולמאוהבת בילדי

 

 

איזה הר מקושט יפה!אם מאושרת
יפה לך על ההשקעה בתבניות אישיות, תהנו בשבת "נופש"!
מקסים! איזה רעיון נהדר- עוגת גלידהסודית
העתקתי. תודה❤
אהה הצילועטלף עיוור

את ממש מכינה קרמבו לבד?🤪

מלכה!


ואהבתי את הרעיון של הגלידה בקערה.

יצא לך מהמם!

אולי נלך על זה באמת.

יאללה, בהצלחה! תעלי תמונה...מאוהבת בילדי
איזה יפה. ממש אוהבת את הרעיונות שלך המקורית

אנחנו לומדים כל שבוע את הפרשה, והלוואי והיה לי כח להיכנס למטבח להכין.. אבל בינתיים מסתפקת בלהסתכל על שלך ולקנות את שלי 😅

אלופה!

הלוואי והיה לי סבלנות לשבת ללמוד את הפרשה... בקושימאוהבת בילדי

שיעורי בית אני מכינה איתם...

אבל כל אחד טוב במה שהוא טוב בו... (קריצה)

 

ודווקא השבוע הילדים יהיו אצל ההורים שלי, ואנחנו נהיה לנו לבד בשבת... כל כך זקוקים לזה. אז יותא נח לי להכין להם משהו אישי מאשר עוגה גדולה, שיהנו...

איזה יופי! מקווה שנהניתם וצברתם כוחות ❤️המקורית
תקשיבי את כזאת אלופהממשיכה לחלום
איזה משמח זה לילדים שלך
איזה יפה וטעיםםם את מלכה אמיתית 👸🤴כמו🐌תמס

משמחת את כולנו

עם הכישרון שלך

תודה! מחמם את הלב!מאוהבת בילדי
רק רוצה לשתף שבזכותך גם אני הכנתי הפעם עוגה לשבת!מתואמת

עוגת ספר תורה, מרעיון שהיה פה פעם (וגם אני עשיתי פעם, נדמה לי, לשבועות) - שתי עוגות פס מחוברות, וקוביות שוקולד תקועות בקצוות בתור ה"עצים".

עשיתי את זה ביום שישי, די ברגע האחרון, ולהפתעתי הילדים התלהבו ושמחו לאכול את זה כמנה אחרונה

אז תודה לך על ההשראה!

איזה כיף! שנזכה לאהוב את התורה!!מאוהבת בילדי
אמן!מתואמתאחרונה
איך מחממים את הבית בהפסקת חשמל?ערגלית

אנחנו גרים באיזור קר, והלילה היתה לנו הפסקת חשמל כמעט כל הלילה. מבחינת תאורת חירום וזה היינו מסודרים, אבל הבית היה פשוט קפוא.

התריסים אצלנו חשמליים ולא היה אפשר לסגור אותם (היינו בלי חשמל משבע וחצי בערב..), הבידוד גרוע ולא משנה כמה שמיכות ושכבות שמתי על הילדים הם היו פשוט קפואים וקמו מצוננים לגמרי.


יש לכן איזשהו טיפ מה עושים פעם הבאה? איך מתחממים בלי חשמל?

יש לכם גז? לשים סיר עם מים חמים שיתאדובן בא לנו
אבל כמובן לא כשישנים..בהשגחה


לובשים כמה שכבותדרקונית ירוקה

הבידוד בין השכבות עוזר יותר מאשר שכבה אחת עבה.

ישנים כולם באותו חדר, עדיף קטן. אם אפשר אז גם כמה ביחד במיטה.

בלילה פחות עוזר, אבל ביום אפשר להכין מרקים, תה ונוזלים חמים אחרים. עוזר לחמם את הגוף מבפנים.

לסתום את מסגרת החלונות ותחתית הדלתות עם סמרטוט לח, עוזר לבידוד. לא לשכוח להשאיר פתח איוורור בבית שלא תחנקו...

תקנו בקבוקי מים חמים . אפשר לחמם מים על הגזבתי 123
לחמם מים על הגז ולשים בבקבוק חםרק טוב!

(הבקבוקים האלה ששמים כשנתפס הגב או כואב משהו). תקני שיהיה לכם אחד לכל ילד.

ובכלל עוט טיפ אם קר אצלכם, גם כשיש חשמל, לשים לכל אחד בקבוק כזה במיטה מתחת לשמיכה קצת לפני שהולך לישון, ולהוציא כשנכנס, כדי לחמם את המיטה (אבל לא להסתכן בהתפוצצות של זה מתוך שינה).


ובכללי לבשל על הגז, אפילו סירים ריקים. אבל גם מרק מחמם.


ואם זה לא לילה, אז אפשר להכנס לאוטו ולהדליק את החימום שם.


וכמובן בגדים טרמיים, גרביונים, כפפות, כובע גרב, גופיות חמות וכו. היום באמת יש שפע נגיש שלא היה קיים לפני מעט שנים. 

תודה על התגובות!ערגלית

מחפשת טיפים דווקא ללילה-

לא מסוכן לשים בקבוק מים חמים? הם קטנים אצלי (2.7 ו1.5)


בטיחותי לישון עם כפפות וכובע? 

אם את שמה את הבקבוק *לפני* שהם *נכנסים למיטה*נפש חיה.

אולי הכוונה היא

כשאת מכינה את המיטות, את שמה את הבקבוק כמה דקות מתחת לאיזה שמיכה או משו  זה מחמם את המיטה ואז את מוציאה את הבקבוק, עדיין שמה את השמיכה , החום נשמר.

ואז להכנס למיטה ככה זה נעים יותר .

את יכולה לתת קצת זמן בין החימום לבין זמן השינה ככה שהמיטות יחסית חמימות ונעים להיכנס אליהן

כשחם בחדר יותר קל לישון ואולי ממילא השינה יותר איכותית.

אני לא הייתי שמה בקבוק מים חמים לילדים בלי השגחהפה לקצת
שמים את הילדים לישון בינכםאמאשוני

תינוק קטן לשים בלי הרבה בגדים על ההורה והתינוק,

כמה שיותר מגע עור לעור ולכסות היטב את ההורה והתינוק כשהם ביחד כלומר *מעל* המנשא.

נתקענו שבת בלי חשמל בשלג הירושלמי עם תינוק בן חודש..

ורק גוף ההורים עזר לחמם את הילדים.

מחממים על הגז סיר גדול עם מיםכמו🐌תמס

ואחר כך שופכים בזהירות לבקבוקי מחים חמים

סוגרים חזק את הפקק

ממקמים תחת הרגליים

כיף לא נורמלי

יש שקיות חימום שאפשר לשים במקום בקבוק חימוםתוהה לעצמי
לא זוכרת איך בדיוק הם עובדות.. הם חד פעמיות. אז אותי להחזיק כמה בבית למקרה של הפסקת חשמל
יש לכם אפשרות לקנות תנור גז?מתואמת

היה לנו בבית כילדים, ואני זוכרת אותו לטובה. (במיוחד בשלג הגדול שהיה לפני כשלושים שנה, והיה לי אז אח קטן בן שבועיים...)

אחי בדיוק אמר לי שהם קנו עכשיו תנור כזה לביתם, אז זה אומר שעדיין קיימים תנורים כאלה...

^^להורים שלי יש תנור גזבאורות
בעיקר בשביל הפסקות חשמל. זה הצלה. 
להורים שלי ישאביול
לא יודעת אם משתלם לקנות את. זה רק בשביל הפסקות חשמל... אצל ההורים שלי זה עם ארובה והכל, אז זה בטח יקר להתקין 
ישנים ביחדהשקט הזה
כשהייתי נערה באולפנה היה לילה קפוואא והחימום לא עבד ופשוט הצמדנו 2 מיטות וישנו שם 3 בנות.. רק ככה ועם השמיכות של שלושתינו הצלחנו לישון מחוממות. 
בול מה שבאתי לכתוב!! לישון ביחד במיטה:נביעה
הגוף מחמם...


תנור גזפלא הבריאה
שמים בסלון על אש נמוכה וישנים כולם יחד. אבל לקחת בחשבון שהוא גם מאוד גומר את הבלוני גז אז אם יש לכם קטנים ממליצה שיהיה תמיד 3 בלונים ולא רק 2.
תנור גז. אבל שמישהו מורשה יעשה לו חיבוראורוש3אחרונה
לא לשחק עם בטיחות ולהקפיד על חלון פתוח. 
בטא נמוך בבדיקת הריוןאורחת ולא לרגע

צריכה עזרה דחוף

מניקה קליל תינוקת בת שנה ו3. קיבלתי 2 מחזורים לא מסודרים לאחר יותר משנה של הנקה נקייה.

מחזור אחרון ב23/12 - לפני 40 יום

הפרש קודם בין המחזורים - 35 יום

היום בדיקת בטא יצא - 15.5

אני ממש לחוצה מה זה אומר והרופאה לא מגיבה

כי היום גיליתי שיש בסביבתי cmv ואין לי נוגדנים

אשמח למידע מכל מי שיכולה


אני לא מספיק מבינהרוני_רון

אבל בגדול מתחת 5 נחשב לא הריון. ומעל 25 נחשב כן הריון.

אם זה באמת הריון תקין את כנראה ממש ימים ספורים אחרי הביוץ (10 ימים אולי)

הדרך היחידה שלך לוודא את זה היא לעשות בדיקת דם חוזרת עוד יומיים ולבדוק אם יש הכפלה.

לגבי הCMV אם אין לך מה לעשות כרגע בנידון, אז תרפי והקב"ה ישמור עלייך❤

בהצלחה ובשורות טובות!

הבעיה שאין בדיקות דם בשישי...אורחת ולא לרגע

אבל באמת ''הרפו ודעו כי אני ה''' זה מה שצריך כרגע

תודה

דוקא לטובה כי אחרי יומיים תראי עדיין מספר קטןבן בא לנו

גם אם הכל תקין


ודוקא לחכות 4 ימים יתן לך

גם מידע אם זה מוכפל תקין פעמיים

וגם יעלה את הערכים למספר יותר אמין מצד הריון..ולא רק כימי

אם בעז"ה תהיה תשובת הריון תקיןכמו שבלול תמס
אז תתרחקי מחולה הcmv ותיידעי את רופאת הנשים שתבדוק אם נדבקת. בשלב ככ מוקדם של ההריון או שחס וחלילה הcmv  מפסיק אותו או שהכל ממשיך תקין. הבעיה רק אם את נדבקת כשהעובר מתחיל להתמיין לאיברים. הסברתי בערך מקווה שהובן איכשהו
בדקתי ולא נדבקתי ב''ה ועדיין אין נוגדניםאורחת ולא לרגע

לא עמדתי במתח ועשיתי היום שוב בדיקת בטא והרופאה הוסיפה גם פרוגסטרון

ע''מ לודא משהו בהקשר לביוץ או להריון

מישהי מבינה מה אומרת הבדיקה הזו?

דוקא הרופאה מאד סקפטית בנוגע להריון.

אני מבולבלת ומחכה לתשובה ברורה יותר או אפילו כיוון

בנתיים מתרחקת מאד מהילדים שלא מבינים מה עובר

מישהי יודעת כמה זמן cmv מדבק?

Cmv מדבק רק מנוזלי גוףרק טוב=)

אז אם אין מגע ישיר את לא צריכה להתרחק.

לגבי ההריון, אצלי בדיוק אותו סיפור נגמר בהריון כימי, אז מקווה שאצלך יהיה שונה רק מכינה אותך גם לאפשרות הזאת.. 

אבל שיעול או עיטוש מדבקיםכמו🐌תמס
כי יש חלקיקי רוק קטנים


כן צריכה להתרחק

לגבי הcmvYaelLאחרונה
זה לא נכון מה שאמרת, הדבקה בתחילת ההריון בהחלט יכולה לגרום נזק, זה בדיוק הזמן של יצירת האיברים. אבל לפותחת- אם לא באת במגע סביר להניח שלא נדבקת, צריך להמשיך לעקוב אחרי הנוגדנים. אם נדבקים בשלב כזה, עדיין סיכויים נמוכים יחסית שהעובר ידבק גם. 
עכשיו תוצאה מהיוםאורחת ולא לרגע

בטא 29.1

פרוגסטרון 58

האם בטוח הריון?

האם הכפלה ( כמעט!) תוך 24 שעות היא תקינה?

נשמע שכן. נמוך אבל עולה. כנראה ממשהמקורית

בהתחלה

מה זה אומר לגבי התאריך?אורחת ולא לרגע
והאם ההכפלה תקינה?
ההכפלה נראית תקינההמקורית

לגבי התאריך אולי זה אומר ביוץ מאוחר

אבל אף פעם לא התעסקתי בזה האמת.

דווקא עלה יפה תוך יום אחדרק טוב=)

אופטימיות זהירה ממש💜

לענ"ד גם הפרוגסטרון תקין לשלב ממש התחלתי.

בשורות טובות!! תעדכני

מישהי יודעת אם מוכרים ביאמבה בשילב?hosh

יש לי הנחות לשם, וחשבתי לנצל את זה לקניית משאבה.

ואם מוכרים, האם זה כמו המחיר של החברה.הראשית?

תודה 

אני זוכרתשירה_11

שחיפשתי שם ולא היה.

היה רק במוצצים, והמחיר אאל"ט היה רגיל כמו באתר

גם לי לא זכור שראיתימישהי מאיפשהואחרונה
משתפת בטיפ שקיבלתי. סליחה שארוך..כמו🐌תמס

הנה  בשבילך יהלום מעשי לשבת (דף התרגיל המעשים מצורף כקובץ)


הרבה פעמים אחנו מוצאים את עצמנו


במצב שמשהו מטריד אותנו,, מתעסקים עם בעיה


עם קושי עם התלבטות משהו שיושב לנו


וזה בסדר זה טבעי - כי בסך הכל אנו


רוצים את הטוב עבור עצמנו מה שגורם לנו להתעסק עם הבעיה


ומתי זה מתחיל לשבש לנו ?


כשאנחנו מוצאים את עצמנו מתעסקים בבעיה בלופים


כאן זה מרגיש מטריד,,  זה יושב לנו עוד ועוד


כשהמוח שלנו קודח ומנסה למצא פתרון לבעיה


ואגב


זה מה שגורם לנו לפעמים לנדודי שינה - מחשבות מחשבות...


וזה שאנחנו מתעסקים בבעיה לא ממש מביא לפתרון של הבעיה


אלא להפך


המוח שלנו נכנס ללופים של חשיבת יתר והתעסקות יתר


ןיש הנחת יסוד מעולם ה NLP שאומרת


"האנרגיה זורמת לאן שתשומת הלב מופנית"


וזה אומר שכל מה שמתמקדים בו גדל


כך שהלופים האלה מכניסים אותנו לסטרס ומצב רגשי


שלא מאפשר בהירות מחשבה ופתרון אמיתי לבעיה שמעסיקה אותנו..



אז כאן - הנה אנחנו מתקרבים ליהלום לשבת (מצורף קובץ - אייך עושים כלום - תרגיל מעשי)


בעצם לפעמים - לא צריך לעשות? לא צריך לפתור את הבעיה כרגע...


כי אי אפשר לפתור מחשבה בלופ דרך מחשבה בלופ


הלופ המחשבתי מגדיל את הסטרס הרגשי,  וסטרס לא מאפשר פתרון אמיתי לבעיה


התעסקות היתר עם הבעיה מגדייל אותה מעבר למימדים האמיתיים שלה


מה זה אומר


וה אומר שצריך להרגיע


וזה אומר להרפות


להניח לזה


לתת לזה לעבור ..


כך שבאותו רגע שזה קורה


יש כאן משהו לעשות וזה  - לעשות כלום - משונה אהה? מה זה בכלל אומר?


הווה אומר ללמוד את המנגנון הזה של להרפות בתוכנו


לשחרר.. להניח.. לוותר.. להתמסר ..לרגע להיות סקרן..


להרפות,,, להאמין שלא יקרה דבר רע אם אשחרר לרגע..


מה יהיה אם אעשה כלום אם אחכה,, אם אעצור ואנשום?


ומדובר כאן ממש בלשחרר את הנסיונות המחשבתיים לפתור בעיה בהתעסקות איתה.. ולהרגע לרגע


מה שיאפשר בהירות חיבור ליצירתיות שלנו ופתרון לבעיה



אבל תגידו לי רזיה אי אפשר ככה להרגע כשלא רגועים


נכון מאד!!!


אי אפשר להרגיע מחשבה בלופים בעזרת  מחשבה כי זה רק מגדיל את הלופ


ואני רוצה לאמר שהסטרס הוא מצב פזיולוגי הורמונלי שבו המערכת


הסימפטטית פועלת כדי שנפעל כדי להציל את עצמנו לפתור את הבעיה,,



אז הנה התרגיל בשבילך - וזה היהלום לשבת (מצורף  גם כקובץ להורדה)


תרגיל של אייך עושים כלום


תרגיל מעולם המיינדפולנס, טוב גם להרגיע חרדות ומצבים רגשיים דומים


היהלום לשבת - אייך עושים כלום

תרגיל 5 הצעדים או 5 החושים 12345


משולב בנשימות המפעילות את המערכת

הפרסמפטטית היא המערכת המרגיעה בגוף ...


שב בנוח מקום שבא לך לשבת בו אפשר עם מחברת וכלי כתיבה

רשום כמה את.ה מוטרד.ת עכשיו בין 1 -10 (10 מאד מוטרד-   1 - מאד רגוע)


5..    הפעלת חוש הראיה - קח נשימה עמוקה דרך האף אל הבטן  ונשוף לאט דרך הפה

פקח עניים גדול התבונן בסקרנות ב 5 דברים  התבונן בהם לעומק ממש  עשה את זה בנעימות ונינוחות..


4.     הפעלת חוש השמיעה - קח נשימה עמוקה דרך האף  אל הבטן ונשוף לאט דרך הפה,

עצום עניים והתמקד באוזניים בשמיעה וזהה 4 קולות שיש בחדר בחוץ בסביבה שלך ואולי בתוך הגוף שלך..

שים לב איפה אתה שומע אותם בגוף שלך תהנה מזה ואין צורך לדייק בזה,,


3.     הפעלת חוש המישוש -  קח נשימה עמוקה  דרך האף אל הבטן  ונשוף לאט לאט דרך הפה ,

וזהה 3 סוגים של תחושות מישושיות שאתה מרגיש.. למשל תחושת הכיסא מתחת לישבן ,

תחושת האוויר הנעים באף שלך  תחושה מגרדת של הסוודר בעורף,,,


2.     הפעלת חוש הריח - קח נשימה עמוקה דרך האף אל הבטן ונשוף לאט לאט דרך הפה,

והרח,, התמקד באף שלך,,, וזהה 2 ריחות שאתה מריח ללא מאמץ ,,


1.     הפעלת חוש הטעם - קח נשימה עמוקה דרך האף אל הבטן ונשוף לאט לאט דרך הפה

ומקד את שתומת הלב ללשון ולחלל הפה שלך וזהה טעם אחד שיש בפה ,

נעים או לא נעים זה לא משנה בדוק אותו בתוך כל חלל הפה .


לאחר מכן


אםשר לחזור שוב ושוב על 12345 עם נשימות עד שמרגישים שינוי


מה בעצם עשינו כאן בעזרת 12345?


1. הפעלנו את המערכת הסימפטטית המרגיעה בגוף דרך נשימות.


2. מיקדנו את תשומת הלב שלנו בסביבה,, שחררו את הלופ  שלנו מפוקוס בבעיה

ממחשבה לגוף לחושים מה שמרגיע ומביא לכאן ועכשיו... לזמן הווה..


אם ישמת אתת התרגיל אז

אייך היה להשתמש ביהלום לשבת?  אשמח לתגובה מייל חוזר



שבת שלום ומבורך

שבת של אי עשיה מהנה וענוגה

והמון כלום מחבק מפנק חמים ונעים


רזיה יחזקאלי

מאמנת אישית ומטפלת רגשית מורה לחיים

מאסטר & טריינר NLP

0545373153




זו לא פרסומת ואם המנהלות רוצות למחוק אין לי בעיה רק רציתי שתראו שיש מקור מהימן

-שאלה לנשים-חיים חדשים🍃

ממה יכול להיות כאב חד בפטמות (יותר צד אחד) בהריון לפני שעוד התחלתי להניק?

אני שבוע 39 כרגע ויש לי תחושה ממש מציקה של כמו סדק בפטמה עם תחושת מלאות גדולה (פתאום...)

זה נורמלי?

 

ומוסיפה שאלה - אני נורא פוחדת מהגודש שאחרי הלידה

בלידה הקודמת זה היה בלתי נסבל!!! כאבי תופת במשך שבוע (ברמה שלא מצליחה להזיז ידיים מרוב שזה הגיע עד בית השחי) וכאב מתמשך יותר מחודש אחרי

הפעם יש לי משאבה איכותית - מה שלא היה בלידה הקודמת - אבל הבנתי שעם התנהלות לא נכונה זה יכול גם להזיק

השאלה איך הכי כדאי לי להתנהל בימים הראשונים מבחינת הנקה ושאיבות כדי לא להגיע למצב הזה שוב

(לידה הקודמת גם די הנקתי לפי השעון וזה גם משהו שמתכננת לשנות בע״ה)

לא באמת יודעת מה לענות על זהאמאל7עה
אבל מקפיצה לך שחכמות ומבינות ממני יעזרו. בהצלחה
הכל נראה תקין מבחוץ?באורות

מאוד יבש עכשיו בחוץ, ניסית למרוח לנולין על הפטמה ? יכול להיות שזה יעזור.

בכללי בשלב הזה כבר מתחיל ייצור חלב. את יכולה לעסות את האזור שמרגיש לך כואב, ולעשות קומפרסים קרים.

לגבי הגודש, נראה לי הכי טוב לקחת ייעוץ של יועצת הנקה שתראה אותך ותדריך אותך איך לפעול. בשביל להימנע מדלקות וסיבוכים.

לגבי אחרי הלידה112233445566

לא לשאוב בכלל! 

רק לסחוט להקלה..

שלא יתרבה עוד ועוד החלב...

וגם להניק הרבה בימים הראשונים...

בהצלחה!

תתייעצי עם יועצת הנקהאחת כמוני

אני התוודעתי מאשת מקצוע לכוס טפטופים עכשיו, שמאד עזרה לי להתמודד עם גודש, אבל לא לייצר עוד ..

לא בטוחה שזה מתאים לכל אחת.

בהצלחה

מניסיון שליבשורות משמחות

לא להשתמש במשאבה לפחות עד חודש לאחר הלידה.

בימים הראשונים כדי לא להגיע לגודש במקלחת לעסות ולהוציא חלב ידנית, וגם לפני ואחרי הנקה לעסות ולהוציא חלב ידנית

אולי פטריה?דפני11

הייתי מתייעצת עם יועצת.

אם זה פטרייה עדיף להתחיל לטפל כמה שיותר מוקדם...

לגבי הגודשגלסגולכהה

ממליצה בחום על כוס טפטופים, ואפשר גם להשתמש בעלי כרוב (בזהירות כי מייבש ממש)

אישית כן שאבתי בהתחלה רק עד להקלה והקפאתי את החלב

תודה לכולכן!!חיים חדשים🍃

באמת אתייעץ עם יועצת לגבי הגודש

ב״ה התחושה המציקה עברה עוד באותו יום... אנסה באמת את העצות של כוס טפטופים ולנולין, תודה!

 

כל אלה שאמרו לא להשתמש במשאבה, אם התינוק לא מספיק מרוקן את השד ביעילות ויש ייצור מוגבר - זה יספיק רק לסחוט קצת?

זה לא יגרום שוב פעם ללופ כזה של גושים וסתימות כואבות שמקשים על התינוק עוד יותר לינוק?

אם שואבים ממש קצת זה גם ממש מגביר חלב?

וואי גודש אחרי לידהתלמים

זה סיוטטט

זכור לי כשהתייעצתי עם יועצת אמרה לא לשאוב כי באמת רק מגביר אלא לסחוט. אחרי ההנקה לסחוט ותוך כדי ממש ללחוץ על כל הנקודות שמרגישות כואבות להוציא משם את החלב. 'לפנות' את השד לקראת ייצור עוד חלב (אבל לא בשאיבה) וככה להמנע מסתימות וכו..

אחרי הלידה ממש ישבתי אחרי כל הנקה וסחטתי איזה 10 דקות רבע שעה עד שהרגשתי ממש הקלה. תוך כמה ימים עד שבוע ב"ה כמעט עבר הסיוט הזה

צד שונהאני מאמין!אחרונה

אישית אני כן ממליצה על שאיבות בימים הראשונים.

לי יש גודש מטורף מהשינויים ההורמונלים.

בלידה הראשונה רק סחטתי ובזבזתי המון שעות על זה במקום לישון, וזה גם הקשה מאוד על התינוק לינוק

בלידה השניה הגעתי מוכנה עם משאבה איכותית. שאבתי בסיום הנקה עד הקלה (ובאמת היו עוד כמויות מטורפות).

שוב, זה אישי וספציפי

אבל ככה אצלי בשבוע הראשון.

אחכ מתאזן לאט לאט ואני גונזת את במשאבה עד סוף חופשת לידה...

התייעצות לגבי קושי בהיריוןכינוי

שלום לכולן,

אני ב"ה בהיריון רביעי, בת 30. מרגישה שההיריון הזה ממש קשה לי. כבד, וקשה לי להיות בפעולה. ישיבה ממושכת מכאיבה לי בחלק העליון של הבטן (זה היה לי גם בהיריון הקודם), אם אני עושה פעילות פיזית מאומצת הדופק שלי עולה והנשימה מואצת.

אחר הצהרים כשאני חוזרת מהעבודה אני חייבת לשכב בערך חצי שעה כדי לאזן את הגוף ולשחרר אותו מהישיבה הממושכת.

אני לא בכושר בכלל ויודעת שזה מן הסתם משפיע, אבל עד כדי כך?

אני יודעת שגם הגיל וגם מס' ההיריון משפיע, אבל אני לא מרגישה כל כך מבוגרת בשביל כל התופעות האלה..

אשמח לשמוע ממנוסות מה עזר לכן. תודה רבה 

באלי להגיד שזה ממש לא בהכרח קשור לגילאמא לאוצר❤
אני ממש צעירה (ממש) וההריונות שלי קשים ברמות ואני לא מתפקדת רוב ההריון....
ואני בת 32 וסובלת מכל מה שהפותחת מתארתהמקוריתאחרונה

גם בלי הריון🤷

סיקכנת לגבי הגיל. בת כמה את..? אם בא לך לשתף כמובן

ייעוץ על ייעוץ זוגי (:שלומית.

ב"ה בזוגיות שמחה וטובה.

כמובן שלא חסר מה לשפר ויש גם תקלות ומריבות...

כחלק מהטבות המילואים, המדינה ממנת עד 1500 ש"ח טיפול זוגי

חשבנו לקפוץ על המציאה ולנסות ללכת (מה גם שזו נראית לי חויה מעניינת סה"כ)

השאלות שלי:

א. מישהי עשתה ורוצה לשתף מנסיונה?

ב. כיצד למקסם את הרווח מפגישות כאלה?

(יש ימים שאני יכולה למלא כמה פגישות וימים שאני לא אבין למה צריך בכלל... אני "חוששת" שנגיע לפגישה ביום טוב ונשכח מהצרות ויום אח"כ פתאום אני אזכר בכ"כ הרבה עניינים מטרידים וחשובים ואתבאס)

ברור לי שיש לנו הרבה מה להרוויח מדבר כזה, רק מתלבטת איך לעשות את זה הכי נכון ואיך להתכונן.

מתייגת את @נגמרו לי השמות שאם היא הייתה גרה באזור שלנו ללא ספק הייתה הבחירה הראשונה (:

לא הייתי אף פעם אבל רק לגבי בפה לקצת

כשהלכנו להדרכת הורים אז פשוט במשך כל השבוע כתבנו בנקודות דברים שעלו כדי שכשנגיע לפגישה יהיה לנו על מה לדבר ולעבוד.

אפשר גם כאן, לכתוב לעצמך בימים שיש על מה לדבר את הנושא בנקודות ואז גם אם תלכו ביום מעולה עדיין יהיה לכם על מה לדבר ולעבוד.

עוקבתהבוקר יעלה

ועל הדרך איך זה עובד?

תודה רבה יקרה על התיוג ועל המילים הטובות 🙏נגמרו לי השמות

קודם כל איזה מדהימים ואלופים אתם!

וכמה נפלא ולא מובן מאליו שאתם ב"ה בזוגיות שמחה וטובה, ודווקא מהמקום הזה רוצים אפילו עוד יותר להתעצם, לגדול, לקבל עוד כלים ודיוקים וממש לעוף הכי למעלה שאפשר

זה מקום נפלא בעיניי להגיע לתהליך! וממש לא רק כאשר מרגישים "שכלו כל הקיצין" ויש קושי אדיר. כמובן שזו אחת האפשרויות, אבל להגיע ממקום כזה יכול גם להועיל רבות וזה נפלא שאתם משקיעים ככה בעצמכם ובדבר הכה יקר וחשוב לכם הזה! 💪

 

כדי למקסם את הרווח מן הפגישות אני מציעה גם להתחיל בהצבת מטרות ויעדים לתהליך עצמו עוד לפני שהתחלתם (לשבת את ובעלך ולכתוב כל אחד מהן המטרות שלו) + לשקף זאת מול איש המקצוע כבר בטלפון ועוד לפני הפגישה הראשונה + לכתוב לעצמכם במהלך התהליך ב"מחברת תהליך" שהיא מחברת הייעודית  לכך את כל התובנות, הנקודות, וכל מה שעולה לכם גם בין לבין הפגישות - ולהביא זאת לפגישות ולהניח מה שחשוב לכם מול איש המקצוע + לראות אם היועץ עצמו יודע לנהל את התהליך ולדעת להוציא מכם את מה שחשוב ועיקרי לכם, כלומר שהאחריות היא עליו ולא עליכם מוטל כל הנטל לדעת בדיוק מה לעשות עכשיו - אלא הוא לוקח את המושכות ומנחה את התהליך נכון, כמובן בצורה שהכי נכונה ומדויקת עבורכם וכמובן שבקשיבות מלאה אליכם ואל מה שחשוב לכם.

 

בנוסף, כתבתי בעבר קווים כלליים על התהליך של הטיפול הזוגי אם זה יכול לעזור,

זה הקישור לתגובה: מנסה לענות - הריון ולידה

 

ומעתיקה גם לכאן:

לפני שמגיעים לתהליך של טיפול זוגי מאוד חשוב לדייק את המטרות שלנו מהטיפול עצמו.

זה השלב הראשון והחשוב ביותר לפני שמתחילים טיפול כלשהו.

כלומר, ממש להציב את המטרות שלך מהתהליך, לעשות תיאום ציפיות מול איש המקצוע, לומר את הרקע לפנייה ולברר ולוודא שאכן זו כתובת מתאימה שיכולה לתת לך את המענה השלם ב"ה.

(אישית זה בדיוק מה שאני משתדלת לעשות לפני כל תחילת תהליך - שיחת היכרות טלפונית ללא עלות קודם חובה, כי רק אם אני רואה שאני יכולה להיות כתובת מתאימה אני אומרת וממשיכים הלאה.

אם לא - אני אומרת זאת ואם מכירה - מפנה הלאה.)

 

חשוב גם לברר האם אנחנו רוצים וצריכים טיפול זוגי או יעוץ זוגי.

ההבדל, בגדול ממש ועל קצה המזלג, בין יעוץ (כדוגמת יועץ אישי, יועץ זוגי, יועץ מיני, יועץ משפחתי וכו') לבין טיפול (פסיכולוג קליני, מטפל מיני, פסיכולוג שהוא גם מטפל זוגי וכו') -

הוא שטיפול כשמו כן הוא - בא לטפל. בדברים יותר עמוקים, במורכבויות שיש בנפש, כמובן בדברים כדוגמת - דיכאון, חרדה, טראומות, כפייתיות, וכן הלאה - אלו מצבים שמתאימים *רק* למטפל שמוסמך בכך והמורכבות והעומק הנפשי שהם מצריכים היא בד"כ של טיפול ממושך יותר.

יעוץ לעומת זאת נכון למצבים בהם רוצים לקבל כלים, העצמה של הזוגיות/האישי/המיניות/ההורות וכן הלאה לפי התחום, רוצים לקבל תובנות, לקבל מקום גם של איוורור רגשות ופריקה ועשיית סדר בדברים עם קבלת אותן התובנות והכלים לדרך. זה מקום שרואה את הלקוח כלקוח ולא מטופל, כי זה לא מטפל, זה יועץ.

 

לכן כ"כ חשוב לברר כבר בשיחת ההיכרות עם איש המקצוע מה בדיוק המטרות שלנו, מה בדיוק תחום ההתמחות והניסיון שלו, ואם מתאים - מעולה, ואם לא - לחפש הלאה.

זה אחד הדברים שהייתי רוצה שממש יהיו נחלת כל אנשי המקצוע, כי אני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב.

כלומר אם אישה מגיעה לפגישה, מבזבזת זמן, בייביסיטר, טירחה וכמובן כסף - ואז יושבת בפגישה ראשונה ומבינה שבכלל זו לא כתובת נכונה ומתאימה עבורה (לא מבחינת כימיה שאת זה ניתן לראות בעיקר בפגישות עצמן, אלא מבחינת תחום ההתמחות של אשת המקצוע) - זה חבל.

אני מאוד בעד לבקש מכל איש מקצוע שפונים אליו שיחת היכרות או לכל הפחות לברר ממש קודם את המטרות ואת תיאום הציפיות האם אכן הוא מתמחה בכך או לא. לדעת שלפחות זה ידוע.

ואז מגיעים לפגישה ראשונה ורואים מה הלאה, מבחינת כימיה חיבור וכו' וכמובן התקדמות התהליך.

 

ולגבי שאלותייך:

1. "איך יודעים/מבררים/המלצות למטפל/ת באזור מסוים"

בעיקר שואלים ומתייעצים, בדיוק כמו שכתבת כאן

ואנשים שהיו או מכירים יוכלו להמליץ מניסיון אישי

אפשר גם לפנות לכתובות מקצועיות שמכירות אנשי מקצוע (כמו קו היועצות של מכון פועה שיכולות להפנות, למשל)

לשאול בעוד פלטפורמות

לבקש המלצות

וכן הלאה.

 

אם לא מוצאים באיזור מישהו שמתאים לכם אפשר לחשוב על להרחיב את טווח החיפוש או למקום רחוק יותר אבל נגיש, או לתהליך שנעשה כולו או רובו בזום, אם מתאים.

 

2. "איך בכלל מתנהל הטיפול הזוגי"

זו שאלה נפלאה אבל כמספר אנשי המקצוע כך מספר התשובות

כלומר זה מאוד תלוי במטפל עצמו ובתהליך שהוא עושה.

יש אנשי מקצוע שהתהליך אצלם יהיה למשל עם מחויבות לכל התהליך, בזמן ובשעה קבועים, למשל חודשים או שנים, במתכונת של פעם בשבוע פגישות זוגיות.

יש אנשי מקצוע שהתהליך אצלם יהיה ללא התחייבות אלא כל פגישה בפני עצמה, עם יותר מרחב מאפשר וגמישות בזמנים, במתכונת שמתאימה לזוג וגמישה גם היא (אחת לשבוע/שבועיים/משתנה עם הזמן וכן הלאה), ושישלבו פגישות זוגיות ופגישות אישיות לפי הצורך, והתהליך יהיה יותר ממוקד ומתפרס על כמה חודשים

יש אנשי מקצוע שיעבדו בעיקר על העבר, ויש שיותר יתמקדו בהווה

יש שיעבדו לפי פרקטיקה ותיאוריה, ויש שרק לפי תיאוריה

יש שיהיו כמו "משפך" ששופך ידע "מלמעלה למטה" ללקוח ויש שיאמינו שהתשובות רובן ככולן מצויות אצל האדם העומד מולם עצמו והם רק מסייעים לו להביא אותן מן הכוח אל הפועל

ויש עוד הרבה מאוד סוגים.

גם את זה מאוד ממליצה לברר כבר בשיחת ההיכרות הטלפונית אם יש. או לכל הפחות בפגישה הראשונה.

 

שוב, מאוד מאמינה בהתאמת המענה המדויק עבור הזוג עצמו ספציפית והשאלות הללו הן חלק בלתי נפרד מבחינת ההתאמה הזו.

(אני אישית דוגלת בלא לעבוד רק לפי גישה מסוימת. אלא מאוד מאמינה בהסתכלות באדם שנמצא מולי כאדם אינדיבידואלי וייחודי ומנסה להתאים את כל התהליך אליו/ה ספציפית.

כלומר לראות ממש אותו או אותה בפני עצמם. ולנסות לדייק את המענה שהכי נכון להם ספציפית.

לא "להכניס" אותם בכוח לאיזו תבנית או גישה מסוימת, אלא לבחון מה יכול לתרום להם הכי הרבה.

בפועל מדובר גם בשילוב של כמה גישות שיכולות להתאים לאדם מולי, אבל גם ובעיקר בהקניית כלים, תובנות, ידע ונגיעה לעומק. הבנה של שורשי הדברים וראיית התמונה השלמה של האדם הנמצא מולי.

דבר נוסף שאני מאוד מאמינה בו והולכת על פיו זו אמונה בכוחות שיש באדם עצמו, הבנה שרוב התשובות נמצאות בו/בה פנימה, שיש לו מסוגלות וערך רב.

שנתינת מרחב וגמישות גם בפגישות עצמן הוא דבר מאוד תורם, שתהליך עמוק וממוקד יכול להתאים יותר לכל מיני אנשים ושוהתמקדות גם בכלים בפועל ולא רק בתיאוריה יכולה להתאים ולהועיל יותר).

 

3. "מה, צריך להתחיל לשפוך את "סיפור חיינו"?"

אז גם כאן, זה מאוד תלוי באיש המקצוע.

יש שיענו שכן ויש שיענו שלא.

אישית אני מאוד מאמינה שהאדם והזוג יביאו רק את מה שהם מרגישים בנוח להביא. בקצב שלהם. במרחב הבטוח שלהם.

אפשר לשאול בעדינות אבל תמיד עם נתינת מקום לבחירה ואוטונומיה על מה יפתח ומה לא, ובאיזה קצב.

 

4. "כמה כח צריך להכין לפני הכניסה לטיפול"

השאלות שלך באמת מקסימות וכ"כ כנות!

בהחלט צריך כוח בכניסה לתהליך.

אבל חשוב לזכור שהכוח הזה מתרגם אח"כ ב"ה לתועלת רבה מאוד.

כלומר זו עבודה מתגמלת מאין כמוה ועם פירות מתוקים מתוקים ב"ה, כיוון שאנו עוסקים באיכות חיינו ממש.

וגם חשוב לזכור שזה תהליך.

לאט לאט.

לא הכל בבת אחת.

וגם אם יש קשיים מאוד חשוב לשקף זאת למטפל.

שיהיה קשוב אליכם, גם בטוב וגם בקושי, שיהיה רגיש אליכם, שיהיה אכפת לו מכם באמת

שיעזור לתת כוח גם לכוח של התהליך עצמו

וב"ה רואים בתהליך גם תקופות של הנאה וסיפוק ולא רק רק עבודה קשה כל הזמן, אם כי אין ספק שרצון ההדי של הזוג להיות יחד *בטוב*, מוכנות של שניהם לתהליך (זה נכון גם אם רק אחד מהם מגיע לתהליך), ולקיחת אחריות אישית - מקפיצים את אחוזי ההצלחה בצורה משמעותית.

 

- כן יכולים להיות מצבים כמובן שתוך כדי כמה פגישות איש המקצוע רואה שאין התקדמות או שהוא לא יכול לעזור - ואז מתפקידו לשקף זאת ולהפנות הלאה ולא סתם לבזבז את הזמן של הלקוח בעוד ועוד ועוד פגישות אינסופיות שלא מקדמות ולא מביאות לכלום. לצערי גם זה קורה בעולם הזה וצריך להיות קשובים לעצמנו ובהחלט לבקש ולשקף מה שמרגישים מול איש המקצוע.

 

בחירת איש מקצוע היא לעיתים מסע, לעיתים לוקח זמן עד שמוצאים.

אבל אם זה נצרך זה כ"כ משמעותי וחשוב ומחזקת את ידי כולנו לעשות את זה ולדאוג לרווחה הנפשית שלנו שהיא הכי חשובה.

לדעת שמקום שאנו פונים ליעוץ או טיפול זו תעודת גבורה עבורנו. וממש ממש לא תעודת עניות כמו שטועים לחשוב.

זה *לא* כי "מה דפוק בי / בנו / בזוגיות" ש"הצטרכנו" להגיע ליעוץ או טיפול,

אלא - איזה יופי אני, אנחנו, ש*כי* כ"כ חשובה לנו הזוגיות שלנו,

*כי* כ"כ חשובה לנו הרווחה הנפשית שלנו,

*כי* כ"כ חשובים לנו הילדים שלנו וכמובן אנחנו עצמנו - אנחנו הולכים להעצים את זה, לקבל כלים, להיות עוד יותר גדולים ומדויקים בתוך זה!

מתוך הבנה ברורה שזה לימוד!

זוגיות היא לימוד

הורות היא לימוד

מיניות היא לימוד

מקום שלנו מול עצמנו הוא לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע

גם כל המטפלים וכל הפסיכולוגים וכל היועצים - כולם כולם צריכים ללמוד את זה! וכמובן לעבוד בזה בינם לבין עצמם, בזוגיות שלהם עצמם וכו', כולם ממש ללא יוצא מן הכלל.

וגם המטפל הכי טוב בעולם שלא ידאג לזה לעצמו פנימה - לא יהיה לו טוב. וגם הוא נדרש לעבודה מתמדת ולימוד מתמיד על עצמו ועל חייו.

כך שאין לנו כלל כלל מה להתבייש בלפנות לטיפול או יעוץ אלא רק להיות גאים בעצמנו!

לכל אדם זה יכול להיות טוב ומועיל (שוב, בדגש על כל, כולל המטפלים עצמם, הם בדיוק אותו דבר כמו כולם ).

 

אז אם אנחנו באים מהמקום הזה,

של להעצים את הקיים,

של להיות 10 מעשר אם אנחנו עכשיו 9,

של להיות 11 מעשר אם אנחנו עכשיו 10 אפילו

מגיעים עם מוכנות לתהליך

מגיעים עם רצון לתהליך ולמטרות

מגיעים עם לקיחת אחריות אישית

מגיעים לכתובת המתאימה

- הסיכויים להצלחה שלנו מאוד מאוד גדולים ב"ה!

וכמובן שהקב"ה ישים את ברכתו בכך כי באמת שהכל הכל רק מאיתו יתברך

 

אז מחזקת אותך יקרה למצוא את המקום שהכי מתאים ונכון לך ולשמוח מפרי עמלך ולהגיע לחיים הכי מתוקים עבורך ועבור כל משפחתך 🌹

 

תודה רבה!!שלומית.

גוזרת ושומרת (:

אין הרבה טיפולים לעשותבסכום הזהשירה_11

אז לחשוב מראש על כמה נקודות שמאוד חשובות לך ועל זה לעבוד.

בתקווה שתהיו מרוצים מהמטפל\ת צריך ס"ד לדברים האלה.

 

אני בעד, כשהטיפול טוב זו מקפצה ענקית לעצמך ולזוגיות

למה כמה עולה פגישה?הבוקר יעלה
בהנחה שמדובר בזוג ללא בעיות קריטיות שרק רוצה ליישר קו לאחר המלחמה.. ככה לפחות בעלי מרגיש.. 
פגישהתקומה

עולה בדרך כלל 300₪++

יכול להגיע גם ל450₪ למפגש


ויכול להיות גם פחותאביול
אני נתקלתי בכמה מטפלות שלוקחות פחות
כנל. גם מטפליםהמקורית
עונהשירה_11

350 בערך כל פגישה?!

יוצא 4\5 פגישות, 

טוב אולי 5 פגישות זה באמת סבבה אם זה בקטנה,

ושוב בתפילה שהמטפל טוב ולא יהיה בזבוז זמן.

 

 

אנחנו הלכנו לטיפול רגיש זוגי לדבר ספציפי מאוד, התהליך היה מאוד מוד יעיל וטוב ובאמת יצאנו מרוצים אחרי 5 פגישות, אבל זה המון ס"ד

אז זה דווקא בסדרהבוקר יעלה

שוב בהנחה שהכל תקין ורוצים ליישר קו אחרי המלחמה..

חמש פגישות זה ממש סבבה.. 

מכיוון אחראם מאושרת

לא תמיד מרוויחים מדבר שלא הכי צריכים,

יכול להיות שזה תלוי בסוג / הכשרה/ מומחיות / לא יודעת מה של המטפל?

אבל לפעמים דווקא ללכת למשהו שלא בהכרח נצרך יכול לעורר סתם דובים מרבצם,

ואז נגמר הסכום שקיבלתם אבל נשארתם עם הרבה דובים שהוצפו ועלולים להיות במקום לא טוב.

( אני אישית הייתי מוותרת על ה1500₪ האלה ולא נכנסת לזה)

אם אתם כן הולכים,אולי כדאי להיות מאד ערניים שזה בכלל בכוון טוב,ולשים לב האם זה עושה לכם טוב.ולהיות מספיק חזקים להפסיק באמצע אם זה לא עושה לכם טוב.


בהצלחה !!!


תודה על הכיוון הזההבוקר יעלה
בעלי רואה צורך, אני פחות. חושבת שאנחנו בסדר. אבל הוא אחרי ארבעה חודשים שלא היה בבית ומכבדת אותו, אז גם בתשלום הייתי הולכת.. 
כל הכבוד!אם מאושרת
לעשות משהו שאת לא רוצה בשבילו זה לא קל...מעריכה אותך מאד!
תודה רבה!הבוקר יעלה
את מדהימהממשיכה לחלום
ואם הוא העלה את הצורך טוב שתלכו
תודה יקירה!הבוקר יעלה
איך מקבלים את זה?אביול
אני ממש רוצה ולא שמעתי על זה
כל מי ששירת מעל 40 יום אמור להיות זכאי לזהאמא לאוצר❤

אבל עדיין אי אפשר להגיש בקשות להחזרים

בהמשך..

הייתי מביאה בחשבון גם את האפשרותכמו🐌תמס

שאחרי ההכנות יתברר לך,

שבעלך חיפש מקום בטוח לפתוח פציעה

וזה לא יהיה בדיוק טיפול זוגי כמו שתיארו לך כאן

בד"כ גברים לא אוהבים טיפולים זוגיים או לא יוזמים

וכאן שהיוזמה באה מצידו ואת לא רואה צורך, אולי יש דברים בגו

ואת בעצם תקבלי כלים לתמיכה.

לא באה להלחיץ פשוט את מתכוננת וחושבת על נקודות שהיו בחיים שלפני המלחמה

אבל זה תשלום שמגיע מהצבא אחרי לחימה

ולכן אני חושבת שמטרתו לפתוח פתח לשתף במועקה שלו.

את עושה בחוכמה שהולכת איתו

חוכמת נשים בנתה ביתה

❤❤❤

תודה על הנקודה הזוהבוקר יעלה

בעלי ואני מאוד פתוחים.

הוא אמר לי למה לדעתו יש צורך. לדעתי פחות..

זה כמובן לא מצב קריטי אבל כפי שנאמר, אם אחד רוצה יש לכבד אותו.. לעניות דעתי.

תודה רבה. 

🤴👸כמו🐌תמסאחרונה