קצת מיואשת מהמצב. הבן שלי כל כמה חודשים נדבק בתולעים, כל פעם סבב של ורמוקס לכל המשפחה, כבר נתנו לנו גם תרופה מסוג אחר כי אי אפשר לקחת כל כך הרבה ורמוקס. הפעם אני לא מוכנה לתרופות יותר, זה בכל מקרה לא עוזר להרבה זמן.
קראתי שצריך להפסיק סוכר וקמח לבן, לאכול גרעיני דלעת ושום (גרעיני דלעת הצלחתי לטחון לו בתוך שייק והוא אכל, אבל שום? איך?), רימון וגם ויטמין די יכול לעזור.
אם יש כאן מישהי עם נסיון שיכולה לשתף אם הדברים האלה באמת עוזרים אשמח מאוד
שן שום קלופה מצופה ווזלין בפי הטבעת.
10 ימים.
או:
לקנות כמוסות שמן שום,
ולפני השינה לשים ווזלין על גופיה ישנה נקיה ולטפטף שמן שום (מחוררים עם קיסם) ומורחים יפה יפה בפי הטבעת... זה מסריח לתולעים...
היי
הבן שלי בל 3 חודשים על הנקה מלאה, מנסה לשלב בקבוקים ונתקלת בקושי רב , מסרב בכל תוקף גם חלב שאוב וגם מטרנה רק בלילה מתוך שינה מוכן לקחת בקבוק
למישהי יש טיפים?
היחיד שעבד אצלי, ועבד כמו קסם. ושמעתי גם מאמהות אחרות לסרבנים..
בהצלחה!
סיוט עברנו
הוצאנו מלא כסף על סוגי בקבוקים יקרים
לנסינו היחיד שעבד
אין חי מושג למה
בהמשך עבר למאמ
אם את רוצה משומשים (אחד בקושי שומש) יש לי שניים למסור מהמרכז.
בעלי המהמם כבר כמעט 4 חודשים מגוייס
ב2 האפטרים האחרונים היינו אסורים
זה קשה לי ברמה שאין לתאר
אני לא חוששת שניפול (בע"ה משתדלים שלא לדמיין את זה כאופציה בכלל)
אבל פשוט קשה קשה קשה
הוא יצא עכשיו לערבית
פשוט כבד לי בלב ככה
המגע שלו נותן לי ביטחון, תחושה מוגנת
זהו פרקתי
אולי רלבנטי לך. ויש בפנים גם הקלטה של הפרק
אני לא יודעת מה תפקידו ואיפה הוא מגויס
אבל באופן כללי
את יודעת שאתם יכולים לבקש שהוא יצא נגיד בערב של מקווה? ולהסביר מפורשת שאשתי צריכה לטבול ואם אפשר לצאת, בדרך כלל זורמים עם זה
הי בנות
אני מסיימת להניק בהדרגה (לאחר 9 חודשים)
עד גיל חצי שנה הנקה מלאה
והחודש הנקתי רק בערב ובבוקר ולאט לאט מורידה גם את זה
המחזור שלי היה סדיר כל התקופה הזאת (החל משבוע 7 לאחר הלידה)
ופתאום החודש הוא כבר מאחר בשבועיים
בדיקת הריון שלילית
קרה לכן דבר כזה אי פעם ?
קרה, היה מוזר מאוד, והכל בסדר ב"ה.
יש נשים שההנקה המלאה או הכמעט מלאה שומרת יחסית על הורמונים יציבים,
וכשההנקות יורדות מתחיל השיבוש.
מבאס שזה ככה
פשוט זה איחור לא של יום יומיים ואף פעם לא היה לי כזה דבר, עד היום שמעתי על מקרים הפוכים של מחזור לא סדיר בהנקה ולא הפוך .
נחכה בסלנות ..
היי
ילדתי לפני 3 חודשים שלשום בלילה עברתי לילה קשה עם התינוק בקושי ישן וככה גם אני, כל הבוקר בכיתי שאני לא נרדמת , ניסיתי כמה וכמה פעמים. ראיתי שלא עובד אז הפסקתי לנסות, פחדתי מאוד מה יקרה בלילה.
הגיע הלילה מנסה להירדם ולא מצליחה , הראש לא נותן מנוחה, פעם ראשונה שנכנסתי להתקף חרדה, בחילה כל הגוף רעד הרגשה נוראית , חרדה בגלל הקושי בהירדמות. עוצמת עיניים והראש לא נותן מנוחה ושקט
בעלי הוציא אותי במיטה עדיין הרגשתי לא מאה, התקשרנו למדא לעזרה, היא טענה ששיחות וחיבוקים יכול לעזור ושלמדא אין תרופת הרגעה או משהו אז לא ראינו טעם להזמין
בעלי ניסה להרגיע אותי ולדבר על דברים אחרים ובאמת נרגעתי
הרגשתי עייפות ממש כי בקושי ישנתי והחלטתי לנסות שוב לישון הפעם בספה והצלחתי, לא יודעצ אחרי כמה זמן
התינוק שוב שיגע בלילה אז שוב ישנתי קצת,ב6 קם בעלי שמר עליו וביקש שאשן,שוב היה קשה מאוד אבל לא כמו החרדה שהייתה בערב
עכשיו שאלה אליכן, קוראת שיש תרופות טבעיות להרגעה אבל לא יודעת לגבי בטיחות שלהן בהריון, ראיתי המלצות על קלמנרבין אבל שוב לא סגורה על עניין ההנקה
יש למישהי המלצה למשהו?
מפחדת שוב מאוד לקראת הלילה, תודה רבה
אני גם לפעמים מפתחת הפרעת שינה כשמתעוררת יותר מידי פעמים לתינוק. זו תופעה מוכרת. זה פעם ראשונה שזה קורה לך?
הכי חשוב לא להילחץ מזה, אחרת באמת כמו שתיארת הגוף יוצא מאיזון ומתפתחת חרדה שמובילה למעגל שלילי שמזין את עצמו.
כל הכבוד שהלכת לישון בספה, זה גם היה עוזר לי לפעמים להירדם. והשינה מבריאה את הגוף והנפש.
אני למדתי שכשלא נרדמים, אז פשוט לקום ולעשות משהו או לצפות בסרט אפילו. העיקר לא להישאר במיטה שעות ולנסות בכח לישון כי זה רק מוביל לסטרס.
והעיקר, להגיד לעצמך, לא נורא. אז לא נישן.
רק כדי להרגיע את הסטרס שלא נרדמים.
יש תרפיות של יוסי קדמי באינטרנט בחינם.
שימי באוזניות ותעצמי עיניים זה יכול לעזור.
ולא יודעת לגבי בטיחות של תרופות הרגעה בהנקה.
פשוט יצאתי לסלון
תודה רבה על ההודעה
זה עודד אותי
אבל אולי את צריכה משהו יותר חזק
בכל אופן לא יזיק לנסות
אולי את יכולה לישון קצת עם התינוקי במשך היום? לידו? זה ירגיע אותך כי אז החיים שלך לא תלויים בלילה
וחיבוק! בטח רופאת משפחה תדע מה מותר לקחת. תקבעי תור טלפוני.
ולילה טוב
שקלת לשאוב חלב ושבעלך יקום אליו בלילה?
אם זה לא מסתדר אני רוצה לציין שלפעמים עדיף לתינוק לקבל תמ״ל כדי שאמא תהיה שפויה. אני אומרת את זה גם בהקשר של תרופות בהנקה וגם בהקשר של לקום בלילה (הכוונה שבעלך יקום בלילה ויתן לו בקבוק)
ימים רצופים שלא עצמתי עין
היתי לוקחת כדורי שינה.
זה הסתדר שירד ממני עומס.
יכול להיות שחוזר המחזור 6 שבועות אחרי תידה בהנקה מלאה?
אחרי שבערך שבועיים היו לי בקושי טיפה כתמים, פתאום חזר לי דימום בכמות.. זה הגיוני שיש דימום עדיין בכמות גדולה 6 שבועות אחרי לידה?
מנסה להבין מה עובר על הגוף שלי, בלידה הקודמת כבר טבלתי בשלב הזה..
קרה לי בלידה הראשונה (אגב זה היה מחזור חד פעמי, לא חזר בחודשים הבאים עד גיל 9 חודשים)
הבנתי שזה תופעה מוכרת
הדימום לפעמים נעלם וחוזר
אבל יש גם סיכוי כלשהו למחזור
למרות שיחסית נדיר
תעקבי איך מתפתח
וקראתי על זה בספר הכתום של שמ"פ שזו תופעה מוכרת.
זה לא המשך הדימום מהלידה ולא מחזור אמיתי, אלא סוג של איפוס הורמונלי של אחרי הלידה.
אצלי זה לא המשיך אח"כ למחזורים סדירים אלא היו אחרי זה כמה חודשים בלי כלום...
והיה ממש לא ברור
זה לא היה מחזור
כי אחר כך היה שקט להרבה זמן
הילד לא מפסיק לינוק.
בערך מ2 בצהריים ינק כמעט כל הזמן, אולי עם הפסקה של שעתיים.
הוא נרדם, אני מניחה אותו והוא קם.
מרגישה את הבטן שלו, כל קפיצה של הידיים הוא מתעורר.
אני חושבת שאם היה ישן על הבטן היה ישן טוב יותר.
ואני יודעת שזה בדיוק השלב שהם יונקים בלי הפסקה, נכון? ביום השני שלהם.
אבל עדיין יש בי חשש שאולי אין מספיק חלב, אולי הוא רעב ולכן בוכה ושאולי עדיף לתת לו תמ"ל ושיהיה שבע.
לא מבינה איך יודעים שבאמת יש מספיק חלב ושזה לא בכי של רעב.
ובלי קשר,
צריכים להתארגן לברית אבל אין לי חשק לעשות את זה כי עם הבנים האחרים הברית נדחתה ונדחתה בגלל צהבת אז חוששת שגם הפעם (כי מה בעצם הסיכוי שלא? כל הילדים היו עם צהבת שהתחילה אחרי השחרור)
וגם לא יודעת איך אני רוצה לקרוא לו.
שבוע מהלידה- קיסרי חירום, היום הוצאתי את הסיכות, אמרה שיש אזור 1 עם מקום פתוח ולהקפיד על אזור נקי וחבישה וזהו. אבל מאז הוצאת הסיכות שורף לי ממש בכל אזור החתך, הגיוני? חשבתי שאחרי שאוציא ארגיש הקלה אבל מסתבר שלא ממש
ככה זה צריך להיות? או עדיף ללכת להיבדק מחר? אוף נמאס לי להרגיש לא טוב וחלשה, בקושי מתפקדת ותמיד עייפה
ומסובך לי ללכת להבדק מחר בגלל המזג אויר הזה , לא טוב לי משום מה 😢
אבל בהחלט מבאס ומתסכל שחשבת שהכאב יוקל ורק החמיר,
ממליצה ממש על הג'ל אלוורה של פוראוור מרגיע מאוד, ואם תשמרי אותו במקרר אז האפקט שלו עוד יותר מרגיע...
תרגישי טוב מזל טוב והחלמה מהירה
לא היו לי סיכות אלא דבק, ושרף לי ממש...
גם לי היה קצת פתוח וממש שרף, אבל הספריי עוזר, רעססתי ללא הפסקה בערך
לי המליצו על הספרייה, והוא עזר לי ממש, אבל אני לא יודעת עד כמה פתוח אצלך-לי היה ממש קצת....
אני פשוט זוכרת את תחושת השריפה ואת ההקלה כל פעם שריססתי, אז אולי כדאי להתייעץ עם רופא?
לא רופאה
אבל ההנחיה שאני קיבלתי אחרי קיסרי והיה לי סיכות נמסות שזה קצת שונה.
אם האיזור לא דלקתי ולא מפריש שום דבר .
הייתי מחכה
אלה אם מדובר בכאב חריג אז כן הייתי מתקשרת.
אבל בכל מקרה הייתי מתקשרת מחר לרופא או מחלקת יולדות.
וחיבוק קיסרי זה קשוח עד ממש אחרי לידה
אני אחרי הקיסרי שלי הייתי מושבת
ולקחת לי הרבה זמן לחזור לעצמי.
לאיזור שפתוח. זה קריטי שלא יתפתח זיהום.
עם כל הסיוט של לצאת במזג אוויר הזה, נשמע שאת חייבת להבדק..
לא זכור לי ששרף לי עד כדי כך אחרי הוצאת הסיכות, אבל זה כן היה מציק. (אבל בניתוח האחרון היו לי סיכות נמסות, אז אולי אני כבר לא זוכרת)
תרגישי טוב, יקרה!
האחות אמרה לי כל עוד אין אודם מקןמי או הפרשות אז זה בסדר
מקווה שיהיה היום יותר טוב
תודה 🙏
זוכרת שציפיתי להקלה כשיוציאו את הסיכות והכל שרף.
ובניתוח אחרי החתך נפתח וזה רק כאב יותר אחרי הסיכות..
כדאי כן לנקות את האיזור הפתוח וזה ממש לא נעים, מניסיון.. צריך להיות מאוורר ולא חבוש, אבל לחטא ולמרוח משחה אנטיביוטית כדאי.
ספריי להרגעה למיניהם לי אישית לא עזר
יש היום הקלה קצת...וכן, ציפיתי להקלה ממש אחרי הסיכות אבל ב"ה גם על זה
לפחות אני מצליחה לתפקד בבית זה הכי חשוב
את שנייה אחרי קיסרי! את אמורה לשכב במיטה עם התינוקת, מקסימום על הספה עם התינוקת ועם התינוק הגדול, להאכיל ולהחליף - וזהו!
סליחה על הנזיפה, אבל אני מדברת מניסיון...
ב"ה יש גם ילדים גדולים בבית (12 +13) ויש צריכים, להכין פרוסות בבוקר ולארגן אותם, להכין אוכל
אולי אני משוגעת ולא משחררת אבל עושה הכל בצורה מתונה מאוד
ואפילו גם לעזור עם הקטן...
הם יכולים להכין ארוחות בסיסיות, להכניס מכונות כביסה ולפזר בארונות, לסדר אחריהם...
אולי זה משהו שהיה צריך להכין אותם אליו לפני הלידה, אבל גם עכשיו אפשר לזמן אותם לשיחה, להסביר שאת אחרי ניתוח וחייבת לנוח, ולבקש מהם בתור הגדולים והאחראיים לקחת פיקוד על התנהלות הבית שקשורה אליהם. תצייני שאת זמינה להם לשאול ולייעוץ - אבל הכול בישיבה על הספה.
אם עושים את זה נכון, זה יכול אפילו להעצים אותם...
ומה עם בעלך? זה הזמן קצת "לחפף" בעבודה אם אפשר, לחזור הביתה הכי מוקדם שאפשר, ולהפשיל שרוולים בבית ועם הקטנים...
מקווה שתצליחו ♥️ ובעיקר - שאת תצליחי לשחרר...
אבל בבוקר עם הפרוסות שלהם לא מסתדרים בלעדיי. הבוקר לדוג' לא הצלחתי לקום כי לא ישנתי כל הלילה וביקשתי מבעלי שיקנה להם לחמניה על הדרך ואחכ הרגשתי נקיפות מצפון. וגם הלכו בלי תרמוס עם תה חם ללימודים, למה לקטנים אני כן יכולה לקום ולהם לא? מבחינתי ההקרבה של לקום בבוקר ולבשל להם לצהריים מראה שאני נותנת להם יחס בדיוק כמו הקטנים. אולי אני טועה?
כן יושבים אחהצ ,מדברים ומשחקים
וכן, הם לגמרי עושים את רוב עבודות הבית , מה שהם יכולים לפחות
בעיניי עצמאות ברמה של להכין פרוסה ותרמוס עם תה לביהס זה ממש הכרחי בגילאים האלה. והכי הרבה יקחו לחמניה ריקה מהדרך והכל יהיה בסדר. הנה לא קרה להם כלום היום..
אבל זה בתי קשר לעובדה שאת כרגע צריכה להיות במנוחה. אלא סתם כי ככה אני מכירה מגיל צעיר בבית שלי
ולגבי ההשקעה בהם - תינוק ובוגר זה לא אותו דבר. לתינוק חייב לקום, לנער לא.
זו רק תקופה גם.
אבל זו דעתי ותעשי מה שטוב לך ❤️
גם בגיל חמש ילד יכול למרוח לעצמה לחם בגבינה...
הרגלת אותם לסטנדרטים גבוהים, יקירתי
הם לגמרי חייבים ללמוד להסתדר לבד. ולא, זה לא דומה לקטנים. הם *באמת* לא יכולים להסתדר לבד, ותלויים בגדולים מהם (אגב, גם ילד בן 12 יכול לטפל במידה מסוימת בתינוק). אבל הגדולים לגמרי יכולים!
ותאמיני שאת נותנת להם מתנה גדולה לחיים בכך שהם ידעו להסתדר בעצמם. הרי בגיל עשרים ושלושים הם יהיו חייבים לדאוג לעצמם, נכון? איך הם ידעו לעשות זאת אם לא יתרגלו מגיל צעיר?
ובעיקר - תעיפי מהר את נקיפות המצפון. ילד יכול בהחלט להסתפק בלחמנייה בלי כלום, אבל אישה אחרי קיסרי שלא נחה עלולה חלילה לגרום לעצמה לנזק מתמשך...
וזה כל כך מהמם שאת רוצה לדאוג גם לגדולים ולא לתת להם להרגיש שהם 'פחות' מהקטנים...
אבל תקופה של אחרי לידה זו תקופה אחרת. הגוף שלך צריך להשתקם. גם בלי שהיית עוברת ניתוח, ועוד יותר כשאת אחרי ניתוח.
אם נניח ח"ו היית שוברת את הרגל והיה אסור לך לקום בכלל משך תקופה מסויימת - הייתם מוצאים פתרונות איך לעבור את התקופה עד להחלמה? אז אותו דבר כאן. הגוף שלך עכשיו צריך מנוחה, וכל המשפחה צריכה להתגייס לזה, כדי שאת תוכלי לחזור לכוחות שלך.
ממליצה מאוד לקרוא את הפוסט הזה:
משכב לידה – אנחנו חייבות את זה לעצמנו ולמשפחה | הורות בחסד
וגם פה, זה אמנם פוסט על מנשאים אבל החלק בו היא כותבת על המשכב לידה היה לי ממש משמעותי ועזר לי להבין כמה התקופה הזו חשובה.
אם תיטיב שאת: פוסט אורח | הורות בחסד
(זה ארוך, אז אני מעתיקה לכאן את החלק הרלוונטית על משכב לידה...)
משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.
בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.
כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית.
אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.
אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה:
א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק.
ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב.
ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר.
ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ.
ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה).
כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.
באנגלית זה נשמע יותר טוב 😉
והם לגמרי בגיל להכין לעצמם פרוסה
אז מה יש לארגן בגיל הזה?
מקווה שאת לא מעמיסה על עצמך יותר מדי מאמי ❤️
בגיל כזה הם יכולים להתארגן עצמאית לחלוטין + להכין אוכל לעצמם
וגם אם היו קטנים לא היית צריכה להתאמץ בשלב כזה
בטח לא אחרי קיסרי
בכל מקרה גם מה שצריך תעשי בישיבה
כותבת את השאלה הזאת בכאב גדול
המתוק שלי בן 7 חודשים, יונק מהמם ושנינו אוהבים את זה.
אני צריכה לעבור הליך רפואי שלא מאפשר להמשיך הנקה. בדקתי הרבה וזו לא אופציה.
עכשיו השאלה איך הכי נכון לעשות את זה.
הוא יונק בבוקר לפני המטפלת, אצל המטפלת מקבל שאוב וגם מטרנה ובעיקר יונק המון בהרדמה ובמשך הלילה.
אנחנו נצטרך להתרגל גם להרדמות שונות וגם לבקבוקים.
אשמח לטיפים איך לעשות את זה בצורה הכי טובה והכי פחות טראומטית בשבילי☹️
עברתי הפסקת הנקה שלא הייתי שלמה איתה ונשארו לי משקעים...
אם ביררת ואין אופציה אחרת - קודם כל להיות שלמה מהמקום השכלי.
ככה ה' רוצה עכשיו. אין אופציה.
בנוסף, ממליצה לך לקרוא על "דכדוך לאחר הנקה" תופעה שפחות מדוברת.
כולם מדברים על גודש, אבל חשוב להבין שההורמונים של הפרולקטין יורדים כשמפסיקים להניק וזה משפיע עלייך.
להתכונן שאולי תהיי הורמונלית, תבכי קצת, לארגן סביבה תומכת.
לחשוב מה עוד ייתן לך ולתינוק את הסביבה הקרובה כמו הנקה- דגדוגים, חיבוקים.
לזכור שהקת עד עכשיו, זה לא מעט, זה מדהים, הוא כבר קיבל כל כך הרבה.
ולזכור שאת עוסקת בלהכין לו אמא בריאה- חשוב מאוד לתינוק ולילד!
אשתף שידעתי כבר לפני הלידה שאצטרך להפסיק להניק מוקדם
בחודשים הראשונים נזהרתי לא להיקשר, ממש התאמצתי להגיד לכולם שאני לא אוהבת להניק
אבל עם הזמן המגננות ירדו ופשוט התאהבתי.. לא האמנתי שיהיה לי ככ כואב להפסיק.
יש כאן חיבור מאוד מיוחד
קשר של גוף, נפש ואפילו אינטואיציה.
בעיני זו מתנה לנו האמהות, מן המשך להיריון שהם היו לגמרי בתוכנו
ואז הם נהיים עצמאיים בהדרגה.
לא סתם יש להנקה השפעות מיטיבות על כל חיי התינוק.
מצד שני, התינוקות גדלים במהירות ותוך כמה חודשים הם לא זוכרים בכלל...
אנחנו נשארות עם מחשבות והתחושות.
לכן ברור למה קשה לך.
תני לקושי הנפשי מקום, בפרקטי בטוחה שתסתדרי - במיוחד שהוא כבר לוקח תמ"ל בבקבוק.
בהצלחה!
היי לכן.
אני לא יודעת מה באמת אני רוצה לכתוב. אני בעיקר רוצה עידוד ותמיכה, ושמישהי תגיד לי שזה באמת רק תקופה ותכף יעבור.
יש לי תאומים בני שנה. מתוקים מתוקים. אבל בחודש האחרון פשוט כל הזמן חולים... שניהם כל היום מתבכיינים, רוצים ידיים, לא ישנים טוב. אני כבר לא יודעת מה זה סתם לשחק איתם ברוגע, ואני מרגישה שאני הולכת להשתגע. אין לי מספיק ידיים, ובטח שלא שנייה לנשום.
ובגלל שזה כבר כל כך הרבה זמן ככה זה כבר הפך להיות שגרה... הימים השמחים והטובים הם הנדירים ולא להפך.
אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות יותר. כל פעם אני חושבת שאולי הפעם סיימנו עם זה, ואז אחד מתחיל שוב לא להרגיש טוב (וכמובן מדביק את השני...).
מרגישה שאני כבר לא מסוגלת. על הקצה... 
מציעה עצה אחת (שאני עצמי לא יישמתי) - להפריד ביניהם. שלא יישנו באותה מיטה, שלא ישתו מאותם בקבוקים, שלא ימצצו אותם מוצצים... אולי זה יכול לעזור 🤷♀️
ומעבר לזה - יש לך עזרה? עוד מישהו שיכול להחזיק על הידיים לפעמים?
ניסינו להפריד, זה לא עובד... הרתחנו את כל המוצצים והבקבוקים וחצי דקה אחרי זה אחד לקח לשני את המוצץ מהפה והכניס לפה שלו 😅
לגבי עזרה, בעלי נמצא. אבל אנחנו לא יכולים לקחת כל יום שנינו ימי מחלת ילד, לפחות אחד מאיתנו צריך לעבוד...
ומעבר לזה אין לנו עזרה.
חיבוק ענק ענק! אולי תתני להם סירופ חיזוקיתאמהלהאצלי זה מאד עוזר למניעה וגם לטיפול- זה עוזר להחלמה מהירה יותר.
רק אני לא יודעת מאיזה גיל מותר. אולי כדאי להתייעץ עם רוקחת/רופא איזה ויטמינים אפשר לתת לחיזוק בכזה גיל.
עצה טכנית- אולי לבקש מאמא/גיסה/חברה שתבוא להיות איתם שעתיים/שלוש שתוכלי ללכת קצת לישון, או לצאת להתרענן..
יש המלצה על משהו ספציפי? קישור למשהו?
ותודה רבה
איזו גיבורה שאת!!!
מותר לתת להם מיץ תפוזים או קלמנטינות סחוט טבעי?
אם כן - למזוג מייד מהמסחטה לבקבוק הויטמין מתנדף ממש מהר.
אני חיה על פירות הדר החורף הצטננתי ממש הרבה וזה עוזר
זה באמת הייתה התקופה בה נשברתי. כי אני רגילה להקלה משמעותית בגיל שנה.
מה שאני עשיתי -
1. לקחתי עזרה קבועה. למשך תק' ארוכה ממש. שילמתי על זה הוןןןן אבל זה היה קריטי והציל אותי
2. עשיתי דברים לעצמי- מלא ספורט ( מוכח מחקרית נגד דיכאון. אבחנתי את עצמי אבל כמעט בטוחה שהיה לי), הליכות, שמש(!), חברות וקניית בגדים ודברים קטנים ומשמחחים.
זה עובר. מבטיחה. ועכשיו הן נסיכותתתת. בנות שלוש 🙏💞💞💞
אני איתך. תיהי חזקה זה שווה את זה
שהשנה הראשונה הכי קשה ואח"כ רק משתפר.
ואז מהיומולדת שלהם לפני חודש הם רק חולים
וזה באמת כ"כ שובר.
דברים לעצמי אני לא מצליחה לעשות בתקופה הזאת... קשה כ"כ להיות עם שניהם חולים לבד אז גם כשבעלי נמצא אנחנו ביחד בד"כ. ואם יש לי איזה שעה שהם איתו לבד אני מעדיפה ללכת לישון קצת 😔
עודדת אותי שזה עובר.. מחכה כבר שיהיו פשוט ימים רגועים.
תודה לך
אלא לפחות עד גיל רבע ל3
כשהם עוברים את גיל שנתיים המאתגר ונהיים קצת יותר עצמאיים.
תאומים זה אתגר עצום אבל כמו גודל האתגר כך גודל הנחת והאושר
שולחת לך מלא חיבוקים
רק לומר לך-
החורף הראשון אחרי סיום הנקה במעון הוא קשוח תמיד.
זו רכישת מערכת חיסונית לכל החיים
בינתיים עדיין נותנים להם כל יום 6 טיפות ואמורים לעשות תכף את הבדיקות דם של גיל שנה.
נבדוק, הלוואי שיעזור, תודה רבה!
יש תקופה כזאת אחרי שנכנסים למעון, שלי לא היו חולים ביחד. לרוב אחד אחרי השני.
אבל זה יעבור, עניין של חודשיים אולי פלוס מינוס
גם עכשיו חורף וקר
ובהתחלה כמעט לא היו חולים בכלל. זה התחיל להיות מוגזם בחודש האחרון
שיעבור כבר
ואני גם מרגישה גרוע ממש
תודה על האפשרות לפרוק יקרות
סטרפסילס גם מקל
גם תמצית פרופוליס טובה לזה
וכמובן, אהוב לבי שמלווה אותי כל חורף - סירופ ברונכולט 🤩
אבל לא יודעת אם מותר בהריון והנקה
רפואה שלמה!
מקווה שיהיה לי כוח
אין לי כוחות כלל..
גמני חולה עכשיו. סיוטהמקורית
המקוריתובצל שמשרים בדבש למשך כמה שעות (ואז שותים את הנוזלים)?
תרגישי טוב, יקרה!
האמת גם ההרגשה הכללית מאוד רעה אז אין לי כוחות לדאוג לעצמי
אנסה בכל זאת אבל
מתואמתלסטרפטוקוקים. יש בסופרפארם
תשמרי על עצמך יקרה ואהובה
אם אין לך כוח להכין תה את חולה ממש❤🤒
ריבוזוםגם לך @המקורית
מזדהה אתכן, גם אני עוד לא חזרתי לעצמי אבל התחלתי אנטיביוטיקה אז מקווה לשיפור בע"ה.
אל תזניחי, @אוהבת את השבת תקבעי לך תור לרופא. אני לא יודעת כמה זמן את כבר חולה, אבל כדאי נראה לי שיהיה תור לאחרי שלושה ימים מתחילת המחלה.
ממש לא כיף להיות חולה 3>
חיבוק ובריאות שלמה לשתיכן!
עשיתי משטח בקופח, היום יגיעו התוצאות בע"ה
תודה רבה על האיחולים וההבנה ..
זה נותן כוח!
תרגישי טוב יקרה ❤
חוץ מרופא שיעשה אולי משטח וישלול חיידק או כל דבר אחר,
מציעה לשתות הרבה מאוד, גם תה עם דבש ולימון,
גם מים פושרים,
לקחת טבליות מציצה להקלת הכאב בגרון,
להכין בצל עם דבש,
אולי גם דקסמול קולד לצינון עצמו
ובעיקר לתת לגוף לנוח כמה שאפשר
ולחבק את עצמך
ממש מעודד ונותן כוח!!
תודה שעצרת להשקיע ולכתוב את כל זה..
בע"ה בריאות לכל עם ישראל
תמיד מפרגנת אחת אחת
ורואה אחת אחת
גם כשלא מרגישה טוב
רק בריאות בריאות ואושר שלם ❤🙏❤
הטבילה שלי יוצאת בשבת .
כמו שכולן יודעות מצפה לנו שבת גשומה ועל המזל שלי הרכב שלי בתיקון של שבוע ועל הרכב של בעלי אני לא יודעת לנהוג..
המקווה נמצא קילומטר מהבית שלי ואני לא ממש יודעת את הדרך לשם .
בנוסף יש לנו 3 קטנטנים כלומר בעלי יצטרך להשאר לשמור עליהם ולא יוכל לבוא לעזור לי. מעולם לא דחיתי טבילה וגם עכשיו אני לא מתכוונת לדחות אז אני מחפשת פתרונות מה אתן הייתן עושות במצבי
למישהי יש רעיון איך אפשר להגיע למקווה במצב הזה
*תקחו את כל הילדים איתכם באוטו , תתארגני בבית ותטבלי במקווה תוך רבע שעה.
*תקחו ביביסיטר לשעה... מקסימום תשבו קצת באוטו אחרי הטבילה ויהיה לכם זמן איכות ביחד.
בייביסיטר בערב שבת לא נראלי שנמצא
יש לך זמן ללמוד את הדרך ברגל עד אז כדי לחזור
ומעיל מחמם מאוד עם כובע
ושבעלך יסיע אותך עם הילדים ויחזור איתם הביתה.
ואת תתלבשי עם מעיל גשם טוב ואחרי הטבילה תחזרי הביתה? הרי גם עם האוטו שלך כבר לא היית יכולה לחזור.
ותדפיסי לך מראש מפה לדרך
לפי האוטו נשמע שמוצש.
במצב דומה התארגנתי מראש במקסימום בבית, שמנו את הילדים באוטו עם משחק ונשנוש, בעלי הסיע את כולנו למקוה, שמר עליהם באוטו, הם חיכו לי שאכנס ואטבול מהר (באתי מוכנה אז לקח אולי רבע שעה כולל הכל) ונסענו חזרה
שאני לא יודעת ליסוע ברכב של בעלי ושלי במוסך
ושברגל זה לא אופציה כי אני לא יודעת את הדרך
הוראות איך הולכים.
קילומטר זה ממש בקטנה זה 10-15 דקות הליכה. אם זה כזה מסובך לצאת עם האוטו פשוט תלכי לשני הכיוונים.
כיוון הלוך עם מטריה, תשאירי אותה במקוה (ותבואי לקחת אותה במוצש או יום אחר) ובחזור בלי..
לצימר מפנק בירושלים או צפת מקום שממש קרוב למקווה.
או מלון עם מקווה
עם או בלי הילדים
ואשכרה רוצה רק ידיים
עד עכשיו (בת שנה ו5 חודשים) כשלא הרגישה טוב היתה פשוט עייפה מאוד או משו בסגנון
עכשיו היא רוצה אותי 100%
והיא היחידה שלי אז יש אפשרות
אבל עדיין זה מתיייששש
ווי
לא הספקתי כלום מאז שחזרתי מהעבודה…
היא רדומה עליי ואני מפחדת שאם אעביר היא תתעורר
יש ידיים אחרות שאפשר להעביר אליהן?
חיבוק, ילדים חולים זה קשוח💗
לפעמים צריך פשוט להרפות ולקבל את זה שלא עושים עכשיו שום דבר חוץ מלתת להם את המגע והחום שהם צריכים
יצא בערך ב6 ללימוד משותף
בסוף היא נרדמה בוכה… הלב שלי נקרע
אבל אני לא יכולה לשבת שלוש שעות על הספה כשהיא על הבירכיים שלי ולא לעשות כלום…
וגם אני לא כלכך במיטבי אז כל אפצ׳י שלי מעיר אותה וזה לא נגמר…
כשהיינו קטנים כל פעם שלא הרגשנו טוב והיינו לוקחים תרופה, אמא שלי יחד עם התרופה היתה אומרת לנו ה׳ ישלח רפואה שלמה
במנגינה חמודה כזו
בתור ילדה זה היה חלק מהטקס
היום אני מבינה כמה אמא כמהה לזה שה׳ ישלח רפואה שלמה, שהתינוקת הקטנה הזו תישן טוב, תאכל טוב, תגדל בכיף, תהיה חיוני
אחחחחח אמהותתתת
אי אפשר להיות כל יכול
אני בטוחה שעשית את המקסימום
כואב לי כל הגוף
ישנתי על הפנים בלילה
עלה לי החום
אני כולי מסוחררת
לא מצליחה לקום בלי עזרה🥺
ולקחתי דקסמול קולד ועכשיו אני בנקיפות מצפון כי אולי אני בהריון, אני לא יודעת, ואסור דקסמול בהריון
אבל אני ממש על הפנים חייבת לקחת משו😫
הוצאתי את המסמכים הרפואייםהרלוונטים,
ואני רואהשיש גם חלק בטפסים של ביטוח לאומי שהמעסיק אמור למלא, משהי יודעת אם אפשר להגיש גם בלי זה? ממש אשמח לעזרה ממשהי שעשתה את זה פעם
ודה. למשל משהי שעובדת עם חומרים מסוכנים.
אני שלחתי בלי החלק הזה וקבלתי..
היה לכם דימום ארוך יותר?
תמיד עושה הפסק ביום השביעי לפעמים בשישי מדי פעם גם קורה בשמיני אבל בכל אופן מהיום השישי כבר אין דימומים ממש ועכשיו אני לוקחת אסטרופם כדי לדחות בוץ ויש לי עדין דימום קל ביום השביעי.
מאיך שאני מכירה את הגוף שלי למחרת היום האחרון עם הדימום אני מצליחה לעשות הפסק ועכשיו זה קצת מלחיץ אותי שעוד מדממת...
הלוואי שיש מי שתרגיע כי שלחתי הודעה לרופא אבל לפני מחר אין סיכוי שיענה וגם מחר זה בספק..
אבל חכי להתייעץ עם הרופא
כי אם את עדיין לוקחת, אז אולי שווה להמשיך עוד כמה ימים ויתכן יפסק הדימום והביוץ ידחה בהתאם.
בחודש הראשון שלקחתי גם היה לי דימום ארוך מאד מהרגיל (9 ימים... אבל בעזרת מכון פועה עשיתי הפסק לפני ...)
אחר כך כבר במחזורים הבאים שגם לקחתי זה התקצר והסתדר כמו תמיד
המשיך לי את המחזור.
התייעצתי חבנתיים עם מכון פועה שאמרו לי לא להפסיק את הכדור אבל לידע את הרוםא. מחר אתקשר למרפאה אם לא יענה לי עד אז.. ומקווה שהיום כן אצליח לעשות הפסק בכל מקרה ממה שהבנתי זה יכול להאריך בכמה ימים אז שווה לחכות.. אם אראה שזה לא נפסק אז אפסיק את התרוםה.
קצת מתבאסת שזה ככה כי בעלי חשש שאקח ושלא ישבש דברים אבל אמרתי לו מה כבר יכול להשתבש יותר ממה שמשובש.. לקבל כל 24 יום זה מעצבן ולבול אחרי 14 ימים זה גם מבאס ועכשיו זה כנראה יהיה יותר.. מקווה שלפחות יעשה שלא אקבל אחרי 24 יום ואז אולי כן שווה הלקיחה של הכדור
החל מסיום היום השלישי לשתות הרבה מים עם לימון, זה עוזר לכלי הדם להסגר, לי זה עזר מאוד אחרי לידות ב''ה ואחרי התקן שהיו לי דימומים קשים
אז לאחרונה סובלת הרבה מגזים ושות'.
אפפעם לא לקחתי פרוביוטיקה שמפורסמת בכל מקום.
אז עזרה:
האם זה עוזר לגזים? חברה מומלצת? (מישהי ניסתה את של מזל כהן?)
פתרונות נוספים לבעיה?
תודה לכולן🙏
זה קשה...
הייתי מתחילה מבדיקה של מוצרי חלב או גלוטן.
ואולי כדאי לבקש מרופא הפניה לבדיקות רפואיות בהתחלה - לשלול צליאק, אי סבילות ללקטוז, הליקובקטור.
כן זה נשמע אגויסטי ומגעיל.
אבל אין לנו ברירה.
משהי מכירה מלון/ צימרים טובים שפועלים עדיף במתכונת רגילה?
זה בגדר של פיקוח נפש.
ובבקשה אל תתנו לי מוסר.
זמן מלחמה נכון.
זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להתקלח
יש דברים שאנחנו חייבים לעצמנו לשמור על שפיות ולנהל שגרת חיים תקינה.
אני בטוחה שמי שיוצא לנופש לא בהכרח מנותק מהמציאות.
אל תלקי את עצמך.
באיזה איזור את מחפשת?
אנחנו לא בעונש כי יש מלחמה
גם לעורף קשה. בטח ובטח אם מגויסים. וגם אם לא.
הילדים צריכים איוורור וגם אנחנו המבוגרים
בטח בתקופה כזו ארוכה
לא מכירה מקומות, אבל בעיניי ממש לא להתנצל על זה שצריכים הפוגה
תנסי באזור המרכז עד חדרה. צפון לא רלוונטי ודרום וים המלח רובו מפונים. בהצלחה!
מלון לביא חזר לקבל
