פורום הריון ולידה (עמוד 658)

יכול להיות שהדימומים ימשיכו ויכול להיות שלא..קשה לצפות

אם את בכל מקרה רוצה למנוע לזמן ארוך אולי תשקלי התקן הורמונלי?

מבחינת הורמונים- זה פרוגסטרון כמו בגלולות הנקכ אז אם מותר לך את זה כנראה שמותר לך גם אותו והוא יכול להביא למצב של אל-וסת או וסת קצרה ומועטה יותר ככה שזה עונה גם לצורך של להיות מותרים

הייתי בטוחה שזה עם אסטרוגן גם בגלל שלא מומלץ בהנקה.

אז מעניין למה הקטע עם ההנקה

https://fhwt.app.link/0IHklY6aqIb

יכול להיות שכדאי לך כבר עכשיו לעבור למירנה ולחסוך תופעות לוואי של הסתגלות ארוכה.

שווה להתייעץ על כך עם הרופאה.

אם את יודעת שאת רוצה למנוע שנים אז חבל "למשוך" עם גלולות הנקה לדעתי,

עדיף כבר לעבור לאמצעי קבוע יותר מתאים.

לגבי החשש מההתקן, לדעתי עדיף לעבור את זה ולהנות מהגנה קבועה שלא צריך לעשות שום דבר נוסף מאשר להפסיד אמצעי מניעה יעיל ונוח למשך שנים רק בגלל החשש ממנו.

אולי התופעות ייו לך קלות יותר

אולי אפילו יהיה אפשר במקביל לתקופה מסויימת כדי להימנע מתופעות לוואי,

שווה להתייעץ עם הרופאה על זה.

זה לא כמו מי שלא לוקחת מניעה בכלל ומתחילה למנוע עם התקן

שווה לשאול לפחות, מקסימום תחליטי שלא רלוונטי לך בכל מקרה..

היום נותנים בזרוע, הן זולות, בלי תופעות לוואי, ומעלות מהמם את הערכים...

והבנתי מסקר שעשיתי פעם שממש טוב הכדורים של סולגאר- מתילקובלאמין אאל"ט... 

ובאמת לא היה סיפור גדול

פשוט עכשיו הb12 גבולי, עדיין לא נותנים זריקות

ורוצה לנסות לעלות אותו לפני שהוא ירד עוד ועוד ועד..

קיבלתי בירך כי אמרו לי שככה זה נספג טוב יותר...

וזה לא היה הכי נעים

והרבה פעמים נתפס לי השריר אח"כ

כי כתוב להתייעץ עם רופא אם את בהריון

מתלבטת אם זה אזהרה רגילה כמו כל דבר או באמת

אני דווקא לקחתי בנוזל מתחת ללשון, אבל שניהם יעילים

אל תיבהלי מזה שהשתן אחר כך נצבע בצהוב זרחני

ויודעת על עוד כמה נשים כאלו.

אולי אצלך פשוט מרפי עובד חזק יותר

או שהיה ביוץ מאוחר

שחמותי כל כך לא מהאלה ....

היא אחרת לגמרי.

לא מתערבת לא אומרת עלי, עליו ...

אני מחמיאה לה על הבן שלה והיא אומרת לי ומה הוא לא זכה ? בטח שזכה בך..אין על הכלות שלי . ככה. מאחלת לכולן כזאת .קיצר היא טיפוס אחר, אחר לגמרי. נס אחרת הייתי מאבדת את הדעת

חמתי כל-כך לא כזאת.

מחמאה - בחיים לא, מילה טובה כנל..

ביקורת? פרצופים? חלק מהשכרה..

שלא תטעו אני כלה מקסימה ממש, היא ככה לכל הילדים שלה

אבל גם לי בהתחלה היה מאוד קשה...

לקח לה זמן. היא עשתה שינוי מטורף וגם אני הייתי ממש ממש טובה אליה. למרות שחיפשה אותי בשנה הראשונה. עד שלמדה להכיר ולאהוב...

אמא שלי היתה אומרת לי.  לא משנה מה מי מו.. לא להתחצף אליה לעולם. לקחתי לתשומת לבי. באמת כואב לי עליכן. מאחלת לנו להיות חמות טובות.

היתה לי שנה קשה איתה ובכלל שנה ראשונה בזוגיות מאוד קשה. כי שנינו באנו ממקומות ופערי מנטליות ממש שונים..

אבל היא באמת עשתה שינוי עם עצמה מהותי. היא מתה עלי היום ומדברת עלי בגאווה וגם על הכלות האחרות.

אם את מזכירה לה את העבר טוענת שבעלה אשם ואמר עלי דברים רעים. חחח

מה אכפת לי.. העיקר שזה מאחורי.. 

בעלי נולד שהיתה בת 20. והתחתן נורא צעיר. אולי זה קשור ....

בכל מקרה..... היא מתעסקת בטיפול. אני חושבת שהלימוד בנושא גרם לה להתחיל לפרש את החיים אחרת..

גם נורא נתתי לה להרגיש שאני רוצה אותם ואוהבת ומתמסרת לבעלי. זה הרגיע אותה גם בטוח . 

איתה כמעט עשור, אני כבר השלמתי

רק כואב לי כל פעם מחדש על כל כלה שמצטרפת למעגל הזה

זה עצוב..

המשפחה על פניו סופר מרשימה, אבל מודה שזה מורכב

אני אומרת לה: מה שאת לא הצלחת מעל 30 שנה אני אעשה?

אבל זה מעליב אותה אז רק כשהיא ממש מממש מעצבנת אותי

בכללי היא ממש משתדלת ורוצה לתת אהבה אבל אנחנו שונות יותר מדי, בעיקר סביב חינוך הילדים

שזה מעיד על קשר טוב בינכן השיח הפתוח הזה...

אני בחיים לא אעיז להגיד לחמותי משהו על אפילו ברמז או בצחוק על החינוך של הבן שלה...

ויש לנו קשר ממש סבבה והיא חמודה מאוד מאוד

והיא בחיים לא תעיר לי על כלום...

אם כבר היא תגיד לו בצד שזה לא בסדר שהוא נותן לי לסחוב כבד כשאני בהריון... דברים בסגנון הזה

ויש פתיחות לגמרי. היא כמו אמא שניה בשבילי, כשזה ב*מינון הנכון*

אני זאת שחושבת שהבן שלה מושלם חחח

אצלם הוא קצת שונה משאר המשפחה...

אבל באמת היחס הוא מעולה ואוהבים אותנו...

היה לי היום קצת התכווצויות אבל הם עברו אחרי שתיה ומנוחה..

ויש תנועות כרגיל..

אולי מרוב האבקה שהתפוררה שם ושרטה, אולי מרוב ניגובים בגלל החומר של התבליות..

שמתי לב שהדם כל הזמן מופיע על הטישו רק כשאני מנגבת באזור מסוים למעלה בפות באזור הדגדגן. ולא קרוב לנרתיק. כבר כמעט יממה וזה לא מפסיק לדמם בניגוב. איך אני אעזור לזה לעבור?

מצד אחד מרגיע אותי שאני מבינה שזה לא מהנרתיק, מצד שני מלחיץ אותי.. זה יעבור לבד?

https://www.amazon.com/dp/B0BLRGQJRN?psc=1&ref=ppx_yo2ov_dt_b_product_details

600 שקיות בפחות מ160 ש"ח. עם משלוח חינם.

ושמעתי על השקיות המון המון המלצות מחברות.

הזמנתי את החבילה הענקית הזאת

השתמשתי כמה פעמים והייתי מרוצה ממש.

אבל נורא מהר הפסקתי להניק אח"כ די בפתאומיות...

אז מכרתי את השאר לחברות, שהיו כולן מרוצות מאוד.

וגם לא לרוקן את כל האויר כשאת סוגרת את השקית,

צריך להישאר אויר שיהיה מקום לחלב להתרחב (כמו כל נוזל שמתרחב בהקפאה).

השתמשתי בעבר, אף פעם לא נקרע לי. נראה לי היה אותם ב-KSP במחיר טוב בזמנו.

בקיצור, חכי כמה ימים, אם המחזור לא מגיע תעשי בטא. זו המלצתי.... 

העניין הוא שאתמול היה חיובי והיום שלילי ואז במקלון הזהב של לייף חיובי

אני מפחדת שזה היריון כימי

הקו ממש משתנה

יכל להיות יותר חלש קצת או יותר ברור..

תלוי בזמנים ביום

בריכוזיות השתן

בכמות שתיה

מנסיון זה פשוט לא מדד

בטח לא מ2 בדיקות

אני ממליצה לך לחכות כמה ימים ולעשות בטא

כל הבדיקות שליליות חוץ ממקלון הזהב ששוב יוצא חיובי היום

אני אבודה🤦‍♀️ רק 4 שנים מחכים להיריון הזה

זה באמת נראה חיובי ממש...

אולי תקבעי למחר תור לבדיקת דם?

אפשר לבקש הפניה מרופא און ליין

אבל הכי טוב לעשות בטא.  הכי אמין

בשורות טובות!

פשוט ממש מוזר שכל הבדיקות שליליות למעט הבדיקה של מקלון הזהב

אגב אני יומיים לפני איחור 

אחרי האיחור... יתן לך תשובה יותר ודאית... הריון התחיל השאלה אם פשוט צעיר (בטא נמוכה שתעלה תקין) או אולי חלילה כימי שאולי לא ימשיך (וגם זה בטא נמוכה שתרד או תעלה עוד קצת ותרד)

לכן כדאי לחכות אחרי האיחור.

(בדיוק נראה לי מישהי פתחה על זה שרשור לא מזמן ועדכנה לאחרונה שזה בסוף היה כימי...) 

ויודעת שהוא בסדר הייתי משאירה בשמחה.

אם הייתי חוששת לא הייתי משאירה, אבל גם מבררת מאיפה נובע החשש ואם יש לו סיבה, גם אם קשה לי להסביר אותה

הייתי סומכת על כל אחד מבני המשפחה שלי.

אם כי ממש לא כולם היו מסכימים

שאני מכירה היטב וסומכת עליו.

אבל כמו שאמרו אחרות פה- את מכירה אותו ויודעת.

(אני מכוונת למוגנות מגיל מאוד קטן)

יש לי קטע חרדתי באופן כללי, אולי צריכה לטפל בזה..

אשמח לשמוע איך מחנכים םנוגנות בגיל הזה..

כלומר- אני מלמדת על גבולות ואזורים פרטיים בגוף, על מגע רק עם רשות - ממש מתעקשת על זה עם כולם, לא נותנים נשיקה או חיבוק בלי שהילד רוצה ובלי ששואלים אותו.

שלאמא מותר להגיד הכל

ומתפללת. 

מבחינת מוגנות חייבת להודות שזה באמת קצת מרתיע אותי למרות שאני אוהבת את הגיסים שלי ולא  חוששת שיש שם איזה משהו ועדיין המקום הקטן הזה שחושש שכבר היו סיפורים שהפתיעו את הסביבה.

(כותבת על גיסים כי אחים שלי רחוקים מאיתנו אז לא רלוונטי)

ברור שרגועה יותר כשמשאירה עם גיסתי, אבל בכל זאת כן יצא לי גם להשאיר עם גיסים שלי. 

לא מתוך חרדה.. אלא מתוך הרגל שלי.. שגברים של המשפחה לא מקלחים, מחטלים, מנגבים, שומרים לבד או מה שזה לא יהיה... אני פשוט נמנעת מזה.. לא כי חלילה עברתי משהו (הרבה שואלות אותי אם זה קשור לפגיעה, ממש לא. ב"ה גם לא עברתי) ..אלא יותר מצד ההלכה.. והיו דברים מעולם.. גם על כאלה שסמכו על בן המשפחה ובכל זאת קרה לא עלינו דברים, ולכן אני משתדלת להקפיד בזה...

אני מאמינה שאני חריגה בנוף בקטע הזה, אבל אני בסדר עם זה.. אני כמובן עושה את זה בטקט.

יש לי קטע שמציק לי אפילו כשסבא שלה לא משנה מאיזה צד לוקח על הברכיים, נראה לי בטראומה מדברים שקראתי בחדשות...

ובאמת שלא חושדת באף אחד מהמשפחה...

צריכה לשחרר

אם את מכירה אותו כאדם טוב ואחראי כמובן

די לא סובלת שהפחד משתלט על הכל מכל

גם אני לא אקח נער כבייביסיטר סתם ככה

אבל אח שלי כן

וכן אני יודעת שעיקר הפגיעות הן ממכרים וכו

יודעת

ובכל זאת

לא מוכנה לתת לזה להכנס לכל פינה

ובכל מקרה, כמעט אף פעם לא יושבת לידם והם ישנים

רק שהגדולים שלי יותר גדולים

וההכבות לאחרונה נהיו סיוטטטט

כשאצלי היו בגיל שלוש וחצי ושנתיים, במיטות רגילות, הייתי מפרידה את זמן ההשכבה. שמה את הקטנה במיטה ויושבת לידה בפנאטיות עד שנרדמת, בינתיים הגדולה מבסוטה מעצמה משחקת בסלון, ואז כשהקטנה נרדמת שמה את הגדולה במיטה.

זה מוריד להם את המוטיבציה לשחק בחצי בערך

אבל אם לא תהיה ברירה באמת אנסה להתחיל לפצל את ההרדמות שלהם

עכשיו בן השנתיים בא מעצמו ובוכה "לא באלי לישון לא באלי לישון" כאילו אמרתי לו משהו חח

הוא עייף ולא יודע מה רוצה מעצמו

הם ממש קטנטנים אז לא בטוח שיעבוד,

אבל אולי אצל משפחות שמקפידות על זה מגיל צעיר

זה יכול לסייע להרגלים טובים שלא מדברים ולא מתעסקים בדברים אחרים אלא הולכים לישון.

בן השנתיים וחצי ישן צהריים ונכנס לישון ללילה בשעה כזאת? אשרייך..

אצלנו מגיל שנתיים ורבע יש חגיגה שלמה בלילות כשהוא ישן בצהריים.

אז זה שעות אחרות.

הם ישנים צהרים ב9 וחצי-10 בבוקר אז השנת לילה בהתאם...

לא לקנא, הם מתחילים את היום ב5 וחצי-6

ולהגיד להם לא לדבר אחרי הק"ש לא יעזור...

נכון, זה עונש גם לי... אבל ככה זה נגמר יותר מהר.

החלטתי לא לריב איתם וזה עזר להפתעתי.

הגדול הודיע לי אחרי כמה דקות שהוא מקשיב לי והלך למיטה לישון

הקטן בא לבכות אחרי כמה דקות שהוא לא רוצה לישון. אמרתי לו שלא צריך ושלא ישן. ואז הוא עבר לבכות שרוצה לישון ובא איתי למיטה.

לא אוהבת מריבות סביב נושא השינה. אצלי בן ה4 הולך לישון לבד כשעייף, כל יום בשעה אחרת בין 6 ל 9. לפעמים הוא עייף אבל לא מזהה, אז אני מציעה לו ללכת למיטה עם משחק והוא נרדם עם המשחק.

זה גורם לאפס בעיות סביב השינה.

הכוונה לסיפור מוקלט

אצלנו עובד גם על הגדול וגם על הקטנה

ממיטה אחת לשנייה? מחזיקים ידיים או מושכים אחד לשני באוזן/ברגל?

לא באמת מרגש אותם שאני לידם אם הם במוד של השתוללות.

אני נותנת להם כמה דקות להשתולל יחד באושר במיטה אבל משתדלת לעצור רגע לפני שזה הופך לבכי ואז מתנגדים לישון

הקטנה שלי (10 חודשים) לא הפסיקה להעמד ולרקוד במיטה ובדרך כלל היא תוך שניה נרדמת.

הייתה באנרגיות שיא

והגדולה שהייתה גמורה מעייפות התלהבה והצטרפה לחגיגה..

נראה לי אני צריכה להתחיל לעמעם את האורות בבית עכשיו לקראת ההשכבות כדי לפצות על זה שבחוץ עדיין אור

מעולות ממש!

יש 2 דגמים מאוד דומים ושניהם ממש ממש  מומלצים!!!!

אשתדל לחפש לך קישורים...

תודה רבה!

את יודעת אם אפשר להחזיר, אם לא מתאים?

ואם המידות מקבילות לארץ? 

יש באינטימה ופנימה איכותיות. גם להנקה ..  כבר שנתיים עושות את העבודה וטובות.

לכבס ביד אם יש לך כח

(לי אין זמן לזה למען האמת)

חזיות זה דבר שצריך למדוד במיוחד בחזה גדול

שקניתי לפני כלום זמן.. והברזל יצא.

אז אני כן משקיעה בדרכ אבל התבאסתי.. 

אני חושבת שאת צריכה לעבור תהליך רגשי מול זה

נראה שאת עוד בשלב שבו את מנסה להילחם איתה. עם מי שהיא. כלפי פנים וחוץ.

ברגע שמבפנים תקבלי את זה ש-ככה היא. ושהיא לא רוצה לעזור לעצמה, הציפיות ממנה ירדו וההתנהלות מולה תשתפר. את לא צריכה לתקן אותה. לא להאשים או לבקר.

אני מתמודדת עם סיטואציה פחות קשה אמנם אבל דומה מול אמא שלי. לא זהה, אבל יש קושי בלקבל את זה שאדם הורס את עצמו במודע ולא עוזר לעצמו ונובל. זה עצוב ממש. ובמיוחד שזו אמא.

ועם זאת, זה שלה. וכואב לצפות בזה מהצד, אבל לא ממקומי להעביר עליה ביקורת וזה גם לא תורם לכלום. אני דואגת להנות ממנה במה שניתן. קצת לוקחת וקצת נותנת. מקשיבה לה כשהיא רוצה לפרוק את הקשיים שהיא מביאה על עצמה וזהו.. פשוט שם.

אם את מוצאת את עצמך מול שוקת שבורה - ממליצה על ייעוץ חיצוני. לפעמים זה נראה לנו שרק אם נרחיק את זה מאתנו זה ישתפר, אבל לדעתי ומנסיוני זה רשמים שנשארים עמוק ומשפיעים עלינו וצריך לעבד אותם

קחי עוד חיבוק❤️

הבעיה שאני מנסה להשלים יום יום עם מי שהיא ולא באמת הולך לי, עדיין קשה לי ממש. ואני גם לא נהנית ממנה על מי שהיא כי מי שהיא מכאיב לי.

טיפול הפסקתי...כלכלית לא ככ מתאפשר כרגע.

הכוונה, כדי להשלים עם מי שהיא - את צריכה להשלים עם זה שאיבדת את הדמות האמהית שרצית שתהיה לך והיא איננה עוד. ולהבין שהמקום שלך בדינמיקה מולה הוא אחר משל אמא ובת צעירות יחסית,  שהוא סטנדרטי, ומנהלות קשר שהוא יותר נותן מצד האמא. שזה מה שמקובל, או שהיה מקובל לפחות

פגשת אותי בבטן הרכה ממש

סיפור חיי רק עם אבא

ולצערי עכשיו גם אחותי

מחלת נפש זה קשה מאוד מאוד

כשאת כותבת "זה מרוקן אותי" אין לי דרך להסביר לך כמה אני מבינה אותך וכמה כואב לי איתך

למה את זקוקה כרגע בעיקר?

הבנה? עצות? לפרוק? הקשבה?

אשמח מאוד לסייע, אפשר גם בפרטי

זה להניק בבית ובזמן העבודה לתת תמ"ל.

אולי בהתחלה תצטרכי קצת לשאוב או לסחוט כדי שלא יהיה גודש, אבל בהמשך הגוף יודע לייצר חלב רק בשעות מסוימות.

אולי זה יגרום לזה שבימים שאת בחופש לא תוכלי להניק בשעות האלה, אבל גם יכול להיות שתצליחי.

רק כדאי לעשוץ את זה בהדרגה

בימים הקרובים תורידי כל פעם הנקה אחת בשעות שאת אמורה לעבוד בהם, ותביאי לו תמ''ל במקום.

ככה עד שתתחילי את העבודה כבר לא תצטרכי לשאוב בבוקר בכלל

תהיה תקופת הסתגלות.

אולי אפשר בהתחלה שבעלך יביא אותו באמצע היום, אפשר אולי להניק ברכב?

אם תרגישי מלאה מדי, אולי את יכולה לשאוב קצת בשירותים כדי לרוקן.

כשהפסקתי להניק בשעות הבוקר זה גרם לירידה דרסטית כללית בכמות החלב

בגיל שלושה חודשים זה לא עבד והחלב נגמר מהר מאוד.

בגיל חצי שנה כשחזרתי הצלחתי להניק רק כשהייתי בבית..

מהניסיון הזה, מאז אני מאריכה חלד עד חצי שנה.. 

כשאני שאבתי, הייתי שואבת כל ערב 300 מ''ל, ובמהלך היום בכלל לא הייתי שואבת.

אני לא זוכרת כ''כ איך עשיתי את זה...

חושבת שבמשך כמה ימים שאבתי הרבה בערב, ולא היה יוצא הרבה, ואז אחרי כמה ימים התחיל לצאת יותר בשאיבות ערב

אבל לגבי העומס מגיע לך חוקית שעת הנקה...

אז יכול להיות אפילו בשירותים.

אבל אם גם ככה את לא מתכנתת לשמור את החלב אז משוגע להמשיך לשאוב

תניקי בבית ובעבודה תמל..

לשאוב באוטו?

אני הייתי עושה את זה מלא כשלא היה מקום אחר

הייתי מביאה צידנית עם קרחונית ושומרת שם גם את החלקים של המשאבה ככה שאפשר להשתמש מהנקה להנקה כי החלב לא מתקלקל.

וכמובן כשמגיעים הביתה שטיפה רצינית של הכל

כן לימדתי את הגוף לייצר בשעות מסויימות.

הייתי מניקה נגיד ב7

ואז שואבת פעם אחת ב1-2 כמות גדולה - 200+, לפעמים גם 300. זה לוקח זמן, אבל גם ככה היתה לי הפסקה בשלב הזה של היום. מאחסנת בתוך בקבוק במקרר.

אם צריך השלמה, שאבתי בערב. 

אני אחרי הלידה הקודמת בדיוק התחלתי מקום עבודה חדש והייתי מאוד נבוכה בנושא.

ביום יומיים הראשוניים הלכתי לשאוב באוטו.

אח"כ פניתי למנהלת משאבי אנוש ושאלתי אותה אם יש לה פתרון בשבילי.

תוך כמה שעות היא הביאה לי מפתח לאיזה חדר סגור שאוכל לשאוב שם בפרטיות.

אז ממש ממליצה לנסות דרך משא"ן, אם יש לכם פונקציה כזאת בעבודה.

אם הבוס שלך זה בת אז גם אפשר לדבר איתה, לי לא היה נח לדבר עם מנהל גבר.

לגבי שטיפה של המשאבה, אני לא הייתי שוטפת. לדעתי זה ממש מגעיל ולא כ"כ מתאים לשטוף משאבה במטבח הכללי

וגם בשירותים לדעתי זה קצת לא נעים.

היה לי בתיק של המשאבה חבילת טישו והייתי מנגבת טוב טוב את החלקים מבפנים שלא ילכלך לי את התיק.

ובגלל שהחלקים נשארו בשטח ממוזג אז בלי חשש הייתי שואבת בהם שוב כעבור 3-4 שעות.

בבית הייתי מפנקת אותם בשטיפה יסודית.

לגבי אחסון של החלב, הייתי שמה בשקיות של חלב אם ואז בתוך שקית קטנה אטומה ובמקפיא של העבודה.

כמובן שהרבה מהאנשים הבינו מה זה אבל לפחות לא ראו ממש את החלב שאותי זה קצת הביך שייראו.

אני לא יודעת כמה זמן את אחרי לידה,

ובאופן כללי זה מאוד אינדבדואלי לכל אחת

אני הייתי חוששת על לא לשאוב בכלל כל השעות האלו שיגמור לי את ההנקה..

אבל שוב זה מאוד אישי ומשתנה מאחת לאחת.

וגם כמה חשוב לך ההנקה...

בהצלחה

כל המשרדים שקופים, ההצעה שלהם זה לעבור משרד לכזה צדדי יותר, אבל  זה לא באמת רלוונטי לתפקיד שלי... מהמשרד שלי עכשיו אני רואה ומרגישה את כל הצוות שלי, מעבר למשרד צדדי יפגום בקשר הזה.

מה שאני חושבת שאני אעשה זה פשוט בשאיבות אשב עם גב לדלת ולראשונה אבקש שידפקו לפני שנכנסים ומקווה שיהיה בסדר

בשבוע וחצי שנשאר לי אנסה לעשות סדר יום מבחינת הנקות כדי לנסות להרגיל להנקה בשעה קבועה ולא לקבוע ישיבה על הזמן הזה, ותכלס אני פשוט אצטרך ללמוד את זה תוך כדי תנועה...

לגבי הימים בשטח אין לי מושג מה אני הולכת לעשות... 

דבר ראשון תחליטי אם את שואבת בעבודה כדי לתת חלב לילד או שרת נותנת תמל ורק דואגת שאין גודש.

אם אופציה א-

חייב משאבת חלב דוצ טובה.

שקיות חלב

קרחום וצידנית לחלב

סינר הנקה שאת מכוסה לגמרי נוח לך בו

לובשים- חולצות מכופתרות/ שמלות הנקה זה פצצה.

את מכוסה מכל הצדדים וסינר מקדימה

אפשר לגמרי להניק עם סינר בישיבות.  תתאמני מראש מול מראה לעשות את זה אלגנטי וצנוע.

הייתי שואבת במשרד עם פנים למקום הכי מוצנע שאפשר וסינר. מאחסנת חלב בכלי אטום במקרר. (אישית אני מאחסנת גם בשקית שקופה)

תרגישי טוב במהרה💓

אני חושבת שאם הרופא מפנה בדחיפות למיון כנראה שיש סיבה

מקווה שיתברר ככלום ותוכלי לחזור לבית ❤️

תעדכני

אחותי היה לה דלקת ברחם בשלב הזה

וזה היה פשוט נס שהיא הגיע לטיפול בזמן

(אגב, היא לקחה איתה את התינוק.. לא חושבת שזה נכון מה שעשתה אבל בפועל זה מה שהיה והכל עבר בשלום) 

מעניין אותי אם במקרה כזה מאשפזים במחלקת יולדות או במחלקות אחרות.

אז כבר היה צריך אשפוז..

זה היה לפני פחות מחודש טרי ממש

הייתי במיון ואחכ באשפוז בעין כרם עם תינוק קטן

שאבתי במיון ואחכ במחלקה כשהתינוק היה אתי נתנו לי חדר לבד (צריך לבקש מראש)

ככה היו לי שירותים רק שלי, והיה מתז ומקלחת.. תנאים טובים יותר מבמחלקת יולדות..

הלוואייי

אבל מרגישה שמיון זה מקום עם מלא חיידקים וזה טעות להביא לשם תינוקת קטנה כל כך.

יתנו לך תנאים יותר טובים

בכל מקרה תבדקי עם משהו יוכל לקחת אותה הביתה במקרה הצורך

כנל אישפוז. ותשתפי בכל אופן במורכבות, תבקשי חדר נפרד ולא להתאשפז ליד מחלות זיהומיות כדי שלא תדבקי חלילה

תלכי עם התינוק, ותתעקשי שאתם לא נפרדים, זה אפשרי .

אם יש לך בעיות תתייעצי בפייסבוק בקבוצה של אפס הפרדה, הן ממש עוזרות.

חיבוק גדול, זה סיוט..

לא רוצה לפרט מחשש לאאוטינג, אבל מוזמנת בשמחה לפרטי.

מכירה היטב את הסיפור😔

מגיעה איתו ומציבה עובדה

ומבקשת חדר לבד

תפעילי שיקול דעת אם באמת יש צורך כזה או לא

זה שהוא הפנה לא אומר שזו טובתך

לכל מי שהגיבה ועודדה.

ברוך ד' שחררו אותי הביתה.

עשו א"ס ראו שהכל בסדר ויאלה הביתה.

וואו אני פשוט מאושרת!!

ברוך ה שזה עבר בטוב ולא אשפזו אותך

מזל טוב על הלידה🩷

המקומות שמוכרים

יש כמעט בכל עיר

https://armiphan.com/%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%94/

אני כמובן התקשרתי לפני ווידאתי שקיים 

כי לא רוצה שהילד ירגיש שעבר בגלל התינוק.

רוצה שהחוויות שיקשרו לתינוק יהיה רק חוויות חיוביות.

וגם את לא יודעת מתי תלדי וכמה זמן יהיה לכם להתאקלם בחדר החדש אז לא הייתי מחכה לרגע האחרון.

גם הגילאים יחסית דומים

חוץ מהלילה הראשון עבר יחסית חלק,

ישבתי לידו הרבה, וכשקם ניגשתי וחיבקתי וחיכיתי עד שירדם

הם מתלהבים להיות אחד עם השני,

וגם יחסית נרדמים מהר

אז אין לי יותר מידי טיפים...

בהצלחה!

וגם ב"ה הוא ישן טוב,

משתדלת שהגדול הולך לישון הוא לא ירעיש יותר מידיי, בינתיים לא תמיד הולך.

יושבים עם שניהם, מספרים סיפור או שרים שירים רגועים, עד ששניהם נרדמים... ואם מישהו מהם מתיישב במיטה, אז משכיבים אותו בעדינות ומזכירים שעכשיו ישנים. אם הם משתוללים אז מפסיקים את הסיפור או השיר ואומרים שנמשיך רק כשישכבו יפה.

הרי בשלב מסוים כבר אי אפשר להרדים כל ילד בנפרד, כשיש כבר ארבעה-חמישה ילדים ומעלה... אז כדאי לתרגל את זה כבר מעכשיו.

אז עדיף להרדים אותו בזמן אחר.

רק שצריך שיהיה עוד מבוגר בסביבה בשביל זה, וזה לא תמיד קיים...

הם יכולים מעולה ללמוד לישון לבד.

אומרים קש, שרים שירים, אפשר סיפור אם את בנחת.

הכח עם אור מכובה ובמיטות. ואז נשיקות יוצאים וסוגרים את הדלת. 'אמא פה, לילט'

לא צריך כלום מעבר

הם לרוב חוגגים עוד כמה דק' בחדר

אבל זה לא מפריע לי בכלל.

יש כלל שלא יוצאים מהמיטה, ואם הם רוצים לקשקש בשמחה. 

ואיזה יופי שהם גדולים ויודעים לישון יפה ביחד בחדר.

אם יהיו בעיות - אז תחזרי לקבל טיפים...

אצלנו ב"ה לא היו בעיות משמעותיות אף פעם. (אבל העברתי חדר בגיל מוקדם יותר - סביבות חצי שנה. גם כשהתינוק התורן בכה בלילה, בדרך כלל האחים שלו לא התעוררו...)

מפחדת מזה

הם מתעוררים בלילה

ובבוקר בטח יחגגו!!

ואנחנו בתקופה איומה מבחינת עומס

בהתחלה יש קצת חגיגות אבל מהר מאוד הם מתרגלים ונהנים מזה...

דווקא בבוקר אין אצלי הרבה חגיגות... וגם אם כן, מה זה משנה? זה לא כמו חגיגות בלילה. 

השאלה אבל אם הוא עייף. כי אם הם ישנים צהריים זה יכול לשבש את ההשכבה אם היא מוקדמת לו מדי והוא עדיין לא עייף

הוא בכל זאת יורד ובוכה וצועק

הוא בטוח עייף..

זה קורה גם בהרדמות צהרים וגם בהרדמות ערב ואני פשוט משתגעת! 

מה זה מנסה.

תחזיקי אותו שלא יירד מהמיטה, תתני חיבוק ותגידי שעכשיו זה הזמן לישון כי הוא עייף

הוא משתולל כי הוא עייף

לתת לו להמשיך להסתובב לא יקדם אותך לעבר היעד הנחשק

הבת שלי גם עושה לנו סרטים מדי פעם.

זה מתבטא גם בעוד דברים לר רק בשינה.

אנחנו פשוט הבנו שהיא צריכה את ה"שליטה" קצת בידיים שלה.

אז נותנים לה שתי אופציות :

אני יושבת לידך בכיסא או יוצאת והיא בוחרת

אני סוגרת את הדלת לגמרי או משאירה חצי פתוח..

להשאיר לך ספר במיטה או להחזיר למדף וכו..

הדיון הוא לא האם לישון או לא. כי זה את מחליטה ומשדרת לו את זה !

הדיון זה איך בדיוק לישון.. 

המיטת מעבר שלו אצלנו בחדר

ותודה על הטיפים, אני אנסה לתת לו בחירה

למה העברת?

יש אפשרות שיהיה בחדר משלו? 

מפאת חוסר מקום

בעזרת ה' נעבור דירה בקיץ ואז יישן עם האחים שלו

אהה יאללה בעזרת ה' אח''כ יהיה יותר קל

או שישתולל עם האחים;)

הם בעלי דופן כפולה. כך אצלי לפחות.

מעל התנור אצלי יש ארון קלאפה שאני מאחסנת בו קופסאות קורנפלקס שאף אחד לא נוגע בהם 😅 וקרקרים וביסקוויטים וכאלה

בצד שמאל שלו יש לי עוד ארון שאני שמה בו מיקסר וחד פעמי

שמן, חומץ

אצלי במטבח אותו מצב בדיוק כמו שלך וזה^ השימוש והאמת גם התבלינים שם.

אני לא חושבת שלפסטות ודברים יבשים סגורים אמורה להיות בעיה, בפרט כשזה אמור לעבור בישול. אולי דברים יבשים שעטופים בשקיות נייר (קמח, סוכר, מלח) יותר עלולים לקבל לחות אם יש יציאה של אדים ועדיף רחוק יותר. שימורים באופן אישי לא הייתי שמה כי בראש שלי עם המתכת אולי זה יותר מתחמם ועלול להזיק אבל אולי זה בכלל לא בעיה. בסוף מנות קרב הן הרבה שימורים, אז כנראה שורד חום.

מה עם אפשרות לאחסן כוסות? כלי זכוכית אחרים? אפשר לנצל את הגובה אם משתמשים באריזות הקרטון המקוריות שלהן ועורמים את זה. אולי קופסאות פלסטיק, קנקנים, אגרטלים

מגרה אחת הכי צמודה עם חד"פ ומגירה אחת עם מוצרי אפיה

בנתניה, אבל לא יודעת אם היא מקבלת דרך מכבי