זה להניק בבית ובזמן העבודה לתת תמ"ל.

אולי בהתחלה תצטרכי קצת לשאוב או לסחוט כדי שלא יהיה גודש, אבל בהמשך הגוף יודע לייצר חלב רק בשעות מסוימות.

אולי זה יגרום לזה שבימים שאת בחופש לא תוכלי להניק בשעות האלה, אבל גם יכול להיות שתצליחי.

רק כדאי לעשוץ את זה בהדרגה

בימים הקרובים תורידי כל פעם הנקה אחת בשעות שאת אמורה לעבוד בהם, ותביאי לו תמ''ל במקום.

ככה עד שתתחילי את העבודה כבר לא תצטרכי לשאוב בבוקר בכלל

תהיה תקופת הסתגלות.

אולי אפשר בהתחלה שבעלך יביא אותו באמצע היום, אפשר אולי להניק ברכב?

אם תרגישי מלאה מדי, אולי את יכולה לשאוב קצת בשירותים כדי לרוקן.

כשהפסקתי להניק בשעות הבוקר זה גרם לירידה דרסטית כללית בכמות החלב

בגיל שלושה חודשים זה לא עבד והחלב נגמר מהר מאוד.

בגיל חצי שנה כשחזרתי הצלחתי להניק רק כשהייתי בבית..

מהניסיון הזה, מאז אני מאריכה חלד עד חצי שנה.. 

כשאני שאבתי, הייתי שואבת כל ערב 300 מ''ל, ובמהלך היום בכלל לא הייתי שואבת.

אני לא זוכרת כ''כ איך עשיתי את זה...

חושבת שבמשך כמה ימים שאבתי הרבה בערב, ולא היה יוצא הרבה, ואז אחרי כמה ימים התחיל לצאת יותר בשאיבות ערב

אבל לגבי העומס מגיע לך חוקית שעת הנקה...

אז יכול להיות אפילו בשירותים.

אבל אם גם ככה את לא מתכנתת לשמור את החלב אז משוגע להמשיך לשאוב

תניקי בבית ובעבודה תמל..

לשאוב באוטו?

אני הייתי עושה את זה מלא כשלא היה מקום אחר

הייתי מביאה צידנית עם קרחונית ושומרת שם גם את החלקים של המשאבה ככה שאפשר להשתמש מהנקה להנקה כי החלב לא מתקלקל.

וכמובן כשמגיעים הביתה שטיפה רצינית של הכל

כן לימדתי את הגוף לייצר בשעות מסויימות.

הייתי מניקה נגיד ב7

ואז שואבת פעם אחת ב1-2 כמות גדולה - 200+, לפעמים גם 300. זה לוקח זמן, אבל גם ככה היתה לי הפסקה בשלב הזה של היום. מאחסנת בתוך בקבוק במקרר.

אם צריך השלמה, שאבתי בערב. 

אני אחרי הלידה הקודמת בדיוק התחלתי מקום עבודה חדש והייתי מאוד נבוכה בנושא.

ביום יומיים הראשוניים הלכתי לשאוב באוטו.

אח"כ פניתי למנהלת משאבי אנוש ושאלתי אותה אם יש לה פתרון בשבילי.

תוך כמה שעות היא הביאה לי מפתח לאיזה חדר סגור שאוכל לשאוב שם בפרטיות.

אז ממש ממליצה לנסות דרך משא"ן, אם יש לכם פונקציה כזאת בעבודה.

אם הבוס שלך זה בת אז גם אפשר לדבר איתה, לי לא היה נח לדבר עם מנהל גבר.

לגבי שטיפה של המשאבה, אני לא הייתי שוטפת. לדעתי זה ממש מגעיל ולא כ"כ מתאים לשטוף משאבה במטבח הכללי

וגם בשירותים לדעתי זה קצת לא נעים.

היה לי בתיק של המשאבה חבילת טישו והייתי מנגבת טוב טוב את החלקים מבפנים שלא ילכלך לי את התיק.

ובגלל שהחלקים נשארו בשטח ממוזג אז בלי חשש הייתי שואבת בהם שוב כעבור 3-4 שעות.

בבית הייתי מפנקת אותם בשטיפה יסודית.

לגבי אחסון של החלב, הייתי שמה בשקיות של חלב אם ואז בתוך שקית קטנה אטומה ובמקפיא של העבודה.

כמובן שהרבה מהאנשים הבינו מה זה אבל לפחות לא ראו ממש את החלב שאותי זה קצת הביך שייראו.

אני לא יודעת כמה זמן את אחרי לידה,

ובאופן כללי זה מאוד אינדבדואלי לכל אחת

אני הייתי חוששת על לא לשאוב בכלל כל השעות האלו שיגמור לי את ההנקה..

אבל שוב זה מאוד אישי ומשתנה מאחת לאחת.

וגם כמה חשוב לך ההנקה...

בהצלחה

כל המשרדים שקופים, ההצעה שלהם זה לעבור משרד לכזה צדדי יותר, אבל  זה לא באמת רלוונטי לתפקיד שלי... מהמשרד שלי עכשיו אני רואה ומרגישה את כל הצוות שלי, מעבר למשרד צדדי יפגום בקשר הזה.

מה שאני חושבת שאני אעשה זה פשוט בשאיבות אשב עם גב לדלת ולראשונה אבקש שידפקו לפני שנכנסים ומקווה שיהיה בסדר

בשבוע וחצי שנשאר לי אנסה לעשות סדר יום מבחינת הנקות כדי לנסות להרגיל להנקה בשעה קבועה ולא לקבוע ישיבה על הזמן הזה, ותכלס אני פשוט אצטרך ללמוד את זה תוך כדי תנועה...

לגבי הימים בשטח אין לי מושג מה אני הולכת לעשות... 

דבר ראשון תחליטי אם את שואבת בעבודה כדי לתת חלב לילד או שרת נותנת תמל ורק דואגת שאין גודש.

אם אופציה א-

חייב משאבת חלב דוצ טובה.

שקיות חלב

קרחום וצידנית לחלב

סינר הנקה שאת מכוסה לגמרי נוח לך בו

לובשים- חולצות מכופתרות/ שמלות הנקה זה פצצה.

את מכוסה מכל הצדדים וסינר מקדימה

אפשר לגמרי להניק עם סינר בישיבות.  תתאמני מראש מול מראה לעשות את זה אלגנטי וצנוע.

הייתי שואבת במשרד עם פנים למקום הכי מוצנע שאפשר וסינר. מאחסנת חלב בכלי אטום במקרר. (אישית אני מאחסנת גם בשקית שקופה)

זה יותר נשמע התנהלות לא תקינה שלהם.

משפחה זה עסק מורכב לפעמים,

ממש מחבקת אותך על התחושות האלו זה ממש לא פשוט להיות במקום הזה🤗

מול הגיסה לא הייתי בכלל מנסה לדבר או להגיד משהו,אלא אם כן בעלך יתפוס אותה לשיחה וידבר איתה.

מול הבעל הייתי אומרת מפורש אם אתה לא מסוגל להגן עליי ועל הילדים שאנחנו שם עם כולם אז אולי פשוט עדיף לוותר על זה.

ככה לפחות אני הייתי מגיבה(ככה אני הגבתי).

וזה היה כמובן אחרי המון שיחות איתו שיגן עלינו ושממש לא עזרו לו להבין את המקום שלו.

הילדים שלך ובעלך לא אמורים לשמוע שמדברים עלייך בצורה כזו.בטח אחרי שהגנת על הילד שלך,ואם הוא לא אמר כלום ןעשה כלום הייתי שואלת אותו איך הוא מגן על המשפחה שלו בתור ראש המשפחה.

אצלי בסופו של דבר זה גרם לזה שאנחנו פשוט לא מתראים כמעט אף פעם,וכשכן מתראים זה נהיה ממש מרוחק ומנומס,פחות מרגיש משפחה.

ודבר נוסף הילדים ממש מסתייגים עם מפגש משפחות מהצד של בעלי,וחבל זה יכל להראות אחרת.הילדים לא לנצח יישארו קטנים ומהר מאד יבינו מה קורה סביבם מי שיפגע מזה בסוף של דבר יהיה בעלך אז פשוט עדיף לשקף לו את זה.

לצעוק על ילד אחר, זה גבול אדום.

לפותחת,

אם מתאים לך, מציעה שתראי לבעלך את השרשור הזה, שיבין כמה תגובה כזו היא ממש לא לגיטמית. ואיך כל אישה לא תסכים לשתוק ולהרכין את הראש עד שהגל יעבור

חוויה לא פשוטה בכלל

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.

אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

לגבי התמיסה המוכנה, גם פעם שעברה שתיתי בלי כלום כי ככה אמרו וסבלתי ממש

והרופא טוען שמותר.. מישהי שמעה על זה?

זה יכול לעזור ממש, מצד שני לא רוצה להרוס את הבדיקה

מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..

אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע

אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה 

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש