שרשור חדש
סכרת הריון- פריקהאנונימית בהו"ל

אני בשבוע 22. סכרת הריון יחסית חריפה להריונות הקודמים.

עובדת על התזונה ככ קשההה

וזה באמת קשה!

אני לא ככ אוהבת לאכול ואם כן אז שטויות ופתאום צריך לאכול כל 3 שעות ורק אוכל מאוד מאוד מסוים שגם דורש הכנה לפני.

ואני מתאמצת על זה מאוד. בחנוכה בכל המסיבות זה בכלל היה קשוח


עכשיו חוזרת מהרופאה. היא לא נחמדה מידי ומאוד עניינית.

מסתכלת על המעקב שלי ואומרת: אני רואה שאת אוהבת מתוק, יש לנו פה עוד עבודה.

את רצינית?? חריגות באמת מינוריות והיא עוד מחמירה אז אצל רופאים אחרים לא בטוח שזה היה מוגדר חריגה.

אא מילה טובה? משהו על כל התוצאות הטובות?

לא רוצה לחזור אליה. באמת. זה קשה לי ממש

אולי זה תינוקי שאני רוצה גם הערכה על העבודה הקשה ולא מבינה שהיא רוצה לטובתי.

אבל אני חייבת גם מילים טובות, שיראו את המאמץ שלי, שיחייכו אלי.


מישהי מכירה את דר אורית ברנהולץ? איך היא מבחינה אישית?

אוף, איזה מעליב...בארץ אהבתי

את גיבורה ממש, זו באמת התמודדות קשה!

לא יודעת לעזור פרקטית עם המלצות לרופאים.

חיבוק❤️

ממש תודה♥️אנונימית בהו"ל
ממש לא תינוקי. תזונת סכרת זה חתיכת דבר קשוח.נקודה טובה

ועוד בהריון.

לא מכירה את הרופאה. את עם דיאטנית? בעייני יותר קריטי שהיא תהיה סימפטית כי היא זו שמביאה לך את התפריטים ומעירה על ההתקדמות.

מקווה שתמצאי רופאה סימפטית, אבל גם אם לא, והדיאטנית תהיה סימפטית זה גם עוזר ממש.


חיבוק! גם הייתי בסרט.

האמת שאין ליאנונימית בהו"ל

אבל בגלל שאני כבר מכירה בדיוק את התזונה והרופאה רואה מה אני אוכלת אז בגדול אני בסדר עם זה..


והאמת שהרופאה נותנת מתכונים, שואלת אם טיגנתי או אפיתי דברים. זה לא ככה בדרכ?

הרופא שלי בהריונות הקודמים היה גבר סימפטי שרק הסתכל על המספרים ולא מעבר.

סתם מעניין איך היה לך


ותודה על החיבוק♥️

לא..תמיד הייתי אצל הדיאטניתנקודה טובה

והיא זו שהדריכה אותי..דיאטנית שמתמחה בזה, כן?

הרופא רק ראה ואם זה היה חריג דייק את הדברים..


וטיגון או אפיה? וואלה נראה לי שאלה לא ככ קשורה. לבריאות וכו, כן..פחות לסכרת..מעניין.

יש בזה משהו חוסך, כן? שהרופאה היא גם עושה את זה..אבל אם היא לא סימפטית אז פחות..

גם לי זה קפץטארקו
טיגון או אפיה לא ממש קשור לסכרת...


והרופאה נשמעת גם לא סימפטית וגם לא בטוח מבינה בדקויות דווקא של סכרת 

כן. בדיוקאנונימית בהו"ל

אוף אז מה עושים?

הבנתי שאני יכולה ללכת לשרפ ולקבל החזר של 75 אחוז מהקופה

מישהי מכירה?

מעניין שהיא לא הפנתה אותך לדיאטנית.נקודה טובה
למה שלא תקבעי תור במקביל לחיפוש רופאה?
הסבר למה זה רלוונטי אפיה או טיגון🙈nik

טיגון בשמן יכול לגרום לפחמימות להתפרק לאט יותר ואז לעלות, רואים את זה על הרבה מאכלים שמנים, כמו שניצלים או פיצה, הסוכר יכול לקפוץ פתאום אחרי שעה או שעתיים .

חשוב לדעת את זה כדי לחלק את האינסולין בצורה אחרת.

עד כאן למיטב ידעתי ונסיוני 🤭

אוללה. אז טוב ששאלתי כאןאנונימית בהו"ל

כי הרופאה לא הסבירה לי את זה.

אבל אם זה מתפרק לאט יותר זה דווקא טוב, לא?

איך זה משפיע על החלוקה של האינסולין?

השומן הבריא זה טובnik

כמו טחינה ואבוקדו, גורמים לסוכר להתפרק לאט ומאוזן יותר.

השומן הלא בריא יכול לקפוץ בפיק, אצלי נניח שניצל יראה אחלה אחרי שעה ואחרי שעתיים יכול להקפיץ פתאום לערכים גבוהים.

ובאמת כמו שכתבו פה בהמשך זה גם עניין של ערך גליקמי וגם התגובה לאוכל משתנה מסוכרתי לסוכרתי.

אם תרצי שנדבר בהרחבה בפרטי- מוזמנת מאוד♥️

אני באה😍אנונימית בהו"ל
תודה יקרה!
לגבי החלוקה של האינסוליןnik

נניח שלארוחה גדולה שיש בה הרבה שומן את צריכה להזריק 4 יחידות אינסולין, מי שיש לו משאבה יכול לפצל את האינסולין כך שיקבל אחוז מסויים באותו רגע ואחוז מסויים בפריסה בתוך שעה וחצי- שעתיים. זה נועד בדיוק כדי למנוע את הקפיצות הפתאומיות.

בהזרקות ידניות אני לא יודעת איך זה עובד בדיוק, כדאי לשאול את הרופאה ולקבל הנחיה מדוייקת.

אבל בכל מקרה את כותבת שבסהכ את מאוזנת, אז אולי במקרה שלך זה מיותר.

אני סוכרתית במשרה מלאה אז ההתנהלות שלי יכולה להיות שונה מסוכרת הריון.

כן אני מכירה את זה..טארקו
אבל בדכ הגישה היא לא טיגון אלא להוסיף שומנים בריאים ומלאים לכל ארוחה כדי שהאוכל יתפרק טוב יותר....
זה גם עניין של ערך גליקמיאן אליוט

סוגי מזון מסויימים גורמים לעליית סוכר שונה בהתאם לדרך בה הוכנו.

תפ"א בתנור יעלה את הסוכר פחות מאשר צ'יפס, וצ'יפס פחות מקיגל (ויכול להיות השפעה שונה אצל אנשים שונים).

גם עגבניות טריות יעלו פחות ממבושלות


ואני מניחה שיש עוד דברים

נכון, אבל לא ממש בהכרח הייתי מחלקת את זה ככה..נקודה טובה
יותר לשומניים ולא שומניים. כי גם פיצה שאפוי או גבינה צהובה בלי אפיה זה אותו עניין שומני.


לכן להתפס לטיגון או אפיה קצת מפספס לדעתי..


אבל אולי זה רק נקרא ככה והיא לא נתנה לזה כזה הרבה משקל כמו שזה נתפס כשקוראים את זה כדוגמא יחידה

נכון... זה מה שהרגשתיאנונימית בהו"ל

שזה לא שייך בכלל. האמת שאלתי אותה אם זה משפיע על הסוכר ואם לא למה היא שואלת🙈

בקיצור כל התחושה שיש לי היא לא נעימה...

חיבוק אחותי!!!nik

כאחת באותה סירה, זה ככ מבאס שלא מעריכים את המאמץ שאת עושה.

הריון וסוכרת זה שילוב שיוצר עבודה 24/7, כל דבר קטן שנכנס לפה מצריך חישוב וגם אז לא תמיד הולך וזה ככ מתיש לפעמים!

אני מקווה שהרופאה שלך תזכור להבא שהיא לא בית משפט לענייני אכילה, ובכל מקרה אני מצדיעה לך!

ומחזקת אותך שאת אלופה!!

המסירות הזו לא מובנת מאליה וכל הכבוד לך שאת משקיעה בזה כמיטב יכולתך.

והתינוק שבפנים הכי מעריך אותך על המאמץ 🙂 בזכותך בע"ה הוא יוולד בריא.

בהצלחה יקרה!

וואי תודה נשמה!!אנונימית בהו"ל
ההודעה שלך ממש עשתה לי טוב על הלב♥️♥️
נשמע קשה ולא נעים בכללשיפור
אם אפשר אז תחליפי רופאה
ואייהכל לטובה

אצלי מה שחיזק אותי זה העידוד מהרופא כל שבוע...נתן לי כח לעוד שבוע של הקפדה.

תחליפי רופאה.

וכדאי כן ללכת לתונאית כדי לקבל שדרוג לתפריט- למשל מה לאכול לשלא דןרש כל הזמן לעבוד קשה בהכנה, איזה פינוקים כן אפשר להכניס וכו'

שכנעתן אותי שכדאי ללכת לדיאטנית- המלצות?אנונימית בהו"ל
באיזור ירושלים, אני במאוחדת


ותודה רבה לכל המגיבות!! מדהימות אתן!

הילה כהן מושלמתתכבתחילה

קיבלה אותי בטורים, אבל בדיוק כשסיימתי אמרו שהיא עוברת לסניף אחר או לקופה אחרת, לא זוכרת כבר.

תנסי לבקש אותה..

ניסיתי עכשיו..אנונימית בהו"ל

היא לא מופיעה להם במערכת🙄

איזה באסהה

פויה שהיא!דבורית
מבינה ממש את העלבון ❤️
תודה!!♥️♥️אנונימית בהו"ל
ממש לא תינוקיאביול
זה באמת קשה... לא מכירה, בהצלחה 
אמן! תודה♥️אנונימית בהו"לאחרונה
שאלה על הכפלות בטא-אשמח לעזרתכן בנות יקרותרונקיי

היי בנות אלו תוצאות בדיקות הבטא שלי(הריון ספונטני אחרי 2 הריונות כימיים):

11.12 שני 196

15.12 חמישי 1238

18.12 שני 6974


אתמול באולטרסאונד נראה שק הריון יחיד עדיין בלי חלמון.

וסת אחרונה-4.11(מחזורים ארוכים לא סדירים,יכול להיות שבייצתי מאוחר אין לי מושג)


מבינה שההכפלות גבוהות אבל הבטא עצמה לא גבוהה לשבוע 5-6 שאני אמורה להיות בו נכון?


האם יכול להיות שההכפלה מרמזת על תאומים?או שאלו ערכים גבוהים שמעידים על תאומים ולא הכפלה גבוהה?

זה החלום הכי גדול שלנו..

ההכפלה, בסדר גמור.פרח חדש

כל עוד את לא יודעת מתי בייצת

אז אל תסיקי שום מסקנות

ואף אחד גם לא יוכל להגיד לך

באיזה שבוע את באמת.

חכי עוד שבוע ואף טיפה יותר (אני יודעת כמה קשה!!, אבל אין ברירה)

ותיבדקי באולטרסאונד

ולפי מה שיראו יקבעו את גיל ההריון.

תודה לך,כלכך קשה לחכות אבלרונקיי

בעזרת אבא שבשמיים הכל יכול מאמינה שיהיה טוב.

פשוט גם הרופא הופתע מאוד מהעלייה אבל לא ידע לומר חד משמעית, הוא כן אמר שיכול להיות שיצוץ עוד שק.. ובגלל שזה החלום שלי אני מחפשת בנות שעבר הכפלה כזו גבוהה ויכולות לשתף

הכפלה נראית תקינה להריון רגילגיברת
אבל הרופא אמר שזה פי 6 הכפלה ביומיים וזה גבוהרונקיי
זה לא יומיים אבל. זה יותר.המקורית
...רונקיי

סליחה תוך 3 ימים ולא יומיים (72 שעות בדיוק) הכפלה של פי 6.3 כשהממוצע הוא פי 1.5-2

על ההכפלה הזו הרופא היה מופתע ואמר שגבוה ויכול לרמז על תאומים או הריון חוץ רחמי


ותוך 4 ימים שחלפו מבדיקה שנייה לשלישית-הכפלה של 5.6 כלומר פי 2.8 ביומיים


אז מניחה שאתן מתכוונות שההכפלה מהיום היא תקינה ולא נחשבת גבוהה


הערכים לא נראים חריגים מדיהמקורית

אבל אני חושבת שהכי טוב זה לחכות ולראות מה יהיה בבדיקה הבאה.

הייתי מחכה שבוע בסבלנות בלי עוד הכפלות האמת.

מבינה תודה לךרונקיי
בשורות טובות ❤️המקורית
חוץ רחמי ממש לאYaelLאחרונה
חוץ רחמי מתאפיין בבטא נמוכה ועליות לא תקינות כלומר פחות מפי 2. אם יותר ממכפיל זה יכול לרמז על הריון מרובה עוברים ואת זה תוכלי לגלות באולטרסאונד.
טוב,גיברת

לא דייקת בתאריכים.. ה15.12 זה יום שישי ולא חמישי.


בכל מקרה תאומים מאבחנים לפי אולטראסאונד ולא לפי רמת בטא.

בשורות טובות!

זה לא הרפלה גבוהה מאודאין כבר כח

קרה לי כמה וכמה פעמים שבהתחלה עלה אפילוצאיטי ואח''כ הוכפל ב3


במספרים גבוהים זה לא עובד לפי חוקיות מסודרת .. ולא אומר כלום גם בעיני


בכל מקרה ההכפלה תקינה לחלוטין ..כימי זה לא


שק הריון זה תקין לשלב

שק חלמון יכל להתפתח גם תוך יום יומיים

תחכי טיפה ותבדקי עוד פעם


זה קשה אבל אין מה לעשות

ובאמת מלכתחילה היה עדיף לחכות לשבוע 7 כדי לא להסתבך עם תוצאות כאלה לא ברורות של או''ס

ההכפלה נראית מצוין. וד"א תאומים יכולים להיות גםאמהלה

בשק אחד. כך שאם עדיין לא ראו שק חלמון זה אומר שנבדקת מוקדם מדי. מאד יתכן שהיה לך ביוץ מאוחר.

חכי עוד כמה ימים ועדיף אפילו שבוע ותעשי אולטרה סאונד חוזר.

בשורות טובות

ובתור אמא לתאומות שכמהה לעוד זוג-

זו באמת מתנה הכי מופלאה שאפשר לקבל

אם את רוצה- אז אני מאחלת לך מכל הלב!!!!! 

מהממת עודדת אותי כלכךרונקיי
תודה על התגובה התומכת העלית בי דמעות, אתפלל ככל יכולתי שבעז"ה יהיה תינוק/ות בריאים וזה מה שחשוב.הקדוש ברוך הוא כל יכול מה זה בשבילו לפנק אותנו בזוג נשמות טהורות?מאחלת לך בחזרה את הנס המדהים הזה!ניסים קורים למי שמאמין בהם 3> 
אמן!!! בשורות טובותאמהלה
טהרה אחרי לידה שניה.:-)
האם היה יותר בקלות ומהר מלידה ראשונה? מנסה למצוא תקווה. אולי יש חוקיות מסוימת...


והאם כשנחים פחות לוקח יותר זמן עד שנגמר הדימום/ הכתמים? 

אצלי היה אותו דבר, פחות מחודש.המקורית
וואו, שווה לך😉:-)
תודה על התגובה, 
נראה לי שיש פחות דימום עכשיושמש בשמיים
עוד לא הצלחתי לגמרי להיטהר אבל הדימום היה הרבה פחות מאסיבי אחרי הלידה הזאת לעומת הלידה הקודמת.
ילדנו קרוב? איבדתי ראש!....:-)
יש לי הרבה פחות מהתחלה, אבל לא נגמר
כן, העברנו ביחד את הציריםשמש בשמיים
אני לא יודעת מתי בדיוק ילדת אבל היינו ביחד בתשיעי אז כנראה ילדנו בטווח של כמה ימים אחת מהשניה
עכשיו בערך נזכרת, גם היית מלא זמן עם צירים, נכון?:-)

וגם איחלתי מזל טוב אני רואה🙈

מה שלומך? והנסיך?

אצלי לאהשקט הזה
לא מעודדת🙊


אבל היו לי שאריות שילייה בשני המקרים וזה גרם לדימומים וקרישי דם

אויש, איזה חוויה לא נעימה! :-)
תכנסי בבקשהטלטול1

בלידה הבאה תעמדי על זה שהשלייה תבדק היטב היטב כמה פעמים. תאמרי להם על השאריות פעמיים והסאגה של הדימומים.

אם את יולדת באפידורל הרבה פעמים במקרים כאלה כבר מוציאים ידנית. 

תודההשקט הזהאחרונה

בדקו את השיליה שתי מיילדות ושני רופאים בגלל החשש שלי. כולם אמרו שיצאה שלמה.

+ חודש וחצי אחרי הלידה הרופא אמר בא"ס שאין שאריות

+ הלכתי אחכ שוב לרופאה שהיא וטכנאית עשו לי א"ס ואמרו שרואות משהו ברחם אבל יותר בכיוון של פוליפ ולא שארית


ורק כי התעקשתי ללכת להיסטרוסקופיה גילו שארית גדולה שבכלל לא ראו בא"ס


בעז"ה כשיהיה רלוונטי אתייעץ עם רופאה שסומכת עליה מה לעשות בלידה הבאה

אצלי כןמפלצתונת
אבל גם הקלנו יותר בכתמים.. אז אולי זה קשור
גם בקודם הרב התיר והקל במה שרק אפשר:-)
אבל זה היהכמה וכמה ניסיונות ומתלבטת אם מסוגלת לזה רגשית כרגע
אצלי היה בערך אותו דברשיפור
אצלי ראיתי קשר בין מנוחה להיטהרות מוקדמתאמאשוני

והגיוני שיש קשר,

כשיש מנוחה מקפידים יותר על אוכל מזין, שתיה שינה.

כשהגוף במחסור הוא נכנס למנגנון שלא מאפשר התחדשות יעילה ולכן זה עלול לפגוע בתהליך.

תודה על התגובה!:-)
צודקת לגמרי, מקווה שמעכשיו אצליח לנוח...
רופאה אמרה לי שיש קשר בין מנוחה לסיום הדימוםחוזרת_שוב

וגם ראיתי על עצמי.

ממליצה בשבעה נקיים אם יש אפשרות (אנחנו בתקופה שקצת יותר מורכב בה כי לא תמיד הבעל בבית) לשבת/ לשכב כמה שיותר ולא להתאמץ בכלל בכלל.

אם יש אפשרות להעזר אפילו שיביאו את הגדול/ה מהמסגרת.. ממש להוריד מאמץ למינימום של להניק, לאכול ולישון.

אני הצלחתי קצת מהר יותר בשניהאמא לאוצר❤
אצלי היה אותו דבר בכל הלידותמתואמת
חוץ מאשר באחרונה, שיותר מוקדם. מניחה שזה שילוב של לידה מתקדמת וקיסרי מתקדם עם זה שיחסית באמת נחתי יותר (ותודה לקורונה, שגירשה אותי מהבית...)
אין חוקיות...אביול
פריקה חשובה- היופי שלי מול גיסתוכאן לפריקה..

אני ניק ישן פה.. פתחתי חדש בשביל הפריקה הזאת..


הרבה זמן רציתי לשתף ואין יותר טוב מאתכן, אומנם עכשיו מצב מלחמה ושום דבר לא רגיל אבל עכשיו מצאתי כוחות לשתף וגם מרגישה צורך במיוחד..


בעלי במילואים אבל חוזר די הרבה.. מאז שהתגייס מרגישה ריחוק.. לא זמין הרבה, הוא מאד מרוכז במה שעושה וגם כשחוזר הביתה הוא לא מצליח ליהיות מאה אחוז כי יש טלפונים ועניינים.. אבל זה בסדר, אני מאמינה שזה תקופה ויעבור ורק נצמח מזה.. בעזרת השם..  


חוץ מזה יש לנו זוגיות נפלאה (יחסית זוג צעיר עם 2 ילדים) הוא מפרגן המון, שמח בי וחושב באמת שאני האישה הכי טובה בשבילו..אממה, תמיד היה לו כמה דברים בחיצוניות שלי שמפריעה לו.. עם הזמן דברים עלו לאט לאט והוא אמר או רמז, לפעמים אחרי שלחצתי קצת.. מה שאפשר לשנות (למשל שערות) אני ממש משתדלת להוריד מה שאני משערת שמפריע לו אבל ניהיה לי אובססיה כזאת, שממש הוריד לי את הבטחון, וכל שערה קטנה אני בלחץ שישים לב כי אני יודעת שזה ממש מרטיע אותו.. אני גם יודעת או אולי מדמינת על עוד דברים שהוא דמיין שיהיה באישתו ולא קיבל.. וזה לאו דווקא דברים שאפשר לשנות.. יש גם דברים באופי אבל זה אנחנו משתדלים לשתף ולעבוד ולהתקדם וגם לו יש דברים שמפריעים לי וחכל אחד אז זה יותר בקטנה.. אבל הקטע של החיצוניות ממש לא מצליחה לשמוח בעצמי וחושבת כל הזמן שהוא משווה אותי לאחרות, במיוחד לגיסתו (אישתו של אחיו) שבדמיון שלי היא בדיוק מה שחיפש, ויש בה דברים שהוא היה רוצה שיהיו בי והיא ממש ממש לא שעירה שזה הנקודה המרכזית אצלנו... בקיצור כל פעם שאנחנו איתה אני מרגישה שהוא מסתכל עליה, אולי קצת מקנא באחיי שאיתשו כזאת.. אני לא יכולה להסביר לכם את התחושה הנוראית והמחלישה שזה עושה לי.. אני בסיפור הזה כבר תקופה אבל זה קצת התחלש אולי בגלל המלחמה לא נפגשנו הרבה זמן וחיזקתי את הצד שבי אבל היום שוב יצא לנו לדבר על זה וזה שוב החליש אותי ממש.. יצאנו לבוקר כיף כי השתחרר וזה פשוט הרס לי את כל הבוקא, היתי צריכה לעצור את הדמעות.. במיוחד לקראת שבת שאנחנו הולכים ליהיות עם אח שלו והגיסה בשבת.. וזה עוד יותר קשה לי כי אני יודעת שזה יפריע לי.. סתם ככה היתי רגועה לגבי שבת כי זה התחיל להרגע אבל אחרי שדיברנו על זה ואני שוב קולטת כמה זה מפריע לו, הוא חמוד, מנסה ליהיות עדין אבל גם כן מבינה שזה ממש אפילו מגעיל אותו.. אבל הוא מצליח לאהוב אותי עם זה ופשוט מחכה שאוריד וכו...זה תחושה ממש לא נעימה.. ניסיתי להסביר לו שבאלי שיאב אותי עם החסרונות ולא יחכה ש.. אני ממש משתדלת לעשות מה שיכולה לפי כוחות הנפש שלי אבל זה עדין לא מספיק.. ואז זה גם מתווסף לדברים באופי שלי או בכשרונות (שאין לי ויש לגיסה) שאני מרגישה ממש לא אהובה כמו שאני והיה רוצה אישה כמו גיסתו.. אני יודעת שיש בי דברים שאין בה והוא שמח בהם, ובכללי שמח בי מאד אבל לא מצליחה לקבל ולשמוח בזה שיש דברים שלא.. אוסיף שאנחנו אסורים אז זה עוד יותר קשה כי מכח המציאות יש פחות קרבה ופחוץ מחמיא לי וכו(כן בדרכ מחמיא לי אם אני ניראת יפה בעיניו אבל הרבה פחות כשאסורים ופחות מרגישה את האהבה שלו ובשבת עם הגיסה זה מקשה כי מרגישה שהוא אוהב אותה כי מתיחס אליה וצוחק איתה.. ווניראלי שהבנצן את הסיטואציה..


תודה למי שקראה עד כאן.. מעריכה ממש..


אשמח אם למישהי יש עצה, חיזוק או כל דבר.. כרגע מרגישה שבורה, אין כח לכלום, באלי לשמוח בחנוכה ואיתו אבל לא מצליחה, עד שסוף סוף הסיפור הזה טיפה נרגע זה צף שוב, אין לי כח להמשיך ללכת לטיפולים, או לכתוב על זה או כל דבר ובטוח שלא לשתף אותו.. לא רוצה שיבין שזה ככ קשה לי.. פעם שניסיתי זה לא היה טוב כי התחיל להחמיא לי יותר מידי והרגישש לי לא אמיתי בשום צורה.. יודעת שאחרי שאהוב את עצמי לגמרי ולא אשנא את השערות שלי או כל דבר זה יהה קצת יותר קל אבל ממש קשה.. כרגע כועסת על ה'שעשה אותי בצורה שמפריע לו, אמרתי לבעלי שאני מתבאסת בשבילו שלא קיבל את אשת חלומותיו.. וגם מתבאסת בשבילי וקשה לי מול ה'שסידר את זה ככה...


תודה לכולן.. כבר מרגישה טיפה יותר טוב אחרי הפריקה הזאת..


המשך חנוכה שמח לכולן!!! 


איזה כיף!מקרמה
ונמשים זה מהמם!!!!
לקראת לידה שניה, מה צריך לקנות?אנונימית בהו"ל
אותו המין אז בגדים להתחלה לא צריך. אבל מהמסביב, מה כן צריך? 
תלוי מה יש לך...אביול
בקבוקים ומוצצים אם צ. אם שמרת הכל לא צריך עוד כלוםהמקורית

אני שמרתי מבן לבת

עגלה וטיולון

סלקל

משטח החתלה

שידת החתלה

עריסה, לול. הם היו צפופים אז הבאתי עוד מיטת תינוק

בגדים ניובורן

חיתולי בד אבל קיבלתי עוד

צעצועים כמובן לא היה מה לחדש מה יותר מדי

ולא נותן לערוךהמקורית
אז השתמשתי בצבעים נייטרליים ולכן..
תעברי על רשימות הציוד שיש באינטרנטבאורות

תראי מה יש לך ומה צריך חידוש. כמו שכתבו לך, בדרכ בקבוקים מוצצים וכד'. גם דברים להנקה אם רלוונטי, וללידה כמובן.

אם את צריכה ללדת עכשיו תבדקי שיש לך ביגוד לחורף מספיק.

שמפו תינוקות, אלכוהול וצמר גפן להתחלה. משחת החתלה עדינה. 

כמעט כלוםתוהה לעצמי

בעיקר לשים לב אם יש דברים שהגדול עדיין משתמש בהם כמו עגלה, שמיכות וכו..

וצריך דברים מתכלים וכאלו שמחליפים כמו בקבוקים, מוצצים, טיטולים, מגבונים וכו.

חשבתי על כיסא לאוטו, עגלה זאת באמת שאלהאנונימית בהו"ל
אבל חוצמזה יש לי הכללל מהגדולה 
איזה כיףאופק המדבראחרונה
תקני לעצמך כמה בגדים נוחים ויפים, ופינוקים ואת מסודרת🤩
שאלה אינטימית..עצובהה

הרבה זמן שמציק לי מאוד.. רוצה למצוא פתרונות.. 

 

מבחינת רגש, כשהתחתנתי עם בעלי, היה רגש. לא יותר מידי. היה לי נעים איתו בפגישות.. היה לי כיף.. ממ.. כן התרגשתי לראות אותו.. 

אבל מבחינת משיכה- נמשכתי. אבל היו בחורים שנמשכתי יותר. 

בעלי מבחינה חיצונית הוא אחלה, אבל לא הסוג שמושך אותי. הוא לא מכוער או משהו.. ב"ה.. אבל משהו חיצונית לא מושך. 

מאוד קשה לי בקיום היחסים. מאוד. 

לא יודעת מה לעשות. 

יכולה לספור לכן ביד אחת את מס' הפעמים הקיימנו יחסים בחודשים האחרונים וישאר לי עודף. 

 

אז קודם כל- המשיכה. בעיה ממש. 

דבר שני- כאבים עזים בקיום היחסים (בזמן החדירה עד הגמירה.. סליחה על התיאורים, מקווה שזה בסדר..) 

דבר שלישי- יש לא להימשך חיצונית אבל בזמן שאנחנו ביחד כל הפעולות אמורות לגרום להתחממות.. אז הפעולות- במקום לגרות אותי מעצבנות אותי. ובאלי להעיף אותו ממני. מעדיפה לבד. 

הצורה שבה הוא מדבר, נוגע.. מעצבן אותי. גורמות לי הפוך מהנאה/משיכה/התגרות. זה גורם לי להיות ממש פאסיבית כשאנחנו יחד (יש לי גם כאבי גב תחתון עזים בעקבות סימפוליוזיס) .. וזה לא כיף בעליל. לא לי ולא לו. 

ניסיתי הרבה פעמים להגיד לו בעדינות מה אני אוהבת, מה אני צריכה ממנו.. הוא כאילו שוכח/לא מבין-תמים כזה.. 

 

ממש ממש אין לי חשק, 

לא מבחינת משיכה ולא מבחינה גופנית עם הכאבים. 

 

הוא לא מבין למה אני לא רוצה אותו- אז אני תולה את זה רק בכאבים שכואב לי וזהו. 

 

עוד נקודות שחשוב לציין, 

-אני בהריון. אבל זה לא משנה, כי גם במצב רגיל זה ככה, פשוט בהריון זה מתעצם- הכאבים החוסר רצון.. 

-מניחה שזה מאוד משפיע- יצא לי לצערי הרב לראות כל מיני סרטונים לא צנועים בעליל וזה מגביר לי את הגירוי, כלומר, לא מספיק לי גירוי רגיל של נשיקות וכו'.. אני צריכה הרבה יותר מזה.. זה גם יותר לי סוג של השוואה או משהו כזה.. 

 

כואב לי מאוד, הוא מאוד רוצה אותי ואני לא. 

אני רוצה לרצות אותו. הוא בעל מושלם.. ואני רוצה שיהיה לנו טוב בעניין הזה.. 

מתפללת על זה הרבה, ולא רואה שינוי.. 

 

אשמח לעצות ועזרה.. 

 

 

 

 

ללכת לבדוק את הסיבה לכאבים!!!זוית חדשה

לא מקיימים יחסים אם כואב

זה רק מעצים את הדחיה מהבעל

למי פונים?עצובהה

כל פעם שאני אצל רופאת נשים אני שואלת- ולא מקבלת ממש מענה..

פעם אחת היא אמרה לי לשלול דלקת שתן- אז היא נתנה הפניה, יצא שלילי ואחרי זה- אין להשיג אותן.. היא לא התקשרה בשביל לתת לי מענה על הכאב.

פעם אחת אמרה לי רופאה לפנות לסקסולוגית אבל מצאתי במכבי אחת כזו- רק בצפון או בדרום..

 

אחת אמרה לי- את בהריון.. ואם כואב לך אז פשוט להימנע.. איזו מן תשובה זו?? 

 

בקיצור רופאות נשים מייאשות. 

 

קודם כל היא צודקתהמקורית

ם יש כאבים לא מקיימים יחסים

דבר שני, את צריכה בדיקה אצל פיזיו רצפת אדם שמבינה בזה או אצל רופאה שמבינה בזה (עדיף)

לא כל רופאת נשים יודעת לתת מענה לדבר הזה

מחזקת אותך לפנות לטיפול שייטיב לך 

רק לגבי הרופאת נשים בבקשה תקראישירה_11

הן לא מבינות בזה כלום, רובן המכריע לפחות, מקסימום יגידו לך שאין לך חשק ובגלל זה זה כואב לך ויגרמו לך להרגיש עוד יותר דפוקה

אחינועם לב שגיא בבקשה

רוב הרופאות הנשים הרגילות לא מבינות בזהזוית חדשה

רשימת רופאות נשים מומחיות בוולוודיניה | ארגון שלמה - הארגון הישראלי לוולוודיניה

תסתכלי בקישור פה, זה רשימה של רופאות שמתמחות בזה. אם הקישור לא עובד לך תכתבי בגוגל "שלמה רשימת רופאות".


בבקשה בבקשה תפני לזה, ממני שרק אחרי כאבים של שנתיים וחצי אובחנה.

סקסולוג לא נמצא בסל הבריאותמקקה

נכון ללפני כמה שנים בזמני

היה לי שוק עצום אבל ככה זה

תמצאי מישהי טובה בפרטי ותלכי, זה שווה את הכסף

ודר אחינועם לב שגיא, מטפלת גם בהריון

היום זה כבר כן נמצא.לא מחוברת
עברתי לא מזמן על כל ההטבות של הקופות חולים.. 
יש דרך לטפל בזהאמאשוני

יש קורסים/ יועצות ויש טיפול סקסולוגי אמיתי כמו כל שירות רפואה אחר.

אז תדעי שיש דרך לתקן.


אבל יש נקודות שצריך לטפל בהן בשלב הראשון:


1. כאבים- אם כואב לך, הגוף זוכר את כל ההקשר כדבר לא נעים ולכן יהיה קשה ליצור מרחב אינטימי פתוח ומזמין בכזאת סיטואציה.


2. מיקוד ונאמנות מוחלטת במטרה. מה שהיה היה. אפשר לשלוט על המחשבות שלוקחות אותך החוצה. גם בהקשר שאת אומרת "היו בחורים שנמשכתי אליהם יותר". זה משפט שמקרב אותך לפתרון? יש לו יתרון כלשהו? מה המשמעות של להחזיק אמירה כזאת בראש מבחינתך?

אם את רוצה להצליח עם בעלך תשחררי תפיסות כובלות. זה בכלל לא משנה ולא פרמטר. יש את בעלך והמטרה שלך היא לעורר את ההימשכות אליו. זה בכלל לא משנה מה יש או אין או היה מחוץ לקשר שלכם.


ודבר שני שאת מודעת אליו, זה סף הגירוי שלך. זאת עבודה עם עצמך. אם את יודעת שהתנהגות מסויימת שלך מרחיקה אותך מהמטרה, אז זאת עבודה אישית שלך לא להזין ולשלוט בהתנהגות הזאת.


אם תטפלי בשתי הנקודות האלו תוכלו להתקדם לטיפול, הדרכה ולמידה ליצור את המדינה ביניכם בעזרת אנשי מקצוע.

לפי מה שהבנתינביעה
סקסולוג זה כמו פסיכולוג במיניות... תכלס זה גם לא הכי מעולה שיש. דיבורים דיבורים
לפי מה שהפותחת אומרתהמקורית

יש טעם  לדעתי.

בעלה לא קשוב לה ככ. דרוש פה שיח של מטפל מיני לדעתי, עם שניהם

נשמע ככ מאתגר💗באורות

האמת, לא חושבת שזה משהו שאפשר לפתור פה בפורום. גם עצות חכמות ביותר לא יגיעו לשורש.

צריך לדעתי טיפול מיני, אפשר בהתחלה אישי שלך ואז זוגי. יש את יסכה ויונתן שומר ששמעתי עליהם המון המלצות, לא התנסיתי אישית. יעוץ אישי / זוגי / מיני - כלים שלובים - מרכז להתפתחות אישית וזוגית


לגבי הכאבים, זה משהו שחייבים לפתור. ממליצה על הרופאות שמומחות בכאב- ראשונה היא אחינעם לב שגיא ויש לה רשימת רופאות שהיא לימדה וגם כן מומלצות מאוד.

בנוסף אני ממליצה לקבוע תור לפזיו רצפת אגן, היא תוכל אולי לעזור ולייעץ גם על הכאבים של הסמפיו. 

לגבי הכאבים - ללכת לרופאה שמתמחה בזה.שמן קוקוס
ממליצה על ד"ר חנה ספיר
לגבי רופאות שמבינות/או שלא...ציפצופית

מבינה ממש את התסכול. ממש!!


על אחינעם לב שגיא שמעתי המון בעיקר פה בפורום, לא יצא לי להכיר אישית.

אני הייתי אצל אושרת ברט - נעימה ממש ממש! נסעתי מעל שעה אבל היה שווה.


אז מצטרפת להמלצות לטפל בכאבים.

למרות שזה לא פתרון מושלם ובטח לא לכל מה שתיארת- אבל אולי בתור התחלה זה יכול להקל!

(רק אומרת שזה שאת בהריון יכול להיות באמת מאתגר למצוא את הסיבה, לי רק אחרי הלידה היא עזרה)

אני חושבתחדשה_פה

שיש פה סוג של גלגל

חוסר משיכה מאוד משפיע על יובש באיזור, יובש יכול לגרום לכאבים, כאבים מעלים פחד ומורידים את המשיכה

אבל את מתארת קצת מעבר לזה, אז כן הייתי כמובן מטפלת בדברים הפיזיים וגם הולכת להתייעץ איך אפשר לעזור למשיכה, אולי מישהי כמו אפרת צור.

חסר פה גם קצת פרטים כמו כמה זמן אתם נשואים, האם ככה היה מההתחלה וכו.

מסכימה שלא נראה לי שזה משהו שאפשר לעזור דרך פורום...

המון בהצלחה ותהיי חזקה.. 

 

מסכימה איתך, משיכה מאוד מושפעת מכאביםמיקי מאוס

אם מיניות מתקשרת לכאב אז ברור שהגוף לא ירצה את זה. הדבר הראשון הוא לטפל בזה

גם רפואית אם יש צורך

אבל בעיקר טיפול מיני


תצטרכו לבנות יחד מעגל הפוך שבו את חווה הנאה במיניות ובלי כאבים. ומשם המשיכה בעז"ה תצמח

אהובהרק רגע קט

דבר ראשון - ללכת לרופאה מומחית למחלות פות ועריה.

רופאי נשים רגילים לא באמת מבינים בתופעות האלה, וזה באמת מתסכל.

דבר שני, בגלל שנשמע ממה שכתבת שיש עוד מורכבויות מסביב, אני ממליצה מאוד להגיע למרכז רותם. זה מרכז לטיפול מיני, יש סניפים בירושלים ובתל אביב. הם עורכים פגישת היכרות, ואז ממליצים על המשך טיפול (שיכול להיות בכיוון אחד או שילוב של כמה טיפולים, נגיד טיפול רגשי ופיזיותרפיה). אפשר גם להיבדק דרכם אצל ד"ר מיכל לוריא שהיא מקסימה ונהדרת.

שולחת חיבוק וכוחות.


ומוסיפה כאן לידיעת החברות. בקרוב אני מתחילה להתנדב בארגון 'שלמה' - לנשים שמתמודדות עם תסמונות כאב בפות ובנרתיק. אז אתן מוזמנות לפנות אלי גם כאן ואשתדל לעזור.

ההצעה שלך מקסימהטארקו

אבל חשוב לי לכתוב בכל זאת- בנות, שימו לב לפניות באישי, במיוחד בתחומים כאלה אבל לא רק.

אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות מי נמצא מאחורי המסך ומה הכוונות שלו...


רק רגע קט- זה כמובן גם מופנה אלייך שתהיי זהירה עם מי שפונה אלייך...

תודה על התזכורתרק רגע קט
שמחה ממש לשמוע שיש ארגון כזהמקקה

זה חדש?

כשאני נזקקתי לעזרה עם זה הייתי ככ בודדה. וגם התמודדנו עם קושי כלכלי כי זה עלה מלא מלא כסף...

עצוב לשמוע על מה שעברתרק רגע קטאחרונה
היי אהובה ,עוד אחת!

לא פירטת כלום על הקשר הזוגי בינכם - יכול להיות שכל המשיכה והרצון להיות ביחד קשור לזה..


לגבי יחסי אישות.. לנסות לחשוב עם עצמך מה את אוהבת, מה נעים לך , ומה פחות ולעשות איזה תיאום ציפיות בערב רגוע כשאתם במקום להכיל ולדבר..

תנסי לחשוב מה את כן אוהבת בו, באופי שלו בנראות שלו שמושך אותך וכשאת באקט עצמו לחשוב ספציפית על זה ולא על הדברים שאת פחות אוהבת.


לגבי הכאבים - ובעיני זה ממש בסיסי לקיום היחסים כי הגוף זוכר. ואם לגוף כואב אז ברור שאוטומטית הוא ידחה את הסיטואציה..

תנסי ללכת ליועצת מינית. למישהי שמתמחה בכאב ביחסים. הן נפגשות עם המון כמוך ויודעות לכוון ..


תשמעי, בסוף תמיד יש יותר חתיכים מהבעלים שלנו, יותר שריריים, יותר ויותר..

ברגע שאנחנו נשלים עם ההבנה שמי שבחרנו בו אז הוא הכי נכון ומדוייק לנו.. להזכיר לעצמנו שאני אוהבת אותו בגלל כל המכלול ולא אם יש או אין משהו מסויים אז הכל משתנה, זה מרגיע את הנפש שמחפשת כל הזמן החוצה.

הוא הכי אוהב אותך, הוא הכי דואג לך, הוא הכי רוצה בטובתך, הוא מעריך אותך, איתו הקמת בית.

את הכי יפה בעיניו. את יוצרת איתו עולם.

תעצימי את האהבה שלך אליו וגם המשיכה תתעצם.


בהצלחה יקרה!  

רק משהו קטן וחשוב ממש!!אוהבת את השבת

בבקשה תיזהרי מפניות בפרטי..

כבר היו מקרים בפורום שאנשים רעים ניצלו את הפלטפורמה המדהימה הזו לנסות להטריד, להציק ועוד הרבה יותר גרוע..


מדהים לשמוע שאת חושבת שהוא מושלם ואת מתפללת על זה הרבה,

אז זה באמת קשה עכשיו

וטוב שאת כותבת וחושבת איך לטפל

אבל בע"ה בסוף תגדלו מזה מאוד!!!

שימי לב, הודעה חשובה מאוד!רבה אמונתך!
מוסיפה עוד אפשרותבארץ אהבתי

כתבו לך הרבה כיוונים מצויינים למי ולאן כדאי לפנות.

אבל לפעמים מרוב תשובות מתבלבלים ולא יודעים מאיפה להתחיל.

אז אם את מרגישה שאת צריכה עזרה ההכוונה, יש בקו של מכון פוע"ה מענה נשי בשעות הערב (20:00-22:00), על ידי נשות מקצוע מתחום הטיפול שעברו הכשרה במכון פוע"ה בתחום האישות, שיכולות לעזור ולכוון וגם להפנות לאנשי מקצוע מתאימים.

02-651-5050

רוצה להעלות נקודה חשובהאני10

רואה שהרבה עצות כתבו לך לחשוב מה עושה לך טוב ומה יקרב ביניכם.

מנסיון רע במצב ממש דומה לשלך - ממש ממש לא כדאי לפתור את הפן הזוגי והנפשי לפני הצד הרפואי.

אני עשיתי את זה בהמלצת הרופא (שחשב שהכאב פסיכולוגי) וזה עשה עוד יותר גרוע לזוגיות כי הכאב היה קשה מנשוא וגרם לי לא לרצות להתקרב בכלל. איך שהתקרבו הימים המותרים היה נהיה לי רע בנפש.


קודם תפתרי את הבעיה הפיזית, בשביל זה ממש ממליצה לפנות לאחינועם לב שגיא, למרות המחיר ולמרות התורים. הייתי אצל כמה רופאים ורופאות אחרים ואף אחד לא חשב בכלל על הכיוון של הבעיה האמיתית.


אחרי שהבעיה הפיזית תיפתר, תטפלו בנפשי ובזוגי.


ובתור מישהי שהיתה שם עמוק בבור של היאוש מהמצב הזה אני אומרת לך אל תתיאשי, אפשר לצאת משם ולהיות ביחד בטוב..


בהצלחה ❤

סקירת מערכות... עד כמה לדעתכן כדאי ללכת לפרטי?באורות
עד היום בהריונות קודמים הלכתי לסריקות אצל רופא פרטי מומחה. העלות גבוהה מאוד (2600 שח) אמנם יש החזרים אבל הם חלקיים. עכשיו עברנו דירה ולא רלוונטי ללכת אליו ספציפית. אני תוהה עד כמה זה משמעותי ועד כמה יש הבדל בין ללכת לרופא פרטי או ללכת לרופא דרך הקופה. למישהי יש תובנות?
בהריון הראשון שלי קראתי באיזה ספר הכנה ללידהנועה נועה

שפעם באמת היה הבדל משמעותי בין הקופה לפרטי, והיום ההבדלים זניחים.

אני אישית גרה בפריפריה ויש כאן דרך כללית רופא סופר סופר מומחה בתחום, שנשים משלמות אליו אלפי שקלים לסקירה מוקדמת או אם הן מקופות אחרות. ואני קובעת אליו תור בקופה כבר כשאני בשבוע 8 בערך, ומגיעה אליו לסקירה מאוחרת בעלות של 30 ומשהו שקלים בטוחה שבמרכז יש אפילו יותר אופציות 

SOS אמא במצוקה!!פיצולשאלה

אני לא יודעת להיות אמא.

יש לי 2 ילדים בני שנתיים ושנה שאני מרגישה שאני לא יודעת לחנך אותם.

כל הצהרים עסוקה בלהגיד להם לא ולא ולא עד שהולכים לישון

(לא להרביץ! לא שופכים אוכל על הרצפה! לא נושכים! לא מקשקשים על הקיר! אמא לא מרימה עכשיו! אני לא מסכימה שוקולד! לא לקחת לה/לו את המשחק! לא לקחת עוד פרי! לא לדחוף! לא לרכב עליו! וכו וכו(

עד שבסוף שאני מאבדת את זה ומוצאת את עצמי צורחת על ילדים בני שנה ושנתיים

!!

מרגישה חסרת אונים מולם

לא רוצה שככה יראה הצהרים שלי ומה שקורה בגדול זה-

מרביצים אחד לשני, דוחפים, מתעצבנים אז זרוקים אוכל/ משחקים/ כל דבר שהם רואים

, רוצים כל היום להיות על הידיים- ורבים אחד עם השני על זה, רוצים לאכול רק שטויות ולוקחים מהארונות מה שבא להם.

זה כל הצהרים ואני ברקע משתגעת


עכשיו פשוט שמתי אותם במיטות מרוב שאני כבר לא מסוגלץ יותר


מכירות קורס/ משהי שמעבירה שיעורים על חינוך ילדים בגיל הקטן?

אפלו דברים הכי יקרים שיש כי זה הגיע למצב לא נורמלי.

נשמע קלאסי להנחיית הוריםכבתחילה

מציעה לך לא להתפתות לשיטות כמו שפר ודומיו לפני שאת קוראת ומבינה לעומק את הרעיון שלהם.

כי יכול להיווצר נזק יותר מתועלת.


אני במקומך הייתי שומעת פודקאסטים בנושאי חינוך ואם מתחברת לשיטה מסויימת- מחפשת מטפלת/מנחה בשיטה הזאת.


בהצלחה!

דבר ראשון זה באמת גילאים מאתגריםפיצישלי

תעסוקה מסביב לשעון מאד עוזר

וגם לכי תתאווררי בעצמך מידי פעם זה נותן כח

פחות מכירה קורסיםכתבתנו

אבל מענה לsos אולי יהיה לך בזה.

1. לא להיבהל שהם בודקים אותך. זה הגיל (במיוחד בן השנתיים אבל גם גיל שנה הוא קשוח מצד זה שכל היום שופכים ולא אוספים וכו'). לי, כשאני זוכרת שזה שלב התפתחותי נורמלי ובריא, זה עוזר לזכור להתייחס לזה יותר בשוויון נפש. כמו שלא אתחיל לצרוח על תינוק בן חודש למה אתה בוכה עכשיו כי זה לא הדרך שבה הוא יבין. הם צריכים שתגידי מה כן ומה לא

2. וכאן מגיע החלק החשוב- להגיד מה כן!! זה משנה חיים. אתה רוצה עכשיו לצבוע בטושים? בא אני אביא לך דף לצייר עליו. אתה רוצה לשחק? בא נאסוף מה שכבר מפוזר (בעיקר את, זה דורש הרבה אימון ועקשנות כדי שהוא יאסוף בעצמו בלאגן שלו, אז גם מזה לא להשתגע). אתה רוצה עוד פרי? כבר אכלנו עכשיו, צריך הפסקה, מחר או עוד שעתיים או מה שכן- תגידי. על נשיכות אני "לא סולחת" אפילו שזה גם שלב, כי זה אסור תמיד ולכולם. מרחיקה למקום אחר או שואלת מה זה? יש לנו פה כלבים? הכלבים נושכים. אתה רוצה ללכת לגור עם הכלבים?...

הרעיון הוא לתת את האפציה של ה-כן. מה שאי אפשר- להסביר שאי אפשר עכשיו (להסביר עוזר מאוד, הם מבינים את זה) ולתת אופציה או כמה של מה שכן אפשר. זה לא שזה מוריד את הצורך למנוע ולהציב גבולות, אבל זה מעביר את הדיון לדברים שאפשר לעשות ועוקף הרבה קרבות מיותרים.

ומקוה שמכירות את התחום יתנו לך פה רעיונות להנחיית הורים. בהצלחה!

תודה על התגובותפיצולשאלה

מגיבה כאן לכולן-

הגדול שובב על ואני חסרת כוחות מולו

רק עכשיו שמתי אותו במיטה

שומעת צרחות

חוזרת רואה שהוא יצא מהמיטה נכמס ללול של הקטנה ויושב עליה בהתלהבות

"אמא הנה כלבלבי"


איך אפשר ללמוד על שיטות שונות?

אני מכירה רק שפר ופחות מתחברת..

גם אני לא אהבתי שפר..שוב חוזר הניגון
תנסי גישת ההיקשרות, יש מצב שיתאים לך יותר..
שפר נשמעת לא טובאחת פשוטה

זה קצת כמו יהדות, מבחוץ יכולה להרתיע וגם כשלומדים בשטחיות יש הרבה דברים תמוהים.

אבל כשלומדים לעומק לעומק מתגלה עולם מדהים

רק מאזנת בשבילךהמקורית

אצלי בגילאים האלה וגם אחרי לא קרה שאחד מהם או שניהם לא יוצאים מהמיטה אם אני לא משגיחה עד שישנים. אז לשים לב גם שהציפיות שלך מותאמות לגיל שלהם.

^^ גם בגילאים יותר גדוליםנק - ניק
ממש מתסכל!!שוב חוזר הניגון

קודם כל קצת חמלה כלפי עצמך..

הגילאים האלו מאתגרים מאד. יש להם כבר יכולות אבל לא מספיק שכל כדי להתארגן נכון על ההתנהגות והסביבה.

הקור והחושך המוקדם מביאים אותך מן הסתם לשעות ארוכות בבית איתם...

יתכן שאין לך מודל נכון של הורות ותקשורת עם ילדים.

יתכן שאת בתקופה בחודש או בחיים של הורמונים שמקשים עלייך להגיב בסבלנות למצבים.

וזה שהמצב מפריע לך- מראה כמה שאת מודעת, וגם נכונה לקבל כלים ואפילו להשקיע משאבים לשם כך.

מהממת!


הייתי במקום שלך. במקרה נחשפתי לפרסום על קורס עם מנחת הורים בגישה היקשרותית ונרשמתי.

התהליך היה ארוך ויקר אבל רכשתי ארגז כלים מתנה לכל החיים והרווחתי המון כאמא שיכולה להתמודד בצורה טובה עם אתגרי הגידול והחינוך.

ממלצצה לך בחום. חפשי באזורך.

הזמן הכי טוב ללמוד זה עכשיו, כשיש לך "עבודה מעשית" תוך כדי ומצד שני הם עדיין צעירים וגם את נכונה להתפתח.

תצליחי! ובינתיים תגידי לעצמך מילה טובה, את ראויה לה!

כמה הצעותפליונקה

ליזום תעסוקה. נגיד משחק לבת שנתיים בשולחן, לבן שנה ברצפה.

דברים שאת לא מרשה לאחסן בארונות גבוהים , אם יש דלת למטבח, אז בכלל אפשר לנעול חלק מהזמן.

להציע אוכל שאת מרשה לפני שהם ביקשו.

לא לרדוף אחרי סדר בזמן שאתם משחקים ( רק אם מתאים לך). את יכולה לבחור לתת רק משחק אחד לשחק ולא להביא משהו אחר עד שאוספים, כך יש יותר סדר. או להפך לפתוח כמה משחקים והם יהיו עסוקים יותר, אבל יותר בלגן.

ציפיות ריאליות , בני שנה עדיין לא יודעים להתאפק ולא לקחת או לא לזרוק. בני שנתיים כן יודעים אבל לא כשהם עייפים או עצבניים.

..פיצולשאלה

אני תמדי יוזמת תעסוקה- כל יום! או יצירה או משחקים או בריכה או כל דבר אחר

זה מעניין אולי לעשר דקות במקרה הטוב ואז הכי כיף זה לזרוק את המשחק על הקיר/ רצפה

לקשקש בכל מקום/ להוציא את המים מהמקלחת/ לפתוח ברז ולהשפריץ/ לפתוח ארונות ולשבור וכו

בן השנתיים מגיע לארונות הגבוהים- לוקל כיסא מטפז על השיש וכו כנל יודע לפתוח את המקרר והמקפיא

כל סוגי הסוגרים ששמנו לא עבדו ליותר מיומיים- הוא למד איך לפתוח או ניסה לפתוח ככ חזק שזה נשבר..


בת השנה כל הזמן רוצה ידיים ואז גם בן השנתיים והם מושכים אחד לשני בבגדים/ שערות/ רגלים וידיים כדי לתפוס מקום על אמא

אז הדבר היחיד שאני מצפה ממנה זה לקבל את זה שאמא לא כל היום יכולה להחזיק אותה על הידיים בעמידה.


אוכל- תמיד אני מציעה ויש זמין

הם רוצים מה שאין

אוף סליחה שיצא אולי תוקפניפיצולשאלה

אני ממש בדמעות

חסרת אונים מולם


תודה שאת מנסה לעזור

פשוט אכשהו כל הדברים לא עובדים עליהם

לא נוראפליונקה

אבל למה לא לשחק במשהו יותר פשוט והגיוני לגיל? מכוניות , קוביות , לגו גדול, משחק דימיון , את אמא מכונית והוא מכונית קטנה ואתם צריכים לבנות לכם בית , משהו כזה. גם אצלי אמבטיה ארוכה תמיד נגמרת בשלוליות בגיל הזה אז לא אוהבת את זה. יצירה זה מעייף ומשעמם.

הם ישנים צהריים ? לפעמים ילדים משתוללים מעייפות...

וגם מותר להם לבכות, אם את לא מרשה משהו אז את לא מרשה גם אם יבכו שעתיים.

הם במסגרות?המקורית
כן.פיצולשאלה
עד 14
מציעה לתת להם להוציא אנרגיות בפארקהמקורית

אחרי הגן עם מים ופירות. בחוץ זה שונה מאשר בבית..

וכן, זה גיל שובב.

אצלי גם היו מטרללים

. מה שכן -  זה אופייני שהוא יעלה לארונות וכו', אבל אני שמתי לב שכל עוד אני איתם ממש ולא מורידה את העינים, הם פחות מעיזים. כי זה עניין של תשומת לב ממה שאני חוויתי ולא רק פורקן אנרגיות. והשובבות היא ברגע של חוסר שימת לב. שזה יש לכולן כמובן ולא ניתן למנוע לגמרי


יש אפשרות למנעול בשירותים?

את אומרת 'אסור' בצורה אסרטיבית ולא רק מורידה מהארון?  כי זה גם בחינה של גבולות. וסבלתי מזה הרבה..

וגם - אם שניהם רוצים לשבת עלייך, אז בכבוד! על הספה. זה מה שיש לאמא להציע. גם אם היא תבכה קצת.  זה מה שאני הייתי עושה


וחיבוק לך ❤️ זה באמת גיל קשה

וגםהמקורית

יש להם מגנטים/ ברבצק?

לא הייתי נותנת טושים אם את רודפת אחריהם ככה. בעיניי לא שווה את המחיר

חיבוק גדול! זה באמת גילאים מאתגרים ממש!שמש בשמיים
אני ממש לא מומחית להורות, רק אמא לגילאים האלהערגלית

קודם כל חיבוק, הם מתוקים ומתישים וכל יום איתם זה יום, ואני בטוחה שאת אמא שרק רוצה שיהיה להם טוב ונעים.

לי יש שני בנים (2.5, 1.4) ואצלי הולך מצויין פשוט להיות בחוץ! צריך להיות ממש ממש קר כדי שנשאר בבית.

אני מוציאה אותם מהגן כשיש לי בתיק קופסה עם פירות בשבילם ונשנושים, בקבוקי מים, מוצצים, מגבונים וכמובן מעיל כובע ופשוט מטיילים. גן משחקים מעביר לנו המון מהזמן בכיף אבל לא רק. הולכים לפינת חי קרובה, מסתכלים על עצי הדר שפורחים עכשיו, מסתכלים על הכביש (אוטובוס, משאית, אוטו, איש), קופצים בשלוליות. האוויר הפתוח מרגיע אותם, הבית לא מתבלגן, אני לא יכולה לברוח למשימות הבית אלא לגמרי איתם ויש לי פחות סיטואציות קשוחות איתם.

כשאנחנו בבית (כי אני עייפה בהגזמה/גשום מדי) אני מרגישה המון את הלא שאת מדברת עליו, ושם אני באמת עושה הפרד ומשול והצהריים קשוחים יותר.


בשגרה אנחנו נכנסים הביתה בערך בחמש וחצי, כל ילד בוחר ספר או משחק ומעסיק את עצמו בזמן שאני מכינה ארוחת ערב, ברבע לשש כבר אוכלים, שש מקלחות והקטן כבר עייף מאוד ולי יש ערב שלם ובית שלא הספיק להתבלגן.

מקווה שחלק מזה יהיה ישים אצלך ושיהיה לך קל יותר

❤️

עכשיו ראיתי שהם מסיימים ב14ערגלית
אצלי בארבע, אז זה באמת אחרת.


בהצלחה, וחיבוק ❤️

להיותoo

כמה שעות רצוף עם 2 תינוקות זה קשה ומתיש.

אני בשיטה של צימצום נזקים וצמצום דברים שצריך לטפל בהם:


לוקחים מהארונות? כל הדברים עוברים למקום שהם לא מגיעים


אולי לוותר על המרדף של קשקושים על הקיר


אולי להאכיל אותם בלי גישה משלהם לאוכל


גם אחרי כל השיטות זה יהיה קשה ולא כדאי לצפות למשהו אחר, להבין שזו תקופה עד שיגדלו.

תודה. מה הכוונה להאכיל בלי גישה לאוכל?פיצולשאלה
הצלחתoo
 על שולחן שהם לא מגיעים אליו ומאכילים אותם
איזה אזור בארץ?אני זה א
אם את מאזור רעננה,רמת השרון ,הרצליה או בקרבת מקום לבני ברק יש לי מישהיא מצויינת להמליץ לך עליה... לטיפול פרטני או ללכת לשיעורים שהיא מעבירה במגוון מקומות.
רוצה לאמר לך שאת לגמרי נורמאלית!שעוונית

זוכרת את עצמי בול ככה עם הגדולים שלי

כל בוקר היה כזה -

לקום ו'מה הפעם הם החריבו?'


יכולה לאמר לך ש

1. את נורמאלית לגמרי לגמרי

2. זה עבר אצלנו כשהם גדלו (חמש שש כזה) זה לא ממשיך לנצח

3. עזר לי לשבת עם עצמי ולחשוב במה אני משחררת (קשקוש על הקירות, להוציא את כל המגבונים ממאה חבילות וכאלה. כמה שיותר לשחרר- במה שמתאים לי כמובן)


ממליצה על גישות שאני התחברתי אליהם,

שמתמקדות בך - כאמא

1. שושי זליקוביץ (מתמקדת בזוגיות אבל זה רלוונטי לגמרי לכל מערכת יחסים בחיים. אני אישית קניתי את הליווי שלה בשביל הורות)

2. זיוה מאיר - לא התנסיתי בתכנית ליווי שלה אבל שמעתי ניסים ונפלאות, ואני אישית מתחברת לסגנון דיבור שלה


בהצלחה רבה וחיבוק ענק!

מקווה שתצליחי לנשום ותחזיקי מעמד ♥️

אני אשמח לעזור לך אם את רוצהאין כבר כח

גם מקצועית וגם מנסיון אישי בצמודים

מוזמנת לפנות בפרטי


אבל בגדול אגיד לך


שהעיקר זה לשנות מטרה

משליטה במציאות החיצונית

'כנראה בגיל הזה אף פעם לא תהיה מושלמת ותעבור חלק כי זה לא תואם גיל


ללעבטר

לשליטה

פנימית

בעצמך

להבין מי את רוצה להיות

ואיך מגיעים לזה

ודבר נוסף-

להבין יותר את השלב בו הילד נמצא

ולמה הוא זקוק שם ומה לא ביכולת שלו עדיין


כשלך יהיה ברור

מי את רוצה להיות

ומה הילד צריך


יהיה לך הרבה יותר בטחון ורוגע בהורות


התמודדות תהיה

אף אחדדדד לא יגרום להם לשבת במקום ולא לזוז או לנסות דברים חדשים

זה גם לא באמת טוב ונכון

כי ברור שככה התפתחות בריאה נראית

פעילה וחיונית ועם רצונות ברורים!

זה הגיל וזה חשוב


אבל כשלך יהיה בטחון בתפקיד שלך

יהיה לך רגוע יותר


מגיבה לכולןפיצולשאלה

מופתעת כ"כ מהתגובות המהירות והמכילות-

ממש מרגיע ומחזק!!

@שוב חוזר הניגון קראתי קצת על הגישה. אם אני רוצה לשמוע קטעים בנושא- איפה אני יכולה למצוא?


@המקורית @ערגלית

זה רעיון מעולה אבל הבעיה שממש קר אצלנו. ממש. פשוט אי אפשר להיות בחוץ יותר מכמה דקות בלי שהאפים שלהם אדומים והידיים קפואות והם גם ככה כל היום חולים. וגם בן השנתיים ממש צבקש אחרי המסגרת לחזור הבייתה. נראה לי שהוא זקוק לזה.


@00

@שמש בשמיים תודה על ההבנה!!


@שעוונית תודה על ההעצות והנירמול! הולכת לבדוק מה שכתבת


@אין כבר כח

אני באה לפרטי!! תודה על הרצון לעזור!


אתן נשים מדהימות!!!

אני באמת כולי התפעלות מהגיוס והרצון הטוב של כולן!

זה ממש מרגש אותי

יש ברוב הספריותשוב חוזר הניגון
ספרים בשם "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו". זה מלמד את הגישה. חפשי גם באתר של לייף סנטר שהוציאו לאור את הספרים האלו וספרי המשך נוספים נהדרים.
ממליצה גם על הבלוג והפודקאסט של רותי דריאלבארץ אהבתי

'בחזרה ללב ההורות'.

אני גם רכשתי אצלה כמה קורסים שבהם לומדים את הגישה יותר לעומק, וזה נתן לי הרבה. אבל אפשר ללמוד המון גם מהתוכן החינמי שהיא נותנת.

ומוסיפה-שוב חוזר הניגון

זה נחמד לקרוא חומר אבל כדי לתרגל ולהתמודד עם השטח אני ממליצה מאד על הנחיה חיה ומענה לשאלות ותהיות שלך.

אני זוכרת שממש 'רבתי' עם המנחה עד שדברים שהיא אמרה + נסיון חי בשטח יישבו לי את הדברים. לא חושבת שהייתי מצליחה להשיג את כל זה מקריאה חד-צדדית.


אז אחרי שתחשפי קצת ואם תתחברי-

נסי למצוא מנחה באזורך או בזום ללימוד אינטראקטיבי.

אם את מוכנה לשים כסף והרבה מציעה ביבסיטרצמאה

תביאי פעמיים בשבוע ילדה חמודה בכיתה ה או ו או ז

תשלמי לה כמה שקלים

לשעתיים פעמיים בשבוע

ותדברי עם הגדול הרבה על זה שאיזה כיף שהיא מגיעה עוד מעט וככה תעשי מזה הרבה רעש

ותקני פרסים במקס סטוק של 5 או 10 שח מלא קשורים שבגילאים האלו מעסיקים שעות.

ואז יהיו לך פעמיים בשבוע שעתיים של משחק עם ביביסטר שתעסיק את הגדול במשחקי קופסא  , כדור, מכוניות , תחרויות בבית, ועוד.

הבנות בגלאים הטרום נוער מאוד רוצות להוכיח את עצמן שהן יכולות ומסוגלות לעשות בייביסיטר ועדין לא נכנסו לדיכי של מתבגרת

ככה שזה יכול להיות מעולה.

זה יתן לילד הגדול למה לחכות.ואז מספרים לאבא / סבאסבתא / גננת כמה התנהג יפה ושיחק מהמם עם הביביסטר

והוא יהיה ככ גאה שהצליח לשמח אותך .

וככה יחפש עוד הזדמנויות לשמח אותך.

ובשעתיים האלו יהיה לך פנאי להיות עם הקטנה שבאמת צריכה אמא בקירבה פיזית יותר משמעותית

וגם יהיה ביניהם נפרדות.


עוד משהו שתבדקי אם המשחקים שיש לך בבית מספיק מעניינים אותו.

אצלי הבן בן שנתיים וחצי משחק בפליימוביל ולגו קטן של גדולים. זה מעסיק אותו והוא ככ נהנה.

אז יכול להיות שכדאי להתחיל מקטן

ולקנות לו אחרי שהוא מתנהג יפה

ולשבח אותו כל הזמן כמה שהוא גדול ומתנהג יפה.

ולהגיד לו המון פעמים ביום

כמה שהוא מתנהג יפה ואת מרוצה ממנו

על דברים קטנים שעשה

.

ובמקום הלא - לנסות להגיד מה עושים

ומה אפשר כן לעשות.


ממליצה גם לנסות לצאת לחצי שעה סיבוב ב15.30 לריצה , אופניים, גן שעשועים בימי השמש, אפילו שקר.

או לעשות סיבוב ברכב

אצלנו שקר

אני יוצאת איתם לדברים טיפשיים עם הרכב - להחזיר למשהיא משהו, מכולת למשהו קטן ועוד.

זה עושה רגע סטופ כשמחורפנים

ואז כשחוזרים מתחילים מההתחלה.


וגם לנסות להזמין חבר מהמעון או לבד או עם האמא שלו גם ממש מאפס ונותן גיוון ומרגיע.


בהצלחה

וכמובן מצטרפת לכל מי שאמרה לפני ללכת להנחיית הורים. .אני ממליצה בחום ממש ממש 

2 דבריםכובע שמש

א. את הכי נורמלית שיש!

לא למדת בשום בית ספר איך להיות אמא. כשהילדים קצת מאתגרים אנחנו לפעמים לא מוצאים את הדרך. לכן:

ב. ממליצה לך בחום ללכת להנחיית הורים פרטית. את צריכה מישהי שתשמע אותך ותלמד אותך צעד צעד בפשטות מה לעשות. בדרך שאת מתחברת. סוג של עשה ולא תעשה. את יכולה תוך פחות מחודש לשנות את החיים שלך!

אני חושבת שבמצבך ספרים ופודקאסטים יכולים רק לבלבל. את צריכה הדרכה נקיה וממוקדת שמתאימה לך ולילדים בבית.

בהצלחה!

אני עובדת בתחוםכובע שמש

אם את מעוניינת בפרטים - תוכלי לפנות באישי.

בלת"ק. תגידי כן!רק טוב!אחרונה

בוא נצייר על הדף הזה.

אתה רעב? הנה אני אחתוך לך תפוח.

כואב לו כשאתה עולה עליו, אני אעזור לך לרדת. אתה רוצה את המשחק איקס?

כשאתה דורך על המשחק זה הורס אותו/תראה איך זה נשבר/התקמט אנחנו רוצים לשמור על... שלא יהרס..

מהארונות רק אמא מביאה. ילדים לא פותחים ארונות כאלה לבד.

וכו.


ממליצה על הספר של לייף סנטר (כמו למשל הספר איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ...)

מישהי יודעת מה זה אומר קבצי מטמון?אמא לאוצר❤

ואם אפשר למחוק אותם כדי לפנות מקום בפלאפון?

לאחרונה הפלאפון שלי ממש נתקע

בדקתי וזה כי הוא מאד עמוס

אממה אין לי כזה מה למחוק, או יותר מדויק, אין לי את הזמן והכוחות כרגע לעבור שעות ולמיין

כל הזמן הפלאפון מציע לי למחוק קבצי מטמון

יש לי מלא (במשקל של כמה GB) ומניחה שזה מאד יעזור לפעילות של הפלאפון

השאלה שלי- מה זה בכלל?!🙈

יש בעיה למחוק?

משפיע על משהו?

משהו חשוב?

זה ככ לא התחום שלי ברגיל, דברים שהם נטו על בעלי

אשמח לעזרתכן😘

זה קבצים זמניים שהדפדפן שומרמכחול

אין שום בעיה למחוק אותם, רק שימי לב שזה יגרום לזה שאם יש אתרים שכבר "נכנסת אליהם", זה יוציא אותך ותצטרכי לכניסה שוב שם וסיסמא כדי להיכנס.

טוב לדעתיעל מהדרום
בטוח? אז איך זה מגיע לכזה משקל כבד?אמא לאוצר❤

אוישש בעיה

גם אם הסיסמאות שמורות אצל גוגל?🤔

כי אני לא זוכרת ססמאות...

זה בסדרריבוזום

את תצטרכי להיכנס מחדש אבל תוכלי לבקש מגוגל שימלא עבורך את הסיסמה

וואלהאמא לאוצר❤

וזה בטוח בסדר למחוק אותם?

אני לא ירגיש 'בחסרונם'?

יותר פירוט: האמת היאריבוזום

שאני לא בטוחה אם קבצי המטמון כוללים את פרטי ההתחברות ומחיקה שלהם תנתק אותך. הנחתי שזה כך לפי מה שענו לך, ורק התייחסתי לשאלה לגבי התחברות מחדש אם הסיסמאות שמורות בגוגל - שזה בוודאי לא מוחק אותן משם.

 

לפי מה שאני מבינה קבצי מטמון זה מידע שהטלפון הוריד מאתרים שונים כדי שהוא יוכל להציג אותם מהר. נניח תמונה כבדה, אם היא לא השתנתה באתר, במקום לקבל אותה שוב מהאתר הוא מציג לך את מה שהיה כבר שמור בטלפון מהביקור הקודם. (אם האתר מודיע שהתוכן בדף השתנה הוא כן יוריד מחדש.) כך שמחיקה שלהם לא אמורה להשפיע עלייך (אולי רק להאט קצת את הטעינה של דפים מסוימים בפעם הראשונה. אבל אם זיכרון המטמון שלך מאוד עמוס זה יותר פוגע בך).

קבצי קוקיז (עוגיות) הם אלה ששומרים את ההתחברות שלך. (כאמור, הנחתי שכוללים אותם יחד בגלל מה שמכחול ענתה, אבל אני לא יודעת בודאות שזה אכן כך).

 

זה מה שאני מבינה ובעצמי לא הייתי חוששת בכלל למחוק! אבל אם את חוששת אני לא רוצה לחתום לך, כי אני לא מומחית בנושא.

צודקת לגמריטארקו
הגיבו פה על קבצי קוקיז במקום מטמון


במטמון למשל יש את כל תמונות הפרופיל שהסתכלת בהן אי פעם. מחיקה של המטמון פשוט תגרום לזה שאם תרצי להסתכל שוב בפרופיל של מישהו זה ייטען כמה שניות לפני שייפתח...

אני חושבת שאת צודקת וטעיתימכחול
כנראה שקבצי מטמון באמת לא כוללים את הקוקיז, ולכן לא ינתקו אותך מאתרים שנכנסת אליהם.


בכל אופן, גם אם תמחקי קוקיז, אם שמרת במנהל הסיסמאות של גוגל את הסיסמאות הן לא ימחקו.

אוקיי תודה רבה רבה עזרת לי מאד!אמא לאוצר❤
אמחוק ואעדכן
מחקתיאמא לאוצר❤

כרגע לא רואה משהו חריג 😅

מה שכן הפלאפון עדיין מפוצץץץ

אוף מה אפשר למחוק?

אין מצב אני עוברת שעות על תמונות וכו'..

אגב זה גם מרגיש לי לא עוזר..אמא לאוצר❤

יש לי אלפי תמונות , אולי עשרות אלפי...

אני מצלמת מלא, זה השימוש העיקרי שלי בפלאפון בערך... עברתי עכשיו יותר מחצי עשה ומחקתי איזה 500 תמונות... זה הבדל מזערי במשקל שזה תופס..

אז כאילו בשביל מה?🤦

אז תתחילי להוריד למחשבאן אליוט

תעשי תיקיית תמונות, ובפנים ממויין לפי חודשים למשל, ותתחילי להוריד עם ctrl x ככה שלא ישארו בפלאפון.

וגם וואטסאפ - תמונות וסרטונים

את מורידה תמונות בווצאפ?יעל מהדרום

לק"י


לפעמים נפתחת לי אפשרות לראות קבצים לפי קבוצות בווצאפ. אז יש קבוצות שאני יודעת בוודאות שאפשר למחוק הכל.

ואז לא צריך לעבור תמונה תמונה.


היה לנו דיון בנושא בקבוצה של בני דודים, וקיבלתי שם עיצות בנושא העומס בפלאפון, אבל אני לא זוכרת....

צריכה לחפש.

זהו אוףאמא לאוצר❤
לא מזמן גיליתי שיש כפתור שאפשר ללחוץ עליו שהתמונות והסרטונים מהוואצאפ לא יישמרו בטלפון אבל כאמור גיליתי את זה רק לאחרונה אז יש לי מלא.... אבל זה שעות למיין, שעות.....
ואשמח אם יש עוד עצות.. תודה!!!😘אמא לאוצר❤
אם יש לך קבוצות מכירה מסירהשמש בשמיים

וכאלה אז את יכולה למחוק את כל המדיה של הקבוצה.

בקבוצות של פרסומים למיניהם.

עשיתי כבר.. תודה!!אמא לאוצר❤
תנסי במנהל הקבציםאיזמרגד1
או במנקה של הפלאפון, לארגן את הקבצים לפי משקל/ קטגוריות ששוקלות הכי הרבה... ואז את יכולה בקלות יחסית למיין רק את הדברים הכבדים שמעמיסים על הפלאפון
אנסהאמא לאוצר❤
תודה😘
קודם כל סרטוניםnorya

לכי לכל הסרטונים ותתחילי למחוק שם.

גם יש פחות סרטונים לעבור עליהם מאשר תמונות, וגם הם תופסים יותר מקום🙃

👍 תודה!אמא לאוצר❤
וואי איזה מתיש..
תודה על הטיפאמא לאוצר❤

באמת הרבה יותר קל לסינון כי יש הרבה פחות

ומצד שני הרבה יותר משמעותי וכבד

וואי אני גם יבדוק!!! תודה לכן!נביעה
זה לא מוחק סיסמאות ששמורות בדפדפן..טארקו
איפה אפשר למצוא את הקבצים האלה בפלאפוןיעל מהדרום
לק"י


כדי למחוק אותם 

הגדרות- תחזוקת המכשיר- אחסוןהשקט הזה

מתקדם- יישומים

ואז להכנס לכל יישום ולעשות "ניקוי מטמון"


ככה זה אצלי לפחות, אולי יש דרך יותר קצרכ

חשבת לקנות כרטיס זיכרון עד שתמייני?המקורית
אין מקום בטלפון להכניס כרטיס זיכרון🙁אמא לאוצר❤
דוקא יש לי..
תנסי להיכנס למנהל קבציםפליונקהאחרונה

שם רואים די מסודר. אני מחקתי עכשיו שלוש מאות צילומי מסך. יש גם כל מיני הורדות. לפעמים יש אפליקציות שלא בשימוש.

כל מיני סרטונים עדיף להעביר למחשב.

בקבוצות וואטסאפ שולחים מלא סרטונים ותמונות מיותרות

מה עושים עם העייפות הזאת?הכל לטובה

יש לי ילדים קטנים

ואני מרגישה כל הזמן עייפה.

גם כשאני ישנה מוקדם- אני קמה בלילה והילדשמעל התינוק קם מוקדם אז אני עדיין קמה שפוכה מעייפות וסהרורית.

אין לי כוחות להתחיל ככה את היום כל יום כבר תקופה..שלא לדבר על הליכות בוקר שירדו ועל תפילה שהצטמצמה לברכות השחר כדי לחזור לישון עוד בבוקר.

ומה עושים כשחוזרים לעבודהז?


לפעמים גם בעלי קם אבל עדיין אני מתעוררת וזה גם גורם לי עייפות

את מניקה/בהריון?רבע ל7
בדקת חוסרים של ויטמינים?


נשמע קשה

אני אחרי לידההכל לטובה

אבל כבר עברתי את המשכב לידה

והתינוק לא קם כל שלוש שעות אלא פחות

לא מניקה 

אז פשוט מאודSeven

תחזרי לישון בבוקר כמו שאת עושה בלי ייסורי מצפון!!! זה הזמן שלך לנוח כדי שכשתגיעי לרגע שכן תחזרי לעבודה יהיה לך כוח

אם את מרגיששה שאת צריכה לכי גם לבית החלמה שמסבסדת הקופה ליולדות

אם תאגרי כוח עכשיו תוכלי לחזור לעצמך יותר בקלות

מסכימהרבע ל7
וגם תמשיכי לקחת את התוספי תזונה שהיית צריכה לקחת בהריון או שתעשי בדיקת דם


(אני לא רופאה. לי זה ממש עזר להמשיך עם פרנטל תקופה ארוכה)

עשיתי. הכל יצא תקיןהכל לטובה
הם אומרים תקין גם כשהתוצאותאופק המדבר

בטווח התחתון,וזה מאוד משנה את ההרגשה לברזל נגיד.

עשית ב. דם מקיפות או רק ספירה?

רק ספירההכל לטובה

ובדקתי עכשיו, דווקא הכל באמצע ולא בטווח התחתון ממש...

כדאי לבקש בדיקות מקיפותאופק המדבר

כולל בדיקת ויטמינים ובלוטת התריס.

תרגישי טוב❤️

אני עושה את זההכל לטובה

אבל כשכן צריכה לקום כדי לארגן את הגדולים ממש מתגרדת מהמיטה
וקמה עצבנית

וזה עוד שבעלי מפזר אותם למסגרות כמעט כל בוקר...אני רק מארגנת וחוזרת למיטה

זה תקופה שתעבורSeven

אז את עצבנית כי את יעפה תיהי סלחנית עם עצמך..לא נורא זה יעבור תתני לעצמך מנוחה

לכולנו יש ימים ויש ימים יש תקופות כאלה גם

תנסי לקחת בי12 של 1000 מקג מסוג מתילקובאלמיןאוהבת את השבתאחרונה

למציצה מתחת הלשון.

אצלי אם אני לא לוקחת אני נהיית סמרטוט

ואף פעם לא היה נראה שאני עם חוסר בבדיקות דם.


הבנתי שאם יש עודף אז יוצא בשתן אז זה לא בעיה..

בכל מקרה תקחי כמה ימים ,

אם המצב משתפר כנראה שחסר לך

ואם לא משתפר אז תעזבי...

שאלה לנשים שילדו בן-האם האישה חייבת לגמור?שפע ישועות

שלום לכולן,

בגמרא נאמר"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר" לאחר שחקרנו קצת נראה שהפירוש הוא פשוטו כמשמעו.

לצערי אני איני מהנשים שמגיעות לסיפוק מחדירה ולאורך כל חיי כך היה.

יודעת שזו שאלה חודרנית אך מניסיונכן האם באמת כל מי שיולדת בן מחייב שתגמור לפני בעלה?האם יש כאן מישהי שיכול  לאשר או לאשש מניסיונה האמיתי?

איזה פריוולגיה זה להיות תינוק ראשוןשמש בשמיים

עוד לפני שאתה בוכה מיד ניגשים אליך, מנסים למצוא מה מפריע לך ולהרגיע אותך.


ילד שני יכול לצרוח עד שאמא תסיים לקלח את הגדול, להכין ארוחת צהריים או סתם כי הגדול צורח חזק יותר ולוקח זמן לשמוע שהקטן בכלל בוכה.


כשאתה בכור, אמא שלך בחופשת לידה מהבוקר עד הלילה, היא מרוכזת בך, לומדת אותך ואת האימהות, יש לה מלא סבלנות אליך.


ילד שני, אמא שלו בחופשת לידה רק לכמה שעות בכל יום, מהרגע שהאח הגדול נכנס לגן ועד הרגע שהוא יוצא ממנו בצהריים.


אמא לתינוק ראשון לומדת שהתינוק הוא יצור חסר אונים שהרגע יצא מהבטן וצריך לעטוף אותו ולגונן.

אמא לילד בן שנתיים לומדת שמותר לתת לילד לבכות ולא כדאי בכלל להיענות לכל גחמה שלו, היא לומדת לתעדף לפעמים את הצרכים של עצמה ולהגיד לילד לחכות.

היא עדיין מאמינה בכל הלב שהתינוק החדש צריך מענה מיידי לצרכים שלו, אבל לפעמים קשה לה לתמרן בין "אני לא מבינה אותך כשאתה בוכה, אם אתה רוצה לבקש משהו תבקש בצורה רגועה" לבין מענה מיידי לבכי.


וככה הילד השני יגדל מחושל יותר ומפונק פחות אבל אמא שלו קצת מתבאסת, היא הייתה רוצה להיות האמא המושלמת ולתת לו את כל כולה כמו שהיא הייתה לפני שנתיים וחצי, אבל היא פשוט לא יכולה.


אולי בעוד כמה שנים נכתוב פה על הפריוולגיה להיות בן זקןנים כשאתה בן שנתיים וחצי ואמא שלך פנויה לגמרי אליך ולא מייחסת לך יכולות יותר מגילך רק בגלל שאתה הילד הכי גדול שלה...

למען האמת, גם אחרי כל מה שתיארת, ועודקופצת רגע
נראה לי שעדיף להיות הילד השני והלאה. ולא הראשון
אני מתכוונת בגילאים הפיצייםשמש בשמיים

לא יצא לי לגדל ילדים גדולים עדיין. אבל כשהם הרגע יצאו מהרחם אז נראה לי נחיתה רכה כמו של הראשון לא תהיה לעוד ילדים שלי...

(וזה עוד בלי לדבר על זה שמרביצים לו כשאני לא לידו ועוד דברים נחמדים כאלה)

עדיין... בסך הכל הכללי, בעיני, עדיף להיות שניקופצת רגע
למרות שההרגשה מובנת 😘
חח מעניין למה את חושבתאמא לאוצר❤

אני בכורה ולגמרי יש לזה את היתרונות של זה

ברור, יש גם חסרונות

כמו לכל דבר בחיים שיש 2 צדדים

אבל לא הייתי מוותרת על הבכורה ככ מהר🤭

איזו פריווילגיה זה להיות ילד שנימתואמת

שיש לך אמא מנוסה יותר,

שכבר יודעת (פחות או יותר) לזהות את סוג הבכי שלך,

שכבר יודעת איך להחליף לך ולא רועדת בכל פעם,

שכבר לא נלחצת אם אתה קצת מייבב יותר מדי,

שכבר רואה איך תהיה כשתגדל קצת יותר ולא חושבת שאתה סתם יצור קטן ולא ברור.

שיש לך אח גדול ואוהב,

שרוצה בקרבתך,

שיהיה לך החבר הכי טוב בעולם,

שמלמד אותך כבר מגיל אפס לחלוק ולחיות עם עוד אנשים בעולם...


הכול עניין של זווית הסתכלות


אבל תכל'ס אני ממש מבינה אותך... זה באמת אחד הדברים המתסכלים. (זוכרת שחוויתי את התסכול הזה במלוא העוצמה כשהיו לי תאומים קטנטנים, ואז באמת לא ידעתי את מי לתעדף בכל פעם...)

זה תרגול טוב לחיים... גם לתינוק/ות, וגם לנו

הלוואי שהייתי יודעת לזהות את סוג הבכי שלושמש בשמיים

אבל את צודקת שאני אמא מנוסה יותר מלבישה ומקלחת ומחליפה טיטול במיומנות.

אולי שכחתי את הדברים שהיו קשים יותר אצל הבכור (חוץ מהלידה עצמה שהייתה הרבה יותר קשה וההנקה שהייתה מזעזעת בימים הראשונים)


פשוט אני עדיין מאמינה שתינוק שרק נולד צריך אותי 100% איתו ואני לא...

זה בסדר, זה באמת לא קל לזהות סוגי בכי מתואמת

אבל לאט לאט לומדים, ועם הילד השני אנחנו פחות חסרי אונים בנושא הזה מאשר עם הילד הראשון..


ואני מאמינה שתינוק זקוק למה שאמא שלו מסוגלת לתת. ה' בחר שהוא ייוולד השני, ומשכך הוא כנראה זקוק פחות לאמא צמודה - ומצד שני זקוק יותר לאמא עם יותר ניסיון...

אני פשוט מאמינה בה'...

וואי בדיוק מה שרציתי להגיבהשקט הזה

בחודש הראשון של הקטנה בקושי שמעתי אותה בוכה.. פשוט ידעתי לזהות ולתת לה את מה שהיא צריכה לפני שתצרח. ואיזה הבדל זה היה מול הגדולה שפשוט לא ידעתי מה לעשות, וההנקה פחות זרמה אז גם לא יכלתי 'פשוט' להרגיע אותה עם הנקה..


בקיצור לגדולים יש את הזכויות שלהם, ולקטנים יש את מה שהם מרוויחים והקב"ה מדייק לכל אחד את המקום במשפחה שמתאים לו

זה ממש מתחבר דווקא למה שכתבתישמש בשמיים
כי בבוקר כשאני איתו הוא כמעט לא בוכה, משמיע קולות אי נוחות וכבר אני מטפלת בו אבל בצהריים עם הגדול אז אני לא יכולה, היום נניח לקחתי את הגדול לאמבטיה כשהקטן ישן, הוא התעורר לקראת הסוף אז מיד הוצאתי את הגדול, בינתיים הקטן צורח, לקחתי בידיים את הקטן שרצה לינוק והלבשתי את הגדול הקטן המשיך לצרוח למרות שהוא היה לידי ואז רק אחרי כמה דקות של בכי יכולתי להניק אותו. אבל לא יכולתי להשאיר חלדון לבד באמבטיה או להשאיר אותו לא לבוש עד שאני אניק...
זה לגמרי סיטואציות שקורותשיפור
גם לי קשה להתמודד עם זה, אבל אין מה להרגיש על זה ייסורי מצפון. יש אפילו תיאוריות בפסיכולוגיה שזה טוב שאמא לא יכולה להיות מושלמת תמיד כי ככה התינוק לומד לדחות סיפוקים.
ברור שיש פה סיטואציות שונות ואת לא יכולההשקט הזה
להיות איתו 100%. ונכון, לפעמים הוא בוכה וצריך לתעדף


אבל מבחינתי זה היה הבדל תהומי בין היא בוכה ואין לי מושג מה היא רוצה ומה לעשות לבין היא בוכה כי היא רעבה, ועוד שניה אסיים לטפל בגדולה ואתן לה לאכול.


על הבכור עושים את כל הטעויות...ים...
אבל כן, לא סתם זה נקרא ראשית אוניים...

אני תוהה אם אני לא נכנסת להריון כי כבר אין לי כוח, או שבתת מודע אני מאמינה שאין לי כוח לעבור את זה שוב

לא בגיל כמה שבועות שמש בשמיים
אין לי ספק שאני עושה איתו הרבה טעויות אבל אני לא חושבת שעשיתי איתו טעויות רציניות כשהוא היה בן חודש...
ברור , בחיים בכלליים...

בגדול הורים נוטים להיות קשוחים יותר עם הבכור, יש להם הרבה ציפיות ורצונות

והילדים הצעירים מקבלים יותר הנחות

דווקא בגיל כמה שבועותשיפור

הרגשתי כל כך אבודה אצל הבכור שלי. הייתי בהלם מעצם המחוייבות, האחריות והאינטנסיביות, הקטן שלי הרוויח אמא הרבה יותר רגועה.

הילד השני שלי היה סובל בתור בכורשיפור
הוא כל כך צריך חברה. כבר לפני גיל שנה ראיתי שכשהוא לבד איתי הוא עצבני וכשהאח הגדול בבית הוא פתאום משחק ושמח. 
ולפעמיםבוקר אור

עם הילד הראשון אין חופשת לידה בכלל

כי את סטודנטית

ופתאום לילד השני יש זמן לתת יותר צומי

וגם הגדול מרוויח מזה

טוב, זה גם יכול להיותשמש בשמיים
אצלי הייתה חופשת לידה מקוצרת עם הגדול ואז הכנסתי למטפלת ליומיים בשבוע ועבדתי יומיים בשבוע והוא היה אומלל ממש ביומיים האלה, אולי אם הוא היה רגיל גם בבית שהוא לא היחיד אז היה לו קל יותר?
וואו ממש ככהכבתחילה

אחד הטראומות שלי זה שלא באמת היתה לי חופשת לידה כי הייתי בלימודים ובמבחנים.

ואז לג'נגל עוד שנתיים בלימודים עד מאוחר שזה אומר בייביסיטר לחפש כל פעם, ותקופות של מבחנים שבכלל הזמנים הם לא זמנים. אה וכמובן עבודה משרת סטודנט במקביל..

וואי אני חושבת להפך! הקטנה שלי הכי כיף להאין כבר כח

היא קיבלה אמא עם מלא מסקנות מחכימות מעל הלידות הקודמות

איך ומה היא זקוקה כדי להיות הכי פנויה אליה

איך לעבור הכי בטוב את האחרי הלידה

איך להיות מרוכזת בלהנות מהגידול שלה ולא לעשות עניין מהקשיים


באמת נהנתי!

לא התרגשתי מחוסר שינה

מזה שלא שכבה רגע בעריסה מהכאבי בטן מהאין זמן לכלום וכו וכו

לא ציפיתי למשהו אחר

אז גם לא התאכזבתי

פשוט התמקדתי במטרה שלי

להנות ממנה ולשמוח בה!

ובחיחם לא היתי מצליחה ככה בילדים הראשונים

פרופורציות סבלנות הכלה

זה מתנות שמקבלים רק מהנסוי וטעיה עם כל לידה

ודוקא ברור לי שהיא רק הרוויחה

נקודת הסתכלות מעניינתשמש בשמיים
אבל לא יודעת אם זה לא היה לי גם אצל הבכור.


אולי באמת כשיש ילדים גדולים יותר בבית ולא רק פעוטות אז כן אפשר להיענות לתינוק גם כשהם בבית ואז זה שונה.

אצלי כולם קטנים אז לא היה גדולים בכללאין כבר כח

(הם צפופים באופן שתמיד כשנולד הילד מספר כלשהו הבכור באותו הגיל לשם המחשה.. נגיד ילד חמישי כשהגדולה בת 5 וכן הלאה..)


אבל זה בעיקר היה לא כי התנאים בחוץ השתנו אלא כי כל כך התבאזתי כשהיתי עסוקה רק בסזיפיות ובקשיים ובעייפות ופתאם הם גדלו לי בשניה בלי ששמתי לב..והרגשתי שפספסתי


אז ניסיתי לחשוב ולהבין מה יעזור לי לחוות חוויה שונה

וזה כלל כל מיני מסקנות

גם בתפקוד הביתי.גם בהתנהלות שלי בכל מיני מישורים גם בפן הזוגי

גם בניהול זמן וגם בהתמקמות שלי בםנים- כמה נשקל לייחס לכל קושי סוג של למידת םרופורציות


זה לא היה מושלם כן? יש מה לתקן


אבל כן מרגישה שהנפש יותר בשלה


גם עם הבכורה מאודמנהניתי נכון.. בגלל הפניות

ובגלל שהיתי בבית ונהנתי מהגידול בדוף..

אבל נפשית חושבת שהמציאות החדשה התובענית לא פשוטה לעיכול והסתגלוצ.וגם המימד של החוסר שינה והתפקו-יות והלתמרן

וואו אמאל'ה...אמא לאוצר❤

איך? מאיפה הכוח?

שואלת באמת, בהערכה, לא בזלזול חלילה

רצון. משמעות. שליחות. ולמידה לעומק של האמהותאין כבר כח

נראה לי שזה בעיקר מתמצת את זה

סוג של למרכז את השליחות שלי שם (לא במקום נגיד לעבוד.. בנוסף אבל כן עם יותר דגש לבית)


זה החלום שלי

ומרגישה מזה משמעות עמוקה

וגם משתדלת לקבל את הקושי כחלק בלתי נפרד אבל כנתון זמני שהעוצמה. שלו משתנה ומתמתנת עם הזמן, עם הנסיון ועם הגיל של הילדים ..(מקווה)

לא כגורם מעקב או עוצר..


וגם מה שהבנתי מהרבה טעויות שלי זה שזה לא עובד אצלי כמשהו צדדי

שאמהות זה ממש משהו שאני רוצה ללמוד. להעמיק להבין אותה ואותי..ומי אני רוצה להיות שם..

וללמוד אותם


וזה מה שעשיתי

במשך הרבה שנים למדתי (בתשלום !)

כל מיני ותרגלתי כל מיני


זה מה שעזר לי


אבל זה נשמע כזה ורוד מדי

זה רק היה כדי לענות לך

אבל באמת זה על הזמן לטעות

ולהגיב לא נכון

והרבה ימים מחכה לרגע שאחרי שירדמו

וטועה בכל מיני

זה כל הזמן מסע ולימוד


אבל יש משהו שמשתנה

יש מיומנויות יותר טבעיות

יש שגרה יותר מאוזנת מפעם נגיד


וזה באמת היה כי בהתחלה היה לא קל


ו...האמת שאחרי חודשיים+ של לתפקד כאם חד הורית בחיים (מילואים ...)

וואלה גם עכשיו לא קל.....


וואו את ממש מעוררת השראהאביול
וואואמא לאוצר❤

אקרא שוב מחר

איזה אלופה

הבעיה היא שעכשיו המוטיבציה והכוחות שלי לגמרי בקאנטים עם כל המצב ההזוי הזה אז זה לא זמן טוב למחשבות מעמיקות על האימהות שלי🙈🤔

וואי כל כך לא מסכימהדבורית

עשיתי כל כך הרבה טעויות עם הגדול שלי

אני מרגישה אמא פי כמה יותר טובה עם כל ילד שנולד

פי כמה וכמה!!!

עם כל ילד המיומנויות ההוריות מתעצמות

ההבחנה בין עיקר לטפל

הטיפול המיומן שאין מה להשוות

זה בכלל לא נמדד בזמן זה האיכות של הטיפול

וואי, מעניין איך כולכן חוות את זה אחרת ממני שמש בשמיים

הייתי בטוחה שעוד הרבה מרגישות ככה, מפתיע איך כולכן מרגישות אחרת

אני דווקא לא מרגישה ככההמקורית

בחוויה שלי, עם הקטנה נעשו יותר טעויות. עם הגדול ההורות הייתה יותר יציבה והוא גם ילד יותר 'נח'

אבל זה עקב קושי שעלה במהלך ההריון ולאחר הלידה שלה שהשפיע ממש על ההתנהלות שלי.

אז בקיצור - זה אינדיבודואלי

אני איתךפעם אחת
מתגעגעת להורות של הבכור. 
אני גם מפחדת שזה יקרה עם השני/האולי בקרוב
רק שגם אני לא יכולה לדעת מתי זה יקרה, אז אולי היא כבר תהיה מספיק עצמאית ואוכל להיות טוטאלית עם השני/ה?.. משתדלת לא לחשוב על זה כי באמת לא יודעת איך ומתי זה יקרה..
אני ממש מרגישה כמוך!:-)אחרונה

קצת פחות קיצוני כי אצלי הקטן היה מאושפז הרבה זמן אז הייתי איתו ב100 אחוז ולא מסוגלת לשמוע אותו בוכה כי מפחדת שסובל מעבר לגזים ודברים רגילים

אבל מעבר לזה, אני לא כל כולי שלו, ויש לו אח (לא מאד) גדול שתפס עליו בעלות והזמן מתחלק והידיים והכי קשה, הלב...

ומבחינת ניסיון, אני לא באמת מרגישה אמא ותיקה ומנוסה, אולי אצל הבאים, בנתיים מסתבכת עם ההנקה, ולא תמיד יודעת לתרום אם הוא לא רגוע כי רעב או כי אכל יותר מידי או כואב או סתם מתפנק.

בקיצור, מרגישה את מה שכתבת...

על הבכור עושים את כל הטעויות בכל שלבמתנות קטנות ♥️

יש לי כבר ילדים ממש גדולים, ואני מרגישה שבכל שלב בחיים של הגדולה, עשיתי טעויות של מתחילים, נראה לי שהיא שורדת את זה, והיא בסדר. אבל נראה לי שהאחים שלה קיבלו אמא מנוסה ורגועה יותר, שמקבלת דברים יותר בפרופורציה, ולא נלחצת מכל דבר קטן.

ןגם את ההבנה שפשוט אי אפשר להיות אמא מושלמת וככל שהם גדלים, את מבינה את זה יותר. שאת לא מושלמת וגם הם לא מושלמים, וגם אין לך שליטה כל כל דבר שקורה להם בחיים.

נראה לי שעם הקטן שלי ( שהוא הרבה אחרי הילד השני), היתי אמא הרבה יותר רגועה ופנויה, מאשר עם הבכורה

דווקא לגדולה שלי היה משעמם איתי בטחLana423
ולקטנה יש מלאאא אקשן וחברה
שאלה על הכפלת בטא-אשמח לעזרתכן בנות יקרותרונקיי

היי בנות אלו תוצאות בדיקות הבטא שלי(הריון ספונטני אחרי 2 הריונות כימיים):

11.12 שני 196

15.12 חמישי 1238

18.12 שני 6974


אתמול באולטרסאונד נראה שק הריון יחיד עדיין בלי חלמון.

וסת אחרונה-4.11(מחזורים ארוכים לא סדירים,יכול להיות שבייצתי מאוחר אין לי מושג)


מבינה שההכפלות גבוהות אבל הבטא עצמה לא גבוהה לשבוע 5-6 שאני אמורה להיות בו נכון?


האם יכול להיות שההכפלה מרמזת על תאומים?או שאלו ערכים גבוהים שמעידים על תאומים ולא הכפלה גבוהה?

זה החלום הכי גדול שלנו..

הריון ומחזורVhhv

אני ובעלי ללא מניעה

ובחודש הקודם המחזור שלי לא היה בו הרבה דם

והמחזור שלי בכללי הוא לא סדיר אבל כן ביומיים הראשונים יש מלא דם

והמחזור האחרון התחלתי לראות כתמים חומים אבל אין כמעט דם

ובפד בכלל אין דם בכל היומיים האחרונים יש  כתמים כתומים

ועשיתי בדיקת הריון יצא שלילי אין כאבי בטן אין כלום

מישהי יודעת על מה מדובר?

מקפיצה לך 3>שירה_11
את אחרי מניעה? אולי כדאי לך להמתין עוד כמה ימיםאמהלהאחרונה

ולעשות בדיקה נוספת. אם עדיין לא מגיע וזה מלחיץ אותך אפשר ללכת לעשות אולטרה סאונד

רופא מומלץ לסקירה מאוחרת בכללית בירושלים?אנונימית בהו"ל
עדיפות לרופאה, כי בעלי מגויס עדיין ולא אוהבת ללכת לבד לרופא (גבר) ולמישהו שיוציא תמונות טובות שאוכל להראות לבעלי אח"כ...
בוריס לטינסקיתהילתיה

הייתה לי חוויה טובה איתו.

מקצועי, נעים ונחמד..

האמת הלכתי בלי בעלי, והיה ממש בסדר.

רופאות: ד"ר תמר גרין, ד"ר רויטל דרעי. מקסימות!מתואמת
לא זוכרת לגבי תמונות...
דר מעין בסשואלת!אחרונה

דר תמר גרין.

שתיהן מוציאות תמונות מעולות

גלולות גינרהanonimit48

מישהי מכירה?

שאלתי את הרופא אפ יש גלולות שאפשר לחבר

הוא אמר שאני יכולה לחבר יאז אבל שזה לפעמים עושה הכתמות

וגינרה קרוב לוודאי שלא יעשו לי הכתמות 

אני ממליצה על גינרהערגלית
השתמשתי בהן בין ההריונות כי חיפשתי משהו קליל הורמונלית, וזה היה לי מעולה. הן היו עדינות בהרבה ממה שנטלתי לפני. היתרון הגדול שלהן בעיניי זה שהן כמעט ולא משפיעות על החשק


(גילוי נאות, אנחנו מקלים מאוד מאוד הכתמים. בכל זמן השימוש בגינרה לא נאסרתי בכלל בגלל כתמים. כלומר הכתמים שהיו לי היו קלילים ולא אוסרים- אבל מניחה שזה תלוי הפסיקה שלכם, לא מספיק בקיאה בזה)

בעיקרון בכל שיטה, כתמים לא אוסריםפרח חדשאחרונה

צריך פשוט לדעת איך 'להיזהר' מהם

 

אחרי 3 וחצי שנים של שימוש מאסיבי בספורטלייןפולניה12

היא התחילה לחרוק בצורה ממש מעצבנת.

מישהי נתקלה בזה?

מה עשיתן?

קרה לנו אחרי שנתיים ואיכשהו עברשמש בשמיים

ממש התבאסנו שלא העברנו את הילד לטיולון אחר (זה היה אחרי שימוש של שנתיים עם הבכור) היא חרקה נוראות, כל הליכה איתה הייתה מלווה בשריקה כזאת.

לא יודעת מתי ואיך אבל עכשיו היא שוב נוסעת חלק ושקט. (עם האמבטיה והילד השני)

מענייןפולניה12

הטיולון שלה גם ממש נח לי אז לא בא לי להחליף..

טוב, נשאר לה עוד כמה חודשים עם הטיולון ואז בעז"ה שוב אמבטיה🙏😍

אולי לשמן?נקודה טובה
ננסה. תודהפולניה12
כן, לשמן את הגלגלשמן קוקוס
אחלה, תודהפולניה12
גם לנו זה קרה לאחרונה (טיולון ספורטליין)מתואמתאחרונה
פשוט שימנו את הגלגלים וזה עבר. (יש שמן מיוחד של מכונות או משהו כזה, אבל נראה לי שגם שמן קנולה יעשה את העבודה...)
דימום מחזר אחרי גרידה?תפוז כתום

כתבתי כאם לפני שלושה שבועות

 

לפני 3 חודשים עברתי גרידה לצערי.

הוסת הגיעה לי די מהר.

נבדקתי אצל הרופא פעם ראשונה אמר שהכל נקי

ואז הרבה זמן לווסת הבאה. (חודשיים בערך)

הוסת הגיעה  (וכנראה שבועיים בדיוק אחרי הביוץ- שמשמיים נראה בבדיקות דם שהרופא הביא)

אבל הדימום ממש שונה מהרגיל, הרבה יותר כבד 

מתלבטת מה לעשות

ללכת שוב לרופא?? כשבדק פעמיים אמר שרחם נראית נקיה

יש איזה פתרון טבעי לדימום כבד?

אני מבואסת כל פעם משהו אחר 

 

זה הגיוני שהדימום כבד, אם היה הפרש ככ ארוךפרח חדש

כנראה הרירית היתה ממש עבה

לא חושבת שיש מה ללכת להיבדק

לוקח לגוף קצת זמן לחזור לעצמו, מנסיון.

 

שה' ימלא חסרונכם במהרה!

ויש מה לעשות עם דימום ככ כבד וארוך??תפוז כתוםאחרונה
מתי מערבים גננת?דרקונית ירוקה

הבת שלי בת 3, גן טרום-טרום חובה. חזרה היום בוכה כי "היה לי קשה עד שבאת". אחרי שנרגעה סיפרה לי שלא היו לה חברים לשחק איתם, חוץ מילדה אחת שהסכימה לשחק איתה.

רב ילדי הגן היו בקייטנה בחנוכה ואתה לא רשמתי, מניחה שקשור.

אחרי זמן מה ראיתי שבקבוק המים שלה חזר מלא ושאלתי אותה מי מילא לה. היא ענתה שאף אחד וגם התלוננה על כאב ראש. נראה שלא שתתה כל היום והתייבשה.

כדאי להגיד לגננת?

על אחד הנושאים, או שניהם?

ואם אפשר להוסיף פריקה קטנה - ממש מתסכל אותי המעבר ממעון שבו קיבלתי כל יום דיווח אם אכלה וכמה, איך היה עם החברים ומה עשו לגן שבו מעדכנים פעם בשבוע מה לומדים ואין לי מושג מה קורה מלבד מה שהילדה מספרת לי.

לא משנה מה את אומרת מאוד חשוב לחשוב איך להגידבתי 123

גננות מקבלות ביקורת כל הזמן אז גם אם לא תתכווני זה יכול להשמע להן.

בקשר למים את יכולה להגיד שגם בבית היא שוכחת לשתות ובבקשה תתזכרו אותה

בקשר לשאר הדברים היא עוד קטנה יכול להיות שזו החוויה שלה אבל לא בטוח שזה באמת ככה אני חושבת שצריך מצד אחד להקשיב ומצד שני לתת להם להתמודד.

אני בעדSeven

שכל פעם שמשהו מרגיש לי לא במקום לדבר עם הגננת בוייב טוב ברוח טובה אבל לדבר זה פשוט מושך את תשומת ליבה לילדה ורע לא יוצא מזה..

ככה אני נוהגת עם כל הילדים וב''ה רק דברים טובים יוצאים מזה

ובאותה מידה שאני מסיבה את תשומת ליבה בנעימות לדברים שהילדה שלי אומרת אני גם יודעת להגיד תודה על הדברים הטובים וככה באמץ שומרת על איזון וקשר טוב עם הגננות 

לא הייתי משתמשת בביטוי 'לערב גננת'שיפור

אלא יותר אם יש מקום לשתף את הגננת, לדבר עם הגננת על הקושי. האמת שהיום חזרה אחרי חופשה הגיוני שיהיה קשה. אבל אם זה ממשיך לעוד כמה ימים אז לא רואה בעיה לדבר עם הגננת על זה.

ככה גם על המים- אם תוכלו בבקשה להזכיר לה לשתות, כי היא שוכחת לפעמים ואז כואב לה הראש.

כאחת מהצד השני... מצטרפת לכל מילה.כובע שמש

לשתף בלי ביקורת, אלא כבקשה.

לא תמיד הגננת מצליחה לשים לב להכל וחבל שהילדה סתם תסבול או תצטער.

הייתי מתחילה מלשאול את הגננתאני10

לא להגיע בדקה האחרונה שהגננת ממהרת, להגיע עשר דקות קודם. לשאול את הגננת איך היה היום, במה הילדה שיחקה, תגידי גם בגן היא איקס וואי זד? בבית אני רואה שעם ילדים אחרים היא ככה וככה.  

לאט לאט היא תתחיל לשים לב ולענות לך בצורה יותר ממוקדת וגם לך יהיה קל לבקש בעדינות שישמומלב לנקודה כזו או אחרת

עונה בתור אמא ובתור גננת😉אנונימית בהו"ל
וסליחה שזה אנונימי, פשוט לא רוצה שידעו שאני גננת, עוד משהו לאואטינג🤭


אל תהססי לשתף ולשאול! בכל דבר שנראה לך, אם את מרגישה שיש לבת שלך קושי בגן, תשקפי אותו לגננת! לא ממקום של ביקורת כלפי הגננת, אבל כן שהגננת תהייה במודעות ותנסה להתמקד יותר ולראות את הקושי.


בהנחה שהבת שלך בגן חינוך רגיל, המצב לצערנו כמעט בלתי אפשרי. כ"כ הרבה ילדים על מעט מאוד אנשי צוות. אז כן, לפעמים דברים מתפספסים נופלים בין הכיסאות. ולכן חשוב שאת בתור אמא תשתפי את הגננת כדי שהיא תוכל לשים לב יותר בגן.


הגיוני שבאמת יש קושי, הגיוני שזה רק בתחושה של הילדה ( וגם זה באמת קושי וצריך להתייחס בהתאם)


גם לגבי המים, קשה לעקוב אחרי 30 (ויותר..) ילדים, אם את מרגישה שהיא לא שותה. תבקשי מהגננת לעקוב יותר.


מבינה את התסכול, אבל זה באמת לא אפשרי לדווח כל יום לכל הורה על הילד שלו. לכן חשוב שהיוזמה תבוא מההורים.


ואל (!!!) תעשי "שיחת מסדרון", אל תתענייני מעל הראש של הבת שלך, ליד עוד הורים וילדים, איך היה היום. הגננת לא תוכל לתת לך תמונה אמיתית. בד"כ הגננות משתפות בזמנים שמתאים להן לדבר, תקבעי איתה שעה נוחה ותדברו על הכל.


בהצלחה😘

ברור לדבר עם הגננתכבתחילה

ולגבי האוכל אני שואלת בסוף כל יום מה הוא אכל בצהרון. זה זכותך המלאה לשאול ולקבל מענה.

ולארוחת בוקר אני פשוט פותחת את הקופסת אוכל ורואה אם נשאר ומה ויודעת מה אכל.

רק אומרתמקקה

שילדים מספרים הרבה דברים ולא תמיד הם בפרופורציות

מספיק שפעם אחת חבר לא רצנ לשחק איתה והיא כבר אומרת שכל היים ישבה לבד

הבת שלי קבוע מתלוננת שאין לה חברים למרות שאני יודעת שהיא ממש מנהיגה ומובילה בגן. כדאי לשאול את הגננת מה היא רואה, בהחלט. אבל עדיין לא לקחת ללב

תודה רבה לכל מי שענתהדרקונית ירוקה

אני רואה שכולן כתבו לי את זה - אז רק מבהירה. התכוונתי כמובן לדיבור מתוך הערכה ובמטרה לידע את הגננת, לא כביקורת כלפיה. ברור לי שבגן עם כל כך הרבה ילדים אין לצוות אפשרות לשים לב לכל דבר קטן ולכן דברים חשובים כדאי להגיד.

ביקשתי הבוקר מהסייעת שתזכיר לבת שלי לשתות. הצוות שם ממש מקסים ואני אומרת להן את זה לעיתים קרובות.

לגבי החברים - חלק מהבעיה זה שאני לא פוגשת את הגננת כי בבוקר היא לרוב עמוק בתוך הגן ובצהריים יש צהרון אז היא כבר לא שם. זה משהו לשלוח בהודעה? נגיד:

"ערב טוב, קודם כל רציתי להגיד שוב תודה על האווירה הנפלאה בגן. × כל כך שמחה להגיע כל בוקר ומספרת חוויות טובות. לאחרונה היא התלוננה שקשה לה למצוא עם מי לשחק. רציתי לשאול איך את רואה את זה? שמתי לב שבגני שעשועים קשה להשתלב במשחק עם ילדים אחרים. בגן היא מצליחה? תודה רבה "

כן. תשלחי הודעה כזאתיעל מהדרום
לק"י


ואם הגננת תרצה, היא תוכל גם לדבר איתך בטלפון.

אני חושבת שעדיףשקדי מרק

בעיקר בשבילך לכתוב לה הודעה מתי יתאים לה שתתקשרי.

בשיחה אפשר לדבר לשמוע.. זה שונה מהודעה

אני הייתי מתאמת שיחת טלפוםSevenאחרונה

משהו בסגנון הי מה נשמע אשמח לשוחח בזמן שיתאים לך

תודה רבה

מחפשת חברת נקיון פרח חדש

שתגיע לנקות את כל הלכלוך שנהיה פה

אחרי 8 ימי חנוכה

אבא + ארבעה בנים שיהיו בריאים

שכל אחד מדליק חנוכיה משלו

ויש להם המון יצירתיות עם נרות, ושעווה ואש זה בכלל דבר מאוד מעניין 😱


מדמיינת עוד איזה שנתיים- שלוש בעז"ה,

כבר יהיו פה 6 חנוכיות


וואי, זה היה סיוט לנקות אצלנו היום את שאריות חנוכהמתואמת

במיוחד שהחמודים שלי החליטו אתמול להדליק שוב את החנוכיות שלהם כשחזרנו אחרי מפגש משפחתי (כיבינו אותן לפני שיצאנו), ועשו את זה בלי השגחה שלנו -

התוצאה הייתה שפשוט כמה חנוכיות (בשילוב טישואים שהשתמשו בהם לניקוי שמן ועוד כמה דברים שהיו על השולחן) פשוט התלקחו והתחילו לבעור!

מזל שהבת שלי ראתה את זה, וצעקה בקול, ורצתי ביחד איתה לשפוך שם מים...

אבל לנקות את השולחן (שספג כוויות) היה סיוט אחר כך...

וכנ"ל לנקות את כל הסביבה שהתמלאה בנרות ובמשחקים ובפרסים וכו'...

אבל זה מאחורינו ב"ה


בהצלחה גם לך!!

עשיתי את זה עכשיופרח חדש

היה קשה ממש

מלא שעווה דבוקה בכל מקום

יש דברים שלא הצלחתי להוריד

כל פעם נעבוד על זה עוד קצת..

עד חנוכה הבא 😅

גם אני ויתרתי בינתיים כל כל השעווה הדבוקהמתואמת
אני זוכרת שתמיד מבאס אותי השעווה שנדבקת בכל מקום אחרי בדיקת חמץ (בעלי מעדיף להשתמש בנר כשאפשר) - כי זה בדיוק אחרי שהפכנו את הבית כדי לנקות אותו...
זה לגמרי חחחאני זה א
סתם שאלה למה לא לשים מתחת נייר כסף?אני זה א

ואז יחסית נשאר נקי קצת טפטופים מסביב אבל גם זה לא הרבה.

אצלי הדליקו השנה 3 מתוקים ובעלי 2 בשמן 2 נרטות שמתי נייר כסף על השיש וזהו..

שאלה יפה שאלת 😅פרח חדש

והתשובה היא ששמתי..

החזיק יום אחד וזהו חח

זה גם נמצא על עדן החלון

ואז בשביל לסגור את החלון צריך להוריד את זה

ואז כל המסילות התמלאו שעווה ולכלוך..

ממליצה לקנות את הכיסוי הזה מהזכוכיתהמקורית
חוסך הרבה מהבלאגן על החלונות, וגם מונע את הבעיה של הדלקה במקום שיש בו רוח מצויה
את מתכוונת לבית חנוכיה?פרח חדש
אז יש לנו. אחד גדול לבעליפרח חדש

ועוד אחד בינוני לילדים

החלון אנחנו סוגרים בעיקר מפני הרוחות והקור והגשם שנכנסים לבית

לא בגלל החנוכיה

היא נשארת בחו., יש לנו עדן חלון ממש רחב שאפשר אפילו לשבת שם

יש לנו כזה, אבל רק לבעלימתואמת

לא נקנה בית חנוכייה לכל אחד מהילדים...

(מה גם שלפי הפסיקה שלנו ילדים בכלל לא צריכים להדליק... אנחנו נותנים להם רק כי הם מאוד רוצים)

נכון, אבל זה חוסך לכלוך. ואנחנו שמנו 2המקורית

חנוכיות באחד.

אז לדעתי זה שווה

אם הייתי צריכה להתמודד עם שעווה על החלונות..

גם את בית החנוכייה צריך לנקות מתואמת

וב"ה אצלנו גם אם נשים שתי חנוכיות בבית חנוכייה אחד - נצטרך ארבעה כאלה, שידרשו גם מקום אחסון וכו'...

על החלון דווקא לא מצאתי שעווה (הילדים מדליקים על שולחן), ואת הרצפה זה לא ימגן בכל מקרה מטפטופים, כי הילדים מסתובבים קצת עם הנר...

נו, טוב, מותר להקריב קצת בשביל מצוות וגם בשביל הפולקלור של הילדים...

מה שכן, בשנה הבאה לא נשכח לשים מפה על השולחן (למרות שמצבו כרגע כבר אבוד), ובעיקר - לא נשכח להשגיח תמיד על ההדלקה, ולנקות את הסביבה לפני...

תלוי של מי המשימה😅המקורית

זה דברים שבעלי עושה אז מבחינתי שישתמש גם ב5

ואחסון פחות בעיה אצלנו, גם מדליקים במרפסת אז לא אכפת לי ככ

אבל מבינה אותך. הסתכלות יפה!

גם אצלנו לרוב בעלי אחראי על זהמתואמת
הפעם פחות היה לו זמן... (אבל החנוכייה שלו עדיין מחכה לו בסבלנות... נקווה שזה יהיה לפני חנוכה הבא )
אנחנו בסוף שנה שעברה איחסנו את החנוכיהטארקו

ככה ג'יפה בתוך הבית חנוכיה הג'יפה

והשנה כשהיה לו רגע איזה יומיים לפני חנוכה הוא ניקה אותם🙈


לא מופרך שזה מה שיקרה גם הפעם, בנתיים היא עדיין מונחת במקום של ההדלקה..

העיקר שמצא זמן לנקות אותה בסוף 🙈מתואמת
לא נורא. השנה יש גם 2 אדרים.. אז בנחת פרח חדש
😅😅😅מתואמת
רק אצלינו הסוכה עדיין בחוץ מחכה לו?שמש בשמיים

את החנוכיה נראה לי אני אאחסן בלעדיו

סתם, הסוכה בחוץ מפורקת, רק מחכה לאחסון...

ב"ה בזה הוא הצליח לטפל די מהרמתואמת
ועוד לפרק סוכות בשביל אחרים...
אנחנו בדרך כלל מכסים את השולחן במפהמתואמת

אבל הפעם הילדים ארגנו את החנוכיות, ושכחו מזה...

אבל עדיין - בכל מקרה זה לא פותר את כל הטפטופים על הרצפה...

לגבי הטפטופים על הרצפהשיפור
השנה הדלקנו את הנר של הילדים אחרי שברכו את הברכות. זה עזר.
הילדים שלי כבר גדולים ועצמאיים מתואמת
מים רותחים!כובע שמשאחרונה

ממלאה קומקום ומוזגת בזהירות על הרצפה עם הטפטופים. קרוב לכל מוקד.

 המים ממיסים בשניה ומיד מנגבת בסמרטוט.

עובד פלאים!

טוב, אז הקטנה שלי פיתחה הרגל חדש - היפוך יום ולילהמתואמת

היא הייתה חולה עכשיו במשך שבוע, ובימים האחרונים התחילה להתאושש - אבל דווקא בשעות הערב-לילה.

התוצאה היא שכרגע, אחרי יום שלם של עצבנות (מקווה שאצל המטפלת הייתה בסדר) - היא קמה לחיים עכשיו, משחקת, מפטפטת, רוצה צומי, מבקשת לאכול...

זה באמת חמוד לראות אותה ככה אחרי היום הקשה שהיה איתה, אבל גברת! השעה כבר חצות! הפרעת לי לסדר - לפחות תני לי עכשיו ללכת לישון! (בימים הקודמים היא נרדמה מתישהו בלילה, אבל לא מספיק מוקדם...)

יש מה לעשות כדי להפוך לה את השעות בחזרה? שתהיה כיפית וחמודה בשעות היום, וישנונית ורגועה בשעות הלילה?

(בעיקרון יש פה נער חביב שמוכן לטפל בה ולשחק איתה כאוות נפשה ונפשו, אבל מה לעשות שהנער החביב הזה אמור להצליח לקום איכשהו בבוקר מחר...)

רק בהצלחהצמאה
היא הבריאה?אמאשוני
אם כן, תנסי להעיר אותה בצהריים ולמשוך אותה עד הערב.
עקרונית הבריאה (בלי חום ושלשולים)מתואמת

והיא ישנה אצל המטפלת, שעה וחצי-שעתיים בערך (שמסתיימות באחת וחצי). אתמול אפילו ניסיתי להשכיב אותה שוב כי היא הייתה כל כך עצבנית, אבל היא לא נרדמה. לפני שהייתה חולה השינה הזו לא הפריעה לה להירדם בשעה סבירה בלילה...

והיא אפילו קמה מוקדם הבוקר! היא ערה כבר שעה בערך (קמה עצבנית אבל עכשיו יחסית מאוששת).

אז מה, היא לא זקוקה יותר לשעות שינה מרובות? מוזר...

(בלילה השכבתי אותה בסוף, בשתים עשרה וחצי בערך, והיא נרדמה כמעט מיד, אפילו בלי מוצץ ובקבוק. בקיצור, כבר לא יודעת...)

לא לאאמאשוני

אם היא מתעוררת באחת וחצי זו לא הסיבה,

אז מה הכוונה ש יא הופכת את היום והלילה?

מתי היא ישנה במהלך היום?

היא לא נרדמת לך מאחת וחצי בצהריים עד 12 בלילה?!

בת כמה היא?

מראב חי רק עכשיו הבנתי את השאלה..אמאשוני

המא הפכה יום וחיפה מבחינת התנהגות?

תנסי אולי דווקא להאריך את שנת הצהריים.

אולי שהמטפלת תנסה למשוך אותה בבוקר שתישן טוב בצהריים.

אולי לא מספיק לה האוכל?

אחרי הבראה ממחלה זקוקים להשלמת חוסרים של אוכל ושינה.

תנסי לתת לה משהו מזין כמו כדורי תמרים עם אגוזים טחונים או אבוקדו, או משהו עם טחינה כשהיא חוזרת מהמטפלת.

אולי גם דייסה.

אם לא קר מדי אולי שהנער החביב יקח אותה לסיבוב או ישגיח עליה בלי יותר מדי הנאה בשעות הקטנות של הלילה שזה לא יהפוך למשהו התנהגותי.

תודה! אכן הפכה יום ולילה מבחינת ההתנהגותמתואמתאחרונה

(היא כבר קרובה לגיל שנתיים)

ובעצם ישנה הרבה פחות ממה שהייתה רגילה וממה שצריך בגילה.

אצל המטפלת לא שייך כל כך לשבש את שעות השינה...

ולגבי אוכל - היא בקושי אוכלת במהלך היום, ואז בלילה רוצה לאכול, אבל כבר פחות מתאים לי לתת לה ארוחה של ממש... (כי היא לא מוכנה לאכול בכפית, אז כשהיא אוכלת - כל הסביבה אוכלת...)


ואל דאגה, הנער החביב לקח אותה לטיול בתחילת הערב, שהרגיע אותה רק חלקית. רק אחר כך היא התחילה במנהג עירנות הלילה...