פורום הריון ולידה (עמוד 695)

אבל חושבת שעצם החדירה גורם לפעילות רחמית.

לא רופאה או משהו, אבל ממה שאני מבינה, אם הדימום היה מהרחם ממש, אז גם הנאה ללא חדירה יכולה לגרום שוב לפעילות רחמית ודימום, ועדיף להמנע...

אם הדימום מצוואר הרחם, שנפוץ יותר שידמם בהריון גם אם ברגיל לא, אז מניחה שהבעיה היא רק חדירה.

גם מדממת בכלל המטומה

אמרו לי שנוזל הזרע לא טוב לדימום

וגם לא עצם ההתחממות (אפשר לקרוא לזה ככה?)

בקיצור, שניהם לא בסדר

במיוחד הגעה לשיא

כי זה גורר כיווצים ברחם ופעילות עצבית בכל האזור.

החדירה עצמה גוררת גירוי גם בלי הגעה לשיא ולכן בד"כ בעייתית

וגם לנוזל הזרע עצמו יש השפעות מסוימות (נראה לי יותר קשור לצוואר הרחם אבל לא בטוחה)

כך שבכללי צריך להמנע מכולם אבל בסופו של דבר יכול להיות שבמקרה הספציפי שלך זה שונה פשוט תלוי מה בדיוק החשש

הימים הפוריים הם יומיים לפני הביוץ ויומיים אחר הביוץ אם את מנסה להיכנס להריון היום של הביוץ הכי עדיף והכי טוב לנסות כל יום 

באיכות הזרע.

או אם אין אפשרות/כוח לקיים כל יום, גם כל יומיים זה בסדר גמור, זה מכסה יפה את חלון הפוריות. אבל זה לא משהו שצריך לשאוף אליו. אין צורך להמנע במיוחד כדי לשמור על 'יום כן יום לא'.

אם אין בעיה שקשורה לזרע זה לא משנה אם מקיימים כל יום או כל יומיים, מה שנעים וטוב לכם

משפחה

שכנות

חברות

בעיני המנוחה חשובה הרבה יותר מהסודיות....

לא יודעת מה בדיוק מותר ומה אסור לעשות, אבל ככל שתנוחי יותר יש סיכוי גבוה יותר שהיא תיספג

בשעה טובה ושיהיה בבריאות!

תסתכלי אחורה..

בנות ממש כתבו על המשמעות של מנוחה

לפי דעתי כדאי לשתף. אולי חברה טובה שבטוח תוכל לעזור?

יש שלכן עוגן באיזור? או רכזת סיוע של נשות המילואים?

אם כן, היא יכולה לעזור לך בארוחת לילדים או מציאת בייביסיטר, עזרה בנקיון וכו'...

ואם במקרה את עדיין לא יודעת, יש החזרים על בייביסיטר. תנצלי את זה!

גם לי יש המטומה, וכולם היו מאוד רגועים כל עוד היא לא מדממת ולא גדולה.

רק לא להרים כבד ולא מאמץ גופני זו ההנחיה.

גם אני כמוך בבית עם הילדים, לא יכולה באמת לא להרים.. מרימה כשצריך ממש. זה יוצא 3 פעמים ביום בערך, ולרוב רק לכמה שניות.

הם כבר שוקלים... הרבה. ואני ממש לא שוכבת כל היום כי אין ברירה ואין שמירה. יש עבודה/ בית וילדים לתפעל. כן הורדתי ממני נקיונות, כביסות ופחות התכופפויות.

ב"ה הכל בסדר, אבל היא עוד לא נספגה

תגידו חברות הפורום הותיקות, זה תקין שיש כמות כזאת בתק'ופה כלכך קצרה?

בשבוע האחרון כבר שמעתי על 3-4 פה בפורום שבהריון

ולא כאלה שילדו בעבר..

לפותחת,

הלוואי והייתי יכולה לעודד

אני רק יודעת שכדאי לנוח

לא להתאמץ

לשתותת הרבה

לנשום עמוק

חברתך שנמצאת אי שם בשבוע 20 עם המטומה מדממת....  

כשאתה חושב על משהו פתאום אתה שם לב לזה יותר מסביבך..

נגיד מישהי רוצה להיכנס להיריון פתאום כולם סביבה בהיריון...

לדעתי זה לא שינוי בסטטיסטיקה אלא בנקודת המבט שלנו...

וזה להיום הפסיכולוגיה בגרוש שלי חחח

לשגע נשים בהריון.

זו המנטרה שלו בביקורים האחרונים🙃

כי המכשירים השתכללו וכו.. כך לדבריו

אני מניחה שהוא מתכוונן כמובן להמטומות קטנות, אחרת זה כבר בר משמעות להריון

היום הייתי באולטרסאונד הרגעה עבורי.שבוע 8 תואם תאריך  הכול תקין דופק וכו' .אין דימום וכאבים

אבל הטכנאית ציינה המטומה - בדף היה רשום אזור היפואקוגני גודל - 32*4 מ"מ .אמרה לא מדאיג ולא התרגשה בכלל .אמרה ש רואה הרבה נשים עם כזה אפילו לא הפנתה אותי לרופאה חזרה.בכל אופן שלחתי פנייה לרופאה אבל מישהי שמבינה ..מה זה אומר תכלס ? מדאיג ? קטן לא מדאיג ?

הגודל הזה כן יותר מאיים ובוודאי לראות רופא שתיהי במעקב...

בהצלחה! 

הטכנאית לא עשתה בדיקה וגינלית לדעתי לא ראו מאוד מדויק חבל לא אמרתי לה שתעשה וגינלי שיראו בצורה יותר מדויקת

עכשיו אני צריכה לחכות עד יום שלישי לתור בחוסר וודאות כזה באסה.

אם לא רואים טוב אז עוברים לוגינלי.

אבל לכתחילה אני מעדיפה בטני. ובד"כ הטכנאית זורמת איתי..

לא ביקשתי במיוחד.

זה היה בעיקרון שבוע 6, אבל הזיזו אחר כך את התאריך.

לי גם בשבוע 6 לא עשו וגינלי.

בכללי הרופא שלי בגישה של בואי ננסה בטני ואם לא נראה אז וגינלי.

כל הבדיקות דופק אצלי היו בין שבוע 6 לשבוע 8 ותמיד בטני.

וגם אחרי לידה רק בטני.

בלי קשר למקרה הספציפי שלך אבל גם פה... לדעתי אין דבר כזה לעשות א"ס עם ממצא לא תקני ולא ללכת לרופא... הרופא צריך לתת אבחנה מה זה ומה עושים (או לא עושים) עם זה

אז הגיוני שלא אמרה שום דבר

זה התפקיד של הרופא לפענח ולתת הנחיות

יש איזה דחיפות להגיע  לרופא אחר לפני התור בשלישי?

וואו באלי הריון שקט ושלא יהיה מעניין  

זה מנוחה מעקב ויש כמה רופאים שבגישה של לתת תמיכה במיוחד בשבוע צעיר כמו שלך...

אבל כן, המעקב גם חשוב... 

אני פה עוד מההמטומה הראשונה שלי שהיום בת 8וחצי נשים ב''ה.. וגם אז כששאלתי היו פה כמה וכמה

וכנ''ל בשאר..

זה פשוט מאוד נפוץ

וכולן מסיימות את ההריון בלידה בתשיעי

נראה לי אני סתם בלחץ 

אם רוצים מדידה הכי מדויקת, אז מדחום של פעם, מזכוכית, בטוסיק...

לדעתי מד חום אוזן נותן תוצאות מדויקות מספיק ונוח מאוד לשימוש. 

בבית השחי היה חום 37.7. אז זה אומר שהוא באמת עם חום?

האמת נתנו עכשיו אקמול כי הוא ממש הרגיש חם. אבל בדרך כלל, לא יודעת למה יש לי רתיעה כזו מלתת לו תרופה. אני כאילן מחכה להוכחה שהוא באמת צריך את זה- כמו חום במדחום. 

ועם מדידה בבית השחי דווקא, ממליצה למדוד כמה וכמה פעמים בשעות שונות כשהוא מרגיש טוב. שתדעי מה הנורמה שלו ומה זה חום.

למשל, לילדים שלי 37.7, גם במד חום אוזן, זה כן חום, או לפחות התחלה של משהו.

( המדידה של 37.7 בבית השחי זה מעל 38, זה בכל מקרה כן חום...)

נגיד עכשיו לא היה מעל 38, אבל הוא נראה מסכן כזה. אז נותנים אי לא?

שבוע שעבר הוא התעורר צורח באמצע הלילה. אני רציתי לנסות להרגיע לבד ובעלי דחף לתת אקמול כי היה נראה שמשהו כואב לו. בסוף באמת נתתי והוא נרדם. לא יודעת למה אני נרתעת מזה, אולי באמת בלי סיבה.. אבל זה יוצא שבערך פעמיים בחודש יש סיבה לתת אקמול. זה לא מוגזם? 

גם אנחנו כמבוגרים לוקחים לפי התחושה הכללית ולא לפי מה שאומר המדחום. מעל חום 39 כן מומלץ להוריד, אבל פחות מזה אני מביאה לפי איך שהילד מרגיש.

מתי את לוקחת לעצמך משכך כאבים? נעים לך להיות ככה בהרגשה לא טובה בנתיים? והתינוק לא יכול להגיד את הוא מרגיש.. אז או היא נראה סובל זה מדד מבחינתי.. לאחרונה נתתי לה כל בלי שהיה נראה שיש חום, היא לא הצליחה לישון והייתי מסכנונה.. אני לא הייתי רוצה לסבול ככה, אז נתתי לה, זה כנראה היה שיניים..

מה שאני לפעמים חושבת, זה שאני לא יודעת אם כואב לה או משהו אחר מפריע לה, ולכן אני לא ממהרת לתת לה, אבל אם היא נראית סובלת ולא מתנהגת רגיל (לא ישנה כרגיל, לא אוכלת וכו') זה סימן מבחינתי..

אני צריכה להיות ממש סובלת כדי לקחת אקמול. לילדים שלי אני נותנת הרבה יותר, כל פעם שעולה להם החום קצת והם קצת עצבניים. אגב, במדידה בפי הטבעת אני מחשיבה חום מעל 37.5, אם הייתי מודדת בבית השחי הייתי נראה לי מחשיבה חום מעל 37. (לא לעניין שליחה למסגרת ב24 שעות הבאות), יותר לעניין היחס שלי לילד

שלא ברורה האמינות...

ואם יוצא גבולי בתינוקות אני מודדת גם בפי הטבעת.

לגבי אקמולי- נותנת כשהילד סובל, זה לא רק מוריד חום אלא גם משכך כאבים, ובמיוחד אצל תינוקות הם לא יודעים להגיד לנו אם זה הרגשה נסבלת או הרגשה בלתי אפשרית שצריכה תרופה.

כמובן לא נותנת על כל שטות, אבל אם הילד נראה לי חולה וסובל, אני אתן נובימול/אקמולי/נורופן גם אם אין חום בכלל...ץ

אני תמיד מודדת ככה

בגלל שהאורך שם יחסית "קצר" אצל תינוקות זה עלול לפגוע בעצב ויכול לגרום להשפעה מסוכנת (משפיע על הלב ועוד...)

ככה למדתי בלימודים. אני מודעת לזה שרוב המקומות אומרים למדוד רקטלית. אבל מבחינתי אני מעדיפה להימנע כל עוד אפשר.

אני פשוט מודדת בית שחי/מצח/אוזן ומעלה בחצי מעלה.

לא ידעתי

תודה!

לא הייתי נותנת אקמול עד שהילד היה ממש מתלונן והייתי מנסה לתת לו להתמודד עם החום, עכשיו בילדה השנייה אני נותנת מיד כשעולה החום כי היא פשוט סובלת ממש וגם חולה יותר מאשר שאח שלה היה בשלב הזה, וגם כי החיים יותר עמוסים ואין לי את אותם כוחות לתת לתינוק להתמודד עם כאב ולהתמודד איתו כמו שהיו לי עם ילד אחד כשלא עבדתי , לעומת שני ילדים ועבודה במשרה מלאה ..

משתדלת לא לדחוף לה ישר אבל אם מרגישה שממש חמה והיא לא רגועה לי ולא נרדמת , נותנת תרופה 

באחד ההיריונות הערכים שלי היו ממש סמוך לגבול העליון, ורופאת הנשים כן הנחתה אותי להמשיך לעקוב אחרי זה... (אבל לא לקחתי טיפול)

ובהיריון אחר היה לי בהתחלה ערך גבוה מעל הטווח, והאנדוקרינולוגית אמרה לי להמשיך לקחת את הכדורים עד שיגיע לערך של 2.5.

ולא החזיקו..

ברור שזה תלוי אדם ורופא.

האנדריקולוג והרופא נשים שלי אמרו שכדאי סביב 2.5

מעל ובטווח זה סבבה, אבל כן דורש מעט מעקב.. 

תםקוד בלוטת התריס נמדד ע"י tsh

אבל ההורמונים שבפועל מתפקדים בגוף הם t3/t4

Tsh גבוה= תת פעילות בלוטת התריס= חוסר בt3/t4

זה כמו שאמרו לך הרבה יותר בעייתי להריון

מצד שני גם פעילות יתר=tsh נמוך זה לא טוב

אבל את לא במצב שזה מחוץ לסקאלה, אלא רק בשוליה.

המצב של tsh נמוך וt3/4 תקינים מאוד נפוץ בתחילת הריון ולא נחשב בעייתי.

לרוב מבקשים לחזור על הבדיקה כחודש אחרי וזה מתאזן לבד, אם לא יש לפעמים צורך בטיפול תרופתי.

אז 2 דברים:

-תפני לרופאת נשים שתתן לך הפניה לבדיקה חוזרת עוד חודש

-תסתכלי האם בדקו לך גם t3/t4- אם הערכים האלה תקינים אז את ממש יכולה להרגע בנתיים

להרגעה- לפני חודש היו לי ערכים ממש זהים לשלך. אחד לאחד. היום כחודש אחרי התאזן ב"ה. 

הנוספים משום מה

למרות שבהריונות קודמים זוכרת בדקו לי אותם.אשלח לה פנייה נראה מה היא אומרת .תודה !! מה הסיכון בtsh נמוך? סתם מסקרנות..

אבל את לא שם, זה הכי חשוב.

אני זוכרת שזה עשה לי לא טוב החיפוש הזה עם כל ההלחצות של הגוגל והרופאה ממש הרגיעה

יצא לי בבדיקות דם של השליש הראשון ערך של 3.2

צריך לטפל בזה? יש מה לעשות? אין לי תור לרופאה בחודש הקרוב...

(אנונימי כי עוד לא סיפרתי על ההריון...)

זה אמנם גבוה מ-2.5, אבל זה עדיין לא קרוב לקצה העליון של הטווח.

רוב הסיכויים שלא ייתנו לך שום טיפול, אולי רק יגידו לך להמשיך לעקוב...

ההריונות האלה נפלו בשלב ממש מוקדם.. ברמה שאם לא הייתי בודקת הריון אז הייתי חושבת שזה סתם איחור במחזור..

אני פשוט מאוד מודעת לעצמי ולגוף שלי, הרגשתי שאני בהריון אז בדקתי ויומיים שלושה אחרי זה נפל..

זה נראה לי ערך מעולה. ובנחת.

כשתגיעי לרופא יש מצב שהוא אפילו לא יתייחס לזה.

לי יש תת פעילות, הגעתי גם לערכים מעל מאה..

אז בבדיקה מאוד צמודה של הערכים כל הזמן..

ובבדיקות דם של בטא אני תמיד מבקשת גם לבדוק את הבלוטה.. 

כמו שאמרו לך זה לא כזה נורא..הכי טוב שזה יהיה מתחת 2.5 אבל זה בסדר. הכי הרבה ישלחו לאנדוקרינולוג שנותן כדורים.

לי היה גם ככה+ והתאזן איתם..

וכל ההריונות היו תקינים ב"ה!

אבל לא יודעת אם זה אמור לכאוב

ואז צריך טיפול אנטי אלרגי (לילדים זה טיפות פניסטיל, לא יודעת לגבי מבוגרים)

לשתות המווון מים

אני כמעט כמוך

וגם היו לי כמה התכווצויות היום, וזה עבר אחרי מים.

ולמרות ששתיתי מלא מים לא רצתי מלא לשירותים

זה אומר שהגוף שלי היה פשוט יבש ממש

עכשיו אני במיטה שותה.

תודה לך!! 

אין לך את ההוראות שמגיעות עם הבדיקה?

בד"כ מצופה לראות קו בבקרה ואם יש הריון אז עוד קו בתוצאה.

לא יודעת עם איזו בדיקה את.

אלא אם כן לא אכפת לך שיזהו מיד.

את יכולה לבקש מרוםאת משפחה הפניה, זה לגמרי אפשרי.

בשליש ראשון רופאי משפחה מורשים להביא הפניה

אם כי הבנתי בעבר שהם נותנים הפניה רק לבדיקה הראשונה ולא שנייה ושלישית שרןפא נשים נותן.

אם את ממש חוששת תעשי תור לרופא נשים כבר לעוד שבוע, כדי לחסוך לחץ 

זהו, שבאמת ביקשתי את ההפניה לאוחטרסאונד הראשון מהרופאת משפחה, ואני לא יודעת אם היא תוכל לתת לי עוד אחת..

ונראה לי שאין טעם להקדים את התור בשבוע, כי כנראה עדיין לא יוכלו לדעת אם באמת יש חשש או לא..

ואם זה בצלקת?? מה תעשי??

זה בדכ רלוונטי רק להמשך, ובלידה

אני גם בוגרת קיסרי

לא הייתי מתייחסת לזה יותר מידי בשלב הזה

חכי לשבוע 12-13 ולכי לרופא שיבדוק אותך

והיא דווקא לא הלחיצה בכלל, רק אמרה שכדאי לעקוב אחרי זה

האמת שחשבתי שאם יש שיליה נעוצה אז חייבים לעשות גרידה אבל עכשיו גיגלתי וראיתי שזה אומר בעצם ניתוח קיסרי מסובך יותר (ואני גם ככה מיועדת לקיסרי) אז זה פחות נורא ממה שחשבתי..

זה כמו שכתבת, להיזהר יותר בלידה.

אבל אל תכניסי את עצמך לסרטים יש עוד זמן בשביל לקבוע האם השליה נעוצה, ועד כמה

אני מבינה שאת רוצה להרגיע אבל הריון שבאמת בצלקת לא ממשיכים. בע"ה כאן יתברר שהכל תקין, אבל זה בהחלט מחובתה של הטכנאית להתריע אם היא חושדת במשהו.

בהריון האחרון הטכנאיות לא הסכימה לומר לי כלום כלום ורק חזרו שאסור להן לומר והרופא ידבר איתי 

אפילו פעם אחת שהתגלה ממצאים יותר מדאיגים היא רק אמרה לי שכדאי שאני אכנס לרופא עם בעלי (כאילו שאני מוכנה ללכת בלי בעלי...)

וכשהתחננתי שתגיד לי מה קורה היא חזרה באדישות שאסור לה לומר

אני עדיין מתלבטת אם לכתוב משהו לקופה על היחס של הטכנאיות...

אוף איזה הריון טראומטי זה היה

שהרשתה לעצמה יותר מידי והלחיצה אותי שיש מלא שאריות (אחרי הפלה)

ושכנראה נצטרך עוד ציטוטק או גרידה

הגעתי לרופא והוא אמר שאין כלום ושהכל בסדר

התלוננתי עליה למנהלת של הקופה

שבוע שלם הייתי בחרדות בגללה...

עדיף טכנאית ששותקת מאחת שסתם אומרת והיו לי משתי הסוגים

אבל מה שבטוח שאין מה להפסיד מלהתלונן... היא תקבל הערה לא יעיפו אותה

אני לא בטוחה אם אסור להן להגיד או שהן פשוט לרוב מעדיפות לא להגיד כי לא רוצות לקחת אחריות, וזה באמת לא מתפקידן. הן אמורות לתעד את הממצאים ואם יש משהו שנראה להן בעייתי להעביר את התשובה לרופא ולהגיד למטופלת שתפנה לרופא, כלומר כן ליידע שיש משהו שדורש התייחסות כי אחרת איך תדע?

היה לחץ גדול בלידה. אחת ילדה קיסרי ואחת לא ברור לי איך הסכימו לקחה סיכון וילדה רגיל בתוך חדר ניתוח

אבל לא דיברו על גרידה..

אם באמת היתה בצלקת לא היו מגיעות ללידה. הריון שמשתרש בצלקת לא יכול להתפתח להריון תקין כי רקמת צלקת לא יכולה להימתח כמו שאר הרחם וגם לא מקבלת אספקת דם מספקת להריון. כנראה אצלן היתה שלייה שממוקמת באזור הצלקת, זה משהו אחר. 

אני בהריון אחרי קיסרי, השילייה היתה שיליית פתח חלקית לכיוון קדימה

וכל כך פתדתי שתישתרש באזור הצלקת.

אבל היא עלתה למעלה והכל היה בסדר.

לדעתי בשבוע 8 עוד אין בכלל שיליה, זה מאוד מאוד מוקדם...

בשבוע 10 כבר אמורה להיות שיליה?

ב"ה שאצלך היה בסדר😘

השלייה בכלל לא רלוונטית לשלב הזה. החשש הוא שההריון השתרש בצלקת הניתוחית. הריון בצלקת זה לצורך העניין כמו הריון חוץ רחמי, זה מיקום לא תקין. אבל אין מה למהר, צריך לעקוב והרבה פעמים בבדיקה חוזרת רואים שזה לא ממש בצלקת, עם גדילת שק ההריון אפשר להתרשם יותר. 

האמת שיותר מזה אני חוששת מגרידה (מתה מפחד מהרדמה מלאה..)

טוב, הטכנאית לא נשמעה לחוצה, רק סתם אמרה שכדאי לעקוב. אז גם לי אין מה להילחץ בינתיים.. נתפלל לטוב!!

רק לעקוב אחרי זה, הריון בצלקת זה מאוד לא נפוץ, תפני עם התשובה של הטכנאית לרופא נשים שלך שיבדוק את זה. 

אם הריו משתרש בצלקת זה לא אומר שהשיליה תהיה שיליה נעוצה?

כל השק מושרש בצלקת. אם הריון כזה ממשיך סביר שגם השלייה תהיה נעוצה אבל לרוב זה לא מגיע לשלב כזה שמזהים שלייה. הריון בצלקת דינו כהריון חוץ רחמי מבחינת ההתייחסות, הסיכון והטיפול.

אני יודעת שאחותי לקחה רופא פרטי ללידה באחד הבתים חולים במרכז (לא זוכרת בוודאות איזה).

וכן אפשר לתאם גם בשבוע כזה.

רק כדאי לקחת בחשבון שזה משהו שלא מקבלים עליו החזרים, עד כמה שאני יודעת. וזה לא זול (המחיר משתנה בין בתי החולים).

מוזמנת לפרטי לעוד שאלות...

במרכז יש אפשרות לרופא פרטי ללידה רק במעיני הישועה, ומדובר בסכומים מאוד גבוהים.

בירושלים יש שרפ, בשערי צדק והדסה עין כרם יש בוודאות, שאפשר לקבוע מראש עם רופא בסכומים מאוד סבירים בהשתתפות הקופה.

אני הלכתי לפלוטקין בשע"צ, מתקשרים למוקד שרפ של הבי"ח, קובעים תור לייעוץ אצל הרופאה זה בערך 150 ש"ח ובייעוץ מכירים, עוברים על ההסטוריה הרפואית וסוגרים על ליווי.

תדברי עם המרפאות חוץ נשים בטוח ידעו את כל הפרטים.

ניתוח עולה 800-1500, לפי הקופה והביטוח.

ממליצה מאוד..

בזה אין השתתפות של הקופה, ולכן המחירים הרבה יותר גבוהים (בערך פי 10 ממה שכתבת...)

אולי דרך ביטוח בריאות פרטי יש אפשרות לקבל החזר. אני לא מכירה אבל אולי כדאי לבדוק.

אבל אתקשר למרפאות חוץ לבדוק מה ידוע להם על ליווי בלידה רגילה.

תודה!

אני יודעת שהרופא הזה עד היום עובד שם.

הוא היה מצויין עבורי

ושליח משמים.

בזמנו זה עלה לי 8,000 שח

בזמנו ראש מחלקה היה 10,000

הרופא שלקחתי היה רופא רגיל

עלה לה מעל 10,000, יותר קרוב ל15,000

ואז השאלה היא רק איזה.

(לי הייתה קוקו ביבה, אבל לפני שנים.)

וזה היה חובה

ממש ממש הקל על החיים..לא יודעת איך אפשר היה להסתדר בלי..

יכולה להמליץ לך על הדגם שהיה לנו שהיה מאד זול! אבל גם פשוט.. אבל אהבנו אותה ממש והיינו ממש ממש מרוצים. רק לאחרונה הפסקנו כמעט להשתמש כי הגדולה גדלה יחסית

ועוד משהו שמבחינתי היה בה ממש יתרון, זה שיש לה אמבטיה שמתלבשת בתוך הטיולון, ובעיניי לחודשים הראשונים שהתינוק ממש קטן זה ממש משמעותי שיש לו אמבטיה בטח בחורף..

עגלת תאומים Doblo של Infanti ברשת מוצצים

מושלמת ושווה כל אגורה לדעתי..

החסרון שלה זה המשקל שלדעתי כבד מדי, ושהיא לא מתקפלת כזה קטן... אם אצלך זה משמעותי תזכירי לי ואצלם לך בבוקר

חוץ מזה היא מעולה, יציבה, נוחה כבר מגיל קטן מאוד, עם הרבה מקום אחסון למטה ומבחינת מחיר היא ממש סבבה 

וגם הקיפול שלה לא ענק, פשוט לא קטן במיוחד.

וההפרש במחיר לעומת דגמים אחרים הוא מטורף היא עולה פחות מחצי מדגמים אחרים..

בעיניי אחת הנוחות והמעולות

עגלת תאומים או אחים

סיוט רק עגלה ומנשא

ולפעמים גם ה'גדול' שבעצם תינוק קטן עדיין גם יצטרך אותך..ובידיים..

יש עגלות מעולותתת ביד שניה ..מנסיון

צריך רק לבדוק שהכל תקין

יש כמה סוגים שמכירה -לתאומים

קוקו ביבה היתה לי וקלילה מאוד

יש גם עגלה יותר זולה שהיתה לי שצרה

ויש בייבי מונסטרס

וסיטי תור 2 של תאומים

פשוט ממש מבאס אותי לקנות עגלת תאומים

אח"כ אני אתקע איתה, ואני מכירה את עצמי שלא יהיה

לי כוח לנסות למכור אותה (או להשאיר אותה במצב נורמלי🙈🙈🙈🙈)

אשמח לעוד תובנות למי שיש

כי תכלס צריך אותן לטווח לא גדול, במיוחד כשהרווח לא כזה קטן

מתישהו הגדול מתחיל ללכת ומבאס להשתמש בעגלה ענקית במקום טיולון לקטן

יש לי בירושלים אם את רוצה בפרטי

היתה בשימוש חצי שנה משהו כזה. אחר כך קנינו טיולון

ושמרנו

אבל אצלנו המרווחים הבאים גדולים יותר

ואחיות שלי לא רצו

להפרש דומה וממש לא הסתדרתי איתה.

בעיקר בגלל מדרגות, מעברים צרים והאפשרות של הגדול להושיט יד לפנים של הקטנה.

החזרתי לה אותה ממש מהר והשתמשתי בעיקר בעגלה ומנשא (כשהיינו בגינה הייתי משחררת את הגדול מהעגלה ושמה שם את הקטנה).

כשגדלו קצת כשמיהרתי הייתי שמה את שניהם (ושנה אח"כ את שלושתם) אחד אחרי השני בטיולון (בעייתי קצת מבחינת בטיחות, אז לשיקולך...), וכשלא מיהרתי מי שכבר ידע ללכת הלך ליד העגלה בקצב שלו.

יש את המשוכללות שאפשר לפרק ולחבר ואז אפשר להתחיל עם אמבטיה וטיולון ואחר כך רק טיולון יחיד

אבל זה בטח יקר יחסית

בהחלט מאוד יקר, מצד שני יכול לשמש אותי בעתיד

בע"ה שיהיו עוד ילדים 

חופש למשפחה - הריון ולידה

אחרי שתעדכני שאת בהריון יפתחו לך מכסה של 40 שעות

את מדווחת את כמו שעות של ימי מחלה

את צריכה לצרף אישור מהקופסה עם פירוט השעות שהיית במעקב

את הפתק של השעות את לוקחת מהמזכירות

את ממש לא מדווחת את השעות האלה כשעות עבודה רגילות 

מה זה מכסה?

למי בעבודה אני אמורה לפנות?

למה לא לדווח רגיל?

זה ממש לא נחשב כשעות עבודה רגילות

מכסת שעות הריון הכוונה היא לכמות שעות

במשרה מלאה יש 40 שעות

בחצי משרה יש 20 שעות וכו'

את צריכה לפנות לכל אדם

לראש צוות

חושבת שכר

הנהלת חשבונות

הם כבר יכוונו אותך 

הייתי צריכה לעדכן על ההריון כדי שיכנסו למערכת.

ואז כשהשמשתי, הבאתי אישור מחלה על חשבון שעות הריון.

זה תלוי בדיוק במקום העבודה.

עוד משהו: יש מקומות שנותנים רק על היעדרות של חלק מהיום, ויש מקומות שנותנים גם יום מלא.

בקורונה הייתי בהיריון. הוציאן את כל העובדים לחל'ת כי לא עבדו. וכל ההיריוניות המשיכו לקבל כסף מהחברה למרות שלא עבדנו.

זה החוק. 

חשוב מאוד

למה להזיז אותו פיזית זה לא טוב? דווקא בעיני זה מצוין, אם את עושה את זה ברוגע וסמכות ולא מתוך צעקות וכעס. 

אם הוא עושה משהו שאמרת לו לא לעשות- אז בהחלט- להרים אותו להגיד " אמרתי שאת זה אתה לא יכול לעשות" ולהניח אותו במקום אחר. הגיוני לגמרי ובעיני יותר טוב ממלל ארוך שמתיש אוו ואותך. 

 או- נניח שהוא צריך להוריד נעליים ולא הוריד- אז בהחלט- להרים, להגיד ברוגע "אם אתה רוצה להיות כאן אתה צריך להוריד נעליים" ופשוט להוריד לו. ואם הוא מתנגד אז להוריד מהספה. הכי פשוט- זה לא עונש זה פשוט סיבה ותואצה. 

הקב"ה ברא את גיל ההתבגרות הראשון כשהם קטנים וקל עדיין להרים אותם...

אז פשוט, בלי אמוציות, לקחת משם - 'אי אפשר להציק לתינוק' 'על המיטה עולים בלי נעליים'. אבל ממש חשוב שזה יהיה בלי דרמות, שזה לא יפעיל אותך. הוא בדק את הגבול, את לקחת אותו והוא הבין שזה גבול, וזהו, הכל בסדר.

ואז לא להיתקע בסיטואציה הזו אלא מיד להעביר הלאה- או לתת שתי אפשרויות מה כן אפשר "אתה רוצה שאני אוריד לך את הנעליים או שאתה תוריד לבד" או "אתה רוצה עכשיו להוריד נעליים ולשחק על המיטה או שנלך לשחק על הרצפה עם נעליים" או סתם להציע שתי אפשרויות לתעסוקה במקום אחר ולעזוב את הסיטואציה.

אז נקודה אחת שאני צריכה לעבוד עליה, זה זה שזה כן מפעיל אותי וגורם לי לאמוציות.

אבל הקטע הפיזי-, אני מורידה מהמיטה, הוא רץ ועולה שוב, בורח לקצה וכו', ואני מרגישה שזה לא סביר שאני מנהלת מרדף אחרי ילד שובב בן שנתיים וחצי

את צודקת, המרדף הוא לא לעניין, אותנו זה מתסכל ובשבילו זה משחק. צריך לסגור את הנושא בלי מרדפים.

אולי אפשר להוציא מהחדר ולסגור את הדלת? אולי אם זה לא מסוכן, תלכי מהחדר לעיסוקייך במקום אחר?

וכדאי גם לנסות לתת מיד תעסוקה אחרת. הורדת אותו תוך כדי אמירה 'לא קופצים על המיטה', ומיד: אתה רוצה שאחתוך לך תפוח או אגס? תוך כדי נתינת יד והולכים למטבח, או: אתה יודע, מזמן לא שיחקנו במכוניות, איזה מכוניות אתה בוחר לשים בשיירה שלנו? והולכים לכיוון המתאים.

גם אם הוא בורח,

את יכולה לומר: אנחנו לא רצים על המיטה עם נעליים. ולהמשיך לכיוון הסלון - אני מספרת עכשיו סיפור, אתה רוצה לבחור ספר או שאני אבחר?

תודה

שומרת לי 🙏

ובן השלוש שלי מביא אותי להרבה כאלה...(הוא דעתן ועקשן כמו כל הילדים האחרים שלי ביחד כפול עשר... ואם יש משהו שלא מוצא חן בעיניו יכול גם להעיף כסא) - אני פשוט מרימה ושמה אותו במיטה. הוא עדיין במיטת תינוק. וזו חלק מהסיבה... ואחרי שתי דקות בערך הוא קורא לי וכשאני מוציאה אותו הוא מיישר איתי קו..מרים מה שזרק, ומפסיק להתנגד או לעשות דווקא. 

לא יודעת אם מתאים לך...וזה כמובן לא על כל דבר קטן. 

ואני אומרת לו שהוא במיטה עד שהוא ירגע ויקרא לי. כלומר- מיטה זה מקום להרגע בו. 

לא יודעת למה...

חוץ מהמיטה

פשוט לא העלו על דעתם את הרעיון חח

אבל גם מי שכן -קרה רק בגיל שנתיים ++ וידעו לעשות את זה מצוין ובטיחותי לחלוטין אז גם השארתי עד גיל 3+

ממש יותר נח

אם ילד מציק לתינוק כדאי להרחיק את התינוק ורק אז לעשות שיח שיכול להיות יותר ברוגע.

אם עולה עם נעלים אפשר להוריד לו את הנעלים.

באופן כללי כדאי לצמצם את כמות ההוראות ואת הבהילות שלהם ע״י הרחקת ׳הגורם המלחיץ׳

1. אני חושבת שמכבד את ההורים לדעת לפני האחים.

להורים בד"כ סיפרתי בשבוע 6-7 אבל היה פעם שרק בשבוע 10 כשמצאו את הדופק.

לאחים אני מספרת כשזורם לי  

3. בעיקרון צריך לספר עד שבוע 20 בערך (חודש חמישי) אבל מתי את אמורה לסיים את העבודה אם לא היית בהריון?

בגדול זה כל אחת מה שבא לה...

אני סיפרתי להורים מ2 הצדדים ממש בהתחלה

 אבל זה אחרי שלפני כן הייתה הפלה ולא הספקתי לספר להם על ההריון ומיד סיפרתי שאין דופק...

אז רציתי הפעם שידעו מהתחלה...

לאחים סיפרתי לאחויות הנשואות בסוף השליש הראשון והאחים הקטנים פשוט הבינו לבד...

מניסיון שולחן כתיבה נקי עדיף על שולחן משולב ספריה וכוורות וכד' זה יוצר בלאגן וצריך כל הזמן לסדר

לי ממש חשוב שמי שעובד בשולחן לא יהיה מוסח ומרוכז במה שצריך לכן בעדיפות לדעתי לפצל שולחן כתיבה לבד ופינת אחסון במקום אחר אבל לא צמוד לשולחן

ואני בשביל המחשב.

שיעורי בית אפשר לעשות גם על השולחן הגדול או על הרצפה. וממילא גם שם לא תמיד מסודר.

זה מה שעשינו

קנינו שולחן לפינת מחשב. אפשר כמובן לסדר עליו אירגונית משרדית, כלי כתיבה משהו נוח ונקי

ופינת אחסון עשינו במקום אחר. ככה גן מאוד יעיל לעבודה. מאמינה שבעתיד הרחוק גם ילדים יצטרכו מחשב לעבודות וכד'

אבל מה שנוח לך אם את מעדיפה שילוב וזה העדיפות אז לכי אל זה

צריך איכסון- זה מושג ממש כללי.

השולחן עצמו- משמש לעבודה קבועה על המחשב? מידי יום? כמה שעות ביום?

איזה גודל המסך/מקלדת/מחשב= כמה שטח יתפסו ואיזה גודל השולחן צריך להיות. מחשב נייד זה ממש קטן.. יש מדפסת? עוד שטח, איפה היא תשב?

לנו יש שולחן מחשב שמתוכנן להיות שולחן תלמיד, ופשוט אין מקום.. המחשב מתחת לשולחן, עוד שורה של מגירות, לא נשאר מקום לרגליים..

ואיכסון- של קלסרים? חומרי יצירה? ספרים? כל קטגוריה נראת אחרת באיכסון.

אם לא מדובר בספרים וקלסרים מסודרים הייתי מחפשת כוורת בחלק העליון, עם תאים סגורים. שלא יהיה בלאגן בעיניים.

אבל קודם כל להגדיר ממש ממש מפורט מה הצורך, מה יכנס לתוך הארון, מה צריך להתרחש על השולחן ובהתאמה איזה גודל הוא צריך להיות.

כשיהיו לך את כל התשובות תבדקי מה מתאים לכם

שולחן לשים עליו מחשב נייד, בלי מדפסת וכו'.

אפשר גם להזיז את המחשב אם רוצים לפנות מקום.

לא לשימוש יומיומי.

שולחן ברוחב 1.20, זה מה שמתאים למקום.

אפשר להשתמש בשולחן גם להכנת שיעורי בית, משחק שלא רוצים שיתפזר וכו'.

אני רוצה לאחסן שם דפים, חומרי יצירה, מכשירי כתיבה.

אולי יצירות מוכנות של הילדים.

שיהיה מקום לספרי לימוד שלא נמצאים כרגע בבית הספר.

אולי גם ספרי ילדים קטנים.

כרגע אני בעיקר מחפשת המלצות איפה לקנות, ולמה לשים לב מבחינת חומרים ועוד.

זה פינת עבודה ל2, באופן מרווח.

אם מספיק לך מקום אחד אפשר לעשות שולחן של 80 ו40 לכוורות.

חומרים ומחירים זה טווח מטורף.. סיבית מלמין זה החומר הכי פשוט, של איקאה, רהיטי דורון, אייס ודומיהם. סה"כ בדכ אם הרהיט לא יעבור פירוק והרכבה הוא יחזיק 5-6 שנים.

אם רוצים להשקיע בסנדוויץ או עץ מלא, נגרות אישית וכאלה זה יכול לשלש את המחיר לפחות.

בעיניי לצורך כזה מספיק רהיט לא יקר מידי שיוחלף בשמחה בהמשך בלי להצטער 

בלילה?

עשית בדיקות דם לבדוק שלא חסר ברזל?

אוכלת בריא?

לא חייבת לענות כמובן, אלו הדברים שעוזרים לי להתמודד עם עייפות

איזה ויטמינים את לוקחת? כמויות? 

מה מצב הB12 שלך?

את עושה התעמלות?

(את בהריון?)

ואני ישנה 9 שעות (!) בלילה ולוקחת ברזל ובי12 ומולטי ויטמין

אני התייאשתי ופשוט מנסה לתפקד ככה ושותה קפה פעמיים ביום...

ואני בתקופת מבחנים ככה שחייבת להיות מרוכזת וזה נורא!

עכשיו אני כבר בשליש השני.

לעשות שוב?

תעשי גם של B12 וגם של בלוטת התריס

את הולכת למעקב אחות?

אני לוקחת D B12 מולטי ויטמין וברזל, לא קשור להריון אני עייפה וחלשה אני מתוסכלת מזה כל כך

והברזל?

בדקת מונו?

את עושה פעילות גופנית?

שותה מספיק מים?

ותראי מה ההשפעה, אם זה בסדר תורידי את החצי כדור ותשארי עם הB6.

אבל סיכוי טוב שזה ישאר עד הלידה וקצת אחרי...

שבוע שבועיים ורואה אם הבחילות עוברות. 

(כשאני ניסיתי להפסיק הקאתי בלי סוף על למצב של התייבשות אז הייתי חייבת לחזור לכדורים).

שפונים לרופא ילדים שמפנה להתפתחות הילד.

בדיוק ככה, אחד על אחד. התפרץ בערך באותו גיל. אצלנו אבחנו ocd  פרפקציוניזם (ככה כותבים?)היום תיכף עושה בר מצווה מתוק חכם ומושלם!

האמת שלא ממש טיפלתי בזה שהיה ילד והיום כשהוא נער מתבגר זה בא לידי ביטוי בכל מיני מצבים

הוא חיב שהכל יהיה מושלםם. החולצה מגוהצת 100%, הוא חולה סדר וניקיון אז שהוא מטאטא את הבית (לרוב הוא עושה טיטוא בסלון) וטם נשאר קצת לכלוך הוא לא ישקוט עד שיהיה נקי ממש, יעדיף להיות בחושך כדי לא לראות לכלוכים על הרצפה - גרים באזור של בניה תמיד יש אבק כזה על הרצפה

מה עוד? הבגדים מסודרים בארון בצורה מושלמת מידי

בלימודים גם אם הוא חושב שלא יקבל 100 במבחן אין טעם ללמוד

אנחנו בטיפול פסיכולוג איתו ומלא שיחות

הוא בוגר מאוד וחכם אז אפשר לנהל איתו שיחוק עומק, הוא מבין

תבקשי לדבר עם הפסיכולוגית של הגן,קיבלנו הדרכה צמודה מהגן שהיה בו 

בדיוק נזכרתי שהיה בגן היה מסדר כל ערב את הבגדים על המיטה, הנעליים מסודרות צמוד למיטה, הכיפה מעל הבגדים. חחח זה היה מצחיק כי היה בן 3 סה"כ

בלעדין לא הייתי מסתדרת בבית ביוםיום, לומדים איך לא להכנס לעימות מולו ולזרום עם מה שלא קריטי.

אנחנו איבחנו די בקלות באמצעות ציור- אבחון ציורים. היא פשוט קלעה בול

אנחנו מארחים הרבה חברים שלו מהגן. אם אני יושבת איתם הם משחקים יפה ביחד (נגיד במגנטים).

בתמונות מהגן נראה שהוא בעיקר מעדיף לבד.

הוא כן מתוק ושם לב אם חבר עצוב למשל ואז בדרך כלל הוא יגש אליו, והוא "הבורר" של החבר'ה. הגננת מספרת שאף מישהו יחטוף משחק למישהו אחר, מי שחטפו לו יפנה אליו כדי שידאג שהמשחק יחזור אליו ..

אני לא חושבת שזה סימן לכלום.

את יכולה כמובן לשאול את הגננת איך היא רואה את הדברים, בסוף לה יש המון ניסיון והמון ילדים להשוות אליהם.

מה הגננת אומרת?

מקווה להגיע לזה בימים הקרובים 

חוויה מאתגרת להורים תהליך של בירור ואבחון.

איך הוא מבחינה שפתית?

איך מבחינה חברתית?

יש לו חברים?

בהצלחה רבה

את אמא מהממת שאת הולכת ובודקת ונשמע גם ממקום רגוע..

זה מדהים דאת רואה קושי ורוצה למצוא את המקור שלו, הבן שלך זכה באמא מסורה❤️❤️

מתחילים בהתפתחות הילד, הם שולחים אתכם להערכה פסיכולוגית ושם אמורים לאבחן.

אל תמהרו להחליט שזה אוטיזם, יש נטיה מתסכלת של פסיכולוגים ורופאים לתת את האבחנה הזאת מהר מידי. יכול להיות שמדובר בקושי נפשי אחר כמו ocd שרשמו פה בשרשור או משהו אחר

לכן כשאתם מגיעים פשוט תעלו את הקשיים שיש בצורה הגי מדויקת שאתם יכולים והצוות ינסה להבין במה מדובר

מאוד אופייני לאוטיזם

וגם התקפי זעם נפוצים

אבל הנקודה המרכזית היא קושי בהיבטים תקשורתיים

אופייניים מאוד גם לגיל שנתיים...

אם היה אוטיזם אז כנראה קושי תקשורתי ומחסור בקשר עין היו מעוררים את תשומת הלב שלה לפני הקיבעון המחשבתי.

אני לא כאן כדי לאבחן, אבל רק מקריאה של התיאור שלה זה נשמע לי קושי מסוג אחר

זה אומנם מאפיין של אוטיזם אבל צריך עוד פרמטרים כדי לאבחן את זה, ולא נשמע שיש לו.

כדאי להתחיל בירור בהתפתחות הילד ולגשת להדרכת הורים פרטנית (יש בחינם בהתפתחות הילד)

בהצלחה!

אני אמא לילד אוטיסט אז אני יכולה לענות לך אם תרצי על שאלות וחששות שיש לך בעניין,אבל לפי התיאורים זה נשמע בכיוון של ocd,

אוטיזם זו הפרעה בתקשורת,חוסר יצירת קשר עין,חוסר עניין בתחום החברתי,קושי עם רעשים,קושי תחושתי ועוד

בהצלחה רבה