פורום הריון ולידה (עמוד 700)

תמיכה?

צריכה מרשם שהרופא ישלח לי אז אני מאמינה שעד הערב תהיה לי ההפניה לבדיקות דם וגם מרשם לתמיכה..

וגם נראה לי זה טוב לחכות עוד יום כי אם תצא בטא נמוכה זה מאוד ילחיץ אותי אז,מחר זה נראה לי יהיה טוב לעשות בדיקות

בשורות טובות

הפס התחזק ממש

עדין יש לי כתמים לצערי. זה החלק שהכי קשה לי איתו רגשית בהריונות.

עשיתי בטא נחכה לתוצאות ובראשון אבדוק הכפלה כי שישי אי אפשר לעשות בדיקות דם. האמ שיש מצב שאחכה אפילו לשני כי יש לי משהו חשוב בראשון בבוקר..

אז לא יודעת אם אספיק למעבדה עוד.

וסתם אני ממש מרגישה מוצפת כי אין לי אפשרות להשבית את הבית עכשיו בתקופה סוםר עמוסה. לא מדברת אפיחו על פורים ופסח זה החלק הקל. מאוד שמחה בהריון הזה ורק מקווה שיחזיק ויתפתח בטוב..

אוף זה קצת מבאס אותי בטא יצאה נמוכה 15 לא תולה בזה הרבה תקוות בפרט שיש דימום קל..

בשישי רק הרוםא יהיה אז לא יודעת אם יש מה לבקש תמיכה.. ביקשתי שיתן הפניה לבדוק הכפלה.. אני מתבאסת מאוד בעיקר כי עכשיו אם נגיד לא ימשיך להתפתח אני לא יודעת ממתי לקחת את הכדור שדוחה ביוץ. מסתבר שהוא דחה טוב החודש.

וראיתי שהבטא בירידה אז התחלתי את האסטרופם.

כי זה ערכים ממש נמוכים

ואם זה לא מתפתח, ישר מתחיל מחזור חדש

בלי מידי עיכובים

יותר?

ההוראות של הרופא הן לקחת אסטרופם מהיום השלישי למחזור.

עכשיי בעצם את אומרת אם אראה שהבטא בירידה אז להתחיל אסטרופם? הבעיה שאוכל לבדוק בטא רק ביום שני אולי אולי אצליח בראשון.. כי עוד יומיים זה שישי וראשון יש לי משהו חשוב שלא יכולה לבטל ולא מאמינה שאצליח להספיק לחזור עד שהמעבדה נסגרת. לפני אין סיכוי זה איזה פגישה שמתחילה מאוד מוקדם בבוקר..

עכשיו מה הבעיה שאתמול היו כתמים קלים היום כבר יותר רציני אבל עדין בגדר הכתמות..

ואז בעצם אני לא באמת יודעת אם אראה בשני ירידה אם זה לא מאוחר מדי להתחיל את האסטרופם ואין לי איך לשאול את הרופא.. אז תוהה לעצמי אם לא עדיף לחכות חודש והפעם לא לקחת את הכדור ואז מקסימום חודש אחכ לקחת.. מבחינת זה שזה חודש מבוזבז פחות אכפת לי מבחינת זה שהבנתי שלפעמים באמת בחודש הראשון ללקיחה זה קצת מאריך את הדימום ואז מסתדר חודש אחכ שהגוף כביכול הסתגל לתרוםה (אכן זה מה שקרה לי בחודש הראשון שלקחתי) בקיצור קשה לי נורא החוסר וודאות הזו

אולי תעשי בדיקת דם ביום שישי?

יש מעבדות של פוריות ביום שישי

תגידי שאת בתחילת הריון ממש עם תמיכה וכתמים וחשוב להיבדק דווקא בשישי.

אני עשיתי את זה והסכימו לבצע את הבדיקה.

באמת אז ראיתי שהבטא בירידה והפסקתי את התמיכה.

לגבי האסטרופם. יש כמה אופנים לקחת את התרופה.

יש 2 כדורים מהיום השני במשך 5 ימים

יש לקחת כדור 1 מהיום הראשון במשך 5-7 ימים

אישית, לקחתי כדור 1 מהיום הראשון.

במקרה כמו שלך, אז ביום שעשיתי בטא וראיתי שזה בירידה ובטא ממש נמוכה סביב העשרות בודדות, התחלתי עם הכדור.

בא נגיד שאם תתחילי לקחת רק ביום שני, כי אז תעשי את הבדיקה אז יש סיכוי שזה יהיה בסדר

ובאמת שאין לך מה להפסיד.. או שידחה הביוץ או שלא

והיה לי חודש אחר שלא לקחתי אסטרופם והיה לי הריון כימי

אותו חודש (אחרי הכימי) בכלל הביוץ התעכב יותר..

אז זה גם משהו שיכול להיות שיקרה לך.

שלחתי מייל לרופא מקווה שמחר יענה לי.

לגבי מרפאות פוריות לא רלוונטי כי רק מחר בצהרים תהיה לי הפניה..

ביקשתי מהרופא שיתן לי הסבר מה עלי לעשות.

פחות מטריד אותי שלא אספיק חדחות את הביוץ יותר מטריד אותי

א. שאם יש הריון זה יגרום חלילה לנזק הכדור

ב. שיעשה לי בלגאן במחזור.

בכל מקרה את הכדורים יש לי בבית אז ברגע שהרוםא יגיד לי מה לעשות אני יוכל לקחת אם יש צורך.

מעלה עוד אפשרות אולי בכלל עדיף לי החודש לא לקחת כלום ולתת שניה לגוף להתאפס..

סליחה שלא כתבתי לך את זה קודם

בכל מקרה טוב שאת הולכת לבדוק בטא השבוע ואז תדעי יותר איפה את אוחזת

לא רוצה לבאס 🙈

בהחזרת עוברים כשמקבלים אסטרופם זה במקום ביוץ, זה לא ממש אותו סיפור כמו אצלך אז לא יודעת אם זה יעזור.. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה! ומקווה שיתפתח לך בטוב!

אני כבר לא זוכרת במדוייק

ואולי אפילו עשיתי

היה לי ככ הרבה הריונות כימיים רצופים שכבר לא זוכרת מה קרה כל פעם

להיות הריון ממש צעיר, כי רק מעל 25 זה בעצם חיובי.

לצערי זה גם יכול לנבא הריון כימי

הלוואי שתופתעי לטובה

בשורות טובות והרבה כח, בריאות ושמחה

ד"ר נילי ינאי. ממש מקסימה, נעימה וסבלנית, נותנת הרגשה טובה... אם הייתי הולכת ללדת בעין כרם הייתי בוחרת בה בלי היסוס.

בהצלחה יקרה!

נותחתי אצלו לפני 7 שבועות

מקצועי בטירוף ונחמד מאד

הכאב אחרי היה משמעותית פחות מניתוחים קודמים

החלמה קלה מאד ומהירה מאד.

בין ללידה ובין לניתוח. אמר שהוא הכי מקצוען (בקטע של נחמדות קצת פחות)

בסופו של דבר ילדתי לידה רגילה בשע"צ (התאומות התהפכו) ולקחתי את פלוטקין פרטי כי היו צריכים לזרז אותי בדחיפות ועזרא לא היה פנוי.

(היי לאאוטינג, אם מישהי זיהתה אותי אשמח לעדכון)

אני בטוחה שה' רוצה שיהיה לכם! אולי המסע שלכם יותר ארוך, אבל זה יקרה! יש היום כל כך הרבה פתרונות

שתבשרי בשורות טובות בקרוב ממש! 

אבל כשחושבת על זה לעומק

בטוחה שה׳ מכין פשוט משהו טוב יותר

והשאלות של הסביבה שרק מהדהדות את הכאב שבלב

כאילו הוא לא מספיק מעצמו.

חיבוק, שתראו הרבה ניסים וישועות!

יביא בכנפיו בשורות טובות ושמחה לכולם!!!!!!!

אתך בתפילה ובתקווה

בשורות טובות בקרוב!

🤍

ונוגע, זה ניסיון לא פשוט, באמת

הקושי מול הסביבה לפעמים עולה על הקושי האישי,

והפחד מהלא נודע

והתנפצות החלום...

הייתי שם, ממש מבינה אותך!

מקווה שת שרי לנו בשורות טובות בקרוב

❤️❤️❤️

ב"ה שיתגשם במתיקות גדולה 🙏❤

אהובה זה כל כך כואב ומתיש וארוך

וזה יבוא, הלוואי שזה יהיה כבר בקרוב, מתפללת עלייך❤️

לפעמים אני כן משתפת את הגננת שהילד התלבש ל-ב-ד!!

תקף גם לנעילת נעלים הפוכות לבד...

למרות ששם אני לפעמים כן מנסה לעודד אותו להחליף, כי נראלי פחות בריא שהן הופכות.

אבל לא מאוד מתעקשת.

חווית ההצלחה והעצמאות הרבה יותר חשובות בעיני😉

...

נעליים אני אף פעם לא מכריחה.

אני מעדיפה לגדל ילד עצמאי, שרואה הצלחות במה שהוא עושה. שמחזקים את הפעולות שלו ולא תמיד מתקנים אותו.

כמו שלא אתקן יצירות שהוא מכין או שאנקה אחרי דברים שהוא מנקה (רק כשהוא לא רואה🤭)

אני בטוחה שגם הגננת לא תסתכל על העניין בעין עקומה. להפך, היא תשמח על העצמאות שלו!

בכללי, לגן שולחים ילדים, לא דוגמנים😉 הם גם ככה חוזרים הפוכים מכך רגל ועד ראש😅

אם זה ממש מביך מצרפת פתק לגננת ש"איקס האלוף עשה הפתעה לאמא והתלבש לבד"

אבל גם אם לא, הגננות לא סתומות ומבינות שילד שמגיע ככה כנראה התארגן לבד, ומרימות להם בהתאם.. זה מעיד רק טוב על האמא שמאפשרת עצמאות.

אני אפילו לא אציע לסובב כדי שתשאר לו החוויה של ההצלחה וישאר מבסוט מעצמו

(ובפעם הבאה הייתי מסבירה לו איך שמים לב אם זה הפוך לפני שמתלבש)

ואצלנו נוהגים לשלוח פתק נחת לגננת אז הייתי כותבת פתק נחת כדי שגם היא תפרגן לו מול כל החברים על זה שהתלבש לבד

לומדת מכן

רואכ ערך חשוב בלבוש מסודר ונקי.

מחנכת את הילדים שלי שיהודי, בן תורה צריך לכבד את לבושו. וזה מתחיל מחינוך מגיל צעיר.

כשהיינו ילדים אמרו לנו שבגד הפוך זה סימן לשיכחה. לא יודעת אם יש לזה מקור אמין, אבל לפעמים אני משתמשת בזה חח...

לראות שהגופיה מציצה, מסבירה שהגופיה הפוכה ומציעה עזרה להפוך אותה. רוב הפעמים זה עובד, לפעמים הילד מתעקש ואני זורמת, לא קריטי.

הבן שלי בן 4 ובהחלט מבין מה זה הפוך, אני מסבירה איך בודקים מה הצד הנכון והוא גם מוודא אחרי שלובש שזה לא הפוך.

עושה את זה תמיד

מתלבשים לבד מגיל 3

כולל לבחור את הבגדים

אני משנה רק כשמגזימים- נגיד מממש לא קשור או לא מתאים לעונה וכו

אם הפוך מציעה להפוך

לא מכריחה

התאמת צבעים פשוט מלמדת את העקרונות ומדגימה ולאט לאט מבינים את העקרון ו99 אחוז לובשים דברים הגיוניים

כן זה הצריך להעלים עין בכמה פעמים שלא

אבל זה שווה את זה שהם עצמאיים וגם מתחזק להם הבטחון העצמי

אצלי גדול יותר

ולא מוכן להתקלח או להתלבש לבד

כי תכלס אצלינו זה פשוט המציאות

אני אל באמת פנויה להלביש את כולם..

ויש להם דוגמא מהאחים שלהם

זה לא שאני שואלת האם אתם מסכימים

פשוט ברגע שרואה שטכנית הם. יודעים איך לשים חולצה ומכנסים או שמלה וכו..

אז זה הופך להיות עובדה מביאה להם בגדים ולכו תתלבשו

אפשר גם לעשות הכנה ..בקטע מעורר חשק

להתלהב מזה שיודע לבד לפרגן לעשות לו חשק. להתלבש לבד יאוו איזה גדול אתה ולכתוב פתק לגננת..

ולהאיר פינה אחת בה את עוזרת במשהו כדי שיקבל עדיין את התשומת לב

ומפרגנת שהצליח לבד הכל

לק"י

במצב גרוע. אחת מהן קרועה ממש.

מפדח יותר מגופיה הפוכה🤦‍♀️ תתנחמי😅

יש סבתות כאלה שיודעות להוציא עם הלשון🤭

הבנתי שפעם לימדו את זה אמא לבת והיום רק זקנות יודעות...

ומוציאה עם היד השנייה בעדינות עם הכרית

גם לעצמי אני עושה את זה ככה

לעצמי אני לא מכניסה אצבעות לעיניים, אז לתינוק פיצפון...

לנסות "לקרב"את השערה לכיוון האף ואז לשלוף אותה.זה מה שעשיתי שנכנס לתינוקים אצלי.

אין לי משהו חכם לכתוב,

אבל שולחת חיבוק🤗🤗🤗🤗

חשבתי שהחמות שלי היא אחרונה בדור

לא מאמינה שיש עוד כאלהההה

ומה עם:

קר לה

חם לה

היא רעבה

היא רעבה

היא רעבה

הטיפ שלי:

להבין שוסליחה כן)

הן חולות בנפש.

ולרחם.

ולפרוק

ולגדל עור של פיל

ולהפחית פגישות

חיבוק גדול!!!

ואיך מגיע לך חיבוק

הכי קשה להרגיש ככה מאמא

לא משנה שבשכל יודעים ומכירים שאין ממי לצפות

זה שורף בלב בכל זאת

לא פשוט♥️

מבינה אותך מאד מאד

זה ממש מכביד לך בלב…

וזה בסדר לעשות מה שטוב לך.

אני בגישה שאם מישהו/מישהי לא מפחדים לפגוע בי,

אז גם אני לא..

חיבוק ענק.

אחים,

מי שמשמח אותכם ועושה טוב.

אז מה אם זה הורים? אם זה כלכך מעיק בלב

אז לא.

זה מזכיר לי מקרה דומה שאמרתי כבר - די עם השאלות. זה מצב נתון. וככה זה

זה די העביר את המסר..

נשמע אבל שזה מדאגה כל השאלות, רק חבל שככה עקום

(ובין היתר היא דואגת גם לעצמה, ומשתפת אותך.. רעה חולה של המון המון אנשים שלא מספיק רגישים)

מקווה שתהני בכל זאת ותשמחי ❤️

תגידי לעצמך אהובה ..

שזה שלה. זה לא שלך.

שלחו לך ניסיון עם אמא לא פשוטה. גם שלי די מורכבת. וממש הפסקתי לצפות למשהו.

וגם למדתי לגור רחוק. ולא לבקש עזרה.

ולא כלום

לק"י

הרבה מזל טוב!!

ומקווה שנהניתם בקידוש עם שאר האנשים....

כל כך לא פשוט. הציפייה שלך לגיטימית ואמיתית.

אין עם מי לדבר?

קונה לפי הגיל שלהם

הבן שלי בן 11 אז קונה את מה שרשום לגיל 11

מתאים בול. אפילו מכפלת לא עושה.

אבל מאמינה שזה גם תלוי מבנה גוף של ילד

יש ילדים יותר רזים וקטנים

הבנים שלי די בסטנדרט

בדרכ במכנסים מזמינה מידה פחות מהגיל שלהם

והבנים שלי לא נמוכים

ממוצעים + בגובה

בחולצות מזמינה לפי הגיל

שהמכנסיים אפשר מידה פחות מהחולצה,

תודה 👍

הבת שלי טיפה יותר גדולה

היא היתה מאד שמחה לאכול עצמאית אבל זה טינופת והרב מגיע לרצפה ואז היא יורשת לאסוף כל פתית מהפתיתים שנפלו לה ובתכלס לא באמת אוכלת ככה.

את הילדים שלי בגיל הזה הושבתי בשולחן של הגדולים עם כולם והם רואים איך את אוכל ועושים בדיוק כמוך

הכי טוב שתאכלי איתה ביחד את בצלחת משלך והיא בשלה

יש דברים שאת אוכלת והיא לא תוכל לאכול ?

מהניסיון שלי כלום לא עזר

ילד אחד עד היום עושה בעיות עם האוכל (3)

ילדה אחת אוכלת יותר סבבה, בכיסא (1.5)

ועם בן ה3 היה לנו סרטים ממש עם האוכל ,ועדיין יש

בגיל של הבת שלך הוא רק התחיל לפתוח את הפה לאוכל וגם זה לא באמת היה

מטיילים המון בזמן האוכל אבל אוכלים טוב

ולא כלכך יחסתי לזה חשיבות

אמרתי לעצמי אולי זה גיל ויעבור

ובאמת עבר שגדלו יותר הבינו שקמים רק שמסיימים לאכול..

אז מה הבעיה בזה בעצם?

אם זה היה מסיח את דעתה ולכן לא אוכלת זה היה משהו אחר.

מבחינה חינוכית, לא הייתי משתמשת במילה חינוך, אלא הקניית הרגלים ומיומנויות,

וזה נעשה בהדרגה.

למשל עכשיו היא מטיילת בין כל ביס, והיא אוכלת 30 ביסים נגיד, זה אומר 30 טיולים.

אז תציבי יעד להפחית טיולים ל20.

או בדקה הראשונה לא קמים, או כל יעד הדרגתי אחר שאת רואה שאפשרי יהיה להרגיל אותה בלי מאמץ כביר כל ארוחה.

בנוסף, האם יש לה כסא עם ידיות? אם לא, שווה לנסות, זה קצת יעזור לה להחזיק את הטוסיק על הכסא כי הקימה דורשת יותר מאמץ.

בכל מקרה להמשיך להאכיל אותה בכסא אוכל שהיא מתנגדת אליו, נראה לי כמו פתרון פחות מוצלח כי המאמץ שזה דורש ממך, וחוסר העצמאות שזה גורם לה, עלולים להפוך את הנושא לבעיית התנהגות וחבל.

(בעיית התנהגות, כלומר כשהילד קולט שיש נושא שמעסיק את ההורים שקשור אליו, הוא ימשוך עוד יותר תשומת לב ע"י התעקשות על הנושא. יש כמה הסברים פסיכולוגים לזה)

לגבי בררנות, תבדקי אם חסר לה ברזל. חוץ מזה, לחשוף כל הזמן לאוכל וטעמים חדשים בלי להתייאש. להביא לה לטעום משלכם כשאתם אוכלים.

יש ילדים כאלו, הרבה סבלנות. ותזכרי שזה שלה. נכון שהיא פיצית ואת מרגישה שהכל עלייך ואם היא לא אוכלת זאת בעיה שלך וכו'.

אבל גם בגיל 1.8 יש מעט אחריות ויכולת בחירה ולכן אם את מגישה לה את האוכל נקי, נעים, בתנאים טובים והיא עדיין לא אוכלת, זה שלה. אי אפשר להכריח ולאט לאט לומדים לשחרר.

כלומר זה טוב שחשוב לך שתאכל, אבל שימי לב לא להשתגע מדי במה שלא תלוי בך.

זה קשה לשבת בגיל הזה במקום אחד הרבה זמן...

לא רואה עניין חינוכי גדול בישיבה ליד השולחן כשאוכלים בלי לקום ממנו בכלל. אולי אני מפספסת פה משהו 🤷‍♀️ בכל אופן, הכי חשוב שתאכל ולא תפתח אנטי לאוכל.

ובעתיד יהיה אפשר לעבוד איתה על הרגלים (שבעיקר ייקנו בזכות דוגמה אישית ולא בזכות התעקשות סתם).

קודם כל היא צריכה השגחה

דבר שני, חברה. לא לאכול לבד זה אחד הדברים הכי טובים שעוזרים להקנות הרגלי אכילה טובים ובריאים לפעוטות וילדים

ואם היא קמה ומסיחה את דעתה מהאוכל אז לדעתי זה פחות טוב. למרות שהקטנה שלי מסוגלת לאכול ככה היום לפעמים

אצלי בגיל הזה כן אכלו עדיין בכסא אוכל

אבל אני לא שואלת את דעתם האמת..

מניחה אותם שם וזו עובדה פשוט. רק שם אוכלים. עד איזה גיל שנתיים וחצי בערך

היא רוצה לשבת עלי ולאכול מהצלחת שךי

א היא לא אוכלת אסטטי אני אמא שלה ועדיין לפעמים זה מפריע לי..

ב אני צריכה את הפינה שלי כשאוכלת..

ג קשה לי לדעת ככה כמה היא אכלה...

תכלס בדרך כלל כשאני אוכלת היא מצטרפת בכל מקרה זה בהחלט פיתוי בגיל הזה

לא התכוונתי שתשב עלייך (אם כי לי אין בעיה עם זה) אלא שתשב לידך...

אני בד"כ לא יושבת ואוכלת עם הילדים אבל לאחרונה שמתי ל ב שזה ממש משפיע על חוויית האכילה שלהם... אם ממילא אתם אוכלים ארוחת ער ב, תאכלו ביחד... אבל שוב, אני רק לאחרונה התחלתי להקפיד על זה, אז קל לי לדבר... 

כברלא רוצה בכסא אוכל רק בכסא של גדולים וחלילה לא 2 כסאות בערימה, האוכל מגיע לכל מקום חוץ מלפה..

ואין ספק שדוגמא אישית זה הכי חשוב. בכלל. לא רק באוכל...

לפי הפסיקה שלנו מותר לעשות מה שרוצים כדי לזרז, כולל זירוז יזום אם הרופא מאפשר והאישה רוצה.

יש כאלה שאוסרים כמעט הכל..

אז תבדקי עם הרב שלך

האיסור ההלכתי הוא רק במקרה של סיכון כלשהו אבל כמובן לא על זה מדובר...

אז בסוף זו שאלה מאוד ספציפית למי אתם רוצים להקשיב בנושא הזה ומה דעתו

לדעתי גם בשביל מי שנמנעים מלזרז כשאין חובה רפואית - זה לא כזה הגיוני להמנע מזרוזים טבעיים כי באמת כשהגוף לא מעוניין להתחיל לידה את יכולה לעשות דיקור ורפלקסולוגיה וכל מיני דברים כאלה עד מחרתיים כלום לא יתפתח (מנסיון!! 😉 )

וגם כמו שכתבת - יש לזה המון יתרונות מלבד לזרז

אבל זו דעתי

של זירוז שלא לצורך רפואי גם זירוזים טבעיים אסור

כמובן לא כולל שגרת חיים שעלולה לזרז... הליכה יחסים וכו

שעניין רגשי /נפשי זה לגמרי סיבה לזרז

אני הגעתי כי כבר היה לי קשה

בזירוז בגלל מצב נפשי או רגשי

פה מדובר על זירוז שאישה רוצה על דעת עצמה מכל מני סיבות אז גם זירוז טבעי אסור לעניין הזה

וזה לא איסור הלכתי בכל מקרה

ב. לכל נק' דיקור יש כמה וכמה שימושים ותפקידים ובהכרח הטיפול לא יהיה רק זרוז אלא גם איזון-חיזוק-שחרור חסימות-הרגעה..וזה תמיד מותר 

מדוע הכהן הגדול צריך ללבוש פעמונים בבגדיו, אף שהם כלל לא בגדים?

ומה חמור כל כך בלבישתם, עד שנאמר עליהם "ונשמע קולו... ולא ימות"?

אולי ברמב"ן אפשר למצוא תשובה.

הפעמונים נועדו בשביל להשמיע קולם לפני הקב"ה, לפני שנכנסים בהיכלו. מעין דרך כבוד - שלא להתפרץ הישר אל הארמון, אלא להודיע על בואנו לשם לפני כן.

ואולי גם לנו יש הפעמונים שלנו - קול התפילה.

אנחנו משמיעים את קולנו בתפילה - ואז בע"ה הקב"ה יפתח לנו את היכלו ויבנה לנו את מקדשו.

"והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בבקר בבקר, בהטיבו את הנרות יקטירנה, ובהעלות אהרון את הנרות בין הערביים יקטירנה"

בבקר הכהן היה מיטיב את הנרות

ובערב הכהן היה מדליק את המנורה.

הרמב"ם אומר שהטבת הנרות בבקר היא מצווה בפני עצמה.

קראתי שיעור של הרב ליכטנשטיין על המצווה בהטבת הנרות.

( מביאה רק את החצי השני)

הרב ליכטנשטיין אומר שבהטבה יש עבודה שחורה ומלכלכת שבסופה אין אור בכלל.

ובהדלקה בערב אין בכלל עבודה שחורה ומיד כשהכהן מדליק יש אור.

הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו במצבים שאנחנו מוכנים לעסוק בהדלקה ופחות ההטבה.

ועלינו לבחון באיזו מידה אנחנו ניגשים למשימות שלפנינו, אנחנו צריכים להדליק,אבל כדי להדליק עלינו להיטיב,

לגשת למשימה בתחושת עמל ויגיעה,להציב לעצמנו מטרות,ולהפשיל שרוולים כדי להשיגן.

אנחנו צריכים לתבוע מעצמנו השקעה רבה גם במישור הכמותי וגם במישור האיכותי, גם כשזה לא תמיד נעים- זה מתבקש ונדרש.

הרב ליכטנשטיין ממשיך לדבר על חשיבות העמל בלימוד התורה ( אם בחוקותי תלכו- שתהיו עמלים בתורה).ומסיים במילים עוצמתיות- הדגש במימד ההטבה שבתלמוד תורה הוא קריטי בכדי שהלימוד יהיה בבחינת עבודת ה', מתוך דביקות והזדהות עם ה' ותורתו.

מחשבותי כמובן נדדו אלי הביתה - בכל התחומים- גם להרמוניה עם האיש,גם לחינוך הילדים,וגם לכל העמל הפיזי שבתחזוקת הבית.

שנזכה בעז"ה לקיים את מימד ההטבה בביתנו מתוך דבקות והזדהות עם ה' ,מתוך שמחה של מצווה בעבודת ה' הזו ונזכה גם לראות את האור המאיר בבית בזכות ההטבה הזו.

.

כמעט כל הנושאים בפרשה שלנו הם ציוויים לעתיד הקרוב, כשאחר כך מפורט לנו גם הביצוע שלהם. 

בתחילת הפרשה הקב"ה מסביר למשה איך להכין את בגדי הכהנים, ובפרשת פקודי נראה את הביצוע, ממש באותו פירוט כמו בפרשה שלנו.

אחר כך הקב"ה מצווה על מה שיעשה בימי המילואים בחנוכת המשכן, כשאת הביצוע נקרא בפרשות צו-שמיני.

וזה מצטרף גם לפרשה הקודמת, בה ניתן הציווי על בניית כל המשכן וכליו, כשעל הביצוע נקרא בפרשת ויקהל.

הפירוט הזה של הציווי ואחר כך גם של הביצוע זה יותר דופן בתורה. ברוב הציוויים של הקב"ה למשה אנחנו רואים את האמירה של הקב"ה למשה, אבל לא רואים איך משה מבצע אחר כך ("דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם…" "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר…"- רואים את הציווי, ולא מסופר אחר כך איך משה הלך וחזר על כל מה שנאמר לו).

למה צריך את החזרה הזו? למה היה חשוב לתורה לחזור גם על הציווי וגם על הביצוע, עם כל הפרטים ממש בכפילות?

אני יודעת שזו שאלה שהרבה שואלים ובטח יש לה המון תשובות.

מי שרוצה לשתף ברעיונות שהיא שמעה - אני אשמח…

לי זה הזכיר את הסיפור של אליעזר ורבקה, שהתורה מאריכה מאוד בתיאור של התכנון של אליעזר לבחור את הנערה והתפילה שלו לקב"ה, ואחר כך הפירוט של מה שקרה בפועל בדיוק כמו בתפילה שלו, ואז כשהוא מספר למשפחה של רבקה - עם חזרה של כל הפרטים בדיוק כמו בסיפור המקורי.

וגם שם הכפילות נראית מיותרת, אבל חז"ל מלמדים אותנו ש'יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים'.

וראיתי שהרמב"ן גם קישר את הכפילות פה לכפילות שם - "ועל הכלל כל זה, דרך חיבה ודרך מעלה, לומר כי חפץ ה' במלאכה ומזכיר אותה בתורתו פעמים רבות להרבות שכר לעוסקים בה, כענין מה שאמרו במדרש: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות לפני המקום, יותר מתורתן של בנים, שהרי פרשת אליעזר שנים ושלושה דפים היא".

אז אני מבינה מזה שהתורה מדגישה לנו את החשיבות של הסיפורים האלו על ידי כך שהיא כופלת אותם - אצל אליעזר הכפילות של המעשה ושל איך שהוא סיפר אותו, ופה הכפילות של הציווי ואחר כך הביצוע.

אבל אני מרגישה שעדיין אפשר להעמיק פה עוד. אם התורה הדגישה את הפרשיות האלו, היא בעצם רוצה שנשים לב ונלמד מהן. אבל מה בעצם לומדים פה? זה אפילו לא ציטוטים שרלונטיים לנו? בניית המשכן כבר הסתיימה, וגם אם הכלים ובגדי הכהנים עוד יהיו רלוונטיים בעז"ה - כרגע זה לא משהו מעשי עבורנו, וימי המילואים בכלל היו 'חד פעמיים', אז למה דווקא עליהם צריך לחזור ככה?

אולי זה כי המשכן מסמל משהו עמוק בלב של כל יהודי - כמו שכתוב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - המשכן הוא לא רק מקום לעבודת ה' שהיה ונגמר, הוא אפילו לא רק הבסיס לבית המקדש העתידי שהיה ויהיה - הוא ביטוי להשכנת השכינה בתוך כל אחד ואחד מאיתנו, כי לכל אחד מאיתנו יש משכן בלב, מקום שבו הוא יכול להתקרב לקב"ה.

ואולי לכן לא מספיק רק לכתוב את הציווי ולהניח שהוא התקיים לאחר מכן, אלא יש לתאר גם את קיומו של הציווי, כדי שתהיה ודאות שכל יהודי יקים משכן בלבבו, ולא יסתפק רק במשכן הפיזי שעליו ניתן הציווי.

מעניין לשמוע עוד תשובות על זה...

אבל גם עליה יש לי שאלה - כי בעצם התשובה שלך היא על החשיבות לקבוע משכן בלב, שזה עבודה רוחנית מאוד. אבל מה שרואים בפסוקים זה דווקא תיאור הכי חומרי וטכני.

איך דווקא מהתיאור הטכני הזה, של חומרים ואורכים ומידות וכו' אנחנו לומדים על המשכן שצריך להקים לנו בלב?

שהעבודה הרוחנית שלנו היא לא רק בעולמות עליונים, היא ממש דרך החיים עצמם, דרך העולם החומרי.

להכין אוכל, לכבס, להחליף טיטול - זו עבודה פיזית וחומרית אבל היא יכולה לגמרי להיות חלק מבניית המשכן בתוכנו אם נשכין את הקב"ה בתוך העשייה שלנו.

אבל אני לא זוכרת את המקור. אם מישהי מכירה - אשמח שתגיד לי...

שהמשכן הוא לא רק משהו פיזי בעולם שלנו, יש עוד משכן רוחני בשמיים שהמשכן בארץ מכוון אליו. ולכן הכל צריך להיכתב פעמיים, פעם אחת למשכן הרוחני העליון, ופעם אחת למשכן התחתון שלנו.

זה מתקשר גם לבית המקדש השלישי שמופיע בהפטרה שלנו, שיחזקאל חזה לאחר החורבן. בארץ בית המקדש הראשון חרב, אבל בשמיים הופיע בית המקדש השלישי, השלם, שעתיד להיבנות בגאולה השלמה. והוא עוד שם, מחכה להיבנות גם בארץ...

אז אפשר לעבור לברזל נוזלי כמו פלורדיקס.

אמנם קצת יקר אבל אם את סובלת מהכדורים אז לגמרי שווה את המחיר.

מלא מלא ירקות וסיבים תזונתיים.

קמח מלא- עדיף כוסמין (לי זה ממש כמעט העלים עצירות כרונית שהובילה לפיסורה וטחורים)

להוריד סוכר לבן וקמח לבן לגמרי

מלא מים- בהריון את צריכה אפילו יותר מ2 ליטר

ולרכך יציאות עם נורמלקס שאם אני לא טועה מותר גם בהריון

אנסה להוריד סוכר לבן לגמרי (למרות שקשה כ בא לפעמים משהו מתוק..)

לחם מלא אוכלת אבל אנסה גם כוסמין

ולגבי מוצרי חלב אני קצת בשוק- תמיד חשבתי שיש להם אפקט משלשל בעיקר למעדנים פרוביוטיים

לא הרגשתי תופעות לוואי

וממליצה לקחת נורמלקס באופן קבוע

כדאי שתדעי שהיום יש רשתות וגם חנויות קטנות פרטיות שעושות משקפיים במחירים לא יקרים בכלל.

אני יודעת שבקרולינה למקה אפשר לקבל משקפיים קומפלט ב350 ש"ח (אין לי איתם ניסיון אישי).

אני יודעת שיש חנויות אופטיקה שעושות רק את העדשות, אבל כשהזמנת מחו"ל את לא יודעת כמה המסגרת עצמה חזקה/עבה, את לא יודעת כמה היא מחמיאה לך לפנים וגם מה הרוחב שלה ביחס לפנים. אם הראש שלך סטנדרטי והמשקפיים קצת צרים,הידיות ילחצו עלייך, את זה תוכלי לדעת רק מההרכבה של המשקפיים על הפנים.

אולי כדאי שתכתבי מאיפה את ויתנו לך המלצות על חנויות מהארץ, או שאפשר לכתוב מכל הארץ לטובות הרבים.  

אם יש לך כבר מרשם- הם עושים משקפיים ברמה ממש טובה, במחיר מאוד זול.

זני אופטיקל, את בוחרת מסגרת, מכניסה את כל הנתונים ןמקבלת בדואר משקפיים מוכנות, פשוטות זה 100 שח+-

יש להם מסגרות ב-100-150 ש"ח, עוד 50 ש"ח עדשות. את יוצאת עם משקפיים באזור 200 ש"ח.

2 ב 400 למספר רגיל (עד פלוס מינוס 6, לא כולל מולטי)

את יכולה למצוא מישהי בחנות לקנות איתה ביחד

כל אחת משקף ב 200.שקל

יש להם אחריות של שנה

חודש הסתגלות - אם את לא מרוצה את יכולה לעשות בדיקת ראייה כדי לתקן פגמים

לשלם על עדשה דקה יותר.

יש לי 2.5 ו4.5 עם צילינדר ומעל 2 הם לא מוכנים למכור בלי תוספת תשלום על דיקוק העדשות.

אמרתי להם שלא אכפת לי שיהיו עבות ולא הסכימו למכור. הלכתי לסניף אחר ואותו סיפור..

ובואי.. לרוב האנשים יש מספר מעל 2..

אז יוצא כבר קרוב ל500-600₪ למשקף אחד.

@דיאט ספרייט

@מדברה כעדן.

@שוקולד סתם

@Doughnut

[@156404|שושנושי

האמת שזה גם כי אני קמצנית, גם כי לא מרכיבה הרבה משקפיים וגם כי ראיתי מסגרת שממש אהבתי.

אבל נשמע שזה לא רעיון טוב בגדול...

אנסה את המקומות שרשמתן פה.

תודה גדולה💜

וגם אצלי ארולת ערב היא מינימלית

בעיניי זה ממש בסדר

הם לא רעבים - הם לא יאכלו

לא כמונו

רק לא ברור לי איך הם לא רעבים 😏😏😏

מה זה מינימלית?

הם רעבים כשנכנסים למיטה ומבקשים שוב לאכול?

מתעוררים הרבה בלילה?

אם אין השלכות שליליות לחוסר האכילה, הייתי עוזבת את זה... אבל גם משקיעה פחות בהכנת הארוחה... 

נראה לי ממש לא בריא...

וכן, הם אומרים אחר כך שהם רעבים ומבקשים ירקות/פירות/ממתקים.

אחר כך זה מבאס.

את נותנת להם לאכול אחר כך? 

להם את הצלחת על השולחן לנישנוש נוסף מאוחר יותר?

מי שבאמת רעב, יאכל עוד קצת מהצלחת וישבע.

הם כבר יודעים שאמורים לאכול עד ששבעים כי אחר כך מתקלחים ומצחצחים שיניים ולמיטה, ואי אפשר לאכול יותר

לחם או טוסט או טורטית וכד'

ואח"כ ב18:00 פירות או פריכיות עם ממרח

אני מרגישה שאז יש יותר רעב ויותר תיאבון, ולפעמים אנחנו עושים את זה בגינה.

אוכלים בדר"כ קציצות או שניצל עם פסטה או אורז.

בשש אנחנו עושים ארוחה קלה יותר.

חביתה או ביצה קשה וירקות.

מי שרוצה לוקח גם לחם עם חומוס. 

גם חביתה (וגם אני לא, האמת 😅).

איך אוכלים פסטה בגינה?

גם את החביתה, גם שפע ירקות ואפילו מבקשים לחם עם חומוס (ולא פרוסה אחת) 😄

עד לרגע זה לא עלה בדעתי שזה חריג.

מה שכן אני משוכנעת שהם לא אוכלים טוב במוסדות ואולי הם משלימים אוכל.

לגבי פסטה בגינה - בקלות רבה ואצלנו (ישוב) כללללל השכנים אוכלים בגינה.

פורסים מחצלת, אוכלים ישירות מהקופסאות, הקטנים ממש עם הידיים ללא סכו"ם. 

כשחוזרים אוכלים ולפני השינה פירות

ואני בכללי לא רודפת ולא מכריחה לאכול, מי שרעב יאכל.

עוף/שניצל/קציצות בשר/קציצות טונה וכו'

אורז/פתיתים/פסטה וכאלה

וסלט

ולפני השינה, בדכ אחרי המקלחת, אנחנו מביאים להם פירות (ולפעמים עוגיה או משהו טעים ביתי)

צחצוח שיניים ולמיטה

הוא שאת לוקחת את זה אלייך מדי

תחיי את החיים שלך

אז מה אם מצופה?

הגיוני שאמא תרצה יותר מפגשים של המשפחה בהרכב מורחב

ולשאלתך, כשהתחתנו נפגשנו עוד פחות כי גם להם יש אילוצים משלהם ואת הצד השני לרצות

פחות מחודש אחרי לידה.. הם כנראה שכחו איך הם בעצמם התנהלו בשלב הזה. אחרי הרבה שיחות ודמעות המסקנה הייתה שהדבר היחיד החשוב בשלב הזה הוא הכוחות שלי, ושכשיהיה לי כח לצאת קצת מהקופסא של אחרי הלידה ולראות טיפה את העולם אז ננסה לדבר. ורק חודשיים אחרי הלידה יצא באמת שעשינו שבת ביחד, ואם הייתי צריכה יותר זה היה יותר.

תהיי קשובה לעצמך ותדאגי למנוחה שלך, ופשוט תתעלמי ממה שהם אומרים. יפה שהם רוצים לפגוש אתכם, אל תצפי בשום שלב שהם יבינו בדיוק את הסיטואציה של החיים שלכם.

היום צוחקת (בליבי...) על הגיס הזה שכבר נשוי עמוק...  

אבל בהתחלה זה לא קל ובמיוחד אצל הגדולים במשפחה שאין עדיין הבנה מה זה נשואים, הריונות ולידות..

בעייני

לומר לחמותך שמאוד מחמיא וכייף שרוצים שתבואו אבל אתם בשלב שזה פחות מסתדר. גם מול הגיסים. ואולי גם לתווך להם, בקטנה, שזה חיים בקצב שונה

כשהתחתנו במשפחה של בעלי היה המון ביקורת עלינו. הם לא הבינו שום צורך שלנו בפרטיות, בזמן לעצמינו. כל רצון שלנו להיות בבית נתפס כחוסר רצון להגיע אךיהם, ןהיינו מגיעים המון... לפחות אחת לשבועיים. גם על גידול הילדים היה הרבה הערות, וההריון, ואסור לדבר או מותר לדבר וכו האמת ביקורת על הכל.

אני לא בטוחה שחמותי היום מבינה יןתר אבל לפחות רב הגיסים והגיסות נשאו ופתאום רואים את הצד שלנו גם, ולהפך מעריכים איך התמדנו להגיע כסדר.... היום רב הגיסות שלי חברות שלי, וברור שאין ביקורת על צורת חיים/חינוך ילדים וכו'.

חמותי ליתי התיאשה יש לה איזה 7 זוגות לתחזק מולם רשימת ביקורת היום היא הרבה פחות מעירה... וגם כשכן אני פחות נבהלת, בסדר, אז היא אמרה. גם ההורות שלי קצת יותר בטוחה בעצמה ואני לגמרי מקנאה בה שהילדים שלה אף פעם לא לכלכו, הרביצו, בכו בלילה או ביום ובכלל היו מלאכים אבל אני לגמרי אוהבת את שלי ככה.

רק אגיד אחרי קצת ציניות שאצל חמותי זה מגיע ממקום הכי טוב בעולם יעני היא מקבלת אותי כמו בת. כמו שלבנןת שלה היא יכולה להעיר הכל, גם לי. פייר בסך הכל. צורה אשכנזית כזאת להראות אכפתיות..

אישית חוויתי מהצד של בעלי "ביקורת" למה אנחנו לא באים,

עד שעשיתי עבודה עם עצמי לקחת את זה כמחמאה שאוהבים אותנו, ורוצים שנבוא.

ולא להלחץ מזה.. למרות שזה מלחיץ.

בסוף זה המון אצלנו.. כשאנחנו בלי מצפון על זה ועם השלמה שזה המצב והמורכבות עם ילדים / מצב זוגי/ הריון וכו וכו..

רק אנחנו יודעים מה טוב לנו.

אפשר גם לומר את זה, אבל לא חייב, בעיקר בתוכנו להפנים את זה.

ולקבל את המחמאה שרוצים בבואנו, אוהבים אותנו, כיף איתנו, רוצים שנהיה חלק וכו'.

זה לא עזר כי שגיסתי התחתנה היא נשארה לגור אצלם אז אז עדיין היינו לא בסדר שאנחנו לא באים מספיק

אבל ב"ה מה שמשתנה עם השנים שאתם לא שומעים כבר את ההערות🤹‍♀️

שיצא משהו מעפן

פשוט חברה בעבודה אמרה שהיה לה מכשיר כזה, אבל לא זוכרת אם זה היה של החברה הזאת ועבד רק בפעם הראשונה.. 

יש לי כמה מוצרים שלהם ואני מרוצה מאוד..

ברגע שזה חדש עם אחריות (מעל 50 שח) וםתק החלפה - זה של מקבל המתנה.

את עשית את שלך

מתנה מקסימה, אגב ❤️

כמה מוצרים שלהם התקלקלו לי בשניה ולא לקחו אחריות

המינוס היחיד מבחינתי זה שהתבניות לא נשלפות לשטיפה

עכשיו יש לי אחר עם תבניות נשלפות ושני סוגים, אחד של וופל ואחד של טוסטים

לא הייתי חושבת בכלל על הפרט הזה של הנקיון

אז תודה

אבדוק אולי קיים משהו עם תבניות נשלפות

אבל משמעותי מאוד הכייף להשתמש בו כשאפשר לנקות בקלות.

אצלי זה מכשיר מאוד שימושי 😅

רק קצת יותר יקר ממה שתכננתי.

אבל אחשוב על זה

תודה

KSP

לא אוהבת בכלל.

גם כי הוא ממש גדול וגם כי אי אפשר לנקות אותו

ממש בקושי יצא לי להשתמש 

לאכול?

ולמה לחכות שעתיים?

סליחה על הבורות😅

מכל הסיבות ללמה לאכול, רעב נראית לי הסיבה הכי מוצדקת

כי אני משתדלת לעשות את הדיאטה של ה16/8, ובגלל שאני מיניקה- אז 12/12...

ועדיף לא לישון שעתיים אחרי האוכל.

וזה עבד לי עד עכשיו- כשהקפדתי לאכול טוב, גם כבר לא הייתי רעבה בערב (ובכלל בד"כ אני כבר ישנה בשעות האלו)

וירדתי 3 קילו בשבועיים.

וכמו שאני מכירה את עצמי- אם אתפתנ הפעם, זה לא יהיה הפעם האחרונה..

ולשתות יותר

שינית את התזונה גם? או שרק זה?

לא פשוט בכלל

להוריד בפניך את הכובע

בהצלחה

ושיהיה לזה תוצאות טובות !!

ואין לי מה לאכול.

ואני רעבה-

אה, אויש כבר הזכרתי את העניין...

או פרי? פריכית עם משהו?

אצלי יש מלא דברים טעימים והריח של העוגה והחלות הורג אותי...

וחוץ מזה הבית ריק.

יש ירקות לחתוך סלט, כח אין

ובאלי מלא דברים משמינים.

אז נס שאין כלום בבית

נכנעתי... מקווה שזה לא יעלה לי בצרבות בלילה

אמור לעזור לנזלת והליחה שיורדת לגרון ומגרה אותו להשתעל

ולמה בעצם לא לכתוב מהניק המקורי?

והסתבר שזה ממש אסור

וגם בהריון

מקווה שאת לא בהריון/מניקה

מניקה רק בערב ולפנות בוקר ובבוקר..

היא בת שנה וחצי...

זה משנה? 

שלמה!

לילדים שמעתי לעסות את החזה עם שמן זית חם מעורב עם שמן איקליפטוס או סינרג'י אולי יכול לעזור גם לך.

להשרות בצל חתוך בתוך דבש לכמה שעות ולאכול

מי אגסים- לבשל אגס ולשתות את המים

אינהלציות מי מלח כמו של ילדים

אם גם הגרון כואב אז כפית דבש מאוד מרגיע, או לגרגר מים עם סודה לשתייה ו/או מלח

עם מקל קינמון ודבש. וזה ממש עזר!

לא הכרתי את זה קודם. תודה רבה!

צריך לקחת מאוד בערבון מוגבל. גם את מניקה.

אני אישית הייתי שמה לב לצורת השיעולים, יש עכשיו התפרצות של שעלת וזה שאת משתעלת ברמה שכואב לך החזה לי קצת מהבהב. אבל אני לא מספיק מבינה בזה..

לבדוק דלקת ריאות דרך בדיקת דם.

לגבי השיעולים אפשר לקחת ראונק- טבליה מתמוססת בתוך מים שמאד עוזרת לסלק ליחה ולהתגבר על שיעול.

הרופא גם אמר שאין דלקת ריאות אבל נתן אנטיביוטיקה...והפלא ופלא תוך יום היה שיפור ותוך שלושה ימים השיעול כמעט נעלם. 

וחוצמזה שפעם עשו לי צילום ריאות בהריון ואכן היתה דלקת ריאות...זה קורה הרבה. קרה גם לשתי בנות שלי. 

אני חושבת ששיעולים כאלה לא ממש טובים במיוחד בהריון, זה יותר המון לחץ על רצפת האגן. 

בכל אופן אפשר להשתמש בשמן אקליפטוס- לשאוף אדים חמים מסיר עם כמה טיפות, או לשים 2-3 טיפות על הכרית ולהריח את זה כל הלילה. 

הייתי ככה במשך שבועיים

ונהיה לי מזה כאבים באגן וורידים במפסעה 😵

לא יודעת מה באמת עזר בסוף

כי עשיתי כל מיני עצות שכתבו לי פה

יש גם 7% אבל צריך לשאול אם מותר בהריון.

זה ממש מכייח את הליחה. 

ואז שמנו לה בחדר כמה לילות דיפיוזר (מפיץ ריח חשמלי) עם שתי טיפות של שמן אקליפטוס (ומים כמובן, בהתאם להוראות), וזה ממש עזר לה, באופן די מידי

כי יש לי אקליפטוס לימוני והבנתי שהוא כמו הרגיל מותר רק מגיל 3...

ושרק אקליפטוס רדיאטה מותר מלידה...

תוהה עד כמה קריטי - שלי בת שנה וחצי...

לק"י

3 חודשים.

זה נראה לי ערבוב של כמה דברים, כולל אקליפטוס.

זה לא משחקים, ממש לימוד.

יש לילדים שלי דרך בית הספר, אבל ממש ישבתי איתם כי זה ברמה קצת קשה

אבל לא התחלנו מהתחלה, כי לכל אחד המורות שיבצו בהתאם לחומר הלימודי, מניחה שיש להם גם בסיסי יותר.

זה ממש מוקדם ויותר צורך שלנו לספר...

לילדים אין אומדן של זמן וזה נצח לחכות.

לי יש בנות בגילאי 3,6,8 וסיפרנו לגדולה בשבוע 25.

מצד שני, באמת ממש חיכיתי לשתף אותן.

אז מצאתי משהו "באמצע". הנושא ממש מדובר בבית

בקטע כללי, הלואי שיהיה לנו עוד תינוק, בעז"ה.

מדמיינים "בוחרים" שם אם זה יהיה בן ואם בת...

בקיצור הכל חוץ מלספר רשמית שיש תינוק בבטן.

ואז, כשבוחרים לספר, (לדעתי לא יותר מחודשיים לפני)

כדאי לתת ציוני דרך ברורים: קודם יהיה פורים, אח"כ יומולדת ל ×, אח"כ פסח, ואח"כ בעז"ה יוולד התינוק.

אני מוצאת שזו דרך טובה להסביר את מימד הזמן.

אבל ראיתי שיש קטע כזה של שינוי שמתרחש באופן איטי על פני הרבה זמן, ילדים הרבה פעמים לא שמים לב.

כמו שפתאום את קולטת שהילד גבה אחרי תקופה...

וכשהם העלו את זה שאני שמנה, אז דיברנו על האופציה, רק לא רשמית נודע לי על זה.שיחה בכללי...

העדפתי שישמעו מאיתנו ולא ממישהו אחר.

אילו גילאים מספיק גדולים לדעתי, אבל מאוד יכול להיות שבת ה4 למשל תספר, אז גם תלוי כמה איכפת לך.

ואין מה לחשוש מזה שילדה בת 4 תספר כשכבר רואים בטן. ממילא אנשים רואים..

וגם בשבוע מוקדם כשלא רציתי שהילדים יספרו, אמרתי להם שזה סוד רק שלנו ואסור לספר לאף אחד. והם באמת לא סיפרו בכלל בכלל. והתרגשו 'לספר' לסבא וסבתא כשאמרנו שזה כבר לא סוד.  

אחרי שסיפרנו לאחים שלי.

אחים שלי קטנים יחסית (גילאי תיכון וחטיבה) ולא יודעים לשמור סוד.

גרנו אז קרוב להורים שלי וסיפרנו לילדים ואז לאחים שלי.

סיפרנו שיש תינוקי בבטן שיצא בפורים (ילדתי לפני שנה)

אבל השיקול שלי בגילאים האלה הוא: ברגע שאני מוכנה שכל הגן/ כיתה/ יישוב/ שכונה ידעו שאני בהריון- זה הזמן לספר לילדים...

אבל בקהילה. וזה באמת נכון..

יותר חושבת שחברות שלהן ישאלו אותן וכזה.. 

אני לא רציתי לספר אבל בסוף הבן שלי שאל מעצמו אז אמרתי,

זה היה בשלב שכבר ראו אבל למחרת קיבלתי עדכון בגן לגבי התלמ...

לילד בן 5

זה היה שלב שרצינו כבר להתחיל לשתף משפחה וחברים

ורצינו שהוא יידע ממנו ולא ממישהו אחר.

בנוסף הרגשתי מאוד מאוד רע, והוא הגיע איתנו למוקד ערב אחד כשלא היה לנו פתרון בשבילו ובכללי הוא ראה אותי דיי גוססת, והיה לנו חשוב למסגר את זה ולהדגיש שאני לתקופה מרגישה רע אבל זה ממש מסיבה משמחת ואני מרגישה רע אבל גם שמחה מאוד...

כמובן הדגשנו שזה עוד המון המון זמן והכי טוב לעובר שיהיה בבטן וממש אסור לו לצאת.. החמוד היה מתפלל עלי "שאמא תרגיש טוב והתינוק יוולד בזמן!" וגם נתנו ציוני דרך..

אצלנו זה היה נכון לשתף אותו בשלב הזה.

חיזקתן אותי בתחושה שלי לספר..

אני בטוחה שיתרגשו מאוד.

תודה! 

ולא רציתי שהיא תשמע על זה ממישהו אחר. בת 4.

הסברתי לה שהתינוק מאוד קטן וצריך עוד לגדול וגם עברנו על כל החודשים שנשארו עד הלידה (קודם תשרי, אחכ חשוון, אחכ כסלו וכו...) וככה כל פעם שהיא שאלה אןתי מתי התינוק כבר יצא שוב אמרנו בקול איזה חודשים נשארו..

אצלי הם לא ראו, גם כשה"עולם" כבר ראה...

ובקשר לזה שהן מחכות לתינוק - זה דבר קבוע אצל ילדים 🤭 גם שלושה חודשים אחרי לידה הם מסוגלים לשאול אם יש תינוק חדש בבטן...

הרבה זמן שאין תינוק בבית ואנחנו מצפים.

גם מסביבן לכל החברות יש אחים קטנים.. 

לא מצפה שישמרו את זה בסוד.

זה דווקא סוג של עזר לי להפיץ את לעולם בלי שאצטרך לספר לאנשים אחד על אחד ;) שלא יחשבו שאני סתם שמנה.

מספרת שהתינוק קטן מאד ומתפתח לאט וממקמת את הלידה הצפויה על ציר השנה.

בהיריון האחרון יצאה לי בטן ממש מוקדם, שבוע 8 בערך, והם כמובן שאלו אותי אם אני בהיריון אז עניתי שבטן זה כמו בלון שניפחו אותו - אם היה בה תינוק גם אחרי שהוא יוצא היא נשארת קצת נפוחה.

בהיריון הזה משום מה לא סיפרתי וחשבתי לחכות לסקירה (מאוחרת, שבוע 21). לצערי בסקירה גילינו שהעובר לא תקין ושנצטרך להפסיק את ההיריון, תהליך שיארך קצת זמן, לכן לא סיפרתי עדיין לילדים ותכננתי לספר להם סמוך ללידה. העניין התעכב המון, והסיפור על הבטן הנפוחה החזיק כמעט עד שבוע 27, אז סיפרנו להם. (לקראת הסוף כשהם העירו שאני ממש ממש שמנה ובטוח אני בהיריון, הייתי עונה שאני באמת צריכה ללכת לרופא לבדוק את זה...)

בעיקרון יש לי מעל עשר

בפועל משתמשת רקקקק בחזיות הנקה שקניתי משילב, בדגש על רק!!! הכי נוח !!!

שנה שלמה שלא לבשתי חזיה רגילה

וגם לפני כן הייתי חורשת על חזיה של אורבניקה

שעלה לי 30 שקל

אבל ממש שווה 

ככה גם מגוונים מידי פעם

שחזייה היא מוצר שנהרס בכביסה והיא צריכה גם לשמור על הצורה, בלי יחס טוב למוצר זה נהרס בקלות.

לא קרה לי שנשברו ברזלים, אבל כן יצא לא פעם הברזל מהתפר וזה כואב חח. לא משנה המחיר אגב, יצא לי גם בזולות וגם ביקרות ככה

היום כבר לא הולכת איתן רק עם גוזיות אבל כן רוצה לקנות כמה האמת. לא אקנה עם ברזלים אבל ואכבס בכביסה הכי עדינה וקצרה שיש.

בלי עוד בגדים

שלא יתכווצצו

ותולה על חבל- לא במייבש

ולוקחת בחשבון שכן- הם כנראה לא יחזיקו לעולמי עד

כביסה רגילה הורסת חזיות הרב יותר מהר

אפעם לא נשברו לי הברזלים

כן יש בלאי ואיבוד צורה

יש לי מלא חזיות,בין 15-20

רובם של אמריקן איגל

מחזיקות לי סביב ה4-5 שנים 

הן כמו חדשות לחלוטין!!

מחזיקות עם ריפוד בלי ברזלים

מכבסת רגיל ומייבשת במייבש

ההנקה הקודמת קניתי יקרות, לא זוכרת של איזו חברה. נהרסו לגמרי.

כשהפסקתי להניק קניתי כמה מאלי אקספרס שאני לא זוכרת מה מצבן..

עכשיו מניקה, קניתי כמה סוגים שונים מאלי ומה שהיה נוח קניתי עוד כמה. שורדות מעולה כבר שנה כולל כביסות בלי רחמים, הברזל והכל נשאר מעולה.

עלו נראה לי 50 שח

כמה זמן מחזיקות? עכשיו פחות או יותר כולן כבר הרוסות בבד עצמו (עם ריפוד בלי ברזלים) חורים ובלאי, ופעם אחרונה קניתי לפני כשנה ורבע. 

אני קונה של פמינה כי הן מחזיקות יחסית אבל באמת הבלאי מגיע מהר וזה מבאס כי זה מוצר יקר

מצד שני בשנים האחרונות בה המידה זזה לי כל כךה רבה.. אז קונה ממש אחת שתיים כל פעם. ןאז חייבת לכבס מלא, זה עוזר לי לכבס ביד או בתונית 15 דקות. ולא במייבש.

וכן ברזלים לא נשברו לי אבל מלא פעמים מבצבצים החוצה וזה בעצם סוף חיי החזיה כי זה כואב.

ומאד מאד אשמח להמלצות לחזיות איכותיותש לא עולות 300 שח (יש מבצעים טובים עד 50 טחוז אבל לא תמיד מצליחה לתמרן עם התזזיתיות שלי במידות) ושמתאימות לבנות עם חזה גדול. שצריכות חזיה ש'מחזיקה'. ואם תהיה גם יפה איזה כיף!

אה, והנקה כמובן....

בדיוק היום חשבתי שאני צריכה עוד ואין לי לב. לקנות בסכום הזה כי תכלס נשחק מהר ואם פעם ב. מחזיק לי אז כבר משנה מישה.

יש לי מדף בארון עם תצןגה של 4 5 מידות, הקפים שונים, הנקה או לא, בקיצור חנות פרטית...

מרופדות ריפוד קל בלי ברזלים. מכבסת במכונה על 30 מעלות.

מחזיקות כבר איזה 5 - 6 שנים, נגיד הקאפ לא בכולם ממש שמור עגול, אבל על הגוף בבגדים שהם לא ממש ממש צמודים ניראות טוב.

להנקה מעלי אקספרס, יש לי כמה סוגים, חלק יותר לבית וחלק יותר יפות לצאת איתן.

אולי הסוד הוא שאני בקושי מכבסת😆

זול ויחסית איכותי

אני קונה בחנויות ’ותיקות’ באזורים חרדיים,יודעים הכי טוב להתאים מה שנכון ונח לך, כמעט תמיד אהיה מרוצה מאד ומחזיק לי באמת לאורך המון זמן!

ובקשר לכביסה, קניתי רשת כזו יציבה ב20 שקל ששומרת על הצורה העגולה וכך הריפוד לא נהרס, בכביסה קצרה, יוצא מצוין!

לא לכבס אותן סתם.

אני מכבסת פעם ב, כשיש צורך כי הן כבר לא מריחות טוב. אבל זה יוצא פעם בשבועיים בערך. ואז הן נשמרות ב"ה לשנים..

גופיה אני מחליפה כל יום

וחזיות הנקה בכלל מזיעים בתקופה הזו יותר....

התכוונצי זה בגד שצמוד לגוף מחליפים כל יום..

כמו טישרט אני גם לא לובשת יומיים..

אבל אולי אני החריגה אקח לתשומת ליבי..

מאמינה שהרבה מזיעות, בעיקר בחלק התחתון של החזיה.

כל גוף פולט זעה כלשהי

גם אני מחליפה כל יום כל בגד שצמוד לגוף, לא רק חזייה אלא גם חולצה וחצאית, אני אוהבת שהכל ריחני ואין טיפת ריח אחר.

אני מחליפה חזיה כל יום.

אני דווקא לא מזיעה הרבה, אבל זה כבר לא טרי ועם ריח נעים אחרי שלבשתי את זה יום שלם.

כמו שתחתונים מחליפים כל יום.

בקיץ מכבסת כל יומיים גג, מזיעה שם הרבה

בחורף באיזור בשבועיים, לפעמים פחות.

לדעתי זה גם תלוי בגודל החזה

אני גם מחליפה פעם בשבועיים בערך

אולי בגלל הז הן מחזיקות לי 8 שנים😉

אבל מבינה מה את אומרת

באמת בקיץ זה אחרת וכן מחליפה הרבה

יש לי של aerie (של אמריקה איגל)

חזיה אחת עם ברזלים

גוזיה כזאת

וחזיה אחת סופר נוחה בלי ברזל בצבע גוף אני חורשת עליה חייבת דחוף לקנות עוד אחת בסגנון

כולם עלו לא יותר מ150

מעולות. סביבות 200-250 לחזיה. יש לי בדרכ 2-3 שמחליפה ביניהן.

אם אני לא טועה מחזיקות בין שנתיים לשלוש.. תלוי בשימוש (נגיד תקופות של הנקה אני משתמשת באחרות..)

אגב ראיתי שיש שכתבו שמזמינות מהאינטרנט. ניסיתי גם פעם, בעיקר חזיות הנקה וממש לא החזיקו

מניסיוני למי שיש מידה גדולה צריכה להשקיע יותר.. 

גם אני במידה גדולה וצריכה משהו מחזיק.

יש מלא מבצעים של 1 פתוס 1 או 50 אחוז משתדלת לא לשלם עליהן יקר. זא גג 180.

יש תקופות שאין ברירה כי כלה זמן עוברים מידות...