בעז"ה צריכה ללדת והרכב מתחיל להיות צפוף.
הגדול יהיה בן 5
האמצעית בת 3
והבייבי בעז"ה!!
שאלתי-
כרגע הגדול בבוסטר עם רצועות פנימיות, יחסית צר
הקטנה בכסא תינוק של מקסי קוזי (גם לא רחב במיוחד)
והבייבי בעז"ה לפחות בשנה הראשונה יהיה בדונה.
אז 3 כסאות כאלה מאחורה זה צפוףףף ממש אלא אם כן נקנה ג'יפ.
הגדול כבר יכול לשבת בבוסטר כזה שרק מגביה והקטנה בבוסטר עם רצועות פנימיות? כמה זה בטיחותי?
ויש עוד זמן אבל מתחילים לחשוב על זה🙃
דוגרי, הייתי מעבירה לבוסטר...
מעתיקה לך מחיפוש בגוגל- לפי החוק ילדים עד גיל 3 לפחות חייבים להשתמש בכיסא בטיחות ולפחות עד גיל 8 בבוסטר. ארגון בטרם ממליץ להשתמש במושב בטיחות עם רצועות פנימיות עד שהילד מגיע למשקל של 18 ק”ג (בהתאם להוראות השימוש של המושב). השימוש בבוסטר מומלץ עד שהילד יגיע לגובה 1.45, שכן רק אז רצועות הרכב יוכלו להתאים לגופו ולהגן עליו כראוי.
עטלף עיווריונדאי i30 סטיישן
לדעתי מעולה ממש למשפחה עם שלושה ילדים. מרווח יחסית, בגאז' גדול, רכב אמין. אני מאוד ממליצה (החלפנו לאחרונה רק כי התרחבנו ב"ה).
אבל אני מציינת שהכיסאות נכנסו לנו בצורה הזאת גם בשבועות הראשונים אחרי הלידה השלישית, לפני שהחלפנו לרכב המרווח, כשעוד היינו עם דייהטסו סיריון קטנה...
על בוסטר עם רצועות פנימיןת
לא?
שאני לא רואה איך אני מוותרת על זה.
לכן חשבתי שאולי אפשר לשים את הגדול בבוסטר רגיל.
בגדול חשבנו גם לקנות רכב חדש אז אולי זאת האופציה האידיאלית.
לא חושבת שאי פעם יצא לי לחגור את כולם מאחורה או שהגדולה מקדימה ואני מאחורה עם הדונה (כשנוסעים נסיעה אורכה והקטנה צריכה הרגעה) או שהדונה מקדימה (כמובן שצריך לבטל כריות אוויר). עכשיו כשהיא גדלה ואני רוצה לשים אותה עם כיוון הנסיעה אני רוצה לקנות לה כיסא בטיחות צר כדי שכולם יהיו מאחורה.
אבל את צודקת שאם צפוף אבל נכנס זה סבבה.
לא חשבתי על זה ככה
כשהתינוק שלה חולה? התינוק הוא חלק מהמשפחתון
מה דעתכן?
1. לקחת חופש באותו יום-- שזה אומר-לתקוע את כל ההורים
2. למצוא לו בייביסיטר בבית אחר
3. למצוא לה מחליפה בבית אחר-אם תמצא..
4. להשאיר אותו איתה ולקיים משפחתון כרגיל
( ואם אני הייתי מנהלת משפחתון בבית, הייתי פשוט עונה לך שאלה התנאים שלי, שאני לא הולכת להוציא מהבית שלי את התינוק החולה שלי, ושבכל זאת 6 תינוקות חולים זה לא כמו תינוק חולה אחד)
וגם - כשהתינוק חולה הוא לרוב צריך טיפול אישי של אמא שלו. אז לדעתי השאלה היא לא דו כיוונית. כי היא אמא שלו, ואין מה לעשות עם זה
אצל מטפלת בבית זה צריך להיות אחד השיקולים של ההורים אם להכניס או לא.
לשמור על תינוק חולה שלא שלך
אין קשר להדבקות סיכוי גדול שהבן שלה נדבק מילד אחר ורוב המחלות מדבקות עוד לפני שעולה החום ושמים לב כך שאין לזה משמעות
אם היא עדכנה אתכם זה יפה מצידה ככה אתם יכולים לבחור
שולחת
אבל כששלחתי למטפלת היא סיכמה הכל מראש כולל יקרה כזה והבהירה לנו מראש שהיא לא תוכל לטפל בילדים שלנו.
מבאס בטירוף אבל מובן מאוד לדעתי
אני גם לא הייתי רוצה לשלוח בידיעה שיש ילד אחר שיכול להדביק
ולגבי מטפלת אחרת- לתינוקות לא תמיד קל המעברים האלה ואני יודעת על הבת שלי שמאוד קשה לה שינויים ולהתרגל לדמויות חדשות, כך שגם אם היתה מוצאת מטפלת אחרת הייתי חוששת לשלוח, לא הייתי רוצה שהיא תבכה כל היום
כי באמת לא פייר כלפי שאר הילדים, אבל זה הבית שלה וזו המסגרת שלו. אם אין לה אלטרנטיבה אחרת
חושבת שראוי לכל הפחות לבודד אותו משאר הילדים בחדר נפרד ואולי להביא לו בייביסיטר צמודה.
אם כתוב בחוזה שיש לה מס ימי מחלה שהיא יכולה להשבית את המשפחתון?
האם כתוב שהיא צריכה למצוא מחליפה לימים שהיא נעדרת?
מכירה בעלת משפחתון שבעלה היה נשאר עם הילד החולה והם היו בחלק נפרד בבית
1 ו4 שניהם לא טובים לשאר ההורים.
במשפחתונים של התמת מפזרים את שאר הילדים בין משפחתונים אחרים
זה תמיד היה נשמע לי הזוי אבל בתור אמא טריה וסוטנדטית בלחץ שאין מצב לפספס לימודים
אז עשיתי את זה פעם אחת וזה היה הזוי כמו שזה נשמע.
הכי הגיוני לנסות למצוא בייביסטר/ סבתא/ אבא שישמרו על הילד יחסית בנפרד מהמשפחתון אבל זה לא הרמטי ולא לאורך כל היום.
הבת שלי היתה במשפחתון של מישהי עם הבן שלה
כשהיה חולה בעלה לקח חופש והלך איתו לבית אחר עד סיום המשפחתון
מרגיש לא טוב ברמה שהיא לא יכולה לעבוד ואז או לחפש סידור או אם אין ברירה לקחת יום חופש
יש מטפלות שמראש בחוזה מכניסות מספר ימי חופש למקרים כאלה
לפי 4. (כתבתי שאם אחד מילדי חולה. לא דווקא התינוקת). כתבתי שבמקרה של משהו מדבק באופן קיצוני או של מחלה שלי לא יהיה משפחתון ואנסה למצוא החלפה. בפועל במשך שנה ביטלתי רק פעמיים.
כמה פעמים הבאתי מחליפה
ופעם אחת הבאתי מחליפה שתהיה אצלי בבית שהגיעה והייתה חולה בעצמה אז שלחתי אותה הביתה אבל הרגשתי ממש לא טוב בעצמי, ובדיעבד היה עדיף שהייתי מבטלת
אגב רוב האמהות אמרו לי שהם מעדיפות שהילד החולה שלי ישאר (כמובן עם הפרדה כמה שאני מצליחה ושמירה על היגיינה) מאשר לקחת יום חופש.
2 ו3 לא רלוונטי - הילד החולה שלי לא יהיה אצל אמא אחרת שתשמור עליו. לילדים נורא קשה להיות בבית אחר עם דמות אחרת (ניסיתי את זה פעמיים.. היה לא ואו)
ומי שהציעה שאבא ישמור - לא תמיד זה אפשרי. בגלל העיסוק שלו, בגלל הגודל של הבית, ועוד...
(היו אצלינו גם ימים כאלה. והיה קשה ממש. כי ילד בן 3 לא מסוגל להיות סגור בחדר אחד ל6 שעות גם כשהוא חולה...)
לפעמים גם נתפס בבגדים ולא יוצא אחרי כביסה, אולי זה קשור לסוג הבד? מישהי חוותה?
אם למישהי יש טיפים כלשהם אשמח.
לא בהריון ולא מניקה..
השמחה הייתה מוקדמת מידי, הדאודורנט עושה לי גירוי ואדמומיות בבית שחי..
הבנתי שיש לה אחד ללא סודה לשתיה והוא יותר טוב ולא עושה גירוי.
מישהי ניסתה? חוותה גם?
ופריקה על ניסיונות להכנס להריון יותר משנה, מתרגשת לבשר לכן שב"ה אני בהריון בהתחלה
אין מילים לתאר את ההתרגשות, במיוחד שנשלחתי לבדיקות כאלה ואחרות וב"ה בגלל המלחמה הכל נדחה והשלמת עם זה שהכל יחכה,כל הבדיקות ומתוך כך גם הריון, ואז בעלי חזר לאפטר בליל טבילה ל24 שעות בלבד ואז ב"ה.. מבינים שאנחנו יודעים ממש מעט והקב"ה יודע הכי טוב מתי דברים צריכים לקרות.
ועכשיו לשאלה, התחלתי לסבול מבחילות, משהו ממש מוכר מהריונות קודמים. בעבר לקחתי דיקלקטין שעזרה מעט, לא הרבה. הבנתי שירדה מהמדפים ויש בונגסטה. הכדור קטן /גדול? ממש קשה לי לבלוע כדורים.
והאם עזר למי שיש לה בחילות ללא הקאות?
ואומרים שעוזר יותר מהבונגסטה
הוא במינון כפול, לוקחים 1 או 2 ולא 2 או 4
מרגש ממש!
אני גם סובלת מבחילות, הדקלקטין בקושי עזר לי והבונגסטה פשוט היתה קסם עבורי ב"ה.
עדיין היו בחילות אבל הרבה פחות גם בכמות וגם באיכות...
והכדור קטן ממש.
זה באמת היה ממש באסה
אבל המון פה כותבות שזה הציל אותן (אני גם מכירה אישית כאלה שזה רק טיפה עייף אבל היה שווה את זה. עלי זה כנראה השפיע לא טוב)
סתם מקווה שיהיה לי טוב.
דיקלקטין בזמנו לא השפיע משמעותית, נקווה שעכשיו כן.
לשינה
אז זה מסביר למה מרגישים עייפים וחלשים איתו
התרופה הזאת היא בעצם תרכובת של b6 וחומר שנותנים לבעיות שינה
מסתבר שהשילוב עושה את שלו
אולי שווה לך לנסות לקחת רק ויטמין b6 לבד?
אני לקחתי וראיתי שיפור
אם כי הבחילות שלי חזקות
אבל לא מזעזעות וללא הקאה
קשות, אז נראה לי שאנסה בכל מקרה..
תודה!
נסתרות דרכי ה'
שימשיך תקין ובבריאות
וידיים מלאות בעז"ה!!
ביומיים האחרונים בשאיבות אין לי חלב בכלל! (אתמול היה פחות מ15 היום ממש טיפות)
אני לא יודעת מה לעשות כי תיכננתי להמשיך לשאוב לפחות חצי שנה
אשמח לטיפים מה עוזר להגביר חלב מניסיונכן
מציינת שאני רק שואבת לא מניקה..ועור לעור כבר ניסיתי
בי פולן של פוראוור גם ממש ראיתי שינוי בכמויות..
חוץ מזה לשתות מלא, לאכול טוב ולהשתדל לישון טוב (כמה שאפשר..)
בהצלחה רבה זה השקעה אבל זה אפשרי..
עומס סביר לא משו שלא ניתן להתמודד איתו
לא מספיקה לאכול בקושי..ישנה סבבה
לבין זה שלא הצלחתי לשאוב
זה שאם לא הספקתי לאכול נורמאלי אז בזמן השאיבה ישבתי בשקט ובנחת ואכלתי סנדוויץ טוב תוך כדי וזה עזר.
ראיתי שכתבת שאת גם לא מרגישה התמלאות. זה מאוד יכול להיות קשור לזה שאת לא אוכלת מספיק (אני קבוע הרגשתי מרוקנת כשלא אכלתי, והתמלאות אחרי שאכלתי טוב)
מקווה שלא התבלבלתי
1. לזכור שאם את שואבת ולא יוצא לך, מה שאת עושה עכשיו זה מייצרת דרישה, כלומר אומרת לגוף לייצר חלב. אז גם אם היום לא יוצא כלום, להמשיך לשאוב. בע"ה יצא בהמשך
2. לשאוב לפחות 8 פעמים ביום
3. לישון ולאכול
4. אפשר כל מני תוספים כמו שאחרות המליצו. אבל זה לא מחליף את כל הנ"ל
5. ממש ממליצה לעבוד עם יועצת הנקה מומלצת. (במקרה של שאיבה בלעדית כנראה מספיק יעוץ טלפוני).
אנסה מקווה שיעזור כי ממש חשובה לי השאיבה..
מקווה שיש סיכוי להציל משהו אם כבר יומיים אני לא מצליחה לשאןב כמעט
במחזור יורד הכמויות באופן זמני
שינוי הורמונלי אחר? התחלת גלולות? נוברינג?
החלפת משאבה? שינית עוצמה או מהירות?
השד רך אחרי שאיבה?
או שיש איזורים קשים?
יש כאב כלשהו?
נסי לסחוט לאחר שאיבה
הסחיטה מעודדת ייצור נוסף
יש לי ילד מתוק מתוק שכל הזמן חולה. עכשיו יש מצב שזה חוקי הפורמט אבל אני מתחילה לאבד את זה.
בשמונת השבועות האחרונים לא היה שבוע שהוא לא היה חולה!
כל הפעמים זה ויראלי (זה מה שהרופא אומר) ועובר תוך יום יומיים. נותנת לו בקביעות טיפות כאלה של ויטמין סי (חוץ מהתזונה שלו שכוללת המון פירות) ועדיין מרגישה שהוא לא מפספס שום וירוס שעובר בחוץ.
יש לו טיפות של שמן אקליפטוס ליד הכרית כדי להקל על צינון, יוצא מהבית רק עם כובע ולבוש היטב.
איך אפשר להקל? זה מתרווח מתישהו?
אני מתחילה לאבד את זה, אני עוד לא מספיקה לצמצם פערים מהמחלה הקודמת וכבר אנחנו שוב בלופ הזה
שוב ושוב?
הייתי מתעקשת אצל הרופא שיעשה בדיקות מקיפות...
בדיוק לפני כמה ימים כתבתי בשרשור אחר שגם הבת שלי הייתה כזו, אבל לא ברמה הזו... לכן זה נשמע לי חריג...
בריאות שלמה והרבה כוח!
אני לא באמת בקיאה, כי אני לא רופאה הרי...
רק תתעקשי מול הרופא שזה לא הגיוני שהוא חולה כל כך הרבה, ושצריך לבדוק לעומק מה גורם לו לחלות...
היתה חולה בחורף הראשון שלה במסגרת (היא התחילה אותו בגיל שנה) המווווון. ברמה שאם היה שבוע רצוף שהלכה למסגרת זה היה נס.
ועוד היא היתה במשפחתון פרטי של 7-8 ילדים, לא במעון עם 15..
וזהו, חורף אח"כ היתה חולה אולי פעם אחת, ואח"כ כבר רגיל, לא משהו חריג.
אז לא יודעת אם זה המקרה אבל זה מה שהיה אצלינו.
ממש קשוח, תרגישו טוב!
כי אם ככה אז רק באה לעודד אותך שזה לא יהיה ככה כל השנים הבאות..
הילדון שלי היה בדיוק ככה בשנה הראשונה שלו במסגרת, מהשנה באחר כך בקושי חלה ב''ה
אחד משופץ ויפה ברחוב בית לחם, אבל עמוס יחסית
ואחד ברחוב שומרון, די ישן, אבל נקי וריק.
חלק מהבלניות עובדות בשניהם והן מהממות ממש.
מתאמים דרך מקווה אונליין/ טלפונית.
בסופו של דבר הייתי במקווה ברחוב בית לחם,
ממש ממש מושקע!
שאני ככ עייפה וחסרת סבלנות
ורוצה להיות רגע אני. עם עצמי
ואז אני כועסת על המתוקים האלה. שדי, כבר אין כח
וסדר ערב עבר. וסיפרנו שלושה סיפורים
והם עייפים. וגם אני
ואני ממש צריכה את הלבד שלי, בלי שאף אחד צריך אותי
לא בעבודה
לא בטלפון
אפילו לא בעלי
אף אחד
אני צריכה את עצמי
שחררו אותי
ואז אני נטענת ומתמלאת רגשות אשמה
ומחכה רק שיבוא הבוקר, והם יבואו אליי עם החיוך הזה שממיס לי את הלב ומחפש לפגוש את החיוך שלי גם
החיוך הזה, ששוכח מה היה אתמול בלילה
והנה, אמא, דף חדש.
זה בדיוק מה שאני מרגישה עכשיו והסברת לי את עצמי.
אוף. זה ככ קשה
העייפות הזאת בעעע
בדיוק נכנסתי לחדר של הילדים וביקשתי סליחה מהגדול שצעקתי עליו.
אמנם עשה משהט מעצבן אבל וואלה הגזמתי עם התגובה
חיבוק לך יקרה♥️
וכמו שכתבת.. מחר יום חדש
אחד גם לך
המקוריתזה מדהים הדבר הזה. מאחה את החתיכות השבורות של הלב מיום האתמול
יש ימים שלרגע התחושות האלו עולות בי דווקא באותם רגעים קשים.. ונמתחים כמו מסטיק
ואז אני נושמת עמוק
שוכבת לידם.. מלטפת את העור המושלם שלהם.. כזה חלק ונעים
ומריחה את השערות הנקיות
אומרת להם איך כיף לי לשמוע אותם אבל עכשיו אמא עיייפההה..
וככה שוכבים יחד עד שנרדמים..
חנוכה שמח בנות.
חברה שלי עומדת ללדת
בדיוק סגרנו את הכסף בפיקדון לשנה,
והשארנו מעט נזיל (לא אכנס לשיקולים - שקלנו).
ככה שהתקציב שלי לא גדול.
ראיתי סט מצעים לתינוק שאהבתי מאד מאד והוא כאן מהארץ אבל עד שהיא תלד לא יהיה ניתן להחליף אותו, ומצד שני הוא ממש יפה ואני חושבת שקולע לטעם שלה.. היא גם צריכה, כי שלה משומשים מאד, היא רמזה בכיוון...
כמה זה סביר אם אקנה עכשיו - כשיש את הדוגמא - אבל אולי היא לא תוכל להחליף?
הייתי מתייעצת איתה פשוט, אבל היא ביקשה שאמצא משהו עליז, ואפתיע. ובכן. מצאתי.
מה הייתן עושות במקומי?
נותנות גיפט קארד לשילב בסכום שיש לי? אני יודעת שזו לא שאלה ברומו של עולם ... אבל אני צריכה להחליט זריז כי לפי הנחת המחיר זה יעלם בקרוב
שהזוגות הם לא אותו דבר אלא משלימים אחד את השני
לדוגמא
כרטיס אחד- תאריך כרטיס שני יום נישואים
זה יכול להיות עם מקומות, תאריכים, ביטויים אירועים, שמות וזה ממש כיף כי בהתחלה לא יודעים מה הזוגות (טוב, את יודעת כי את מכינה אבל בעלך לא...)
בסוף הילדים היו נודניקים ולא הספקתי להכין עלום.
אבל אקח את הרעיונות
אי אפשר עם זה.. כל 15 שניות עושה הודעה שגיאה ונסגר. ואז צריך להכנס שוב. עושה לי גם במחשב וגם בפלא. השאלה אם רק אצלי..
לא מספיקה לגלול לעבור על שלוש בגדים וזה נסגר. מישהי נתקלה בזה ויודעת איך לעקוף את זה?
והייתי בטוחה שזה משהו זמני, לא ניסיתי מאז.
איזה באסה
שלום לכולן
בחסדי שמים ילדתי
חנוכה שמח ומלא ניסים לכולן בעז''ה
לשאלה- ראיתי כאן פעם שירשור, לא מוצאת אותו בחיפוש..
שבו מישי כתבה ששאלה אם אפשר שבחישוב גובה דמי הלידה תכלל המשכורת של החודש שבו ילדה. באופן אוטומטי הם מחשבים
לפי חודשים *שקדמו* לחודש הלידה (שלושה או שישה).
זכור לי שכמה נשים הגיבו לה שזה אפשרי.
אני שלחתי פניה ואמרו לי שאי אפשר.
מישי ביקשה והתחשבו זה? זה ממש משעותי לי בשכר.
אם כן, איך עשיתן זאת?
תודה רבה!
אם מדובר בתשלומים חד פעמיים מעל סכום מסוים כמו הבראה או ביגוד למשל
מזל טוב!!
או אם זה התלוש האחרון שאת צריכה כדי לצבור תקופת אכשרה.
כל שאר המקרים זה בהתאם לשיקול דעת פקיד (לרוב לא מאשרים..)
בדרך כלל ההמלצה היא להגיש בקשה וזה יבחן, אבל נשמע שכבר הגשת ולא אושר.
אפשר לבקש שיכללו את החודש הזה
כך לפחות היה לפני שנה
ילדתי ב30.11 והחשיבו לי את נובמבר
החשבת שכר אצלנו בררה לעומק מול בט"ל ואמרו לה שאם הייתי יולדת יום אחד קודם - כבר אי אפשר לבקש שיכללו את חודש הלידה
בהתחלה עניתי וראיתי רק את הנושא ולא שמתי לב מי הניק...
אמאלה ואבאלה
יש לי צמרמורת ודמעות של התרגשות
כ"כ כ"כ שמחה ומתרגשת בשבילך
ימבות מזל טובים וחיבוקים
המון נחת!!
ב"ה גיליתי היום שאני בהריון
אממממ מה לא יודעת איזה שבוע...
לפני 3 חודשים עברתי גרידה ומאז לא היה מחזור.
חזרתי לטיפולי פוריות וכשהגעתי למעקב זקיקים (ב28/11) מסתבר שבאופן מפתיע הייתי כבר אחרי הביוץ..
אפשר לשער לפי ערכי ההורמונים אחרי הביוץ מתי היה הביוץ?
אני אחרי 2 הפלות ברצף ודי לחוצה
אבל כאמור אי אפשר לדעת בוודאות
אבל נניח שאת עכשיו סביב שבןע 4-5
חכי עוד שבועיים
ואז בדכ יקבעו לך גיל הריון לפי המדידות
יש לך גם אפשרות לעשות בטא ולבדוק הכפלה
זה לא יתן לך מדד לגבי הגיל של ההריון אבל לראות אם עכשיו מתקדם תקין.
אשמח לשמוע גם אם זה מסובך להפעלה או אם יש דברים שחשוב לדעת על השימוש, התאמה לסוגי עור ושיער ואם בכלל שווה להשקיע.
תודה!
לייזר תופס יותר על שיערה כהה ועבה
אם כי יש כאלה מכונים שאומרים שהם עובדים גם עם מכשירים שמועילים לשיער בהיר.. לא בטוחה שזה תקף למכשירים ביתיים
ולכן שיער בירך למשל שהוא יותר פלומתי ובהיר לרוב, פחות יתפוס
לא מכירה מכשירים ביתיים באופן אישי, העדפתי לעשות במכון ולשלם פר טיפול
אבל לשים לב להריון הנקה או ווסת, שזה זמנים שלא מיועדים לשימוש בלייזר
וגם, להיזהר שלא להשתמש בזה בפנים אאכ יש הוראות מפורשות שמותר, וגם אז העוצמה צריכה להיות נמוכה יותר. אבל בכל אופן זה פחות מומלץ
1. יעילות- זה תקופה עם שינויים הורמונלים וחכן משפיע על טיב הטיפול
2. בית שחי- יש שאומרים שעלול לפגוע בהחלטות החלב
בנטורפיל ממליצים להתחיל כחצי שנה אחרי הלידה ולא לפני- וגם אז- ללא בית השחי
גם אני מחפשת
רוצה אחרי הלידה להתחיל לייזר ומתלבטת אם לא עדיף לקנות מכשיר ביתי.
יש כאן מישהי מנוסה בקהל?
מישהי עם נסיון אישי?
חברה של מישהי?...
🙏🙏🙏
היה לי me סהכ מצויין צריך סבלנות יש תוצאות אבל אי אפשר להשוות ללייזר שתוך טיפול 1 רואים ממש הבדל
בme אם את מתמידה כן תראי תוצאות
אני בסופו של דבר ויתרתי ועשיתי לייזר
מעדיפה מכשיר בבית.
גם מצד הפניות לנסיעות וגם מצד הפדיחה להיות בלי בגדים ויתעסקו לי בגוף...
ברגע שאת מבינה שהיא רואה מליון כמוך ביום
שזה כמה דקות שווה כל רגע!
הייתי הולכת לטיפול במכון אפילו רק לאיזורים ספציפיים פחות מביכים כמו ידיים רגליים.. זה משמעותי ממש
טוב, אין דרך קלה לומר את זה,
חמותי המהממת שאני מאד אוהבת ומעריכה ועוזרת לנו המון שאנחנו אוכלים אצלה המון וכמעט כל הזמן בשבתות וגם לוקחים ממנה אוכל מבשלת, מחממת את האוכל ומגישה בתבניות אלומיניום!
עד עכשיו חלמתי אבל אנחנו נשואים כבר כמה שנים וזה דיי עבר מעליי אבל עכשיו אני קולטת כמה בעייתי זה ולא בריא.
פעם רמזתי בנושא אבל הם משפחה כזו שלא ממש ישנו משהו, יכניסו מאזן ויוציאו מהשניה, הם לא ממש מתקדמים מהבחינה של בריאות וחסרי מודעות. מניחה שהמנטליות שלהם זה גם לאכול בחד פעמי ולחסוך בכלים.
מה עושים???????
אני מעבירה יש לתבניות אלומיניום
חוסך מקום במקרר לאחסון שעם סירים אין מצב שיהיה מקום.
לפעמים צריכה את הסירים אז מעבירה לתבנית, שוטפת את הסיר ומבשלת בו שוב משהו אחר.
יש לך חמות מהממת
תגידי תודה ותהני
אני מתענגת בשבתות אחרי שאני אצל ההורים שולחים לנו אוכל לכל השבוע ולא צריך לבשל... חלום
ואולי זה יהיה קצת פריקה.
אני לא רוצה מידי לפרט כדי לא לחשוף ולהיחשף.
אבל יש זוג במשפחתי הקרובה שהתחתנו לפני כשנה וחצי.
ומשהו לא נראה טוב שם.
כמובן אף אחד לא רוצה לחפור להם יותר מידי
אבל הם בקושי בקושי מגיעים לשבתות.
יכולים לסחוב שבוע שלם של: אנחנו לא יודעים אם נבוא, אנחנו מתלבטים, נראה מה נעשה...
ובסוף לא להגיע.
וכבר קרה כמה פעמים שאמרו שהם מגיעים ובסוף לא הגיעו.
גם שבתות וגם סתם מפגשים משפחתיים.
עושים חגים לבד בבית, ואצלנו זה מאוד מאוד לא מקובל (שוב מבחינת כולם שיעשו מה שמתאים להם אבל זה קצת מדאיג...)
קצת קשה להשיג אותם בטלפונים, הרבה לא עונים ולא חוזרים (ואין להם טלפון חכם עם הודעות)
בהתחלה כולם חשבו שזה סתם ההיי של אחרי החתונה והכל התקבל בסלחנות.
אבל עובר זמן וזה לא משתפר ואפילו מחריף.
ואוף אני ממש דואגת להם.
לא רוצה לחפור ולא להתערב.
אבל הם גם ככה מנותקים מהמשפחה
ולאט לאט הם צוברים כעס מהמשפחה שלא מבינה מה קורה להם.
ואני לא כועסת (כי גם אין לי סיבה, זה לא שאני הזמנתי וטרחתי ובסוף האורחים לא הגיעו)
אבל אני ממש דואגת להם...
ורוצה לעזור ולא יודעת איך ואם כדאי בכלל לנסות או לתת להם לבנות את עצמם.
אבל אפשר לנסות לברר איתם בעדינות
מרימה מידי פעם טלפון, וגם בעלי מתקשר לפעמים.
אבל קודם כל זה חד צדדי לחלוטין, הם אף פעם לא התקשרו אלינו.
חוץ מזה הם הרבה לא עונים...
לבוא אליהם זה ממש לא לעניין כשהם לא מזמינים וזה לא בא מצידם.
אחרים ששאלו אז הבינו שהכלה לא מרגישה בנח.
לא יודעת אם כי אמרו להם או כי זה הפרשנות שלהם מראש.
אולי זה משהו ספציפי שמפריע, ואנחנו יכולים לשים לב לזה.
אם זה הכיוון אז אני חושבת שזה יכול להיות משהו פתיר.
אבל אין לי מושג מה מפריע להם.
לא נשמע מוזר במיוחד
חוץ מהעניין שלהגיד שבאים שבת ואז לא מגיעים בלי להודיע שזה פחות מכבד ועל הנקודה הזו הייתי מדברת
אבל יש זוגות שאוהבים תספייס גם אני ובעלי מאז שאנחנו זוג צעיר עושים שבתות וחגים לבד ..אנחנו אוהבים את זה
בהתחלה זה היה קשה לאנשים אחכ הבינו שזה אנחנו
לא כולם אוהבים להתארח ולהתערות הרבה
אבל ממש כמה שעות לפני שבת.
וזה אחרי שחיפשו להם דירה סמוכה וארגנו אותה
ואז שלחו להם אוכל לשבת כי אין להם בבית אוכל, הם לא הכינו.
מפגשים משפחתיים יכלו לא להגיע בלי להודיע (אחרי שהודיעו מראש שהם מגיעים)
ואז לא לענות לטלפונים כשאנחנו לא יודעים אם להתחיל או לחכות להם או לשמור להם אוכל כי יגיעו עוד מעט...
לעשות שבתות בבית זה באמת סבבה, אני גם אוהבת מידי פעם.
אבל להחליט על זה ביום שישי בצהריים...?
אם באמת זה ביטולים מהרגע להרגע קבוע כלומר לא פעם אחת שאמרו נגיע לשבת ולא הגיעו ומדובר בהתנהגות חוזרת זה מוזר...
אם זה קורה פעם ב זה סביר...זה מותר לשנות תוכניות גם בשישי בצהריים. אם כי זה מוזר גם להגיד שלא באים וגם לבקש שתשלחו להם אוכל אבל אי אפשר לדעת מה יש בין בני זוג ..אני תמיד בעד לעצום עיניים ולתת לכל זוג למצוא תדרך שטובה לו בלי להתערב
מילא האישה לא מרגישה בנח, אבל הבעל כן יכול לתקשר
אולי מתחת לפני השטח הם חווים דרמה מסוימת בקשר ביניהם. ככה לי זה נראה בכל אופן. במיוחד מהתיאור על הגעה לשבת, וביטול בלי להיות מוכנים לזה .
וזה לא קשור לזה שהבעל חמוד ורגיש לדעתי, בין בני זוג זה יכול להיראות אחרת. את לא יכולה לדעת מה עובר בין בני זוג. אולי קושי של האישה לבוא להתארח וניסיון לרצות שנגמר בדרמה וביטול
אולי יש להם עניינים אישיים שקשורים לפוריות
אולי בעיות שלום בית
לא יודעת, יש מלא סיבות.
הוא רכושני כלפיה? מכבד אותה כשהם יחד?
שמעתם שהוא מסית כנגדכם?
יש לך דרך לברר בקהילה שלהם מה מצבם בדיסקרטיות? האם היא מגיעה למפגשי נשים? נראית שמחה? יש לה חברות?
היא תמיד היצה עם אופי שנמנע מחברה? ברווקות היא אהבה מפגשים משפחתיים? זה שינוי חד בהתנהלות?
יש סיפורים כאלה שהם מסתירים זוגיות בעייתית, טוב שאתם שמים לב. לדעתי לא נכון להתעלם, צריך לוודא שזה באמת ממקום שטוב להם יחד ולא להפך
דיאן ד.והוא בחור מאוד מאוד עדין ורגיש וגם היא.
כשרואים אותם ביחד הם נראים ממש ממש טוב, נחמדים אחד לשני דואגים.
אני באמת לא יודעת איך היא היתה בתור רווקה...
הכרתי אותה רק כשהם התחתנו.
נשמע לי יותר כמו מין חוסר הבנת סיטואציות כזה,
כאילו לא ברור להם שלחזלש שבת ברגע האחרון זה משהו שיבאס את המארחים מאוד ושהם צריכים להתאפס ולהכין שבת בכוחות עצמם..
למה לא חדבר איתם בישירות? עדין, אבל להסביר ולחכות לתשובה מצדם.
'ממש הצטערנו שלא הגעתם בסוף לשבת. האמת שהתכוננו, הכנו כמות גדולה יותר של אוכל ומצאנו דירה. כולם פה התרגשו שתבואו, ובסוף חיזלשתם ברגע האחרון...
מה קרה שהחלטתם לא להגיע? (שיענו)
זו כבר לא פעם ראשונה שזה קורה, נשמח אם להבא תעדכנו מראש אן תא מתאים לכם. הרבה זמן שלא התראנו וזה איכזב פה את כולם.'
להעמיד להם מראה, לתווך להם את המובן מאליו.
האם יש דרך לפגוש אותו "במקרה" בבית הכנסת או בדרך לעבודה ולשאול אותו איך הולך לא. אם הוא שמח?
האם כשהוא היה רווק הוא היה רחפן?
כל עוד את לא בטוחה שזו התנהלות שנובעת מזוגיות מוצלחת, היא צריכה אתכם חזקים ואוהבים, אל תתנו לכעס לגרום לכם להתרחק ממנה,
יכול להיות שזה הרגע שהיא הכי זקוקה לכם
בנות, אשמח לדעת תוך כמה זמן הרגשתן תופעות לוואי לגלולות, נוטלת כ3 שבועות פומיניק ואתמול והיום כאבי ראש כמו סוג של מיגרנה, חוששת שזה מזה... לפני כן לא היה משהו מיוחד.
הגיוני שת.ל. מתחילות כ3 שבועות אחרי שהתחלתי לקחת?
יקרות רוצה התייעצות,
הקטן נכנס למעון לפני חודש בדיוק ועדיין הוא בוכה מלאאא שם, הצוות אומר שהוא לא רגוע רוב הזמן ובקושי ישן. הוא היחיד שלא הולך והכי קטן (יצא ככה השנה שכולם הולכים בכיתה שלו) אז שמים אותו הרבה בלול ולי זה מפריע כמובן
הוא גם נהיה חולה הרבה אז יצא לו להעדר כל שבוע איזה יום-יומיים. אבל עדיין להגיע למצב שכל יום אני שומעת שהוא בכה הרבה ויושן רק שעה זה עדיין הגיוני? מבחינת האוכל הוא אוכל שם טוב ב"ה
מתלבטת מה לעשות, לא שיש לי ברירה אחרת כי אני לקראת לידה אבל מבקשים ממני ציקים /תשלום עד סוף השנה ואני עוד לא סגורה על זה שמתאים לו שם
איך הלך עם הילדים שלכם? הוא תינוק עדין וטהור כזה וכואב לי עליו שהוא עדיין בוכה
יכולה להגיד לך שאצל הבת שלי (בת שנתיים) ההסתגלות השנה התבטאה בזה שכל בוקר בכתה לי שהיא לא רוצה למעון (והיא עוד המשיכה באותו מעון, רק עברה למטפלת אחרת) ורק לפני חודש בערך זה הפסיק.
ז"א שהיה לה כמעט חודש עד סוכות+ שבועיים- שלושה בערך אחרי שחזרו לשגרה שהייתה בהסתגלות עדיין.
אז נשמע לי שחודש עם הפסקות בין לבין של מחלות זה עוד יהיה הגיוני שהוא בהסתגלות.
השאלה אם הוא מקבל שם יחס טוב (כי נגיד הקטע ששמים אותו כל הזמן בלול נשמע קצת פחות טוב. ברור שילד יבכה המון אם סוגרים אותו בלול)
תלוי מתי הכנסת , בן כמה הוא?
יש לי ילדים שבכו כל יום שהלכו למעון
וכאלה שהסתגלו ממש מהר
נכנסו בגילאים שונים
מה שכן, לבכות בכל מהלך היום ,במשך חודש, נשמע קצת הרבה
אבל זו תקופה גם ככה של חגים ומלחמה שהשהות ממש לא סדירה
אז נשמע שזה בסדר
לדעתי שווה לתת עןד צאנס
ובמקביל להגיע לביקורי פתע
או להישאר איתו קצת יותר בבוקר
הוא בן 10 חודשים, נמצא בקבוצה של הכי קטנים
שאני שמה אותו והמטפלת לוקחת ממני הוא לא בוכה אבל שאני מחזירה אותו בצהריים היא אומרת לי מה היה כל היום
והכי קטע, שהוא הולך לשם בסביבות 10 בבוקר אחרי שינת בוקר והולך ב 2 וחצי-3 , כי אני בבית ויש לי אפשרות
ועם המעט שעות האלה עדיין קשה לו
אצלי הוא בהכי גדולים ואף אחד לא הולך..
הייתי בודקת עם המנהלת אם זה באמת המצב כמו שהמטפלת מתארת לך
יש כאלה עייפות שאוהבות להגזים
ובפועל הילד מסתגל יפה (מניסיון של חברות שלי)
הייתי עושה ביקורי פתע לוודא את אמיתות הדברים
אז הכניסו השנה ילדים שכבר הולכים או שבדיוק התחילו ללכת שהתחילה השנה, עכשיו נכנס עוד תינוק בן חצי שנה וחודש הבא יכנס בן 10 חודשים גם אז הוא לא יהיה לבד, אבל עדיין מהתיאורים של המטפלות נשמע לי שלא טוב לו ככ
המנהלת אומרת שהוא בסדר וככה זה בהתחלה , יש לנו היכרות אישית משפחתית איתה ותמיד מדברת איתה על הילד אבל עדיין
והבן שלי עצלן קטן לא ילך בחצי שנה הקרובה אז יוצא שתמיד יישאר מאחור כזה
"העצלן" הכי גדול יכול להפתיע!!
תאמיני בו וזה יקרה
הוא עוד יעקוף את כולם בהתפתחות
וגם אם לא- זה לא אמור להשליך על האווירה וההרגשה שלו שם
לדעתי תני לו צאנס נוסף של שבוע שבועיים אחרי חנוכה , בהנחה שיהיה בריא בע"ה בכל אותו זמן ואז תוכלי להסיק
גם הגדולים שלי היו בדיוק כמוהו והלכו בן שנה וחצי-לשנתיים אז זורמת עם מה שיהיה ונותנת לו את הזמן שהוא צריך
פשוט ברגע שיתחיל ללכת יהיה לו קל יותר להשתלב בין כולם
אנסה לדחות אותה עוד קצת עם התשלום לחודשים הבאים
כי אין לו זמן באמת להתרגל ולהנות ממה שקורה שם
אולי תנסי בבוקר להביא אותו מוקדם יותר?
שיאכל שם ארוחת בוקר, ילך לישון. אולי דווקא אחרי השינה יקום רגוע יותר שם ויצליח להנות
ככ רוצה למנוע את זה
וגם לא לוקחת בד"כ כדורים כי קשה לי לבלוע
אני חייבת כדור שיכיל בתוכו חומצה פולית וברזל עם יש עם ויטמין d גם יהיה נחמד
ש*קל* לבלוע..
ובכשרות טובה
ולא עושה עצירות
מי שמכירה אשמח
תודה רבה!!
ברזל אפשר אקוסאפ/ ספאטון
ויטמין די אקוסאפ או סופהרב יש נוזלי
חומצה פולית לא מכירה נוזלי
ו2 הריונות ראשונים אושפזתי בגלל זה
מאז שהתחלתי לקחת תברזל של סולגאר זה הסתדר ביחד ה3 הגעתי ללידה בברזל 12 משהו שבחיים לא היה לי לפני!!
בלידה של הילד ה2 הייתי מאושפזת עד שבוע לפני הלידה ומקבלת עירויי ברזל כל יום שוחררתי שבוע בדיוק לפני שילדתי והגעתי ללידה עם ברזל 8🤷♀️ (לפני הלידה..שלא נדבר על כמה זה היה אחרי חחחח)
קיצר בברזל ממליצה לך על סולגאר
בנוסף אם לא עשית בירור אנמיה תעשי! זה עוזר מאוד להבין מה את צריכה לצורך העניין לי גילו בבירור אנמיה שחסר לי עוד דברים שבלעדיהם הברזל לא יתאזן
וחומצה פולית תיגשי לבית מרקחת לרוקח ותבקשי חומצה פולית 5 מג לא צריך לזה מרשם אבל רק רוקח יכול לתת את זה זה לא נמצא במדף וזה המינון הכי גבוה שיש
מקווה שעזרתי
מאחלת לך שלא תצטרכי שום עירוי הפעם❤️
הי, הרופאים מסביבי לחוצים נורא שיש לי עובר גדול ומלא מים.
יש לי היסטוריה של תינוקות גדולים וגם במשפחה זה נורמלי יחסית. פתאום קלטתי שזה לא ממש רגיל - הלידה האחרונה היתה 4.660, ב"ה לידה טבעית אחרי התעקשות מצידי, (חווית לידה טראומטית, אבל בלי קשר לגודל)
עשיתי העמסת סוכר של 100, כדי לחסוך מעצמי את ההיסטריה של הצוות הרפואי, אבל זה לא עזר ורוצים שאני אמשיך לחפש סכרת או בעיות אחרות חלילה
אני חוששת בעיקר שיעשו לי שוב בעיות בלידה ושאצטרך להלחם כדי שיתנו צאנס ללידה טבעית, ואני גם פוחדת לעשות את הצעד ולעמוד על שלי ולומר- זאת הנורמה שלי וזה בסדר. כי תמיד יש את המחשבה של - הם הרופאים והם המומחים ואני כמובן רוצה לעשות הכל בשביל העוברית שלי
מה עושים?
ההעמסה יצאה תקינה? לפני כמה זמן עשית אותה
אני יודעת שלפעמים לוקחים בערבון מוגבל את התוצאות של ההעמסה שנעשו בשבוע 26 בערך, בגלל שסכרת הריון לפעמים מתפתחת יותר לקראת הסוף, אז אולי שווה לעשות שוב בדיקה לקראת הסוף כדי לשלול בוודאות.
בתכלס, לא רוצה לבאס אותך אבל מבינה את הצד של הרופאים, זה באמת גדול ממש... מצד שני כבר עשית את זה טבעי
במקומך הייתי יותר חושבת על כיוון של זירוז או של מעקב צמוד ממש לקראת הסוף, ככה יש לך יותר סיכוי שיהיה טבעי
גם אני עם הערכה גבוהה באותו שבוע כמו שלך
והעמסה תקינה לגמרי
ולי אין היסטוריה של תינוקות גדולים..
רק אחד אולי קצת..
וממש מפחדת ללדת מאוחר ושהוא יהיה ענק
את קונה את זה בבית מרקחת, אבל כדאי שתלכי לאחות שתסביר לך איך משתמשים
אני לא חושבת שצריך הפניה
או לפחות לסטיקים שאיתם מודדים.
מן הסתם אפשר לקבל מרשם מרופא משפחה.
לק"י
למה את חושבת שזירוז יעיל במקרה הזה?
(אני שואלת באמת, שהפותחת תקבל תמונה מלאה יותר).
שעדיף לה זירוז מאשר ניתוח בגלל גודל העובר
את הקודם ילדתי 4.920 בלידה רגילה
ברוך השם ללא קרעים וכו'.
הערכת משקל שבועיים לפני הלידה היתה 3.600- כך שלא ציפו להפתעה כזו (זה היה הנס שלי)
בהיריון הנוכחי- שבוע 34 עובר באחוזון 99.8
הלחיצו לעשות העמסה - יצאה תקינה
הלחיצו לעשות מעקב סוכרת עם המודד הזה , דקירות באצבע לפני ושעתיים אחרי ארוחה- ברוך השם יצא תקין.
עדיין מחפשים סכרת שכנראה לא קיימת ברוך השם.
תבדקי אם בסביבה שלך יש משהי שהייתה עם סכרת היריון- כך תוכלי לשאול ממנה את המכשיר ותקני ממנה כמה מחטים.
את לא באמת צריכה את המכשיר עצמו בעזרת השם.
לגבי הלידה - לי אמרו שמכיוון שיש פרופורציות (כלומר הבטן והירך והראש כולם באותו אחוזון ) אז זה פחות בכיוון של סכרת
וכנראה זו גנטיקה.
ממליצה לברר לגבי מקום לידה- שיכיל את הרצון שלך ללדת טבעי ללא התערבויות, אם ילדת כבר משקל כזה אז את מסוגלת והגוף שלך יכול
בעזרת השם
בהצלחה רבה שיהיה, גם לי
שצריך מיילדת טובה ולהאמין בעצמך. כמובן עם הרבה תפילות.
וברוך השם גם בלידה טבעית.
לפניו היתה לידה של 3.800 שהייתה עם מלא קרעים וסיוט! (לידה ראשונה)
תינוקות גדולים 4 פלוס
ובשבוע 41-2
ממש תומכת באינטואציה שלך מפה
הגוף שלנו כנראה יודע ללדת גם במשקלים וזמנים כאלה ובשבילו זה לא חריג.
לצערי הרפואה מתחייסת להריון קצת כמו למחלה ועם המון כוונות טובות לשלום העובר והאם-אבל בדרך מפספים
מי קבע שכל מי שהגיע ל40+1 זה הריון עודף ?
לי מאוד קשה עם הגישה הרפואית הרווחת ולכן מנסה תמיד לקחת את הדברים שלהם בערבון מוגבל ולברור מתוך זה מה באמת מצריך התערבות אמיתית וקריטית ומה בגדר פשוט מעדיפים שכבר אלד ועדיף כמובן בצורה ובדרך שלהם...בקיצור חזקי ואמצי
יכולה לומר שבעין כרם היתה לי חוויה מאוד טובה ולא הרגשתי שמתערבים לי כשלא צריך
לשני הכיוונים
גם למשקלים גבוהים וגם לנמוכים
שאין הבנה שיש קצוות לסקאלה
אם לא יהיה מישהו בקצוות איך תהיה עקומה נורמלית?
אם ילדת כזה משקל בלידה ראשונה רגילה אז זה ממש עומד לזכותך באופן אובייקטיבי
חברה שלי מיילדת סיפרה לאחרונה שיילדה אשה רזה ודקיקה תינוק שנולד 5 קג לידה רגילה
לא מזלזלת ברופאים וחשוב להקשיב
אבל גם למצוא את מי שמוכן להסתכל גם על ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית *שלך* ולא רק הולך לפי הספר
חיבוק יקרה זה לא קל
ותזכרי שהערכות משקל יש טעויות עד 20%
כך שתמיד יש מצב שהעובר לא גדול כמו שהם חושבים
זה קרה לחברה שלי שניתחו אותה כי חשבו שהעובר מעל 4 קג ובסוף נולד 3700
לשני הכיוונים
מצב שני פה יש גם ריבוי מים שזה עוד נתון
האמת שלא מספיק מבינה במשמעות של זה...
יכול להעיד על כל מיני דברים.
יכול להיות שלא, אבל אני חושבת שלא כדאי לזלזל וכן כדאי לבדוק.
כמובן זה לא אומר שמחר בבוקר את צריכה לעשות קיסרי, אבל בעיניי לא נכון להתעלם לחלוטין כשזה עובר מאוד גדול+ריבוי מים
