אני עייפההההה
והבית טרלולים
ואין לי כח להכין כלום לשבת
אבל ככ בא לי שהיא תגיע
אני עייפההההה
והבית טרלולים
ואין לי כח להכין כלום לשבת
אבל ככ בא לי שהיא תגיע
מקווה שהספקת להתארגן בנחת...
הספקתי לבשל הכל בחמישי תודה להשם
אבל כמובן שפחות מושקע
באשר למסגרות - אין בשורה כרגע. מנסים לעשות רוטציה בין 8 גנים על מרחב מוגן אחד.
אני חייבת ללמוד איך עושים את זה...
וואי איזה קשוחחחח זה בלי מסגרות...
פשוט גיבורות כל מי שבסיטואציה הזו!!!
שבת זה הזמן הכי קשה עבורי.
שיהיה שבוע טוב💜
כי אם עד עכשיו הצפייה הייתה גדולה ולא פשוטה
עכשיו הרבה יותר...
ואם עד עכשיו בכל חודש עקבתי אחרי הביוץ והשתדלנו בזמן הזה להיות ביחד וזה נתן לי תקווה עכשיו גם זה אין
בעלי יצא בינתיים פעמיים ולא בזמן הביוץ, גם המחזור שלי נורא התבלגן מאז המלחמה אז יותר קשה לעקוב
אני תוהה לעצמי כמה זמן הדבר הזה יימשך ומתי אני אזכה להכנס להריון
ברור שהכל בידי שמיים אבל עדיין זה קשה מאוד!
לא יודעת מה אני רוצה מכן
אבל בנוסף להכל זה גם משהו שמדאיג אותי
ואין לי את מי לשתף
ב"ה אין קושי בפוריות
לא נכנסנו להריון תקופה ארוכה בגלל סיבות אחרות
חיבוק לך!
זה לקבל שהדברים לא בשליטתנו... (מקווה שהמחשבה הזאת התחילה לחלחל)
וה' יכול לפקוד אתכם בכל שלב.. להתפלל שזה יקרה!
אני אחרי גרידה בשבוע מתקדם, ונשארו לי שאריות אז גם עברתי היסטרוסקופיה.
כרגע לוקחת כדורים לחיזוק הרחם, ברגע שהם ייגמרו אני אמורה לקבל מחזור ואז לבדוק את המצב ברחם..
אבל, החלטתי לקחת פרימולטנור. ברור לי שזה ייעכב את הבדיקות ואז גם את ההריון המיוחל. אבל המחשבה שבעלי ייחזור כשנהיה אסורים בלתי אפשרית בעיני, עד רמה שמעדיפה לדחות אפשרות להריון... (למרות שהוא בתוך עזה, אז אין לי שמץ של מושג מתי בכלל הוא יגיע😫)
ות'אמת, שכ"כ עמוס לי, נפשית ופיזית, שהכמייהה להריון (שהייתה כ"כ כ"כ חזקה לפני המלחמה) קצת ירידה למטה..
ועכשיו חזרתי לגלולות..
לא מסוגלת לחשוב על מצב שהוא חוזר ואנחנו אסורים.
מעדיפה לחכות עם הסיכוי להריון (שגם ככה לא גבוה בכלל. בעלי בעזה ואין לי מושג מתי יחזור)
באמת קשה שזה ביחד ככה...
ממש..
חיבוק גדול
ובע"ה בזכות הזכויות העצמות שלכם בשמירה על העם והארץ שלנו תזכו לישועות גדולות!
שבוע מבורך ובשורות טובות בע"ה!!!
מחפשת רעיונות למשחקים שיעסיקו אותה לאורך זמן (רבע שעה זה הרבה בגיל הזה?) ושהיא תעסיק את עצמה בלי שאני יצטרך לשחק גם🙂
יש לה עכשיו והיא אוהבת: מגנטים, בובה ועגלה, בימבה, כדור וספרים.
תודה מראש על כל הרעיונות🙂
לוח ציור שבא עם עט (אם את מבינה למה אני מתכוונת...)
רבע שעה זה מכובד בגיל הזה, תלוי כמובן בילד..
צעצועים מנגנים היא אוהבת ולא נבהלת
הבת שלי בת 2.5 ורק לאחרונה מעסיקה את עצמה יפה וגם זה מוגבל מאוד בזמן... לצערי רק מסך מצליח לתפוס יותר מרבע שעה כשאני לא איתה...
בגיל שלך צינורות זאת הצלחה מסחררת יחסית, מדבקות, בועות סבון. אבל גם זה כשאני הייתי איתה.
נראה לי שהשביל עצמאות בקטע הזה הם צריכים יותר דמיון, וזה משהו שמתפתח עם הזמן.
לא אכפת לי לשבת לידה, אבל אין לי כוח לשחק איתה🙈 גם לזה אין סיכוי?
ובצינורות את מתכוונת לאלה שנפתחים ונסגרים כמו אקורדיון, או משהו אחר?
אצלי הוא אוהב השחלות ומטבח ויכול לשבת לשחק בזה יפה בלעדיי...
וגם רובה בועות סבון, הוא גם כבר למד לירות לבד וגם יש כאלה שיורים אוטומטית
לי יש את הקשיחים, לא אלה עם האקורדיון.
כלי מטבח
מגה בלוקס
פליימוביל 123 (שלי אהבה בגיל קטן להתעסק עם האנשים)
שיש בהם רק דמות אחת וקצת אביזרים. (את האביזרים כדאי להרחיק בשלב הזה, כי היא עדיין עלולה להכניס אותם לפה)
זה עולה בדרך כלל בין 15 ל-25 ש"ח.
אבל השקעה לשנים
תבדקי מחירים באתרים - פליימומייל, ברלה צעצועים ואמזון ארה"ב. שם אני יודעת שיש מחירים טובים..
סתם הצגתי פלוס שיש לזה,
כמובן שאת יודעת מה מתאים לכם.. 💞
היא נהנית מאוד מלהכניס ולהוציא את הבובות למכונית, להסיע עגלת תינוק קטנטנה ולהושיב בה את התינוק... כאלה דברים
תכלס כמה שהיא נהנית אני לא חושבת שבאמת אני יקנה לה עכשיו... מרגיש לי משחק לגילאים גדולים יותר שבאמת תדע להנות מזה יותר ממשחקים אחרים
מגלשה ביתית
סוס נדנדה
מזרן לקפיצה
חבילת מגבונים 🤭
זה מאוד תלוי באופי... הקטנה הנוכחית שלי מתקשה להעסיק את עצמה לאורך זמן (אחרי כמה דקות באה לטפס עליי כדי שאשעשע אותה 🙄). הקטנה הקודמת שלי הייתה יושבת שעות (יחסית) עם מגנטים והמפתח להתפתחות... (ואני רק תוהה לאן היכולת הזו נעלמה לה עכשיו
רק חוזרת מהגן ומיד: "אמא, משעמם לי בבית!")
הבת שלי רק עכשיו התחילה להעסיק את עצמה לאיזה עשר דקות, והיא בת שנתיים וחצי אוטוטו...
לגבי השאלה - דופלו זה אוד מוצלח, כי יש לזה המון אפשרויות והמון חלקים... כלומר כלפעם אפשר חלק אחר...
מנסה לראות אם יש דרך לזרז את זה.
לוקח לילדים כאם כשלושת רבעי שעה.
זהלא רק עניין של גיל לדעתי.
כמובן תלוי אם הם עושים עוד משהו תוך כדי האוכל ואז זה משהו אחר 🤷♀️
בן השנתיים מסיים תוך כעשרים דקות. זה עניין של אופי לדעתי.
אני לא מצאתי דרך לזרז, חוץ מלהוציא פעילות שווה למי שסיים.
תלוי בהרבה דברים....
כמה ילדים יושבים ביחד?
מיד אחרי הגן? יכול להיות שזה זמן מנוחה בשבילם
משוחחים? את יושבת איתם?
לועסים לאט? זה דווקא בריא
גורם ליותר שובע
וגם-
מה המטרה שלך? להמשיך לשאר הפעולות בבית?
הם צריכים שתשבי איתם ממש?
אצלי הבעיה הפוכה...
יושבים כמה דקות וסיימו
(ואז מהר מאוד רעבים שוב...)
קראתי באינטרנט לערבב מלח, מיץ לימון ופיירי ולנקות.
יכול ללכת גם עם תרסיס לניקוי ספות/שטיחים?
ביצעתי היום בדיקת הריון של חברת סנסו טסט שהיא אמורה להיות בדיקה רגישה והיא יצאה חיובית תוך פחות מ3 דק פס ממש ניכר לעין. אני די בשוק גם כי ביצעתי את הבדיקה בערב וגם כי עברו רק 9 יום מהביוץ והמחזור שלי אמור להיות רק עוד 6 יום.
זה הגיוני? לא יודעת מה לחשוב
זהו שחישבתי ביוץ על סמך ספירה שלי. וגם זה שבעלי במילואים ויצא לאפטר ביום שהייתי במקווה אז זה רק מהיומיים האלה שהיה בבית ולא לפני.
מוזרר מפחדת לפתח ציפיות
אצלי גם היה פס כזה 9 ימים מהביוץ
תעשי מחר שוב אבל לדעתי חיובי לגמרי
ואי מטורף!!
אבל עדיין חוששת להתרגש
אפשר לעשות בדיקת דם לפני האיחור?
או שעדיף לחכות לאיחור ואז לעשות
בכל מקרה כדאי לחכות לאיחור
שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות
גרה.
אני ממש לא אוהבת את המקווה כאן.
דווקא בשנים האחרונות אין לי בעיות עם המצווה הזו, חיה איתה בשלום. מצאתי מקווה במרחק נסיעה נוח, שממש מושלם לי. בלניות נחמדות ואדיבות.
העניין הוא, שמעבר לאי הנוחות בללכת למקווה בערב שבת, ומעבר לכך שזה מקווה קטן ומוזנח, אני פשוט לא מסתדרת עם הבלנית כאן.
היא אישה נחמדה וכוונתה טובה, אבל משום מה אצלה *תמיד* הטבילות שלי לא טובות. תמיד אומרת לי שלא ככה, ושאתכופף יותר / פחות /אחזיק את העמוד/ אסתובב.
זה *אף פעם* לא קורה במקווה האחר. אולי פעם אחת בכמה שנים שאני טובלת שם כל חודש, ש הבלנית אמרה שטבילה אחת לא הייתה כמו שצריך ושאעשה שוב.
אפילו ניסיתי פעם אחת לשאול את הבלנית במקווה שאני אוהבת, למה הבלנית אצלנו ביישוב התכוונה, והאם יש הבדל בין שיטות טבילה שונות מבחינת איך שהגוף אמור להיות בתוך המים. היא לא ממש הבינה את השאלה ואמרה שאני טובלת בסדר גמור.
המקווה בו אני אוהבת לטבול הוא של חב"ד, ואצלנו במקווה הבלנית היא אשה חמה ונחמדה מעדות המזרח ( אני אשכנזייה). אולי זה רלוונטי? יש הבדל במנהגים?
וחוץ מזה, שהמקווה כאן צריך לתאם איתה שתפתח. ועכשיו למשל היא לא עונה להודעה ששלחתי לה לגבי מחר בערב, אז אצטרך להתקשר ואני ממש לא אוהבת את זה.
בגלל כל זה נדיר מאוד שאני טובלת בערב שבת, אבל הפעם הסתדר ככה ופחות מעוניינת לדחות.
אוף.
סוף פריקה ותודה למי שקראה
זה יישוב קטן, אין עוד מקווה.
בגלל זה אין עוד בלנית, זו מישהי קבועה, יש יום בשבוע שיש מחליפה מיישוב אחר, אבל לא בשבת.
להתארח לא אפשרי כרגע.
האמת היא שקרה לי משהו שונה אבל גם מול בלנית מסוימת.
ביקשתי מבעלי שידבר עם הרב ששולחים אליו שאלות מהמקווה ושיגיד באופן כללי לבלנית שהיו מקרים שהיא לא התנהלה מספיק ברגישות.
פשוט כי אני מכירה את עצמי ובמצב רגיל אין מצב שאני אבקש ממישהו להתנהג אלי בצורה נעימה כשלא נעים לי, אז בסיטואציה של מקווה עוד פחות.
אני די בטוחה שזה עזר סהכ
אולי אפילו רק במקום של פריקה ושעוד מישהו יודע על זה..
העניין הוא שבשגרה באמת אין לי שום בעיה, משתדלת שלא תצא טבילה בשבת וזהו.
עכשיו בגלל צירוף של כמה גורמים היה לי חשוב לעשות הפסק כמה שיותר מוקדם, ואחרי שכבר יצא הפסק טוב ביום שישי זרמתי עם זה, ועכשיו שאני כבר יכולה לטבול לא אדחה את זה... באסה
לדעתי תנסי לשחרר. להתעלם מההערות שלה, לא לקחת ללב.
תטבלי כמו שאת יודעת שעובד לך במקומות אחרים, תוסיפי אולי עוד טבילה אחת מה שבטוח, תנסי להעסיק את עצמך במחשבות על משהו אחר, אולי אפילו לשיר שיר עם קצב.
כמה דקות וזה מאחורייך.
הבעיה היא שכל המכלול כולו, מההתחלה ועד הסוף מעיק ומכביד, וזה פשוט מאוד שונה מאיך שאני בדרך כלל טובלת:
להתקשר לקבוע במיוחד, תמיד לא נעים לי כאילו אני מפריעה לה, ללכת לשם ביישוב בערב שבת, בפעם הקודמת היא אחרה וחיכיתי לה וכבר הייתי בטוחה שהייתה איזו אי הבנה והיא לא תגיע, לטבול ולקבל הוראות לא נעימות כשאני במים והיא משום מה מסתכלת על מעבר להאם השיער שלי לא במים. ואני לא אבקש ממנה לצאת או כל האופציות שתמיד מעלים כאן, כי אני מכירה אותה ויצא לי להיתקל בה ביישוב בכל מיני סיטואציות אחרות ( לדוג', היא הייתה בעבר מטפלת מחליפה במעון כשהבן שלי היה שם).
פשוט הכל לא מוכר ומעיק מכל כיוון.
וכבר העלו בעבר באיזו קבוצת ווטסאפ ביישוב את האפשרות שיהיה מפתח נגיש ויהיה אפשר לטבול עם חברה וזה ממש לא התקבל אז אין לי מה לנסות את הכיוון הזה.
לא מצליחה לשחרר את זה כרגע.
את צודקת בסוף זה יעבור, אבל זה יהיה מאוד מביך עד אז...
חיבוק גדול!
מבאס שצריך להתמודד גם עם דברים כאלו בתקופה כזאת,
תנסי לחשוב ולראות גם את הצדדים החיוביים שתשיגי בעקבות הטבילה, זה יכול קצת לעודד ולתת קצת כוח להתמודד.
בהצלחה!
ו"עצבן הלכתית" כזה.
לא נראה לי קשור להבדלי מנהגים.
ובאמת מעצבן.
בע"ה שיעבור בקלות ושמחה
והבלנית לא תתן לי את המפתח.
כתבתי, זה לא מקובל כאן...
( באמת אני תוהה האם המקווה גברים פתוח והאם אפשר להתגנב אליו)
נשים.
מקווה גברים אפשר פשוט למלא, מכל מים שהם. לעומת מקווה נשים שחייב להיות מי גשמים בצורה ישירה יותר. אז אל תעשי את זה 🙏
ובהצלחה ממש!!
מקווה גברים גם צריך מי גשמים
אומנם על מקווה נשים הרבה יותר מקפידים בהלכות, אבל בבסיס זה אותם הלכות
(ואם לא, אולי יזכיר לה בהזדמנות הזאת מה זה טבילה כשרה ומה לא במקום שתטבלי כמה פעמים)
טבילת נשים היא דאורייתא ולכן מקפידים מאוד בהלכות הבניה
מקווה גברים לפעמים לא כשר לזה
ורוצה לשלוח חיבוק גדול, זה נשמע לא פשוט בכלל❤️
שהיה ממש ממש טוב!
קודם כל כשהתקשרתי היא הייתה מאוד נחמדה ( היא באמת אישה חמה ונחמדה, אני פשוט לא אוהבת את הקונספט שצריך להתקשר ולקבוע מראש),
היא אמרה לי מתי לבוא ( היא בדרך כלל מנסה לתת לכל אחת זמן אחר כדי שלא נגיע יחד, למרות שזה כן קורה לפעמים),
כשבאתי לא פגשתי אף אחד בסביבות המקווה, המקווה כבר היה פתוח ולא הייתי צריכה לחכות, וכשנכנסתי גיליתי להפתעתי שיש בלנית אחרת!( לעתים רחוקות מאוד היא מחליפה את הקבועה).
שבתכל'ס אם הייתי יודעת מראש שהיא תהיה הבלנית הייתי עוד יותר נלחצת כי אותה אני פוגשת דווקא הרבה יותר.
אבל היא ממש התאימה לי, לא התערבה בכלל, עדכנתי שאני מוכנה להכנס לבור ואמרתי/שאלתי כזה אם כבר לרדת והיא אמרה' כן כן', אז נכנסתי וטבלתי טבילה אחת, ואז היא נכנסה ורק שאלה אם אני כבר רוצה לברך, וזהו לא התערבה בכלל, רק אמרה 'כשר' על הטבילות וזה הכל.
היה זריז ואפילו נעים.
כשיצאתי והלכתי הביתה, שוב לא פגשתי ליד המקווה אנשים, והצטערתי שבזבזתי כל כך הרבה דאגות ובקשות שהטבילה תהיה בסדר, כשיש עכשיו מלחמה והתפילות נצרכות במקומות אחרים...
בכל מקרה השתדלתי להתפלל להצלחת כל הלוחמים וכל עם ישראל.
וזהו, חזרתי הביתה ממש בזריזות, ואמרתי לעצמי שאני צריכה לעדכן אתכן 😅
ב"ה!!
ולא בזבזת תפילות.. התפילות עזרו.. וזכית לעשות מצווה בשמחה וזה בטוח משפיע הלאה..
ממש ממש שמחה לשמוע את העדכון הזה!!!
תכננתי להגיב לך פה ארוך ולא הספקתי.
שמחה שיצא טוב.
של משכב לידה ומנוחה משמעותית אחרי הלידה?
כל מה שעולה בגוגל זה ממש מיחזור של אותן מילים בלי הסבר מהותי.
הייתי פעילה פה לפני כמה שנים והייתה מישהי שהיה לה בלוג על כל מיני עניינים של הורות, הנקה, (חינוך ביתי?) ועוד ונדמה לי שהיא גם כתבה על הנושא הזה. אולי קראו לה @בהתהוות ??
אני לא זוכרת ולא מוצאת כלום...
משכב לידה – אנחנו חייבות את זה לעצמנו ולמשפחה | הורות בחסד
בפוסט הזה היא כותבת מהמם על החשיבות של המשכב לידה
אם תיטיב שאת: פוסט אורח | הורות בחסד
ופה זה אמנם פוסט בנושא מנשאים, שכתבה מרפאה בעיסוק ש'התארחה' בבלוג, אבל הקטע בו היא מסבירה על המשכב לידה בעיני ממש חזק ומסביר את החשיבות שלו.
בגלל שהפוסט ארוך ויש בו עוד הרבה מידע פחות רלוונטי לנושא, אני מעתיקה את הקטע בו היא מתייחסת דווקא למשכב לידה:
"לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:
משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.
בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.
כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית.
אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.
אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה:
א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק.
ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב.
ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר.
ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ.
ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה).
כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.
באנגלית זה נשמע יותר טוב 
הסרטון יוצג בפני לא יהודים בחו"ל, במדינה אטישמית, ומטרתו להסביר רציונלית ורגשית למה צריך *שהם יתמכו* בהתיישבות. כלומר בצד שלנו. הוא יוצג בפני גויים.
אשמח שתעזרו לי לסדר את המחשבות בנקודות.
יש לי קריינית אבל עוד אין לי טקסט...
אלו הנקודות שכן חשבתי עליהן:
●ההתיישבות כקו ההגנה של מדינת ישראל
● אין הבדל בין חמאס ופת"ח
● בני ההתיישבות הם חוד החנית של ההגנה על מדינת ישראל
● הישובים הם על קרקעות של המדינה - קרקעות שהמדינה כבשה ואחרי עשרות שנים של בירור בבג"ץ שלא יושבים על קרקעות של פלסטינים (מצטערת על הנוסח, זה בגלל הקהל... )
● עלילות דם על המתיישבים כאלו שהם פוגעים בפלסטינים במקום לדווח את האמת - שהם יורים בנוסעים בכבישים
● הסכם אוסלו שגרם לכך שנאלצנו לחמש את האוייבים שלנו
● וההבנה היום שהקיצוניות האיסלמונאצית לא מאפשרת לעשות איזושהו הסכם אלא רק להרחיק אותם מהגבול שלנו.
יש לכן עוד רעיונות?
תודה
שזו הארץ שה' נתן לנו מתנה כילדים של אברהם אבינו.
( הגויים מאד מקבלים את העניין הזה)
בהצלחה ענקית!!!
מעולה. מזה אני אתחיל.
מדברי הרש"י הראשון. הם קוראים תנ"ך, כנוצרים...
הם גם מאמינים בתנ"ך
בכלל נמאס לי מההתגוננות, של תאהבו אותנו אנחנו מסכנים, תתמכו בנו שזה גם חשוב להראות.
אבל גם לדבר מתוך מקום של זכותנו כאן.
בנוסף לדבר על האיסלם, שזו דת כובשת, דת שהמטרה שלה שכולם- כל העולם יהיו מוסלמים. יש גם את העיניין של דר דאיסלאם ושטחים שבעתיד יהיו שייכים לאיסלם. כולנו צריכים ללמוד את זה ולהכיר את האויב
כי זה תחום שצריך להיות בו חדים ומדויקים.
אם אין לכם מישהו מספיק מנוסה בהסברה בפרוייקט כדאי לקחת יועץ.
אולי אפשר לפנות לעזרי טובי או מישהו בסגנון.
כלומר גם אם הם חושבים על פיתרון שתי המדינות (שהשמאל, אני מקווה, יתנער ממנו) זאת לא אופציה אחרי השיעור של עוטף עזה. אבל אנחנו מחפשים דרך להגיד את זה יותר בעקיפין
את יכולה להיכנס לערוץ טלגרם שלהם
ומסכימה עם אמאשוני, כדאי לקבל ייעוץ ממישהו שמנוסה בתחום, אם אין לכם כבר.
טלגרם הוא כלי, ממש כמו וואטסאפ.
יש בו ערוצים שהם סכנה לבריאות הנפש, ובהחלט צריך להיות מודעים ולהיזהר.
אבל אם לא מתחברים לערוצים האלו, זה רק כלי...
(כמובן שאני לא אומרת לאף אחד מה לעשות. אבל אני נהנית מהכלי הזה בלי שהוא פגע בי בשום צורה)
אם זו מדינה דתית אז טיעונים מסוג אחד
אם זו מדינה חילונית ליברלית אז משהו אחר
ולמה מדינה הזאת צריכה לתמוך בהתיישבות? מה אינטרס שלהם? פחד המחבלים? גזענות לערבים? אינטרס גאו-פוליטי?
אזרחים גויים שלה שבאים במגע עם הקהילה היהודית שבה, והם איתם ביחסים טובים.
מדינה מזרח אירופאית
מה דעות שלהם, למה הם אמורים לתמוך? זה צריך לגעת בהם איכשהו.
מה סוג של סרטון? משהו קצר קולע או סקירה ארוכה רצינית?
מה מטרת סרטון ? להוכיח שהערבים חיים טוב ביו''ש ? או לחילופין שזה שלנו והם כובשים פה?
למרות שאני סקפטית לגבי זה... כלומר סקפטית לגבי האפשרות שאומה אנטישמית משתנית.
ולכן הכל עובר דרך יועץ ההסברה.
גוי מצוי בכלל לא תמיד יודע שיש חמאס ויש פת''ח ומה הבדל בינהם. בשבילו יש את פלשתינים .
בזמנו זמביש היה לוקח חוצניקים להר כביר להראות להם איך מנק אחת רואים גם את הים וגם את הירדן...
לתת להם שני ערים אצלהם עם מרחק דומה.
אבל בעיקר חסר לך סדר ומבנה שיוביל את הצופה למסקנות
בעיני צריך להתמקד ב3 נק ולפי שלבים.
1. זכות ביהודים למדינה משלהם (היסטורית, דתית, קיומית וכו)
2. היעדר פרטר לחיות איתו בשלום אחד לעד השני
3. אסטרטגית- בהינתן שני הסעיפים הקודמים ומבנה מדינת ישראל- אין מנוס מהגנה צבאית, אזרחית. שליטה על נק אסטרטגיות, פירוז וכו
את האמת זה לא כזה מענין אותם.
מי שיטרח לראות את הסרטון או להגיע למקום שבו רואים אותו הוא ככל הנראה לא אנטישמי, או לכל הפחות נייטרלי, ופרטים ועובדות כאלה ואחרים לא מעניינים אותם וגם לא הכי עובדים בסרטון חדפ.
גם מי שמתעניין בפרטים שציינת זה ישמע לו הגיוני ואז הוא ידבר עם מישהו מהצד השני שיתן לו פרטים אחרים והוא יהפוך למבולבל שוב, במקרה הטוב.
לא כדאי להניח שהם אשכרה ילכו לבדוק.
לנגן על השואה זה טריקי, כי נגיד שבגלל זה יש לנו זכות למדינה - אבל למה פה? ואולי גם לפלסטינים יש?
ממה שאני רואה הדבר העיקרי שעובד זה להסביר להם שתי נקודות של אותו הנושא:
- חמאס הוא לא תנועה לאומית פלסטינית, הוא הסניף הפלסטיני של תנועת האחים המוסלמים שמטרתה לאסלם את העולם. הם מתחילים פה ורוצים לרצוח את כל היהודים בארץ ובעולם
- אחרי שהם יסיימו איתנו, אירופה היא הבאה בתור
כל מיני פיגועים של פת''ח ושל בטחון מסכל. וגם לספר מה הם עושים לאנשי עסקים שפותחים פה נגד שלטון. פעם הייתה כתבה בבשבע. איך הן מושחתים, משלמים כסף למחבלים, עושים קייטנות חבלניות.
לגבי שואה, נרטיב היום שגרמנים אשמים בכל וכל השאר קורבנות. בנוסף עברו שמונים שנה. למה שאנשים של היום ירגישו אחריות על משהו שסבא או סבא רבא שלהם עשה.
תתמקדי בזה שהתנועות האסלאמיות רוצות להפוך את העולם למוסלמי, ואנחנו קו ההגנה שלהם.
הם אחרינו.
בכל מקרה אם את רוצה להדכיש נקודות ספציפיות חשוב להבין איך הן רלוונטיות לקהל היעד. מי אלה? מקבלי החלטןת? מובילי דעת קהל? חברים בתנועה כלשהי?
כי המטרה היא תמיד להשפיע על האדם הבודד שישפיע מספיק במעגלים שלו.
אם הוא בעל השפעה גדולה כמובן כדאי ללחוץ על נקודות מסוימות יותר אסטרטגיות.
אם אין לו השפעה בעיקר חשוב שתהיה הזדהות והבנה שכדאי להם שנהיה שם.
רוב הדברים האחרים הם נקודות שמאד מעניינות אותנו מנקודת מבט פנימית בסכסוך הזה, אבל אנשים אחרים מסתכלים על הסיפור בזום אאוט גדול והיחס צריך להיות בהתאם
את זה שבחוקים של הרשות אסור למכורנאדמה ליהודים והעונשים על זה...
זה שהם מעודדים בחוק פגיעה והרג יהודים וכו'
לעומת זה שיהודים דווקא מעסיקים באזורי תעשיה מלא ערבים
אבל בקשר לכל הנקודות שכתבת הן טיפה מעורפלות לדעתי
ולא בטוח ידברו למי שלא מכיר כלום מהאזור
לדוגמא הפיגוע של פוגל, של גביש, של אורי אנסבכר.
להסביר שמה שראו בעוטף עזה הוא לא אפיזודה, אלא מייצג את תאוות הדם והשנאה התהומית של הערבים כולם. וכשיש להם את הכח ו ההזדמנות והיכולת להתעסק בטרור, זו התוצאה. ושההתיישבות מונעת את החיבור של הכפרים האלו אחד לשני ליצירה של קן טרור עוצמתי כמו זה שאנחנו רואים עכשיו בעזה. שאין להם רצון לשלום, אלא רצון למחות את כל היהודים מהמפה.
קרטרס עכשיו במבצע פסיכי באתר 2+4 אז 6 אוברולים או חליפות יוצאים ב170-200
שזה סביב 30 לאחד...
פחות מבזארים בתחילת עונה
אני ממש אוהבת את האיכות שלהם במיוחד אוברולים עם רוכסן
מתבאסת שקניתי שנה שעברה בסוף עונה בחנויות אחרות
וכדי שהשרשור יישאר וגם כדי שיהיה אפשר להשוות ולקנות חכם- מי מכירה עוד מבצעים עכשיו?
במיוחד באונליין לאור המצב.....
איך הבגדים שלהם? קטנים?
הבת שלי בת שנה, לקנות לה 12 או 18? מתלבטת
שונאת לקנות באינטרנט
בן 8 חודשים אוטוטו (שוקל 9 וחצי קילו) ולגמרי היה צריך את ה12 שלהם
יספיק לו לחודשים הקרובים אני מקווה...
הם נראים ענקיים אבל אח"כ מתכווצים.
לא עניתי לך, אבל זה נראה לי מידע חשוב.
ה18 זה בעצם 12-18 של חנויות רגילות.
אני גם קניתי עכשיו מלא פריטים שלהם🤭
יש גם קופון CARTYONA של עוד 12%
לבשה.
כשלבשה מידה 12-18, לקחתי לה 12, כי הדברים שלהם ארוכים. גם חצאיות, אגב, היו ממש גדולות עליה
וזה מצוין לה
לא מדויק מדי
(קניתי לה 6-9 כי היו לי במידה הקודמת 3-6 שהיא סחבה ממש עד עכשיו)
והיא קצת שמנמונת!, אבל גובה ממוצע מינוס
הבגדים שלהם קצת ארוכים
אז 6-9 טוב לה ברוחב, ואפילו קצת ארוך
2, 3 ש-גר !🚀
נובמבר כחול-לבן ב- kiwi kids
מבצע 40% הנחה על קולקציית החורף
כי עכשיו מחזקים עסקים כחול -לבן! 🇮🇱
גם באתר מבצע 40% - קיווי קידס בקנייה מעל 149ש"ח המשלוח חינם!
*ממחיר מלא*ללא פרומו/בייסיק ומוצרי קופה /לחברי מועדון ומצטרפים *להסרה השב 1 ל-052-99
חלק ממשיכים עד מוצ"ש או כל החודש, שווה פשוט לבדוק איפה שרוצים לקנות
בגולף קידס יש 40-50% הנחה
איך שילמת על 2 אוברולים 170-200?...
יש להם כאלה שרק אחד עולה 170
והכי זולים שראיתי היו בסביבות ה120.
(מדברת על אוברולים, לא חליפות)
אישיתזה באמת עדיין מחיר יפה בעיני
אבל לא ברמת ה30 לפריט
ובטוחה שכמה יזההו אותי
אבל לא אכפת לי
ניצלנו מהתופת.
מהרוע האין סופי הזה!
השבת השחורה שכולם קוראים לה
כמה שחורה? או או…
הזוועות. לא ראיתי שום סרטון
הכל במציאות.
הקרקע מתחת לרגליים שלי לא יציבה
אין לנו בית לחזור אליו
וגם
מי ירצה בכלל?!!?
הכל הפוך. נמצאים איפשהו בארץ
להתמודד עם הרגש,
הלחץ
הפחד
אתה לא בבית
ואין לך בית
ואין זוגיות
והילדים? אוי ה.
היום אמרתי שאני לא מאמינה שיש לי ילדים במצב כזה
שהלואי והיתי רווקה.
לבבות שלי,
אני לא מצליחה להגן עליכם
לא מצליחה. סליחה
הכל מלא רוע כאן
הנפש,
ה׳ ה נ פ ש .
מה איתה? אני לא עוצמת עין. לא מבינה כלום
ומבינה המון.
מטפלת בעצמי
ומרגישה שכלום לא יעזור באמת
האמונה? חזקה! אבל….
בנוסף להכל
בעלי התגייס למילואים.
כי חשוב! חשוב! לנקום ברוע הזה. בשטן שפגע לי בבית,
במקום הכי בטוח.
שינחקו אותם
אין טובים בהם. אין!!!!
עם ישראל חזק.
מקווה שגם בנפש.
נכנסת לי עמוק בלב

הלב אתכם יקירה! מתפלללים על כולכם בכל יום.
זה הכל...
שולחת לך מלא כוחות ❣️
האימה
והאובדן וההצלה
והטלטלה
והתלות
והאין בית
והאמהות והזוגיות
והגיוס למילואים אתם פשוט מעוררי השראה על זה
מרגישה שאני לא יכולה לתפוס אפילו במעט את מה שאת מתמודדת איתו
אני מצדיעה לך
אני מתפללת עלייך ועליכם שתגלו מקור של כוח, שתמצאי קצת מנוחה
ומתפללת שהנקמה תהיה ענקית, והעוצמה שלנו תזרח והשם יביא לנו כבר גאולה
ואתם בטח מרגישים שכל עם ישראל עכשיו נחושים לנקום את מה שעברתם
אלפי חיילים עם אש בעיניים
אולי זה יתן קצת קצת נחמה
❤️
אני לא רוצה לחשוב איך זה נראה מהצד שלכם. לא בטוחה שאפשר בכלל לדמיין מה זה להיות בתופת הזאת
והתלישות
הגלות
והעצב
שולחת לך הרבה כח ותפילות לבריאות הנפש והגוף
ואני מקווה ששליחים טובים עומדים לצדכם, לימינכם בימים הקשים הללו
עוד תהיה לנו תקומה. אני בטוחה.

וכל עמ''י רוצה עכשיו לנקום את נקמתכם, את נקמתנו כולנו
איזה כאב...
פשוט לא נתפס
באמת שאין מילים
לא להבין, ולא לתאר
וגם לא לנחם...
רק רוצה להגיד שאנחנו פה איתך.
וגם הקב"ה, למרות שהרגשנו הסתר פנים שכמותו לא חווינו שנים.
"ברגע קטן עזבתיך, וברחמים גדולים אקבצך"
בלתי נתפס התופת והזוועה הזאת.
קטונתי מלהבין אבל בא לי לחבק אותך חזק חזק
שה' יעזור. אין לי מה לומר....יעל מהדרוםקשה כל כך
כואב לי באמת שהיית צריכה לעבור את זה
מאחלת לך שהנפש תתרפא
וה' יקום דמם!!!! יקום!!!! יקום!!!!
ומשיח. בבקשה אבא. 🙏🙏🙏גאולה שלמה ותחיית המתים🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱
אין מילים...
טוב שפרקת וכתבת ושיתפת
חשוב כ"כ כ"כ
נתפלל לה' שישמור עלינו וינקום דם עבדיו השפוך
ממש כמו בתפילת אב הרחמים
הלב איתך
כואב לקרוא אותך❤️
אשת חיל אמיתית
צופיה הליכות ביתה
יקומו בנייך ויאשרוך! ייתנו לך אושר!
מאחלת לך
שתזכי לראות בגאולה השלמה במהרה בימינו!
ומתפללת עלייך בתוך כל עמ"י 🩷🩷
אין באמת מילים למציאות הזאת.
שולחת לך חיבוק ענק. ענק. ועוד אחד.
תודה שהגנתם בגופכם ובנפשכם על כל המדינה.
מסירות שלא בחרתם בה אבל לא מביישת מעשי גבורה של כל הדורות.
ש-ה' ישלח לכם רפואת הנפש והמון טוב בסוף כל הרע הזה.
והנפש עוד תשתקם. יש בנו תעצומות נפש שאנחנו אפילו לא מודעים אליהם.
תשתפי אותנו
במוצאי שבת עשיתי ספנגה והבת שלי בת שנתיים הסתובבה יחפה והחליקה.
היא קיבלה מכה ברגל ובכתה הרבה.
למחרת, ביום ראשון, ראינו שהיא לא מצליחה לעמוד או ללכת, אז הלכתי לטרם, ועשו לה צילום ואמרו שלא רואים שבר או משהו חריג.
היא עד היום לא ממש הולכת. היא הולכת מאוד לאט, ניזהרת לא לידרוך על רגל ימין, ובוכה כשננוגעים לה ברגל.
ניראה לכם הגיוני שמכה יבשה בלי שום שבר תיגרום לכזה כאב וקושי בהליכה? אנחנו כבר 3 ימים אחרי....
אמרו לנו שאם עדיין יש ל קושי בהליכה, אז שנלך לאורטופד, אבל אין בעיר שלנו אורטופד השבוע וגם לא שבוע הבא, ואני מתלבטת עד כמה זה דחוף ליסוע שעה עד לעיר סמוכה בשביל זה.
כי כן יש שיפור בהליכה, היא כן מצליחה ללכת טיפה יותר מהר.
כשהייתי ילדה רופא אמר לי אחרי נפילה שנראה שבר קטנטן
אבל שאם אין יכולת לדרוך אחרי יומיים אז יתכן והוא גדול יותר
ושאצל ילדים לא תמיד רואים
הייתי בת 12
כמו שכתבתי, כן יש איזשהו שיפור בהליכה, היום היא כבר הלכה טיפה יותר מהר מאתמול, אבל זה ממש בצליעה.
היא דורכת על הרגל הימנית קצת אבל מאוד מאוד חלש.
אני מתלבטת מה לעשות.
אם היא דורכת אז יתכן וזה נקע ולא שבר
אבל חבל לפספס
אצל אחותי פספסו שבר כשהייתה תינוקת קטנה
בסוף רק חבשו לה עם תחבושת אלסטית והיה בסדר.
רפואה שלמה
לבדיקה.
לפנע כמה זמן בן השנתיים שלי נפל וקיבל מכה ברגל.
הוא לא הצליח לדרוך על הרגל
הלכנו למיון ומצאו שבר קטן בצילום, בדיעבד חלק מהאורתופדים אמרו שאין כאן בכלל שבר.
אבל ברור לי שהיה משהו, כי הוא לא יכל לעמוד.
אז לפעמים מפספסים שברים וגם שבר קטן מצריך טיפול
נתנו לו?
כי הרופא בטרם אמר לי שנדיר ששמים בגיל הזה גבס. אלא אם כן יש שבר עם תזוזה גדולה שלהעצמות.
הרופא הוא אורתופד?
שמו גבס רגיל לחלוטין, בהמשך החלפנו לגבס קל שעמיד במים ומאוד הקל.
אבל הוא לגמרי היה עם גבס חודש וחצי בערך
מקווה שכבר הלכתם אל מישהו אחר.
אצל אורתופד.
למרות שאני באמת לא יודעת מה הוא יעשה, יכול להיות שגם אם יש שבר, ישאירו את המצב ככה.
לא לסמוך על טרם ב-100%.
ממקרים שאני מכירה אישית שהם אבחנו שבר, שמו גבס, ובסוף התברר שאין שבר בכלל,
וגם להפך- אמרו שאין כלום ובצילום חוזר או פיענוח חדש של אותו צילום- התברר שיש שבר.
אני במקומך הייתי הולכת להיבדק שוב במקום אחר.
רפואה שלמה!
אם האורתופד רחוק או לא זמין, תבקשי הפניה למיון. אצלנו בכללית אפשר לבקש גם און ליין מרופא ילדים. תגידי שיש החמרה וצליעה.
שיעשו צילום כמו שצריך, שיראה אותה אורתופד מומחה.
אני במקרים כאלה מעדיפה את שניידר (אלופים. בגישה לילדים ובמקצועיות כאחד) אבל זה תלוי באזור מגורייך.
אם תלכי בבוקר בד"כ מסיימים מהר עם זה במיון.
רפוא"ש.
לא יראו את זה בצילום. הצילום יהיה תקין. אלא אם עושים זוויות מיוחדות וזה לא ברמת המומחיות של בטרם.
אפילו אם צריך לנסוע חצי יום, תסעי.
זה חייב טיפול.
רפואה שלמה!
היא הלכה על הרגל השבורה...
אז מצטרפת להמלצות פה ללכת להיבדק
ועדיף אצל רופא טוב (לחפש אורטופד ילדים זמין) או הפניה למיון
מה שכתבתי היה עם ילד מאד קטן שעוד לא הבין מה זה רופא,אבל הוא כן הרגיש שאם הרגל כאבה,כדאי "להשבית" את השימוש. בה לזמן מה...
ותתודה לכל מי שענתה, סליחה שלא הספפקתי ליכתוב לכל אחת.
הלכתי לרופא ילדים, והוא אמר שאם היה שבר היא לא היתה מצליחה בכלל לעמוד. אז הוא אמר שאם עשינו צילום, אז כניראה באמת הכל בסדר.
הוא אמר שיש מכות שלוקח להם עד שבועיים של החלמה.
היא עדיין קצת צולעת, אבל היא מזיזה את הרגל בחופשיות, אז כניראה זאת באמת רק מכה ממש חזקה, או אולי נקע.
הוא צריך לפנות לביטוח לאומי
אפשר גם להגיש תביעה באינטרנט נראה לי
גם מי שלא עובד זכאי לתשלום כמובן
אפילו יום אחד וגויס הוא צריך לקבל שכר מהמעסיק ולא מביטוח לאומי
אולי יהיה שוני בתגמול אבל היא בהחלט אמור לקבל כסף
אז לפנות לחשבת השכר שלהם
בכל מקרה ממליצה מחר להתקשר ל*6050 בין 8-17, יש שלוחה מסוימת לשאלות בענייני מילואים ויוכלו שם לראות האם הוגשה עבורו תביעה עי מעסיק ובמידה ולא למלא למלא בעבורו תביעה אישית
אני לא אכתוב פה את שמה
אבל זאת רופאה שבמכון פועה מדברים בשבחה
היא גם לא נחמדה וגם לא מקצועית, לפחות בהתרשמות ובחוויה שלי.
הייתי אצלה במהלך השנה האחרונה ושלל הבעיות שלי, אמרה הרבה דברים בלי קשר.
ואז אני חוזרת אליה בהריון כי חשבתי אולי פה היא תהיה טובה
ואני מספרת לה על החששות שלי
ושאני במתח מהבדיקה
והיא בכלל לא מתייחסת
ואז אני יושבת על המיטה והבדיקה לוקחת שניה וחצי בדיוק
אפילו לא הספקתי לראות כלום
ואז היא מכניסה הפניות ואומרת הכל במחשב ושלום
וראיתי גם מאחורי הקלעים איך היא מתייחסת לעוד מטופלות.. פשוט בושה
אז קודם כל זה פריקה
דבר שני
יש רופאות טובות באזור המרכז? בני ברק, רמת גן, פתח תקוה
האמת שמוכנה להתפשר על רופא גבר. אבל שיהיה בן אדם, יהיה סבלני לשאלות
ועוד שאלה כללית
קבעתי תור לסקירות
עשיתי ב. דם ותקין ב''ה
בהנחה שבעז''ה הכל יהיה תקין
מה העניין בכלל ללכת לרופא/ה?
הביקור שלי אצל הרופאה יכל להסתכם בעצם בשיחה טלפונית..
אני מבחינתי לא הולכת לרופא שאין לו יחס מכבד. וזה דבר שהייתי מאוד שמחה לדעת מראש, יש בזה משהו ממש משפיל להיות אצל רופא ולקבל יחס גרוע, במיוחד רופא נשים.
אז שוב אומרת - הלוואי שתדווחי על זה למכון פועה, שלפחות ידעו לא להמליץ עליה ככה באופן גורף.
או רעיון איך להכין עוגה בצורת גמל...
או שאר הדברים.
גמל- אפשר להעתיק ציור של גמל על נייר אפיה, לגזור, להניח על עוגה ולחתוך.
בגלל אוהל אברהם...
ושנה שעברה עשיתי בצורת באר
)להכין עוגה עגולה ולקשט ב3 הניסים- ענן קשור, ברכה בעיסה, נר דולק.
עכשיו סיימתי להכין את העוגה. נשאר לאלתר קישוטים...
אישה מהממת, מתוקה ממש עם הילדים.
באתי בהרבה שעות ביום, אני שומעת אותה שרה להם את התפילה, מדברת איתם ומרגיעה אותם...
תמיד כשאני באה הבן שלי רגוע ושמח, חוזר נקי ושבע. הבן שלי בן 8 חודשים, זה מטפלת לגיל הקטן...
כשסגרתי איתה שנה שעברה, היא אמרה לי שהיא מקבלת 7 תינוקות (שגם זה המון...)
והשבוע להפתעתי באתי לקחת אותו והיו שם לא פחות ולא יותר 10 (!) תינוקות!!
ולא רק זה, אלא גם גיליתי שאחד התינוקות הוא הנכד שלה! ודיברתי איתה עליו כמה פעמים (הבן שלי והוא היחידים שמגיעים מרחוק...) והיא לא טרחה לספר לי שהוא הנכד שלה. מרגישה מרומה....
מה הצעד הבא?
אני לא רוצה לשרוף יחסים איתה חלילה, ולא רוצה שיהיה לה משו בלב עלי. כי הבן שלי אצלה כמה שעות ביום
אוףףףףףף
מה עושים?
אמרתי כמה פעמים שאין לי בעיה שהוא אצלה, הפריע לי שדיברתי איתה עליו המון מכל מיני סיבות והיא כאילו לא טרחה לספר שהוא הנכד שלה... והרגשתי קצת מרומה.
למשל הבן שלי והוא היחידים שמגיעים מרחוק, ודיברנו על איפה הוא גר והיה נשמע ממנה שהיא יודעת איזור ולא יודעת איפה בדיוק הוא גר. ובהזדמנות אחרת היא שלחה לי שאריות חלב אם שלו יחד עם הבת שלה שגרה שני בניינים לידי (שזה הבן שלה ולא ידעתי) אז היא ידעה שאני יודעת איפה הבת שלה גרה...
בקיצור אולי סתם הגזמתי עם התחושה, אבל לא היה לי נעים לגלות את זה פתאום. הרגשתי שהסתירו ממני....
השבוע אנחנו בפרשה מלאה בחיים - אף שהיא עוסקת בפטירתה של שרה.
יש בפרשה את קבורתה של שרה (גושפנקה שלנו על מקום בארץ ישראל), את חיפוש האישה ליצחק ונישואיו עם רבקה (ממשיכים בבניית חיים חדשים למרות הכול) וגם נישואיו השלישיים של אברהם ופטירתו בשיבה טובה (גויים נוספים הוא ילד לעולם).
הבה נראה מה נמצא השנה בפרשה...
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור, מוזמנת לכתוב לנו.
וכל מי שרוצה להצטרף...
ואברהם, אחרי שספד לה ובכה לה, לא נשאר בבכי ובאבל שלו, אלא מיד קם ועושה מעשה - מחפש לה קבר, ובעצם מחפש לעם ישראל אחיזה בקרקע בארץ.
בתקופה האחרונה לצערנו אנחנו חווים הרבה שכול ואבל
והנטייה הטבעית שלנו הוא לשקוע באבל, למשמש בו, לשמוע שוב ושוב על הנופלים ועל נפילתם, לחרוד מפני שכול נוסף חלילה...
ואולי יש לנו ללמוד מאברהם, שלא רק שלא שקע באבל והמשיך לחשוב כל הזמן על שרה שמתה, אלא קם ופעל, מצא לה קבר מיוחד, פעל להמשכיותה בעולם (בנישואי יצחק) ואפילו פעל להמשכיותו שלו (בנישואיו לקטורה).
[הדברים האלה מבוססים גם על שיעורו של הרב שניאור אשכנזי.]
ראיתי לפני כמה ימים פוסט שכתב מישהו, ששיתף בהודעה שכתבה אשתו של אחד הנופלים לאחרונה. שעות ספורות לאחר מותו היא ביקשה שאנשים יתפללו להצלחת השתלת האיברים שלו באנשים אחרים.
איזו גדלות נפש. במקום לשקוע באבל הפרטי שלה, היא הפכה לכללית, חשבה על מה שאפשר לעשות כרגע למרות האבל, חשבה על אחרים שעדיין חיים כאן וימשיכו לחיות בטוב יותר בזכות פטירתו...
שנזכה קצת-קצת ללמוד ממנה... גם בלי לחוות אובדן שכזה בע"ה...
של הרב ראובן ששון, על האישה ומצוותיה.
לא זוכרת אם עדכנתי מאז, אבל הספר יצא, הוא נקרא 'אור שבעת הימים', והוא מומלץ מאוד...
עוד לא סיימתי את כולו, אבל מאוד אהבתי את מה שכבר קראתי.
(על פי שיעור של הרב ראובן ששון מאחת השנים הקודמות)
אברהם אבינו מלמד אותנו שיעור באמונה כשהוא נותן את ההוראות לאליעזר.
אליעזר שואל 'ואם לא תאבה האישה ללכת אחרי?' ואברהם עונה קודם כל באמונה גדולה שה' יעזור לו בשליחות ויצליח את דרכו למצוא אישה לבנו.
אבל אז הוא מוסיף - שאם היא באמת לא תאבה ללכת אחריו, אז הוא פטור מהשבועה, רק שלא יקח את יצחק לשם.
אז אברהם מאמין בה' שיצליח את דרכו של אליעזר? או שיש לו ספקות?
הרב ראובן ששון מסביר (מקווה שאני מדייקת, זה מהזיכרון..) שמצד אחד אברהם מאמין בקב"ה ואין לו ספק שתימצא אישה ליצחק. הוא לא מחכה שהקב"ה ישלח לו אישה, אלא עושה את מקסימום ההשתדלות, שלו, ומאמין שהקב"ה ישלח ברכה במעשים שלו ואכן תימצא האישה המתאימה - 'ה' אלוקי השמיים... הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה לבני משם'.
אבל בסוף דברי האמונה שלו, הוא מוסיף עוד צד חשוב לאמונה. הקב"ה יכול לפעול בדרכים אחרות. אם האישה לא תרצה לבוא, אז כנראה שיש לקב"ה תכניות אחרות והאישה של יצחק תגיע בדרך אחרת. לכן 'רק את בני לא תשב שמה', אבל האמונה בקב"ה תמשיך גם במצב כזה.
ואני חושבת שבימינו זה כל כך חשוב, לזכור שהקב"ה הוא זה שיקבע בסוף מה ואיך הדברים יקרו, והוא יכול למצוא גם דרכים משלו לפעול דברים.
יהי רצון שהקב"ה ישלח ברכה במעשי ידינו, וישמע לקול תפילותינו...
חברון מחברת בין העולם הזה לגן עדן,
התפילות עולות לשמיים דרך מערת המכפלה,מהמדרש שמספר איך אברהם אבינו גילה את מערת המכפלה אפשר ללמוד על הדרך לזכות לחיים המחוברים לנצח.
"ואל הבקר רץ אברהם – ברח מלפניו ונכנס למערת המכפלה ונכנס אחריו שם וראה שם אדם ועזרו שוכבים וישנים ונרות דולקים עליהם וריח טוב עליהם כריח ניחוח לפיכך חמד מערת המכפלה"
אברהם אבינו עסוק בלעשות חסד,
ומתוך העיסוק בחסד בעולם הזה, הוא רואה את החיבור לעולם הנצח- לטוב האלוקי.
מתוך עיסוק בעשיית טוב וחסד בעולם הזה- מתקרבים לה'.
מצוות נרות שבת מתקנת את החטא הקדמוני של אכילת עץ הדעת.
בתורה רואים שהחטא נבע מפגם בראייה - 'ותרא האישה כי טוב העץ…', ולכן גם התיקון צריך להיות קשור בראייה.
הראייה מבטאת את בחינת הדעת וההשגה של האדם - מה שניתן 'לראות' באמצעות השכל.
עומק מצוות הדלקת נרות השבת מבטאת צד של תיקון לכוח הראיה של האדם, וכך נותנת לנו כוח להתגבר על התאוות.
מה הקשר בין הדברים?
כשהראייה היא גדולה ומתוקנת, האדם לא נופל בכלל לתאווה, כי הוא רואה ומבין את ההשלכות השליליות של המעשה, ולכן אפילו לא צריך לשלוט בתאווה כיוון שהיא לא מתעוררת.
אבל כשהראייה מקולקלת, האדם נופל לתאווה כי הוא רואה מתוך קטנות רק את העונג הרגעי שהתאווה תביא לו, בלי לראות את התמונה השלמה ואת ההשלכות שיהיו למעשיו אחר כך. לכן בעצם שורש התאווה הוא בראייה שהתקלקלה.
לכן התיקון הוא על ידי הארת אור הדעת, וזה חלק מהתיקון שנעשה בהדלקת הנרות. הנרות מוסיפות להארה שמעלה את מחשבתו של האדם למבט רחב וגדול יותר, עד שהתאווה מתמתקת ומגיעה לתיקון.
מתחבר לפרשת שבוע- אחד הניסים באוהל האמהות- שרה אמנו ואחר כך רבקה אמנו היה הנר שדלק מערב שבת עד ערב שבת.
בשבת יש בחינה של מעין עולם הבא - ואולי לכן אנחנו זוכות להדליק נרות בכניסת השבת.
והאימהות שהיו במעלה שלפני החטא, זכו לנר שבת גם באמצע השבוע.
השנה לצערנו אנו לא זוכים לחגוג בחברון, אבל עדיין השבת המתקרבת מרגישה "שבת חברון".
יש סיפור על רב שבמלחמת השחרור (נראה לי גם על הרב מרדכי אליהו במלחמת ששת הימים יש סיפור דומה) לא הצליח להגיע למירון ואמר שרשב"י לא נמצא במירון כי הוא הלך להילחם עם חיילנו.
השנה בוטלה גם הילולת רחל אימנו, וגם שבת חברון, לפי הסיפור הזה - האבות והאמהות הלכו לדרום ולצפון להילחם עם חיילנו.
בעז"ה שבזכותם ניגאל גאולה שלמה במהרה
על בעלי.
אוף.
כל כך מפחדת עדיין!!!
נכון, אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים, אבל הלאו הכי - להבין שהחרדה שלך כרגע לגורלו של בעלך לא באמת קובעת מה יהיה
השם גדול, השם יכול להוציא אדם חי מכבשן האש והוא הוציא. ולא רק את אברהם אבינו. גם את אותם אנשים בעוטף ששרפו עליהם את הבתים וניצלו.
תשמרי על הרוח האופטימית. את חייבת. (לא באמת, אבל זה יעזור לך מאוד❤️) בעיקר בשביל להמשיך לתפקד, וגם - כי בעזרת השם מחשבה יוצרת מציאות. אז כדאי לחשוב על מציאות טובה
ותתפללי עליו. תפילה זה לא דבר קטן. תראי את החיילת שהחזמכו מהשבי בתוך עזה, כמה תפילות התפללו עליה משפחתה וקיבלו קבלות טובות והיא באמת חזרה.
הרבה כח 
רעיון, אבל כל החברות נשואות ועם ילדים ב"ה, ורובן מגויסות בעצמן.
והאמת היא שאני גם לא ככ בקשר עם חברות לצערי.
אנחנו עשינו את זה- 3 חברות עם כמה ילדים והיה ממש כיף ומחזק!
וגם בכללי, נפגשות המון ביום יום ואםמישהי זורמת אז פעם ב לישון אחת אצל השניה..
מגויסת או לא יכולה...
בסוף התחיל לי היום סטרפטקוק אז בכל מקרה זה לא אפשרי...
וזה פתאום הנכיח לי כמה מהקושי שלי הוא בדמיון שלי ואני צריכה להיות כאן ועכשיו ואם חס וחלילה יקרה משהו זה לא יעזור אם אני אדמיין ואפחד..
אז זה לא שלא עולה לי הפחד והדמיונות אבל אני מזכירה לעצמי שזה רק דמיון ולא המציאות.
בנוסף הרבנית רחל בזק נתנה סגולה שממש מחזקת אותי בביטחון בה': לדמיין את מי שאת דואגת לו עם שם ה' רשום לו על המצח זוהר וכל הגוף שלו מוקף באור של שמירה מה' והדמיון הזה ממש גורם לי לזכור שה' שומר עליו תמיד תמיד תמיד. וגם אם חלילה קורה משהו זה חלק מהתכנית שלו...
מעודד לקרוא עם רבבות עמך בית ישראל.
❤❤❤🇮🇱❤❤❤
אני צריכה תמיכה הרבה יותר גדולה אני יודעת
וממילא לא אוכל לפרט כאן הכל,
אבל זקוקה שוב למקום רגע להניח את הסלעים הענקיים שעל הכתפיים שלי.
יש מצב שחלק מכן מזהות אותי מהודעות קודמות בניק אחר
אני כבר לא זוכרת מה כתבתי ומתי.
מרגישה מושפלת,עלובה, מיואשת, נטושה וחסרת אונים ועוד הרבה רגשות שאני אפילו לא מצליחה לתת להם שם.
אנחנו במצב כלכלי קשה קשה קשה ממש ובזמן האחרון הגיעו מים עד נפש. היום יותר מהכל
כשהייתי בקנייה עם הילדים והכרטיס לא עבר. נאלצתי להחזיר הכל בבושת פנים.
כשבדקתי גיליתי שהבנק הוריד לי את המסגרת בכרטיס למינימום והחשבון שלנו בחריגה מטורפת. ידעתי גם קודם שהמצב גרוע ואני עם יד על הדופק כל הזמן, רק שהבנק איפשר לנו להתנהל ככה עם המסגרת מעבר להכנסות ולא שהיתה לנו אופציה אחרת.
לפני חודשיים בעלי התחיל עבודה חדשה, אחרי כמה חודשי אבטלה. הוא עדיין לא קיבל משכורת ולא ברור מתי יקבל. וזו לא משרה זמנית שכל יום מתאים לעזוב.
אני לא עובדת כרגע, סיימתי תואר ראשון והייתי אמורה להמשיך ללמוד השנה. בינתיים זה מתעכב כי דחו את הפתיחה
וגם ככה אני לא רואה סיכוי להמשיך ללמוד במצב הנוכחי וכבר כנראה שאעזוב את זה ואנסה לצאת לעבוד.
הבעיה שיש כמה בעיות.
אחת מהן זה שטכנית לא כזה פשוט למצוא עבודה בטח לא טובה מהרגע להרגע ובזמן מלחמה שגם ככה הרבה במשק בחל"ת.
דבר נוסף, שאני מתמודדת עם קושי נפשי שפוגע בתפקוד שלי בחלק מהזמן. לכן גם לא הייתי מסוגלת לעבוד במקביל ללימודים
ואני לא מסוגלת בבת אחת להתחיל משרה מלאה בפול גז,
העומס הזה יהרוג אותי ופשוט ולא אחזיק מעמד.
יש לי יכולות ואני עובדת טובה ברעיון אבל עכשיו קשה לי כל כך להתחבר למקום הזה.
כתבתי מבולגן אולי...
חונקת את הקול שהילדים לא ישמעו אותי בוכה
הבכור שלי מבין את המצב ומצער אותי שהוא חווה את זה. משתדלים לא יותר מדי להעיק עליו אבל הוא שואל הרבה ואנחנו לא יכולים לשקר. הוא מציע להלוות לנו כסף שלו..
הלוואי והיה מי שיעזור לנו לעמוד על הרגליים, זמנית עד שנתייצב ונשתקם כלכלית.
אין לנו במשפחה אף אחד שיכול לתמוך, כולם מנסים להחזיק את עצמם מעל המים.
אני עצובה כל כך ולא רואה איך נחלצים מהמצב הזה.
אנחנו לא זוג בני עשרים שהתחיל את החיים ויכול עוד לחפש את עצמו. אז דווקא היינו במצב טוב מאד כי שנינו עבדנו והשתכרנו ועוד הצלחנו לחסוך. מתביישת שזה המצב שלנו
מצד שני עשינו מאמצים כדי להתקדם כלכלית מאפס, למדנו תארים שאמורים מתישהו להכניס יותר. הוצאנו כמויות של כסף, אבל כרגע אין לזה השפעה וזה מתסכל
וממש לא נותן תקווה.
אין לי איך לסיים, אני שבורה לגמרי.
וכתבתי פה טיפה מהים של ההתמודדות.
אם למישהי יש עבודה קונקרטית להציע
שאפשר מהבית, אשמח שתכתבו לי.
מעריצה אותך!!
ב"ה יש ילדים בבית תודה לה'. חלק מ i.v.f
חלק טבעי.
חשבנו אולי לחזור לטיפולים, יש לנו שם עוברים מוקפאים אז זה חייב להיות במחלקת i.v.f בשע"צ.
כך שזה רק החזרה בעז"ה. (יש בעיה עם עוברים מוקפאים מעל עשור?)
בזמנו טיפלנו אצל פרופ' מרגליות המקסים. אבל הוא יצא לפנסיה..
מחפשים רופא נחמד ומקצועי (שלא יעשה לי פרצופים שיש לי כבר מספיק ילדים...) אנחנו במכבי. אשמח להמלצה. תודה רבה לעונות!
ואין שום בעיה עם עוברים מוקפאים מעל עשור.
בעצם לא בטוחה אם היא עובדת עם מכבי או רק כללית. שווה לברר.
בהצלחה!
נדמה לי שיש גם פורום סגור לבנות (גם לא נשואות), אבל לא מכירה פרטים. אולי בצמ"ע ידעו לענות לך.
בכל אופן, לפורומים האלה נכנסים בדרך כלל על סמך היכרות אישית מהחיים האמיתיים עם מישהי מתוך הפורום.
בהצלחה!
לא נראלי שכולן מכירות מישהי, אני נכנסתי על סמך ותק, לא מכירה אף אחת
המנהלות של הוותיק יותר הן @להיות לאם ו @ט', אבל נראה לי שכבר לא מכניסים לשם חדשות.
של הפורום החדש יותר אני לא בדיוק יודעת מי המנהלות. אולי @אין לי הסבר?
שירה_11אבל על סמך היכרות והמלצות ו/או ותק בפורומים פתוחים.
נשמח שפניות לכניסה לפורום יהיו דרך הקישור הזה בלבד- פורום נשואות בלבד
על מנת שהבקשה תגיע בצורה מסודרת לשתינו ולא תאבד
תודה!
גם כאלו עם ותק/עם הכירות
וזו הסיבה לכך שפתחנו פורום סגור נוסף...
ותק ולא הכניסו אותי
כמה מן הוא קיים?
לאחר שחווינו מספר דברים מאוד מאוד לא נעימים בפורום, ואני מתנסחת מאוד עדין, החלטנו שיהיה יותר קשה להכנס אליו על מנת לשמור על מאות הנשים שנמצאות בו וזכאיות למרחב מוגן והן עדיפות על גבי מישהי שלא הצלחנו לאמת את זהותה.
ואם מישהי פנתה אלינו בתחילת דרכה בפורומים וקיבלה תשובה שלילית, לא בטוח שאחרי תקופה ארוכה יותר בפורומים הפתוחים היא היתה מקבלת את אותה התשובה.
מאוד קל להאשים בלי הבנה, אבל אני מאחלת לכולכן שלא תעברו את מה שעברנו בפורום.
יש לנו מרחב מהמם עם נשים מדהימות ואנחנו רוצות לשמור עליו ככזה.
אני לא כותבת כאן הרבה תחת הניק הזה, ואני לא מתכננת להמשיך את הדיון.
מי שרוצה להכנס לפורום מוזמנת בשמחה לפנות ואני מקווה שתתאים לתנאים שלנו.
בתקווה לימים שקטים ורגועים.
כי לי הוא עובד.
זה אמור להביא אתכם לשליחת הודעה למנהלי הפורום.
היא ביקשה למסור שהיא לא תוכל להתפנות להכניס נשים חדשות לפורום כרגע, וכדאי עוד שבוע-שבועיים לפנות אליה שוב...
בשורות טובות.
ברוך דיין האמת...מתואמתכואב מנשוא.
תנוחמו מן השמים @להיות לאם היקרה
ברוך דיין האמת