פורום הריון ולידה (עמוד 729)

אבל אני כן זוכרת שהרופאה הוציאה לי קבלה שהיה כתוב בה: התקן+התקנה בשורה אחת.

ואחרי כמה זמן קיבלתי הודעה ממכבי שייתכן ואני זכאית להחזר

הגשתי בקשה עם העתק הקבלה וקיבלתי חזרה בערך חצי מהסכום (שנראה לי שהיה כ-600 ש"ח).

ואח"כ הרופאה מזה צחקה, אמרה שהייתי צריכה לקבל החזר רק על אחד מהם.

ובזכות זה שהיא כתבה את שניהם בשורה אחת קיבלתי החזר יותר גבוה.

בכל מקרה,

אם את במכבי תבדקי אפשרות לקבל החזר על חלק מהסכום.

כי התשלום לרופאה על ההתקן הוא כביכול פרטי, למרות שהגעתי אליה דרך מכבי.

סתם מתלבטת אם לנסות גם

@ואילו פינו 

@מרימוש! 

לנסות תמיד אפשר,

דרך האפליקציה זה תהליך של 2 דקות בדיוק - בקשה להחזר כספי.

להבנתי יש למכבי סכום מקסימום שצריך לשלם על ההתקנה אני חושבת.

ואם שילמו יותר הם נותנים החזר.

אבל אני לא יודעת מה הסכום ובכל מקרה נראה לי אין לכן מה להפסיד מלהגיש בקשה.

ממליצה לנסות דיקור סיני

הייתי גם במצבך

בסוף ילדתי בשבוע 42 במשקל מעל 4 קילו..

עזר לי דיקור סיני ,ופשוט לתת איכשהוא לגוף להרגע לנסות להוריד סטרס כי זה הפוך על הפוך,אנחנו רוצות ככ שזה יקרה והסטרס רק מרחיק אותנו ממהלך טבעי והתפתחות של לידה

עזר לי לזכור שלכל ילד יש את הרגע שלו

ובה כל עוד המדדים תקינים אני רק דואגת לאיך לעשות טוב לעצמי ולנשום ,

מאחלת לך המתנה מתוקה

לידה בעיתה בקלות ושתרגישי את ה' אתך יד ביד

לידה אחת עשיתי עם זירוז ואותן תחושות כמוך. ברגע שהציעו אמרתי כן!

וב"ה זו הייתה הלידה הכי טובה שלי. מהירה וקלה ב"ה 

שמחה עבורך את החוויה הטובה

אבל לרוב זרוז זה סיוט

זה גם לבלות שעות או ימים בבי''ח

גם עד ש מתפתחים צירים סדירים

לא מאפשר כמעט ללדת טבעי כי הצירים כואבים מדי כשהם מלאכותיים

ולרוב עלול להביא גם לסיבוכים והתערבויות

אם היא סובלת לדעתי שווה לנסות

אם יש מצב לקיסרי כי העובר גדול. הייתי עושה הכל כדי לא להגיע לזה. 

לוקח הרבה זמן.. ולפעמים גורם להתערבויות...

אני לא מדברת על זרוז מחוויה איישת אחת

אלא מנתונים בשטח- מוזמנת לברר

זה אופציה חושבה וטובה כשצריך

אבל ממש לא מומלץ בלי סיבה מוצדקת

ואגב

עובר גדול לאו דווקא מצריך זרוז

הם ממהרים לומר כך

אבל צריך לבדוק כל מקרה לגופו

אפשר ללדת בכיף ובקלות עד 4.5 קילו

גם מנסיון אישי ולא רק..

ולא שמעתי על כאלה שהסתבכו..

לא חושבת שהייתי אומרת לרוב אם אין לי מידע מבוסס.

ויודעת מחברות עם עוברים גדולים שעשו זירוז והצליחו ללדת רגיל, ודווקא אחת שחיכתה וילדה בקיסרי..

בקיצור סיפורים יש לכאן ולכאן הבאתי את נקודת המבט שלי..

אבל לא הייתי אומרת בצורה גורפת אם אין לי נתונים.. 

נטו סטטיסטיקה ידועה..

תבדקי בעצמך לא מסיפור של חברות

אבל לא באמת משנה נראה לי..

כשצריך מזרזים

כשלא -אז לא

חבל לזרז סתם

הלידה הולכת הרבה יותר טוב כשהגוף מוכן ומתחיל אותה בעצמו

הפריע ללידה והיה לי קיסרי..

ב"ה ילדתי כמה טבעי אח''כ

והלידה שאחרי הקיסרי היתה קשה מאוד ורק לא נתנו זרוז בגלל שהיה לפני זה קיסרי

אבל חושבת שאם היה מותר לזרז

והיו מזרזים זה שוב היה מגיע לקיסרי

אם אין סיכון לעובר או לאם

צריך להבין שהכי טוב זה לתת לגוף להגיע לתהליך לבד. אצל אחת זה יקח שעה

ואצל אחרת 24 שעות.

זה סיוט

אבל זה כנראה הכי טוב ונכון לגוף. 

קיבלתי פיטוצין באחת הלידות ובלון באחרת ובשתיהן היה מצויין ב"ה..

מקווה לא להגיע לזירוז הפעם בכל אופן, זו לא אופציה ראשונה..

מחקרית..

@הבוקר יעלה מוזמנת לבדוק את זה

מבחינת אחוזים וכו', לא סיפורים אישיים.

אחרי לידה...

ממש מצטערת שעשיתי. היה מיותר בשבילי. הייתי יכולה לחכות.

שליה מהרחם?

הרי אין קשר בין דבר אחד לשני מבחינה רפואית

סטריפינג זה פקיעת קרומים.

שארית שיליה זה חתיכות שיליה שנשארו ברחם אחרי הלידה

הקרומים נפקעים גם באופן טבעי בלידה רגילה

וכאן זה מלאכותי

אבל לא מצליחה להבין מה הקשר

סטרפינג אם כבר עלול להביא לצירים לא סדירים אם הגוף לא מספיק מוכן

ואז זה מבאס

וגם הוא לרוב אוסר..שזה גם מבאס

אבל לפעמים באמת זה הזרוז הכי טבעי ויעיל שיש 

סטריפינג זה *הפרדת* קרומים ולא פקיעת קרומים.

מפרידים מעט את קרום שק מי השפיר שקרוב לצוואר הרחם מדפנות הרחם וזה יכול להביא להתפתחות צירים. זו כן התערבות מסויימת שאינה טבעית.

וגם לי לא ברור הקשר בין סטריפינג לשאריות שיליה..

רק שהמונח פקיעה קשור למים

והפרדה זה באמת המושג הנכון

מותר לי לתרץ בזה שאני רגע אחרי לידה נכון?

אישית לא הייתי לוקחת את זה כסיבה למה לא לעשות סטריפינג. 

בגלל שהצירים לא באו בטבעיות. והיה לי בלידה דימום מוגבר ושאריות. פשוט הגוף לא היה מוכן ללידה.

אצלי סתם שלחו אותי לזרז והלידה וסיב את העיניינים....

בין זירוז לשארית.

אבל אפשר גם ככה להנות

אני הייתי בשבוע הראשון של הסייל עם כל הילדים והיה בסדר גמור

ויכול להיות שלא וכל התסמינים עכשיו הם פסיכולוגיים.

הייתי בוחרת באחת משתי האופציות- או משחררת, ואומרת לעצמי שאין הריון החודש ומרפה (ואז אולי גם יגיע המחזור) ומקסימום אופתע לטובה

או הולכת לעשות בדיקת דם (ואז לוקחת בחשבון שיכול לצאת ערך גבולי ואני אצטרך לחזור על הבדיקה)

זה הגיוני שנשים עוד לא קראו את ההודעה, במיוחד שעכשיו זה די שעה של ארוחות ערב, מקלחות, השכבות.

שלא תחשבי ש'מסננים' אותך בכוונה

ואני כן יודעת שאצלי הביוץ הוא מאוחר כי המחזורים שלי ארוכים בסביבות 35 36 יום.

אבל מכיוון שברוך השם! יש כמה וכמה ילדים אני כן מרגישה שמשהו פשוט אחר... התסמינים שאני חווה.

אבל כמו שאת אומרת... יכול להיות שהגוף מגיב פסיכולוגית...

שאלה. ערך גבולי בבדיקת דם מהזה אומר.. שמתחיל הריון?

ואז הגיוני שיש איחור....

ולהפך, ח"ו זה יכול להראות על הריון כימי

כמה יצא לך?

יכול להעיד על הריון מאד מאד צעיר

ויכול גם להעיד על הריון שלא התפתח (כימי)

ואז זה משאיר אותך בעצם בסימן שאלה עד הבדיקה שאחרי

אני התכיונתי שיכול להיות לך ביוץ מאוחר גם ביחס לעצמך.

זאת אומרת שאם בדכ הביוץ הוא סביב היום ה21 אצלך ומהיום ה 35 זה כבר איחור, יכול להיות שהפעם היה ביוץ ביום ה-28 נניח ואז רק מעוד שבוע יהיה לך איחור 

היה לי שלילי פעמיים ורק אחר כך חיובי.

וגם הסימן הכי בולט היה כאבים בחזה

רק עכשיו רואה את השאלה שלך...

אני לא זוכרת באיזה שבוע זה היה אבל הביוץ היה ממש ממש מאוחר, 4 שבועות אחרי המחזור...

לא היו לי בכלל כאבים בחזה אלא כאבי מחזור באים והולכים שהריצו אותי כל דקה לשרותים הנה אני הולכת לקבל... וזה לא קרה. היה ערך גבולי בבדיקת דם. ברוך ה' הראה על הריון צעיר וגיל ההריון נדחה ב10 ימים באולטרסאונד הראשון. בשבוע 8.

ילדה מהממת.

שיהיה בשורות טובות!

ואז או שיש הריון או שתקבלי מחזור אפשר להתייחס לזה כאילו את לפני האיחור (מהבחינה שכנראה עוד לא עבר מספיק זמן מהביוץ בשביל לבדוק). אם ממשיך לאחר עוד שבוע שבועיים והבדיקות ממשיכות להיות שליליות הייתי הולכת לרופא (אלא אם כן את רגילה למחזור לא סדיר בכלל)

ככל שהמחזור ממשיך לאחר זה מחזיר את הסיכוי לבדיקה חיובית

*אלא אם כן עשית בטא ואז זה קצת פחות נכון.

אסביר, נניח ובדיקה ביתית תהיה חיובית לכל המוקדם 4 ימים לפני איחור. אם בדקת ויצא שלילי ועברו 4 ימים הסיכוי כאילו 'מתאפס' כי גם המחזור לא הגיע אז כנראה שהביוץ היה בכל מקרה מאוחר ובדקת יותר מ4 ימים לפני האיחור. 

מסייגת ואומרת שממה שהבנתי לאחר הפלה ישנם שיבושים הורמונליים שגם יכולים להצדיק את השיבוש

שלי יחסית חוסך בחשמל, תבדקי מה בצריכת חשמל שלוק יש בדכ מדבקה צבעונית כזו

בחורף חימום ודוד זה הצרכני חשמל הכבדים..

רק דוד וזה רק לאחרונה שהתקרר ממש

יש לנו גם דוד שמש

לו מדבקה עם צריכה אנרגיה ואת יכולה לחשב.

מינוס 18 מעלות מספיק לרוב הדברים את יכולה לנסות ולראות אם זה משמעותי אבל לא בטוח שתראי הבדל

על החודש הראשון שלקחתי

ומכירה מלא נשים שתוך כמה מחזורים בודדים.

זה שלא נקלטתם חודשיים מאכזב מאוד

אבל עדיין לא אומר שזה לא עובד/שיש בעיה.

יכול לקחת כמה מחזורים להיקלט.

בהצלחה ושתזכו בקרוב ♥️

וצריך לזכור שבגילאי ה20+ כל חודש יש רק 20% להקלט ובגילאי ה30+ זה יורד...

אז לא להכנס ללחץ. הכל בסדר

תעשו את ההשתדלות והרבה הרפיה ובע"ה תזכו לנס עוד החודש!

ועוד לא הריון.. כבר 2 מחזורים

אבל עכשיו הבנתי שזה תלוי בכמות כדורים שאת לוקחת.

נגיד לי אמרו שצריך לקחת במשך 3 ימים ועכשיו רופא אחר אמר לי שצריך במשך 5 ימים כדי שגם הביוץ עצמו התחזק..

זה מה ששמעתי בכל אופן..

הכדורים אמורים לעזור גם לביוץ עצמו להתחזק ולהיות יותר טוב אבל יכול להיות שאני טועה..

והוא לא באמת קיים

חפרתי אצל הרופאים על זה.

אולי הכוונה לתנאים יותר טובים.

כמו 2 ביציות- אז הסיכוי להיקלט קצת גודל

או רירית יותר עבה- מגדיל עוד קצת את הסיכוי

אבל הביוץ עצמו תמיד אותו דבר..

בהריון הראשון היו איזה 5-6 סבבים עד שנקלטתי.

בהריונות אחרים היה מהר יותר.

אם לא מצליחים מהר עוברים לבירורים נוספים.

אם את גבולית, אולי כדאי לך כן לעשות כבר.

המעבר הזה היה לי קשוח, שמח מאוד ב"ה ומאתגר ממש. זו תקופת הסתגלות של כל בני הבית לשינוי הגדול, ואחכ גם אם בתקופה הזו יש יותר קוצר רוח או דברים לא אידאליים אחרים, כשעוברים אותה אפשר להתפנות לשינויים והתאמות שלה לצרכים שלנו.

נניח היה לי קשה להתייחס לגדול שלי כשאני מניקה, כי הסתבכתי עם זה יחד. ואחרי שקלטתי את האירוע התחלתי לספר לו סיפורים בזמן הזה.

ממליצה:

להקפיא מלאי ארוחות צהריים וקטניות ברורות לשעת הצורך

לקחת עזרה בתשלום בהתחלה כדי שתוכלי לנוח והילד יוכל לצאת להתאוורר ולשחק בחוץ

לשים באזור פינת ההנקה ארגז משחקים לבכור וספרים נגישים שתוכלי לקרוא לו

להבין שהעיקר הוא אמא שפוייה ובית שמח וכל השאר בונוס. כלומר- תזונה, ניקיון, סדר, לוז מאורגן, גיוון.. הכל בונוס. זה יגיע, אבל שלא יבוא על חשבונכם.

נניח- לסדר או לישון? לאכול או לקלח?

כשטוב לך טוב להם. ילד מלוכלך עם אמא שבעה

זה עדיף על ילד נקי ואמא מרוטת עצבים. (אם מניקים בכלל)

לא לצפות מהחלד לכלום.. זו תקופת הסתגלות לתינוק וטו לא. עזר לי לשחרר את תחושת הבאסה שאני ישנה עד הצהריים כי הקטן ער כל הלילה..

להיםגש עם חברות המצב דומה, זה מנרמל, וכיף להניק יחד.

לזכור שאת נותנת לגדול מתנה אדירה לכל החיים. להיות ילד יחיד זה לא אטרקציה. תהיה לו חברה בעז"ה לנצח.

גם כשמרחמים עליו, ויש לזה מקום, לא להישאב לייסורי מצפון טפשיים

תקופה שהיא שיא ההתרגשות, שיא החשש, שיא המורט עצבים, שיא החוסר ודאות, שיא הרכבת הרים ועוד..

והכל נורמלי!

הייתי מחלקת את הדאגות לאלו שתחת שליטה ואלו שאין עליהן שליטה.

סידור לילדון, הכנת תיקים, תכנון עזרה ועזרים לאחרי הלידה, תיאום ציפיות עם בעלך ועוד- כל אלו יקלו מעלייך את עומס הלא נודע.

מתי ואיך תגיע הלידה, איך תתאוששי ואיזה אתגרים ההרכב החדש יזמן לך- אלו כבר פחות בבחירה ואפשר ורצוי להתפלל עליהם שיהיו בחסד.

ובעיקר לדעת שהברכה הזאת כרוכה בטלטלה מסויימת וזה בסדר. ובכל זאת הטלטלה זמנית ומתייצבת אחרי תקופה קצרה אז אפשר לקחת אותה בפרופורציה..

בהצלחה ובקלות!

קצת דברים שעזרו לנו להכין את הגדול:

ממש ממליצה להכין אותו עם ספר מתאים (יש ספר נהדר - לולו והתינוק הצווחן), לספר את הספר וגם לספר לו שגם לך יש תינוק בבטן וכשהאמא בספר הולכת ללדת להגיד שגם את תלכי לרופא להוצי אאת התינוק והוא יהיה עם סבתא/בייביסיטר/מי שתבחרו.

לספר לו שאחר כך את והתינוק תחזרו הביתה.

להכין את המיטה של התינוק מראש ולהראות לו שזה שם.

לקנות לו מתנה ללידה.

אנחנו לא מאמינים בלהביא "מהתינוק" קנינו ואמרנו לו שקרה לו משהו ממש משמח - נולדה לו אחות ובגלל שזה כל כך משמח רצינו לתת לו מתנה.

הוא כמובן לא הבין כלום אבל זו הגישה שרצינו להעביר לו בכל מקרה 😊

לזכור לשתף אותו לתת לו לגעת, לחבק בהשגחה, קצת לעזור, אבל לא להפוך את ה"אתה האח הגדול" למטלה מבאסת שהיא רק לתת, לוותר ולהתבגר.  בכל זאת עדיין הוא תינוק וגם לו יש צרכים.

לנסות למצוא זמן שאת רק איתו והתינוק עם בעלך או מישהו אחר.

ותזכרי שזה קשה בהתחלה ולאט לאט נהיה יותר קל.. 

את בעלך יכול להקל עלייך?

קודם כל כדי לא להיות לבד בחששות, דבר שני, בסוף זו התמודדות זוגית, ואולי תוכלו יחד למצוא פתרונות פרקטיים לחלק מהדברים.

בקטע טכני, מה שאני מצליחה לחשוב עליו כרגע (לפי סדר עדיפויות):

1. איפה הילד יהיה בזמן הלידה?

אני חושבת שלשאלה הזו הכי כדאי לתת מענה, כדי שלא תתקעי תוך כדי צירים ותצטרכי לדאוג למשהו נוסף. זה צריך להיות פתרון יחסית נוח, וכדאי להכין את החמוד לפני כן.

2. תיק לידה עבורך עם כל הדברים הנדרשים ללידה

3. התאגנות טכנית לתינוקת החדשה - יש עגלה? סלקל? אם לא, זה זמן מצויין לדאוג לזה (אגב, יד 2 זה נהדר!!)

4. להקפיא אוכל במקפיא. לפי הקצב שלך. אם את מבשלת ויכולה להכפיל כמות ולהקפיא, זה יכול לעזור אחר כך

ושוב חוזרת לעניין של לשתף את בעלך. אם זה מתאים לדינמיקה שלכם, זה מאוד מאוד מקל. אתם שותפים בזה, מגדלים את הילדים ביחד, חברים ביחד. זה קשה, אבל זו יכולה גם להיות שותפות מהממת. לכל אחד איך שמתאים כמובן, אבל אני ראיתי ששיתוף מאוד עוזר

המעבר מאחד לשתיים היה לי מאד מאתגר כמו שאת מתארת ילד בן שנתיים וחצי גדול וכבר מבין, מביע היטב את קנאתו...

אבל- ילדים קולטים שדר של הורים ולכן להיות שלמה עם עצמך. זה הדבר הכי טוב לו. עוד טח זה מץנה. היום שנה אחרי ממש יכולה לומר שזה כיף לו...

להעצים אותו כגדול ובוגר. ולהכין את עצמך לקצת רגרסיות, זה גם סביר..

כמו שאמרו- איפה הילד יהיה בלידה? אני ממש דברתי עם הגננת שלו שגרה בנין ליד וסכמנו שאפשר לדפוק גם באמצע הלילה כולל שבת... שאת תדעי, בעלך ידע- וגם הגדול.

לגבי לחזור הביתה בעיני זה אידאלי, בתנאי שבעלך מגויס או יש עסף ואיך להעזר. כיולדת אני צריכה רק את הבית שלי, המיטה שלי, החופשיות להסתובב בהתחלה בלי חזיה/ ללכת בצעדי היפופוטם בגלל התפרים. אבל שזה לא יבוא על חשבון המנוחה- ארגנתי לי בכל מקום פינת ישיבה נוחה. כורסת הנקה בחדר של הגדול, בסלון ספה, בחדר שינה-מיטה... צפוף אצלי. עורסא נוספת נכנסה למטבח וכך בכל מקום יכולתי לנכוח ולשבת. בעלי לא יודע לבשל אבל יכןלתי להיות בשטח לנכוח ולהסביר בלי להתאמץ.

אם את מצליחה להכין אןכל מעולה. אם לא לא נורא. רק תדאגי שיהיה בבית דברים שהם בקלות ירקות קפואים, לפי הסגנון בישול שלך. אני לא אןכלת מהמקפיא אבל למשל הכנתי שקיות למרק לעצמי.. ואז רק לשים שקית בסיר עם מים זה קלי קלות.

תקני לגדול משחקים שיכול לשחק בהם לבד, בשפע ואני מציעה גם פרסונים כאלה מהכל בשקל. שיהיה לך לתת לו למקרים שתרצי או תצטרכי. בשעת הנקה בהתחלה, לפמים קצת קשה להם- לא להרגיל ולא חובה אבל תמיד טוב שיש בבית...

קניתי גם שרפרף שעזר לו לעלות לבד לשידת ההחתלה ככה יכולתי לחתל אותו ללא מאמץ. מקלחות לא עשיתי כמובן חודש... בעלי...

אם יש בייביסיטר, מגהצת. מנקה. מה שיכול לעזור, כי גם בעלך לא יכול להתמוטט ומתברר שתינוקת זה מעיף

אני חיכיתי לחלד הזה בשביל לצאת- תכלס לא הצלחתי, בבקרים פשוט נחתי.... עכשיו כבר מונה לזה נפשית ולא מצפה.

המון הצךחות ובשעה טובה ובקלות!

מציעה לקחת פרוביוטיקה במקביל (בהפרש של שעתיים מהאנטי')

לשתות מלא מים

לתת שתן מיד אחרי יחסים...

רפואה שלמה! 

לא מזיק. זה בריא לכולם כל הזמן שיש לנו חיידקים טובים בגוף... 

בכל נטילת אנטיביוטיקה- התרופה פוגעת לא רק בחיידקי המחלה, עבורו נרשמה האנטיביוטיקה, אלא גם באוכלוסיה של החיידקים הטובים בגוף שלנו.

חיידקים חיוביים ורצויים במערכת העיכול,  בנרתיק (מה שנקרא הפלורה הטבעית של המעיים, של הנרתיק)  

החיידקים הטובים עוזרים לנו, מגינים עלינו. מפרקים ונלחמים בחומרים זרים לא טובים שנכנסים לגוף.

רצוי גם להרבות באכילת יוגורט מסוג "ביו" 

עברתי את זה מליון פעם, היו לי דלקות חוזרות ונשנות

ופעם שלא קיבלתי אנטיביוטיקה התאשפזתי שבוע אז לא כדאי לא לקחת …

עכשיו שותה משהו טבעי שמונע מזה להתפרץ שוב

אבל אם כבר מצאו אצלך חייב אנטיביוטיקה

אין ממה לפחד, רק כדור  

ובטח שהריון, זה עוד יותר נפוץ

אל תחששי, אין שום בעיה, זה ממש נפוץ.

קחי פרוביוטיקה במקביל כדי שלא תתפתח לך פטריה.

תרגישי טוב! 

ותראי שאת מרגישה טוב

לי היה ערך גבוה ולא התייחסו ובסוף כן היתה לי דלקת שהצריכה טיפול

אז זה יכול להיות מהלידה אבל יכול להיות גם מדלקת...

ואני מכירה את הקורס הדיגיטלי של זיוה מאיר

ואורה פולק מהממת

אבל צריך הרבה הרבה הרבה סבלנות! זה שכבר רוצים להכניס אותך לחדר לידה, זה מעולה.. תקווי שיתפנה מהר.. עם פיטוצין זה בדכ זז יותר מהר, אם כי גם עם פיטוצין יכול להתקע...

תזכרי שלידה בזירוז היא בדכ ממש ממש לא זריזה.

קחי נשימה עמוקה

תשקלי אפידורל גם אם מראש לא תיכננת

ותתפללי שיהיה בקלות, בבריאות ובטוב 🙏

חיבוק❤️ מתפללת איתך!

שתהיה לך לידה קלה ומהירה

תבקשי אפידורל

בעז"ה שתבשרי לנו בקרוב שילדת ואת מחבקת אוצר

❤-🐌

עכשיו זה קשה לך. אז תנשמי לקושי כל פעם מחדש. ה' אתך ויהיה אתך כל הזמן. ואם יש לידך אנשים קרובים לך גם הם אתך. ואת תהיי בסדר גם בקושי - ובעוד כמה זמן, הכל יהיה פשוט מאחורייך וישתחרר ולא יכאב כל-כך, ותהיי הרבה יותר נינוחה ושלווה ושמחה עם אוצר יקר יקר בידיים בע"ה. תוכלי קצת לישון.

מתפללת ומאחלת לך לידה קלה בבריאות בידיים מלאות

פנוי בשבילי. בינתיים הצירים התמעטו ממש. אבל יש דימום קל. אמרו שברגע שיהיה חדר לידה פנוי יקחו לפקיעת מים.

כרגע כל דקה ארוכה כנצח.

שבפתיחה קטנה מ5 לא כדאי לעשות פקיעת מים..

גם מניסיון אישי..

נסי להתייעץ.

יש לך זכות להחליט בעצמך.

יש לך זכות להחליט בעצמך

לק"י

ככה אמרו לי באחת הלידות.

ובלידה אחרת כן פקעו כשהראש היה גבוה, ולא יודעת כמה חכם זה היה. זה כן זירז את הלידה כנראה, אבל יכול להיות שהיה עדיף לחכות שהראש ירד.

לא הייתי במצב שלך אבל.

אבל אולי שווה להתייעץ עם עוד רופאה? כי הצירים של אחרי פקיעה כואבים פי כמה 😑 וזה לא תמיד מזרז, במיוחד כשהפתיחה קטנה והראש גבוה כמו שאמרו לך.

כמובן שאין לי את כל הנתונים ורופאה היא אשת המקצוע, רק מסבה את תשומת הלב ❤️

למרות שכתבתי למטה, אבל אולי ככה תראי..

לפני זירוז הייתי עושה טיפול איזון, כדי לוודא שהעובר נכנס בצורה טובה לתעלה.

אפילו מישהי שתעשה לך שלוש אחיות של איזון.

אם יש איזו דולה באיזשהו חדר לידך אפשר לבקש שתגיע רגע, או אם המיילדת יודעת..

שיהיה בקלות!

בעז"ה שילך בקלות ובידיים מלאות!

מתפללת עלייך

לא לחשוב על כמה ארוך זה עוד יהיה

ועל כמה זה קשה ומתסכל ומה יהיה

כי ישועת ה' כהרף עין

אם את כרגע לא בסבל גדול, תנוחי ותאגרי כוחות

ממש יכול להיות שעוד מעט הוא ייצא

(ממני שרבע שעה אחרי שהייתי בפתיחה ארבע כאובה ומיואשת, המתוק היה בחוץ)

זה כמו הגאולה..

נראה שכלום לא זז..

ואז פתאום פתיחה מלאה ולידה...

ככה היה אצלי הרבה פעמים..

בעזרת ה' עוד שניה העובריקו בחוץ...

אל תתייאשי יקרה

כמה דברים

1- זה שעכשיו כלום לא זז ואת מחכה לא אומר כלום על אורך הלידה, הכל יכול להשתנות ולהיפתח כהרף עין. חשוב ךהחזיק את זה בראש

2. מה שאת מתארת שהצירים החלו להתרחק מאוד אופייני לשהייה בבית חולים. בית החולים בוא לא הסביבה הכי נוחה ועוטפת ולכן יותר מורכב ככה להתחבר פנימה ולהתכנס ללידה.

אולי יותר מורכב אבל לגמרי אפשרי

אני ממש ממליצה למצוא מה יעשה לך טוב ברמה הגופנית עכשיו, דוגמאות:

אוכל טעים לקנוץ, גלידה, ארטיק, שירים באוזניות ולהתכרבל עם שמיכה רכה, להתסכל על תמונות שלך עם אנשים אהובים, ספר מרגיע, לדבר עם חברה או בת משפחה קרובה

כל דבר שעולה על דעתך שווה ממש לנסות ולהתאמץ בשביל זה

ההתכנסות הפנימית ותחושת נעימות מאוד עוזרת להתפתחות לידה (הפרשת אוקסיטוצין).

3. עוד ממש קצת זמן, תחבקי את האוצר הכי מדהים בעולם

זה ממש ממש מעבר לדלת

והתפילות.

עדיין במחלקה. כנראה כל הזמן מגיעים מקרים דחופים יותר. מתחילה להפנים שהלידה תהיה בשבת. לא רציתי, אבל שאלו יהיו הצרות. העיקר בבריאות ובידיים מלאות, בעזרת ה'. 

בעז"ה אחרי כל ההמתנה הזו שתהיה לך לידה קלה עם חוויה טובה ובידיים מלאות!

וילדים שנולדו בשבת הם משהו מיוחד, מניסיון...

אבל אני ממש ממליצה על טיפול איזון לגוף.

אפשר גם עם מישהי שתגיע אלייך.

לוודא שהעובר נכנס לתעלה בצורה נכונה לפני שמתחילים עם זירוז.

אם מתאים לך, מוזמנת לפרטי ואעזור למצוא מישהי שיכולה להגיע אלייך.

שיהיה בקלות ובטוב❤️

ברוך ה' נולד לי בן מתוק בשבת בבוקר.

כל מה שכתבתן נכון (ותודה @אמא_מאושרת)

אבל ברוך ה' הזירוז הסתיים בשלום. 

איך אני שמחה!

חיפשתי את השרשור כדי לראות מה שלומך

מזל טוב, תגדלו אותו בבריאות שמחה ונחת ❤️

הרבה נחת והחלמה מהירה!

נחכה לסיפור המלא כשתתאוששי

לק"י

אולי יש סוגי סוכר שמעוררים אותו יותר?

אין לי מושג

תיכף אכנס לבדיקה

אם אני אראה שבאמת ממשיך אולי אתייעץ איתם

אני בעד שתעשי מה שמרגיש לך נכון וטוב לך

בלי לחשוב על שיקולים מסביב כמו מתי מקובל או נעים וכו'...

🩷

שימשיך בבריאות ובקלות!!

שמחה שב"ה ההריון מרגיש יציב יותר עכשיו, ומאחלת לך שימשיך בקלות ובריאות ויסתיים בידיים מלאות!

לדעתי תחילת שליש שני זה זמן מצוין לספר.

כמובן, קחי בחשבון אם המשפחה תספר הלאה, ואם זה מפריע לך.

שלך, אם את לא רוצה שיזהו אותך.

בשעה טובה וברוכה הבאה לפורום!!

ני עבודה מספרת בשבוע 4 כי מתחשבים מאד וזה מקל עלי בהתחלה בשלב הקשה

למשפחה בדרכ הורים שבוע 12, כי גרים רחוק וזה סתם דאגות. מעדיפה לספר שכבר מרגישה יותר טוב וזה כבר יותר ' יציב'.

בהריון האחרון נפלט לבעלי בשבוע 9 לאחים שלי אז ספרנו מהר לכולם שלא יהיו אפליות.

מקובל לא לספר בשליש ראשון, לדעתי חבל זה השליש הכי קשה פיזית, ומה אם אעבור הפלה לא ארצה שהמשפחה שלי תגע? גם לעזרה וגם לתמיכה... 

אבל את יודעת מתי היה ביוץ?

המחזורים שלך סדירים מאוד?

והיום הייתי אמורה לקבל ווסת.

וגם עשיתי מעקב זקיקים, ובדיקות דם. אז יודעת שהביוץ היה לפני שבועיים )אולי אפילו בשבת.. 

השתן שונה או רגישות הבדיקה שונה

אצלי רובם היו בסביבות שלושה קילו, ובמשך כשבועיים השתמשנו בחיתולים של ניובורן ואז עברנו למידה 1. (בלידה האחרונה העברנו את החיתולים שנשארו לנו לחברה שלי, שילדה בדיוק שבועיים אחריי )

בקבוקים - אם את משתמשת מגיל אפס, אולי כדאי לקנות חדש. אם לא, ורק בסביבות גיל שלושה חודשים, אז הייתי בהחלט משתמשת בקודמים.

משאבת הנקה - לא מכירה...

טיטולים מידה 1. ניו בורן זה בד"כ למי שנולד ממש קטן. אבל ברגיל משתמשים במידה 1.

בקבוקים בגיל הממש קטן, אני אוהבת חדש, ככה מרגיש לי יותר נכון, אולי יהיו כאלה שחשבו אחרת

לגבי המשאבה, חושבת שאפשר להשתמש, כמובן לעקר לפני השימוש

תקני nb חבילה אחת

אבל אם תקני את הnb קודם ולא יתאימו, זה סתם בזבוז של כסף

בקבוקים האמת כן הייתי מחדשת אם את לא מניקה. לניובורן זה בעיניי כן חשוב ואני הייתי קונה חדש

חיכיתי ראות משקל לידה

באמת נולדה 3 ק"ג ועלתה בהתחלה לאט במשקל

ובסוף השתמשנו כמעט חודש בNB

בערך 3 שבועות

בקבוקים אני אוהבת לקנות איזה 2 חדשים כי זה תינוק פיצי. אח"כ משלבת עם בקבוקים במצב טוב שיש בבית.

משאבה בטח שאפשר להשתמש. רק לשטוף טוב ולעקר לפני

אני ילדתי 3020

השתמשנו איזה שבועיים בNB ולא הבנו למה הוא כל פעם מרטיב את הכל, למרות שהחלפנו כל שעתיים או שלוש.

עד שלמזלנו מישהו הציע לנו לנסות לעלות מידה.. זה אפילו לא עלה על דעתנו משומה הורים חסרי ניסיון. ומאז באה רווחה למכונת הכביסה

בקבוקים, הייתי קונה אחד, אם זה בשילוב הנקה, ואם הוא יהיה על בקבוקים בלבד, כן כדאי לקנות 2.

משאבה בוודאי שאפשר להשתמש, רק צריך לעשות עיקור קודם.

המון מזל טוב!!!

לגבי טיטול אני קניתי ישר מידה 1 בכל הילדים..זה גם מה שנותנים בבית יולדות וזה בסדר גמור

גם הבת שלי שנולדה במשקל ממש ממש קטן התאים לה מידה 1 אז לא רואה סיבה לקנות ניו בורן

בקבוקים אני אישית מעקרת שוטפת טוב ומשתמשת שוב ממש לא קניתי לכל ילד בקבוק חדש אבל זה עניין של 30 שקל אז אם זה יתן לך תחושה טובה יותר לכי על זנ

ממליצה בחום

עם הקרמים ששמת עליו

מעדן את התמונה

וסתם, תאהבי את עצמך ככה! את אשה, לא נערה, ב"ה על זה!

בדרך כלל אחרי הלידה סימני המתיחה דוהים קצת ולפעמים חוזרים בהריון הבא.

אישית לי ממש היה קשה עם זה בהתחלה עד שראיתי את התגובה של בעלי... הוא קורה לזה סימני האהבה שלנו. חותמת אמת לאהבה שלנו ולמה שהגיעה בעקבותיה. בהריונות הראשונים עוד היה לי קשה. והייתי שואלת אותו אם הוא היה מעדיף שלא היה לי. והוא בתגובה מה פתאום?! בקיצור הצליח לשכנע אותי . היום אני מאוהבת בזה. וזה בכלל לא מפריע לי. להתבונן כמה שיותר בגוף! להוקיר, להודות ללטף, לאהוב את עצמך. את פלא הבריאה וההשתנות שהגוף שלך מכיל.  עם עצמך. וגם עם בעלך!

לא שתמיד זה קל

אבל מתחברת

יש לי על הבטן עיטורי גבורה!

סימנים שנראה שהם פה כדי להישאר

אותות שמספרים על כל שמה שהתאמצתי כדי להביא לעולם את הילדה המהממת שלנו

הסימני מתיחה ממש ממש משתפרים עד כדי נעלמים אחרי שנה בערך מהלידה, טחורים שיצאו לצערי שם כדי להישאר.  אם כי הם לא כואבים יותר.

הפס לאורך הבטן נעלם עם הזמן וכפות רגליים נפוחות אני לא מכירה ב"ה.

כמה שאת מלכה שאת מציגה את זה בקלילות! לי זה לא היה קל בכלל. עודדת אותי 

או בהסדר איתם.

אם כן- היא מעולה!