פורום הריון ולידה (עמוד 75)

ולנוח
שלב מאוד קשה בעיקר כשאת על בונג'סטה, ועוד עם שלשולים.
מקווה שתרגישי יותר טוב, ואם לא, תרשי לעצמך לבטל מה שיש ולנוח.
או שמישהו יקח אותך לאן שצריך, עזרה כלשהי...

בעלי לא בבית וגם לא יהיה זמין בשבוע וחצי הקרובים..

ודי רוצה להגיע כבר להורים שלי שגרים ממש רחוק.. ואין את מי לסנג'ר לנסיעה, אוףףףף

קודם כל ממש חשוב להקפיד לשתות הרבה שלא תתייבשי.

אם את עם רכב ומרגישה שאת יכולה להתרכז בנהיגה אז אולי תצאי וקחי בחשבון שיכול להיות שהנסיעה תהיה ארוכה יותר כי תצטרכי לעשות הרבה עצירות בתחנות דלק. למרות שאם זה לא דחוף ממש לנסוע אז אולי כדאי לחכות ולראות איך תרגישי מחר.

תרגישי טוב!

ולהתאושש כראוי

זה עוצר שלשולים. אפילו כמה כוסות כאלו.. תראי הקלה מיד בע''ה.

תרגישי טוב!

מעריכה מאוד מאוד!

מעדכנת שב"ה הנסיעה עברה בסדר ועכשיו אוכל לנוח😄

שתהיה שנה טובה ומבורכת

תני לעצמך לנוח, תקפידי לשתות הרבה ולאכול טוב.

רוב הסיכויים שתתאוששי.

מיון תמיד מתיש אותי ברמות, מעדיפה לוותר אם לא ממש חייבים..

כל עוד יש תנועות, לא הייתי נוסעת. מרגישה חלשה- תלכי לאכול ולנוח. לחץ באגן זה מאוד נפוץ, האגן מתרחב והתינןק גדל.

חולשה זה גם מאוד נפוץ... את בהריון, יודעת...חח

בכל אופן, אם לא שתית היום מספיק ולא אכלת מספיק ונהייה לך לא טוב.
כדאי שכבר עכשיו תתיעצי מראש עם רופא ורב לגבי יום-כיפור...
 

לשים מעט מרכך לשיער שלא יגע בכלל בקרקפת כי זה עושה נשירה. למרוח מרכך רק בשיער של הקוקו...

ואת מניקה?אחרי לידה?
ההורמונים מאוד משפיעים על נשירה.
ובאסה עם הכינים המסרק הצפוף מוציא הרבה שיער.

בדברים כמו שימורים אפילו לא בלחץ

בדברים כמו קרקרים ובמבה כן משתדלת בהקדם אבל גם, בנחת..

חשוב גם לבדוק מחרקים

רק שימי לב על חמץ אם הוא נמכר בפסח.

מפעילה שיקול דעת, אבל רוב הדברים כנראה טובים והייתי אוכלת. 

האמת אין לי דבר כהז בכלל

גם במלחמה הנוכחית לא באמת היה. צריך מעבר למצרכים בסיסים..

אז אם כבר היתי שומרת משהו כזה עם מוצרים ספורים ולא מעבר

סתם לא כביקורת..פשוט לא מרגיש לי נצרך בכמות גדולה

וברור שזורקת בלי בכלל להתלבט

@אחרית דבר, כמו ש@אמאשוני כתבה. שלא נזדקק בע"ה. אבל במקרה של אסון חס ושלום, זה חשוב שיהיה. אגב לא רק בהקשר של מלחמה. גם רעידת אדמה חלילה, אם איכשהו לא ניתן לצאת מהבית.

תנסי כמה שיותר להיות ברגע. להנות ממה שיש עכשיו. באמת זה לא קל.  אבל עדיין להזכר בזה שיש לכם יום נישואין, בטוב שיש.

וסתם שאלה להמשך, מה בעצם היה אכפת מהרמז של הבת שלה? ומה זאת אומרת "לא מתאים"...? באמת הייתם נדרשים לבטל?

סתם זה מעצבן האנשים שרומזים כל מיני דברים במקום פשוט לומר שלא מתאים להם...

ותהנה ממש!

הדמעות צריכות לשטוף ואחר כך קל יותר. וזה באמת מבאס כששום דבר לא הולך וזה גם ככה התפשרות על התכנית המקורית.

ולחשוב מה יעזור לך, אולי לשבת לאכול משהו ביחד, לשמוע שירים בקול, לי עוזר לחשוב לרגע על הנס שיש לי בעל וילדים... בהצלחה ותהנו

זה הדבר הראשון שקפץ לי. כואב יותר בזמן של שכיבה..

תנסי לעסות לה טיפה מאחורי התנוך של האוזן. אם היא מגיבה בהירתעות או בכי זה כנראה כאב אוזניים.

אפשרות נוספת היא ללכת לרופא שיסתכל לה באוזניים ויראה אם זה מודלק.

אנסה

תודה!

זה משפיע רק על השינה?

כי אם היא סתם שוכבת ומשחקת אז היא לא בוכה או משהו כזה

זאת תקופה שיש קפיצה קוגניטיבית, הילד נהיה יותר מודע לעולם ולסביבה, וזה מפריע לו לישון...

זאת באמת תקופה קשה מאוד. אחר כך לאט לאט הולך ומתאזן, אבל לא חוזר למה שהיה קודם.

את יכולה לקרוא על זה באינטרנט.

אבל זה גם משפיע בגיל הזה...

אני יודעת שלכל אחת זה אינדבידואלי, ואם זה לא מתאים לך תזרקי מהאוזן שנייה.

אבל אני ממש הרגשתי שבמילואים הרבה יותר קריטי לבנות סדר יום כמה שיותר מסודר כדי להצליח להחזיק הכל לבד. לדעתי ממש חשוב בשבילך לנסות לבנות סדר יום. אני עושה לפי הלוחשת לתינוקות. אוכל- משחק-שינה. מהניסיון שלי זה ממש יכול לתת יותר רוגע וזמן שקט בשבילך ובשבילה. ואז גם תדעי מראש מתי הזמנים הרגועים שאפשר להשקיע בעצמך ולעשות את מה שצריך בבית.

תודה שכתבת

לא זורקת, מכניסה לי את זה.

מנסה ובעזרת ה' נעשה ונצליח

גם אצל ילדים שעבדתי והשקעתי בהרגלי שינה, בגיל 4 חודשים הכל מסתבך לכמה שבועות.

של איזה חברה?

לא ראיתי של ד. פישר או בייבי כיף

אבל של ילדים..

אישית אנחנו שמים טיפה מרכך רגיל לבת שלי אבל היא כבר בת שנה וחצי..

יש לה איזור פיצי במאחורה של הראש שבלי מרכך נהיה ראסאטות וטיפת מרכך עושה קסמים.

תודה!

תודה

הנה

רבי מתיא בן חרש - סגולת 18 הנרות | קו ההלכה הספרדי

חיבוק

קשוח ממש

על בדיקות מקיפות יותר אם את מרגישה שהבדיקות רופא לא מספיקות

אמנם הוא רופא אבל הרבה פעמים אנחנו צריכות להתעקש על מה שאנחנו מאגישות והפלא ופלא פתאום מוצאים פיתרון

לפעמים הם שאננים ואדישים

אז זה לא שיניים

זה כן נשמע דלקת

הייתי חוזרת לרופא

וירוס

יכול להיות שזה פשוט וירוס

יש וירוס נוראי כזה שהוא פשוט ארוווווך נורא

וכל עוד את במעקב ומורידים את החום בעזה זה יעבור בסוף

בתקווה שיעבור מהבית ולא לילד הבא🥵

הרופאים צוחקים על זה שאנשים חושבים כך

אולי עד 38..את זה שמעתי ממנהלי מחלקות בשניידר

לדעתי לחזור לרופא שוב

תודה על המענה ועל התמיכה

אבל במקרים מורכבים כן ממליצים להתיעץ עם עו"ד

זה לא שהם ששים לשלם, 

ואנחנו באמת צריכים את הכסף כדי לאפשר טיפול טוב יותר.

יד מכוונת עוזר בעיקר למי שלא טוב בבירוקרטיה, לא במקרים שיש בהם צדדים לכאן ולכאן

אם זה הלם קרב יש עמותות יעודיות

אם זה מחלה שהתפרצה - אולי לברר עם עמותת אנוש? אני חושבת שגם חכ מיכל וולדיגר עוסקת בנושא ורספונסיבית אולי תוכל להפנות לעמותות רלוונטיות.

ואז בעמותות יכולות לייעץ ואולי לעזור במיצוי זכויות, או להפנות למישהו מתאים

בהצלחה!

שיל

זה שירות ייעוץ לאזרח ויש להם עו"ד  לייעוץ ראשוני

הם ישמעו את הסיפור ויכווינו אותך איך להמשיך 

איפה מוצאים אותם?

צריך להגיע פיזית?

אלימות (גם 'קטנה') היא קו אדום.

ואם הוא נחצה, מכל סיבה שהיא, פונים לעזרה מקצועית מתאימה. ולא נותנים לזה להמשיך להידרדר...

שבאופן כללי לא כדי לצפות בדברים כאלה ובפרט כשאת מגיבה בכאב עצום (שזה הכי מובן בעולם) וזה מלווה אותך ככה.. יש אנשים שיודעים שהנפש שלהם לא יכולה להכיל דברים כאלה והם לא צופים בזה. יש כאלה שזה "פחות" מזעזע אותם בנפש..

אני אישית לא צופה בדברים שיש שבהם פגיעות יודעת שזה לא עושה לי טוב ונמנעת מראש.. 

יש על שיעורי תורה אם מעניין אותך להרחיב מנקודת מבט אמונית על למה יש מציאות של רועי בעולם.

גם בתורה כתוב מעשים רעים ואכזריים במיוחד.

אין דבר כזה עולם ללא רוע. לא יודעת למה דווקא זה תפס אותך,

באופי כללי כדאי לשמור על הנפש ופחות להיחשף לזה. לא מתוך התכחשות, דווקא מתוך התפכחות שהדבר הזה קיים, והוא לא צריך להיות מנורמל בחיים הרגילים שלנו.

מבחינת זכויות האשה, פעם המצב היה גרוע יותר ומעשים רעים כלפי נשים היו דבר שבשגרה. (כמו לחתן בנות צעירות רכות בשנים ולשעבד אותן לבעל שלהן שהתייחס אליהם כמו לרכוש ולא כמו לבן אדם שווה זכויות)

העולם מאוד מאוד התקדם מהבחינה הזאת.

זה שעדיין זה קיים בעולם זה לא סיבה לפסימיות אלא לאופטימיות שבהרבה חברות בעולם זה כבר לא המציאות המקובלת.

ועוד אמרו שהכירו אותו בעיר כבן אדם טוב עלאק....

יש בחירה חופשית, יש רוע בעולם, אבל יש גם הרבה טוב.

יש ערבות הדדית, אכפתיות, יש אנשים גיבורים ואמיצים מול הרוע הזה.

כמו שהיו שתי נשים שהדליקו משואה שאחת מהן חוותה אלימות קשה מבעלה עד כדי סכנת חיים ושכנה שמעה, התערבה והצילה אותה. ועוד המון סיפורי גבורה.

כמה חשוב לראות את האחר ובעת הצורך להתערב ולעזור,

כי יש אנשים שלא יכולים לבד, כי הערך העצמי שלהם בתחתית.

אומרת את זה גם לעצמי.

אם את מגיבה להם מאוד קשה - אין סיבה להכניס את עצמך לשם

יש מלא רוע בעולם. רק לפני שנתיים נחשפנו לשיאו. למה לך?

זה קיים לצערנו וזה ימשיך להתקיים לצערנו גם. אבל את לא חייבת להיחשף לזה. תבחרי את התוכן שאת צורכת יקירתי. הנפש שלנו עדינה

חיבוק על התחושות

אם יש לך עוד זמן, כדאי לחכות שתתרגל למסגרת.

עוד מעט חגים, ורק אחר כך מתחילה ממש שיגרה.

אם את כבר ממש קרובה ללידה, כן כדאי כבר לגמול. שלא יהיה לה שינוי פתאומי יחד עם הלידה.

את צריכה להיות שלמה עם זה, ולהיות מוכנה לתהליך.

לפעמים יותר קל שמישהו אחר יקום אליה בלילה.

ולנסות למצוא תחליף שיעזור לה.

לדעתי, בגמילה בגיל הזה לא כדאי להחליף במטרנה, שאחרי כך יצטרכו לגמול גם ממנה. אבל אולי במקרה שלך זה יעזור.

רק בהנקה

איך מפסיקים את זה?

גם בהנקה?

ואיך במסגרת?

אפשר לקבוע תאריך לגמילה.

לדבר איתה כמה ימים מראש, שהיא כבר גדולה ומהיום שקבעת היא כבר לא יונקת.

עדיף לגמול בהדרגה, ולא הכל ביחד. להוריד קודם הנרות בלילה, או הנרות מסוימות ביום.

וכשמגיע הזמן, להיות עקביים.

להציע לה תחליף להנקה: בקבוק מים, מטרנה, מוצץ, חיבוק, משחק.

אם היא לא מצליחה להירדם, אפשר לנסות להרדים בעגלה, לנדנד במיטה.

וגם אם קשה לה, לא לוותר. להיות איתה, לנסות להרגיע אותה, אבל לא להניק.

לפעמים יותר קל אם בעלך יהיה איתה, ואז לא תהיה לה אפשרות לינוק.

יכולים להיות כמה ימים קשים עד שהיא תתרגל.

לפעמים זה יותר פשוט ממה שנדמה.

את הבת שלי גמלתי מהנקה בלילה, בגיל קצת יותר קטן.

ביום הראשון הייתי איתה בערך 3 שעות, עד שבעלי הצליח להרדים אותה בעגלה.

ביום השני זה לקח שלושת רבעי שעה.

ביום השלישי זה כבר היה יותר בקלות.

בהמשך היא הפסיקה להתעורר בכלל.

לגמילה מהנקה ביום, הכי עוזר להסיח את הדעת.

כשהבת שלי היתה רגילה לינוק מייד כשהיא חוזרת מהמעון, אז דאגתי ללכת לגן שעשועים מייד אחרי המעון, ואז היא לא ביקשה לינוק.

אחים שלה וזה ממש בעיה...

בעלי לא נמצא בשעות האלה

האמת בלילה קשה יותר לגמול כי אנחנו מותשות ורק תנקי ולישון.
אם היא יונקת גם לפני השינה, כלומר להרדמה- תעשי את זה בשלבים ממש קטנים ועדיניםקודם החלטה שלמה עם עצמך שזהו, ברגע שמחליטים אין דרך אחורה.
כשמניקה, מדברת איתה תוך כדי- את כבר גדולה, תראי נגמר החלב, מסבירה לה את העניין
למחרת בהנקה שוב מסבירה לה ומנסה למשוך אותה באמצע ההנקה, זה לא יזרום בהתחלה...אבל את שוב ושוב מסבירה שנגמר והיא גדולה, הכל בעדינות ולא בכוח.
למחרת- מניקה רק בצד אחד ושוב חופרת שהיא גדולה וכבר נגמר החלב
וככה לאט לאט מורידה לה.
אם קשה לה, מניקה בצד אחד רק ואז מציעה לה בקבוק עם (ואני הכי נגד, אבל זה מה שעזר לי לגמול את ביתי בשלב כזה) ויטמינצ'יק מתוק.
עד שהיא מבינה את הקטע, ולשאלות שיגיעו- הבת שלי תוך שבוע נגמלה ככה, ולא הספיקה להתמכר לויטמינצ'יק ב"ה. התחילה לישון לילות שלמים ושלום על ישראל.
מהויטמינצ'יק שנשאר הכנתי לילדים ברד...
 

לק"י

כשמפסיקים להניק אותם בלילה.

אז רק מציעה לא לצפות לקסם הזה...

יש שלא מתחילים לישון לילה שלם ויש שכן מתחילים לישון לילה שלם לאחר הגמילה, ב"ה נתקלתי עד עכשיו רק במצב השני. 

כמה זה נקי מבחינת אלימות, תוכן מיני, מילים גסות וכו'. ממש אפשר לעבור על כל אמירה או מנה שיכולה להיות בעייתית. ממה שביררתי שם על הספר הזה יש לפחות משפט אחד מזעזע אבל בעקרון ילדים לא יוכלו להבין אותו. בגלל שזה לא יהיה מובן לילדים אנחנו כמעט החלטנו להחליק את זה ולראות אותו. בסוף ראינו משהו אחר. ממליצה להסתכל שם, ואם קשה באנגלית לבקש מצ'אט ג'יפיטי שיתרגם.

בכללי מאד מאד מאד קשה היום למצוא סרטים מצוירים 100% בסדר לצערי.

אני לא חושבת שזה נכון שבעלך ילך לתפילה, אלא אם כן יש דרך לקרוא לו מיידית (נגיד אם הבית כנסת צמוד ויש ילד גדול או שכן שיכולים לקרוא לו...)

אפשר אולי לארח מישהו אצלכם, או להיות לאורך כל היום עם אחות או חברה או משהו?

וינחם אותך שזה כנראה פחות סביר שתלדי בכיפור, בטח אם את שותה לשיעורים?

אם אני זוכרת נכון לפני כמה שנים אמרו לי להתחיל בשיעורים ואם טיפה לא מרגישה טוב קצת מיובשת וכו לעבור לבלי שיעורים בכמות שצריכה.

בשבילי גם השיעורים היה ממש מלחיץ וזה הדבר היחיד שהתעסקתי בו, ולאכול ולשתות נורמלי ממש עזר לי להרגיש טוב ולהתרכז במשמעות היום בשאר הזמן

לק"י

רק בשבוע מתקדם יותר😅

ב"ה שהיו שכנים שלקחו את הילדים הגדולים אליהם, אז מציעה לך לא לסמוך על הנס הזה, ולדאוג שיהיה איתכם מישהו שיוכל להשאר עם הילדים.

ואם צריך, שבעלך יישאר איתך.

לי פסקו שאם מתחילים צירים לשתות לשיעורים, ואם מתגבר, לשתות רגיל.

אז תבררי את כל הפרטים. בטח עם סכרת הריון ובשלב מוקדם שלא רצוי ללדת בו.

ממה שזכור לי אם מקפידים על שתיית השיעורים מההתחלה, זו יוצאת כמות די גדולה של מים. אבל לא בדקתי.

בעז"ה שהכל יעבור בטוב!!

ויחד הם פוסקים...

אם רלוונטי לך אתן לך שם בפרטי

הוא רב פוסק ורופא נשים.

אני בשנה שעברה (כמה ימים אחרי קיסרי) שתיתי לשיעורים ביום כיפור. בעלי בקושי הלך לתפילות, אלא נשאר לעזור לי לנהל את שתיית השיעורים. לולא זה כנראה לא הייתי מצליחה לשתות כמו שצריך...

אם אתם נשארים בבית, אז לדעתי בעלך חייב להיות נוכח כמה שיותר כדי לעזור לך. כמובן - גם הטיפול בילדים לא יכול להיות עלייך.

תשאלו רב על הכול, אבל זו הפסיקה שאני מכירה.

בשעה טובה ובקלות!

אם בשביל לצום את צריכה את בעלך איתך- אז שלא ילך לתפילות..

הצום שלך יותר חשוב

בעלי והילדים נשארו בבית.

פשוט שכבתי כל היום. אחותי מדי פעם באה לבדוק שאני בסדר.

לא היה לי היתר לשיעורים מתחילת הצום,

ב"ה עבר בשלום.

האמת שפחות חששתי מללדת כמו שהייתי צריכה לוודא שלא מפריעים לי לנוח

משהו באמת קשוח, ילדה אחת שלי כבר שבוע וחצי אחרי ועדיין מתלוננת ולא חזרה לעצמה.

אני בעצמי חלשה ברמות ותחושות מוזרות בראש שבאות והולכות למרות שמיום שבת כבר הרגשתי בלי תסמינים.

אז לי נשמע עדיין בגד הנורמה, רק לשתות הרבה ולראות שמרגישה תנועות 

מין כאילו יש שם פעילות חשמלית או משהו

מרגישה לפעמים כאילו השתכרתי/ לקחתי סמים לכמה שניות..

ניתוק כזה עם תחושת סיבוב קצת..

תוהה אם כן להיבדק ליתר ביטחון

אלמלא ההריון לא הייתי נבדקת אבל מלחיץ אותי...

וגם אני חלשה ממש!!

כרס בגיל הזה זה ממש נורמלי, ולא אומר כלום על ההמשך.

יכול להיות שהיא תרזה, ויכול להיות שלא.

תקבלי אותה כמו שהיא.

ללא שום ספק ועוררין.

פשוט ראיתי השבוע ילדה ממש ממש מלאה, לדעתי זה גם עניין רפואי כלשהוא וזה העלה לי תהיות.

שנתיים וחצי

זה הכי גיל של שמנמנות מתוקה וחמודה

תהני מזה,

תקני לה בגדים במידה גדולה יותר כדי שיהיה לה נוח

ולא צריך להתעסק בזה מעבר לזה.

מה יהיה כשתגדל?

זה גם גנטי, גם קשור להרגלי אכילה.

אבל השאלה אם זה יפריע לה או לא, קשורה הרבה גם במה יהיה השדר בבית, אז אולי כדאי לנסות פחות להתמקד בזה ולהתעסק בזה.

נראלי מאז שילדתי היא נראית לי גדולה כזאת 

אני ינחית את עצמי

הכרס בגיל הזה זה מבנה הגוף התינוקי, ממש כמו הצוואר שכמעט איננו.

אין לו שום קשר להשמנה או למשקל או למצב העתידי. הכרס עוברת לבד בערך בגיל 3-4.

אם חשוב לך הנושא, מה שהכי משמעותי זה הרגלי אכילה בריאים. להכניס לבית כמה שיותר ירקות, פירות, אוכל כמה שפחות תעשייתי ויותר ביתי, להפחית סוכר ופחמימות ריקות... לאכול בצורה מסודרת ליד שולחן. בקיצור הרגלים בריאים כבר בגיל הרך, וחשיפה למגוון מאכלים בריאים, ייתנו לה הרגלים טובים לכל החיים בעז"ה. בלי קשר לנטיה של הגוף להשמנה או לא.

ובנוסף היה אוכל מלא עד גיל 3 בערך.. עכשיו שגדל הוא ממש רזה וגם לא גבהה.. למרות שאני ובעלי בגובה סטנדרט.. אמא שלי אומרת שפתחתי פה 😅 ובילדים הבאים לא להעיר על המשקל בגיל הזה..

וד.א בעלי גם עם נטייה להשמנה.. אני עם נטייה להרזיה 🤣

זה נהיה זוועה.

אין קשר בין המספר למידה

אני קניתי לילד בן 6 ממוצע ואפילו רזה

מידה 10 באיזה קטעעעע

ולבנות שלי שהן קטנות ורזות בנות 10

הייתי צריכה לקנות מידה 14

ממש הייתי בהלם מהמידות

בקיצור היום הכל חארטא

ואין קשר בין התווית לבגד

לק"י
 

לא יודעת אם בגילאי שנתיים, אבל בגילאים גדולים זה ממש ככה.

הבת שלי בת 7.5 לובשת מידה 12 בחולצות תלבושת. 

תביני שהייתי בחנות והתלבטתי בין שתי חצאיות, שתיהן מידה 4 וכל אחת נראיצ שונה

שאלתי את המוכרת אמרה לי ככה זה

ממש משחק הניחושים

פשוט לאט לאט תזהי אם הגודל של הבגד מתאים.

דביבונים קטנים בגיל הזה וכשגדלו זה התאזן.

בכל אופן, זה מאוד טעים לאכול ילדון שמנמן ומתוק. 

כולל פרצוף עגול, גומות במרפקים בידיים ובטן שמנמנה.

רןב הילדים שלי היו נראים ככה והיום הם רזים.

ממה שפעם קראתי הבטן של הילדים עגולה כי אין מספיק מקום לאיברים הפינימיים אז הם קצת בולטים החוצה, לא יודעת אם זה אמיתי או קשקוש

תיארתי את המשפחה שלי, אמא רזה ואבא עם גנים אחרים😉

וכולנו בתור קטנים היינו עם כרס מתוקונת ועם השנים עד גג גיל חמש כזה זה ירד.

יש את הפירות- תפוחים, תמרים רימון

גזר- בבית אנחנו חותכים גזר חי, אצל ההורים של מכינים צ'ימעס.

סלק- מבושל, חתוך לקוביות

קרא- דלעת מבושלת ברוטב מתוק

ראש של דג- מקרפיון

כי אני מבחינתי:

תמר, רימון, תפוח - כמו שהם (בדוקים וחתוכים כמובן)

גזר חי חתוך לרצועות (אף שזה לא המנהג שלנו)

כרתי - כרישה כמו שהיא (בדוקה וחתוכה)

קרא - קישוא (מיוחד) מתובל ואפוי בתנור

לוביא - שעועית (מיוחדת) מבושלת במי מלח

סלקא - עלי סלק מבושלים במי מלח

ראש של דג/של כבש - מצויר על דף (אנחנו צמחונים)

מבחינת הבת שלי -

סלט גזר מרוקאי

לביבות כרישה

לביבות קרא

לביבות סלק...

רק בראש של דג אנחנו חושבות אותו דבר

אני נותנת לה להשקיע לפי איך שמאפשר הזמן...

חטיף דגדגים😅

זה מה שהגננת של הבת שלי עשתה להם שנה שעברה במסיבת ראש השנה שעשו בגן

הילדים כל השנה מחכים לזה

גם אם נוסעים אני מביאה איתי את הסימנים.

סילקא לביבות

כרתי לביבות

גזר- צימעס

ראש דג- מבושל עם ירקות

כרע בדכ מכינה או דלורית או דלעת ערמונים עם שמן זית, דבש ותבלינים בתנור

רוביא מחפשת טריה ומקפיצה