פורום הריון ולידה (עמוד 755)

יש מקרר לפנות

מכונות להכניס ולקפל

להחליף שקיות בפחים

מדיח לפנות ולהכניס

אעעע

ה' יעזור

ככ עייפה וחסרת מוטיבציה

גם יש פה כל מני מטלות ששמורות בדרכ לבעלי ועכשיו הוא לא פה לעשות אותן וזה עוד יותר מדכא אותי😭

מלא שקיות של קניות ברצפה

התחלה טובה!

רק שאין חשק ומוטיבציה לעשות כלום🥴

וגם, אני כל הזמן סביב האוכל וזה נהיה מעיק

תכננתי לקחת שמן קיק לזירוז הלידה.

והרגע ראיתי את הפקק הרירי..

מתלבטת אם להתערב או לתת לגוף לעשות את שלו..

מצד אחד, אני רוצה כבר ללדת..

מצד שני, לא רוצה לזרז אם כבר הגוף התחיל את הלידה

על שמן קיק אומרים שהוא לא מומלץ.

אולי רק אם ממממש ממש אין ברירה

זה סימן טוב שיצא הפקק הרירי

ויחד עם הדימום הקטן שכנראה קשור ומחיקה וקצת פתיחה

את ממש קרובה

חבל על ההתערבות שרק תחליש אותך

תעשי תרגילים שמבשסים את העובר באגן- על 6 על כ-ור פיזיו

תעשי הליכה ..תעלי ותרדי קצת מדרגות

אפשר גם עיסוי בכתפיים וגב תחתון

אפשר רפלקסולוגיה

ואפשר גם להיות יחד זה גם מזרז

נשמע שזה ממש קרוב גם בלי על זה

אני הייתי ממליצה לך דווקא ללכת לנוח, לשמוע מוזיקה שמרגשת אותך ולשמור על תנועתיות עדינה. ממש טוב להגיע עם כוחות ללידה.

כדאי גם לאכול משהו

קיום יחסים אם לא נאסרתם (ואם מתאים לכם, כמובן)

סיבובי אגן/ ריקודי בטן

מקלחת חמה וטובה

ממני שיצא הפקק הרירי בשבוע 38 והלידה היתה בשבוע 41.

אבל צירים זה בוודאי הכנה לגוף לקראת הלידה.

שיהיה בשעה טובה ובקלות!!

(ממני שכשיצא לי הפקק הרירי ב-37 רציתי נואשות להאחז בתקווה שהוא יכול לצאת עד שבועיים לפני הלידה כי ממש לא התאים לי ללדת, ובכל זאת ילדתי יומיים אחרי שיצא)

אחרי התאריך-בדר''כ יקרה בימים הקרובים

אם יוצא מורדם יש סיכוי ללידה קרובה-או רחוקה

אין לדעת

ואם יוצא אחרי התל''ה לרוב יוצא קרוב

אבל זה לא מדעי

סתם מסקנה פרטית 

פעם יצא לי לזרז לידה בשאיבת קולוסטרים.

הצירים התגברו וילדתי תוך כמה שעות.

תעשי את זה עם חלבון, כמו לטגן חביתה עם זה

זה מנטרל את השלשולים

שאם הגדול עדיין חושש, אז לא בהכרח יהיה לו יותר טוב במסגרת

שאלת אותו מה הוא היה רוצה לעשות? איך הוא מרגיש עם זה..?

שבנתיים ישאר בבית ותחילת שבוע נראה מה יהיה.

והקטן תמיד רוצה להישאר בבית בלי קשר לאזעקות חחח

לגדול הסברתי שזה בסדר לפחד אבל שידע שאנחנו מוגנים וש- ה' שומר עלינו 

על הגן של הבן שלי.

אין מקלט או ממד, אמרה שמכניסה אותם לאיזור השירותים ששם אין חלונות אבל לפי פיקוד העורף זה האיזור הכי מסוכן בגלל המראות והקרמיקות.

גם בינתיים הבן שלי מסתדר ממש יפה וכל פעם ששאלתי אותו אם רוצה לחזור אמר שלא. אין לי כוחות להסתגלות מחדש בתקופה הזאת במיוחד שאני לא יודעת כמה רציף זה יהיה.

שאר הילדים בבית? יש אצלכם הרבה אזעקות? לדעתי זה גם שיקולים..

אפילו לא העליתי על דעתי לשלוח אבל בעלי לא ככ מסכים איתי וכל מי שאני מספרת לו בהלם שאני לא שולחת.

אין אצלנו כמעט אזעקות. אבל אז מה?!

לפחות בימים הקרובים. אנחנו לקראת החלטות גורליות מבחינת הלחימה ולכן לדעתי האעשית והלא מקצועית אין טעם להחזיר מסגרות עד שלא מתבהרים העניינים. ועד שנדע מה הולך להיות המצב .. אני לא עובדת וחוץ מזה שקשה לי להיות כל היום בבית איתם אין משהו שמצדיק שליחה למסגרת אם הייתי עובדת חיונית אולי הייתי מחליטה אחרת.

ואצלנו פותחים רק גנים עם ממד תיקני והאמת מרחמת על ההורים שהם חייבים לעבוד ואין להם גן. אם אני הייתי הנהלת הגן הייתי פותחת את הגן רק לילדים שההורים עובדים חיוניים וככה גם מצמצמת סיכון ומגבירה בטיחות

מה איתך איך את מרגישה?

באמת לא היית פה הרבה זמן

מרגישה שפויה יותר

הבנתי שלהגיש מחדש ולהתקשר אליהם להגיד שהגשתי שוב.

איזה טעוותתתת איך אני אשיג אותם עכשיו

לא יוצאים או לא מגיעים

לא ברור לי היכן הם נתקעים

קראתי פה בפורום שאמור להיות בסדר

אז הזמנתי לה אתמול

צריכה בגדי מעבר ואין לי פה בדיוק איך ומתי ואיפה לצאת לקנות

ה' יעזור, מקווה שיגיע בפרק זמן הגיוני

כבר ראיתי שנארז שם

כתבת להם?

אולי זה ספציפית בהזמנה שלך?

בכתבה בויינט כתוב שכן מגיע לארץ מנקסט

לק"י

נראה לי שהבן שלי ייאלץ ללבוש אותם😆

או שאני אאלץ לכבס כל הזמן. 

תגידי שזה עוגמת נפש אולי יתנו לך פיצוי.

פעם אחת נתנו לי הנחה על משלוח שהתעכב ופעם אחת זיכוי לקניה הבאה.

וזה בכלל לא היה אשמתם...

אמזון מבטלת חלק מהמשלוחים לארץ: "המשלוח אסור"

בדיוק הגיעו אלינו בימים האחרונים שני דברים שהזמנו מאמזון (עוד לפני המלחמה)... ובעיקר מבאס אותי שהמשלוחנים ערבים (משלול אחד בטוח הגיע עם ערבי, השני אנחנו משערים שכך)

אוף, אין אמונה בגויים...

מקווה שיגיע לי

אני ממש צריכה לקטנה בגדי מעבר

ובקרוב ארצה לחפש לה גם לחורף..

לק"י

אני מחפשת בגדי מעבר לקטן באתרים בארץ.

מקווה שאמצא.

הגיעו דברים חמודים במחירים טובים

תוך כשבוע

אחלה בגדים (מעבר וחורף) ב10-15 שח ליחידה

לא יודעת מה יש שם עכשיו

כן ממליצה להסתכל בקטגוריות השונות (אאוטלט, מבצעים, תינוקות, ילדים)

ולהסתכל לאיזה עונה הם כותבים (למטה כתוב סתיו או חורף, כי היו דברים שחשבתי שהם דקים ובפועל הגיעו עבים ממש לחורף)

מן הסתם תגיעי להרבה סיפורים, כולל בפורום הזה.

אבל יכול להיות שתיתקלי גם בסיפורי לידה קשים ולא כל כך מעודדים...

יש ספר שליווה אותי בהיריונות, ספר באנגלית שכתבה דולה יהודיה, שיש בו סיפורים ממש אופטימיים ומתוקים. קוראים לו special delivery. הוא נמכר בעיקרון בחנויות פלדהיים/יפה נוף. (ואם את מאזור ירושלים אוכל להשאיל לך אותו) כמובן, אם את קוראת אנגלית... (פעם התחלתי לתרגם אותו, אבל לא התקדמתי עם זה...)

אולי יש אתרים שיש בהם רק סיפורי לידה אופטימיים, אני לא מכירה לצערי...

לראות את הנולד של רחל ברונכר

בכללי ספר מהמם הכנה ללידה פיזית ורוחנית

והיא משלבת שם כל מיני סיפורי לידה שליוותה (היא דולה נדמה לי)

הוא זוחל ומתגלגל בכל הבית..

תודה

הוא מן הסתם נרדם שוב אחרי ההנקה בלילה, לא?

בתחילת הלילה תשכיבי אותו במיטה בחדר הילדים.

הקטנה בת ארבעה וחצי חודשים וכבר שוקלת להעביר אותה

כרגע בתכלס עברנו כולנו לממד שהוא החדר של הגדולה אבל שוקלת לחזור לחדר שלנו ולהשאיר את הבנות בממד

לק"י

כך שגודל העריסה פחות רלוונטי....

למרות שהקטן בן שנה וחודש, והוא ב"ה בחור גדול, ולפעמים ישן בעריסה. הבעיה יותר כשהוא מתהפך ונתקע בדפנות.

לא בכיוון להוציא אותה

ישנה בעריסה, אין מקום ליותר מזה

רואה שהיא מסתדרת שם טוב

מתהפכת 

זזה

ישנה לרוחב כולה מכוצ'צ'ת

אני גם פוחדת מאוד וההתראות בצפון הכניסו אותי לפאניקה. אני חושבת שכשאנחנו מגיעות לקצה, קל לנו יותר להבין שזהו נשאר רק הקב"ה, קטן עליו לשמור עלינו! קטן עליו לתת לנו ניצחון מוחץ! אם ה' רוצה שיערה מראשנו לא תיפול, והוא רוצה בטובתנו, אנחנו הכי חשובים לו, בשבילנו הוא מקיים את העולם הזה!

כשאני מגיעה לקצה ומזכירה לעצמי את זה, זה מרגיע לי את החרדה. לצערי אני לא מספיק חזקה שזה ישמור עלי רגועה כל הזמן. אבל תגיד גם לעצמך לאט לאט.

השם שומר עלי ועל התינוק שלי, קטן עליו לתת לי לעבור את הלידה הזאת בשלום, קטן עליו לשמור על המשפחה שלי בטוחה. אני חשובה לו.

ממש מובן למה את מוצפת לגמרי.

בעז"ה יהיה טוב. את תלדי בשלום ובבריאות. שאר הילדים יהיו בסדר. יחכו לך ברוגע ובשמחה וינסו לנחש למי התינוק/ת החדש/ה דומה

מה יהיה לך הכי טוב? שבעלך יבוא איתך ללידה, או יישאר עם הילדים?

ראית שארגון הדולות מציע מתנדבות שיכולות לבוא איתך ללידה אם צריך? אולי זה יהיה הכי קל?

אם לא, אולי תדברי מראש עם מי שאמור לשמור על הילדים, ותבקשי ממש שיקפידו לגונן על הילדים מחדשות? תסבירי שאת צריכה לדעת את זה כדי שתוכלי ללכת ללדת בצורה רגועה.

וכאן ועכשיו - אכלת מספיק טוב היום? שתית היום מספיק? אולי מקלחת תרגיע אותך?

הכל מסביבנו ככ מציף

בעיקר רגע לפני לידה,

אבלללל לא נותר לנו אלא להשים בקדוש ברוך הוא את מבטחנו!!!!

בעלי אמר לי היום אסור לדאוג!!!!!!!!

מה שבשליטנו - עושים, דואגים למה ש*כאן ועכשיו*,

ולא דואגים ומעסיקים את עצמנו בדברים שלא בשליטתנו!

נשמע שבעלך מאוד אחראי ובעיניינים- מצויין, תשחררי הוא יסתדר!!!

שימי לך מוזיקה כיפית ותסדרי תיק ללידה,

תקני משהו טעים לילדים ושימי להם על זה פתק 'בנימין (לדוג') אהוב בהמון אהבה מאמא' וזהו..

וטוב שאת בוכה ופורקת, ובע"ה זה יתן לך כוח להוריד קצת מעצמך את כל מה שהצטבר ולהמשיך הלאה עם פנים קדימה. זה ממש בריא והגיוני!!!!

עוד משהו שמחזיק אותי (גם בעלי אמר לי)- שהעם היהודי עבר דברים נוראיים אבל אף פעם לא ויתר על האמונה שלו שה' יקום את דם עבדיו ושה' דואג להכל והכל ממנו והכל בסוף טוב מוחלט.. וזה מה שהחזיק אותנו לאורך כל הדורות. נצח ישראל לא ישקר..

יקרה, אני באמת ככ מבינה אותך ... מקווה שהדברים שלי יכולים להתיישב על הלב ולא מנותקים או משהו...

חיבוק ענקי ענקי!!!!!!!!!

לברור שבלי קשר זה מציף לידה מהרגע להרגע- אבל עכשיו זו המשימה שלך, זה התפקיד שלך שהקב'ה הכי רוצה שתעשי- להתמקד בלידה, להכין את עצמך ולבוא כמה שיותר בטוב ובשלווה, כמה שאפשר...❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️

דווקא בעת כזו לידה זה דבר ככ מרגש ונותן כוחות לכולם מסביב!! נותן תקווה אופטימיות ושמחה וכוח... בע"ה תעברי את הלידה בטוב ובשמחה ובבריאות מליאה!!!

וגם לילדים שחלק בע"ה זה יתן להם הרבה כוח ויצבע מבחינתם את התקופה בצורה מאוד שמחה וממלאת...

שולחת המון כוח חיבוקים וחיזוקים!!!!!❤️❤️❤️❤️❤️❤️88

את צריכה להתרכז בך כרגע, לא לשמוע חדשות בכלל!

זה לא רלוונטי בשבילך כרגע ולא תורם לשלווה שלך ומוסיף לך פחדים שמתעצמים בגלל ההורמונים.

התפקיד שלך זה להיות אמא ולהתכונן ללידה.

אז אם את יחסית רגועה מצד הילדים, שיש להם פתרון טוב לתקופה הקרובה, תארגני להם בגדים ומה שהם צריכים.

תארגני לעצמך תיק ללידה, עם כל מה שיעשה לך טוב.

תלכי מחר בבוקר לבדיקות, כי זה חשוב ואם זה יוביל להשראת לידה אז זה מה שצריך להיות.

להרגיש שאת בידיים של הקב"ה ולתת לו להוביל אותך בדרך הכי ברורה, טובה ובטוחה.

שיהיה בשעה טובה בקלות ובבריאות!! 

וצירים לא סדירים וחוסר שינה זה משהו שקורה להרבה נשים בחודש תשיעי.. אל תילחצי מזה מדי..

ואתם מדהימים איך שאתם בתוך הכל מפוקסים כל הילדים ומתנדבים והכל.. אני מרגיש ה שאני בינתיים רק בהישרדות בסיסית לגמרי... אשריכם ישראל!!!!  

בע"ה שתהיה לידה קלה בעיתה ובזמנה!! ואם יש איכשהוא לעזור בעוד משהו מוזמנת לכתוב בפרטי💖💖

להיות לפני לידה בימים כאלה

אבל בעזרת השם הילד/ה האלו יביאו לכם ולכל עמ''י אור כל כך כל כך גדול!

הזמן שקרוב לפני הלידה הטור הכי קשה לדעתי, כי יש מחשבות עייפות וחולשה, ועוד בימים כאלה זה מתעצם אלפי מונים. ברור שאת מרגישה שאת לא מחזיקה. אבל הילד החדש יביא איתו הרבה ברכה בעזרת השם

ושבזרת השם תרגישו את זה בכל המובנים!

המצב עכשיו כל כך מורכב מכל הבחינות. ולהיות בתוך זה גם עם החוסר וודאות של לקראת לידה, זה באמת קשה מאוד מאוד.

את מדהימה שאת מנסה בתוך כל זה גם לשדר חוסן לילדים, לעשות עם הילדים דברים טובים, לשחרר את בעלך להתנדבויות! זו באמת גבורה אמיתית!

בעז"ה תקיפי את עצמך במחשבות טובות, והלוואי שהכל ילך בקלות, בתנאים הכי טובים שאפשר, גם לך וגם לילדים. מתפללת עלייך...❤️

נשמע שתיפקדת מדהים עד עכשיו, אולי עכשיו זה הזמן להרפות?

את נשמעת אמא כל כך מסורה ומהממת, בטוחה שנתת לילדים שלך המון חוסן להתמודד. עכשיו יש לך את הנסיון שלך שהקב"ה שלח לך ולהם יש את הנסיון שלהם שהקב"ה שלח להם עם הכוחות שהם צריכים והכלים להתמודד איתו. הילדים שלך יצמחו מזה בעזרת ה'.

ואת תתמקדי בעצמך. מה שצריך, אם זה נשימות והרפיה, לארוז ולסוע למיון, לא יודעת מה בדיוק התפקיד שלך כרגע אבל הוא מתרכז בלידה הקרובה.

שולחת לך חיבוק

אני מבינה שכדי ללדת צריך להיות בפניות רגשית, כמה שניתן. ושלידה זאת גם שליחות והוספת אור לעם שלנו. אבל אני בהצפה מטורפת. וגם לא מסתדר לי שלא ניתן כתף יותר. יש הרי נשים שנאלצו ללדת לבד כי בעליהן הוקפצו למילואים. אני מרגישה ממש אבודה. וזה בלי לדבר על הפחד מהמלחמה בכלל ומיום הזעם בפרט ובלי לדבר על הפחד מהלידה עצמה (במיון היום היו נשים בלידה פעילה שממש סבלו, וזה היה סיוט בשבילי להיות שם. אני כל-כך מפחדת מהלידה בלי קשר להכל).

פשוט תודה שאתן כאן. אני ממש זקוקה לזה. וסליחה שלא עונה אחת אחת, זה פשוט גדול עליי כרגע.

ועכשיו זה קודם להכל...

אם בעלך היה מגוייס זה היה שונה אבל כרגע הוא בבית וכנראה זה משמיים כדי שיהיה איתך, קלי את כל העזרה שיש, תנוחי תתנתקי תרגישי הכל יהיה בסדר עכשיו כולם דרוכים להתחממות ומגוייסים להתנדבות והכל יהיה בסדר מסביב. רק תתרכזו בעצמכם. רק בזה.

איך קראתי יפה במשהו ש @נגמרו לי השמות או @בארץ אהבתי שלחו, זה זמן של טראומה אז בלי השוואות, ולי זה ממש שעזר כי גם בעלי בבית וכל הזמן הצקתי לעצמי איך עדיין קשה לי לתפקד במצב הזה למרות שהוא בבית וכו'...

עזבי את הכל, תנוחי ותשקעח במחשבות לש איך יהיה לך טוב להתכונן ללידה...

לגבי הלחץ שלהיות במיון.. זה באמת לא עושה טוב... ממליצה לך להכין פלייליסט ואיך שמגיעים לבית חולים לים אוניות ולהתנתק, לא מנשה מה הסיטואציה שהגעתם...

ובהקשר הזה יש פרק מהמם שממש סידר לי הרבה דברים בראש שלי לקראת הלידה האחרונה ממליצה ממש לשמוע-

פרק 25 הכנה ללידה בשיטת היפנוברתינג - מעין רוגק ווסטלר מארחת את תימור נמדר

ויש לי שתי הרפיות מקסימות ששלחו לי , שהולקטו לימים האלה שלפני הלידה...

אם את רוצה אשלח לך באישי, את יכולה לפנות אלי ..

ועוד משהו אחרון- אם נתנו לך שבוע ללדת טבעי כנראה שזה לא קריטי ויכול להיות שיתנו לך גם יותר משבוע.. בע"ה העיקר בבריאות ובקלות!!

ואל תילחצי מהצירים לא סדירים.. היה לי כל התשיעי.. וילדתי אחרי הזמן.. רק מאוד חשוב להתפנות נפשית וגופנית ,לנוח ולישון לישון לישון...

ולגבי הדיקור- האמת אני חושבת שהייתי הולכת.. עם נגיד מונית של יהודים מהכניסה לבית ועד לשם..

בהצלחה גדולה!!

יש לך את המידע, נתנו לך עוד כמה ימים, 

עשית את הבדיקות ושמעת מה רופאים חושבים.

את *יודעת* שאת צריכה פניות נפשית כדי ללדת.

לידה זה תמיד לשחרר מהשכל, להתחבר לגוף ולאינטואיציה.

בימים האלו עוד יותר קשה לשחרר את המחשבות אז התסכול שלך ממש מובן.

לדעתי תחפשו רב או צדיק באזור שלכם, ותגיעו אליו עוד לפני שבת לקבל ברכה.

ואז תנסי ממש לשחרר, תאמרי לעצמך שאת את ההשתדלות עשית

ועכשיו יש לך ברכה שבעז"ה הכל ילך בקלות. בבריאות. מתוך חיבור רגשי והתרגשות טובה.

אני אדם שחושב הרבה, ונוטה לאסוף ידע 

אבל כשאני מרגישה שהכל "יותר מדי" מדליקה נרות לצדיקים וממש מבקשת מה' להכנס,

מן אמונה תמימה כזו, מן "הכל לטובה" במקום כל המחשבות.

שיעבור בקלות ובבריאות!

ובשורות טובות לכל עם ישראל

שמעתי שבאיזור שלכם יש משפחה שהאמא אמורה ללדת ממש בקרוב בעז"ה. יש להם כמה ילדים, הגדול בן 11, והם בבית בלי ממ"ד ואין מקלט קרוב.

אני ממש מבקשת שבעלך יתנדב איתם בימים הקרובים, כי הצורך שלהם באמת גדול.

(אני מדברת על המשפחה שלכם כמובן)

הרצון להתנדב בחוץ ולתרום לאחרים הוא מקסים, אבל לא נכון כרגע. את צריכה אותו. הילדים שלכם צריכים אותו. יש ב"ה הרבה אחרים שיכולים לעזור בדברים אחרים, ויהיו עוד הזדמנויות שגם הוא יוכל לעזור בחוץ. עכשיו המטרה של שניכם היא המשפחה שלכם.

בשורות טובות יקרה, ושתלדי בקלות ובידיים מלאות ❤️

וממש אשמח לכל תפילה, אם למשהי יש עוד מקום קטן בלב להתפלל עליי, למרות כל מה שקורה.

תסגרי את החדשות.

פעם ביום תתעדכני זה מעל ומעבר. ומאתר אחד.

גם אני הקבוצה של המשפחה עלו לי על העצבים.

יש לי בן משפחה שלא משנה מה רק ביבי רק ביבי

ודיבר ממש מגעיל על השמאל בדיוק בתקופה הזאת שאני חושבת שאחדות הכי הכי הכי חשובה.

וכשמישהו מעם ישראל סובל כולנו סובלים איתו.

חטפתי קריזה ויצאתי.

לא קרה כלום!

שאלו אותי מה ולמה, אמרתי שלא היה לי נח בקבוצה בלי לפרט וזהו.

זה תקופה שגם ככה צריך הרבה כוחות, חבל לבזבז את הכוחות שלנו על שטויות.

קחי בחשבון שהיום כשיוצאים מקבוצה בוואטספ רק המנהלים בקבוצה רואים את זה.

שאר המשתתפים יקח זמן עד שישימו לב.

כולל קבוצת הורים של המורה של הבת שלי.

כל מה שקצת ערער לי את היציבות, שלום. אנחנו במלחמה לא בחופש גדול.

זה הדבר הכי חשוב כרגע לא מי יעלב.

אפשר לחזור אחרי שייגמר ויהיה יותר חוסן והכלה נפשית.

זה לא נגד אף אחד זה לשמור על עצמנו אז אין מה להיעלב.

קודם כל שמחה לשמוע שאני לא היחידה שחווה את זה.חשבתי שכבר השתגעתי שנהייתי ככ רגישה לכל דבר סביבי.

אני חושבת שאני באמת אשים בארכיון רק הבעיה שאז "אפספס" עוד הודעות שלא קשורות ויכולות להיות חשובות.

אבל שכנעתן אותי שזה יותר חשוב מלהיות בסדר עם כל העולם.

תודה עליכן! בשורות טובות בקרוב אמן!

התשקורת מנצלת את המצב לפוליטיקה

רק מחפשים להגיד כמה הכל רע במדינה ממשלה צבא...

את יכולה להגיד שאת יוצאת מהקבוצה רק לתקופת המלחמה בשביל השקט הנפשי

אגב היום כשיוצאים כבר לא מופיע לכולם עזבה את הקבוצה 

צחקתי בקול, את יצירתית!

אבל אין מצב עם האנשים האלה...

ככ מחזק שיש אנשים כאלה מדהימים בעם שלנו!

ובכלל ככ מחזק כל מה שהוא אומר שם.

ולו יש זכות דיבור כי הוא עשה משהו (והרבה) בשונה מהבטטות בקבוצות וואצאפ🙈

ואין בראיון הרבה תיאורים גרפיים למי שמתלבטת אם לראות..

הקרב מול המחבלים והדמעות | הלוחם שחזר מהקרב בריאיון 

יצאתי מכמעט כל הקבוצות

לא חייבת להיות שם, לא רוצה, וזה לא עושה לי טוב

זה כזה מטומטם

גם בקורונה תמיד היה את מי שלא הפסיק להאשים לדכא לחפש קונספרציות

בחייאת רבאק זה ככ מיותר

‎OCD.app - Anxiety Mood & Sleep

אפל

https://play.google.com/store/apps/details?id=air.com.samuramu.gg.oc

אנדרואיד 

נרשמים לזה בגוגל. שווה או לא שווה זה משתנה מאחת לאחת... פעם הם היו יותר שווים, עכשיו זה יותר שוברים.

יש גם בסופר פארם וברמי לוי

בגדול נראה לי שבכל החבילות יש בדכ איזשהו סוג של תמ"ל, בקבוק ומוצץ.

חוץ מזה הרוב זה דוגמיות ושוברים.

אם את מתכוונת להניק- אז זה קצת מייתר את התמל והבקבוק.

אם את לא מתכוונת להניק אז זה די שווה לקבל תמל ובקבוק בכלום כסף.

אני בלידה השניה לא לקחתי כי ראיתי שזה לא היה לי משתלם ככ. 

עכשיו מתכננת לתת קצת בקבוק, וכל הדוגמיות היו נחמדות ושימושיות מאד...

יודעת שיש ערכות עם מעבר לדוגמיות...

ויש ריגוש בדברים הקטנים האלה

סופר פארם

שילב

צעדים ראשונים

בקבוק ומוצץ

מתייחסת יוצר לזה שאין לך חיבור אליה. בעיני זה יותר מפריע מאשר זה שלא נותנת להיכנס. יש גנים כאלו שלא רוצים שההורים יכנסו בשביל שאר הילדים וזה לא בהכרח אומר משהו רע.. אבל אם התחושת בטן שלך לא טובה לא הייתי שמה במקום כזה לאוו דוקא כי היא איזה גננת מתעללת כי זה לא מתאים כנראה לילד שלך.

אחד הילדים שלי היה בטיפול אצל מישהיא שקיבלתי המון המלצות עליה והיצה גם נחמדה אבל חא היה לי חיבור איתה אז הפסקנו והלכנו למישהיא אחרת. בעיני חיבור זה חשוב מאוד..

מינימלי לראות איפה הבן נמצא. הן מבחינה בטיחותית והן בכלל..

לא הייתי משאירה שם ילד.

השיתוף הוא גם כן קריטי. מטפלת היא דמות משמעותית בחיי הילד בשנים האלה. בלי שיתוף ושיח מותאם ציפיות שיהיו מוסכמות עלייך - אז ביי.

אבל זו אני 

אם זה הבית הפרטי שלה

שעת בוקר לחוצה

יכולה להבין שלא מתאים לה שכל אמא תכנס

יכול להיות שלא מתאים לה 'לארח' כשצריכה להשגיח על כמה פעוטות

יש ילדים שצורחים כשנכנס מישהו זר.

יותר הייתי חוששת כי את לא מתחברת אליה.

ומנסיון שלי אם לא מתחברים למטפלת לילד לא יהיה טוב שם... ךצערי.

כבר יצא לי להעביר ילד בגלל זה

ממטפלת ששמעתי עליה המלצות חמות! אבל לא הסתדרתי איתה

וממש הוקל לי.

שתמצא עבודה אחרת

ברצינות

זה המינימום לדעת איפה הילד נמצא שעות רבות כל יום

אלא שלא מתאים לה שבאופן שוטף ייכנסו לה לבית.

הבת שלי התחילה גנון (פרטי בבית) והגננת אמרה לי בואי כנסי תראי את החדר שלנו פה המרפסת.. ממש סיור מודרך

לא חושבת שהיא מתכוונת שאכנס כל יום, אבל כן שאדע איפה הבת שלי נמצאת.

בתור בת של מטפלת שהתחילה כל יום בשבע לעבוד לא תמיד היינו לבושים או לבושות. כן בתחילת שנה היה לאמא שלי חשוב שנאפשר כניסה לאמהות לילדים שהיו צריכים ליווי כמה ימים, ןגם קרה שאמרה לאמא חכי רגע וסגרה את דלת המטבח כדי לאפשר פרטיות למי ששם

אבל זה שהיא מטפלת בתינוקות לא אומר שהבית שלה צריך לאפשר כניסה תמידית להורים.

יותר מזה שנה שעברה הבת שלי אצל מטפלת פרטית ומנת החלב לא ספקה אותה, צלצלה אלי והצעתי לבוא להניק אותה (הייתי בבית) אמרה לי בשמחה אבל שזה יהיה חד פעמי, לא מתאים לי שזה יקרה בקבעיות ומאד הבנתי!

לא הגיוני שאני לא אוכל באופן שוטף להיכנס לאיפה שמטפלים בילד שלי.

פשוט לא הגיוני לי

זה אחד הקשיים בלהיות מטפלת, יש ערבוב בין הבית לעבודה. אבל צריך לקחת את זה בחשבון כשמתחילים לעשות דבר כזה.

מאוד מובן לסגור חלקים של שאר הבית שבני הבית משתמשים בהם אבל החלק שהילדים נמצאים צריך להיות זמין להורים

לא להיות שם כל היום אבל כן להיכנס להביא ולקחת

זה ממש בעייתי בעיניי

יותר מהכל

ואם את גם לא מתחברת אליה

עוד יותר

זה ממש לא פשוט למצוא מקום טוב, ממש מזדהה עם ההתלבטויות

וברצינות

תלוי בשביל למה להשתמש

לדעתי, האישית בלבד, זה לא מומלץ אם אין סיבה.

זה מכניס ללחץ, למתח של 'חייב היום כי'..

מתי כן?

כשהתקצרו לי ווסתות משמעותית וחששתי שאני מפספסת

כשהחיים נהיו עמוסים מצד אחד והווסתות היו ארוכות + ממש כבר רציתי... וחששתי שאנחנו באמת מדלגים בחינניות על חמישה ימים שמשמעותיים

בעקרון זרע מחזיק מעמד 3-4-5 ימים בכיף

ולכן קיום יחסים פעמיים בשבוע (אחת לשלושה ימים) אם הביוץ אחרי המקווה אומר שלא מפספסים, במיוחד במחזור 'רגיל' שבדרך כלל הביוץ בכמה ימים אחרי הטבילה שלרב- יותר נמצאים יחד.

כמה זמן מנסים

הדברים הקטנים האלה משמחים אותי.

לא הבנתי מה זה מחלצת... 

לא הכנתי עדיין, אשב על זה. תודה שאת מקדמת אותי!

ואיך הדפסת? על חולצה בבית דפוס כאילו?

וזה מתוק ממש!

כן, יש מקומות שמדפיסים על בגדים וכל מיני מוצרים. יש אצלי ביישוב מישהי שעושה את זה. 

תשלחי לי הודעה בשיחה אישית בבקשה. 

משום מה לא הצלחתי 

שולחת בפרטי קובץ איכותי.

צודקת! מי שתרצה אשלח לה קובץ מתוקן. 

ועל מטופלות פוריות שלא יודעות מה יקרה עם הסבב

ועל הריוניות שנשארו בבית ותוהות לעצמן אם הבעל יחזור ללידה (וגם על שלבים מוקדמים יותר של ההריון)

וגם על כאלה שהבעל בבית אבל הם עדיין צריכות להעסיק את הילדים כל היום..

וכו' וכו'

נתקעתי כי אני רוצה להפסיק אבל לא רוצה להיות אסורה, אז 'נתקעתי' איתו, אנסה לערוך חח

סליחה על הבלבול (:

לא קריטי חודש לפה חודש לשם בציפייה להריון.

יותר קריטי בעיני שלא להיות אסורים במלחמה..

בעזרת ה ההיריון יעשה שלא תהיו אסורים 🙂

בהצלחה

יכול לקחת זמן לדימום להגיע.

ויכול להיות גם מצב שתיכנסי להריון בלי דימום

מבינה את החוסר רצון להיות אסורים במלחמה אבל אני *באופן אישי* לא הייתי לוקחת את זה כשיקול. אני אוהבת מאד כשאנחנו מותרים אבל חושבת שגם התקופות של הריחוק הם חלק מהחיים לא משנה מתי הן יוצאות. עוברים את זה

(ממני שנאסרנו בשמחת תורה ועוד לא קיבלתי חיבוק מנחם ומעודד על המצב.)

ובאמת אנחנו לא יודעים כמה זמן זה עוד ייקח. תעשי שיקול מה יותר חשוב לך להשאר מותרים ולחכות עם הרצון לזמן לא ידוע (שזה לגמרי לגיטימי) או להחליט שאת לוקחת בחשבון שתאסרו אבל הרצון לילד חשוב לך עכשיו יותר

בעיני זה שיקול משמעותי.

אם הוא לא נמצא בבית ויכול לקבל 'פתאום' אפטר עדיף להיות מותרים אם זה אפשרי...

אם הוא בבית זה עניין אחר.

זו פשוט נקודה למחשבה בעיני.. אם הוא לא מגיע הביתה כרגע הייתי ממשיכה לפחות עד שיגיע שלא יהיה מצב שהוא מגיע אחרי שבועיים ואתם אסורים, אם יש אפשרות שלא.....