הבייבי שלי בת שנה ו8
לא מנעתי בכלל מאז שנולדה.
הנקתי עד שנה וחודשיים.
רוצה עוד הריון ולא מבינה למה זה מתעכב...
לפי הסימנים הולכת לקבל ווסת ביומיים הקרובים.
אוף
הכל תקין?
מקבלת כבר 10 חודשים רצופים.
בדכ מסודר למעט פעם אחת בלבד אחרי 20 יום שהייתי חולה..
בדכ כל פעם שניסיתי ב"ה 2 או 3 מחזורים
עד שנה זה תקין.
ואל תשכחי שאחרי הנקה ייתכן שיבוש הורמונלי. המחזורים שלך לא ככ סדירים
חשבת להתחיל לעקוב אחרי ביוץ?
של תשובה כנה לבייוץ
אף פעם לא יוצא חיובי
מתקרבת ל35...
שזה בסה'כ ללכת לרופא נשים
לבקש הפניה לפרופיל הורמונלי ולעשות בתחילת הוסת בדיקת דם
ואם את רוצה לוודא ביוץ- אז גם מעקב זקיקים-או''ס כל כמה ימים לפני הביוץ עד שמזהים ביוץ
ממליצה לבדוק במקביל בסטיק ביתי וככה להבין איך זה עובד אצלך במקלות
לא צריך כל חודש
רק פעם אחת אפילו בתור התחלה כדי לבדוק מצב הורמונלי ושהביוץ תקין ובזמן
תתחילי מזה .. זה ממש פשוט
ויתן לך מדד ראשוני
למעשה בגלל שהנקת אז יתכן וההנקה מנעה..וגם אחרי לוקח לפעמים זמן להורמונים להתאזן
ומנסיון של גיל- גם הגיל משפיע על מהירות הקליטה
אבל זה לגמרי יכל לקרות בקרוב בעז''ה
וגם אם לא יקרה בחודשים הקרובים- אז תמשיכי ברור רפואי רק לוודא שהכל תקין. אבל באמת מקווה ומאמינה שכבר לא תצטרכי
אנחנו שוקלים לקנות, ונשמח להמלצות ועצות...
הצורך העיקרי הוא בשביל השטיחים, שכרגע אנחנו שואבים בערך פעם בשבוע. צריכים שואב שישאב טוב את כל השערות והלכלוך שמצטבר עליהם. כמובן לא יזיק שגם יחסוך לנו טאטוא של הרצפה, אבל לא בשביל זה נקנה רובוט...
לא מחפשים יקר מידי, אבל שכן יהיה איכותי שיחזיק לתקופה ארוכה.
נשמח להמלצות, או לקישורים לשרשורים קודמים עם המלצות (החיפוש באתר לא עובד, וגם דרך גוגל לא מצאתי יותר מידי, למרות שאני זוכרת שכבר שאלו על זה פה כמה פעמים...)
רוב השואבים הרובוטיים לא מתמודדים טוב עם שטיחים עבים ורכים
אם זה שטיחים קשיחים ודקים כמו שטיח פרסי כזה או שטיח קש אז זה מצוין
ממליצה על רובורוק, לא צריך את ההכי מתקדם גם היותר ישנים ממש טובים (נגיד s6)
קחי בחשבון ששום שואב רובוטי לא מגיע לרמה של שואב רציני. אמנם זה שאיבה יומיומית אז פחות מצטבר אבק אבל זה שואב חלש יחסית לשואבים חוטיים
יותר בסגנון שטיחים פרסיים.
תודה על ההמלצות...
עשינו היום בדיקה לבן שלי בן שנתיים ויצא שאוזן שמאל עם חסימה קלה,יש ירידה מזערית עד קלה בשמיעה.
אמרו לנו שייתכן שזה נוזלים ולהגיע לרופא א.א.ג
רופא א.א.ג הפנה אותי לבדיקת שמיעה כי לא ראה שום דבר מיוחד. מה יועיל אם אחזור אליו שוב? ואיך הוא לא ראה כלום ועכשיו אומרים לנו שכנראה כן יש לו נוזלים וירידה קלה בשמיעה?
מישהי עברה תהליך דומה? מה עושים בדרך כלל במצב כזה?
האמת אנחנו ביקשנו מרופא משפחה הפניה לבדיקת שמיעה עוד לפני רופא אא"ג
בכל מקרה היינו אצל רופא אא"ג והוא לא התרגש אמר שהירידה היא מזערית והגיונית בהתחשב בדלקות אוזניים שהיו לילד.
אמר לעשות בדיקת שמיעה עוד כמה חודשים והאמת שלא עשיתי. לפי איך שאני רואה הוא שומע מעולה פלוס פלוס. שומע רעשים עוד לפני שאני שומעת.
כתוב שהמקור של החסימה הוא כנראה בהולכה.
הן אמרו שלרוב מדובר בנוזלים. מה עוד יכולות
להיות הסיבות?
סבל מאוד מאוד בחורף שעבר.
אחרי איזה 7 דלקות הלכתי לרופא משפחה ואמרתי שמטריד אותי ובעיקר פוחדת מהשפעה על השמיעה.
אז אמר שקודם כל נעשה בדיקת שמיעה לבדוק אם אכן השמיעה נפגעה
ושלח לרופא אא"ג לבדוק אם יש חסימה באוזניים ובגלל זה נוצרו כ"כ הרבה דלקות.
בינתיים נהיה קיץ והדלקות נעלמו, השמיעה מעולה ב"ה,
ורק מקווים שנשרוד את החורף הקרוב בבריאות בעז"ה
ובעיקרון עם התוצאות את אמורה לחזור לרופא אאג, כי אחרי בדיקת שמיעה אז הוא יכול להתייחס אחרת.. וגם, הוא ישאל אותכם איך הדיבור שלו זה גם משנה..
ולגהי מילים- אני לא מספיק מקצועית...
כשאנחנו שומעים, הצלילים עוברים דרך המערכת ה'הולכתית' שכוללת את האפרכסת ותעלת השמע, והאוזן התיכונה (החלל שמאחורי עור התוף), ואז הצלילים מגיעים אל האוזן הפנימית ומועברים דרך עצב השמיעה למוח.
כשיש לקות בשמיעה, מנסים להבין קודם כל מה המקור של הלקות, כדי לדעת אם ואיך אפשר לטפל.
הדרך לבדוק את מקור הלקות היא לבדוק בבדיקת שמיעה את האוזן הפנימית ישירות, על ידי אוזניה ששמים מאחורי האוזן והיא מעבירה את הצלילים דרך העצם בלי המעבר דרך המערכת ה'הולכתית'.
כמובן הבדיקה הזו היא בנוסף לבדיקה עם אוזניות רגילות, ואז רואים אם יש פער בין שתי הבדיקות (וזה אומר שמקור הלקות הוא הולכתי), או שבשתי הבדיקות רואים לקות (ואז זה אומר שהמקור הוא פנימי - באוזן הפנימית או בעצב).
דרך נוספת לדעת מה קורה עם המערכת ה'הולכתית' היא בדיקת 'טימפנומטריה' שלפעמים גם עושים אחרי הבדיקת שמיעה (תלוי אם יש הפניה והתחייבות, תמיד עדיף לעשות, אבל לא תמיד הרופא נותן הפניה גם לבדיקה הזו).
אני לא אפרט מה בודקים בבדיקה הזו כי זה קצת מסובך, אבל בגדול זה נותן מידע מסויים על המצב באוזן התיכונה, אבל הסתכלות של הרופא יכולה להשלים את המידע.
אני לא יודעת מה בדקו אצלך, בגיל שנתיים עדיין לא ניתן לעשות בדיקה מלאה, ועושים לפי היכולת של הילד.
בכל מקרה, את אומרת שכן הצליחו להגיע לזה שהמקור של הלקות הוא בהולכה, וזה סה"כ טוב כי זה אומר שזה משהו שיכול להשתנות, ולא לקות באוזן הפנימית שהיא לקות שמיעה קבועה.
אבל לקות בהולכה יכולה לנבוע ממגוון סיבות, שיש להן דרכי טיפול שונות.
בגיל הזה אכן רוב הסיכויים שהסיבה היא נוזלים באוזן התיכונה, זה הכי שכיח (וכמו שכבר כתבו, זה מצב שמשתנה ולכן זה שלא היו בבדיקה הקודמת לא אומר שלא יהיו הפעם).
אבל הקלינאית שעושה את הבדיקה לא יכולה לקבוע מה הסיבה. היא יודעת מה מצב השמיעה, ויכולה להעלות השערות לפי המידע שיש לה. אבל הבדיקה של הרופא משלימה את התמונה, והוא גם זה שאחראי על מתן טיפול.
בגיל כזה, השמיעה קריטית לרכישת שפה, ויש ילדים שרכישת השפה שלהם מתעכבת בעקבות ירידה השמיעה בגלל נוזלים באוזניים. אז גם אם זה מצב זמני, זה עדיין חשוב לטפל ולעקוב.
פנינו לרופא כי ראינו שלא תמיד הוא מגיב לנו.למשל בעלי היה דופק בדלת וקורא שלום, כולם היו מסתובבים והוא לא תמיד..
אם רופא הא.א.ג לא ראה נוזלים בזמנו, זה אומר שכנראה הסיבה להתנהגות הזו היא אחרת?
אם עבר זמן אז לא בטוח שמה שהרופא ראה או לא ראה רלוונטי.
בנוסף עשו לו בדיקת טימפנומטריה?
חודש וחצי, אז יכול להיות שאז לא היו נוזלים ועכשיו יש.
בכל מקרה ירידה מזערית עד קלה באוזן אחת היא לא מאוד משמעותית לתפקוד.
אני לא מכירה אותו אז נזהרת מקביעות.
אבל לקות הולכתית (שאינה קבועה ב"ה) קלה באוזן אחת, כאשר השנייה תקינה, לא אמורה להשפיע.
עדיף לפעול לפי ההמלצות שאמרו לך
בהצלחה ובריאות
אנונימית בהו"ללא סתם הוא שלח לבדיקה
אם לא היתה ירידה בשמיעה והרופא לא ראה משהו בעייתי אז סבבה.
אבל כן יש ירידה בשמיעה אז צריך לחזור לרוםא שיבדוק מה הסיבה. אולי יש עוד בדיקות שיתן לעשות..
יש רופאים מעולים שיודעים לתפוס את הבעיות בזמן ולהיות עם יד על הדופק לגבי המשך הטיפול. צריך לברר על רופאים כאלה וללכת אליהם.
לנו יש נסיון ממש טוב ומוצלח עם רופא מומחה במרפאה הציבורית.
כמה אתן מרגשות אותי כל פעם מחדש
ב"ה ותודה לה' הטוב, יש שיפור ענקי ענקי!!
אנחנו ממשיכים בתפילות עד להחלמה מלאה בע"ה
תודה גדולה לכל המתפללות האהובות, כל כך מעריכה אתכן ומוקירה את הרצון הטוב שלכן לעזור לחברה ולראות בטובתה
מאחלת לכולכן גמר חתימה טובה ושתראו בחוש את טוב ה' עליכן!!
באהבה ענקית ❤❤
שתזכו לרפואה שלמה שלמה!!!!
אני ברוך ה מרגישה קצת יותר טוב
חזרנו הביתה ומקווה שלאט לאט אני אתחיל לחזור לעצמי
בלי נדר אמשיך להתפלל. תרגישי טוב יקרה!!
אני יודעת שהיו פה הרבה שרשורים בנושא, אבל רק פה מבינות *באמת*...
בע"ה חוזרת לעבודה מיד אחרי סוכות. הקטנה בת חמישה חודשים. שמתי אותה כבר כמה ימים אצל המטפלת בשביל ההסתגלות, ופשוט.. קשה, לה אבל בעיקר לי. מרגישה שחלק מהלב שלי נשאר שם, פיזית. אני כל כך קשורה לילדה הזאת, כל כך כיף לי להיות איתה. היא התעוררה לפני איזה שעתיים ולא החזרתי אותה לישון רק כדי להיות איתה קצת אחרי שכל הבוקר היתה אצל המטפלת.
בא לי להשאר עוד בבית, לא לדפוק חשבון לאף אחד ולהחליט שנסתדר. אבל צריכים כסף. ומחכים לי בעבודות.
בא לי שנרוויח מספיק כדי שאוכל לקחת חלד של שנה. אבל במקצועות שלי ושל בעלי זה נראה לא ריאלי, אם כי הכל אפשרי.
ואולי בכלל נעבור לחינוך ביתי? חחח אני לא רציונלית כרגע אבל כל כל מתחשק לי... עם כך הקושי של תחילת שנה אצל כולם...
תודה לכן על המקום לפרוק😔
(חייבת להוסיף רק- צרות של עשירים... תודה לה' על כל החסדים והנפלאות שהוא עושה איתנו).
אני עוד לא ילדתי וכבר דואגת מזה.
בעזרת ה' שתהיה הסתגלות קלה!
הכל תלוי בסדרי עדיפויות
בהחלט,לא לכל אחד זה מתאים !!
אגב ההגדרה של חינוך ביתי זה מגיל שלוש חוק חינוך
אני לא הצלחתי להשאיר את הילדים שלי במעון בגיל כזה קטן זה נראה לי פשוט לא אנושי בעיניים שלי לא הצלחתי להתחבר ולחיות עם זה בשלום
כן
עשינו הרבה ויתורים
ויתרנו על מגורים במקום שאוהבים
ויתרנו על רכב (!!)מכרנו אותו .לא לכל אחד זה מתאים
אבל הרגשתי שהתקופה הזאת לא חוזרת ושלמרות כל הקושי הכלכלי הגוזלים שלי לידי בגיל הזה,הנקה זמינה,אמא זמינה...
זה קשה אבל לגמרי שווה היה לי
לא הייתי עומדת בזה
(אבל ברור שגם פחות חשוב לי להישאר בבית... אישית הרגשתי כבר צורך אישי לצאת, בשלב מסויים. אז קשה עם הילד אבל יותר קשה להישאר...)
מודה שהיה רגע שחשבנו על זה. שבעלי יקרע את עצמו ואני אשאר בבית. אבל זה אומר שאבא לא נוכח בכלל, וגם מתח כלכלי תמידי, ואני לא ידעתי מה עדיף🥴 כרגע החלטתי לחזור.
אבל בהחלט הכיוון שזה אפשרי, גם אם לא עכשיו אז אולי בסוף השנה (מתכננים גם לעבור דירה למקום שאולי יאפשר יותר, ואולי לנצל כבר את עזיבת העבודה לשם כך ובכלל לתכנן את החיים מחדש)- זה טיפה מעודד.
כל הכבוד על הוויתורים, בעיקר על הרכב- זה נראה לי שלא הייתי מצליחה...
ועבדתי בעבודה "פשוטה" ומאד גמישה כדי לשמור על הכנסה מינימלית מחד ולהיות הרבה בבית . וככה יכולנו להחזיק מטפלת לזמנים שעבדתי.
אבל זה היה ממש נס ומתנה מה' העבודה הזאת. נדיר למצוא.
יכול להיות שבהמשך אוכל לעבוד באופן פרטי ולהיות יותר גמישה מבחינת השעות. הכנסה יותר קטנה מן הסתם אבל אולי מספיקה. אבל בשביל זה אני צריכה עוד קצת נסיון, אז לפחות עוד שנה אחת של עבודה בתור שכירה..
ואם אדחה את ההתקדמות המקצועית, אני לא יודעת בכמה זמן זה ידחה כי אני לא יודעת מתי יגיעו הילדים הבאים בע"ה... לכמה שנים ויתרת על ההתקדמות המקצועית?
גם לי נשבר הלב בזמנו. אפילו שרציתי לחזור לעבוד
אנ חזרתי כשהקטנה היתה בת 5.5 חודשים
ההתחלה קשה וקשוחה מאד
גם נפשית
להשאיר אותה, את הלב שלך, ולא לדעת מה קורה איתה בכל רגע נתון
וגם טכנית
עומס
ועיפות
ואין זמן למטלות הבית
לי עזר שהוצאתי אותה בהעצמי מהטפלת כל יום
וראיתי שהיא רגועה ושמחה ובידיים טובות
מיום ליום נהייתי רגועה יותר
ולאט לאט העומס מתאזן ונכנסים לענינים בעבודה, מקווה שאת אוהבת את העבודה שלך ונהנית, ואז מתישהו חוזרים להנות מהשגרה של עבודה מספקת וגם בית
בהצלחה יקרה
זה שלב ממש קשוח
זה בדיוק זה.
ואני גם ככה מתקשה בד"כ בהתחלות חדשות, והיו לי לא מעט כאלה בשנים האחרונות...
אני בסדר עם העבודה שלי, השנה עשיתי שינויים מסוימים ואני מקווה שאהנה יותר. באמת המוח מתנוון קצת בחל"ד ויש משהו בזה שחוזרים לחשוב...
משתדלת לזכור שההתחלות הכי קשות וזה הולך ומשתפר. תודה רבה על ההבנה זה מקל...
זה אכן קשה נפשית מאד!
אבל אני משתדלת להיות שלימה עם המהלכים והחלטות שאני עושה.
החלטתי לחזור, יופי! לא להצטער, לא לחשוב שלילי.
ובצהריים לתת לו יותר. מארבע הוא עליי כמה שיותר.
תקופה כזו, קצת פחות לבית.
בהצלחה!!!
ניסיתי כבר:
לטיפה
אורדמן
מעיין שטוב
יש למישהי המלצה אחרת?
יש שם דברים מקסימים וצנועים
ליידיס בגדי נוחות - ladies אופנה צנועה בטעם טוב - לאישה שאוהבת יופי ונוחות
תסתכלי בsale אחרת יקר שם ממש
זה גנרי
אפשר למלא במה שעולה על דעתך
והוא עצמו בצק יחסית בריא- אין בו שמן
אז מה שבריא בשבילך..ירקות,(לשים לב להגיר מהם נוזלים לפני) בשר, דג, (הכל אותו כנל שלא ירטיבו את הבצק)
פטריות ובצל... ואפשר גם שוקולד ואז זה קינוח.
אם אופים זה לגמרי נחשב אצלי בריא ואין סיבה לא לאפות
פטריות.
הילדים שלי ממש אוהבים
ואגב- אני מכינה בצק פילו כל שנה רק בסוכות.
לא יודעת למה,ככה יוצא
לא הכי בריא אבל ממש טעים וקל!
מזה יכול להיות? משתגעת כבר, מהדאגה, מחוסר הוודאות. אוף.
במוקד עכשיו, לבדוק את זה שוב בפעם הרביעית אולי.
למישהי זה גם קרה? חשבתי שבשלב הזה כבר לא אמורים להיות דימומים.
לא ראו מה המקור לדימום בפעמים קודמות?
זה יכול להיות המטומה, שיליית פתח.
טוב שאת הולכת להיבדק.
תידרשי להיבדק במכון אולטרסאונד, יש להם מכשירים יותר טובים בד"כ מחדרי רופאים וגם הטכנאיות בד"כ יותר מומחיות לבדוק מאשר רופא נשים תורן.
אם אף אחד לא מוצא כלום כבר כמה פעמים אולי שווה לבדוק אם המקור לדימום הוא בכלל מחוץ לרחם.
אם שללו הכל, אז לא יודעת מה עוד להגיד לך..
אבל תמשיכי להיות במעקב ולנדנד עד שיתנו לך תשובות.
מה הכוונה מחוץ לרחם? פצע בנרתיק? אבל לא כואב לי כלום וגם לא היינו יחד שבועיים פלוס.
המטומה, היפרדות קרומים, שילית פתח או נמוכה מאוד, יש גם רגישות בצוואר הרחם לפעמים..
ולכן כשאת נבדקת צריך להתעקש שיחפשו טוב..שלא יפתרו אותך בלא יודעים
ולמה עד עכשיו לא נתנו תמיכה?
תתיעצי עם רופא מומחה שיכוון אותך
יהיה אפשר לראות מיקום מדוייק של השיליה
לגבי התמיכה, אין לי מושג. זה קשור? אפילו לא שלחה לבדיקת דם לראות מה רמת הפרוגסטרון...
בצוואר הרחם או בנרתיק. לא חייב שדימום ילווה בכאב ולא תמיד קשור ליחסים.
בהריון המצב ההורמונלי משתנה וזה יכול לגרום לאיזור להיות רגיש יותר.
אני רואה ששלחו אותך לפאפ
בד''כ כשעושים פאפ אז אפשר גם לבקש שיבדקו אם נראה שהדם מהנרתיק
אם זה היה דימום חד פעמי מילא
אבל את אומרת שזה נמשך ככה כבר הרבה זמן
לא להרפות שימשיכו לבדוק ולתת לך הנחיות
אז אם זה נפוץ ואין סיבה לדאגה אני מרשה לעצמי להגדיר אותו כתופעה תקינה
כתבתי ׳לרוב׳ ו׳בדרך כלל׳
אפשר לבחור מה רוצים לעשות, אבל כל התגובות שאומרות שצריך להיות סיבה ושיבדקו אותה יותר טוב, מטעות.
ממה שהבנתי, כשיש דימומים לא מוסברים, עושים פאפ.
וזה יכול לגרום לדימומים אצלי היה בחלק מההריונות ממש כל מאמץ קטן היה גורם לי לדמם זה היה סיוט כי זה היה עד הלידה ככה.
היו לי גם הריונות שהיתה לי המטומה לכן חשוב להיבדק ולאתר מה הסיבה לדימומים..
אני יודעת שזה מתיש כל פעם ללכת להיבדק אבל זה חשוב ואין הרבה ברירות בעיני
ברוב האולטרסאונדים אמרו שלא רואים סיבה לדימום, רק פעם אחת הרופא אמר שהוא רואה אולי משהו שיכול להיות המטומה אבל הוא לא בטוח.
מה שכן- היה ברור שהדימום מהרחם, לא יודעת לגבי דימום מצוואר הרחם.
גם לי זה קרה כמה פעמים אחרי קיום יחסים. עד שלא נמנענו מיחסים למשך בערך חודש אחרי שהדימום פסק זה לא עבר..
ואני גם ראיתי קשר למנוחה.. אם נחתי זה הפחית את הדימום משמעותית..
מדמם, ולא הרחם.
זה קצת אמור להרגיע אותי על ההריון, נכון? שהדימום לא קשור לרחם ולעובר?
ממש רוצה לנשום רגע לרווחה. בלחץ כל כך.
חחחחחח..
אני פשוט לא מאמינה
עוד לפני הסטיק החיובי הופיעה לה בטנונת קטנה
ועכשיו בשבוע 5 כבר לא כל כך קטנה
ואני כולה שבוע 5!
רק לפני שניה אני בעצמי גיליתי על ההריון ומבאס אותי שהבטן כבר מגלה לכולם
מקבלת מלא מבטים לבטן מחברות ומשפחה
זה הריון שני והבנתי שזה נורמלי שהבטן מתנפחת מהורמונים ושזה ניכר יותר בהריונות חוזרים
בהריון הקודם כל כך התאמצתי שיראו חחחח
ורק בחודש שישי בערך ראו
העניין הוא שעכשיו בחגים נהיה המון עם המשפחות
והם כבר שמו לב והיו כמה אחים קטנים ששאלו בלי טאקט על הריון
ניפנפתי אותם כמובן, אבל זה כנראה מאוד מורגש
והייתי רוצה לספר להורים לפני שם יגלו לבד
ומצד שני הייתי רוצה לשמור את זה עוד קצת לעצמינו
מצד שלישי- זהו זה כבר לא שלנו בתחושה שלי.
זה כבר לא סוד ובטח לאורך זמן לא יהיה סוד. הבטן פה והיא ניכרת.
מה גם שאני רזה אז די רואים פתאום בטן
אנחנו כן בכיוון של לספר כי מבחינתנו אנחנו רוצים שיבוא ממנו ולא שיסיקו ואולי ייעלבו
אשמח להגיגים ובעיקר לחיזוקים.
וזהו, חוזרת לניק המקורי שלי
אז לא אגיב כאן, אבל אקרא את כל התגובות כמובן
ומודה מראש לכל מי שתתרום מדעתה!
מילה במילה במילה
למעט העובדה שיש לי שניים בבית
לי הבטן נוכחת מאז התחלתי הגלולות
הרווחתי (ביושר?) שאלות דוגריות על הריון כשהייתי מאוד רחוקה מזה, מהאנשים מהמעגל הכי קרוב אלי.
בהחלט לובשת רחב יותר וזה קשה כי המלתחה שלי מתאימה לאישה רזה שאוהבת צמוד יחסית. בדיוק היום החלטתי בכוח לשים את אחת החולצות שלי שאני אוהבת למרות שהיא מראה בטן. כרגע החלטתי שאם ישאלו אביך בחזרה ואגיד שזו בטן של גלולות ותודה על השאלה.
אני בלי נדר מחליטה לנסות להתעלם כי מספיק קשה לי עם הבטן הזו כשאני אהבתי את המבנה שהיה לי לפניה
סקרנית לדעת מי את הרי אנו באותו השלב ב''ה בלי עין רעה
זה כרגע בטן הורמונלית!
זה מתאזן בהמשך..
בנתיים כן,
לנפנף את השואלים......
אני גם הרגע גיליתי ומרגישה שכולם סביבי חושבים את זה
אני פשוט משדרת כאילו הכל רגיל
גם אם נגיד אני עייפה יותר אני לא אגיד
וזה שיש לי בטן זה סתם שהשמנתי
אני תמיד דואגת להגיד ליד אנשים - אני לא אוכלת את זה כדי לשמור על גזרה וחייבת להרזותת ;) וככה מסירה מהם את הספק
מתסכל ברמות אחרות
חוץ מעייפות, אתן מרגישות רעב חזק בבוקר שאתן קמות וגם בלילה? הולכות הרבה לשירותים להתפנות? הפיפי בא לכם בבום והוא לוחץ ממש?
הלוואי ונקלטתי גם אם כן אני אמורה להיות בשבוע 3-4🙏🏼 מרגישה את התופעות האלה שרשמתי בנוסף לעייפות אבל אני עדין לא באיחור לא רוצה להתבאס אז מחכה
הלוואי🙏🏼🙏🏼
אני גם רזה עם כרס קטנה וכולם מסתכלים לי על הבטן בהתחלה התרגשתי ואפילו הסתרתי את הכרס (אפילו שלא הייתי בהריון)
היום, אני לא מתייחסת לזה
מודגשת.
בגדים רחבים גורמים לך להרגיש שאת מסתירה את הבטן אבל הם משמינים יותר.
כדאי להקפיד על בדי אריג (=שלא נמתחים ונצמדים לגוף)
אני ממליצה דווקא להדגיש מותן:
חולצה בתוך החצאית רופפת יחסית (להכניס ולהוציא טיפה שיהיה משוחרר ולא להכניס עמוק פנימה)
חצאית לא צמודה מידי אלא גזרת A
גזרת A יחסית קרובה לגוף.
חגורה (צריך לראות שמחמיא, תלוי בגודל הבטן ובגודל החגורה וגם צריך למקם אותה נכון)
שרוול שנגמר בקו המותן שהכי צר אצלך ומדגיש מותן בעין. (יוצר קו דמיוני בין 2 השרוולים)
בדים עם הדפסים מרצדים גם כן מטשטשים.
נעל מעניינת או קשירה מעניינת שתופסת את העין גם כן תוסיף עניין במקום אחר ותסיט את המבט לשם.
שיהיה בשעה טובה❤️
זה לא יובש?
הוא מגרד את הראש?
באסה שהיום אמרו לי שיחזרו אלי אחהצ וידאו לי לתור ואז שכחתי מזה והם לא חזרו אלי..
בעיה רק שאם הילדים לא בהפרשים של חמש שנים אחד מהשני אז זה כן קצת מיותר
מה רע בלהיות מחוסנים לטטנוס? יש גם דיפטריה בחיסון דרך אגב.. מדברים תמיד על השעלת כי מטרת החיסון בהריון היא בשביל השעלת. חוץ מזה, עדיף להכניס לגוף חיסון נגד שעלת (יחד עם עוד דברים) מאשר להכניס לגוף שלך או של התינוק שלך שעלת.
בכל זאת
אני הייתי מחוסנת כילדה נגד טטנוס ועדיין כשנפצעתי מברזל קיבלתי זריקה נוספת
אם נגיד ילד לא הספיק לקבל חיסון של כיתה ב לדוג אז צריך להשלים מנה..
אם מחוסנים וזה נשמר ל7 שנים - אז למה עוד?
מה שונה סוג הפציעה אם הגוף מחוסן..?
נשמע לי קצת מחורטט האמת. מחילה.
זה תלוי בפציעה, בכמה חיסונים קיבלו בעבר ואולי עוד משהו
ויש גם תרכיבים שונים לחיסון.
מוזמנת לגגל "חיסון טטנוס לאחר פציעה משרד הבריאות"
לא עוזר ולא מחסן באמת לאיודעת מה זה לא מייצרים לנשים בהריון במיוחד
זה הזייה כל כמה שנים נעשה טטנוס
לגבי האם אנחנו מוכנות לקבל חיסון שאין בו בהכרח צורך בנוסף לתועלת כי אין משהו אחר - זה באסה שלא שואלים. אבל זה מה יש 🤷
טארקוהבן שלי לא רוצה להיכנס למעון. כל בוקר אומר לי "לא רוצה לגן", אם אני מתחקרת אז אומר לי "רוצה את אמא".
כל בוקר בכי היסטרי שנרגע אחרי כמה דקות (אחרי שאני הולכת, עומדת בחוץ להקשיב).
אומר לי שלא כיף בגן.
אומר שמות של ילדים שמרביצים ואתמול גם אמר שמות של מטפלות שעושות ביום בום עם מקל 😮
דיברתי עם מנהלת הגן ועם המטפלת, הן אומרות שקשה לו הפרידה ממני אבל אחר כך הוא משתחרר ונהנה.
אני עדיין לא רגועה.
מה לעשות?
הייתי בביקור אצל רופא בסיכון המליץ על הפסקת הריון עקב ריבוי מי שפיר וגם המליץ על דיקור מי שפיר אבל זה דיקור שעלול לגרום להפלה.האם עוד מישהי היה לה מקרה דומה והמשיכה את ההריון ללא מי שפיר ובסוף הכל היה בסדר ללא מום כלשהו?
מאוד מיואשת ולא יודעת מה לעשות
שבוע 33
צריך להבין על מה מתבססת ההמלצה שלו ומה המשמעויות.
ממליצה מאוד לפנות למכון פועה , כמובן להפנות אותם לכל הבדיקות והממצאים שיש בינתיים
יש להם ידע רחב מאוד בנושא
בהצלחה! בשורות טובות!
הוא לא נתן לך הפניות לבדיקות נוספות?
אם לא, נשמע ששווה לעשות מי שפיר
דיקור מי שפיר יכול לגרום להפלה באחוזים נמוכים מאוד, ואם הולכים לרופא מנוסה שעושה את זה הרבה הסיכון יורד.
הטכנולוגיה הזו מאוד התפתחה עם השנים, והיום אחרי כמה ימי מנוחה הרוב עוברות את זה בסדר גמור.
ורק רוצה להוסיף שאומנם פה בפורום הרוב אומרות להימנע, אבל בציבור בכללי מאוד מקובל לעשות מי שפיר גם במיקרים די רגילים בלי חשש מיוחד.
הריון.
זה חייב לבוא עם מכלול של נתונים.
תתיעצי עם מכון פועה
ממש לא מפסיקים היון בגלל נתון אחד שהוא רק סטטיסטיקה
(גם לי היה ריבוי בשליש שני+ עוד ממצאים ובחיים לא הזכירו מילה על הפסקה..רק על עוד בדיקות כמו מי שפיר וכו )
גם אם י ש עוד נתונים
צריך לבדוק טוב טוב שזה לא רק סטטיסטיקה אלא עובדות
צריך להתיעץ עם מומחים, עם מכון פועה וכו
שמעלה סבירות חו''ש למומים מסוימים בעובר
ואם יש עוד סימנים אז החשד עולה
אבל זה לא ודאי זה סטטיסטיקה
מה שיאשר את האבחנה תהיה בדיקה ודאית יותר כמו דיקור מי שפיר או סקירות מכוונות ספציפיות וכו
לצערי הריון שלם טבעתי בבוץ הזה מכל כיוון וים בדיקות ורופאים ..
ברור שהנתון שיש ריבוי הוא עובדה
אבל
האם זה בהכרח מעיד על מום בעובר חלילה?
לא..זה רק מחזק את הסטטיסטיקה
לי. שלושה הריונות עם ריבוי מי שפיר
שלחו לכל מיני בדיקות,
ותמיד שאלו עם יש לי סכרת (דווקא בהם לא הייתה)
אבל מעולם לא דיברו על הפסקת הריון.
ב"ה נולדו בריאים שלמים ומתוקים במועד.
(אגב קצת הבנתי מה זה ריבוי מי שפיר כשהייתה לי ירידת מים בבית באחד מהם, מה זה ירידת מים, שיטפון....)
מי שפיר
לא חושבת שקשור*בהכרח*
זה כבר שבוע 33 תינוק גדול ומושלם והכל
אמאלה מלחיץ רק המחשבה זה כבר תינוק לכל דבר הכי טוב שתתיעצי עם מכון פועה
לא שאני יודעת אם מיילדים בגלל ריבוי מי שפיר
אבל בשלב כזה אם יש בעיה שגורמת שההריון מסכן את האמא או את העובר - מיילדים את האישה
'הפסקת הריון' ב'צריך ליילד אותך'.
אלה שני מושגים שונים בתכלית.
( וגם, אולי את לא מודעת לכך? אבל בישראל מבצעים הפסקת הריון, כתלות בנסיבות ובצורך, עד סוף ההריון)
על אישה שהגיעה לחדר לידה בחודש תשיעי
בוכה ורועדת
כי רופא נשים שלח אותה לשם באמירה שהוא חושב שצריך לסיים את ההריון
ולא טרח להסתכל עליה ולהבהיר לה שהוא חושב שצריך ליילד אותה
הפסקת הריון זה אכן מינוח מוזר מאד מאד
אבל לא מבינה בשום אופציה איך אפשר לעשות הפסקת הריון בגלל ריבוי מי שפיר.
יודעת שאפשר לעשות הפסקת הריון כשיש נסיבות שמובילות לשם, למשל מום חמור מאד,
אבל ריבוי מי שפיר?
הפסקת הריון פחות משתמע לשני פנים
ומסכימה איתך שזה מוזרררר
שניסיתי למצא הסבר חלופי
התכוונתי שזה מינוח מוזר בהקשר הספציפי הזה שלא ברור לי למה זו ההמלצה
לא שזה ניסוח מוזר בפני עצמו
לק"י
אומנם לא הפסקה, אבל גם לא נשמע טוב.
אולי גם פה לזה הכוונה.
אולי בתור מי שעברה הפסקת הריון, זה לא כל כך מבלבל בעיני. חוזרים על זה כל פעם שמדברים על היסטוריה מיילדותית.
אולי כמו שכל מי שחוותה הפלות, יודעת וברור לה לגמרי, ש' מספר הריונות' זה לא מושג שווה ערך ל'כמה ילדים יש לך'.
כי לי אישית גם המינוח "סיום הריון" נשמע מוזר מאוד, אבל אני מבינה שאולי הוא מקובל בשימוש של זירוז.
תביעות על רופאים שלא המליצו על הפלה
מי שפיר בשבוע כזה יכול לגרום ללידת פג
כדאי שתתיעצי עם רופא שאכפת לו קצת יותר מהמטופלים מאשר מהפחד על עצמו
בשבוע 35 בגלל עובר קטן ואף קטן....הילד בריא ויש לי אף כפתור מדהיםם!!
הרבה פעמים שמשהו לא נראה להם , אפילו משהו קטן אומרעם הפסקת הריון, צריך ללמוד להכיר את הרופאים, סוג של כס"תח מבחינתם
נס שכבר היית שבוע 35 וקרוב ללידה
ולא היית צריכה לחכות עוד מלא חודשים עד שתראו אותו
אז מה אם המליצו על הפסקת הריון. בשבוע כזה זה אומר לעבור וועדה להפסקת הריון וצריך סיבה מספיק טובה כדי להפסיק הריון. לא ממצא אחד קל.
נשמע שאין את התמונה המלאה, כאשר יש ריבוי מים שולחים למספר בירורים. זה יכול להיגרם ממספר סיבות חלקן נפוצות וחלקן אחת קשורות למומים (ממש לא באה להלחיץ, רק מציינת שזה לא הריבוי עצמו כמו ממה הוא נגרם)
מקווה שיהיו לך בשורות טובות!
שחשדו שיש תסמונת כלשהיא. ב"ה שהכל בסדר. אבל זה לא שהציעו הפסקת הריון בגלל אף קטן...
רק בשביל הכסתח ולא כי הם באמת חושבים שזו המלצה טובה.
רק מריבוי מי שפיר בדכ לא מפנים להפסקת הריון, אלה לבדיקות לראות ממה נובע הריבוי.
ריבוי יכול לנבוע מ:
מום בעובר- נדיר ובדכ ריבוי קיצוני של מים.- הבדיקות שעושים זה סקירה מכוונת.
סכרת- העמסת סוכר של 100.
וסיבה לא מוסברת.
בנוסף דיקור מי שפיר לא עלול לגרום להפלה אלא להתפתחות לידה ככה שבשבוע שלך זה לידה מוקדמת אבל לא הפלה חלילה וגם זה קורה באחוזים מאוד נמוכים.
הסיכון שבאמת יש מום בעובר קטן אם חוץ מהכמות מי שפיר הכל תקין ועשית סקירות ובדיקות במהלך ההריון.
עשית סקירה מכוונת כלשהי בעקבות הריבוי מים?
לא כל מום זה לא משהו בלתי פתיר.
כדאי ללכת לרופא שיתן הפניות לכל הבדיקות.
כשיהיה לך מספיק מידע תוכלי להחליט בצורה הגיונית יותר.
ואם באמת יש צורך במי שפיר כי אין סיבה אחרת לריבוי, וחשוב לך לדעת את התוצאה - אז תעשי. הרבה מאד עושות את הבדיקה, יש רופאים שמומחים לזה.
סוף חודש ראשון
גם בתנועות חדות עם הרגל אני מרגישה את אותן הדקירות
ילדתי לפני שנה וחצי, היה לי בהריון דיכאון והפסיכיאטרית לא נתנה לי כדורים כי זה לא טוב לעובר בהריון.
עכשיו אני עם ציפרלקס ובטוב ב"ה. רוצה עוד הריון.
אבל אין מבחינתי שום סיכוי בעולם להיכנס להריון בלי כדורים, מפחדת לחוות את הכוח שוב.
הלכתי לפסיכיאטרית שתחליף לי לסרנדה, היא לא מסכימה. אאומרת שאסור בהריון, ואני לא יכולה להיכנס להריון עכשיו. צריכה תקופה להרגיש טוב ואז להפסיק ולראות איך אני מרגישה. אבל בלי קשר אני לא רוצה להפסיק בהריון.
מראש הרופאת נשים אמרה לי שזה בסדר בהיריון.
עכשיו אני מרגישה נורא, לא כשירה בכלל.
ולא יודעת מה לעשות, להמשיך לקחת ציפרלקס בהריון? ללכת ל לפסיכיאטר אחר להתייעץ איתו ואולי יחליף לי לסרנדה? (כמה זה משנה?) או להמשיך למנוע תקופה ואח"כ לא יודעת. ממש לא יודעת מה לעשות, מפחדת ומרגישה לא כשירה
היי
חדשה כאן
אז ככה. אני שנה אחרי החתונה. עם מניעה. הבעיה שלי שכנראה "השמנתי אחרי החתונה" ויצאה לי מין בטן תחתונה כמו בתחילת הריון.
מה זה יוצר? שאני כבר לא מאמינה לעצמי- אני כל הזמן באיזה מין מרדף אולי זה כן הריון? אולי לא סתם השמנתי?(מה שפחות הגיוני כי אחרי הכל מניעה וכו') אני כמובן לא מקבלת מחזור, ככה שכל עוד לא אפסיק את הכדורים לא אדע. אני לא מעונינת לבצע בדיקות הריון סתם, אבל בתכלס זה אומר מה המצב באמת. כבר עשיתי את זה לפני חודש והרגשתי מפגרת שכמובן היא יצאה שלילית.
מבאס אותי שאני כל הזמן נכנסת לזה אולי אני באמת בהריון.
מין לופ שנדמה לי שאנשים מסתכלים עלי אולי אני בהריון. ולא. סתם משמינה. אני מנסה לעשות ספורט ולרדת. קשה אבל.
אוף.
אולי זה רק אני
אבל אני מסיימת שנה וחצי מניעה עם גלולות
ובשנה וחצי הזאת סיימתי חבילה שלמה של בדיקות הריון
לרדת במשקל ועל קצב העלייה במשקל
ואנשים מסתכלים כי הם חטטנים. בטח על אישה שנשואה יחסית זמן קצר
שמשחקים בעוד תחומים..
האמת לדעתי זה הזוי שזה פתרון בכלל שהרפואה מציעה.. לדחוף מלא הורמונים לגוף..
ועשיתי בדיקת הריון כמה פעמים תוך כדי 
זה יצר בלתי נשלט..
ועוד דבר, אני בעיקרון ממש ממש רזה, קיצוני אפילו ועם הגלולות השמנתי חחח ואהבתי את זה, גם בפנים. ברגע שהפסקתי זה ירד בחזרה..
לא יודעת אם זה ככה תמיד אבל אצלי כן
שיין יש מלא מבחר
במקימי את יכולה בהחלט למצוא מגגון שמלות צנועות במגוון מידות
באלעד יש לך מזל חזוט ויש לה שמלות מקסימות במחיר יותר שפוי. וגם לה מגוון מידות.
אולי יש גם בפתח תקוה.
בחובבי ציון - שמים וארץ (אבל הרוב ואן סייז)
ויש עוד כמה חנויות של פרסים באותו הצד של הרחוב עם מבחר די טוב (כמובן תלוי מה הגיל והמידות שאת ממחפשת)
במפשעה..
הצילו.. זה נראה מזעזע וכואב ושורף
ויש עוד מלאא זמן עד הלידה
מה עושים?
מנסיון, אותי זה הציל.
הרופאה נתנה לי "מרשם" לחגורה מיוחדת עם תחתון שקונים באורטופדיות. זה מחזיק את הבטן ומאוד מקל.
קחי בחשבון שזה מסרבל קצת ועלול לעצבן, אבל עדיף מהסבל של הורידים...
הריון שלישי שלי ככה.
פעם הלכתי לפיזיותרפיה, אבל לא כזה עזר.
הביאו לי מן תחתונים כאלה ששמים וגם לא ככ עזר.
עכשיו הביאו לי קרם למרוח, סביר.
לצערי, אין לי איך לעודד... תשתדלי לשבת כמה שיותר (אני מורה בכיתות נמוכות, אז לא ממש מצליחה..) אבל בבית משתדלת שכן
פילאטיס
כמה תרגילים שפיזיו רצפת אגן נתנה לי
טיץ הריון צמודים (שכנראה עזרו כפול - כמו שגרביים לוחצות עוזרות על ורידים, וגם מחזיקות את הבטן)
וכמה שיותר להרים רגלים.
מבינה שזה לא ככה לכולם, אבל מעודדת שהכאבים הבלתי נסבלים דווקא עברו לי בתחילת תשיעי (הכי קשה היה חודשים שביעי-שמיני).
באגן.
הליך פשוט, בחדר ניתוח, תחת טשטוש.
זה הליך ש"שורד" הריונות נוספים ככה שאין בעיה לעשות את בין הריונות.
לגבי מה לעשות עכשיו לא יודעת 
אולי אני סתם הורמונלית לא יודעת אבל זה ממש הציק לי
נכנסתי לחודש תשיעי ברוך השם כבדה וכאובה
3 קטנים בבית בחופש כל היום אני אחריהם... ובעלי חוזר בערב לעזור לי עם מקלחות וכל זה
אבא של בעלי עבר אתמול ניתוח וחמותי ביקשה שיקח אותה לבית החולים ויחזיר אותה ויהיה איתם כל היום הוא לא היה בבית אין בעיה עד כאן הכל בסדר אני מבינה.אבל היום חמותי התקשרה וביקשה מבעלי שיבוא לקחת אותה לקניות לחג בערב וזה זמן שאני צריכה עזרה עם הילדים עכשיו הקטע שלבעלי יש עוד אח והוא פנוי בערבים ויש לו ילד אחד.אני יודעת שלא יפה להשוות אבל למה שחמותי לא תבקש ממנו?שיעזור לה?היא יודעת שאני בחודש תשיעי וקשה לי ופשוט מצאתי את עצמי בוכה שלא מתחשבים בי.כמובן בעלי אמר שאני סתם מגזימה וזה מה שהכי כואב לי הוא רצה ללכת ממש בכל מחיר.אמרתי לו אני לא מסוגלת צריכה עזרה בסוף חמותי התקשרה ואמרה זה בסדר הסתדרתי חשבתי לעצמי שכנראה היית עייף אז עשיתי הזמנה לבית.וזהו סתם פרקתי מרגישה שאף אחד לא מבין אותי
קרה לי בעבר סיטואציות כאלה שהיתי זקוקה לעזרה
והיו ציפיות לבעלי שיעזור למשפחה
וגם היה לי לא פשוט
במיוחד בסוף הריון שזה גם המתח..גם הכבדות והכאבים והחום וגם ההורמונים..
אז אל תתעסקי עם להאשים את עצמך
מה שכן
מציעה לך להפריד בין הציפיה מאחרים לצרכים שלך
זכותך לרצות עזרה בשעות קשות.
זכותך לבקש מבעלך שינסה להתחשב גם וגם-נגיד להגיד לאמא שלו שישמח אבל בעוד שעה קדימה כשהילדים כבר ישנו.
וזכותך גם לומר שהערב לא מתאים.
רק נראה לי יקל עליךלא לצפות שאחרים יזהו לבד את הקושי והצורך שלך
בטח לא מי שבעלה בדיוק בבי''ח..
וגם כשמתבגרים ומתרחקים מהשלב של ילדים קטנים והריונות..אז קצת שוכחים את החוסר אונים הזה והצורך בעזרה ברגעים מסוימים
ולא מכוונה רעה. כל אחד עמוס וטרוד בענייניו ולא תמיד יש לנו פניות לחשוב מראש לזהות מה כל אחד סוחב וזקוק ורגיש אליו כרגע
את מרגישה שלא רואים אותך וזה ממש מובן. ויחד עם זה יקרה את זו שצריכה לשמור על הגבולות שלך. לבעלך אין שום טעם לעשות חסד מחוץ לבית אם זה יעציב אותך. רק תסבירי לו את זה לא בשכל אלה על ידי הרגש. דבר ראשון להעמיד גבול במילים פשוטות. אני צריכה עזרה כרגע ולא מתאים לי שתסיע את אמא שלך. אפשר לנסות לעזור בדרך אחרת או בזמן אחר.
ואז לדבר בצורה רגשית שאתה לא עוזר לי אני מרגישה.... ואני צריכה שאתה... או לחלופין שאתה עוזר לי אני מרגישה... (אהובה, ראויה, נסיכה...)
עם רגשות אי אפשר להתווכח. ואם הוא מנסה להתווכח להמשיך להיות במקום הרגשי. אם הוא לא עושה מה שביקשת מותר להפגע... ולתווך לו שנפגעת ואת צריכה התייחסות ל...
נושא הכי חרוש בעולםם
אבל אני אבודה
נמאס לי מהסרזט כי התחלתי לקבל איתן מחזור כל חודש
אני לא בנויה לזה כרגע
איזה אמצעים אני יכולה לקחת שירווחו קצת יותר את המחזורים? ולא יטרללו אוצי עכשיו עם כתמים?רוצה למנוע לחצי שנה אולי קצת יותר. אז לא משהו שצריך הסתגלות
התקנים לא בא בחשבון.
זה פשוט נכנס
מעולה למניעה של הטווח שציינת.
לי מנע מחזור וחיברתי 3-4 טבעות
כל טבעת 3 שבועות
כמו טמפון..
טבעת סליקון פשווה שאת מקווצת ודוחפת..
נובה רינג וגלולות משולבות זה בערך אותו הדבר חוץ מדרך הספיגה לדם
לא תדעי מה יותר טוב או מה יגרום לכתמים עד שתנסי
גם חברות שונות של משולבות יכולות להיות שונות בתופעות לואי
כבר לילה שלישי שלא ישנה..
מאז השרשור על הלחץ בצאת כיפור.
אבל למעשה זה לא קשור לחוסר שינה..
פשוט היה לי משהו שהלחיץ אותי השבוע וזה השפיע.. ב"ה זה יסתיים היום. וגם צריכה לקבל מחזור והגוף שלי בסטרס מהלחץ והציפייה שאולי הפעם לא אקבל..
בימים האלו ישנתי צהריים חצי שעה-שעה כך שזה לא השפיע.. (חוץ מיוכ עצמו שישנתי מלא ומשם זה התחיל... )זה פשוט איזשהו לחץ ולמרות שהעניין המלחיץ עבר, היום אני כבר חוששת מה יקרה אם שוב לא אצליח להירדם..
ניסיתי לתרגל נשימות, להרפות את הגוף.. לא עזר..
כבר חשבתי לקחת מלטונין שהבת שלי לוקחת..
אשמח לכל עצה!
אם כבר השתבשו לך שעות השינה, קחי מינון לא גבוה, בהחלט יש סיכוי שיעזור.
( ואם יש לך אפשרות, לצאת קצת לשמש הבוקר, ממש עכשיו, אפילו לכמה דק', ולצאת אפילו לדק' מעטות לשמש לפני השקיעה, זה גם עוזר לאפס את השעון הביולוגי של הגוף)
עוד יום יומיים.
אבל הרבה פעמים אם מצליחים לילה אחד לישון טוב כבר הרבה יותר קל להרדם בלילות הבאים.
שימוש לכמה ימים בודדים במלטונין בכמות לא גבוהה, ממש לא אמור לגרום לך להתמכר לזה.
מעבר לזה, לא לגמרי עקבתי אחרי הסיפור, אבל אם את לחוצה ממשהו נקודתית, ולא מצליחה לצאת מהלופ הזה של חוסר שינה, אפשר גם לכתוב לרופא משפחה ואפילו לבקש מרשם לכדור שינה/כדור הרגעה קל. זה עוזר להרדם ולישון טוב וכאמור אם מצליחים לצאת מהלופ כבר יותר קל.
ולקיחה חד פעמית של כדור קל שרשם רופא משפחה, לא תגרום להתמכרות...
אני אנסה לישון כרגיל.. ואם לא אצליח אז ממחר בע"ה..
אבל ממש תודה על הטיפים!
למה לא לקחת?
רק בארץ רו9אים לא אוהבים אותו..
ואולי ישפיע עלי אחרת..
הרופא שלי היה ממש בעד לבת שלי, אבל היא באמת הייתה צריכה..
אני גם מפחדת להתרגל כמובן..
שלפעמים אחרי שהאירוע מסתיים, לוקח לגוף כמה ימים לחזור לעצמו.
יכול להיות שתהיה קצת זומבי, סהרורית, חסרת מנוחה.
מתחילה משהו ולא מסיימת.
אל תהיי קשה עם עצמך, כמה ימים תתני לגוף שלך לפרוק את זה ותחזרי לעצמך.
חיבוק!
כי מפחדת שוב לא לישון בלילה..
לא יודעת אם זה הדבר הנכון לעשות כרגע אבל נכנסתי ללופ..
