פורום הריון ולידה (עמוד 778)

זה מאוד עוזר להרגשה גם מכין אותו טוב ללידה

הוא מגיע ככה במנח טוב

וכן זה באמת קשוח חחחח

מרגישה שמלידה ללידה כל האזור נחלש ולא עומד בעומס

גם אני מרגישה אותו למטה למטה... לא יכולה ללכת נורמלי, רק בפיסוק. גם לשבת.

מתפדחת לצאת לרחוב...

(ויש לנו ברית השבוע, מקווה שיעבור בשלום)

פיי מה אנחנו עוברות

לא יודעת מה הטווח מחירים שלך

קנינו לפני 3 וחצי שנים מיטת חבר ב-4000 הכל כולל הכל (מעקה, מדרגות, מגן מזרן, שדרוג מזרנים, הובלה)

נראה לי בוחרים 2 מיטות בנפרד

את המיטה העליונה ואת המיטה התחתונה

זו הייתה מיטת קומותיים והילדים די השתוללו עליה, אבל עדיין...

המיטות שקנינו ושורדות יפה הן מחנויות קטנות בתלפיות ובבר אילן (בירושלים). ההבדל ביניהן לבין המיטות מעצמל'ה הוא בבסיס למזרן - בעצמל'ה אלה פסים כאלה ובמיטות שיש לנו יש קרש אחד לאורך המיטה (נראה לי שמעץ מלא).

אז בכל אופן כשאתם קונים תשימו לב לעניין הזה של הבסיס למזרן.

(לא זוכרת כמה עלו המיטות שלנו... אבל אם הן איכותיות אז זו השקעה כבר לשנים...)

ללכת עם נעלי ספורט שינה לי את כל היציבה, הרגשתי גם בשבוע 20 שאני עוד שבוע יולדת ולא ... ואז עברתי לנעלי ספורט והעולם השתנה!!!

חוץ מזה לנסות לחפש תרגילים קלילים להריוניות, קצת להזיז את הגוף ולשפר את היציבה..

ולהקפיד לא לסחוב, לא להתכופף בלי לקפל את הברכיים ולעושת את זה בצורה מסודרת... לאכול בריא מאודדד עוזר לתחושת הכבדות...

אולי יש ויטמינים ותוספים שחסרים לך? וחיבוקקקק

הריון קודם זוכרת שהיה משמעותי, למרות שהתחלתי רק בחודש שישי שביעי 🙈

תודה על העצה ועל העידוד 💗

אבל לא בטוחה לגמרי שקשור

תקופה ארוכה ולא עזר

הבעיה הייתה אחרת וכל הכסף הלך לפח

מסקנה שלי בטיפול טבעי צריך לחקור ולהבין את שורש הבעיה שמשפיעה על המערכת ההורמונלית ואין טעם לטפל במערכת ההורמונלית והיא לא תגיב...

אכב גם לדעתי ברור שלא לקחת סתם אם לא יודעים מה הבעיה ועדיף להתחיל ברור קונבנציונלי קודם

זה יקר!

אז אני מדגישה ובגדול... אחרי בירור קונבנציונלי שחשבו שזו הבעיה, זו לא הייתה הבעיה בכלל..

כל אחד יעשה את השיקולים שלו בבריאות כל אחד צריך לקחת אחריות ולהתחבר לגוף שלו ולא לסמוך על רופא קונבנציונלי ב100 אחוז.

ומוסיפה- להתבונן על עוד תסמינים נוספים שיש מלבד מצב הורמונלי ולהבין שהכל קשור להכל יחד, דווקא ברפואה הקונבנציונלית אין קשר בין אזורים שונים בגוף וזה מה שלא טוב

למול התועלת

גם כניסיון לשפר מצב זה סכום ששווה לסכן. בעיניי לפחות.

אבל מסייגת, כשלפחות יודעים מה פחות או יותר הבעיה אחרי בירור רופואי

הוסבר לקחתי על סמך בירור רפואי קונבנציונלי של שנים רבות

טיפות צמחים זה טיפול אלטרנטיבי צריך להגיע דף חלק ולא מקובע על מה אמר הרופא

יכול להיות שבעיה בפריון זה תופעה ולא הבעיה והטיפות הם בכלל לא הפתרון

להתייעץ עם מטפל אלטרנטיבי מומחה על כמות ואיך לקחת

מחיר אני לא זוכרת ממש אבל משהו בסביבות 100-+ לבקבוק אני חושבת

אני בעיקרון עוד לא יודעת מה הבעיה, אנחנו מבררים

אבל חשבתי לנסות גם משהו טבעי בנוסף

מר, למהול במים חמים זה מנדף את האלכוהול לחכות שיתקרר

עדיף לשתות ככה בשלוק

אם את ממש רוצה אולי תמהלי בתרכיז תפוחים טבעי

שלא ייתכנו תופעות לא רצויות

יש בנות ששיתפו ששיח אברהם שיבש להן את האיזון ההורמונלי

זה צמח אמנם, אבל עדיין יש בו חומר פעיל 

תופעות מדווחות - תקראי על אשוואגנדה;(ויתניה משכרת)

למיטב הבנתי גם לו יש תועלת בפריחן אבל הוא פחות מוכר

אבל לקרוא התוויות נגד, זה חשוב. לא לקנות ישר כי למיטב הבנתי לא לוקחים אם יש בעיה בבלוטת התריס (לא זוכרת תת פעילות או ההיפך). קיצר, לקרוא

שרוצה לסכסך. ותמיד זה ככה ביום הטבילה. כמו ביום שישי..

תמסרי את הנפש  תמחלי לו.. ותטבלי ותשמחי..

עזבי אותך.. מה צריך את השטויות של המריבות האלה?!?!

תשלימו תאהבו ...

על כל פשעים תכסה אהבה ..

ה פיתרון זה להפריד את טובלת בשביל עצמך בשביל להיות טהורה, את הריב תפתרו במקביל לפני/אחרי מה שיצא, אבל לא לתלות את הדברים אחד בשני...

חיבוק גדול!!

זה ניסיון קשה אבל זכות גדולה ושמחה גדולה לעמוד בו .. בהצלחה!!

הכל קורה ביום הזה משום מקום

אני תמיד אומרת כלל ברזל תמיד תמיד טובלים!!! מה יקרה אחכ זה נתון לשיקולכם אבל תלכי תטהרי בשביל עצמך קודם כל אחכ בואי נגיד שבדכ הכל מסתדר...זה נטו יצר הרע של טבילה

תטבלי כי זו המצווה שלך,

תתפנקי את עצמך במקלחת ארוכה תטבלי בנחת בלי לחשוב על מה שיהיה

בעזרת השם תתפייסו❤️

אבל הראש עובד שעות נוספות

🥺

לא רואה את עצמי נחה עכשיו

זה יעביר את היצר הרע להתעסק עם יסורי מצפון אבל לא תהיי עצובה. בדוק ומנוסה.

בעלי חושב שאני עומדת להשתמש בשיטה ואמר לי שאסדר קודם את מה שיש שלפחות אשלים לסט

אני אוהבת תכשיטים דווקא

אבל באמת, לא משנה מה אני קונה - ואני קונה - זה לא באמת משמח. רק לאותו רגע.

כי שנייה אחרי - נוחתים למציאות. ואם היא כואבת, היא כואבת גם עם תכשיט חדש

אצלי דווקא יש הרגשת כבדות ללא סיבה ספציפית,

וניסיתי לחשוב על כל מיני דברים שישמחו אותי, ולא הצלחתי לעשות אותם...

אבל עכשיו עודדת אותי, אנסה שוב!

חג שמח לך ולכולן!! 

שזה המצווה הכי קשה ושמחת בחגך.

שמחתי המון היום ב"ה. 

אבל באמת זה לא פשוט להיות חייבים לשמוחחחח

בעיקרון זה ממש משנה מתי היה הביוץ שלך.

יכול להיות שרק היום בעצם את באיחור= 14 יום מהביוץ ואז מספר כזה הוא אמנם לא גבוה אבל תקין

אגב זו הסיבה שאני חיכיתי עם בטא לשלב מאוחר יותר מהאיחור עצמו

מקווה שאני לא מטעה

אני שונאת בדיקות בטא בדיוק בגלל הדברים האלו!! מכניסות אותנו לכזה מתח ולחץ

לא שאני אומרת לנשים לא לעשות כי אני גם מבינה מה מוביל אישה ללכת להיבדק

אבל אישית

לא מסוגלת לעשות את זה לעצמי יותר

ההריון הזה לא בדקתי כלום חוץ מסטיק בבית

ואז אולטרסאונד בשבוע שכבר רואים בבירור מה המצב. 

חוזק הפס יש עוד פחות משמעות מגובה הבטא

גובה הבטא נותנת אינדיקציה יותר טובה

וזה עדיין יכול להכניס לסרטים אם המספרים עולים בצורה מידי מדוייקת

ואם המספרים נמוכים ולא עולים תקין, אז בכלל

וזה שלב שאין מה לעשות. זה נטו לחכות ולחכות חוסר וודאות מטורפת.

שלא לדבר על המתח בין הבדיקה לתוצאה

אישית, זה פשוט גמר אותי המתח הזה

מנסיון עשיר

בסופו של דבר עבורי הכי טוב היה לא להתעסק עם זה בכלל. לחכות שהזמן יעבור בתמימות עם לחץ מסויים אבל בלי סרטים של מספרים ובדיקות זה היה הכי טוב

אבל כל אחת מכירה את עצמה ושתעשה מה שהכי טוב.

אצלנו הקטנציק התחיל לאכול את הידיים במרץ כולל שרוולים, שמיכות וכל מה שנמצא לידו. וזה גם יכול להיות ממש בסיום ההנקה ואין מצב שזה רעב. ומי שרןאה מעיר שהוא נראה רעב ומתווכח שאני אומרת שלא. "אולי זה לא מספיק לו" "אולי הוא צריך עוד לאכול"

בהחלט מעצבן.... 

אמא שלי כל הזמן היתה מעירה לי על זה

גם עכשיו עם ילד שלישי

והילדים שלי גם ב"ה עולים מאוד יפה במשקל.

אני פשוט מסבירה לה יפה שלא, זה לא רעב וזהו.

אצל אמא שלי זה נובע מהמקום שהיא לא הניקה אז היא לא יודעת.

כאילו יש פה תינוק קטן שסובל

אין לנו מושג

ולא אחריות

ואין לנו מה לעשות

והאינסטינקט שלנו הוא לדחוף בקבוק

אז ניתן עצות שינקו לנו את המצפון ולא התעלמנו 😑

וכן, זה לגמרי בעיקר אצל כאלה שלא נחשפו מספיק להנקה

אצלנו זה היה בעלי וחמתי הייתי חייבת לשכנע אותם ולשנות את הגישה

במיוחד אחרי שהנקה ראשונה לא ממש הצליחה

אם אנשים רחוקים יותר לא הייתי מתאמצת בכלל. אפשר להגיד אולי שזה בוודאות גזים

והאם את/ה רוצה לעזור לי ולהחזיק אותו בעמידה בתנוחת נמר ,כן,בדיוק ככה,  ולטייל איתו קצת בחדר

תודה אנשים, אני שומעת, רואה, מרגישה.

אני מנסה להרגיע אותו

ולא, אין לכם מושג למה הוא בוכה.

וחיבוק לך!

על ההתמודדות עם הקטנציק ועוד עם הצורך להתמודד עם אנשים מציקים.

חיבוק ממש.

האלופה את שאת יודעת בדיוק מה יש לבת שלך ולא נבהלת מזה שחמותך מתערבת.

בעיקרון שיתפתי את ההודעה שלך למישהי בשרשור אחר, אם זה מפריע לך אשמח שתגידי לי ואדאג לבקש מהמנהלות למחוק את התגובה..

זה יכול להיות בתחום האוכל וההנקה, זה יכול להיות על הלבוש ("את בטוחה שלא חם לא מדי/קר לו מדי?"), זה יכול להיות בתחום ההתפתחות ("הוא אמור כבר להרים את הראש, לא?") ובעוד כל מיני תחומים - זה תמיד יהיה מעצבן, וזהו.

(אגב, גם לחמותי היה קשה בהתחלה עם זה שאני מיניקה ולא מסתמכת על בקבוקים, שיותר אמינים בעיניה - היא עצמה היניקה את ילדיה חודשיים בערך וזהו. היא אמנם לא הייתה מעירה ממש כי יש לה הרבה טקט, אבל כן הייתה תוהה איך זה יכול להיות שההנקה מספיקה לתינוק. אבל אחרי כמה ילדים היא פשוט התרגלה... אולי כי ראתה שהם גדלים יפה למרות ההנקה אז אולי גם לך יש סיכוי... )

בינתיים הכי חשוב שתגייסי את בעלך לצידך, ושהוא יבין לגמרי ובכל ליבו את חשיבות ההנקה, וכך הוא לא ייסחף אחרי ההערות של חמותך...

לא מתייחסת

אומרת פשוט תודה הכל טוב

חמותי אמרה לי הייתי מביאה לו בקבוק שהבן של בכה ,  ואני פשוט לא עניתי לה , אולי מרוב הלם חח

וזהו היא כבר לא אומרת כלום

תנסי באסרטיביות וכמובן עדין ולא פוגע שאת במעקב איתו וככה טוב לשניכם .

שתגיד עד מחר

את מחליטה!!!

בהצלחה 

בהתחלה, האחיינים האחרים מצד בעלי קיבלו רק בקבוקי תמ''ל, ובאמת קיבלתי תגובות מזועזעות של איך אני עושה להם את זה (במיוחד לשניה, שהיתה רזה).

אחרי הילדה השלישית, גם גיסות שלי גילו שאפשר להניק. והיום ההערות הן בהתפעלות של 'איזה מדהים כאלו פולקעס רק מהנקה...'.

תעמדי על שלך. בסוף הם יפנימו שזו דרך לגיטימית (ונפלאה!) להאכיל תינוקות.

חבל, קודם כל הזוגיות 

זה אומר שחצי מטר מהחדר שינה שלנו זה הסוכה של ההורים שלי, והקיר של החד שינה הוא חלון (יש וילון כמובן אבל זה לא אטום רעש גפ לא רעש עדין ממש🫣)

חח מקסימים אנחנו

שהתארחנו (סיפורשבהחלט מתאים לשרשור השכן )

פשוט שכרנו חדר בבית מלון...

אני יודעת שיש צימרים שאפשר לשכור לפי שעות

תנסו אולי זה אופציה הגיונית עבורכם אם אין שום אופציה אחרת

להשגת מטרה רחוקה מידי כי אנחנו צא באמת יודעים מתי ביוץ…

בעקרון מחזור לא סדיר

השניים האחרונים בגיעו באותו הפרש.

ואני לא רוצה לעשות בדיקות ביוץ…

הכל בידי שמיים והוא החליט שזה ייפול על החג אז זה הוא יעזור…

נשמע מבאס ממש

אחים שלו קטנים, בני 5 עד 13 זה האלו שישנים בסוכה

וכן, כשכולם הולכים לישון והוא לא בא זה ישר דפיקות…

בסוף הצלחנו בצהריים, אמר שחם לו

אבל אני לא בדיוק יודעת מתי ביוץ אז ה׳ יעזור לנו וישלח ברכה…

לא אוהבת שזה קורה מלחץ(אם ישמעו, ידעו כי הוא לא בסוכה)

אז מעדיפה שלא יהיה

המתנתי המון שנים לילדים ואני מבינה את הרצון שלך

אבל לי ממש קשה שעושים רק בשביל…

לכן לא ארצה שיבוא באמצע הלילה

לא כיף…

את יכולה להרטיב סמרטוט נקי ולהעביר כמה פעמים?

2. את יכולה להשתמש בקמח מצה או בפירורי לחם לל"ג.

צריך לבדוק

אני תמיד משתמשת באוקונימקה. אניממש בסדר עם זה

ולגבי הפשטידה - טף םעם לא הכנתי עם קמח

מבשלת תפוחי אדמה. מרסקת. אם את רוצה עוד תוספת - זה הזמן. מוסיפים על זה איזה 6 ביצים טרופות ואבקת אפייה. לתבנית משומנת. בתיאבון

כמה תפוחי אדמה??

את צריכה לראות שהחלק העליון של הפשטידה מזהיב.

על בסיס מיונז וביצים...

אם רלוונטי- אחפש לך מתכון

5 ביצים

5 כפות מיונז (מומלץ מיונז דל שומן)

1 שקית ברוקולי סנפרוסט (800 גרם) (אפשר גם כרובית)

מלח (לפי הטעם)

פלפל שחור (לפי הטעם)

שום גבישי

אפשר גם א. מרק- לא חייב

אופן ההכנה

לערבב את המוצרים (לוקחים את פרחי הברוקולי  איך שהם מהשקית , אין צורך להפשיר , אפשר אבל לא חובה.)

לשפוך לתוך תבנית.

לאפות על 180 בתבנית משומנת במשך חצי שעה או שעד שהפשטידה משחימה.

פשטידת ירקות על בסיס של תפו”א מגורד

ואז האמילן של התפוחים אדמה מחזיק את הפשטידה

כ 6 תפוחי אדמה

בצל גדול

קישוא

4 ביצים

1/4 כוס שמן

מלח פלפל

זה הבסיס ואפשר להוסיף גזר או עוד ירקות שרוצים

יוצא מעולה ממש!

פשטידה קבועה שאני עושה לסעוד”ש....

היה ממש טעים!

איזה עוד ירקות את שמה?

החלפתי חלק מהתפוח אדמה בבטטה. מה עוד אפשר לשים

אני גמלתי ילדים מהנקת לילה בגילאי שנה ורבע ומעלה. הסברתי להם שמהיום בלילה לא יונקים. זה דורש הרבה אורך רוח וגבורת נפש, לעמוד בצרחות של התינוק... אבל בסוף זה משתלם.

הכי טוב שבעלך יקום אליו בלילה ויציע לו בקבוק.

במקרי קצה גם משהו טעים...

אבל יכול להיות שהוא עוד קטן מדי בשביל זה 🤷‍♀️

גם אני לא מצליחה לגמול את הבת שלי מהנקה בלילה

והיא לא מקבלת תמל..

להגדיר את הזמן שהו היא לא יונקת בעזרת משהו ויזואלי ברור.

למשל להגיד לה שלא יונקים כל עוד חושך בחוץ/מנורת לילה דולקת

להיכנס להריון... זה משתנה מאישה לאישה.

מעבר לזה, ליכולת להרדם עצמאית אין בהכרח קשר לגמילה מלאה מהנקה

זה תהליך בפני עצמו (שמומלץ מאוד! הן בשבילך והן בשביל הילד)

אפשר לקרוא קצת ברשת... אשתדל בצאת החג לפרט יותר

דבר שלישי, מתחת לגיל שנה במילא אם מפסיקים הנקה מומלץ לתת תוספת תמ"ל.

אם החלטת לגמול מהנקה בשביל להיכנס להריון אז את לא חייבת כרגע לתרגל שינה עצמאית... תמירו את זה בבקבוק

אין לי בעיה עם בקבוק, כמו שכתבתי הוא מקבל תמל ולא מעט.

הבעיה שעדיין תלוי בהנקה בשביל להרדם באמצע הלילה ולפעמים גם בשביל להתחיל את שנת הלילה.

אז ככה.. מניסיון שלי,

ברגע שתרגלנו שינה עצמאית ללא תלות בהנקה באופן מיידי פחתו גם הקימות בלילה כי הרבה פעמים הם היו מתעוררים ממשהו אבל לא ידעו לחזור לישון... לא בגלל שהיו רעבים

ולכן הייתי מתחילה מזה.

עם הגדול התחלנו בגיל 9 חודשים (ללא קשר לגמילת לילה/ גמילה בכלל... גמילת לילה עשינו בגיל שנה וחודשיים...  גמילה מלאה רק בשנה ו8 חודשים כשאחותו התבשלה אצלי כבר 7 חודשים...)

עם הקטנה התחלתי רק בגיל שנה וחצי זה הוביל אוטומטית לגמילת לילה מהנקה ולגמילה סופית בגיל שנה ו9

אצל שניהם זה הגיע ממקום שהתלות בי בהירדמות ממש הפריעה לי.

הם כם שניהם היו סרבני מוצצים ובקבוקים

כך שהתלות בי הייתה טוטאלית

זה כבר הציק לי והיה לי לא טוב

ומכאן הגיע הצורך שלי בשינוי והייתי נחושה להצליח.

בעיניי זה המפתח להצלחה. אמא שלא שלמה עם המהלך תשבר...

זה התחיל מהתרמה מהבוקר שהסברתי שהיום יונקים בסלון והולכים לישון לבד כמו גדולים.

כשהגיע הערב עשינו מקלחת נעימה ומרגיעה

והנקתי בסלון, באור.

הקפדתי לנתק מהנקה לפני שנרדם

הלכנו למיטה וקראנו סיפור. אמרנו שמע ישראל.

לבסוף תוך כדי שהוא שוכב שרנו שיר וליטפנו את הגב.

לרגע לא עזבתי אותו לבכות לבד.

וכן. הוא בכה.

וליטפנו. וכשהיה צורך להרגיע גם הרמנו וחיבקנו.

הזכרנו שכבר לו יונקים במיטה ושהוא ינק לפני כן בסלון.

הלילות הראשונים היו ארוכים. לקח לי לפעמים גם שעתיים

מיום ליום זה הצטמצם עד שיום אחד גילינו שזה ממש מהר

נתנו לזה כמה שבועות שהכל זרם והלך טוב ואז התחלנו לאט לאט להתרחק מהמיטה עד שהיינו רק על יד הדלת

ככה הגענו למצב שאחרי הטקס שינה הוא נרדם לבד במיטה בלי נוכחות שלנו.

זה שיפר לו מאוד את השנת לילה. הרבה פחות קימות ושינה יוצר רציפה

(אצל הקטנה היה תהליך דומה אבל זכור לי פחות ארוך... היא היתה גדולה יותר וממש וקלטה די מהר את הסיטואציה החדשה)

בהצלחה

ישנו בחדר שלהם או איתך? שלי מתקרבת לשנה (אמאל'ה! איך זה כבר מגיע?!? 😱) ואני רוצה אחרי סוכות, וכל החוסר שיגרה, להעביר אותה מעריסה למיטת תינוק ומתלבטת אם גם להעביר חדר כי נראלי שאין לנו מקום בחדר למיטה.. או אולי להעביר חדר ולהשאיר בעריסה? 🤔

ואני מאד רוצה ללמד רוצה להירדם לבד, כי בעיקר בשנות יום זה קשה, היא לא ישנה עם זה לא עלינו/לידנו.. ואז אי אפשר לעשות כלום..

עם הקטנה זה היה ביחד עם העברת חדר אבל היא כבר היתה בת שנה וחצי וישנה עד אז איתי במיטה!

בעיקרון אני בעד שינויים בהדרגה אבל

היא ממש הייתה דבוקה אלי כל הלילה ולא הסכימה להיות במיטה שלה דקה אחת.

הרגשתי שצריך ממש לעשות שינוי דרסטי כדי לאפס את כל הבית.

בדיעבד מצטערת שלא התחלתי קודם

אחרי שעשיתם את זה , אם התינוק/ת קם באמצע הלילה לינוק מה עשית?

תודה

חג שמח 

אבל עדיין היה מתעורר פעם- פעמיים

הייתי מניקה אותו ומשתדלת לנתק אם רואה שכבר ממש עומד להרדם.

ושמה במיטה (היה איתנו בחדר)

לא הייתי בהיסטריה על זה. קרה ששיננו נרדמנו - בכל זאת אמצע הלילה

בגיל יותר מאוחר גמלתי מהנקת לילה, הסברתי לו מראש שמהיום הוא ילד גדול ולא יונקים בלילה, ורק כשיהיה בחוץ אור הוא יוכל לינוק.

בפעם הראשונה שהתעורר הראתי לו שחושך,

ניהול בכי וחיבקתי ונישקתי והתכרבלנו ביחד במיטה... אבל בלי לינוק.

(מצאנו שהחיבוקים שלי ללא הנקה עדיפים לו מהחיבוקים של בעלי...  אצלו הוא ממש היה היסטרי וניסה לעבור אלי בכל דרך אפשרית... תמיד ממליצים שאת הגמישות יעשה האבא. אנחנו גילינו שהניתוק מהאמא בנוסף לגמילה מקשה עליו יותר.. )

תוך יומיים הוא קלט וכבר לכ ביקש לינוק.

כן היו ימים שהוא היה מבקש לישון איתנו באמצע  הלילה. האמת? זה עד היום ככה

ואנחנו מאפשרים

גם אני וגם בעלי זוכרים את עצמינו מגיעים למיטה של אבא ואמא...

אני חושבת שאני הגעתי עד גיל 7...

אצל הקטנה היה הרבה יותר פשוט.

ההירדמות העצמאית הפחיתה לגמרי את הקימות בלילה.

היא היתה מגיעה בבוקר.

(האמת שלא הרבה זמן אחרי זה היא עברה למיטת מעבר כי כבר הצליחה לצאת מהלול אז גם היא היתה מגיעה לבד ולא היה צריך להוציא אותה.

3 חודשיים אח"כ נאלצתי  לגמול אותה לגמרי בגלל הריון עם דימומים...)

נרדמת בדכ יפה בערב (לבד . תהליך שעשינו איתה לפני כמה חודשים)

אבל ברגע שהיא מתעוררת בלילה היא ישנה צמוד אלי ויונקת מספר פעמים מכובד

מתלבטת אם אני רוצה לשנות את זה ..

תכלס רוב הפעמים זה לא מפריע לי

בשביל הריון...

מה זה משנה אם ההריון יבוא קצת יותר מאוחר?

תנסי לתת לו דייסה לפני השינה, לא תמל רגיל, אלא עם יותר קלוריות. הוא יהיה שבע וישן יותר. 

זה להתחיל אוכל של גדולים בגיל 4 חודשים. מה שמותר. אצלי נהנו לטעום וככה ההנקה הפכה להיות רק לפני השינה, וזה היה כל כך מעט, שהמחזורים והביוצים חזרו

היתרון שינה טובה יותר לכולנו.

אבל לקחת בחשבון שהתינוקות היו ב"ה גדולים. אז לא היה סביר להסתמך על הנקה בלבד.

זה שהוא קטן לא אומר שהצרחות יפסיקו, הבן שלי בן שנה ושמונה והתלות שלו בהנקה לפני השינה הלכה וגברה, עד שממצב שהוא נרדם בלי הנקה וקם פעם-פעמיים באמצע הלילה יונק וחוזר לישון שהגענו למצב שהוא לא מצליח להרדם בלי הנקה וקם ארבע חמש פעמים בלילה או ישן תוך כדי הנקה. החלטנו לגמול, (אנחנו מביאים בקבוק במקום, ניסינו בלי כלום וזה באמת היו צרחות שלא נגמרו והיה לו קשה מדיי) והוא בוכה וכלום לא מרגיע אותו באמצע הלילה, אני מלטפת ומחבקת ומציעה בקבוק, אבל הוא צריך ללמוד עכשיו דרך חדשה להרגע (לא לוקח מוצץ) וזה קשה, זה לא אומר שהוא מסכן, זה אומר שהלמידה לא פשוטה וזה לאו דווקא ייעשה פשוט יותר עם הזמן... ואחרי כמה זמן (מתקצר מלילה ללילה) הוא פשוט נרגע ומבקש את הבקבוק, שותה קצת ונצמד אליי לישון איתי, וזה בסדר, הוא לומד משהו חדש... שפתאום הוא מצליח לפעמים להרדם או לחזור לישון בלי בקבוק או הנקה, ופתאום אני ישנה יותר טוב, אז כן, זה תהליך לא פשוט אבל זה לא אומר שהוא מסכן.

ולפותחת-לא יודעת בן כמה התינוק, זה מאוד משנה, זה תהליך שהוא לא פשוט ואני חושבת שכדאי להכנס לזה רק אם את ממש שלימה איתו.

אבל אצלי היא הייתה גדולה, בת שנתיים  אז היה יותר קל.

במצב שלך אם הוא שותה תמל אז הייתי מחליפה את ההנקה בתמל.. לבכור שלי זה עבד נפלא 

לא בטוח שזה יעבוד, אצלינו דווקא עזר שאני קמתי אליו ולא בעלי, הוא פשוט צרח אמא אמא עד שאני באתי. הייתי מחבקת, לא מניקה. ומספרת סיפורים, בהתחלה היה יכול להיות גם 40 דקות כל פעם כזאת לאט לאט התקצר. מה שהחזיר אותו לישון והרגיע טותו היה סיפור, או סיפורי ילדים שזכרתי בעל פה, או כאלה שהמצאתי, או פשוט לדבר איתו. הוא גם ככה לא באמת הבין.

היה בערך בן שנה ורבע. גמלתי מהנקת לילה לפני שגמלתי מהנקה בכללי.

תודה על כל תגובה🙏

זה לא יהיה פשוט, צריך הרבה אמונה במהלך הזה לפני והשלמה איתו. נראה לי שאני עוד לא שם כרגע 🙃

כי קשה לי לדמיין את הצרחות שאצטרך להתמודד איתן במקום הנקה... אבל מאמינה שאפשר למצוא דרכים אחרות וזה לא שאני מזניחה אותו לנפשו..

כתבתי למעלה מה עשינו. פחות מקובל אבל היה לנו רופא ילדים נהדר, רוחו עדן, איש טוב שהיה לו לב לאמהות ולתינוקות. נפטר מסרטן

אין היום כמוהו

לא קשור למחשבה שניה בנוגע להריון אלא לזה שקשה לי לחשוב עדיין על התהליך של גמילה מהנקה בגלל ההתמודדות עם הבכי וכו.

ואני לא חושבת שנכון להכנס לעניין הזה כשאת לא מכירה אותי, כמה חיכיתי לכל ילד, מה הגיל שלי, מה מונע בהנקה הזו את ההריון (וזה לא המחזור) בשביל להכנס לשיקולים שלנו.

סליחה אם כתבתי חד מידי, אבל זו הודעה שניה שלך לגבי זה ולא נעים לי לקרוא..

20 גר' ליום זה ממש סבבה

בעיקרון לפי הספר אמורים לעלות 20-30 גר' ביום

רופאת ילדים מצוינת אמרה לי שתינוק יונק שרגוע, ויש טיטולים רטובים והכל בסדר - גם 15 גר' ליום זה בסדר

ואולי בכלל עלתה יותר

אם שקלת במשקל ביתי זה לא מדד מדויק

זה נחשב משקל ביתי?

והיא רגועה..חלק מהזמן

יש לה זמנים בעיקר בלילה

שהיא יונקת המון ולא רגועה בכלל

לפעמים גם מתפתלת ונראה שסובלת מכאבי בטן

אבל זה תלוי יום

לכן אני מודאגת..אולי היא רעבה

הגדולים שלי היו תמיד שמנמנים ממש

וזה ממש מוזר לי שפתאום היא לא עולה בהתאם

זה מה שזכור לי.

נשמע עליה סבירה.

ממה שחויתי, ממש חשוב לשקול בעקביות באותו משקל ועל ידי אותו בן אדם, כשמודדים בגרמים זה משמעותי.

אז תשקלי שוב בעוד כמה ימים ותראי בכמה היא עלתה.

אותי מרגיע מעקב בטיפת חלב, כי ככה רואים התייצבות על אחוזון. מותר לה לרדת מאחוזון הלידה (כי הוא באמת לא מעיד), אבל היא כבר אמורה להתייצב על האחוזון שלה ולעלות בהתאם אליו.

כרגע אני בעיצומו של לילה לבן

היא צרחה מלא.. גזים ענינים

וגם ינקה המוןןן ברצף כמעט

לא יודעת מה יש לה😶😔

יש בגיל 3 שבועות, 6 שבועות

3 חודשים ו6 חודשים

אם היא בת 3 וחצי שבועות נגיד אז הגיוני שזה קפיצת גדילה והיא פשוט אוכלת הרבה כדי להגביר את הכמות של הגוף לצורך החדש שלה🥰

פחות נראה לי

זה גם קרה בגיל 5 שבועות

וגם לפני.. וגם אחרי

כמה ימים לסרוגין או ברצף

לא משהו חד פעמי

החג עוד לא התחיל!

הוא יביא לך שמחה

רק אתמול כתבת כמה את אוהבת אותו

שוב ערב חג עם כל הקושי שהוא מביא איתו...

נזכרתי שבר"ה בשנה שעברה החלטתי לקחת הדרכת הורים והתחלנו ממש אחרי החגים. הפסקנו לפני כמה חודשים ועכשיו מרגישה שאנחנו צריכים שוב😵 איזה תקופה זאת..

רבתי עכשיו עם בעלי על מה שהוא אמר לי.

עדיין בא לי ל...אותו

אוףףףףףף הדדי

שיחררתי קצת קיטור בניקיון

וגם בחילופי דברים קשים פה

עכשיו הלב נקי לפחות

וככה אני מרגישה שהכי נכון להיכנס לחג

בלב נקי. הכל על השולחן. לא עוד שלום קר ולא לשחק אותה כאילו הכל בסדר כשלא. למרות שתמיד היה הכל על השולחן, אבל משום מה נח לו להתעלם.. זה כבר לא שלי

והשם יעזור

אני רוצה עוד אח

אבל יש לך אחות..

לא. אני לא רוצה אחות. רוצה אח. בן.

לכל הילדים בגן יש אחים..

נשבר לי הלב ❤️

לא בגלל הרצון התמים. בגלל שאני יודעת איזה קושי גדול יש לי עם זה. מורכבות גדולה.

בגלל שבתוך תוכי,  כן עולה בי רצון לעוד ילד בתקופה האחרונה. רק במציאות אחרת.. וזה שהוא אמר את זה, הציף אצלי חוסר גדול.

אני שמחה בשניים שיש לי, מאוד. ועד לא מזמן זה לגמרי הספיק לי. גם היום.

אבל כן הייתי רוצה עוד אחד. ברעיון לפחות. 

לטובה

תנסי לשמור על האמירה שלו בפרופורציה של משאלת ילד, גם אם היו נולדים לך כמה צפופים יכול להיות שכולן היו בנות.

ולגבי הקושי שלך, זה באמת קשה. חיבוק גדול!!!❤️

כי צריך לבטא אותו

והילד נתן לזה פתח.

בעז"ה תשלימו ותתכננו יחד💖💖💖

שלדעתי צריך לנתק בין הרצון של הילד לבין ההחלטה בנושא, ולא לתת למשאלה של הילד לגרום לייסורי מצפון או לחץ בנושא.

ואולי טוב שצף, אבל כנראה בתזמון לא משהו.

מועדים לשמחה!

אחרת כבר מזמן הייתי מנסה להרות, כי זו לא פעם ראשונה שהוא מביע משאלת לב כזו..

תודה ❤️

זה באמת צובט כל כך...

תהיי בטוחה שגם בן זקונים במשפחה של שנים-עשר ילדים יבקש כנראה אח קטן... זה קצת כמו שילד רואה אצל חבר שלו איזה משחק חדש ומיוחד, ומיד רוצה גם הוא (גם אם הבית שלו מלא במשחקים מיוחדים אף יותר).

אבל כן, אין ספק שזה צובט וקשה כאמא לשמוע את זה, ומציף מיד את כל הקושי האישי. בדיוק כמו שאמא שילדה יבקש ממנה משחק כמו שראה אצל חברו והיא לא יכולה להרשות לעצמם את זה - זה יצבוט לה. גם אם העוני הוא מסוג של בחירה (לדוגמה שהבעל אברך והאישה מעדיפה לעבוד פחות בשביל להיות עם הילדים).

ושוב חיבוק... דברים תמימים כאלה של הילדים תמיד מציפים אותנו... 

ניחמת אותי קצת..

אצלנו תמיד עניתי לו שיתפלל על זה

תפילות זה תמיד טוב.. וה' יודע לכוון את התפילות התמימות לאן שצריך ואיך שצריך.

מתישהו הוא התחיל להגיד שזה לא הוגן שה' לא מקשיב לתפילות שלו בעיקר הכלתי את זה. זו כאפה שכולנו מקבלים באיזשהו שלב, השאלה מתי...

עם רופא מה כן מתאים

אם אין ברירה אולי לשאול במכון הטטרולוגי?

שטלפסט מותר

אבל תמיד כדאי להתייעץ עם רוקח

לא יודעת לגבי הנקה.

נזכרת שבחופש הגדול היינו עם אחי וגיסתי שבחודש 7

ואני בדיוק הייתי אחרי תוצאה לא טובה בבדיקת דם (הריון כימי)

היה לי ממש קשה

באמת היא לא הרגישה כלום כי רק בכיתי כשהייתי בחדר.

בשורות טובות בקרוב בעז"ה!

איזה כוחות יש לך!

בעזרת השם בזכות הההתגברות שלך תזכי לבשורות טובות בקרוב❤️

לפחות אני משתבללת קצת

ויש ספייס אחד מהשני

אני שמחה שזה קורה עכשיו.

בע"ה זה יוביל לטוב.

לא מיד אחרי ארוחה אבל כן שעתיים.

במשמרות לילה הייתי מנסה לקחת יותר מאוחר, אפילו 1-2 בלילה כדי שהעייפות מהכדור תתחיל יותר מאוחר, לא נרשמו בעיות..

וגם לא חייב על בטן ריקה

היא כנראה פועלת קצת יותר טוב על בטן ריקה

אבל אפשר לאכול מיד אחרי

אני בהתחלה כן חיכיתי שעה-שעתיים כדי שתתחיל לפעול כי האכילה הייתה לא יעילה ולא רציתי להקיא את הכדור, אבל עכשיו כבר לא צריכה.. לוקחת על הבוקר וישר מתנהלת רגיל.

הודעה רשמית?

אעעעע

איך התרגשתי עכשיו

תודהה

גם אני תהיתי לרגע איך פספסתי

שיהיה בשעה טובה

כ"כ כ"כ שמחה בשבילך

שימשיך בבריאות ובקלות

מותר לשאול איזה שלב?

לא נעים לי לנצלש לפותחת אבל ריגשתן ושימחתן אותי🥰

@שריקה שבוע 21... ב"ה ניסים ממש.

איזה כיף לשמוע.

שיהיה בשמחה ובבריאות!🙏

בשעה טובה, איך אני שמחה בשבילך ❤️

שיהיה בקלות ובבריאות.

בשעה טובה בידיים מלאות 🤗

איך הצלחת להסתיר ככה במשך חצי הריון??

שיהיה בקלות בריאות וידיים מלאות!

איזו התרגשות 😁😁😁

שיהיה בקלות ובבריאות ❤️🥰

בשעה טובה!!

כמה חושבת עליך 🥰 איך שימחת אותי עכשיו יקרה שאת

שיעבור בקלות ובידיים מלאות בע"ההה

זה יהיה יפה לומר שלמען האמת חשדתי בכך?

יקרה, שיהיה בשעה טובה, בקלות ובבריאות ובידיים מלאות!! מתרגשת איתך ♥️

שיהיה בשעה טובה, בקלות ובידיים מלאות!

ריגשת! תודה ששיתפת אותנו!

רק לגבי החום- מותר כמובן אקמול

אם זה סתם שפעת קלה/צינון, כמה ימים וזה בעז"ה יעבור

אם יש תסמינים לא רגילים כדאי לגשת להבדק

בצור ירוממני

ועתה ירום ראשי....

אשירה ואזמרה לה'"
 

זה מרומם

לדעת שאנחנו צפונים

בסוכתו - עולמו ית

גם כיחידים

וגם כאומה

אני רואה ישועות מדהימות עכשיו

מכל כיוון

בדברים שלא חשבנו בכלללל שיקרו לנו

זה מוכיח לי

להיצפן בסוכת ה

להישען עליו

לבטוח

והוא אוהב ודואג

מבין ומאזין מביט ומקשיב

ואני אומרת שכל הלימוד של סוכות

זה תכלס לראות השגחה

הישיבה בסוכה היא אחת המצוות בהן חלק מגדר המצווה היא הכוונה של המצווה, שצריך להתכוון שהסוכה היא זכר לסוכות בהם הושיב אותנו הקב"ה במדבר, כמו שכתוב בפסוק - "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".

בגמרא מובאות שתי דעות מהן הסוכות - סוכות ממש או ענני הכבוד.

ועולה השאלה - אם מדובר בסוכות של ממש, למה בעצם אנחנו חוגגים על זה? ואיך זה שעל ניסים גדולים הרבה יותר לא חוגגים (המן, הבאר, "שמלתך לא בלתה מעליך")?

הרב  יצחק שלמה זילברמן זצ"ל כותב על כך, במאמר שפורסם בחוברת 'פינת יקרת' (תשס"ב). הרב זילברמן מסביר שבעצם החג נחוג לזכר כל הניסים שקרו במדבר. ודווקא המגורים במדבר בסוכות מעץ מעידים על כל הניסים האחרים שנעשו. עצם זה שעם שלם היה במדבר במשך 40 שנה, זה מפליא ולא הגיוני. וכשיושבים בסוכה מעץ זכר לסוכות בהם ישבו אבותינו במדבר, מבינים שזה לא היה אפשרי אלמלא היו מוקפים בעוד ניסים, כי אחרת - מניין היה להם אוכל, שתיה ובגדים בכל השנים שהיו במדבר?

וכך ההודאה היא גם על ענני הכבוד שהקב"ה הקיף אותנו ופרס עלינו את שכינתו, אבל גם על הקיום המופלא שלנו במדבר, עם כל הניסים שאפשרו לנו לנדוד בו כל כך הרבה שנים, עם מגורי ארעי בסוכות עץ.

ובעצם, בחג הסוכות אנחנו חוגגים את הקשר שלנו עם הקב"ה, את הביטחון שאנחנו יכולים להישען עליו, ואת הניסים שהוא עשה לנו בתוך מציאות של ארעיות וחוסר כל.

זה משלים את מה ששמעתי בשיעור של הרב שניאור אשכנזי - שסוכות הוא החג היחיד שנחגג לזכר משהו שנעשה לטובת עם ישראל מאהבה, ולא להצלת חייהם.

סוכות - חג האהבה בינינו לבין ה' וחג הביטחון שלנו בה'...

איך זה יכול להיות ש"מצטער פטור מן הסוכה"? הרי בדרך כלל אנחנו מחויבים לקיים מצוות גם אם לא נוח לנו...

הסוכות הן זכר לענני הכבוד. ענני הכבוד היו מעין מזגן לעם ישראל במדבר - הם לא היו נצרכים להם באותה רמה שהם היו זקוקים לבאר (מים) ולמן (אוכל). ה' הביא את ענני הכבוד מתוך אהבה נטו, כמו אהבת אב לבן (אדון ידאג לעבדו למים ולאוכל, אבל לאו דווקא להגנה מפני החום).

ומכיוון שהסוכה היא זכר לאהבה הזו, ל"אקסטרה" שנתן לנו הקב"ה, אנחנו מצווים ליהנות ממנה בלבד, בלי כל סבל.

ולכן - "המצטער פטור מן הסוכה".

שנזכה ליהנות מסוכתנו בכל לב ובכל המצבים!

מאכזב ומבאס...

שבעז"ה הקב"ה ימלא חסרונכם במהרה!!!

הייתי ממש בטוחה

עכשיו אני רק מחכה למחזור שיגיע

ואני בוכה 

כמה שזה מבאס

בעז"ה בקרוב!

פעם שמעתי מהרב קוק זצ"ל, ששאל איך אפשר לצוות על כזה דבר, אם הלב לא שמח?

וענה, שהאדם עושה השתדלות מלמטה, מורידים לו שמחה מלמעלה!

שתזכי בזכות ההתאפקות שלך לשמחה גדולה בקרוב ממש, הריון קל תקין ובידיים מלאות

❤❤

ממש כתבת על מיתרי ליבי

העלית לי דמעות,

תודה רבה ❤️