פורום הריון ולידה (עמוד 778)

באסה ממש

לא מטונפים, אבל בהחלט יש סימן פה סימן שם

כמו שאת מתארת הייתי מלבישה לו בגדי גן גם אם הם עם כתמים שלא יורדים, ואחרים לבית

פעם גם אצלי הכתמים לא היו יורדים, מאז שאני עושה כביסות ארוכות לבגדי הילדים, כל כתמי האוכל יורדים.

בקשר למעון- לדעתי עשית כל מה שהיה אפשר... כנראה באמת קשה למטפלת לשמור על הבגדים, תוך כדי שהיא מאכילה קבוצת פעוטות... ויתכן שהמתוק שלך זריז ומספיק לזחול על הרצפה לפני שהמטפלת מספיקה לטאטא...

חוזר נקי לחלוטין.

ואוכל שם המון, וזוחל והכל...

חוזרות די נקיות ומסודרות

אצל הגדולה קורה שיש לפעמים כתמים קטנים אבל לא משהו רציני..

אצל הקטנה היא קצת יותר מתלכלכת אבל בדכ מחליפים לה בגדים אחרי האוכל ובתכלס בבית היא מתלכלכת הרבה יותר..

נשמע מבאס הקטע שאת זורקת בגדים ונשמע קצת מוגזם הלכלוך שלו אבל בסוף- הם ילדים. הם אוכלים, מתלכלכים וגפ סינר לא תמיד עוזר.. (אם הילד מחליט לטבול את היד שלו בתוך הצלחת, גם אם הוא לובש סינר עם שרוולים החולצה תתלכלך) 

אבל איך גם כל המכנסיים?

וגם ממש כתמים גדולים..

כאיחו זה לא רק השרוול

אלא גם המכנס גם השרוול

גם במקדימה של החולצה על כולה..

חולצות ממש מטונפות..

)במאמר מוסגר אני יגיד שאני כמעט בטוחה 100% שפשוט לא שמים סינר.. )

לק"י

האמת שבגיל הזה כשאוכלים לבד, הגיוני שזה המצב....

הבן שלי בן שנה ושלוש כמעט, ואם הוא אוכל לבד, הרבה נשפך עליו (אבל הוא אצל מטפלת פרטית והיא מאכילה אותו).

לגבי טושים- בגד עם נקודות בודדות או קצת קשקושים, אני כן מלבישה.

הגיוני להביא למאפלת בגד שחזר ממש מטונף ולבקש ממנה לחליף לו כל פעם לפני שאוכל צהרים?

ממש מתסכל אותי הלכלוך..

וגם רוב הקבוצה שלו עם בקבוקים ככה שבאמת מוזר

לי שהיא לא מתשלטת על האוכל בצורה כזו..

איך את מכבסת? אולי אפשר לשנות גם פה וזה יהיה יותר קל

את מלבישה בגדים בהירים?

ואז מכבסת עם אקנומיקה..

ועושה כביסה ארוכה

סנו אקסוגין בהשריה

ואז גם בשמש

כתמי שמן פשוט לא יורדים..

וגם טושים מסויימים לא..

וגם כורכום משאיר כתם מסויים אחכ

שמן יורד עם פיירי

טושים יורדים עם סנו אוקסיגן ספריי..

אבל אני לגמרי איתך.. הבת שלי חוזרת עם בגדים שה'ישמור.. כל יום עם בגדי החלפה ואני משתגעת..

וגם לכבס הכל משגע אותי לגמרי

לק"י

במקום סינר.

אצלי היא חוזרת ממש נקי. אם מתלכלכת מחליפים... 

אז כנראה שזה פחות קשור להתקדמות לידה.

מכירה את זה מהריונות אצלי, בהחלט קשור.

החוברת הנ"ל.

היא פתחה קהילה של סימפו'

בודאי שלה יהיה מידע הכי מעודכן ואמין.

נדמה לי שיש שם את כתובת המייל שלה

תרגישי טוב יקרה

אבל יש לי ניסיון עם אוסתיפאתית מקסימה - הדר ויז'ניצר. מקבלת בבית הכרם.

מקווה ממש שהיא תוכל לעזור לך ❤️ (אולי היא אפילו כתובה שם בחוברת?)

ממודיעין

+972506715686

את ממליצה עליה בהקשר לסיפמיזיוליזיס? כי ראיתי שהיא מתעסקת בהרבה נושאים

כבר כמה שנים שאני אופה את העוגה שלך לחנוכה, והשנה עוד לא הגעתי לזה וכבר עוד מעט זמן הדלקת נרות שבת🤫

איך מוסיפים כמה שעות ליממה???

🕯שרשור פרשת שבוע - פרשת וישב🕯ושבת חנוכה 🕎 - הריון ולידה

ואנחנו באמת מחכות לשרשורי העוגות שלך!

אני במקומך הייתי ממש מנסה לשחזר מה היה במהלך היום ואם לקחת או לא..

אין שם סימון של ימים

זה רעיון לכתוב לבד 

בבתי טבע ובנקודות מכירה ביתיות.

אם תרצי אשלח לך את הטלפון של שרות לקוחות שלהם.

והם יגידו איפה יש קרוב לביתך

יש לי שקניתי והשתמשנו פעמים בודדות

אשמח למכור במחיר חלקי

הטלפון שלהם-0527105096.

ויש גם רשימה באתר שלהם

את לא רואה עודף ריר? הוא אוכל רגיל?

כדאי לתת, זה מציק

אני הייתי מנחשת שאכן הווסת מתקרבת,  אולי כאבי ביוץ

וביחסים ומטרתו לחזק את הקשר הרגשי לבן הזוג וליונק.

לפעמים אחרי יחסים עם שיא חזק יש תחושה דומה למחרת ברחם. אז אולי זה פשוט זה

המחזור כשבועיים לפני הביוץ

אם זה משהו חדש סביר שזה לא הנקה ולא הגלולות ואם זה ממשיך כדאי לפנות לרופאה

או במייל.

שגר שאלה וקבל מרשם/ אישור מחלה/ הרגעה.

צריך להוציא קוד כדי שייחשב לרופא כקבלת חולה

וזה מעולה לשני הצדדים.

צעד קטן שמקל מאוד על החיים.

נגיש ממש שאפשר לשלוח תמונות ושאלות

הרבה פעמים חסך לנו יציאה לרופא או שהרופא שלח מיד מרשם להתחיל טיפול עד שנגיע אליו.

שולחים גם הקלטות וסרטונים.

נגיד כשהנשימה לא נשמעת לי רגיל אני מקליטה ושולחת.

אבדוק לך מספר, מתקשרת ומתאמת לך תור טלפוני או שיחת וידאו

חום ופצעים יכול להיות גם הפה והגפיים 

לא סמכתי עליו בכלללללל

אמר שהאפטה זה מהחום שהיה לה לפני יומיים וכנל הנקודות הורדרדות האלה באיזור הטיטול.

והאותן נקודות שיש לה ברגליים זה דלקת שנוצרה מעקיצה שנעקצה ב 2 הרגליים. העקיצה כבר כמעט ונעלמה, הוא הביאלי משחה אנטיביוטית למריחה ואני מזהההה לא מרחתי.

לא מצליחה לסמוך עליו, ובנתיים זה עובר

אבל צריך רופא בשביל זה...

אמרו לי שגם חלב עזים עוזר אבל לא לא הסכימה... 

תזמיני אלייך הביתה יועצת הנקה טובה עם המלצות. יש המון המון מה לעשות!!

משיפור ודיוק התפיסה והתנוחות, עד לפטמת סיליקון אם צריך.

אל תסבלי! יש מה לעשות במצבים האלו.

חיבוק ואת אלופה 🩷

אם כן אז לי פולימם ממש עזר.

וגם כשאת מחברת אותו אז תמעכי ותכניסי כמה שיותר מהעטרה לתוך הפה שלו. כשהתינוק יונק רק את הפיטמה עצמה זו יניקה ממשששש כואבת ולא יעילה.1

לי תמיד היה בהתחלה יובש- כמה ימים מרחתי לנולין.

אם יש לך כאבים דוקרים כאלו מאוד הגיוני שזו פטריה- תתיעצי בבקשה עם רופאה/יועצת הנקה

ההנקה צריכה להיות נעימה ולא מכאיבה. 

בהתחלה כן יכולים להיות קשיים - אבל צריך לפתור את הכאבים

אם זה ההתחלה אז היא מאוד כואבת וכדאי מאוד לסכך כל הזמן עם לנולין.

אבל אם זה כאב ממש חד כמו סכין זה נשמע כמו פטריה

לנולין זה כמו לנסינו?זה מה שאני שמה לפעמים, לא מרגישה הקלה....

יועצת לא ראתה פיטריה, וזה ככה מהתחלה

אני מנוסה לצערי בהמון צרות שיש בהנקה (דלקות, פטריות, חתכים, סתימות וכו)

מניסיוני, לפעמים בהתחלה פשוט כואב כי לוקח לפטמה זמן להתרגל. כי לוקח זמן עד שלומדים להניק טוב ועד שהתינוק עצמו מצליח לינוק טוב. אצלי בשבועיים הראשונים יש כאב ממש ברגע של החיבור שעובר אחרי כמה דק', והתנוחה של התינוק הייתה נכונה ו החיבור היה טוב והכול היה מושלם (שלוש יועצות הנקה שונות אמרו לי). פשוט לקח זמן עד שהפטמה התרגלה! ואחרי שבועיים זה עבר, בלי ששיניתי כלום.

לכן אני קצת יוצאת נגד האמירה שהנקה לא אמורה לכאוב בכלל באף שלב. לי היא גרמה המון כאב לב ותסכול והרבה מאוד כסף שהוצאתי על ייעוצי הנקה. לא היה שום דבר לא נכון בהנקה שלי, ועדיין, כאב לי. ולוקח לזה קצת זמן לעבור ובסוף זה עבר וזהו, הנקתי במשך שנה וחצי אחכ.

מה שכן שווה לנסות:

רפידות נרסיקר. לי לנסינו לא עזר בקושי. נרסיקר היו הצלה.

שינוי תנוחות- להניק בפוטובול, או כשהתינוק ששוכב עליך בטן לבטן.

להסתכל בסרטונים של חיבור נכון- את צריכה לקרב את התינוק אליך ולא את הפטמה לתינוק. את בעצם ביד אחת מחזיקה את הראש של התינוק וביד השנייה את צריכה לכווץ מסביב לעטרה לעשות מעין "פיתה" וככה לשים את הפה של התינוק שהוא בעצם מקיף את כל הפטמה, כולל העטרה בתוך הפה. יש סרטונים שמסבירים מעולה.

ונמאס לי שכולם אומרים שזה לא אמור לכאוב

אבל זה לא אמור להיות סיוט, ברמה כזאת של כאב כנראה שיש מה לשנות באופן אקטיבי, לפני שהזמן יעשה את שלו.

יש עניין של רגישות הורמונלית עד 6 שבועות יכול לכאוב בתפיסה כי יש רגישות בפטמות בלי קשר לכלום

חוץ מזה יש עניין גם של משקל תינוק, מפתח הפה שלו, וגודל חלל הפה מול גודל הפטמה

ככל שהם גדלים הם תופסים טוב יותר, הפה שלהם מותאם יותר לגודל של הפטמה, והרגישות חולפת

אין אפילו ספק. הילד לא מתחבר טוב.

אומרת לך את זה מנסיון של דם יזע ודמעות.

ילד שמתחבר טוב לא אמור להכאיב נקודה.

יועצות הנקה של יולדות לא מקצועיות בגרב.

תפני ליועצת הנקה טובה ממש. יכולהלהמליץ על מיה איזקס.

ללמד בהתכתבות לחבר אותו נכון זה בלתי אפשרי. 

אבל אצלי תמיד היה כאב ועברתי ככ הרבה יועצות הנקה מקצועיות מאוד ומנוסות מאוד

וגם כשהתינוק תפס מעולה

וגם כששללנו לשון קשורה

כאב לי מאוד מאוד מאוד

וזה פשוט עבר

כן, יש כזה דבר שההנקה פשוט כואבת

וזה חולף לבד

יש רגישות הורמונלית בפטמה ויש כאלו שרגישות יותר

ספציפית אצלי יש גם פטמות גדולות מעל הממוצע

וזה לא ץמיד מותאם לחלל פה קטנטן

וכן זה כואב גם כשהוא תופס נהדר

וזה היה ככה עם כל שמונת ילדיי

שאת רובם הנקתי עד גיל שנתיים

ועם כולם (!) כאב לי עד אימה במשך חודש-חודשיים ראשונים

כל האחיות שראו איך אני מתחברת אמרו שזה מעולה ונתנו לי לנסינו. וכבר פחדתי שאוותר..

אחרי מפגש 1 עם יועצת הנקה טובה, כשאני עדיין פצועה בפטמות ויש דם, היא הצליחה ללמד אותי לחבר טוב, והחיבור לא כאב יותר לעולם!!! שנה הנקה אחכ בלי חתך אחד! בלי לנסינו, בלי כלום ב"ה.

כואב לי לשמוע שיש מי שאצלה הכאב הוא כורח המציאות, אבל רבות מהחברות שלי כמוני, ורק בשביל זה כדאי בעיניי לנסות. 

במצב כזה זה ברור שהחיבור לא טוב.

מה שאני ודבורית דיברנו עליו הוא פשוט כאב.

אין ספק ששווה לראות יועצת הנקה טובה ולבדוק את כל האפשרויות. אבל אם מדובר רק בכאב, בלי סימנים נוספים (אודם,פצעים, גרד, וכו') לפעמים זה "פשוט" כאב של התחלה וצריך לקחת את זה בחשבון. 

רק לציין שזה לא היה ככה בכלל אצלי

אולי אצל הפותחת יש סדק בעור או משהו שאפשר לטפל

6 הנקות מלאות בלי אף כאב. היא לא הבינה מה עובר עלי.

זה לא אומר כלום...

בכל מקרה צריך לראות כאן יועצת הנקה מומחית וטובה ולבדוק שאין שום דבר בעייתי. אבל רק הסתייגנו נגד האמירה שהנקה לא אמורה לכאוב באף מצב כי זה לא נכון בעיני לכולן.

מעבר לזה, אקטיפרין מאוד מומלץ לאלה שסובלות מעצירות כתוצאה מנטילת ברזל. אז בעיניי מהבחינה הזו הוא אחלה.

לגבי הכשרות תשאלי את הרב שלך

לגבי המוצר עצמו, הוא אחלה ממש, ומעלה ברזל טוב.

לגבי עניין הספיגה של ברזל עם צריכת חלב.

כן אני רוצה להוסיף שאם הברזל הזה עושה לך פעילות מעיים לא טובה אז להשקיע מאמץ ולחפש ברזל מחברה אחרת שהגוף מגיב באופן חיובי ותקין.

לגבי חומצה פולית ממליצה במקום רק חומצה פולית לקחת פרנטל בכל תקופת הפוריות להשלמת חוסרים באופן כללי זה חשוב ויש בזה גם חומצה פולית ממילא.

אבל אם הייתי לוקחת הייתי כנרכה קונה של אלאמן שזה הכשר מהודר.

לגבי החומצה פולית, יש שלב בהריון שעוברים לויטמינים להריון שכוללים גם את החומצה הפולית אז אני לקחתי פרנטל של אלטמן שגם זה בהכשר מהודר

(וכשלא בהריון אז חומצה פולית של אלטמן, מפרנסת אותם טוב ;))

הוא כל ערב מוודא שלקחתי ודואג להביא עד אליי

וזה גם נמצא לנו מול העיניים כל הזמן ולא בתוך הארון

בדרכ התוקף של ויטמינים לא מאוד ארוך

ואם עבר התוקף יש לזה חשיבות, אם הוא עובר את לא יכולה לסמוך על זה שהויטמינים יציבים ולא התפרקו כבר

ג'לטין מופק מעצמות בעלי חיים.

הגלטין שמוכרים בסופר הוא בדכ מדגים

אבל יש ג'לטין מכל מיני חיות

זה פשוט גילוי נאות

יש בזה עניין כשרותי לחלק מהדעות, תלוי בפסיקה(יש פסיקות שבתרופות אין בעיה כזו בכלל..) בעיקר כי זה מופק מבעח שלא בהכרח עברו שחיטה כשרה. אבל זה רכיב תקין לגמרי מבחינה תזונתית וזה גם לא עושה אותך בשרית.

ג'לטין מחזיר למשל בעייתי יותר... (למרות שגם בזה לפי חלק מהדעות אין בעיה)

ויש בזה גם גילוי נאות טבעוני- כי טבעונים לא ישתמשו בזה

אין בזה שום עניין רפואי.

אבל אצלנו נהוג שלויטמינים ותוספים (לא תרופות מרשם) רצוי מאוד שיהיה הכשר מהודר

והיום יש המון (או אולי הרוב המוחלט) תוספים בהכשר מהודר ככה שמבחינתי זה דיי משימה קלה

אא'לט יש להם.

בכל מקרה אופן אקטיפרין זה ברזל ברירת מחדל של הרופאים.

אני לקחתי אותו והוא ממש עושה תופעות לא טובות, והחלפתי לנייצ'ר בוונאטי או סופהרב וגם מבחינת כשרות אין עליהם בעיות הלכתיות, ואם היא רוצה להשקיע יש של אקוסאפ עם יתרון הספיגה.

וגם בהריונות שונים הברזל משפיע אחרת

וגם גישות של רופאים.. עברתי כמה רופאים ואף אחד מהם לא אמר לי לקחת דווקא אקטיפרין, חוץ מאחת שאמרה לי לנסות אותו כי הספיגה שלו שונה אחרי אחרים שניסיתי ולא היו לי טובים.

אני בכלל לוקחת אלטמן עכשיו, באבקה(גם כשרות ממש טובה) אבל אני בכלל מתחילה עירויים....

בהריון הקודם הברזל של אקטיפרין היה זה שהחלפתי אליו אחרי שסוג אחר היה לי רע. אבל עכשיו אני לוקחת תרופות שבשילוב עם אקטיפרין יעשו יותר בעיות....

בכל אופן אין לי עניין להגן דווקא עליהם או לשכנע לקחת דווקא אותם

שכל אחת תעשה מה שטוב ומתאים לה.

את הנקודה!

תוסף כלשהו(במקרה הזה ברזל)

שגורם לפעילות לא תקינה של הגוף(במקרה הזה פעילות מעיים מוגברת/עצירות)

זה לא מצב תקין!

צריך להחליף לפירמה אחרת עד שימצא ההרכב המתאים לגוף של הנוטל.

רופא שאומר שברזל עושה פעילות מעיים לא תקינה וזה חלק נורמלי מתופעות הלוואי-זה הערה לא תקינה.

הכדורים מעולים בגדול, לא עשו לי תופעות. הריון שלישי איתם.

אבל עכשיו פקחת לי את העיניים לגבי הכשרות…בדקת לגבי זה?

לקחתי אותם והיה לי מעולה,

יש פוסקים שהתירו בתנאים הבאים:

נצרך לפי מרשם רופא+

נבלע מייד בלי להשהות בפה (כי זה טיפה מתקתק) 

אז כל אחת שתשאל את רבותיה.

למשל לפי הפסיקה שלנו תרופות לא צריכות כשרות כל עוד הן לא ממש סירופ/אבקה שמיועדים להיות בטעם מסוים. גם אם יש לכדור טיפה מתיקות אין לזה משמעות הלכתית.

ומדובר גם על תוספי תזונה, משככי כאבים, תרופות בלי מרשם וכו.

מגיבה לך כי כתבת מאוד נחרץ שזו הפסיקה הבלעדית 

לא נשמע לי נחרץ.

בכל אופן, לכך התכוונתי. ומסכימה שכדאי להתייעץ עם הרב שלך

שמשתמע מזה שהרוב לא מתירים ומי שכן זה רק בתנאים שכתבת

אז הדגמתי פסיקה נוספת כדי להבהיר שצריך לבדוק את הפסיקה לפי הרב שלכם.

של סולגאר..בתור אנמית לשעבר שקיבחה עירויים בלי סוף זה ברזל שעושה פלאים!!!

וחומצה פולית אם נקלטת להריון ולא לקחת לפני תבקשי בבית מרקחת שיביאו לך חומצה פולית 5 מג זה הכי מרוכז שקיים

לקחת קופסאות מטרנה, ולייעד כל אחד להשחלה של משהו אחר-

פונפונים- לחתוך איקס במכסה

קשיות- חור קטן

משרוקיות- חור יותר גדול

וכן הלאה...

קופסאות של תמ"ל עגולות גדולות,

ולהשחיל פקקים של מרככי כביסה (מנוקים היטב כמובן)

לוח תחושות- סקוצ ברייט, פליז, נייר אפיה/אלומיניום (בצורה שלא יוכלו לקרוע)

מנהרות לכדורים מצינורות פלסטיק על דיקט/לוח תלוי. כמובן שיתאים לכדורים שלא מסוכנים לבליעה.

בקבוקי פלסטיק עם מים צבעוניים, גואש, נצנצים. או עם קטניות כמו רעשן. לשים לב שהפקק מודבק בצורה שלא ניתן לפתוח בכלל.

מקל גשם (יש הוראות באינטרנט איך להכין)

בועות סבון- להפריח לה בועות כשהם משחקים בחוץ.

קופסאות פלסטיק (לשים לב שלא נשברות בקלות), כפות עץ, ובכלל כלי פלסטיק קטנים שונים (כולל סכום)

מטפחות- לשים לב שלא ארוכות ויכולות לסבך אותם. אפשר לגזור מטפחות ישנות לריבועים קטנים יותר.

של הבת שלי היו קיסמים צבעוניים (טיפה עבה יותר ולא שפיצי, נראה לי ממקס סטוק) והכניסו לחוקים של קופסאות תבלינים.

העסיק שעות את הבת שלי ועוד כמה ילדים 

כמובן בהשגחה שהיא לא מכניסה את זה לשום מקום

תקופה מורכבת.

תודה על הרגישות!!! את מהממת! 

יש לך עוד הרבה מאוד זמן, אל תהיי עם מצפון או לחץ שאת לא מתחברת להריון...

מה יכול לעזור להתחבר? אולטרסאונד של השקיפות עורפית הוא בערך בחודש שלישי ורואים בו את העובר בצורה ברורה ומהממת, לי זה ממש עזר לקלוט שיש פה תינוק אמיתי בתוך הבטן.

וחוץ מזה, לקרוא על התפתחות העובר לפי שבועות.

להתפלל על הילד/ה הזה שבבטן, שתזכו לגדל אותו לעבודת ה', לתורה, לחופה ולמעשים טובים, שיהיו לו חיים טובים, שיהיה בריא בגוף ובנפש...

את יודעת למה?

את בהריון שלא רצית או סתם מרגישה אדישות?

איזה הריון זה?? ראשון? שני?

בעלך איתך בבית בתקופה הזו או מגויס?

איך מצבך הנפשי הכללי בימים אלו?

עברת הריונות לא תקינים?

משהו בזוגיות שאת חוששת?

אני חושבת שבחודש שלישי זה עוד לא "מבהיל".

אולי כשיהיו תנועות זה ירגיש חי ומוחשי יותר ויהיה חמה להתחבר?

אולי לקנות בגדים שתריגיש בהן טוב אל גם לא יסתירו את ההריון שתתחיל להכיר בשינוי בגוף של ולהינות ממנו?

בשעה טובה ושיהיה בשמחה! 

אני לי מדברת על תור לרופא וכאלה דברים אלא דברים יותר יום יומיים אבל חשובים.

נגיד אם תתקשר אלי מישהי ואני אגיד לה שאני אחזור אליה עוד כמה דקות.

מה שלא כתוב- לא יזכר

אבל לפעמים העומס בחיים לא משאיר ברירה.

תורים חשובים או דברים שאני צריכה לזכור לעשות ביום מסויים אני שמה תזכורת ביומן של גוגל (יש לי אפליקציה לוח עברי והיא מתחברת לגוגל ומאוד נוחה).

דברים של יומיום כמו שתיארת ואני מפחדת לשכוח אני עושה לעצמי תזכורת בפלאפון. אחרת זה נכנס לי לאוזן אחת ויוצא מהשניה

רוב הדברים שאנחנו שוכחים זה כי אנחנו בהיסח דעת ברגע בו אנחנו שומעים.

זה מיומנות נרכשת

שאבדה לנו

אני כמעט לא כותבת דברים ולא שוכחת הרבה (טוב, עכשיו עם טפשת אחרי לידה מותר לי, אבל ביום יום...)

לרשום את זה בראש, אני עושה לי רשימות בראש של מה שאני צריכה לעשות ואני זוכרת אותם.

מסייגת שלפעמים זה גורם לתחושה של עומס והצפה שכתיבה חיצונית עוזרת להקטין... להוריד מהראש  את כל המידע שהוא סוחב.

קבוצת וואטסאפ ורושמת כל הזמן מה המשימות.

וכשאת פנויה תשבצי בלוז שבועי (ולא מעבר שבוע) ככה את יודעת לעשות מה שדחוף לשבוע הקרוב.. 

אני גם מוסיפה רשימה תתי רְשימות מה אני צריכה לעשות לכל מטלה.

למשל בלוז רשום- יש לי תור לרופא.

ברשימה יותר מדייקת מה צריך להכין לזה מראש.

בקטע הזה אני סופר מדוייקת, ועדיין יש לפעמים פאשלות אבל הסיכוי לשכוח ממש מצטמצם

למשל לענות למיילים אז פותחת מייל ריפליי וכותבת שתי מילים ואז זה פתוח בטיוטות.

לילדים אני רושמת בפתקים.

אם זה לעבודה עושה רשימה.

טלפונים אני רושמת בווטסאפ כבר מתקשרת,

ואז זה שמור בהודעה האחרונה.

נגיד אחד הדברים שלא הצלחתי לזכור זה לשאול על נורה שנדלקה לי ברכב פעם אחרי פעם אחרי פעם.

אז עצרתי בצד וצילמתי את זה בנסיעה הרביעית שקלטתי שאני כל הזמן שוכחת.

ואז ראיתי את זה בגלריה ונזכרתי בפעם הראשונה שזה לא היה תוך כדי נהיגה.

זה מבחינתי מה שנקרא "הצעד הראשון".

ואז זה מאפשר גם תכנון יומי וגם תכנון מיידי וגם תכנון שבועי.

ומוחקת למחרת עם טיפקס מה שלא הספקתי ומעבירה ליום אחר.

מה שהספקתי עושה לעצמי וי גדול ויפה.

לדברים מאד חשובים מרקר או עט צבעוני

ורושמת הכל בכל מכל כן יברך אותנו: מטלות לבית, לעבודה, לילדים, לבעל, מחוט ועד שרוך נעל כולל פריט ששכחתי בקניות.

איכשהו מכל הסלט הזה הכי קל לתעדף את המשימות הכי חשובות

ויש כאלו שנדחות

כל שנה קונה לעצמי יומן יפה צבעוני עם מלא משפטים מחזקים או איורים חמודים.

עובד נהדר וזה לא נודניק כמו בטלפון.

בימים שאין לי כוח פשוט מסלקת את היומן ולא מתייחסת עד שחוזר לי הכוח.

מסמנת שם ימי מחזור, ימים לפני מחזור עם תזכורת לקחת הכל הקלות, משקל )אם ירדתי..) רושמת מתכונים... יש יומנים נהדרים בסטימצקי. יש גם תכנון חודשי ועוד כל מיני עמודים ריקים והרבה מקום לכתוב

אני מקווה שאצליח ליישם חלק.

אבל נגיד ילד אומר אני צריך חולצה לבנה למחר (לצורך הדוגמא נגיד שיש רק חולצה אחת שלא נקיה והוא צעיר מידי לכבס )

 אז אתם רושמים מיד?

רושמת לי תזכורת לערב- להעמיד מכונה לבנה

ועוד תזכורת לבוקר אחריו- היום x הולך עם לבן

לא סומכת על הזיכרון שלי בכלל 🙈

נגיד אתמול בערב צילצלה לי תזכורת שרשמתי שבוע שעבר- " x רצתה לקחת את הספר y להראות לגננת המשלימה" חחח

מערימת הכביסה המלוכלכת ולשים מעל הסל

או להזיז את הסל ממקומו

או לבקש ממנו להכניס את הבגדים הלבנים לתוף המכונה (אם לא צריך לרסס קודם)

גם ילד בן 3 יכול לעשות את זה.

העיקר שיהיה משהו שיזכיר לי בהמשך.

ילד שלא עשה כלום בנידון לא תהיה לו חולצה לבנה למחר.

גם להם יש אחריות בהתאם לגיל שלהם.

מה שגרם לי לכתוב זה שהבת שלי התקשרה הביתה שהיא שכחה משהו חשוב בבית והיא רצתה שאביא לה את זה. וברגע שניתקתי שכחתי לגמרי מהשיחה.

שיזכיר לך את זה אחר כך?

בדוגמא שהבאת עכשיו, אפשר תוך כדי השיחה להוציא את מה שהיא ביקשה ולהניח במקום בולט, ואז אחר כך גם אם שכחת - עצם החפץ שאת רואה יזכיר לך.

גם אני משתדלת להתנהל ככה. אם אני לא עושה משהו מיד שיזכיר לי אחר כך, סיכוי גדול שאשכח... (וזה בהחלט קורה..)

אני עברתי גירושין בלי ילדים וזה  אחרת, אבל אם בא לך לבוא לפרטי את מוזמנת.

כואב לי עליך. רוצה שיהיה לך טוב.

וכל הכבוד לך על הפריקה הזו

והגיוני מאוד שבמצב הזה את בדיכאון. 

גם אני הייתי. 

ממש אשמח לדבר איתך.

ואיזו מדהימה את שאת מתפקדת בכל החזיתות!!!! 

מצדיעה לך ומברכת אותך שהטוב יגיע מהר. 

לא יודעת מה להגיד. הבדידות שלך זועקת.

טוב שאת מודעת ואני מקוה שיש לך מקורות תמיכה בסביבה שלך.

חיבוק גדול.. מאחלת לך לצאת מאפלה לאורה

חיבוק גדול!!

מאחלת לך שתמצאי את הדרך הנכונה עבורך. 

נראה שכרגע את גם ככה חיה לבד.

את מחכה שיעזוב את הבית ביוזמתו?

שירצה להתגרש?

רוב הזוגות שמתגרשים בהסכמה זה לא כי שניהם רוצים

אלא כי אחד מהם החליט שדי והשני מבין שאין לו מה להיאבק בזה.

טוענים רבניים, ועוד ועוד

גרושות לא מלקקות דבש

ואני לא מחכה שיעזוב את הבית, כי הוא לא. זו דירה משותפת של שנינו. המטרה היא להסכים למכור אותה במשותף או הסכם אחר שיאפשר לילדים שלי כמה שפחות נזק וטראומות ומעברי דירה מייסרים וירידה ברמת החיים כי אין לי איך לספק להם אותה לבד

ולכן אני מעדיפה לחסוך את זה

זה אומר שאני מעדיפה שניפרד בטוב מתוך הבנה שהזוגיות הזו לא עובדת, כדי לא לפגוע בילדים. אני שואפת להסכמה, כן.

לאט לאט זה מחלחל אצלו כי אנחנו מדברים על זה הרבה. וטובת הילדים היא ממש נר לרגלינו

לא מסוגלת לחשוב על זה שהילדים שלי יצטרכו לחוות פה גיהינום, מאבק משמורת, ועוד ועוד

אל תישארי עם זה לבד. ממליצה ממש להתייעץ עם אנשי מקצוע.

גם גירושין בהסכמה יש דרך לקדם, אם זה מה שנכון לך.

מאחלת לך שפע אור ושמחה ובשורות טובות.

אני יודעת שיש איך

אבל מעוניינת עדיין שזה יהיה בהסכמה כדי לפגוע כמה שפחות בילדים. אני יודעת עם מי יש לי עסק, ולי אין את הכח לעוד מאבקים

וכותבת לך את זה בתור מגשרת בעצמי. לפעמים כדי להגיע להסכמה ניתן להגיע לפגישת גישור אחת

והמגשר פורס בפני את הצדדים את הרווח (העצום יש לומר. נפשית וכלכלית) בגירושין באופן הזה.

לשבת ולחכות שזה יקרה זה בעיניי מחיר יקר הרבה יותר. אם כבר החלטת שהקשר הזה לא מתאים, מציעה לך בחום לחפש

מגשר שהוא עו"ד לענייני משפחה ולהציע לבעלך לשמוע ביחד, פגישה אחת, מה זה אומר ובמה זה כרוך תוך הבטחה שאת לא עושה צעדים חד צדדיים.

מנסיוני זה מקדם מאד את ההבשלה של התהליך ומקדם הרבה.

אנחנו מדברים על זה הרבה וזה הולך ומבשיל. הוא עובר מהכחשה להבנה

אני מוכנה לשלם את המחיר שבהמתנה כדי שזה יקרה בטוב

מצד עצמי אני די בטוחה שיהיה פה חיוב לגט אם אעשה את זה לבד, התייעצתי כבר עם אנשי מקצוע. מעדיפה גישור שנלך אליו שנינו מרצון

את אמא לביאה, שעושה הכל באופן שקול אבל לא קופאת על השמרים..

מהממת שאת,

בטוחה שהטוב מחכה לך מעבר לפינה,

ותזכי להיות אוהבת ונאהבת בזוגיות הדדית ומלאת נתינה וקבלה.

אשרי הילדים שלך שאת אמם יולדתם

שה' ילווה אותך וייתן לך המון כוחות לעבור את זה ושתצאי מחוזקת 🤗🤗

אבל אני לא רואה את היום שאחרי כנשואה.

הספיקה לי הרפתקאה אחת

אני רוצה לחיות את החיים שלי ולגדל את הילדים בלי דרמות. לא שמה את הלב שלי אצל אף אחד יותר בלי האפשרות לקום וללכת מתי שלא טוב בלי כל מיני סיבוכים  וזה לא מסתדר כדתייה.

נשמע שיש לו הרבה חסרונות בגזרה התפקודית.

האם הוא נותן לך מענה רגשי כלשהו? האם הוא כתובת בשבילך למשהו?

פרנסה,שומר על הילדים כן

אבל מענה רגשי ממש לא.וזה הקושי  והצורך הכי גדול שלי 

אם הוא המפרנס ואת תלויה בו איך תסתדרי?.

גם לא לטבול יכול לסבך אותך עם מורדת.

נראה לי תצטרכי להפנים שהוא שר החוץ את שרת הפנים ואולי אם פחות תתעסקי בשעות הקימה והעירות שלו, יצמח קשר רגשי מיטיב... אולי אני טועה מאד אבל הוא יכול לקחת את כל הסיפור ולהפוך את זה מאד נגדך בבית דין ואת בלי יעוץ...

היה לכם קשר רגשי אי פעם בתחילת הקשר? אולי תלכי לפחות לטיפול בעצמך? את זה הוא יסכים לשלם?

אבל אני מטופלת

ואת טועה. הוא לא יכול להגיד שאני מורדת כשהוא לא מקיים מצוות עונה אני לא לא טובלת כדי לצער אותו, אני טובלת כי אני לא מסוגלת להיות איתו. יש לי טענת מאיס עליי. והוא מכיר בזה עצמו. וגם יש אנשי מקצוע שמעורבים בעניין הזה.

התלבטתי האם לכתוב לך בפורום או בפרטי, מקווה שזה לא פוגע

בתור מי שעברה גירושין

אין מקום על גבי הפורום לדיונים של דייניים...

לכתוב לאישה במצב כזה שהיא מורדת וכו׳ 

זה ממש ממש לא מתאים.

מקווה שלא פגעתי בך בעצמי, כתבתי פה כי אולי יועיל לעוד נשים.

אשרייך על הדאגה, אני בטוחה שאת רק רוצה בטובתה. 

אבל ממש לא מעניינת אותי הכתובה

החיים שלי מתפרקים, וכתובה לא תתקן את זה וזה בטח לא יגרום לי לקים יחסים עם גבר שאני לא מסוגלת להתקרב אליו. מי שמוכרת את גופה בשביל כסף, יש לזה שם..

אבל ניחא, כי הוא ממילא לא מעוניין ביחסים. וכתבתי את זה בהודעה הפותחת. חבל שלא קראת. זו ההצדקה שלי לחיוב גט. בין היתר

והייתי נמנעת מ"יעוץ משפטי" כזה או אחר בפורום.

גם בטענת מאיס עליי יש פסיקות שונות, זה תלוי בכ"כ הרבה גורמים. בנסיבות של בני הזוג, בעו"ד ובדיין עצמו ועוד.

מכל מקום אנחנו לא מכירים את הפותחת ונסיבותיה ועדיף שתתייעץ עם איש מקצוע.

נשמע שיש ביניכם ניתוק וניכור.

כמה זמן נשואים? מתי הפער נהיה כל כך משמעותי?

תראי, גירושין בהסכמה- זה תלוי איזה טיפוס הוא.

אם הוא ירגיש שאת רוצה בהסכמה בגלל אינטרס,יכול להיות שהןא יעדיף להילחם.

על אף שגברים ממילא נדונים לתלייה מראש...

והדירה בכל מקרה תתחלק בשווה.

היחסים כבר לא עכורים כמו שיש הבנה שיש לו בעיה שהוא לא מסוגל לפתור. וזה שיש לו בעיה לא אומר שאני חייבת לקבל אותה. במיוחד שזה פוגע בי. הוא מבין את זה

ואגב - המשםט האחרון על הנידונים לתלייה ממש לא לעניין. נתתי את שנותיי היפות לגבר שיש לו בעיה ולא מספק לי צרכים בסיסיים עד כדי מיאוס.

אני לא דורשת על כך תשלום, אבל הוא צריך לדאוג לילדים שלו. זהו. לא הבאתי אותם לבד מה שנקרא

הבהרתי לו את זה גם, שאני לא מעונינת בכסף שלו. לא רוצה כתובה אפילו. רוצה שלשנינו יהיה טוב ונגדל את הילדים בטוב ובשמחה בצורה נורמלית ולא כשונאים  ושנעשה הסכם שיהיה הוגן כי אני עובדת והמשמורת תהיה משותפת, אבל חשוב לי שהילדים ישמרו על רמת חיים ולא יחיו בפער בין אמא לאבא.

אני לא רוצה את הכסף שלו. אבל גם לא מוכנה שהילדים יירדו מתחת לקו העוני חצי שבוע כי לאבא שלהם יש בעיה שהוא לא מוכן לטפל בה

ואנחנו מדברים על זה. זה חשוב לשנינו. אין שנאה ורצון לנקמה, רק הרבה הרבה צער והבנה שזה לא עובד

גרושה יחסית טרייה.

נפרדנו בהסכמה.

גם הוא על רקע נפשי כלשהו.

מברכת על הרגע שנפרדתי, מאז הנפש שלי הרבה יותר רגועה.

בהתאם לכך גם הילדים הרבה יותר רגועים.

בהתחלה גם אני חשבתי שאם אפרד לא ארצה עוד גבר על הראש, אבל לאט לאט עוברת שינוי וכן עולה רצון לזוגיות חדשה ובריאה. מגיע לי אהבה!

גם לך מגיעה אהבה! ומגיעה לך שיהיה לך טוב!!

התהליך עלה לא מעט כסף, אבל בגלל שהיתה הבנה  והסכמה זה יצא יחסית נמוך לתהליך כזה.

לפי מה שהבנתי חייבים ייצוג משפטי בבית הדין.

ממליצה גם על גישור.

בהקשר לכתובה, אם האישה רוצה להתגרש היא צריכה לוותר על דמי הכתובה.

אם יש לך שאלות ספציפיות תכתבי ואענה בשמחה.

מחזקת אותך לשים את עצמך במקום הראשון. 

אני חושבת שהציפיות שלך עלולות להתנפץ ביום שאחרי.

אין לך יכולת להשפיע על התפקוד שלו עכשיו כשאתם בבית אחד ונשואים.

מה גורם לך לחשוב שיהיה לל יכולת להשפיע על התפקוד שלו וכתוצאה מכך על הרמת חיים שלו אחרי שתפרדו?

יש שני תרחישים אפשריים לאחר פרידה.

העובדה שהוא כבר לא יוכל להישען על התפקוד שלך תגרום לו לקחת אחריות ולתפקד כאבא מלא והילדים רק ירוויחו אבא חדש.

או שלא ישתנה כלום והוא יהיה אבא של ביקורים וטלפונים ועיקר הבית והיציבות יהיו אצלך.

אבל בשני התרחישים זה תהליך שלו

ולך אין היום שליטה על זה.... והפרידה רק תגדיל את החוסר שליטה שלך

הציפיות שאני רוצה לתחום בהסכם משותף הם בעיקר כלכליות, מוסכמות. ומבחינתי אם אגיע למצב שאני מרוויחה מספיק כדי לכלכל את הילדים בכבוד לבד - זה נתון גם לשינויים.

אבל אני חושבת שבתור התחלה, עד שזה יקרה (אני מקווה שיקרה) וגם הוא מבין את זה, הם לא יוכלו להתמודד עם שינוי קיצוני כזה בפתאומיות.

לגבי מה שדיברת עליו - הוא מביע רצון למשמורת משותפת, הוא אבא מאוד מעורב. הרצון ליחסים טובים ולא לפרידה רועמת מובן מצד שנינו. אבל אני באמת לא יכולה לדעת מה יהיה, ולכן לא דיברתי על זה.

הוא עלול להפתיע לרעה גם אחרי חתימת ההסכם.

אני מבינה שאת מחפשת כאן עידוד ותמיכה אבל לעניות דעתי קודם את צריכה להבטיח את יכולתך לשרוד כלכלית ללא תלות במזונות שיתחייב לשלם.

❤❤❤

שימי לב שאם אתם הולכים על משמורת משותפת זה יוריד את המזונות.

אא"כ הפער ביניכם הוא ממש ממש משמעותי בהכנסות.

וכתבתי שגברים נדונים לתלייה בגלל הרבה מקרים שאני מכירה שבהם גברים משלמים מזונות עתק. 

אני צריכה אותו מגויס לטובת הילדים. לא בשביל הפרצוף היפה שלי

ולא יודעת מה את מכירה, אבל הרבה נשים שאני מכירה לפחות ירדו מתחת לקו העוני

אולי יש כאלה שמשלמים מעל הפופיק, זה לא באמת מעניין אותי. ואני יודעת שאת נשואה לגרוש עם ילדים, אז את מדברת מהצד השני

אבל זו דעה שכרגע פחות מדברת אליי, בטח לא בשלב הזה. מקווה שתביני

והאמת היא, שאני חושבת שאפשר לנעול @יעל מהדרום @טארקו 

השרשור גלש למקומות שכבר נהיו פחות רלוונטים

ושתשמרי על הכוחות שלך.. זה כ"כ חשוב!!

נשמע שיש בסיס טוב להפרדה בהסכמה שתחסוך לכם מלא ריבים ודם רע. זה ממש ממש לא מובן מאליו!

זה גם סוג של חסד (חסד בדיעבד, אבל חסד)

ורוצה לתת לך חיבוק גדול על מה שאת עוברת.
נשמע ששילמת מחירים כבדים בעצם הזוגיות הזאת, ואת כבר לא מוכנה לשאת בזה יותר.

נשמע גם שאת ממש חזקה ומפוכחת, עם ראייה ברורה מאוד של מה שעומד מולך.

זה נהדר, גם עבורך וגם עבור הילדים. להחליט על גירושין זה קשה-קשה...

מקווה שיש לך משפחה רחבה תומכת וחברות שיהיו לצידך. זה גם חשוב מאוד.

ובכל מקרה- שאור נרות החנוכה יאיר את דרכך וישמח את ליבך...

ושיהיה לך קל ככל האפשר לעבור את התהליך.

❤❤❤

מרגישה את הצער והקושי שלך.

מנסיון עם בן זוג עם הפרעת קשב ,

רוצה להגיד לך שאני מבינה אותך מאד.

לקחת על עצמך המון בשביל שהזוגיות הזו תחזיק

אבל נשמע שאת מחזיקה הכל לבד.

שולחת חיבוק

ומאחלת שתצאי מאפילה לאורה.

הייתי רוצה לכתוב לך משו בפרטי

אם מתאים לך תשלחי לי הודעה.

גם לי חשובה הפרטיות...

אם תרצי לדבר ולשתף מתישהו, מוזמנת.

שתזכי לשמחה ושהתקופה הזו תעבור מהר וכמה שיותר בקלות וחסד ❤

לצערנו יש מקרים בהם עבודה קלאסית זוגית או עצמית לא תעזור. כי הצד השני צריך לעבוד על עצמו. או לאפשר לעצמו לקבל את זה שהצד השני מעוניין בשינוי ולהתייחס לזה. נשמע שעברת המון ויש דברים בסיסיים שהם מוסכמות של קשר.

וככ כואב שאת במקום הזה.

איך הוא מגיב לזה כשאת מעלה את הטענות שלך?

איך הוא רואה את הדברים?

קטונתי מלכתוב עוד מלבד לומר לך שאת בטח אישה אלופה וחזקה.ומעוררת השראה ושקולה. ואמא מדהימה

לגמרי מגיע לך להרגיש אהובה

ותדאגי שיהיה לך טוב כמה שאפשר בחזיתות אחרות, תיעזרי בכסף כל עוד אפשר ויש יכולת, תתאווררי, תמלאי את הזמן, גם אם זה לא מה שבאמת נותן לך מענה. ותתפללי להשם שיכוון אותך,'הפכת מספדי למחול לי' הוא יכול הכל. ❤️

@אם מאושרת ו @נקודה טובה

אז ככה-

אני חדשה בזה, עד עכשיו הייתי עם גלוקומטר ומדדתי אחרי שעה. (סכרת הריון)

אני רואה שיש אפשרות לציין כשלוקחים אינסולין ארוך טווח או קצר וגם אוכל

אבל אני לוקחת אינסולין קצר טווח ומייד אוכלת, אז מה עדיף לכתוב?

והבעיה היותר גדולה זה שאני לא מבינה את הגוף שלי😑

אכלתי מרק עדשים, לחם מלא והמון סלט

שעה אחרי הארוחה יצא לי 120

אחרי רבע שעה ירד כמעט ל70

ואז טיפס וטיפס והגיע ל180! אחרי שעתיים וחצי

מפחיד אותי ממש ולא הבנתי מה אני אמורה לעשות במצב כזה. לאכול משהו? עדיף שלא?

בכלל זה נורמלי לעקוב אחרי זה כל הזמן? 

בשבת מותר לצורך מיידי-

לכן אם זה רק לצורך מעקב שהרופא יראה אחרי שבת - כמדומני שאסור בשבת .

אבל אם את צריכה בשביל לדעת כמה אינסולין לקחת בשבת או בשביל לזהות היפו- חייבים בשבת להשתמש.

וזה הרבה יותר פשוט מגלקומטר ששם זה שאלה של הוצאת דם ( שגם לצורך שפרטתי למעלה זה מותר בשבת)

זה חשמל שלפי רוב רובם של הדעות זה מדרבנן בשבת.ומדליקים בשינוי.( אני מדליקה עם מפרק אצבע שמאלית ,אבל יש הרבה שינויים שאפשר לעשות)

ולפני שבת תשתיקי אותו,כדי שלא יהיה עשיית צליל בשבת.

אני לא צריכה לסרוק כל פעם, זה מנטר כל דקה ומועבר ישירות לפלאפון שלי.

וכרגע אני במצב של מעקב בלבד וכמות האינסולין זהה תמיד, אז מניחה שלא רלוונטי לי.

תודה!!

את משתמשת רק בפלאפון?

העדפתי סורק בשביל שבת.

אם את במעקב אז זה אחרת ממה שאני מכירה, תשאלי רב שמתעסק בתחום הזה.

( למשל מכון צומת )

אני לא טרחתי לכתוב... אני משתמשת רק בבדיקה.

דווקא הגוף שלך נשמע מצויין!

אני בודקת שעתיים אחרי האוכל.

עדשים הם עם ערך גליקמי נמוך ולכן נספגים בגוף לאט,לכן רק אחרי שעתיים הסוכר יתחיל לעלות.

אז אם בדקת שעה אחרי האוכל זה עדיין לא נספג בגוף ולכן הסוכר היה רגיל.

בטח שנורמלי לעקוב כל הזמן. אני מכורה לגמרי

בהצלחה רבה❤️

אז מה שזה אומר זה שעדשים לא טוב לי? או שאני צריכה במינון יותר נמוך?

או לא להסיק מסקנות ככ מהר?🤭

ומה עושים כשרואים שהסוכר מטפס ומטפס?

זה דווקא נשמע מצויין לך.

זה עניין של משחק עם הזמן ספיגה וכמות האינסולין.

כשהסוכר מטפס אפשר לקחת עוד אינסולין. יש לך פקטור תיקון?כמה כמות מורידה ?

ועד שהוא משפיע,  זה באמת מעצבן...

עוזר לי לזכור שהמספרים זה לא ציונים, ואני לא אשמה בהם.

הם רק עוזרים לי לדעת מה לעשות.

אני מנסה להזכיר לעצמי שהסנסור לא נגדי והוא לא "מלשין" עלי ורק בא לעזור לי.

זה גם עוזר להפנים את עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים בשונה מגלוקומטר שאפשר יותר לזייף.

אני לא יודעת כמה כמות מורידה לי, בינתיים לוקחת קבוע כמות יחידות לפני ארוחה ולפני השינה. אולי אתייעץ על זה עם הרופאה באמת.

ללכת לטיפול לבין התנהלות הממשלה.

הטיפול הוא בשביל להצליח להתמודד עם סיטואציות שקשה להתמודד איתם.

היא לאיכות חיים של המטופל וסביבתו.

אם יש לך זמן לשמוע - ממליצה ממש!

מסתבר שאין לך מה לעשות עם זה. וגם לי. 

אלא אם במקרה את חברת כנסת.

מסכימה איתך ב100% על מה שכתבת, אבל היות וממש אין לי באופן אישי מה לעשות עם זה (חוץ מלהתפללל) אני מעדיפה להניח לזה במקום להתחרפן, כי זה פשוט לא יועיל לאף אחד

וסיכוי גבוה שיזיק.

ושהם לא באמת שינו משהו בגישה משמחת תורה.

אבל מה שיהיה או לא יהיה זה בידיים של הקב"ה לכן אנחנו מתפללים, למרות שאני ממש מזדהה לפעמים עם תחושת היאוש.  אנחנו צריכים להלחם ביאוש. 

לזכור שזה אנחנו רק מול הקב"ה ולא שאנחנו תלויים בחסדיו של ראש הממשלה ואנחנו מתחננים שיועיל להחליט החלטות הגיוניות. אנחנו לא תלויים בו ובחבריו למרות שזה נראה ככה. 

אנחנו תלויים רק ברצונו של הקב"ה 

הרבה יותר ממשהו.

הרבה השתנה. ולטובה.

וזה עדיין רחוק מלהיות מושלם. יש עוד המון על מה להתפלל. כל כך הרבה. כי אנחנו באמת רוצים גאולה שלמה.

אבל אם זה גורם לנו לא לראות את הטוב שכבר קיים, לדעתי יש פה פספוס גדול מאוד.

אין לי זמן להאריך כרגע, אולי בהמשך אצליח יותר. אבל הייתי חייבת להגיד את זה לפחות...

ועם הפסקה האחרונה שלך אני מסכימה מאוד. זו לגמרי האמת, ואני מרגישה שחלק מהעבודה שלי במלחמה הזו היא להפנים את ההבנה הזו ולהחדיר אותה ללב שלי...

עוד מלחמות, לפי ההתנהגות הזו.

אבל אני מעדיפה לאמץ עיניים של אמונה ושל אלוקים, ולהאמין שהמלחמה הזו בנתה איזושהי קומה בהבנת המציאות גם אצל בני האדם (ואפילו אצל הממשלה), ובעזרת ה' - כן, יש סיכוי שזו המלחמה האחרונה, המלחמה שאחריה תבוא הגאולה.

ולא נותר לי אלא להתפלל על זה...

באופן אישי במהלך החיים עברתי כל מיני שינויים בדעות שלי בעניין הזה,

ויש מצב זה עוד יעבור שינוי...

היום הדעה שלי קיצונית, לכיוון אפילו שלא נעים לשמוע... 

היום לפי דעתי הממשלה זה רק משחק והצגה, בובות על חוט

ומי שבאמת מנהל את העניינים זה אנשים עם כח שטובת עמ"י רחוק מעיניהם....

יש אנשים שיקראו להם אילומינטי, הבונים החופשיים, אישית לא חקרתי את התיאוריה הזאת לעומק

לכן אני לא מביאה אותה כדעה נחרצת... 

בכל אופן, ממזמן איבדתי אמון במערכת/ממשלה עוד לפני ה7.10 

כואב לי הלב לראות סרטונים של חיילים עם אש בעיניים, אידאלים מטורפים ומסירות נפש עד אין קץ

אבל למעלה, מי שמקבל את ההחלטות, יש מצב צוחק על זה, זה שובר לי את הלב.

אני קוראת המון כתבות הזויות, אפילו לא קונספירטיביות, שמתארות, בעיניי לפחות, כאוס מוחלט, מחדל מטורף.

לא רואה עניין אפילו להביא דוגמאות... אבל מי שעוד מאמין במשהו, חבל על הכאב לב שלו פשוט...

אישית קרוב משפחה שלי יצא מהצבא מהסיבות האלו ועוד, הוא לא מוכן לשרת במצב כזה

שהכל זה משחק והצגה לארה"ב (או מי שזה לא יהיה) ויש חיילים שמתים בגלל זה! 

הצביעות חוגגת,  הומניטריות... נו באמת. השקר פשוט חוגג וכבר בלי תחפושת, פשוט בגלוי. "היי שלום, קוראים לי שקר, נעים מאוד"

אישית, הדבר היחידי כרגע שאני מחכה לו, זה לא ראש ממשלה אחר, ולא תחלופה של שר כזה או אחר

אלא פשוט גאולה, מלכות בית דוד, כל המהלך בקיצור... 

אני מתייחסת למצב הנוכחי כהסתרה שבתוך הסתרה, שזה חלק מהמהלך שה' רוצה להוביל בעולם

ומשתדלת לקבל את זה בהבנה אהבה ואמונה.

אני סומכת על ה', וסומכת על הגאולה שתגיע. אני גם סומכת על הטיימינג שהיא תגיע.

אני לא דואגת, לא פוחדת, באמת ב"ה... הרבה תפילות 

במקום מסוים אני אומרת לעצמי, השקר חוגג, כי אוקי, זה הסוף שלו פשוט, לכן לקראת הסוף

נותנים לו קצת תשומת לב ובמה...

הכל זמני...

ואני מכינה את עצמי להכל, גם למצבים קשים בהרבה מעכשיו... 

אבל ה' איתנו, אין לי ספק. פשוט להמתין בסבלנות למהלכים שיקרו מאליהם. בע"ה ברחמים. 

מחלקת המדינה של ארה"ב היא כח מאוד משמעותי בסיפור הזה. אבל לא היחיד כמובן

והדיפ סטייט גם כאן אצלנו אבל גם שם מעבר לים

וכל המערכת המשפטית על שלל זרועותיה

אני לא חושבת שזה נכון להגיד שלממשלה אין שום החלטות.  יש לה כח ויש לה יכולת לעשות הרבה לכאן ולכאן ויש טעם ללחוץ עליה ודעת הקהל מאוד משפיעה.

וברור שאם התפיסה שלהם היתה אחרת הם היו מוצאים דרך לפעול שונה בתוך אותן מגבלות גם אם לא היו יכולים לעשות כל דבר

אבל בהחלט- הממשלה מאוד מאוד מוגבלת.והיא לא תציג את זה ככה כי זה לא מה שהציבור רוצה לשמוע

אז הם די מסבנים אותנו בכל מיני תירוצים

אין לך שליטה על החלטות הממשלה. גם בעלי נלחם בתוך עזה ואני מתחרפנת מהחדשות ומהתמונות שרצות על נדלק והסיוע ההומינטרי

על מה יש לך שליטה? תשקיעי בזה את הכוחות שלך

לגבי מלחמה אחרונה כן או לא. הרב ניר בן ארצי אומר שזו המלחמה האחרונה, שהמשיח קרוב

אותי זה מעודד ומחזיק בימים קשים

1. צריך ללכת לרופא שיאבחן פטריה או שאני אתחיל לטפל לבד?

2. יש לי דקטרין קרם ואורלי ג'ל שנשארו מהפטריה אצל הגדול (לפני שנתיים ורבע). הדקטרין קרם פג תוקף מלפני שנה אבל הוא לשימוש חיצוני. הדקטרין אורל ג'ל בתוקף עד 4.24 (עוד חמישה חודשים) אבל הוא פתוח כבר שנתיים והוא לפה של תינוק רך.

הייתן משתמשות?

3. אם גם בלידה הבאה יהיה לי gbs חיובי, יש איך למנוע פטריה?

4. מה עוד אפשר לעשות כדי להיפטר מפטריות? אשמח לטיפים מעשיים.

תודה!

אבל אפשר לנקות את הלשון שלו במים מורתחים עם סודה לשתיה.

בגדול, הפחתת סוכרים ושמרים אמורה לעזור להפחתת פטריות.

וסודה לשתיה הפוכה מחומץ, לא?

בכל מקרה, זה בטיחותי לתינוק שרק נולד?

ולגבי סוכר ושמרים, זה העצה הכי קשה ליישום, אז מחפשת עצות קלות יותר 😅

אני לא הייתי משתמשת... הוא נשמע לי פיצי ולא הייתי נותנת לו משהו פתוח, אלא מתייעצת עם רופא ואם צריך קונה לו חדש. אפשר מקסימום לשלוח שאלה באפליקציה או לקבוע תור טלפוני אם אין לך כח לצאת בשביל זה מהבית

זה לגבי שניהם? גם לא היית משתמשת בקרם שממילא מורידים לפני הנקה?

ולגבי הרופא, צריך ללכת לרשום אותו לקופ"ח והכל, אני לא יכולה לשלוח לרופא שלו בקשה כי עדיין אין רופא שהוא שלו...

אני יכולה אולי להתייעץ עם הרופא של הגדול (לקבוע תור טלפוני כאילו לגדול) מן הסתם ירשמו גם את הקטן אליו. 

לפני ההנקה אז פחות נשמע בעייתי

וכן לגמרי הייתי קובעת כאילו לגדול ומתקשרת, אם את יודעת שיש לכם רופא זורם... למרות שאולי הוא לא יוכל לרשום לך משהו כי זה לא לאותו ילד, אבל אולי כן לכי תדעי אני לא מבינה בזה..

בכל מקרה תרגישו טוב

לכן אני מתלבטת אם צריך רופא או שזה מיותר

את מתארת בדיוק את הסימנים שכל יועצת הנקה מתחילה תאמר לך...

אם חשוב לך רופא, לדעתי מספיק תיאור טלפוני.

לעצמך הייתי מתחילה הרגע עם הדקטרין אורל ג'ל, לא צריך לשטוף לפני הנקה, ויכול להיות שזה יספיק לך כי זה נשמע שלב ראשוני (כי עדיין לא כואב לך 🤦).

כיוון שלא צריך לשטוף. (ואפשר בכוונה למרוח לפני הנקה. לא יודעת אם זו עיצה שעומדת בתקנים או סתם)

אבל היא לא מספיק חזקה, לפעמים לא מצליחה להתגבר על הפטריה.

רק שאצלך נשמע שזה רק התחיל, אז אולי כן יעזור,

וגם כבר יש לך בבית, מה תפסידי מלנסות בינתיים.

התוקף על המארז הוא רק במקרה שזה סגור.

לאחר פתיחה, מותר להשתמש לחצי שנה.

באופן אישי, לא הייתי משתמשת לתינוק גם בפתוח בתוקף, אלא הייתי מביאה חדש וסטרילי.

אני חושבת שגם האוכל ג'ל  לא חייב מרשם.

מזל טוב, ותרגישו טוב

אבל לגדול שלי כן אמרו לי לשים דקטרין בגיל חודש... אוף, אין לי כח לסאגה הזאת.

הלוואי שהיא תיגמר מהר!

לתינוק- אפשר לטפל בדקטרין אורל ג'ל ( יש גישות שנותנים רק מגיל חצי שנה ויש גישות שאפשר למרוח בזהירות שלא יהיו גושים כבר מגיל כמה ימים) או באמצעות תרחיף נסטטין. שניהם צריכים מרשם. לא הייתי נותנת משחה שפתוחה הרבה זמן.

לך- למרוח משחה נגד פטריות שמתאימה לעור (האורל ג'ל לא מתאים לעור). לא הייתי חוששת להשתמש בקרם שפתוח הרבה זמן, כי כמו שאמרת זה שימוש חיצוני.

אם את רוצה לנסות עם משהו טבעי אפשר למרוח לך ולקטן מים עם סודה לשתיה. ולך אפשר למרוח גם שמן קוקוס.

אבל זה לרוב פחות יעיל מהמשחות.

מציעה לך להתייעץ עם מוקד טלפוני לפני שאת נוסעת למוקד.

את יכולה להתעקש שיעשו מהבטן אבל אם יש חשד למשהו אז רוצים לעשות בדיקת פנימית כי ככה רואים יותר טוב אורך צואר ואת העובר.