פורום הריון ולידה (עמוד 780)

תודה

בריכה מחוממת פרטית באיזור ירושלים | בריכות שחיה מחוממות לזוגות | טלחופש

לא זול אבל מהמם שם

'מול ההר' בדולב, ממש מקום מעולה

מלחיצה אותי.

משהי יודעת איך הדרך לשם מרעננה?

שזו עיר ערבית בשטח ישראל.

אחרי שעוברים את המחסום ל''שטחים'' אין כמעט שום דבר בדרך..

לא סגורה שזה השם שלה אבל יש בריכה במעלה שומרון ממש נחמדה ואינטימית.

זה צמוד לקרני שומרון

אבל תודה

מבחינת ערבים על הכביש מאשר לאבני חפץ.

אבל בטוח שהמדד שלי קצת שונה משל אחרות, כי אני באמת בקצה של לא ממש מעניין אותי מאיפה נוסעים..

אז בואי נראה עם עוד בנות מסכימות איתי.

אבני חפץ הרבה יותר פנימה,

מעלה שומרון נמצא בצד המערבי של השומרון, רבע שעה מכפר סבא. אז זה "נחשב" יותר בטוח

אבל אם אפשר לערבב סמוך להאכלה נשמע לי עדיף.

אז אם את שולחת למטפלת אולי עדיף להביא את שתי המנות בנפרד ושהיא תערבב לפני שהיא מאכילה.

2. דברים לשים לב.

1. תוקף החלב המעורבב לפי החלב המופשר (חלב אם טרי יכול להחזיק עד 4 ימים במקרר... מופשר לא)

2. לאחד טמפרטורות לפני הערבוב.

אני רק שואלת למה?

למה לא לתת לו בבקבוק את המופשר ואם בא לו עוד- אז להמשיך עם הטרי?

ככה לא תקצרי את התוקף של הטרי

מעולש. תסתכלי מועדון חלב אם בגוגל

הייתי אצלה  לפני כמה שנים הצילו לי את ההנקה

ממליצה לקבוע תור אצל פרופ' יודסין (מקבל בירושלים, אבל זה שווה את זה) שיגיד אם כדאי להתיר את הלשון.

אנחנו הגענו אליו עם הקטנה שלנו רק בגיל עשרה חודשים, אחרי שהיא כבר עברה לבקבוק כי פשוט לא הצלחתי להיניק אותה נורמלי (כאבים, התנתקויות חוזרות ונשנות, גם לא ממש עלתה במשקל כמו שצריך...)

הוא אמר לנו שפעם הבאה נגיע אליו מיד אחרי הלידה  (כי בגיל עשרה חודשים ניתוק לשון הוא כבר פרוצדורה ניתוחית מסובכת, מה שלא כך אם עושים את זה בגיל מוקדם...)

אם בכל אופן את רוצה יועצת הנקה, אז יש לי המלצה למישהי מעולה בירושלים, שמומחית גם בלשון קשורה (היא הראשונה שאבחנה את הלשון הקשורה אצל הבת שלי, אחרי שגם הרופאים בבית החולים וגם רופא הילדים לא שמו לב לזה...)

בהצלחה והרבה כוחות!!

מכירים אותו בגלל דברים אחרים ומשמעותיים והוא ממש מומחה. 

יודעת מאחרים שהוא מנתק לשון קשורה ברגע והתינוק בקושי בוכה. (דרך אגב, אם יולדים בהדסה, ראיתי שהוא אפילו עושה את זה באשפוז).

רופא בחסד.

הבת שלי נולדה עם לשון חצי קשורה וניתקתי אצלו בגיל חודשיים. הוא אמר שמזל שבאתי כי היא בכלל לא מסוגלת להגיע עם הלשון עד למעלה (מה שעלול היה למנוע ממנה לבטא את האות ל׳). לבן שאחריה ניתקתי מיד אחרי הלידה. הגיע רופא ילדים למחלקה ואמרתי לו שינתק.

יש איזו גישה טבעית היום לנסות להשאיר את זה ככה ואח״כ לפתור עם קלינאית תקשורת וכל מיני, לדעתי ממש חבל על כל זה. זה ממש פרוצדורה של שניה וחצי עם מספריים סטריליות בגיל קטן.

זה גם פוגע בהנקה וגם בדיבור אח״כ וסתם חבל.

מהממת

נראה לי אזור מודיעין

דר יעל דובסטר

היא יועצת הנקה וגם רופאת שיניים

עושה התרת לשון

היא עשתה לנו. נעימה ומקצועית

ההתרה היתה שניה והוא כמעט לא בכה

היתה החלמה מהירה והיא כל הזמן שאלה מה שלומינו

לצערי זה לא עזר למרות שהתרנו בגיל שבועיים וחצי

למעשה עדיין לא יצא לי לפגוש מישהי שהתרת לשון עזרה להם

הבן שלי בקושי ינק ביום הראשון (נולד בליל שבת), ביום ראשון על הבוקר הגיע רופא ילדים שהתיר לו את הלשון הקשורה והופ הוא ינק נורמאלי סופסוף.

אצלנו לא היה הופ

והוא עדיין לא יונק

זו לא היתה הכוונה.

רק רציתי להגיד שזה כן עוזר. ואפילו אם לא להנקה, לפחות בשביל דיבור תקין זה שווה את זה.

הייתי אצל ד"ר ג'ינה ויסמן מחלב אם.

אוו איזה אישה מיוחדת!!!

תקשיבו קטע

היא עלתה במשקל 100 גרם בשבוע

כי לא ינקה טוב

שקלתי אותה כל שבועיים בטיפת חלב

וכשהייתי במפגש עם ד"ר ג'ינה  היא עזרה לי להניק

נראה לי פעם ראשונה יעיל בלידה הזו....

ואחרי ההנקה

היא עלה 70 גר!!!!!

הרבה יותר ממה שעלתה ביום שלם.

רק מהנקה אחת יעילה

היא שינתה לי תנוחה

לתנוחה שהתינוקת עומדת

כאלו שוכבת על הבטן שלי ויונקת עם הראש ממול השד.

משהו מוזר

אבל רק ככה תופסת טוב

ואז יונקת יעיל ופחות כואבבבבבבב

זה לא נראה ככ טוב

אז לא יודעת אם אניק ככה מול אנשים

אבל בבית זה ברכה

וגם בסוף לא חתכה את הלשון.

אמרה שלא כ"כ צריך וזה לא קריטי.

אז חבל על ההתערבות

בקיצור תודה על העזרה

אין על הפורום הזה.

תודה שחזרת לעדכן!!

איזה מעניין זה

וב"ה על השיפור!!

הלכה לי ההנקה אחריי חודש עם הקטן.. כאבים בלתי פוסקים. והיועצת של הקופח לא עזרה בכלום חוץ מ "תשאבי תשאבי

מקווה עכשיו להציל את ההנקה...

בקודמים כן הצלחת להיניק?

אם כן, אז יכול להיות שיש לקטן לשון קשורה? (זה מה שגמר את ההנקה אצל הקטנה שלי... ולא ידעתי שיש לה לשון קשורה עד גיל עשרה חודשים!)

וזה היה הקטן שלי- לפניי שנתיים ו9..

עכשיו אני רוצה להתכונן טוב לקראת ההנקה בע"ה לעוד 3 חוד🤗

עובד בעין כרם אבל מקבל גם בכללית.

בבית החולים בדקו ממש אם יש לשון קשורה? (כי גם אצלנו אף אחד לאראה שיש לה לשון קשורה... אבל לא יודעת אם בכלל בדקו את זה)

מאמינה שעד היום (שנתיים..)

מישהו היה עולה על זה😆

(או בארותיים? משו באיזור עמק חפר) תסתכלי בגוגל מועדון חלב אם. ונדמה לי שיש גם שלוחות שלה. אני הייתי אצלה לפני כמה שנים עם הבכור ובאמת הצילה את ההנקה. לפני הלידה של השניה הלכתי לפגישה שלפני- מזכירה טיפים ודברים על ההנקה שיתחיל חלק..

יש החזר מכללית

ומגיעה פעם בשבוע

וגם זה מרגיש לי מלאאאא

הסכרת שלך מאוזנת? הוא הסביר לך למה?

בעזרת האינסולין...

זהו, שכחתי לשאול אותו למה צריך פעמיים...

וכך גם כל שאר המטופלות אצלו (רופא מומחה הריון בסיכון)

וסכרת זה באמת מעקבים צפופים.. קשוח

וגם אני לא לגמרי הבנתי את הקטע של מוניטור כשמרגישים תנועות

זכור לי שהיה איזה הסבר שלא ממש התקבל על דעתי🤭

מצטערת שלא זוכרת יותר, ב"ה זה היה רק בהריון הראשון שהיה כבר די מזמן... 

שזה פעם בשבוע
פתאום הוא אמר לי פעמיים

כל פעם זה נסיעה של 40 דקות...

חוצ מזה יש גם הערכות משקל

מעקב אצל הרופא

ויש לי גם טיפולי שיניים

אני יכולה לעבור לגור בקופ"ח וזהו חחח

בראשון אמרו לי שאצטרך מוניטור משבוע 36, אבל ילדתי ב37 אז לא הספקתי....

בשני ילדתי בשבוע 31 אז לא הספיקו אפילו לדבר על זה..

הפעם לא ביקשו, אבל הייתי במעקב צפוף אצל הרופא (סוכרת שהתפתחה כנראה מאוד מאוחר כי ה100 יצא תקין)

אני בינתיים לא הזמנתי

אבל לא יודעת, אולי בהמשך כן

אם כי - אני לא מזמינה כבדה

בתכל'ס,

רואה ערך רב בקניה מקומית ובחיזוק עסקים בישראל.

אבל מעבר לזה, לא חושבת שצריך להמנע משיין יותר מאליאקספס או אפילו יותר מאמזון. 

יש הבדל בין דעות של אדם פרטי למדיניות של חברה.

בעליאקספרס ואמזון זה מוכרים שונים ואין קשר בין הדעות שלהם למוצרים.

שיין קישרו בין הדעות לבין המוצרים, גם במה שהם מכרו וגם במדבקות שהדביקו על החבילות.

מבחינתי הם שרופים.. ומעליאקספרס הזמנתי.

ושין זה יותר פינוק אצלי מצורך

לילדים קניתי שםרק פעם אחת

אז כן, אפשר

השאלה אם זה צורך.

דברים בעלי אקספרס אני קונה בארץ פי ארבע וחמש מהמחיר.. 

אין מנוס מבחינתי:

צנוע

במחיר סביר

רק שם אני מוצאת.

חוצמיזה שזה אחלה הסחת דעת בלילה מאשר לבדוק חדשות 😆

האמת שכל הזמן הזה הרגשתי רענון כזה, בדרכ אני עושה הזמנה יפה פעם בחודש וקונה שם הכלללל- בגדים לי, לילדים, תיקים, כלי בית. סיכות. קיצור ממש הכל. אה והתחתונים שם מעולים ממש.. וגם הגרביונים.. חח

אבל עכשיו יש לי צורך בבגדים לחורף ובאמת לא חושבת שיש מנוס.. 

ולא שאכפת לי שתחזרי לקנות שם, כן?

מבחינתי שכל אחת תעשה מה בא לה

אבל פעם בחודש לקנות בגדים בעיניי זה הרבה, ואני בעצמי אחת שקונה הרבה (אולי כי אני עושה קניות מרוכזות לעונה שמחזיקות לי שנתיים בערך אז זה נראה לי הרבה כל חודש)

כנל תיקים.. כמה כבר צריך? יש לי יותר מ5 שקניתי לאורך ה5 שנים האחרונות ואני ממש לא משתמשת בכולם (הם אמנם נקנו יקר אבל עדיין זה לא משנה מבחינתי)

גם בגדים לחורף - אני קניינית כאמור, (לפחות מגדירה את עצמי ככזו) אבל אם קנית שנה שעברה בהתמדה כל חודש בחורף ואין החלפת מידה דרמטית, למה שלא יהיה לך מה ללבוש?

ילדים אני עוד יכולה להבין, צריך בגדים חדשים כי גדלים אבל לא ראיתי מחירים היסטריים פה בארץ לעומת שיין, ההמון רשתות היו הנחות מטורפות

תחתונים בלי קשר אני ממליצה להזמין נקסט.

אין עליהם בעולם לדעתי, וגם לא סינטטיים

בקיצור, תעשי כראות עינייך אבל בעיני יש מנוס אם האידאל חשוב לך

כמעט הזמנתי

ועדין לא.

הם הכי טובים בבגדים בשבילי.

חייבת רענון

ועוד אחרי לידה

גם בלידה הקודמת הם הושיעו אותי בזכותם היה לי איך לצאת מהבית.

בשיין יש לי פיזמות  בשבילי, עליוניות הכל.

לילדים אפשר עוד להסתדר בלעדיהם.

למרות שהשמלות לבנות הם גם אליפות בעיניי.

נראה לי שנשברת ומזמינה 

בעיני לא.

אני קונה בערך ב400 ומחזירה חצי, מה שלא טוב.. זה נוח לי. יוצא בערך 200 לחודש.. אני קונה הכל, כמו שאמרתי גם דברים לבית, לילדים, סיכות, מברשת שיער. כלי בית, פיג'מה גרביונים.. כל מה שלא יוצא לי להגיע אליו ביומיום.. תיקים זה בעיקר לילדים, בהחלט לא כל חודש. אבל יש לי בנות גנדרניות שיהיו בריאות.

יכול להיות שזה פינוק יותר מצורך.. עדיין קשה לי בלי. 

וכן, קשה בלי להתפנק

אם זה מה שאת רוצה לעשות - אז תעשי

אני בעד (רק כתבתי לגבי אידאל מול תועלת) להתפנק ככל שעולה צורך ויש יכולת 

בסופו של דבר, אנחנו לא מעשירים אותם. זה הרבה יותר גדול מההזמנות מישראל לדעתי, אנחנו רק טיפה בים בשבילם 

אמנם מחקתי את האפליקציה, אבל קניות משיין היה גם צורך נפשי שלי, צורך להתפרק ולהתחדש בדברים שחלקם עולים גרושים, ובטח עכשיו במצב הזה, כשהנפש מחפשת במה להיתלות.. אצלי לפחות,

ואין מה להשוות למחירים בארץ, וההתרגשות במשלוח.. וכן, לגמרי הצורך, בהחלט יש שם דברים שקשה למצוא ברשתות בארץ, החל במגוון וכלה במחיר, לכל המשפחה ולבית, אני ממש קרובה להוריד שוב את האפליקציה 😟

אני תמיד פה קוראת, אבל כמעט לא מגיבה..

חיממת לי את הלב

והמסקנה שלי היא שזה לא חד משמעי, וניפחו את זה הרבה יותר ממה שזה..

סינים הם אנטישמים בהחלט, על זה אין ספק.

אבל הם תמיד היו דיקטטורה אנטישמית, זה לא משהו חדש שנולד עכשיו.. גם הכלכלה שלהם היא לא משהו שאני בעדו אידיאולוגית במיוחד......

אבל בסוף מה שמעניין את שיין זה לא ישראל או פלסטין, אלא כמה כסף ייכנס להם לבנק. אז היה נראה להם שדגל פלסטין יעלה את המכירות- הוסיפו דגל פלסטין(בנוסף לדגל ישראל שתמיד היה ועדיין כמדומני)

הורידו את המשלוח חינם(והחזירו) כי משלוחים בזמן מלחמה הם מאוד יקרים, גם נקסט העלו מחירי משלוח..

הקפיאו קמפיין משפיעניות שהיה אמור להתחיל מיד אחרי החגים- ברור, למי היה חשק לקנות בגדים, זה לא כלכלי לעשות קמפיין כזה ואם הם כן היו עושים אותו הם היו גורמים להורדה של מכירות כי איך הם מזלזלים ככה ואיך אפשר להיות כאלה אטומים יאדה יאדה יאדה.

והקטע עם המדבקות על הארגזים התגלה כפייק ובכלל לא קשור אליהם- זה מדבקות שחברת המשלוחים מוסיפה כדי לסמן איזורי משלוח, זה הכל. נשים צילמו גם ארגזים עם סימון סגול, כחול וכו..

בקיצור, קניה בשיין לא הייתה אף פעם אידיאלית, גם לפני המלחמה. כל תעשיית הביגוד ובמיוחד כשהיא לא בפיקוח בסין היא מאוד לא אקולוגית וגם לא ככ סוציאלית.

בשורה התחתונה בעיני אין הבדל מיוחד עכשיו

ומי שכמוני מוצאת רק בשיין בגדים שהם גם צנועים וגם עולים עליה וגם מחמיאים- וואלה אין לי ככ אופציות אחרות..

(תכלס אני קונה שם פעם בכמה חודשים+ ועשיתי קניה לפני החגים אז זה לא שיצא לי לקנות.. אבל עקרונית זו הגישה שלי, ואחותי כן קנתה משלוח ענק..)

הם תמיד היו אנטישמיים,

ותמיד תנאי העבודה שלהם מחפירים.

לא קשור למלחמה הזו.

רוב מה שנכתב ספציפית לגבי המלחמה הזו זה פייק.

בעיקר: הרבה מאוד מאוד ממה שאנחנו קונים, גם בחנויות מקומיות, מיוצר בסין, או טייואן, או הודו.

אפילו הרבה דברים מאמזון ארה"ב, לא מיוצרים בארה"ב אלא במדינות עולם שלישי.

אם אפשר לפרנס עסקים ישראליים, זה כמובן עדיף, אבל לא רואה ערך דווקא 'לא להזמין בשיין' אבל כן להזמין באמזון או אליאקספקס.

לגבי מה שכתבת על סין באופן כללי, אני חושבת שצריך יותר זהירות.

אבל בעיקר בתחום של איסוף מידע כמו אפליקציית טיקטוק.

נכון שישראל נקודה קטנטנה אפילו לא רואים אותה על המפה אבל היא כוכב ה52 של דגל אמריקה וידועה ביכולות הסייבר.

כלומר זה לא הגודל, אלא האיכות ולכן צריך להיזהר ולשמור על המידע שאנחנו נותנים לאפליקציות סיניות לאסוף עלינו אבל בעיקר בתחום השירותים ופחות בסחורות כמו שיין ואליאקספרס שם הסיכון קטן יותר.  

כמו כל דבר בחיים אני מסתכלת על זה בצורה של עלות מול תועלת.

בכיתה יא כשהתחילו לדבר על המסע לפולין התחילו גם דיונים על 'האם לפרנס את הפולנים?'

גדלתי בבית דור שני לשואה

שתי הסבתות שלי קיבלו את התואר המפוקפק 'בוגרות אושוויץ'

שני הסבים שלי היו במחנות ריכוז

כולנו קרויים על שם קרובי משפחה שנרצחו בשואה

כך שיש לנו הרבה סיבות להחרים אותם

ואני זוכרת כששאלתי את ההורים שלי מה הם אומרים על לצאת לפולין

אבא שלי חד משמעית אמר לי - תעשי את מה שתפיקי ממנו את הכי טוב.

הפולנים לא מעניינים

את הכי מעניינת

טם המסע לפולין יעשיר אותך, יתן לך חיבור למשפחה, ידע על מה שקרה, יחזק אותך ויעצים אותך- אז זה מה שאת צריכה לעשות.

זה העיקר

אם על הדרך- מישהו אחר מפיק מזה תועלת - גם אם זה לא מגיע לו- זה משני.

ומאז זה מלווה אותי

אם המכונת כביסה שהכי משרתת אותי והכי טובה לי היא של בוש - חברה גרמנית' אז אני אקנה תוצרת גרמניה

ואם זה לא קריטי ויש אלטרנטיבה טובה אחרת בשוק שמשרתת אותי באותה המידה- אז אני אחסוך מהגרמנים את התענוג מלהתפרנס ממני.

אז נכון, מסע לפולין אין לו את אותו הערך כמו קניית שמלה בשיין- אבל אם בענייך אין לזה תחליף ראוי בשוק ולך זה מעוד מועיל- בעייני לכי על זה

אם את מחרימה אותם והתוצאה היא שאת המפסידה הראשית מהחרם- דפקנו את אגד

לא מרגישה שזה פוגע בי בתחושת המסירות לעם ישראל.

את בעיקר נותנת סיבה רגשית- שזה אינדיבידואלי

וכל אחד יכול לעשות את החושבים עם עצמו.

באור שאם אח"כ אני אסתובב עם מצפון וכל פעם שאכניס מכונת כביסה יהיה לי באסה- אז יצא שכרי בהפסדי.

בשולי הדברים אני אגיד עוד שיעור שלמדתי מסבא וסבתא היקרים שלי

וזה לחיות! בכל מחיר! לחיות חיים שמחים ו אושרים, עם השמלה שעושה לי טוב, עם הפינוקים, פשוט לחיות.

בהיסטוריה של העם היהודי הרבה מהנסיון לכלות אותנו היה על רקע רוחני לוהמרת דת.

אם זה באינקוויזיציה, אם זה בחנוכה- שאז היה את ההתיוונות.

בשואה - ועכשיו במלחמה נגד החמס- הסכנה היא קיומית לחיים.

אין לך דרך לברוח, גם אם אתה דתי, גם אם חילוני, גם אם אתה שמאלני או ימיני- מבחינתם אתה בן מוות. לרוחניות אין משמעות (בעיניהם)

ולכן הנקמה הכי גדולה שלנו זה לחיות.

פשוט לחיות בכל מחיר

וכל מה שעוזר לנו לחיות- מבורך (כמובן שיש גבולות... אבל ברמת הרעיון)

ולכן אני לפעמים אשים את הרגש בצד, את המצפון - ואחיה בהכי פשוט והכי בגשמיות

חסכתי בשבילו שקל לשקל מעבודות בקיץ ואז סבא, גם כן דור שני

ממש ביקש שלא אסע, שאין מה לחפש שם ושלא נפרנס אותם... שנים התבאסתי מזה.

כשבגרתי הפכתי למדריכה ביד ושם וסגרתי מעגל עם עצמי.

ואני מתחברת מאד למה שכתבת, כי השוק מוצף בכ"כ מוצרים סינים, מחנויות השקל ועד מוצרי חשמל, אין לי באמת יכולת/ זמן

לבדוק מהיכן יוצר כל דבר וזאת לצד זה ששיין הוא ספק עיקרי אצלי, בעיקר בשבילי ובשביל המתבגרות. אין לי באמת תחליף טוב בשבילם,

בצניעות ובמחיר.

וגם שאלנו על זה רב ואמר שאין מניעה לקנות, כי בסופו של יום הפגיעה בהם היא מינורית ובנו גדולה.

כל פעם שחיפשתי משהו בשיין בסוף קניתי במקום אחר.

ביגוד בארץ או אם יש אז מבוגר בעיצוב. או שאין בכלל.

ושלא נדבר על המחיר.

לי אישית אין תקציב ל400 לפריט. ממש כאילו עונש על מידתי הגדולה.

ברוך ה מאז שגיליתי את שיאין אני מצליחה להתלבש מכובד צעיר צנוע ומתאים למידותי ברחבות ובלי להתבאס מכל הזמנה שמגיעה מחנות בארץ ואני צריכה להחזיר כי גם האקסטרה אקסטרה לא עובד. והוואן סייז האוברסייז שמתאים לעד 42😅

לא רואה את עצמי מפסיקה לקנות שם אאכ כמובן בעז"ה יתברך אצליח לרדת במשקל 

אז הנה דעתי:

היא די ברורה ונחרצת שלא. אני לא קונה שם (וגילוי נאות, אני לא קונה בכלל בחו"ל)

אם מעניין אותך לשמוע למה מוזמנת לקרוא:

אני מסתכלת על הקניות שלי בדרך שונה, הקניה מבחינתי לא נגמרת בזה ששילמתי ולקחתי איתי את המוצר או שהוא יצא אלי עם חברת משלוחים.

מבחינתי קניה אומרת כסף שעבדתי עליו, השקעתי בשבילו ובחרתי להוציא אותו עכשיו על משהו שחשוב לי  ובגלל זה גם חשוב לי שהוא ימשיך לעשות טוב אחרי שכביכול סיימתי איתו.

כשאני מפרנסת יהודי, אח שלי, זה אומר שהכסף שלי ממשיך לעשות טוב.  ולהפך- אם אני מפרנסת טרוריסטים או תומכי טרור (שזה אותו דבר מבחינתי) זה אומר שאני עושה עם הכסף שלי דברים גרועים מאוד שפוגעים בכל העם שלי. ואני עוד לא מדברת בכלל על קניה מערבים והעסקת ערבים פה בארץ שאז זה משמעותי פי מליון.

נכון, הדברים עולים לי יותר, לפעמים הרבה יותר, לא תמיד אני מוצאת בקלות מה שאני צריכה. ועדיין אני אתאמץ בשביל זה. ואחסוך בשביל זה ואולי אצטרך להסתפק במועט יותר, או לקנות יד שניה. לא אומרת שזה הכי פשוט אבל זה בהחלט אפשרי ובהחלט משתלם!

זה כמו שאת רוצה לקנות משהו ואת מתלבטת בין זול ומעפן לבין יקר ואיכותי. אז אני בוחרת ביקר והאיכותי- כשהאיכות לא נמדדת בעמידות המוצר אלא לאן הכסף שלי המשיך...

ותאמיני לי, לא חסר לי כלום.  ממש כלום! הכל ב"ה יש בארץ הטובה שלנו. בואו נפרנס את האחים שלנו!

זו היתה דעתי גם לפני המלחמה.

זה אולי לא מדד בשביל מי שקנתה שם תמיד, הפסיקה לאחרונה ומתלבטת אם לחזור. אבל זו הצעה לדרך הסתכלות... ואולי אם יש מישהי שכבר הפסיקה יתאים לה לנסות אופציות אחרות..

@הבוקר יעלה עונה גם בשבילך.

בהצלחה בכל אופן בכל החלטה!

והאידיאלים שלך מדהימים. ממש.

לצערי אני לא שם. 

זו גישה מיוחדת, אשרייך שאת מצליחה לחיות ככה.

זו בהחלט נקודה למחשבה.

(רק מבאס שרוב מה שקונים בארץ בכל זאת יוצר בסין🙄)

ילדתי בכרמל והתעלפתי על הצוות שם.

גם בחדרי לידה, גם הצוות בניתוח (הלידה נגמרה בקיסרי) וגם במחלקה.

הצוות היה פשוט מושלם.

לגבי רופאות, במחלקה בוודאות היו רופאות.

בחדרי לידה אני פגשתי רק רופאים, זה לא אומר כמובן שאין.

צוות ממש טוב

התייחסו בכבוד לפני ובמהלך הלידה

התנהלות רגישה מאוד של הצוות גם במצבים לא נעימים (ועברתי כל מיני דברים בסיטואציות שונות)

לגבי המחלקה אהבתי שלא חייב להחליט מראש על ביות מלא/חלקי פשוט זרמו לפי מה שהתאים.

לצערי זה מוכר אך פחות מדובר

יש יותר מודעות לדכאון אחרי לידה ופחות לדכאון/חרדות בהריון עצמו

לצערי עברתי בעצמי ולא ממש טיפלתי

כלומר, טיפלתי בשיטות שלי

כל הכבוד שאת מטפלת בעצמך

את הולכת גם לשיחות או רק מקבלת טיפול תרופתי?

יכולה לכתוב לך מה עזר לי, אולי תתחברי לחלק

עזר לי לצאת, לדבר, להיפגש עם חברות

לכתוב שירים (תחביב שלי)

מאוד מאוד מאוד עזר לי לסרוג

יש משהו בפעולה חזרתית שלא דורשת מחשבה שמרפה את השכל ומשחררת מאוד

ריחות טובים, מאכלים מחזקים

עזר לי תוספת של b12 וברזל

כשהברזל עלה היה שיפור גדול, ולהיפך

מנוחה, שירים, לצפות בסטנדאפ ולקרוא בדיחות בפייס

לזכור שהכל זמני!!!

לשמוע שיעורי תורה

לא לקחת את עצמי קשה, לדעת שזה יעבור

להקיף את עצמי באנשים שמרימים לי ולא באנרגיות שליליות, ביקורת וציפיות מאנשים שרק מורידים אותי

לכתוב לעצמי "רשימת הודיה" לכתוב ממש כל דבר קטן שאני מודה עליו בחיים שלי, אחרי שממלאים שלושה דפים מרגישים שהעולם פשוט ורוד

חיבוק גדול יקרה ובשעה טובה!!

ולילדים..... שרואים את אמא שוב זרוקה על הספה מעבירה את הזמן על המחשב למרות שמנסה להמנע מזה כמה שאפשר.
כמה אחיזות שחררתי....
מרגישה נורא!

אני נשזרת תרופתי ולצשרי לא מצאתי את הגאולה אצל מטפלת כלשהי...
נותרתי להתמודד ולהתפלל..... במיוחד.

ואפילו אם את מרגישה הכי נאככס שיש תשחקי איתם איקס עיגול. או תספרי להם בדיחה או תשירו שיר אחד ואז זה כבר עושה משהו אחר באוויר. ואז גם אם את אחר כך זרוקה על הספה הם ראו אמא חיה וכייפית. אפילו ל5 דקות... זה יכול לעשות פלאים

ככה אני עושה כשמרגישה רע...

הטיפה יחס וכייף בצורה שלא מכבידה עלייך בכלל, שמשתנית בין אחת לשניה יכול לשנות את ההרגשה שלך ושלהם

תרגישי טוב יקרה

מחזיקה לך אצבעות

ולצערי מכירה מקרוב

איזה גילאים הילדים? אם גדולים קצץ את יכולה לתת להם לעשות פעילויות שלא ידרשו ממך מאמץ אבל יעסיק אותם . יעביר את הזמן והכי בטוב

בהריון הנוכחי ממש הרגשתי שכשהקפדתי לקחת את הויטמינים זה עזר לי להרים את עצמי ולזוז, ובימים שהזנחתי- מספיק יום יומיים וכבר דיכאון ולא רוצה לזוז מהמיטה…

8 חודשים + שנה...

לי ההריון היה רק 8 חודשים, אז לא יכולה להזדהות עם התחושה...

אבל שולחת חיבוק ושיעבור מהר ובקלות.

את כולם כבר ילדתי בשלב כזה. עוד לא הגעתי לתאריך אבל כבר מבינה שפשוט מחכים ללידה ושזה יכול לקרות כל רגע. והפעם הכל ככ מורכב שהוא מגוייס, בתקווה שיצליח להגיע...

רגילה שבלי לצפות זה פשוט מגיע בהפתעה מוקדם... תמיד יש פעם ראשונה, גם בפעם השישית....

זה קשוח עם בעל במילואים!

אני עוד לא בתשיעי אפילו, אבל סתם פתאום נפל לי האסימון כמה זמן זה יכול לקחת..

אז זה טוב, ככה אני מכינה את עצמי מראש.

ב״ה לא היו לי שום צירים כל הנסיעה… רבע שעה נסיעה…

בפועל הגעתי עם פתיחה של כמעט 6…

הלוואי והייתי יודעת איך לפרק את הדריכות הזאת..

איך להנות מהרגע ולא לספור דקות.

את השחרור הייתי בהרבה מחשבות על זה..

ופשוט מתכננת לעשות לעצמי רשימה של מלא דברים שאני רוצה לעשות..

מללכת לשתות עם חברה כוס קפה

לראות סרטים

לנקות בבית פינות שכוחות אל

לעשות קישוט לסוכה

וכו'

רק מקווה שאני לא אהיה חודש בבית..

כי כנראה יוצאת ב38 כזה.

אבל גם יש את הפחד מהצד השני, לא להספיק לנוח לפני...

אבל מה שה' מחליט זה יהיה הכי טוב.

הגוף שלך פשוט מפתח צירים משבוע 35

ואז את קמה מצירים בלילה ונתקפת בחרדה

מבלה במיון וחותמת שחרור

שוכבת במיטה ומברכת הגומל על כל יום שעובר

עובדת על האמונה והבטחון שהנשמה הזאת תרד כשה' יחליט וזה לא תלוי בי

שותה מלא מלא

בעיקר משתדלת להתפלל ולנוח

וזה מחזיק בקושי שבועיים ואת יולדת

וכולם שואלים 37, למה? מה קרה?

כאילו אני החלטתי מתי ללדת

אז למה זה כזה מלחיץ ללדת נגיד ב36? זה לא כזה נורא..מקסימום נשארים כמה ימים בבי''ח  יותר מהרגיל..

וגם 37 זה ממש אחלה..

נכון שמוקדם יחסית אבל אין פה מימד של סכנה לעובר יותר מדי

בכל אופן יש יתרונות בגוף שיודע לסחוב הריון

כל יום בבטן הוא מתנה

קשה אבל שווה

רק רציתי להאיר את הצד השני

לשבוע הריון יש השפעה על משקל העובר, על הבשלות שלו, שמשפיע על ההנקה ועל החיים מחוץ לרחם, על הטיפול בו, על היניקה שלו והיכולת לייצר מרווח שעות בין הנקה להנקה

לא מחייב ויש תמיד תינוקות כאלו וכאלו

אבל כן יש השפעה של שבוע הלידה

גם אם לא מסכן חיים עדיין לא פקניק

גם כל המעקבים של סוכר וכו אחרי הלידה והצורך לשאוב כדי לשמור על איזון סוכר של התינוק שאחכ פוגע בביסוס הנקה... הצהבת שמזנקת ...

לא כיף בקיצור

יש יתרונות ללידה במועד

של לבקר כל יומיים בבי''ח להסחב לשם עם בטן כבדהה וראש בין הרגליים בערך באוטובוסים..לבלות שם בוקר שלם

ומוניטורים חצי תקיניפ חצי לא ושוב ושוב והלחצות לזרוזים

וכל יום מרגיש שהנה היום

ומתחיל צירים ואז בסוף לא

ואפס שינה

ומתח

ו.... תמיד קינאתי במי שיולדת בשבוע 37-38 ונחסך ממנה חודש שלם כבד ומורט עצבים

אבל באמת לכל מטבע יש שני צדדים.. אז תודה על הצד השני שהעלית זה חשוב ונכון

אולי נתפשר על איפושהו באמצע.. בין 37 ל42

הפעם ההערכת משקל גבוהה ממש יחסית.. כמו של שבועיים קדימה...אז בכל זאת מקווה ללדת הפעם מוקדם יותר

לידה קלה בבריאות וידיים מלאות

בלי סחבת ובלי מתח

במועד ובשעה טובה בעז"ה!!!

אלא פשוט מתחיל ירידת מים ב-37😅

וגם אז שואלים אותך (וגם את שואלת את עצמך ואת התינוקת) מה קרה? מה בוער?😅

בקיצור עדיין מחכה שתגדל קצת כדי שאוכל לנוח את מה שלא הספקתי לנוח לפני הלידה שלה (היא כבר בת חצי שנה😱)

עם פועלים ערבים בבית, ובלי שארזתי תיק...

ושמרתי בקנאות כל ההריון על ימי מחלה, כדי שאוכל לצאת קצת לפני הלידה לנוח. ואז פתאום ילדתי

אומרים שילדים מרגישים את ההורים... היא הרגישה שאת צריכה עיכוב

בקיצור 😅 לא הכל זה תוכנית כבקשתנו 🤭

שרק יהיו בריאים

להכין את עצמי כל פעם מחדש🙊

אבל באמת לא קל לשחרר לחוסר וודאות

.

נם מנקים טוב את הרחם בגרידה.

לגבי טהרה- כדאי לשאול רב האם יש זמן מינימלי לפיו אתם נוהגים לחכות אחרי גרידה.

בכל מקרה מבחינת תנאים פיזים- לי היה אפשרי לעשות הפסק כבר ביום למחרת

וקחי בחשבון שיכול להיות כתמים שעוד יפתיעו,

לפעמים זה מגיע בגלים.

אצלי היה כמו מחזור חלש מאד מאד. כבר לא זוכרת כמה זמן לקח להיטהר, עברו הרבה שנים מאז.

מבחינת טהרה- אם ההריון היה מעל גיל 7+2 צריך לחכות עפ"י ההלכה לפחות שבועיים לטבילה (כלומר, הפסק ביום ה7+7 נקיים)

אם פחות- אז מספיק 4/5 ימים עפ"י כמו מחזור רגיל, עפ"י המנהג שלכם.

לי לקח 3 שבועות אחרי גרידה להטהר

בקיצור- לשאול רב

כי בבן אפשר תוך שבוע לטבול עפ"י ההלכה המקורית.

פשוט בד"כ בגרידה לא יודעים אם זה היה בן או בת

כמה ימים של דם קליל בניגוב וזהו.

אבל חיכיתי שבועיים לטבילה כי כך פסק הרב. 

לא כאב בכלל..

אבל מניחה שיש יותר נשים רגישות ויש פחות

אני חושבת שזה קשור לזה לאט לאט ההורמונים יורדים

כי הגרידה הכל פתאומי

הגוף כאילו עוד היה בהריון ואז הוציאו את התוכן

ועד שהוא קולט שאין הריון לוקח כמה ימים

נפשית וטכנית (פדים וכו')

בעז"ה הקב"ה ימלא חסרונכם במהרה!!

אבל אני יודעת שזה לא נורמלי. (אני תמיד נופלת לסטטיסטיקות המחמירות).

לרוב הדימום אמור להיות כמו ווסת חלש.

מקווה בשבילך שאת אחרי וזהו.

שה' ימלא משאלות לבכם לטובה ולברכה!

והקישור עצמו פגום...

בדרך ככל הם מאפסים את המחשב אחרי כל בדיקה

אבל עד שהוא מגיב...

אני רק מקווה שהמכשיר נשאר דלוק בלילה ושאני הייתי האחרונה ככה שמקווה שהוא לא מחק אותה

אוף

אבל באמת הכי חשוב שהכל תקין

את הכל אצלם למקרה של תביעה עתידית.

לא נראה לי שיש מישהו שמוחק אחרי יום

למה אני שואלת

כי אם בכלל לא קיבלת מייל

תבדקי ב'ספאם' אולי המייל נכנס לשם

במיוחד אם יש לו קבצים מצורפים זה יכול לקרות 

אז יש לי הרבה תמונות של הגולגולת והלב וסרטוני זרימת הדם בלב חחח

תכלס אני הלבשתי גופיה וחולצת פוטר מעל, גרביונים ומעל מכנסיים או טייץ

וגם בעיני לא מאד נורא אם הבטן והרגליים טיפה מתקררות כל עוד שאר הגוף בטמפרטורה בסדר.

ובאמת כדאי גם לשים משטח ושתזחל בעיקר עליו

ויוצא בשניות מהמשטח שלו, שמה לו גופיה, פוטר, מכנס ומעל מכנס פוטר, כמובן גרביים ומכנס עם רגליות

שמתי לב כמה שאלביש אותו חם הרגליים -ירכיים שלו תמיד יהיו קרות. בימים קרים ממש מחממת את הסלון ששם הוא זוחל

(עדיין זוחל על הגחון-בטן)

אז להלביש כאילו יצאתי בחוץ? אבל לא כזה קר בבית.

וב"ה השטיח כבר קטן לה היא רוצה את כל הבית

לא מהעבים שממש מחממים, באמצע כזה. הוא בכל זאת במעון וגם הרבה ברצפה

ועם כל זה חולה כל יומיים בערך 

מחפשת משהו לימים שכבר לא חם, קצת קר, אבל לא ממש, עוד לא היו אצלנו ימים ממש קרים

פוטר שהבפנים שלו לא צמר, זה סבבה לעכשיו.

וכשהבת שלך זוחל על הרצפה עם שכבה אחת לא קר לה? זה בסדר שהבטן נהיית קרה מהרצפ?...

https://www.terminalx.com/z434440009 

וקור כלבים פה...

מלבישה לו גופיה (בימים קרים ממש, 2), פוטר, גרביונים, מכנסיים וגרביים מעל.

חימום דלוק כל הזמן בחדר שהוא נמצא בו על 21/20 מעלות.

זוחל עדיין על הגחון, אבל גם יושב הרבה

ואני לא מרגישה שהרגליים או הבטן נהיות קרות.

לא משהו מיוחד לכאן או לכאן

אחלה אוכל

ממה שהבנתי

מחירים סבירים בהחלט 

והבעלים ממש נחמד.

חלבית טעימה- יחסית מגוונת

יש להם גם מנות נטולות גלוטן' וגם טבעוניות

ויש גם את דרך הגפן במוצא

לא יודעת מבחינת מחירים 

בדרך כלל פיצוץץץץץ שם.

מניחה שלכן החויות שלי כמו שהן... לגבי שירות.

מה שכן זה בדץ למי שמשמעותי.

סגרו לנו חדר

אז ממש לא הרגשתי שעמוס

היה מעולה!

אוכל טעים בטירוף

בצומת שילת

מקום ממש נחמד

ואוכל טעים

רופאה מצוינת, עם גישה טובה לילדים.

אפשר לבוא ללא תור כל שלישי/רביעי בין רבע ל9 ל10 בבוקר ובשני בין 2 לרבע ל3. כדאי לבדוק קודם עם המזכירות שלא השתנו השעות

רופא עיניים מומחה- פרטי- ד"ר סילברסטון בעינית. יש לו הסדר עם קופ"ח לאומית (אין הסדר לעינית, רק לרופא)

ד"ר דוד רן הוא רופא עיניים ילדים מעולה מהדסה שקיבל במסילת ישרים. וכרגע לא מגיעלשם. אולי אפשר גם ללכת פרטי

נשמע טוב

ליום. בד"כ היא עושה 2 טיפולים ביום אז יוצא 52. אם באותו יום עושים למשל גם שיננית אז זה בחינם. כי אסור להם לקחת יותר מ52 ביום.

עובדת עם לאומית

היא מקסימה והבנתי גם שמקצועית מאד

עוד מישהי המליצה לי.

אברר עליה.

היא אמרה לי שהיא לא יכולה לטפל בי, כי אין לה את האמצעים והיכולות לטפל בקשיים שיש לי עם טיפולי שיניים...

והיא גם יחסית זולה. מאז הלכתי לעוד רופאות שיניים פרטיות, והן יותר יקרות...

אני רק-

את נשמעת אישה מדהימה ואני מבינה למה כלתך רצתה אותך איתה

בהצלחה ובשעה טובה!

אם את רוצה ממש להשקיע יש קורסים למלוות ואת יכולה גם להצטרף לכלתך להכנה ללידה ללמוד לחיצות ועיסוי בגב התחתון.

חשוב מאוד שתהיה תקשורת טובה ותאום ציפיות לפני כדאי כמה שיותר לפרט את הדברים. האם את צריכה לצאת בזמן הבדיקות אם היא רוצה לידה טבעית איך את צריכה להגיב אם היא רוצה אפידורל (לזרום/ להזכיר לה שרצתה טבעי).

להיות שם בשבילה לכל דבר שהיא צריכה

להשגיח עליה בזמן הלידה לשים לב למוניטור וליולדת. אמנם זה תפקיד המילדת אבל תמיד רצוי עוד זוג עיניים ומי שיקרא לה אם תזכרי שיולדת היא במיוחד לידה ראשונה היא בלתי צפויה אז פשוט לזרום. אולי היא תהיה מקסימה אולי יכאב לה והיא תהיה פחות מקסימה. אני מכירה מלוות שהיולדת החליטה להשאיר מחוץ לחדר לידה... להבין שהכל טבעי והכל נכון ומה שחשוב הוא לא החוויה אלא התוצאה שבע"ה יהיה בידיים מלאות ובבריאות

זה לא מובן מאליו בכלל!!

ומראה שנח לה איתך

ואת באמת נשמעת רגישה ומתחשבת

וזה בעיקר בעיני

מה שצריך בלידה

גם מדולה

המקצועיות לא עקרונית

אבל הכי חשוב

נוכחות נעימה. לא משתלטת. מאפשרת ליולדת ולזוג מרחב .

הרבה רגישות

מילים טובות מחזקות כשצריך

להציע עזרה- נגיד במגע - אבל בעדינות. בלי לדחוף..

להשרות בטחון.

לא להתערבב רגשית ולשדר לחץ- אם לחוצה וזה בסדר אז עדיף לצאת קצת החוצה לנשום

פשוט להיות

זה הכי חשוב

להאמין שהיא היולדת והיא תרגיש מה נכון לה ומה היא זקוקה

את שם

מזמנת עצמך למה שהיא צריכה

מאפשרת לה לחושצבנח לבקש

אפשר גם להצייע כשמתאים

אבל חשוב לשדר אמון במסוגלות שלה

ופשוט להיות

ובאמת בשביל עצמך והבטחון שלך- ת-ני ספר הכנה ללידה תקראי על השלבים על משככי כאבים על דרכי התמודדות על נקודות שמומלץ ללחוץ לעשות עיסוי וכו

ואגב יש גם קורסי הכנה לסבתות!! אולי תרצי ..

כנראה את חמות ממש נחמדה שככה כלתך מרגישה בנוח שתגיעי

לא מצליחה לדמיין את חמותי (מקסימה באמת) נוכחת אצלי בלידה

איזה כיף

ואיזה זכות!!

(ועכשיו כשאני חושבת

דווקא ממש היה באלי להיות נוכחת בבוא העת בלידוץ של נכדים, אבל יש לי ב"ה בינתיים רק בנים... עוד סיבה לחלום לבת בפעם הבאה ) 

יהיו לנו בנות בעז"ה, נכדות  

לכל דבר יש תחליף חח

אצלי אמא הייתה איתי יחד עם בעלי, אבל אני חושבת שאין הבדל גדול אם הם עצמם ביקשו שתבואי.

קודם כל, להיות קשובה לרצון של היולדת, למה שהיא אומרת אבל גם למה שהיא מביעה דרך שפת גוף וכו' (בשלבים שלא כל השפת גוף אומרת פשוט כואב לי)

אם את לומדת, לוקחת קורסים וכו' זה נהדר אבל לרוב יש גישה בבסיס של מי שמלמד. אז להיזהר לא לדחוף אג'נדה בלי לשים לב, אין עדיפות ללידה טבעית, אין עדיפות לאפידורל, אין עדיפות לכלום חוץ ממה שהיולדת רוצה.

בשלב מסוים אולי אפילו מההתחלה, הבן שלך כבר לא יוכל לגעת בה ולעזור לה פיזית. את תהיי האישה שלידה וזה יהיה תפקיד שלך (כמובן רק אם היא מעוניינת). איך אתן במגע? אתן מתחבקות כשאתן נפגשות?

עיסוי בגב התחתון עוזר להתמודד עם צירים, תוכלי לבקש מהמיילדת להראות לך או לשאול את החתך מה עוזר ומה מפריע.

וגם, זוג בלידה לא צריכים להסתיר שהם אסורים אבל עדיין זה נחמד אם בטבעיות תעזרי להם להעביר דברים מאחד לשני, נניח היא מבקשת משהו מהתיק ובעלה מוציא אותו, אז תבואי בטבעיות להעביר לה אותו שהם לא יסתבכו. גם עם התינוק אחרי הלידה, זה מאוד נוח שיש מי שמעביר אותו לאבא (כשהיולדת רוצה), לפעמים זה המיילדת, אבל לפעמים המיילדת יוצאת...

כתבו לך דברים מעולים

אני מוסיפה-

לא להיפגע אם מבקשים שבכל זאת תחכי בחוץ (וגם לתת את האופציה הזאת מראש כדי שלא ירגישו לא נעים לבקש שתצאי). לקחת בחשבון שזאת לידה ראשונה וכלתך בעצמה לא יודעת למה לצפות ומה הכי מתאים לה, ולכן יכול להיות שבשעת אמת היא פחות תרצה נוכחות של אחרים מעבר לבעלה.

ואותי שימח קצת אוכל ושתיה- להציע לקפוץ לקנות שוקולד קטן, בקבוק שתיה מתוקה, זה מחזק ככה באמצע.

אצלי בלידה הראשונה נתתי לחמותי המדהימה אופציה להגיע, בפועל נכנסו להגיד שלום ויצאו לחכות עד הסוף בחוץ וזה היה הכי נכון. בלידות שאחרי כבר ידעתי על עצמי שלא מתאים לי שיהיו איתי אנשים מלבד בעלי (גם לא אמא שלי). אז לקחת את הדברים ברוגע..

בשעה טובה ושיהיו המון בשורות טובות!

לא להעלב בכללל אם מבקשת שתצאי

קרה לי פעם בלידה ראשונה שהדולה הגיעה מוקדם משציפיתי

ובדיוק התחילו לי צירים מטורפים ונבהלתי נורא

והיא ניסתה ישר לעשות לי עיסויים וזה רק הציק לי באותו רגע

כי רציתי עזרה פנימית בנפש והלחיצות עיצבנו אותי

וגם רציתי פשוט רגע את בעלי..וחיבוק.. ושירגיע אותי כמו שהוא יודע

אז תכלס פשוט עברנו רגע לחדר אחר או שאמרתי לה שתחכה רגע

ו...היא חברה טובה והיא היתה דולה מהממת שעזרה לי אחר כך המון

ובאמת ה לא נגדה

פשוט באותו רגע היתי צריכה את מרחב הפרטי

ודבר נוסף

תדברי איתה לפני

תשבי איתה לשמוע מה התחושות שלה מול הלידה

מה החלום שלה

מה הפחדים שלה

אם תרצה לשתף

או פשוט שיחת תאום ציפיות-  למה היא מצפה ממך מה היא היתה רוצה .וצה היא מעדיפה שלא..

לתת לה לבקש מראש מה נכון לה

כשחמתי הייתה איתי בלידה, זה שהיא הייתה מאוד קשובה לי והרגשתי מאוד בנח לידה

גם להגיד לה לצאת כשצריך

אז העצה היא פשוט לזרום ולבוא בראש פתוח בלי פתח להיעלבויות כי רצון היולדת ותחושה טובה שלה מהסובבים מאוד תקדם את הלידה וגם תמנע משקעים בעתיד סביב הנושא

אם תרגישי צורך לצאת, לגיטימי לגמרי...

ואת באמת מיוחדת מאד וכלתך אוהבת אותך אם הציעה לך❤

שתהיה לכן חוויה מאושרת קלה ובידיים מלאות❤❤

על לידות. ביניהם ממליצה על "באות לעולם" ו"נשים מדברות" שחלק מהפרקים בהם מדברים על לידות

(אם כי חשוב לציין ששניהם בגישה מאוד טבעית אז אם כלתך יודעת מראש שמעדיפה לקחת אפידורל חלק מהדברים שנאמרים שם לא יתאימו)

אני חושבת שההיכרות עם התהליך, והידע, יכולים לתת הרבה כח.

חוץ מזה, להיות מ-א-ו-ד קשובה. המצב הרגשי בלידה שונה לחלוטין מכל סיטואציה אחרת (וזה גם מדעי- בהשפעת ההורמונים שמעורבים בתהליך)

ויכולים לצוף כל מיני דברים. ייתכן שהיא תרצה את השקט שלה קצת אחרי שהגעת ותתבקשי לצאת החוצה. ויכול להיות גם להפך- שהיא תבקש עזרה בעיסויים ותמיכה פיזית למרות שביומיום זה יכול להחשב מביך. 

תכל'ס לסיכום אני חושבת שהכי חשוב זה 2 אלו: ידע שלך, אותו את יכולה לרכוש מפודקאסטים וגם מקריאה, והקשבה לכלתך, לבנך ובכללי לסיטואציה המיוחדת הזו.

ודבר נוסף, לשאול אותם לפני הלידה, מה הם היו רוצים ממך, לעשות איזשהו תיאום ציפיות ואולי גם לשמוע מכלתך איזו לידה היא הייתה רוצה לעבור (טבעית/ עם אלחוש) כדי לדעת לתמוך נכון.

(לדוגמא, אמא שלי, שהייתה איתי בלידה הקודמת ידעה שחשוב לי ללדת בלי אפידורל אז גם כשמאוד כאב לי היא עודדה אותי שאני יכולה להתמודד עם הכאב. אם הייתי מעדיפה מראש ללדת עם אפידורל אז כנראה הייתי צריכה דווקא תמיכה לא לפחד מהזריקה של האפידורל ועידוד שזה יעזור לי)

בהצלחה רבה!!

זו זכות ממש עצומה להיות נוכחת בלידה 

כמובן מתוך מה שאת בכלל יכולה לתת..

אם היא עושה קורס הכנה ללידה אולי כדאי שתצטרפי,

בטח אם זה משהו בסגנון שגם מלמד על התמודדות עם צירים.

אם לא אז כדאי שתלמדו יחד יש סרטונים והמלצות ברשת

סביר להניח שהדבר העיקרי שהיא תרצה זה תמיכה פיזית שבעלה לא יוכל לתת כל הזמן

אבל שוב- צריך לתאם ציפיות אולי זה בכלל לא הכיוון

בהצלחה!

אמא של הכלה גם מגיעה?

אם כן תתאמי עם הכלה מה הציפיה שלה?

מי היא תרצה שיותר תעזור לה ובאיזה אופן וכו'

יש ככ הרבה סוגים אחרים שמליוני נשים מכירות

יש לך מרשם?

תאייתי את השם באנגלית עם שם החברה היצרנית ותבדקי תוצאות בגוגל.

אולי תשאלי בבית מרקחת ותצלמי את זה.

אם גוגל לא מכיר המצב קשה חח

תרשמי ancora IUD

זה באמת נראה כמו שתיארת את זה.

תחפרי באנגלית אולי תמצאי המלצות מחו"ל.

יש את הבלרין של ד"ר ברעם ויש את זה שננעץ ברחם (מצריך מיומנות בהתקנה)

ויש נראה לי עוד שהם יותר דומים לנובה טי

אבל באמת יש הבדל גם במחיר 😑

אחרי לידה אז לא היו בכלל דימומי הסתגלות.

חסרונות- גורם לווסת להיות כבדה יותר

השתנה עם ההתקן.

לא היו שום דימומי הסתגלות

לא נאסרתי בהתקנה

שנה וחצי לא קיבלתי מחזור אז לא הרגשתי אותו בכלל

כשחזר המחזור הוא היה כבד יותר וזה היה מעצבן להגיע להפסק רק אחרי 10-11 יום ואז מלא כתמים

אם יש למישי סיפורים מעודדים על החוויה אשמח

דימום סביר , הטהרות בזמן בסדר וכו

בהתחלה הוסת היתה ארוכה יותר באיזה יומיים

אבל לא הרגשתי אתזה

היה מעולה

ממש ממש נהניתי

וואו!

ריגשת אותי ממש

ב"ה שתזכי לראות את כל הישועות בשלמות, במהרה בגלוי ובחסד ❤✨

בעזרת ה׳ שיתקיים ״שמחנו כימות עיניתנו״- השמחה תהיה גדולה  לפחות כמו הצער. 

(מניסיוני הקט עם הגירושין זה באמת ככה).

חיבוק ענק ענק 

ואת מהממת. 

וב"ה הייתי אופטימית ונקלטתי להריון שני אחרי 5 חודשים מהלידה, והוא חזר בגדול. וגם יותר מוקדם

אחת הסיבות שבגללן אני מונעת מאז, היא ההבנה שככל הנראה זה ילווה אותי גם בהמשך. עד עכשיו לא מצאתי כוחות להתמודד עם הריון שמשבית אותי עד כדי דכאון, ולכן בינתיים יש לי את השניים שלי

אסור לי אוסטיאופתיה גם, אז לא רואה את האור בקצה המנהרה אז מבחינתי תנאי להריון הבא הוא כמיהה גדולה גדולה ועצמאות מספקת של הילדים, עם מוכנות לשלם את המחיר ולהוריד סטנדרטים בהכל. כולל לעזוב את העבודה לשמירה של לפחות 5 חודשים.

אני ממש לא שם

אולי כדאי לך להתייעץ עם קהילת הסימפו'

מצרפת לך חוברת טובה, אולי תמצאי בה מידע שיסייע לך:

20231203213106.pdf

קראתי את כולה ומצאתי את עצמי כמעט בכל פיסקה.

מטורף.

אני שמחה לראות את הידע שהצטבר בנושא כי כשהתוודעתי לראשונה לתופעה לפני 11 שנים כמעט אף אחד סביבי לא הבין מה נסגר איתי ועל מה אני מתלוננת..

מקווה שיעזור למי שצריכה.

אבל בעוצמה חזקה ממש. הייתי על כיסא גלגלים.

עכשיו בהריון שני עם חששות ממש כבדים,

בה אלף פעמים, אני לקראת אמצע ההריון ויש מידי פעם תזכורות קטנות, כאבים קצת בעלית מדרגות והליכה מוגזמת שמזכירים לי לא להגזים.

אני פשוט מתפללת על זה, שלא יחמיר, שאוכל לתפקד. בה הכאבים הנוראים עוד לא חזרו לי אבל מתכוננת לזה נפשית, ואם לא יבואו אז הרווחתי.

ויש גם בונוס, בהריון עם הסימפיזיוליזיס, בגלל החומרה שלו זה השפיע על הלידה ממש לטובה. הצירים לא כאבו לי בכלל עד שפקעו מים בפתיחה 7...

חבל להימנע בגל זה.. 

שווה ממש לדעתי להשקיע בחיפוש ולעשות מאמצים בשביל זה..

ממש מתחילת ההריון עם התמדה

יכול לעזור 

אבל לא בטוח שזה מה שזה היה כל עוד לא היתה לך אבחנה.

בכל מקרה, מנוחה זה חשוב מאד לגוף כדי להחלים אבל לדעתי לא מספיק, חייב לחזק מאד את השרירים. בטן גב רגליים הכל. לא רק רצפת אגן.

את מתכוונת גם לפני הריון להתחיל להתחזק?

כי זה מה שאני מנסה לברר..

וואי אין לי מושג מאיפה להתחיל, איזה שרירים, אצל מי אפשר לקבל טיפים על זה?

תודה רבה רבה  

ובכל השבעה האחרים לא

זה היה הריון טראומה מכל הבחינות

הושבתתי לגמרי הייתי *חולה* תשעה חודשים

גם אחרי הלידה עוד כמה שבועות לקח עד שזה עבר

אבל לא חזר יותר באף הריון ב"ה אלף פעמים

לא יודעת אם קשור אבל הוא נולד במשקל הכי גדול אצלי אז לא יודעת אולי זה היה חלק מהמעמסה....

קצת העציב שאין כ"כ מידע.. הרוב כתבו על התקופה של ההריון עצמו, אני מנסה לברר על לפני כן..

והפתיע גם העוצמה של הכאב והתסכול של כל אחת- כי תכלס זה לא חוויה טובה תאמת..

אבל העיקר בידיים בריאות ברוך ה'!

תודה ובשורות טובות