פורום הריון ולידה (עמוד 78)

נרדמים עם סיפור, לפעמים לוקח כמה דקות ולפעמים שעה...

אני לא נשארת ליד הילדים. זה הזמן שליע עם עצמי

זה ממש תלוי ילד.

יש ילדים עייפים יותר ויש פחות,

יש ילדים רגישים יותר ויש פחות.

יש עצמאיים יותר ויש פחות.

אם את שואלת, כנראה שהילד מתקשה עדיין לישון לבד וזקוק לעזרה. לא הייתי מנסה לעשות תהליך עד אחרי ההתאקלמות של אחרי החגים בכלל מקרה.

אולי עד אז הוא יצבור ביטחון מעצמו ויחסוך לך התמודדות. אם לא, אפשר לחשוב שוב ולהבין מה מקשה עליו כדי לדעת איך לעשות את זה נכון בדרך שלא תהיה קשה לך ולו.

ילד בן 6 צריך לישון בערך 10 שעות בלילה אז אם הוא קם בשבע זה הגיוני שהוא ישן בתשע (הגיוני גם קודם, גם 11 שעות שינה זה מעולה בגיל הזה).

הילד שלי לא בן שש אבל כשאני מתלבטת מתי להשכיב אותו אז הדבר הכי רלוונטי בעיני זה מתי הוא קם בבקרים.

ורוב הלילות הוא ישן 10 שעות

פעם- פעמיים בשבוע הוא ישן 11-12 שעות

לכן בזמן לימודים הוא הולך לישון באיזור 20:30 כדי לקום ב6:30

ככה הוא ישן כבר תקופה

אולי מגיל 4 אולי גם לפני (לא זוכרת בדיוק)

בחופשים הוא הולך לישון יותר מאוחר 21:00 ויותר ואז קם מאוחר בהתאם

לפי טבלאות באינטרנט בגיל הזה צריך בין 9-11 שעות שינה ביממה (וזה נשמע לי הגיוני, בן ארבע שלי ישן 10.5-11 שעות ביממה בדרך כלל ובגיל ארבע מומלץ 10-13 שעות ביממה) אז לכן כתבתי להתאים את הציפיה לילד. אצלי הילדים קמים בשש ואז לישון בתשע זה באמת מאוחר ולא מספיק, ישנים אצלי בשבע וחצי וקמים בשש בבוקר.

אבל בגלל שנרדמת די מאוחר כנראה

אשקול לאחר קצת את שעת השינה שלה, אבל זה מסובך כי היא עם אחיה בחדר

אני מנסה להקדים בזמן לימודים, בשאיפה להכניס למיטות כבר ב8. אבל בפועל לא תמיד מצליחה, ואז הם גם רוצים סיפור, ומדברים תוך כדי, ולא מעט פעמים זה מתארך לכיוון 9.

אבל באמת קמים אצלנו ב7 או קצת אחרי (בית הספר במרחק 5 דקות הליכה מהבית, אז זה מספיק מוקדם ב"ה).

ב"ה נרדמות ממש מהר, אלא א"כ מפטפטות ביניהן ואז זה יכול לקחת גם שעה עד שאני עולה עליהן...

אבל כולם אצלי הולכים לישון מוקדם מגיל צעיר

ולי עדיף שיקומו בבוקר עם התרנגולות ויהיה ערב רגוע

פשוט לפעמים אני ממש מרגישה שאני מתייבשת בחדר שלו

וזה עוד אחרי הרדמה של שתי הקטנות כל אחת בנפרד

ממש צריכה את הזמן שלי בסוף היום לעצמי

ימים שאין לי את זה מרגישה בלי אוויר 

קם באזור 7.

ואני ממש לא יושבת לידו, ק"ש, נשיקה ולילה טוב

יושבת ליד הקטנים אומרת קריאת משעמולפעמים עוד שיר.ויוצאת

''הגדולים'' נשארים בחדר קוראים או מחשקים בשקט ואומרים ק''ש לבד וישנים ב8צוחצי

לפעמים קצת אחרי.

אני יושבת לידו עד שנרשם. (יושבת גם ליד הקטן, שלרוב נרדם אחריו).

וקם לקראת 7.

אומרת איתו שמע ישראל מחבקת ויוצאת.

הולכים בגיל הזה ב7 וחצי פחות או יותר

קמים ב6 ורבע/ וחצי

איך?

איך מרגילים לזה?

איך הם לא קמים מליון פעמים לשתות לשירותים וסתם לראות מה אתן עושות?

תנו לי את נוסחת הקסם

שממנו והלאה משנים הרגלים (נניח היומולדת, או בר''ה).

עד אותו רגע חופרים לילד כמה הוא יהיה גדול, ואחרי ה-x , הוא כבר יצליח לישון בלי אבא ואמא.

וגם מדברים על פתרונות- אם הוא יהיה צמא, אז יהיה לו בקבוק ליד המיטה. ויהיה לו מותר לקום פעם אחת בערב לשירותים, והוא יכול לשכב במיטה ולנסות לנחש לפי שמיעה מה אמא עושה וכו', לפי מה שמתאים לכם.

ואחרי שמגיע הרגע- פשוט התמדה, התמדה, התמדה.

הוא קם? מזכירים לו שהוא גדול. קם שוב? מזכירים לו שוב.

וזהו. אם נחושים זה נגמר ביום-יומיים.

לא קורה לי..

כי הכללים מאוד מוחלטים פה והם הרגל של שנים וכי הצטרפו אליהם מאז שהיו קטנטנים

בזמן ההתארגנות מזכירה לכולם דמי שצריך לשתות או עוד רעב וכו שזה הזמן כי אחר כך לא יהיה אפשר..

אני אומרת איתם יחד קריאת דמע ולפעמים גם שיר אחר כך

ואני תמיד יוצאת אחר כך מאז שהם בני שנתיים ועברו לחדר של הילדים..גם לפני נרדמו לבד עם בקבוק מרגע שסיימו לינוק

אם יש דיבורים-אני מיד מזכירה שאין דיבורים אחרי קריאת שמע ..

כמובן שכשהקטנה בת 3 נגיד נזכרת שצמאה -אני לא אשאיר אותה צמאה וי שלה גם עוד בקשות כאלה- שימי משחה.. תכסי אותי שוב וכו - אני נותנת לה אבל תוך כדי מכירה את הכלל

לא מצפה שישנה עכשיו את זה אבל זה מטמיע את הכלל כעובדה

הם לא קמים סתם איר כך

זה לא משהו שהם מנסים כי מאוד ברור השדר שעכשיו הולכים לישון ואין מקום לסתם להסתובב

אם ממשיכים לדבר לעשות צחוקים בינהם- מעירה פעם -פעמיים..בפעם השלישית יותר בחומרה בטון..

זה נשמע שאני קשוחה אבל האמת שבפחעל ממש לא אין פה מלחמות על שינה..המסגרת ברור. ועקבית כבר 11 שנה

ככה שזה מה שהם מכירים ודוקא זה שזה קבוע מאפשר שזמן ההרדמות יהיה בטוב ולא עם מלא דרמות ומאבקים

רואה שדוקא כשמנסים להיות כי מכילים ונחמדים חלאפשר עוד ועוד... בסוף אחרי ערבים מתישים אינסופיים נגמרת הסבלנות ואז מתעצבנים ומתפוצצים

עכשיו זה לא שהכל מושלם

יש לפני ק''ש מריבות או בקשות ועוד בקשות ..ובכיות כי..

הם הכי ילדים רגילים שיש

וקורה שגם לפני מישהו מתעקש על משהו סתמי ונכנס ללופ ובכיות וכו

אבל זה לא בשוטף

וגם מרגישה שאין נורמה כזאת של בדיקת גבולות ונסיונות למשוך תשומת לב בשלב הזה -כי המרחב מאוד מוגדר עבורם

וב''ה לרוב באוירה נעימה

כן מספרת סיפור לפני השינה קצת מדברים על היום שהיה וזהו.

לק"י

שזה בדרך כלל שומשום (טחינה), בוטנים, אגוזים, מוצרי חלב, ביצים, אולי דגים.

ירקות ופירות לרוב האנשים הם לא גורמים לאלרגיה.

מחזור ראשון אחרי הנקה אצל מלא נשים יותר כבד אז זה נשמע בסדר

כדאי לעשות בדיקות דם ולאכול דברים שמעלים את הברזל (דווקא סלק טוב לברזל)

בגדול לאבד דם כל חודש זה מחליש

צריך להשלים את זה לגוף אם התזונה לא משלימה לך את זה

כבד ממש.

הבא בתור עדיין חזק מהרגיל אבל פחות.

תרגישי טוב

זה כבר היום השישי ויש ממש דימום (לרוב אני עושה הפסק בקלות ביום החמישי)

מתי צריך להתחיל לחשוש ומה עושים אם חוששים🤔

נמאסס לי מהדימום הזה🤭

לוקחת מניעה?

יש מצב שמשהו ניסה להשתרש ונפל?

הגיוני שלא תצליחי לעשות הפסק ביום החמישי במחזור ראשון אחרי לידה, פחות הגיוני 6 ימים של דימום מסיבי כמו בימים הראשונים.

היום ב"ה כמעט הפסיק

בלי מניעה, לא חושבת שהייתה השתרשות, יחסית לא מזמן עשיתי בדיקת הריון והיא הייתה שלילית

אבל אני ממש לא מרגישה טוב, שילוב של איבוד דם ואיזה וירוס של כאבי ראש בטן שלשולים...

אני גמורה

והתחלתי עבודה חדשה וזה ככ פדיחה שלא יכלתי לבוא היום אבל מה אפשר לעשות

תנוחי ותני לעצמך את הזמן להתאושש, עד כמה שאפשר. הגוף שלך זקוק לזה, נשמע שהוא עבר שתי טלטלות ביחד.

מבינה שלא נעים מהעבודה... אבל מה אפשר לעשות.

גם אמבטיה חמה עוזרת לגמור דימום

הלוואי משהו יעזור

ואבא שלך מובן, ובעלך מובן, וכולם מובנים.

ב"ה זכית להתחתן ולהקים בית בישראל.

מחירי הנדלןלא שפויים ואבא שלך לא רצה שזה מה שיגרום לך לפגיעה בשידוכים. מצד שני הוא לא באמת יכול למען בית.

לא הבנתי אם את המשכנתא הוא היה אמור לשלם בנוסף להון הראשוני שהוא הביא, או שה400 זה בעצם ההתחייבות לשלם את המשכנתא?

כך או כך אם את עובדת והתחלתם את החיים כדאי לבדוק אופציה של פירעון משכנתא ולקחת על עצמכם את החוב ולהפריד בין הדברים.

רק אומרת שאצלינו ההורים שלנו מימנו את החתונה וכמה רהיטים וזהו. ולרגע לא חשבנו שמגיע לנו יותר מזה ומאז כבר 5 שנים של נישואים אנחנו חוסכים שקל לשקל בתקוה שיום אחד נצליח לקנות בית.

כמובן זה לא מוריד בכלום מהקושי והבאסה שלכם עם כל העניין, אבל כן אני חושבת שבתפיסה בוגרת אתם כבר אחראים על עצמכם ולא ברור לי איך הורה יכול לשלם כמה וכמה משכנתאות במקביל, במיוחד במשפחות ברכות...

וח"ו אני לא באה לזלזל או משהו, ענייני כספים זה באמת לא קל. 

חתונה וזהו.

קצת עזרה בשכר דירה בשנתיים הראשונות, כל אחד כפי יכולתו..

ודירה קנינו לבד ב"ה אחרי 7 שנות נישואין.. ב"ה 

באמת ענייני כספים זה כבד ויושב על הלב, מי שהרגיש יודע עד כמה. אני כותבת רגע כאמא לילדים בגילאי תיכון, שלפעמים כשאנחנו בתקופה לחוצה כלכלית והם מבקשים לקנות משהו, אני מגיבה בצורה שמנסה להשמע לעניין אבל יודעת שמה שמניע אותי באמת זה הקושי הכלכלי. זאת חוויה מאוד לא נעימה, הבעיה שזה כמעט בלי נשלט כשאתה לחוץ כלכלית. ובטח כשמדובר במשפחה גדולה והוצאות ומחוייבויות בהתאם...

מניחה שאבא שלך היה רוצה להתנהל אחרת אבל הלחץ הכלכלי מקשה, אני לא יודעת מה אפשר לעשות עם זה אבל אולי זה יעזור לכם להסתכל במבט נוסף על הסיטואציה

ובאמת משתדלים ממש (ואני יודעת ששאר הזוגות לא עושים את זה) לשלם בעצמינו את ההתחיבויות שאבא שלי לקח על עצמו

אבל כן בסוף יש תקווה קלה להכרת תודה קלה, לא משמעותית. פשוט כשכבר זה עולה להגיד אני מעריך, תודה שאתם רואים אותי... משהו בקטנה

מכירה מלא משפחות סביבי.

אלו שדרשו מההורים או חשבו שמגיע להם כי ההורים הבטיחו היה להם קשה כלכלית

ודווקא אלו שהתנהלו בצניעות והבינו שאף אחד לא חייב להם כלום ראו ברכה בכסף.

מבינה את התחושה הלא נעימה שלכם אבל מחזקת אתכם לקחת אחריות ולשלם בעצמכם.

אני לא מכירה אתכם אבל אצלנו לרוב ההורים עוזרים בהון העצמי והמשכנתא זה על הזוג.

המורכבויות שנפגשתי בהם זה בעיקר החזרי חובות לגמחים כמו הגמח המרכזי.

בכל מקרה הדירה שלכם, אתם צריכים לשלם אותה!

אבא שלך יכול לעזור כמה שהוא יכול אבל מלכתחילה בעיניי זה אחריות ומחויבות שלכם.

אגב אנחנו גם חרדים ואבא שלי הבטיח סכום מסוים לדירה.

כבר בשבע ברכות אמרתי לבעלי שישכח מהכסף, אין מצב שאני לוקחת מאבא שלי שקל.

וואלה קנינו לבד דירה אחת ואח"כ קנינו עוד דירה.

ואבא שלי לא הביא כלום וגם לא ביקשנו ולא הזכרנו (אבא שלי מזכיר את זה ומבטיח שכשיהיה יום שירווח לו הוא ייתן, אני לא בונה על זה. יש לי אחים שיותר צריכים עזרה)

המשכנתא

וגם אם התחייבו על הילדים לעשות הכל כדי לפטור אותם מהתחייבות זו. גם אם זה מה שמקובל.

עד פה דעתי בעניין

מעבר לזה - יכול להיות שבאמת כבד לאבא שלך ו"ברח לו". בסוף זה באמת לא ברור איך מצליחים לגייס הון עצמי לכל הילדים במשםחה ברוכה וברור שזה משאיר את ההורים עם חובות בגיל שהם קרובים ליציאה לפנסיה בעצמם

ולכן, הייתי משלמת ושותקת ולא מהרהרת אחריו. אם יש לכם מה לעשות עם נכסף - זה קודם כל לשלם על המשכנתא לדעתי. ותפטרו אותו מהעול הזה ותעבירו את זה כבר לחשבון שלכם והאמת והשלום אהבו

מעבר לזה, אתם לא תהיו חייבים יותר בנתינת מעשרות וכך לא תרגישו שאתם נותנים מעבר למה שאתם מקבלים

קיבלתם מקפצה לדירה מההורים שזה דבר שלא כל אחד זוכה לו ב"ה. מפה והלאה זה שלכם כבר בעיניי, לא משנה למה הוא התחייב כי נראה שסה יושב עליו ולדעתי שום הון שבעולם לא שווה את המחיר של ערעור היחסים עם ההורים

ומה שנהוג או לא, לא צריך לעניין כרגע.

אם אבא שלך בחובות כי נתן סכום עצום על מנת לשדך אותך, תלמדי עליו זכות

אני מגיעה ממשפחה חרדית

ההורים שלי נתנו נתן רק סכומים שהיו להם

ההורים של בעלי התחייבו לבנות שלהם סכומים שלא היו להם

שנים ארוכות עזרנו להם לשלם את ההתחייבויות מכספי מעשר

גם היו אנחנו עוזרים לקרובי משפחה אחרים באופן קבוע

אני חושבת שההתחייבויות הללו לא הגיוניות גם אם חלק מהציבור החרדי עושה אותם

לכן הגיוני לשלם באופן עצמאי

הגיוני שאחרי ששילמתם תקופה האבא מצפה שזה ימשיך

והגיוני שתפתרו אותו מההתחייבות הזו

אמרו לי שיש כמה חדרים כאלה והם על בסיס מקום פנוי.

אולי משהו השתנה מאז.

כשאני ילדתי שם לא היה את זה, לא מזמן ביקרתי שם מישהי והיה לה שווה ממש

אבל את פשוט יכולה לבקש את החדרים הפרטיים, אם יהיה פנוי לא יהיה להם בעיה לתת לך

תמיכה נשימתית ואין במחלקה הזו תינוקיה, ז"א יש תינוקיה קטנה אבל עם מטפלות וסטז'ריות ולא אחיות מוסמכות

זה באמת בליגה אחרת

ביות מלא כמובן

בזמנו הם אמרו לי שזה על בסיס מקום פנוי. אפשר לבקש לא מתחייבים להענות לבקשה

על בסיס מקום פנוי כמובן

וכל בעיה הכי קטנה אצל התינוק מונעת כניסה למחלקה הזו.

זו מחלקה ד

יש כמה כן פרטיים.

אני הייתי במחלקה הזו בחדר של 2

בינתיים הילדים לא דורשים את זה.

ובגיל יותר גדול הם יכולים להיות יותר עצמאיים.

חוץ מחוג מוכנות לכיתה א' שיש אצלינו לתקופה של כמה שבועות, שהיה חשוב לי לשלוח.

גם פה זה מאוד באופנה

אבל אני לא שולחת

וגם אם יש ילד ספציפי שכן- אז חוג אחד פעם בשבוע

למה צריך יותר?

לחוג אחד לכל היותר.

ולהשתדל לשלוח לחוג שקרוב הביתה וקל להגיע אליו. 

מבחינתי הצהרים זה זמן איכות של אמא-ילד/ חברים מידי פעם, ומספיק חלק מהשבוע אני מוותרת עליו בגלל ענייני עבודה.

לכן חוג אחד זה סולידי ונחמד. מעבר לזה כבר לא נשאר זמן איכות. 

שנה שעברה היה לכל אחד חוג ב17 פעם בשבוע התחלקנו אני ובעלי, כל אחד יום, אבל החוג של הבת שלי היה ביום ראשון וזה היה לי קשוח ברמות

השנה כבר לא יודעת אם אשלח. 

אצלנו הגדולה יש לה חוג מיד אחרי הגן, קרוב לגן, פעם בשבוע אז פשוט מגיעה הבייתה ב5 ורבע במקום 4 ורבע

רק לה כרגע מתאים באופי ובגיל חוג

אבל בכללי אם כולם ירצו, בגיל קטן לפחות שהם לא יכולים ללכת לבד, אז זה יהיה חוג אחד פעם בשבוע

לשני הגדולים יש חוג אחד לכל אחד

(לבן כדורגל- כי הוא צריך שיחוב של ספורט וחברה

ולבת התעמלות קרקע- כי היא ממש מוכשרת בזה)

ובנוסך לכל אחד יש 'חוג' אנגלית

שבתכלס זה שיעור

אנחנו רואים בזה השקעה שמאוד תועיל איתם לעתיד- ומאחר ודובר האנגלית מבלה לא מעט מחוץ לבית (מילואים) זה אפילו חשוב לנו יותר

כן, זה מעמיס

אבל זה חשוב לי

ואם מפספסים מדי פעם- לא קרה כלום

מנסים להתחשב אבל לא בהיסטריה

(ברמה שלולא החוג הילד היה הולך לטיפול רגשי)

במהלך כל השנים יצא לי לשלוח רק שני ילדים לחוג בגיל הזה, נדמה לי. עם אחד מהם זה היה ממש מאתגר - הייתי צריכה ללכת מרחק של רבע שעה עם חמישה ילדים קטנים, לחכות שעה במתנ"ס (בדרך כלל היינו הולכים לספרייה שם) ואז לחזור.

למזלי חמי וחמותי המדהימים (שהיו רגילים לקחת את ילדיהם לחוגים) היו לוקחים אותי בהרבה מהפעמים וזה היה מקל. אחרת לא הייתי שורדת...

בפעם השנייה היו לי ילדים גדולים יותר אז הם שמרו על שאר הקטנים כשלקחתי את הילדה לחוג. אבל עדיין זה היה קשוח...

(בשנה שעברה הבן שלי, בכיתה ב', גם היה בחוג, וכבר לא היה לי כוח בכלל לקחת אותו... אז בעלי או הגדולים לקחו אותו בכל פעם, והיו פעמים שהוא גם חזר לבד🙈)

שורה תחתונה - תשלחי לחוגים רק אם זה ממש חשוב בשביל הילד. ומספיק חוג אחד לכל אחד, כמובן, ואפשר שגם שניהם יהיו יחד באותו חוג, אם זה מתאים להם, כי הם הרי באותו גיל...

אם אפשר במקביל, מעולה.

אם לא, אז אחד אחרי השני.

בזמן שהראשון בחוג, יש זמן לשבת עם השני.

בזמן שהשני בחוג, יש זמן לשבת עם הראשון.

עדיף להצטייד באוכל ושתייה ולסיים שם עם בלאגן של ארוחת ערב.

אם יש מכולת קרובה או פיצרייה זה יכול לסגור פינה.

צריל לבדוק אם לא מתיש להם מדי.

ולוודא שהחוגים במקום סגור כמו מתנ"ס שאפשר לשבת שם ולא במקום פתוח אם יורד גשם או חם מדי.

שיהיה נעים להמתין. 

ובנוסף לחוג אחד לכל ילד (הם תאומים)

לאחד יש משהו חברתי חשוב שאנחנו רוצים לשלוח (ביום נוסף)

זה כבר שלשה ימים

ולי יש אימון ספורט פעמיים בשבוע

וגם לבעלי כנ"ל

אימוני ספורט צריכים להיות בשעות נוחות יחסית, כשהילדים ישנים או שההורה השני משגיח.

זה לא קשור ללו"ז עם הילדים.

שלושה ימים סביב חוגים זה לא מעשי.

אם זה טיפולים סופר חשובים, אז עושים שמיניות באוויר ומוצאים בייביסיטר שתיקח ותחזיר.

אבל אם מדובר בחוגים, ואין חוגים שאפשר לרשום באותו יום, אז ממש לא חייבים.

לגבי החוג החברתי, אם אפשר שביום הזה אחד ההורים נשאר בבית עם התאום השני זה עדיף.

ככה אחד עם אבא, השני עם אמא.

זמן איכות עם ההורים זה לא כמו שאחד הולך למפגש ואחד נשרך איתו.

האם יש סבא וסבתא באיזור?

במקומך לא הייתי שולחת כרגע

מתי כן? לפחות כיתה א 

ענת גורביץ מהישוב עלי.

מצרפת מס' שלה, היא מעלה סטטוסים על הקורס.

054-566-5156

במידה וחלילה חלילה חלילה - זה מבחינתך שיקול להפסקת הריון?

אני יודעת שגם אם אין לך שיקול להפסקת הריון,

יש מומים שניתן לטפל בהם עוד בהריון או מייד אחרי לידה וחשוב לדעת אם יש כאלה..

אני במקומך כן הייתי בודקת, אני מסוג האמהות הלחוצות ולא הייתי לוקחת סיכון.

אולי שווה לך להתייעץ עם פועה? שיעבירו את השאלה הזאת לאיש מקצוע שיחווה את דעתו

לא כי זה לא חשוב, כי לפי מה שאת מתארת, אם את לא תחליטי איזה כדור יפול לך, יפלו לך כדורים שאת לא בוחרת בהם.

ובמצב כזה הייתי הולכת על הקל ולא משתגעת אחרי תורים. אם במקרה. מזדמן להיבדק ברור שהיציאה נבדקת, אבל לא מגייסת מאמצים בשביל זה.

נכון זאת תרבות הסמוך, ותרבות ה"יהיה בסדר" אבל באמת רוב הסיכויים שהכל בסדר.

אבל אם כבר יש משהו שהוא לא 100% תקין (שהיא לא רואה עמוד שידרה עליון) בוודאי שהייתי הולכת לסקירה.

אולי שווה לנסות לברר בעדינות עם רופא מה עושים במצב שאכן ח"ו חסר,

אם למשל יש לזה טיפול בתוך הבטן או מיד לאחר הלידה זה קריטי יותר לדעת.

שאלתי באמת כמו שהצעתן את מכון פועה

ואמר שממליץ וכדאי

והיה לי נס שהיה תור למחורת  

וממש באתי היום

שזה סיעתא דשמיא גדולה תור מהיום להיום

ואז הרופאה מגלה

גם שהוא עכוז

אבל הבעיה שהוא ענק

הערכת משקל עצומה

הראש מתאים לשבוע 37 ואני בשבוע 33...

וכל הגוף מתאים לשבוע 35.

היא רוצה בדיקה בביה"ח מכוונת לראות שאין משהו במח...

וגם כמובן בדיקת סכרת שוב

למרות שכבר בהריון הזה שתיתי את ה100

והיה תקין ועוד לשרוף יום שלם במרפאה.

כאן כבר נלחצתי

אני כבדה והשמנתי נורא

וכולי בצקת אחת גדולה

אז זה משפיע על העובר גם שגדל מלא...

אמרתי לה שאשמח ללדת לפני הזמן...

מי שיש לה ניסיון עם גדילה כזו גדולה ומה עשו והמליצו אשמח לשמוע.

וגם להבין את הרעיון של הסכרת

לגלות סכרת בחודש האחרון ואז מה תפריט של חודש יעזור להאט גדילה של העובר?

רק צריך לראות שמתהפך...

הגודל יותר משמעותי.

לזהות סכרת משמעותי להריונות הבאים גם... ואצלי (ללא סכרת) הגודל של העובר התאזן טיפה כשהקפדתי על תזונה נכונה

מה שכן- העוברים אצלי תמיד גדולים...

והתהפך חזרה.

הבנתי שאם רוב הזמן העובר היה במנח ראש, הוא ייטה לחזור לזה. 

בשורות טובות בקרוב!

סקירה מכוונת עשיתי עם דר' אייל מזעקי בשערי צדק - הוא היה ממש נעים ואדיב. פועה המליצו עליו.

שמעתי גם המלצות על אחד חרדי קוראים לו נגארי משהו כזה 

בשלב הזה כדאי לאבחן אם יש סכרת, כי זה יכול להשפיע על הלידה.

יש פחות זמן להשפיע על משקל העובר, למרות שאולי אפשר קצת.

אבל אם יש סכרת, זה יכול להשפיע על החלטה אם לזרז לידה, אם לאפשר לידה רגילה וכד'.

קרה לי גם של חודש קדימה הפער

ולרוב גדול בכשבועיים+

נטו גנטיקה מהאבא כנראה

ב''ה בריאים ושלמים ולידות קלות

פעם אחת נבהלו עשו ים בדיקות

אחרי שחזר שוב בכל ילד אני כבר מתעלמת מזה

.אגב בפועל לא רואה הבדל ענק בראש שלהם

לא משהו בולט לעין בכלל

זה אמר לי רופא בכיר שהגעתי אליו עם חשד לעצירה בגדילת עובר

והוא אמר לי שהוא לא מתייחס למדידה אחת בלבד

אם במדידה נוספת יראו שינוי כ"כ דרסטי אז הוא יתחיל להילחץ

ואכן במדידות הבאות הכל הסתדר

ב"ה אח"כ הוא גם התהפך

אני ממליצה לך ללכת  לחוות דעת נוספת ובדיקה נוספת לד"ר נדג'ארי האחד והיחיד

מקבל בהדסה

מומחה מס' 1 לUS

או לנילי ינאי בהדסה, גם היא מומחית

הכל היה תקין במעקב, בסקירה הראשונה,

ובמאוחרת היה חלק שלא ראו בגלל המנח וגם התעללו לי בבטן

קבעו לי תור להשלמה אבל לא באתי כי הרגשתי שהספיק לי כל הבדיקות לפני כדי לדעת שהכל תקין ב"ה ושזה רק כדי לכסות.

אם את רגועה אז סבבה

אם יש ספקות הייתי הולכת כדי להיות בטוחה 

לק"י

חיפשתי בגוגל ומצאתי שסביב שבוע 6 מתפתח שק החלמון.

שאמרה שלי שסביב שבוע 5 + 5 אפשר לראות דופק הכי מוקדם. מדגישה-במקרה הכי מוקדם.

מקווה בשבילך בעז"ה שפשוט הגעת מוקדם מידי

ורק אם רואה אחרי כחודש שאין שיפור עם התרופה אז להפסיק אותה ולא לפני.

בעצם אם זה ריפלוקס הפתרון הוא תרופה? יודעת להגיד לי איזה תרופה?

(רוצה להגיע עם כמה שיותר מידע לרופא, אני לא הכי סומכת על הרופאים פה..)

זו תרופה שלא נותנים בקלות

צריך לפעמים להתעקש וזה תלוי על איזה רופא נופלים אבל זה שווה הכל 

תרופה קסם

פתרון קסם לריפלוקס.

(יש לי המלצה בירושלים)

את עושה מעקב משקל? זה יכול לעזור להבין וגם חשוב ממש

תנוחה זקופה עוזרת להם להוציא אויר ואם היא בולעת הרבה אויר זה ממש הגיוני שתאהב את התנוחה הזאת כי באחרוץ כואב יותר

להוציא אויר יכול לקחת לתינוק גם ארבעים דקות.. יש לך מי שיתחלק איתך בהחזקה שלה? ילד גדול אולי? אם לא מנשא הוא באמת פתרון

מציעה לך להתייעץ עם יועצת הנקה שתלמד אותך להניק בצורה זקופה. יש לזה שיטות שהופכות את זה למשימה קלה ופשוטה פשוט בכתיבה מסובך לי להסביר

הייתי עושה מעקב משקל+מעקב טיטולים+מניקה פחות-יותר מנסה להרגיע בעת בכי ופחות להאכיל אם לא ברור שרעבה+מאכילה זקוף ומחזיקה זקוף להוצאת אויר

וגם קובעת תור לרופא אבל עד שיגיע התור (אצלנו זה יומיים הערך) כבר תהיה לך איזשהי אינדיקציה יותר ברורה

מעקב משקל- היינו פעם אחת בטיפת חלב, האחות אמרה שלא עלתה מספיק אבל אני די בטוחה שהיא טעתה במשקל (זכור לי שהיה משקל יותר גדול ממה שהיא כתבה) וגם אני רואה בעין שהיא גדלה, ממלאת בגדים שהיו ענקיים עליה. אמור להיות לנו תור למשקל שוב מחרתיים.

טיטולים ממלאת מליון ב"ה.

יונקת כל שעתיים או פחות- הקושי הוא שהיא כל הזמן מחפשת, ואז אני לא יודעת אם היא רעבה או סתם מחפשת הרגעה.. במיוחד כשהיא צורחת את חייה ולא נרגעת משום דבר אחר.

היא מוציאה אוויר ועדיין לא רגועה אחרי. יכולה לפלוט כמה פעמים אחרי כל האכלה ועדיין לא נרגעת..

אם אני מבינה אותך, לנסות לראות אם ריווח בין ההנקות משפר, ואם לא אז יש סיכוי שכן ריפלוקס?

וכן קבעתי תור, רק למחר בערב🙄 אוכלת את עצמי שלא קבעתי לפני (זה מסתובב לי בראש משבת).

ממש תודה על הפירוט❤️

הגיוני שהיא סתם מחפשת הרגעה

וגם שאת בודקת את זה תהיי עם יד על הדופק שיש לך הנקות של לפחות רבע שעה פעם בשעתיים שלוש 

נשמע שבאמת היא מחפשת הרגעה ויש לה מלא אויר להוציא ואולי מה שכתבתי לך ישפר

אבל יש מצב גם שלא ובגיל הזה לא לוקחים ריזיקה ובודקים עם רופא (ואל תהיי עם מצפון שרק עכשיו בודקת, זה מה שה' נתן לך במחשבה וביכולת לבצע אז זהו)

בהצלחה גדולה!!

חושבת אולי קשור ללשון הקשורה, מקווה שיתירו לה בחמישי.

תודה רבה רבה!

המדד לריפלוקס הוא האם התינוק סובל מהעליה של האוכל.

ללא ספק התינוקת סובלת, ומהתיאור נשמע הגיוני לחשוד בריפלוקס.

מקווה שתמצאו פתרון, ולשתיכן יהיה קל יותר 💜

מחזקת אותי. קבעתי תור לרופא למחר בערב.

אמן❤️

הם ידעו בדיוק מה להביא לך.

אמור להיות באתר של מכבי רשימה של החנויות שהם עובדים אתם.

ואת יכולה גם לחפש לבד אורתופדיה ולברר מולה אם יש הסדר עם מכבי.

אגב זה לורידים ברגל או במפשעה? אם במפשעות יש לי 2 מספרים של נשים שמוכרות תחתון לחץ, שבד’’כ לצערי לא מוכרים בחנויות אורתופדיה.

ואז הם מזמינים את המידה שלך, וכשזה מוכן את מגיעה לקחת...
כך היה לי בכל אופן.

מצויינת ליד כיכר השבת

יש להם הסדר עם קופח ואת כל המידות

את באה, מודדים לך וסיימת

וזה באמת מבאס

מאמינה שאת מבינה שזה לטובת הילדה שלך ושעשית טת המעד הנכון, ועדיין…

כשקורים לי מקרים כאלה עם כסף אני משתדלת להתחזק באמונה שמה שמגיע מגיע וכסף שמריך למאת יוצא וטוב שלא על דברים יותר גרועים.

כלומר ה8,000 האלה היו יוצאים בכל מקרה אז ב"ה 

אבל זה לא רק זה

זה גם די שתיקה על מה שהיה...

אם אין ברירה אין ברירה

אבל במקומך הייתי עושה קצת שרירים מול מנהלת המעון שאת עוזבת עקב התנהלות לקויה אצלם וממש לא צריכה לשלם את הקנס.

ואם לא הולך אז באמת להשלים עם זה שמאת ד' יצא כך וב"ה עלית על הבעיות במעון בתחילת שנה ולא בהמשך אחרי שהילדה כבר חוותה התעללויות.

האמת לא זוכרת מתי ובאיזה שלב חתמנו על זה... אבל טענו שאנחנו חתומים

להגיד אפשר אלף דברים.

ברור שאולי חתמת ואז אין מה לעשות, אבל אם יש אפשרות קטנה לקבל חלק מהכסף לפחות בחזרה, בהחלט הייתי מנסה. 

חושבת אולי ביום שהכנסנו למעון עם התינוקות הבוכים על הידיים

הביאו לנו דף למלא עם פרטים על הילד מה אוהב איך ישן וכו

ושם דחפו את הסעיף הזה בין לבין

לא זוכרת גם

אבל זה המקום היחיד שעולה לי

היה כזה בלאגן שם שלא בטוחה בכלל שיהיה להם העתק להראות לי מהחתימה 

זו הסיבה שהם רוצים תשלום, נכון?

אי אפשר לבקש כסף בלי הוכחה.. אחרת שיקחו על הימים שהייתם שם

ואין שם חוזה וחתימות

את מתכוונת למייל מהתמת?

גם שם אין

האופציה היחידה שעולה לי זה הדפים שנדחפו לידיים עם תינוקת בוכה על הידיים

מה שאת מתארת – כתמים קלים אחרי סיום הדימום – יכול לנבוע מכמה סיבות שכיחות:

• שינויים ברירית הרחם: אחרי שימוש ארוך בגלולות ובמיוחד כשמחברים חפיסות, הרירית עלולה להיות דקה יותר ולא תמיד להתקלף בצורה אחידה → זה יכול לגרום ל”כתמים” גם אחרי שהדימום העיקרי הסתיים.

• שינויים הורמונליים טבעיים: לפעמים רמות ההורמונים לא “נחתכות” באותה אחידות בכל מחזור הפסקה, וזה מייצר עוד כמה ימים של הפרשות דמיות.

• שחיקה של כלי דם קטנים בצוואר הרחם או בנרתיק – ייתכן שהכתמים לא בהכרח מהרחם אלא מהצוואר, במיוחד אם יש רגישות, יובש, או לאחר קיום יחסים.

• שימוש ממושך בגלולות: לפעמים אחרי שנה–שנתיים הגוף מגיב קצת אחרת, וזה לא בהכרח בעיה.

ברוב המקרים מדובר בתופעה מוכרת ולא מסוכנת, אבל תמיד טוב לציין את זה בביקורת אצל הגינקולוג. לפעמים ממליצים לשנות את סוג הגלולה או את דפוס השימוש (לדוג’ כן/לא לחבר חפיסות).

( זה לא בעייתי רפואית)

סבלתי מזה. את לוקחת ברזל? כי אני החלפתי לברזל אחר וזה עזר לי.

וגם להקפיד לאכול הרבה פירות וירקות.

גם אלו שפחות גורמים לעצירות 

משהו שכתבתי פה פעם לאחת הבנות.

ולשאלתך- בוודאי חשוב ללכת לרופא. כדי שיבדוק ויאבחן אם זה טחורים/פיסורה והאם יש שם דלקת שצריך טיפול יותר אגרסיבי, זה באמת לא נעים, תחפשי אם יש רופאה אישה, אני לא מצאתי. הרופא המתאים זה פרקטולוג

אבל לפני הכל את חייבת קודם לטפל בעצירות....

אז ככה, אם זה אכן פיסורה(שזה סדק בפי הטבעת) אז המשחה המתאימה זה אנטרולין. משחה מעולה וקצת יקרה, חייבת מרשם רופא

מכילה ניפדיפין. גם מרפאה את הפיסורה וגם מכווצת את הטחורים.

לא ניתן לטפל בטחורים ופיסורה מבחינה רפואית בלי הטיפול הבסיסי שזה מניעת יציאת קשות.

1. לשתות מלא מלא מלא מים.

2. לאכול תזונה עשירה בסיבים תזונתיים להמעיט עד ל0 קמח לבן וסוכר לבן.

במצב אקוטי מומלץ להוסיף סיבים ע"י נורמלקס וכד'

3. למניעת הכאב בזמן היציאה- למרוח עזרקאין (משחה מרדימה)/ווזלין(מסכך ולדעתי הכי טוב)/פרוקטגליבנול(גם מטפל) לפני כל יציאה

4. לא להתאפק! ברגע שמרגישים צורך ללכת  לשירותים. לשבת זקוף עם רגליים לפנים.

5. אמבטיות ישיבה חמות. ניתן לשים לבנדר וכד' במים לשיכוך הכאב והרגעה.

6. טיפול תרופתי מתאים- המשחה הנ"ל הכי מומלצת. יש גם רקטצורין או פרוקטוגליבנול שזה לטיפול בעיקר בטחורים.

7. פעילות גופנית הכרחית מאד ליציאות סדירות.

8. לכוון היטב בברכת אשר יצר, ולהשתדל לברך מתוך הכתוב- אני הרגשתי שאחרי הכל ולפני הכל זה הכי עזר!

חיבוק גדול גדול

זה לא מחלה, ולא מסוכן אבל הכאב יכול להטריף את הדעת ולהשבית לגמרי!!!

לי פיזיותרפיסטית של רצפת אגן אמרה לשבת כשהגב כפוף לקדימה ולשים את הרגליים על שרפרף. לי זה עזר

ולפותחת - הייתי מתחילה מנורמלקס (לא צריך מרשם. אנטרולין צריך) ורופא

כן נורמלקס לקחתי אחרי הלידה הקודמת

וכשרואה שהמציאות רכות אז מפסיקה

אבל אז מגלה שוב עצירות

בתכלס אני מבינה שאני צריכה ממש להקפיד לקחת כל הזמן... (נשמע פה ממה שנשים אומרות שעדיף לא לקחת את זה באופן קבוע)

נגיד עד שאת מרגישה שהתרפא ואז עוד קצת.

או אם את רואה שיש תקופות מועדות לפורענות - להתחיל לקחת מראש. למשל לי זה תמיד נפתח אחרי מחזור והפרוקטולוג הסביר שזה בגלל שבמחזור השרירים באזור מתכווצים וזה משפיע. אז אם לקחתי במהלך המחזור זה ממש עזר בימים שאחרי

לנשום נשימות כמו שממחיציםצהיום בצירי לחץ

למחא אויר את הבטן ולכוון להוציא אותו מלמטה. כמובן כולל גב זקוף ורגליים על שרפרף

אני גם חושבת שיש לי פיסורה (רק בשישי הכרתי את השם).

נראה לך שהרופא חייב להסתכל כדי לאבחן ולתת לי מרשם? או שאני יכולה מתיאור להגיד לו?

לצערי עברתי נסיון עשיר בתחום.

לפי התיאור שלך נשמע פיסורה. תגגלי .

אני עברתי את הגיהינום הזה אחרי הלידה של הגדול, וכמוך פחדתי מאוד להיבדק, והתביישתי מאוד. בסוף כשבאו מים עד נפש הלכתי להיבדק והגעתי למצב בלתי הפיך ולאחר חצי שנה של סבל נוראי עברתי ניתוח שב"ה החזיר לי את החיים .

חשוב לי לציין שהבדיקה לא נוראית כמו שחשבתי, אני לא נשמתי מרוב חרדה בהמתנה לבדיקה... לפחות הפנים שלך לכיוון השני 🫣😅

אם את לא רוצה להיבדק, תבקשי מרופא משפחה מרשם למשפחה לפיסורה, שכחתי את שמה (פעם זה היה ניפידיפין, היום שינו את המשחה הוסיפו גם מאלחש וזה מעולה! ) מה שהמשחה הזאת עושה היא מרפה את השריר וככה את פחות נפצעת.

חשוב ולא לוותר, אחרי יציאה לשבת באמבטיה עם מים חמימים 20 דק'. אל תתעצלי שלא תגיעי למצב שאני הגעתי, אני אומרת לך עברתי כאבים יותר מהלידה.

תזונה זה הכי חשוב! מלא ירקות חיים ומבושלים, עדשים שחורות מעולה! מרק עשיר בירקות. פירות, לא להתקרב לקמח לבן. לא חייב ממש ספורט אבל לפחות ללכת קצת לפני התפנות. מלא מים!! 

תודה רבה לך

יצא לך לבקש מרופא ישירות משחה לפיסורה בלי שהוא היה צריך לבדוק?

ורגע מעניין אותי

למה אחרי יציאה לשבת במים חמים ולא לפני?

אחרי הלידה של הגדול שעברתי את הסיוט הגדול ואח''כ עשיתי ניתוח כבר ידעתי בעל פה מה עושים ואיך מרגישים, מה עוזר ומה הורס  ובלידות הבאות גם כל פעם התחיל פיסורה כשבועיים אחרי הלידות , אבל ברמה נמוכה יותר, מיד תפסתי את זה כשזה רק התחיל וביקשתי מרשם מרופא משפחה בלי בדיקה. ב''ה זה עבר די מהר.

לגבי האמבטיה- לי אישית כאב בטירוף אחרי התפנות אז אמבטיה גם הרגיעה את הכאב וגם מרפה את השרירים והגוף, כשהגוף מכווץ זה מפריע לפצע להתרפא. 

בהריון הראשון עם בטן גדולה של חודש 8...

לא היתיה לי בררה

התעוררתי כבר בלילה מתה מכאבים

לא לישון/ לעמוד/ לשבת/ לשכב או כל דבר אחר

הפנו אותי לכרורגיה בבית חולים ואז לפרוקטולוג

וזו היתה חתיכת פדיחה אבל עברתי את זה...

בגדול תעשי את כל מה ש"אמהלה" רשמה

וגם לי אמרו לשים פדים של מגנזיום

או אמבטיה עם חומר ששכחתי אותו

לטפל ממש טיפול מונע כדי לא להגיע למצב הזה עוד פעם...

בהצלחה ותרגישי טוב!

בעיקרון אחד הדברים שעוזר לעיכול טוב הוא תנועה

לא יודעת אם דווקא ספורט אבל תנועה באופן כללי

פחות להתבטט

בהריון העובר עוזר כשהוא בועט ויוצר תנועה

אבל כדאי ממש לנסות להוסיף תנועה אם זה לא מספיק

שאת לא מרגישה כמעט תנועות יתנו לך הפניה למיון

תרגישי טוב!

עד שכבר התחלתי להרגיש יותר תנועות ,באתי ללכת לישון

דפקתי נפילה מטורפת ואני עכשיו במיון 😰

בשורות טובות!!

תעדכני...

אם לא קבלת מכה בבטן-באגן-בגב

אם זה לא הריון בסיכון וראו שיליה תקינה ותנועות ועובר חיוני

את יכולה להשאר להשגחה כמה שעות ומקסימום בהמשך לחתום ולהשתחרר

אני סרב י כמה פעמים אבל כי זה היו נפילות מינוריות ממש 

ויש מעט צירים.. מה הסיכוי שזה קשור מעבר לצעירים הרגילים שיש לי

זה הריון בסיכון אבל בשבוע  23 גם נפלתי ולא אשפזו )אולי בגלל שזה שבוע מוקדם?)

139/79

מכה בגב ובאגן מצריכה אשפוז והשגחה

ובטח אם יש גם צירים

וגם בלי

עם כל הבאסה..ז ה הדבר הנכון..

אל תשחקי עם זה. יש לך היסטוריה , צירים, נפילה... כל הבלאגן של מעבר דירה יחכה

בשורות טובות 🙏

חושבת שאני הייתי נשארת.

חיבוק ❤️

כנ''ל רגליות..בנקסט אין בכלל

בעיני זה באמת משמעותית יותר נח לניו בורן המעטפת

או שתקני אוברולים מנקסט עם תיקתקים או ריץ' רץ'

אבל לקחת בחשבון שמה שמעצבן בגיל הזה- שאם הם קטנים לא תמיד האוברול עם הרגלית מתאים..

הבגדי גוף שלהם מעולים.

רק לחורף אני אוהבת פלנל אז קונה במקומות כמו ביגוד. 

קישור:

תינוק בן יומו/ילדה 4 יח'\סט לבן צבע אחיד סגירת צלב צלב קדמית סגירה קדמית עם שרוול ארוך, נוח ומסוגנן