פורום הריון ולידה (עמוד 79)

לפעמים מטפלת תעדיף לתת קצת הנחה ושיהיה לה לקוחות מאשר שלא יהיו לקוחות בכלל.

לפעמים זו הדרך לתמוך בלומדי תורה / להקדיש את כספי המעשר.

לא הייתי נכנסת לזה בכלל.

אתם מעוניינים בטיפול אצלה?

אם כן, לכו על זה, ותקחו את ההנחה. משמים ה' שלח לכם הנחה

אשתף שגם אנחנו אברכים.

יצא לנו לקבל הנחה כלשהי בטיפול על רקע אחר(לא האברכות) ואכן השתמשנו.

ועכשיו אני בטיפול שהציעו לי הנחה ולא לקחתי מסיבה כלשהי, ותכלס מתחרטת. משלמת 400₪ לפגישה וזה המוןןןן . 

תהנו מההנחה ובע"ה שלא תצטרכו הוצאות כאלה. אם היא לא היתה יכולה לעמוד בזה היא לא היתה מציעה.

גם כשאני הייתי כלה צעירה ובעלי היה אברך הייתי בטיפול (אף אחד לא ידע מזה מלבד בעלי) והם ממש באו לקראתי למרות שלט ביקשתי, הייתי אמורה לקבל החזר ממהקופה ומה שלא קיבלתי היא פשוט וויתרה על זה כי היא הבינה את הסיטואציה וזה היה הצלה כי לא היה לי 250 שקל על כל פגישה, זה היה לפני הרבה שנים אבל במבט לאחור זה ממש היתה אצילות נפש מצידה. 

אני רוצה להתחיל לקבל לקוחות באופן פרטי בתחום מסוים

אבל אין לי ביטחון עצמי, אז כדי לפצות על זה אני אקח מחיר נמוך בהתחלה. (וממש לא צדקה).

למרות שאחרים באותו תחום יקלו לפחות פי 1.5.

שמחה לשמוע את זה... עזרתן

לק"י

אני לא עשיתי כלום ממה שכתבת. חוץ מתפילות אולי, ועדיין זה היה מלחיץ.

אבל הוא התהפך לבד בסביבות השבוע שלך.

כותבת לך בתור אחת שהייתה במצב הזה...❤️

נשמע שמה שאת הכי צריכה עכשיו זה לא עוד ניסיון להיפוך, אלא עזרה רגשית. מישהי שתעזור לך להחזיר את השלווה ואת הביטחון בקב"ה.

מספיקה שיחה אחת כרגע, לא צריך טיפול שלם.

ממליצה לנסות את בת שבע סדן או את יעל גריינר. שתיהן עזרו לי מאוד לפני הלידה האחרונה, שהייתה קיסרי מתוכנן (רביעי). וחבל שלא הגעתי אליהן לפני הקיסרים הקודמים (הלא מתוכננים) - אולי הייתי מגיעה אליהם במצב נפשי טוב יותר...

ורק עוד נקודה:

את אומרת שלא יודעים למה הוא לא מתהפך.

אז אספר לך מה היה לתינוקת השנייה שלי שנולדה בקיסרי:

בכל החודש האחרון ברחם היא התהפכה כמה וכמה פעמים, וגם אחרי היפוך חיצוני מוצלח והיפוך ברפואה טבעית שכנראה היה מוצלח - היא חזרה למצגים עכוז ורוחב. בסוף כשהלידה התחילה (ירידת מים) היא הייתה רוחבית, ולא הייתה ברירה אלא לנתח.

ואז גילו שהיה לה קשר בחבל טבור. זה מצב מסוכן מאוד ללידה רגילה, וזה לא משהו שרואים באולטרסאונד.

אחר כך הסבירו לי שאולי זו הסיבה שהיא לא נשארה במצג ראש - חבל הטבור הקשור לא אפשר לה.

וזה היה נס שהיא נולדה בקיסרי ולא בלידה רגילה, כי אחרת הייתה עלולה חלילה למות במהלך הלידה...

אז כן, עדיין לפעמים אני מבואסת נורא-נורא מכך שהיא נולדה בקיסרי, אבל בכל זאת אני מבינה שזה מה שהציל את החיים שלה...

ועם כל זאת, אני מבינה אותך ממש-ממש-ממש! גם לי הייתה המחשבה על כך שחותכים אותי קשה מאוד...

ודווקא בגלל זה הייתי ממש רוצה שאת תטפלי בזה (מבחינה נפשית) כבר עכשיו, כדי שתדעי לעמוד כבר עכשיו מול כל מה שה' יזמן לך...❤️

קחי רגע לעצמך. קחי נשימה עמוקה.

מה הדבר הכי גרוע בסיטואציה?

למה קיסרי זה סוף העולם מבחינתך?

מה יכול לגרום לך להרגיש אחרת?

מה החשש?

תפרקי את זה קצת ותנסי לשלוח לעצמך איתותים של הרגעה. נשימות. תעבדי על המח שהכל בסדר.

כאב? משככים

כאב לא נגמר? תזכרי שיש לו סוף. שיפור מהיר בטירוף.

להתארגן עם הילדים? הי, תדעי מתי זה תוכלי לארגן אותם הכי טוב מראש.

ניתוח מתוכנן פחות נורא מחירום.

את תיהי בסדר גמור!! 

לים המידע שקיים בנושא, מאמרים ומחקרים.

זו באמת ובתמים שאלה קלאסית למנועי החיפוש באינטרנט, ולא לפורום בו התשובות לשאלות הן קצרות ותמציתיות.  

בגדול - מאוד תלוי גיל.  

0-2, 2-5, 6 ומעלה.  

כל טווח גילאים עם המלצות רלוונטיות גיל.  

בנוסף, לכל הגילאים:

1.ללא מסכים לפני השינה: יש להימנע ממסכים 60 דקות לפני השינה ולהרחיק אותם מחדר השינה.

2. ללא מסכים בארוחות: המסך לא צריך להיות מופעל בזמן ארוחות משפחתיות או אינטראקציות חברתיות.

3. תיווך ובחירת תוכן: כאשר צופים, ההורה צריך להיות מעורב, לבחור תוכן מתאים ולשוחח עליו עם הילד.

4. דוגמה אישית: ההורים צריכים לשמש דוגמה אישית טובה בהתנהלותם עם המסכים.

שהילדים שלי אחרי שרואים סרט הם לא רגועים.. זה מוציא אותם מאיזון ממש..

הם רואים פעם בשבוע לפני שבת. ולפעמים בעוד סיטואציות קצה שלי שזה עוזר לי שהם עסוקים בלי שאני צריכה להיות צמודה ותמיד מתחרטת על זה כי אחרי זה הם מחורפנים.. 

גם אצלי ככה

אחרי צפייה הילד מאבד את זה לגמרי.

של משרד הבריאות שמתכלל את הנושא

לא שאני מסכימה עם כל מה שכתוב שם

אני כן נתתי מסך מגיל צעיר ולא מגבילה זמנים ומסננת תוכן בצורה אחרת

אבל עדין המידע שם יותר טוב מסתם הפחדות

חשיפה למסכים ובריאות הילדים

20251216100211.pptx

רואה בסביבתי שילדים שיושבים מול מסך ממש קשה לנתק אותם

בעיניי זה ממכר ולכן לילדים קשה להתנתק מהמסך

אז אצלנו זה פשוט לא וזהו.

לא רואה שום יתרון למסך לילד

זה רק להורים שיהיה להם יותר קל (שזה לגיטימי)

אבל אני בשיקולי עלות מול תועלת מעדיפה שלא יהיה וזהו.

באופן כללי

שכן, מסכים זה ממכר.

ובאמת בגילאים צעירים, אני רואה שהרבה פעמים לילדים מאוד קשה להתנתק ואחרי צפייה במסך הם הפוכים.

אבל,

העולם שלנו הוא עולם עם מסכים.

ויש גם הרבה דברים טובים שאפשר ללמוד ממסכים

וההנחה שלי אומרת, שבמוקדם או במאוחר הילדים שלי ייחשפו למסכים, אז אני רוצה גם להכין אותם וללמד אותם לשלוט בזה ולהשתמש במסך בצורה נכונה.

ולכן, אנחנו כן נותנים ובכיף, עם גבולות ברורים. וראיתי שדווקא שמקפידים על גבולות, בסוף הילדים מפנימים יודעים גם לעזוב את המסך בנחת כשנגמר הזמן.

אז אני לא בעד כפלסטר, ואני דווקא מעדיפה יזום כפעילות נחמדה ולא ברגעי משבר, כי דווקא אז זה מאפשר ללמד להשתמש בצורה נכונה.

נגיד איך כן?

אצלנו מותר רק ביום שישי, אחרי הכנות ועזרה לשבת

הם יכולים או לראות סרט או לשחק. משחקים אנחנו משלמים לאפליקציה, כי מעדיפים תוכן איכותי.

הם לומדים ככה חשבון, אנגלית ועוד כל מיני דברים.

אגב, משחק עדיף בהרבה על צפייה, כי הם אקטיבים ולא מתנוונים מול המסך.

מאוד ברור אצלנו כמה זמן מותר לראות, ברור שיש תורות בין הילדים, ברור שכשאנחנו אומרים אז צריך לעצור.

בקיצור, בעיניי דווקא נכון לאפשר חשיפה מגיל כלשהו, ואפילו יחד איתנו ההורים.

יש המון מיומנויות שאפשר לרכוש משימוש מאוזן במסכים

זה חלק מהחיים שלנו

וכשזה בתוך פרופורציות זה מצוין, ולא רואה שזה משבש את הילדים שלי אחרי.

יש אצלנו הגדרת זמנים מאוד ברורה וגם דרישות ברורות כדי לאפשר זמן מסך(יש כ40 דק' עד שעה ביום ולא כל יום אלא כ2-3 פעמים בשבוע, והחדר חייב להיות מסודר לפני+לסיים ש"ב+מטלת בית אם צריך. בשישי מאפשרים יותר זמן, אבל גם אז זה רק אחרי הכנות משמעותיות לשבת וכשמוכנים לגמרי והחדר מסודר. ההתנהלות עם הזמנים קצת מנותקת מאיתנו-היא מול המערכת בקרת הורים שנועלת את המשתמש כשנגמר הזמן. הוא יודע שאנחנו יכולים להאריך אבל גם יודע לקבל שזהו וזה לא מאבק כוח מולנו)

משימוש מאוזן במחשב אפשר ללמוד המון!

אפילו מסרטים/תוכניות, קודם כל כן, אפשר גם פשוט להינות מזמן של גירוי חזק שיכול לאפשר ויסות כללי. יש זמנים שיש בזה צורך.

חשיפה לתחומי עניין מגוונים

חשיפה לאנגלית(ובגיל מסוים גם תרגול קריאה=כתוביות)

בחירת תוכן, סדר עדיפויות, דחיית סיפוקים וכד'

במשחקי מחשב יש המון המון מיומנויות משמעותיות ממש!

תיאום עין יד

ריכוז

הקלדה

הפרדת קשב(לשים לב לדברים שצריכים התייחסות במקביל)

התמודדות עם כישלון

למידה של קריאה, אנגלית, חשבון, מדע, תכנות...

אנחנו משקיעים הרבה במחקר ובחירה של תכנים טובים שמושכים את הילד שלנו, ומתאמצים כדי להיות מעודכנים במה שמעניין אותו ולתווך לו בחירות בריאות.

האם אין גם חסרונות? בוודאי שיש, המון.

אבל כמו בכל דבר התפיסה שלנו לגבי חשיפה למסכים היא תורת האיזונים.

מחשב או פלאפון הם כלי. כמו המון כלים בעולמנו הם יכולים להיות כלים לטוב ויכולים לשמש לרע

התפקיד שלנו כהורים הוא לכוון את הילדים וללמד אותם לבחור בטוב.

וזו עבודת חיינו בהכל, מסכים הם רק חלק מזה

הוא בן 7.5 וזו ההתנהלות שלנו איתו מגיל 3-4 בערך

הקטנה כרגע בעיקר מצטרפת אליו כשמתחשק לה ולפעמים אנחנו שמים לה סרטון קצר אם צריך הסחת דעת קריטית..)

כל התכנים זמינים כל הזמן

אני זוכרת שאחי הקטן היה בן 3 וידע שאבא שלי צריך לחזור מהעבודה כשמסתיימת תכנית x, והוא איחר והילד נלחץ

מאזעברו הרבה מים בנהר ויש vod וטאבלט ונייד וכל הזמן יש מה לראות וזה מפתה וממכר

כשהייתי ילדה היו תכניות קבועות בשעות קבועות וזה מה שהיה ובנוסף היו לנו חיים מחוץ למסך והיום זה שונה והכל יותר זמין

אז כן צריך להפעיל שיקול כי בסוף יש לזה השלכות

גם כמבוגרים

כמה אנשים היום מדברים בטלפון? נפגשים פנים אל פנים? הרבה פחות מפעם

וכהורים - היום המסך בקלות הופך לבייביסיטר בכל שעה ביום וזה מרחיק מאיתנו ההורים התמודדות מול הילדים לדעתי וגם האפשרות לפקח על תכנים ומינון נשחקת עם הזמן כי זה נח ונותן שקט

אצלי באופן אישי אין מסכים לילדים כרגע . אולי פעם בכמה שבועות מראים להם סרטון מצחיק וזה בסדר בעיניי

לצפות בזה-

(חלק מקורס שלם בתשלום, אבל גם הפרק הזה לבד מאיר עיניים).

וכבר לקחתי...

השאלה שלי בעיקר מה מצפה לי מבחינת דימומים ומחזור

זה מה שיש לצערי. מתפללת...

אם יש לך טיפים נוספים, אשמח לשמוע

אני לא מכירה את המקרה שלך ומה גורם לך לבחור דווקא בפוסטינור כדי להמליץ מעבר...

אבל כמובן שעדיף אמצעי מניעה קבוע יותר.

לא מכירה עוד משהו שמונע רטרואקטיבית חוץ מהתקן שמונע אם מתקינים עד 4 ימים אחרי, אבל לרוב לא רלוונטי 

תבדקי הכפלה

בע"ה בשורות טובות

קשה המתח הזה

בשעה טובה

לדעתי באחד ההריונות שלי היה לי בטא נמוכה יותר בשלב קצת יותר מאוחר- אחרי האיחור

והמתוק בסדר גמור

אלא בעיות התנהלות ותקשורת עם הילד

הוא מנהל אתכם (מאגפים אותו)

יש לך ציפייה לא בהכרח תואמת גיל (גם בן ה6 שלי צריך עזרה לעיתים בהירדמות)

אולי אתם משקיעים בהם יותר מדי אנרגיה (אופים מבלים)

ולא נשאר לך מספיק זמן עצמי

אולי הדרכת הורים תעזור

ייעוץ שינה בשילוב הדרכת הורים.

לא יכולה להמליץ על עצמי  😉...

אבל מנסיון, זה לגמרי עובד.

התפקיד של המדריכה/יועצת להבין את המצב הנתון ואת הדינאמיקות, לכוון, להסביר ולהתוות תכנית פעולה ישימה. התפקיד של ההורים הוא לעשות את העבודה בפועל באופן מדורג.

זה לא קסם, אלא עבודה לפעמים לא קלה, ממש קשה ועקבית אך כשמתקדמים ומצליחים זה לגמרי שווה.

אנחנו היינו בחוסר אונים ממש ודיברנו עם יועצת שינה שאמרה לנו שבגדול הבעיה שלנו היא לא שינה אלא חוסר סמכות בנושא הספציפי וממש נתנה טיפים שעזרו לנו מאד!!

קוראים לה אלה קלדרון, אני חושבת שהיא מהדרום, אותנו קיבלה בזום

זה המספר 050-449-9003

מאד אהבתי אצלה שהיא לא באה בגישה מקובעת מראש של מה צריך להיות ואיך ההרדמה צריכה להיראות אלא קודם כל שואלת מה השאיפה שלכם ולשם היא מכוונת

עורכת - האמת שיש מצב שהיא גם מדריכת הורים כשאני חושבת על זה. לא יודעת

הלבשתי ביגוד ראשוני ארוך דק של נקסט ומעליו אוברול חם. יש בכל החנויות... קרטרס, שילב, פוקס, נקסט - פליז/פוטר.

היו לי אני חושבת בערך 8 בגדים לתקופה הראשונה, זה גיל שפחות מתלכלך, אז זה שאלה של כמה את מתכננת לכבס.

לק"י

אגב, הבן שלי בן חודש וחצי ושוקל בערך 3.5, ויש אוברולים 3-6 שדי טובים עליו.

תחשבי שיש מתחת גם גטקס, וגם אוברול חייב להיות מספיק גדול, שיהיה לתינוק מקום. זה לא כמו חולצה ומכנסיים.

המלצה שלי מהאחרון שלי גרביונים יותר נוחים מרגליות.זה גמיש ומחמם.

ביגוד במידה 0-3 הייתי קונה לכזה משקל. אולי בגד 2 קטנים יותר...

ובגיל כזה לי נח בעיקר אוברולים ולא מכנס וחולצה...

יש פרוותי כזה אני הכי אוהבת! בעיני משו כמו 7 אם את מכבסת הרבה לגמרי מספיק. הם גדלים מהר...

וכובעים!

אז מסכמת לי

0-3

בערך 8 בגדים חמים זה בסיסי.

מישהי ראתה מבצעים/הנחות ויודעת להגיד לי איפה כדאי עכשיו?

קרטרס לדעתי 2+4 שזה הכי טוב שלהם והם איכותיים

פוקס 50 אחוז (אמור להיות 70 בהמשך)

שילב יש מצב שגם יש לא זוכרת

נקסט בלי מבצעים אבל מחירים סבבה ביחס לאיכות

הגוף פורק מתח

תבכי, תספרי כמה שיותר את הסיפור בדגש על יצירת רצף האירועים בצורה קוהרנטית והרפיות

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?

יוצא לכם לראות אותם הרבה?

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.

ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

לא בדיוק סיטואציות כאלה. אבל כן כשבאנו למפגש משפחתי הוא לא הסכים להכנס ולקח לו הרבה זמן להפשיר (חוץ מזה שבחוץ היה קפוא אז באמת היה צריך להפשיר חחח)

אם היינו מגיעים לאירוע המוני אפילו בחוץ - הוא רצה לחזור הביתה.

בכלל היה לוקח לו זמן להתרגל.

וגם לחלק מהאחיות שלו לקח זמן להתרגל כשנפגשים עם משפחה. בסוף לאט לאט זה עבר והם גדלו ועכשיו זה פחות משמעותי.

כן יכולה להגיד שהוא רגיש. וכנראה זה בגלל זה התגובה שלו. 

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)

בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

וואוו

לא ציפיתי

יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור

חיבוק ענק בטח את בשוק

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

הם נותנים נופש זוגות 3 ימים במלון של ירמיהו 33 בירושלים.
שזה 3 ימים  שבהם יש מעגלי תמיכה גם לבעל וגם לאישה עם אנשי מקצוע, וזוגות שעברו סיפור דומה.
גיסתי היתה שם וספרה שיש כ5 זוגות כל שבוע.

זו עמותה שמתעסקת בלידות שקטות..

הם פותחים קבוצות מידי פעם..

הרבה כוחות!

אתמול ושלשום עמדתי בזה ,

ויש לי שני קטנים אבל הסברתי להם שאמא עכשיו מסתכלת על הנרות ומתפללת,

כדי להגיע בנחת להדלקה משתדלת לתקתק איזה חצי שעה לפני כן לפחות את אזור הסלון מטבח שתהיה לי נחת באמת לשבת .

כן נניח אם הקטנה שלי רצתה מעדן או משהו נתתי לה תוך כדי , אבל קראתי תהילים וכו או שסתם הסתכלתי וביקשתי.

יש את האוסף סגולות של הרבנית ימימה מזרחי אז קראתי אותו (לא בטוחה אבל נראלי שזה רק למנויות), ועזר לי להתחבר . 

מימי החנוכה משהו קצר או תרגיל רוחני שמתאים לחנוכה.

אפשר עדיין להצטרף:

אתגר חנוכה פו

ומניחה שכמותה יש עוד...

אני גם עורכת לעצמי התבוננות מול הנרות (בכתב), אחרי שהילדים ישנים (כי אני רוצה להתרכז בזה). ושומעת שיעורים ככל יכולתי. ובשנים הקודמות גם למדתי כל מיני ספרים שמחולקים לפי ימי החג (תחפשי בדברי שיר).

וגם לפני כמה שנים הפקתי חוברת דיגיטלית קטנה של שירים וסיפורים לחנוכה, שחיזקו אותי ואני מקווה שחיזקו גם את הקוראות בה...

יש לה סרטון של כמה דקות לכל ערב.

הקשרים של זוגיות ומשפחה, ילדים, אמהות.

מאוד מחבר ומדבר אלי. מתפללת בזמן הדלקת נרות. רק כמה דקות, כי מיד אחרי זה הפוך כאן עם הילדים. אבל במהלך היום/לילה, יש לי תפילה בלב

אישית... מחוברת מאוד לחנוכה כי מרגישה שקרה לי נס חנוכה אישית. המסע שלי עם עצמי והמסע לזכות שהחלום יתגשם להיות אמא. כמה שנים של תפילות עברתי... אז להסתכל אחורה, ולהודות על הפרטים הקטנים ביום יום. 

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.

אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.

או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.

יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?

סליחה שאני חופרת 🤭

יש כמה ספרים:

ענף על האף- סיפורים בקמץ פתח בלבד

פעם הייתי ילד קטן- סיפורים עד 25 מילים
ואח"כ 4 ספרים נוספים- עד 40 מילים, 70 מילים, 100 מילים, ועכשיו יש חדש של 120 מילים.
סיפור קצר וחמוד בכל עמוד, עם איורים מתוקים.
הבת שלי ממש אוהבת.

וחנויות ספרים חרדיות בגדול

אצל הבת שלי, למשל, סיימו רק עכשיו קמץ-פתח (היא ספציפית כבר יודעת לקרוא יותר מזה, אבל זה פחות מצוי).

אם היא יודעת רק חלק מהניקודים, אז באמת מתאימים הספרים של רות בייפוס שהוזכרו בהודעה מעליי. (רק יש לשים לב שיש סדרים שונים ללימוד הניקוד - יש כאלה שאחרי קמץ-פתח לומדים חיריק, יש כאלה שלומדים חולם, אולי יש עוד סדרים.)

אם היא כבר יודעת את כל הניקוד, אז כל ספר ילדים יכול להתאים לה... ויש סדרה שמתאימה לכיתה א', ספרים עם פרקים ויחסית הרבה ציורים, אביגיל בת חיל/אביחיל בן חיל.

יש כל מיני פעילויות במוזיאונים, ואפשר סתם ככה ללכת לפארק רחוק ומיוחד, לעשות פיקניק אם לא גשום, לנסוע לחוף וכו.

השאלה כמה זמן יש לכם לזה

משחק הסביבון

קישוט סופגניות

ירקות בצורת חנוכייה

צביעת סביבונים או יצירה דומה...

עם קטנים זה ממש מספיק

• או לשכבת גיל שונה

אפשר למצוא מורה מנוסה בתחומך שיכולה לומר לך איפה את משקיעה את המעבר ויכולה קצת לשחרר

אפשר למצוא שיטות למידה שמפחיתות את כמות המבחנים בכתב (נגיד התבטאות בעל פה באנגלית במקום מבחן כתוב - גם ממש חשוב לתרגול אמיתי של השפה, ואת גם נותנת לעצמך ציון על הפרמטרים השונים תוך כדי ולא יושבת על זה בבית)

עורכת - אני חושבת שלהיות ראש קטן זה ענין של תפיסה וסדרי עדיפויות ופחות המקום הספציפי. אם את מורה נחשבת את מורה כבר כמה שנים,,החומרים מוכנים לך, ואת יותר צריכה להבין איך לנהל את הדברים אחרת

לבריאות הנפשית שלך

באמת שאת תודי לעצמך ממש אם תעשי את זה

גם אם זה נראה עכשיו לא הגיוני

מאוד שמובנה אצלנו..

התכנסות ומנוחה לקראת השינוי והדרישות של התהליך מהגוף...

בהצלחה יקרה!!

ומשתדלת להיות קלה יותר עם עצמי אם אני צריכה לנוח או סתם ללכת להסחת דעת אחרת וכו באמצע העבודה . כי כבר באמת קשוח לאחוז בהכל , אולי באמת אצא כשבוע שבועיים לפני המשוער כבר לחל"ד , נראה …

תודה יקרה 

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

יש אפשרות שהאמא תגיע אליכם לכמה ימים?

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

אפשר לחפש אם יש באזורכם חוג אנגלית קליל לילדים. 

חוזר בארבע מהגן ובשש כבר מתחילים שגרת ערב.

אבל אם את יודעת בגדול מה עושים בחוג אשמח לקבל השראה

נעשה לו חוג פרטי בבית

יש ספרים מנגנים  עם מילים בסיסיות לפי נושאים

(כמו בעברית..)

אם מסך לא בא בחשבון אולי רק שמע? סיפורי ילדים באנגלית 

מה שואילו פינו שלחה נשמע לי טוב כי זה שילוב של עברית ואנגלית.

אבל גם פה מתלבטת איך הדרך הנכונה לחשוף ילדים לאנגלית

גם לבעלי קשה עם חלק מהמשפחה שלי, וגם לי קשה עם שלו. אז לא ניסע עכשיו לשבוע של חג, ולא נבוא יחד עם האחים היותר "מאתגרים" לשבת, אבל באים פעם בתקופה, ומוצאים את הדרך להסתדר. וגם "לבלוע את הצפרדע" אין מה לעשות, זה שלא מתים על אנשים לא אומר שמתרחקים ממש.

נגיד אנחנו הגענו למצב שלא סיכמנו מראש אבל זה עובד מעולה - כשנמצאים אצל אחת המשפחות, אז מי שזו המשפחה שלו יותר ער בשבת, נמצא עם המשפחה, מנצל את הזמן, וגם שומר על הילדים על הדרך. והשני משלים שעות שינה כמה שבא לו.

בארוחות ושאר הזמן פשוט מנומסים ומשתדלים לזכור את החשיבות של הקשר ושזה ביקור של סך הכל יממה פעם בחודשיים שלושה.

וחוץ מזה מתחזקים את הקשר בשיחות והתכתבויות הרבה.