דרגה של יותר מפי 3 הכנכנסה לכל נפש בפועל.
נשלח מה שצריך כדי לעדכן אבל מישי יודעת אם לוקח להם הרבהזמן לעדכן?
זה מלחיץ אותי…
דרגה של יותר מפי 3 הכנכנסה לכל נפש בפועל.
נשלח מה שצריך כדי לעדכן אבל מישי יודעת אם לוקח להם הרבהזמן לעדכן?
זה מלחיץ אותי…
זה כל הזמן ככה.
מעדכנים, וא הל מבקשים עוד טפסים... זה תהליך ארוך
6k הכנסה לנפש...
חחח מתוקים...
כל שנה מחדש ערעור
זה דרגה אוטומטית עם סיום השלמת המסמכים (או שהם חשבו שסיימת להגיש)
עכשיו חשב יעבור על זה ויעדכן לך את הדרגה
להעלות לדרגה 12 ושילמנו רטרו.
ושנה שעברה בספטמבר הם עשו לנו טעות ונתנו לנו דרגה 11
ערערנו על 2 הדרגות.
ואז הם אמרו שאסור לערער פעמיים ואנחנו חייבים להחליט על מה לערער. ערערנו על שנה שעברה..
ואז הם הורידו את הדרגה ל10.
התקשרנו אליהם שזה לא הגיוני - אנחנו צריכים לקבל 9/8 היא הסתכלה ואמרה "נכון" אבל כבר ערערתם השנה לאסור לכם להגיש שוב ערעור.
קיצור זוועה. אין לי ניסיון טוב איתם
איזה הזוי.
רם משהו מגיע לכם הוא מגיע לכם.
תתלוננו למבקר המדינה.
זה משרד ממשלתי ובאחריותו.
ממש חוצפה! להם מותר לבקש תיקון של יותר כסף יותר מפעם אחת, נכון?
הכסף שמגיע לכם לא משתנה אם טעו פעמיים. נשמע לי כמו שיטת מצליח
זה המון המון כסף.
הייתי פונה על זה...
ממה שהבנתי באתר, לזכאות להנחה זה ששני ההורים צריכים לפחות 24 ש'ש עבודה?
ממש מקווה שנצליח איכשהו לקבל הנחה כי בעלי לא עובד מסודר ככ';(
אבל לא בטוחה
השרשור נפתח קצת מאוחר, אבל עדיף מאוחר מלעולם לא...
אם יש למישהי לימוד מעניין על הפרשה - נשמח לשיתוף 
ויהי רצון שנסכה לשים שופטים טובים על שערי ליבנו...
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור, מוזמנת לכתוב לנו.
וכל מי שרוצה להצטרף...
יש הרבה פרשניות חסידיות על הפסוק הראשון בפרשה, שהשערים שיש לשים עליהם שופטים הם שערי הגוף, שצריך לשמור עליהם שלא ייכנסו ולא יצאו מהם דברים אסורים.
אבל צריך לזכור שהפירושים האלו נולדו בשנות הגלות, שאז לא יכולנו לממש את פשט הכתוב של שימת שופטים ושוטרים עלינו.
אבל בימינו, שאנחנו בתחילתה של גאולה ויש לנו מדינה משלנו (גם אם עוד לא לגמרי הולכת לפי ההלכה) - הציווי הזה הוא כפשוטו: לשים על העם שוטרים ושופטים, כדי שיהיה משפט צדק לפי התורה.
שנזכה לגאולה שלמה, גם פרטית בגופנו ובנשמתנו, וגם לאומית, בחוק ובמשפט של מדינתנו!
מעניין לראות איך מה שכתבת זה מופיע בעוד הרבה מצוות בפרשה שלנו.
שכולה מלאה מצוות שיתקיימו בעתיד לבוא,ובגלות עם ישראל לא יכל לקיימם.
הלוואי שנזכה במהרה לקיים מצוות אלו כפשוטם ממש!
אפשר לחבר את זה גם לחודש אלול-
איך התשובה בארץ ישראל שונה מהתשובה בחו"ל.כמו שכותב הראי"ה באורות התשובה.
סיקרנת אותי,אחפש את השיעורים האלה.
תודה על הזווית היפה שהארת!
מדברה כעדן.התשובה נתפסת ומוגשת בצורה שהתאימה לדורות קודמים אבל לא לדור הזה.
כמובן, אותה תשובה, אבל בהסברה אחרת.
מה מפריעלחזור בתשובה? מסביר מרן הרב קוק: "הוא המושג של ציור התשובה, המקושר – שלאעל פי אמת – רק עם דלדול נפש, עם חולשה ורפיון והנמכת חיים"(אורות התשובה,תוספת התשובה, ז, התשובה והשלום). היו דורות שבהם סבלנו קשות את סבל הגלות, סבל נורא ואיום. באו רבותינו הקדושים והדריכונו איך להמיר את הדכאות הזאת להכנעה בפני האלהות, לרגשי שבירה בפני ריבונו של עולם. אין שלם יותר מלב שבור.
אבל עתה השתנו הזמנים, אנו דור של גאולה, של בניין, של יצירה, של חופש, של גבורה, של חיים, של תחייה. אי אפשר להדביק תשובה של דכאות על "מהלכה של צמיחת הגאולה ההולכת ונובטת אצלנו"(שם).
אנו רוצים להיות "עם חופשי בארצנו", עם חופשי בכלל, והתורה והתשובה נתפסות על ידי רבים כעבדות, כאבדן חרות. האמירה: "אם לא תחזור בתשובה תישרף בגיהינום"אינה מוצאת מסילות לרוב הלבבות. מי שאינו מפחד להישרף בטנק גם אינו מפחד להישרףבגיהינום. אדרבה אמירה כזו מרחקת מן התשובה.
דור דור ותשובתו. לדור של גאולה, תשובה של גאולה. כותב מרן הרב קוק שהתשובה "מוכרחת לבוא כעת עם רשמי קווי הגאולה, שעימהם אנו חייבים להיות אמיצי רוח, מלאי חיל ומשתוקקים לשובע טל של חיים, של יצירה עצומה ושל רעננות"(שם).
אבל האם התורה אינה עבדות? היא חירות! חרות על הלוחות! האם התשובה אינה עבדות? היא חירות,"עלמא דחירו", כדברי חכמי הרזים, חרות עליונה משפלות החטא, מזיוףהאישיות, מחמיסת האושר והאור. דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, דור דור ותשובתו.התנאי הראשון לכל זה הוא לדעת שעמנו הוא "עם חביב, עם קדוש"(איגרותהראיה, איגרת שעח). אם אינך מלא אהבה וחרדת קודש כלפי עם ישראל, אם אתה מתנשא עלראשי עם קודש, לא עליך מוטלת המצווה להחזיר בתשובה.
ואחרי זאת ישלהוביל אל התשובה, "בשמחות וגיל, בלא שום דרך עוצב, וברוח עוז וגבורתרעם"(שם).
זה הכלל:תשובה מתוך הערכה, מתוך אהבה, מתוך ידידות, מתוך שמחה.
כנראה זה לא למדרגתי הנוכחית...
תודה בכל מקרה!
בגלות היה עם ישראל נדכא ומושפל, ולכן גם קיום התורה היה מתוך שפלות ומתוך תחושה של "מוכרח", ולא מתוך רצון חופשי אמיתי.
גם התשובה הייתה מתוך שפלות ומתוך דיכאון, ומתוך תחושה שיש מישהו שעומד עם שוט מעלינו, וירביץ לנו אם לא נחזור בתשובה. (כאילו המשילו את הקב"ה לפריץ האכזר של העיירה...)
בגאולה הכול משתנה:
אנחנו עם חופשי בארצנו, ומתוך כך מקיימים את המצוות מבחירה חופשית ומרצון עצמי וטהור. אנחנו שמחים לקיים את המצוות, ויודעים שהן חלק מהיותנו עם חופשי שנגאל (ועתיד להמשיך להיגאל).
גם החזרה בתשובה נעשית מתוך שמחה ומתוך ביטחון עצמי וידיעה ברורה שה' הוא אבא טוב ומיטיב ורוצה בנו ובתשובתנו. לכן אנחנו באים בראש מורם, בשמחה, ומבקשים שאבינו שבשמים יסלח לנו וימשיך בתהליך הגאולה שלנו.
מקווה שעכשיו קצת יותר מובן.
יכול להיות שקצת הוספתי מעצמי ומהשגותיי... (לפני כמה שנים למדתי את אורות התשובה על הסדר, אז זוכרת במעומעם...)
סידרת לי את הדברים בצורה מובנת.
תשובה בדרך כלל נתפסת כתיקון של מעידה,
אדם חטא ופועל בארבעת השלבים כדי לתקן ולשוב בתשובה.
הרב קוק חידש ב"אורות התשובה" שתשובה היא לא רק תיקון משברים אישיים של הפרט, אלא אידאל העליון של החיים ,
תשובה קדמה לעולם - עוד לפני שהיה חטא בעולם.
והיא כוללת לא רק את האדם אלא את כל המציאות בעולם להתקדם ולהשתכלל.
"כלומר, ישנו תהליך אבולוציוני השורה בקוסמוס כולו, יצר חיים הדוחף את המציאות כולה להתקדם הן במימד הביולוגי ועל אחת כמה וכמה במימד הרוחני. המציאות העולמית הולכת ומתעלה, ואנו קרואים להתאחד עמה. התביעה להבין טוב יותר, להיות מוסרי יותר, ללמוד יותר, להשתכלל מכל הבחינות כולן - בטכנולוגיה, במדע, ברפואה, בחקלאות, בלאומיות, באהבה, באמונה, בתורה, במצוה ובכל כוחות החיים כולם - היא היא עניינה של התשובה".(הבאתי את ההסבר במילים של הרב לונדין)
"התשובה איננה רק איזה ברק הנופל בחשכת הליל של החטאים ומאיר את דרך האדם, אלא יסוד מתמיד של החיים כולם, הפועל את פעולתו החיונית, בהמריצו את אישי ההויה כולה לקראת התקדמותם והתפתחותם השלמה".
והתהליך הזה- שהאיר לנו הרב קוק , מתאים לדורות של גאולה- של שיבה לארץ,
בגלות היינו יותר הישרדותיים, ולא היו לנו את הכוחות והיכולות להתקדם ולהתפתח, עכשיו בארץ שלנו עם שלטון שלנו ורווחה יש לנו את הכוחות להתקדם ולתקן את העולם עד לתיקונו המלא במלכות ה'.
לא הספקתי להשתתף אבל קראתי וקיבלתי הרבה.
ואולי עוד אצליח להשלים ולכתוב סיכום מהשיעור של הרב ראובן ששון, השבת אמנם עברה אבל השיעור היה באמת מיוחד והתחבר גם לאלול...
בהמשך למה שכתבה @מתאומת על הלימוד של פרשת שופטים בימינו- ראיתי פרוש של הרב מרדכי אליהו,
שמבאר קושי שיתבאר לעתיד לבוא. זה מעניין איך הדברים נעשים אקטואליים במשך הזמן. בעז"ה שנזכה במהרה לראות את הפרוש הזה לנגד עיננו.
"שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ. תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ…"
למה כתוב - הארץ אשר ינחילך ה',הרי זה חזרה על הפסוק הקודם?
הרב מרדכי אליהו מפרש את החזרה הזו-
על פי פרוש רש"י למילה "ושילשת"-
ושילשת' – שיהא מתחילת הגבול עד העיר הראשונה של עיר מקלט כשיעור מהלך שיש ממנה עד השניה, וכן משניה לשלישית, וכן מן השלישית עד סוף הגבול השני של ארץ ישראל".
אבל יש על זה קושי- המרחק מחברון לשכם אינו שווה לזה שֶׁמִּשְּׁכֵם לקדש נפתלי, ולא לזה שמשם ועד הגבול הצפוני!
אומר הרב אליהו שארץ ישראל היא ארץ הצבי-
וכמו שכתוב בגמרא כתובות- שכשם שעורו של הצבי בחייו רחב יותר מאשר במותו, כך עתידה ארץ ישראל להתפשט ולהימתח כעור הצבי החי.
לכן התורה כותבת שוב- אשר ינחילך ה' - לעתיד לבוא - כשהארץ תתמתח- המרחק יעשה שווה בין הערים.
הפרוש הזה גם מתחבר לזווית שהאירה לנו @מתואמת.
מתקשר לתשובה מאהבה שהראי"ה האיר לנו לדורנו לעומת תשובה מיראה בגלות.
ח וְאִם-יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ; וְנָתַן לְךָ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ.
ט כִּי-תִשְׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, כָּל-הַיָּמִים--וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים, עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.
האור החיים מפרש את פסוק ח' על פי פסוק ט'-
אם עם ישראל ישמרו את כל התורה ויקיימו אותה מאהבה, אז ה' ירחיב את כולם ויזכו לרשת את הארץ!
ואם ירחיב וגו' לאבותיך. פירוש עצמן כי הם ינחלו הארץ לעתיד לבא, ואמר זה יושג להם אם ישמרו את כל התורה ויעשוה ותהיה השמירה והעשיה מאהבת ה' ולא מיראה הדור ההוא אשר יעמוד בזה, בימיו יקים ה' דברו הטוב לתת כל העשרה עממין ויעמיד ביד ישראל כל הטוב שהבטיח לעשות לאבות ביום עומדם בתחיה, ורבותינו ז''ל (סנהדרין צ''ט
העירו שגאולה העתידה תלויה בעבודת ה' מאהבה דוקא:
מה קורה בתור של 6 שבועות אחרי?
וספציפית - האם יש בדיקה פיזית, ואם כן, האם בדיקה פנימית?
(לדוגמה, האם הוא בודק את האיזור שהיה עם תפרים, האם יש אולטראסאונד בטני, האם ווגינאלי?)
אני מעוניינת בין השאר שיתן לי מרשם להתקן. האם נתינת המרשם תלויה בבדיקה? או שגם לפי תשאול בעל פה הוא יכול לתת לי מרשם?
והאם יש צורך להביא איתי משהו?
(סיכום לידה שקיבלתי מבית החולים?)
א"ס וגינלי לבדוק שאין שאריות
לא זוכרת בדיקה פנימית. בעצם, יא עשת פאפ אז כן
בהחלט להביא סיכום לידה
אצל חלק היתה בדיקה פנימית,
אצל רופא אחר אולטרסאונד פנימי.
נראה לי הבאתי מכתב שחרור, אבל לא בטוחה שתמיד.
גם או"ס, גם בדיקה פיזית של התפרים, גם תשאול.
הבנתי שכל רופא מתנהל אחרת
לגבי התקן, אם את מעוניינת שהוא יתקין לך אולי שווה לנסות לקבוע תור טלפוני לפני שיתן לך מרשם ואז יתקין לך באותו התור.
מאוד חשוב לעשות או''ס פנימי לבדוק שאין שארית, יש רופאים שמדלגים על זה וזה ממש לא בסדר, אם לא עושה הייתי מבקשת שיעשה.
לגבי בדיקת האזור זה משתנה בין רופאים ואם היה לי תפרים או לא (בלידה שלא היו לי בה תפרים גם לא עשו בדיקה פנימית).
לגבי מרשם להתקן מספיק תשאול בע''פ ובדיקת שארית (אם יש שארית חו''ח צריך להוציא אותה לפני הכנסת התקן)
תינוקת בת 5 חודשים +
רוצה להתחיל להביא טעימות,
כמה מביאים בפעם ראשונה? 2 כפיות קטנות? זה כמובן יהיה טחון ממש ממש, יש עניין שזה יהיה גם נוזלי? שיהיה לה יותר קל לבלוע?
ועוד שאלה, אני יודעת שמתחילים בירק אחד ומוסיפים עוד כל יומיים.
יש לי טחון ירקות- דלעת גזר ותפו"א, לא ידוע לי שיש ילד אלרגי לירוקת האלה, זה לא פירות טרופיים או מאכלים שיש אליהם אלרגיה. חייב להפריד בירקות הנ"ל?
תודה מראש 3>
לא יודעת אם קשור לפירות
היא העלתה בהדרגה את הכמות של הירקות
ואז הורידה
ואז העלתה לכמעט מנה
ואז הורידה לאפס וסירבה לפתוח פה...
ויום אחד בגיל 8 חד' התחילה לאכול שתי ארוחות כמו גדולה ומהר מאד עברה ל3 ארוחות מוצקים ביום
זה ממש תהליך של כל ילד בקצב שלו
זה שהיא אכלה פעם אחת יפה לא אומר שימשיך ככה,
וזה בסדר ונורמלי שלוקח זמן ושיש עליות וירידות
אבל גם ההריון האחרון שלי התחיל עם פס כימעט שקוף בבדיקת תשובה כנה שלא ראו אותו בתמונה.
הבדיקות האלו באמת מאוד אמינות, וכשאין הריון, אז אין שם שום פס שקוף.
אני הייתי בודקת שוב מחר בשתן רשון.
כשאין פס בכלל גם לא רואים את מה שיש מתחת
לפחות בתשובה כנה
גם אני לא רואה בתמונה שום דבר אבל אולי באמיתי כן רואים..
ושום בדיקה לא אמינה לפני האיחור
גם תשובה כנה
מנסיון ממש
רק שאם ראית פס חלשש ובסוף לא היה הריון זה כי כנראה התחיל משהו בקטנה ולא התפתח
זה לא שהבדיקה לא אמינה
זה פשוט שלב שבו התשובה היא לא ודאית מה יהיה הלאה
אני משתמשת הרבה בבדיקות האלו.
לא היה לי אף פעם שום פס שקוף בלי הריון, ואני בודקת כימעט כל חודש כבר במשך כמה שנים, ושומרת כל בדיקה במשך כמה ימים ובודקת מול שמש ישירה, מול שמש לא ישירה, מול נורות בכל מיני צבעים. אף פעם לא היה לי פס שקוף.
כמובן, תמיד יכול להיות שבדיוק בבדיקה שבדקת היתה תקלה, או שעבר לה התוקף. אני כותבת באופן כללי.
אומרת את זה כי גם אני הייתי בטוחה ככה כמוך
ועשיתי דברים בהסתמך על זה
ואחכ בבדיקת דם התברר שכן היה חיובי..
תאמיני לי שניסיתי לחפש את הפס בכל צורה שרק אפשר.
יום למחרת התחיל מחזור חזק עם קרישי דם
ביום השלישי למחזור עשיתי פרופיל הורמונלי ויצא בטא 13. הייתי בהלם!!
אין סיכוי שלא היתה לי בטא משמעותית
אם ביום השלישי למחזור היה לי בטא 13
זה אומר שהבדיקה פספסה לגמרי
אפילו לא פס מדומיין היה שם.
ואני יודעת בדיוק מתי היה הביוץ כי לקחתי זריקה.
אם ביום השלישי למחזור היה רק בטא 13, ויש הכפלה של שתיים וחצי כל יום, זה אומר שיום לפני כן היה כניראה 5.2 (13:2.5)
ויום לפני כן - היום שבו עשית את הבדיקה, היה פחות מ-5, אז ברור שיצא לך שלילי.
אז איפה פה הבעיה?
זה בדיוק מוכיח כמה הם אמינות...
זה אומר שביום האיחור היה הריון
וה
אז היה מחזור והתחיל ליפול
וביום ה 3 למחזור חזק! נשארה שארית מסכנה של 13..
הרי יש הריונות תקינים לחלוטין שמתחילים בדימום מאוד מסיבי, ולמרות זאת הבטא ממשיכה להכפיל את עצמה.
כך שזה שהיה דימום מסיבי ממש לא אומר שהיה בטא מאוד מאוד גבוהה.
כל עוד שאין בדיקות דם, הכל תיאוריות.
כי מאוד הגיוני שכשבדקת בבדיקה הביתית, הבטא עוד לא עלתה מעל 5, ורק למחרת היתה השתרשות שלא הצליחה וגרמה למחזור להגיע....
ושוב, יכול להיות שבדיוק היתה לך בדיקה שעבר עליה התוקף או שהיתה לא תקינה, פשוט מניסיון של שנים, הם מאוד אמינות ומגלות הריונות אפילו בשלב ממש ממש מוקדם.
בדיקה שלילית
למחרת דימום
ואחרי יומיים בטא 13
זה אומר
שהיה תחילונת של הריון
ברמת הפחות מ20 . אולי רק 10-15
הגיוני שהבדיקה לא זיהתה
והוא לא היה תקין אז הבטא לא המשיכה לעלות והדימום ניקה את הכל
אין קשר בין הבטא לדימום
זה דווקא לא דוגמא שמוכיחה חוסר אמינות של הבדיקה
ו...בכל מקרה
זה לא קשור לזה שבאמת לא קל המסע הזה והאכזבה והבלבול והאי ידיעה..
לא פשוט בכלל..בלי קשר לבדיקה זאת או אחרת
כשכן היה הריון לפי בדיקת דם.
אז בעיני הם לא אמינות
ואחרי איחור
ובטא למחרת הייתה שלילית לחלוטין, לא נמוכה ולא כלום אלא פחות מחמש ברור לחלוטין,ככה שברור שזה לא היה כימי אלא פשוט בדיקה כוזבת.
פעמיים גילתה לפני האיחור..
ולא הרגישה שלהם, הרגילה..
כנראה שאם יוצא פס אז זה אמיתי
אבל אם יוצא שלילי
גם ביום האיחור
לא אמין
אני לא רואה פס, מצטערת
בשורות טובות!
כל הדברים הגשמיים שקורים לנו,
הם כתוצאה מדברים פנימיים ועמוקים,
אז כדי לשנות דברים,
צריך לשנות אותם קודם כל מהשורש,
להכנס פנימה.
עבודה על זוגיות.
הרבה פעמים אנשים מתבלבלים וחושבים שעבודה על זוגיות נעשית רק מלהיות ביחד.
ניצא לחופשה זוגית, נדבר על זה והכל יסתדר.
הרי כמה שנהיה ביחד יותר, כמה שנדבר יותר, כך יהיה לנו יותר זמן לפתור את כך הסכסוכים שבינינו.
זאת אשליה!!!
כמובן שצריך ליצור את הזמנים של ביחד וההתרעננות הזאת חובה שתהיה בזוגיות, אבל זה לא העיקר.
כולנו נוכחנו לדעת כשיש משקעים ודברים לא פתורים בזוגיות , השהייה הרבה ביחד דווקא תציף ותעצים את כל אלו.
מכירות את זה? עד שסוף סוף נמצאים ביחד ביעד המושלם אותו בחרתם , בלי הפרעות של ילדים, במקום להנות מהביחד..פשוט מוצאים על מה לריב?!
וזה מתסכל כי את אומרת לעצמך: "אם אפילו בתנאים כאלו אנחנו לא מצליחים להסתדר, אז אין לנו סיכוי".
אל דאגה, יש סיכוי.
יהיה סיכוי, אם ניקח אחריות ונבין שבעצם כל העבודה על זוגיות כמו בכל בכל סוג יחסים היא פנימית.
תפקיד של כל אחד מבני הזוג לעשות אותה עם עצמו.
ואפילו אם אחד מבני הזוג ישתדל לעשות אותה זה יעשה רושם. דוגמאות לעבודה פנימית: לנהל יומן הכרת הטוב ולמצוא על מה להודות בכל יום לבעל, זמן עם עצמך, תפילה או מדיטציה, לא לשמור בבטן ולמצוא דרך "בטוחה" להוציא את הכעסים והתסכולים בכתב או בדיבור, ללמוד לקבל, להרפות, לשחרר שליטה ועוד.
כשיש עבודה פנימית, גם אם יש ריבים או סכסוך, לא נבהלים מזה, כי יודעים שעובדים על זה.
מה היקף העבודה שלך?
תדמייני את בעלך (או כל אדם שאת רוצה לעבוד על יחסים בינכם)
איזה רגש זה מעלה בך?
רק את יודעת את התשובה ורק את יודעת מה עבודת הלב שאת צריכה לעשות. יש לך את הכח. בהצלחה!
הדברים שאת כותבת כל כך אמיתיים ונוגעים.
הלוואי ונזכה להצליח ליישם
אנחנו לא עושים כלום בחופש
כולם פה עם סף תיסכול נמוך יחסית ומתגברים אז זה נראה ככה- עצבים רוגע עצבים רוגע
אני עם מחשבות מקפידות ביותר על ההורים שלנו. על חמי ואישתו שהם נודניקים, לא ברור מאיפה כי עד עכשיו הם היו סבבה ועכשיו גם יצירות לא ברורות וגם רצו לבקר אותנו בשישי בצהריים (כאילו איפה הטאקט????) מרגישה שהם מנותקים וזה מחרפן אותי!!!!
וההורים שלי מנותקים בקטע אחר... אמרו לפני איזה שלושה שבועות שאם נצטרך אותם אז הם כאן וזהו... טלפון לפעמים לפני שבת ודי.
אני פשוט מרחמת על הילדים שלי. הם בבית בלי שום אטרקציה וכיף. מעבירים ככה את החופש שחיכו לו כל השנה. אנחנו משתדלים אבל אין לנו הרבה יכולת וזהו!
מבעס אותי! אני מרגישה כל כך בודדה!!! זה לא שכל החיים אני נעזרת במישהו... ההורים שלי לימדו אותנו לא להצטרך אף פעם אף אחד. ולמדנו להסתדר לבד לא משנה מה. ביום חמישי הייתי בחרדות מה יקרה אם ניסע ללידה... כשנכנסה שבת הייתי בהקלה שלפחות לא עשינו גשר משישי לשבת.
נולדה לי אחיינית בשבת והם פשוט נסעו לסבתא השאירו את הילדים והמשיכו ללידה. כמה פשוט ככה לא יקרה אצלינו...
רחמים עצמיים🙈🤪🤦😭
הלוואי ואני ארגיש קצת יותר חוסן.
לא יודעת מה רוצה מכן. רק פליז בלי ביקורת למה הסף עצבים שלי נמוך ורעוע!!!
את ממש לפני לידה וזה מלחיץ..
בקשר לאטרקציות, את מביאה לילדים את המתנה הכי שווה, אח חדש. זה יותר שווה מכל האטרקציות... מה לעשות שבסוף היריון מאד קשה לצאת ולהפעיל...
ונשמע מאד קשה כשאין עזרה...
אני ממש מבינה אותך כי גם אני ילדתי בחופש לפני כמה שנים...
שיהיה בשעה טובה!
תכלס הילדים לא כל כך מבועסים כמו שאני חושבת שפשוט כל כך קל לעשות להם כיף... כאילו מה כל כך קשה לחשוב? אני 3 פעמים בשבוע הולכת למעקב הריון עודף. אנחנו גרים מרחק 40 דק- שעה מכל סבים... שני הזוגות בחופש... נכון, משפחות גדולות אבל לי יש 3 ילדים שרלוונטי לקחת. בואו קחו לשעתיים בלתי נשכחות לאיזה מסלול קטן. מה כל כך קשה?
כשאני הרגשתי שאנימעל סף אובדן שפיות בקשתי זירוז.
והייתי בשבוע 41.
אשפזו אותי כי היה תור לפני. בסוף עצם האשפוז והידיעה שזה כבר קורה, שחרר אותי ממש ופשוט הוביל ללידה טבעית.
הכל הגיוני חהרגעש בשלב שלך אבל כשאת מרגישה שזה ייצור משקעים אז כבר לא שווה את המחיר.
אחרי הלידה אמנם גמיש רגישות ובלבלת אבל זה לא אותו דבר.
מאחלת לך לידה קלה בקרוב שתשכיח ממך את כל הצרות.
לגבי הרחמים על הילדים, הם לא מסכנים. יש אלף סיבות למה אי אפשר להוציא אותם לאטרקציות.
ב"ה שזה מסיבות משמחות.
עוד מעט תהיה להם אטרקציה כ"כ גדולה, שהם בקושי יצליחו להכיל את זה 
אם את מרגישה מצפון על זה, הם קולטים את המסר ויחגגו עליו. אח את תהיי שלמה שזה המצב ושאתם עושים מה שבגבול האפשרי וזה בסדר גמור ולא יקרה כלום משנה שפחות יוצאים בה אז הם גם ירגישו ככה...
רק מזכירה שלפני שניהם הייתה פה קורונה וסגרים ובלאגן בחגים ובסוף, מה שעשה הבדל ביכולת של הילדים לצלוח את התקופה זה יותר החוסן של ההורים מכל דבר אחר.
אז שחררי את המצפון ותנסי לנוח בלי הרפתקאות כרגע.
בבכור עשיתי כי זה מה שאמרו אבל הלידה כל כך הסתבכה שמהשניה כבר לא הסכמתי.
אני עושה מעקב והכל טוב. חוץ מהגיל הריון.... העובר זז, הדופק מעולה, יש מי שפיר תקינים,.. הכל טוב! ב''ה!
מחכה לעיתו וזמנו...
@יערת דבש עניתי גם לך. זירוזים, אני לא מצליחה להגיע אליהם... הראש שלי לא שם. אני עולה מדרגות. זהו
הם בטוח ממליצים ומשכנעים
אבל רק האישה יכולה להחליט
אני לא אומרת מה אני היתי מחליטה
אבל רק מציינת שזה לא עניין של להכריח
אני 'רק' בשבוע 38+ וכבר מחורפנת
זה לא נגמרר
לכן חשבתי שתרצי לזרז ככל שניתן..
טיפול רפלקסולוגי טוב יכול לעשות פלאים
וטיפול איזון אגן בכלל..
אם תרצי יש לי גם המלצות
תרגישי טוב ושיהיה בקלות ובבריאות בקרוב!
מכירה מישהי שהיא מיילדת מוסמכת ומטפלת בכמה שיטות
היא תוכל לעזור לך בעז"ה
עושה טיפולי אגן ומשחררת חסמים שתוקעים את הלידה מלבוא
זה שלב שלמיטב ידיעתי לא נותנים להגיע אליו
מזרזים לפני..
ממליצה לך ממש על כל מיני זרוזים טבעיים
כמו טיפולים שונים
וחיבוק!
רק האגיס או שיש עוד חברות יותר זולות שגם מומלצות?
תודה!!!
הזוג הצעיר מתוק מאד. באמת. עושה המון נחת רוח. שמחה בכלה שלי.
יחד עם זאת, אנחנו בלחץ כלכלי. עדיין יש הלוואה שלקחנו לחתונה וצריך להחזיר. אומנם היא לא נושאת ריבית כי מקרוב משפחה, אבל להחזיר צריך.
יש הוצאות רבות בלתי תפויות וכאלו שהיו צפויות ונדחקו בגלל החתונה.
עובדת קשה אבל מרגישה שאני בקריסה נפשית. לתץ מכל הכיוונים. אי אפשר להעזר בתרופה כי אני מקבלת תרופה אחרת שאני חייבת אותה ואז זה מתנגש.
הרופאה נתנה לי חופש מחלה.
כמובן בעבודה המנהל לוחץ. אבל זה לא יעזור. לא אחזור לפני אני זקוקה למנוחה.
הבית הפוך מאד. יש מקומות שהוזנחו לגמרי. לאט לאט מתמודדת איתם ומתוסכלת מכך שהקצב כל כך איטי.
קשה לי.
לילה טוב ותודה על המקום לפרוק
אז רק להגיד שקראתי ומבינה אותך מאד וגם מזדהה. כאחות לצרה, מאחלת לך מעומק הלב שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה, שנה של פרנסה בשפע בקלות ובריאות.
כלום רק מילאנו פרטים ...
אני ילדתי באוקטובר 2022 והיום חותמת בלשכה (התפטרתי אחרי לידה), בעלי עובד
מישהי יודעת מה יש להגיש? הם לא עונים ואין לי כח סתם לשרוף את הזמן. אגיד להם מה שיש מקסימום עדיף מכלום
את אני לא יודעת
אולי אישור ביטוח לאןמי?
תחפשי את ההסברים שלהם
להפסיק את הדוספטון כשהמחזור צריך להגיע.. (לקחתי את זה בגלל הכתמות לפני מחזור)
דופסטון זה בעצם פרוגסטרון.. ובשביל שהמחזור יתחיל רמות הפרוגסטרון צריכות לרדת ואז הרירית של הרחם מתחילה להתפרק ומקבלים מחזור.. אם את ממשיכה עם הדופסטון , רמות הפרוגסטרון ממשיכות להיות גבוהות ואת בעצם לא מקבלת מחזור.
מתי להפסיק עם זה?
לפי מה שהבנתי , זה די דומה לפרימולט נור, רק יותר עדין... אז למיטב הבנתי ,בשביל לקבל מחזור צריך להפסיק ואז אחרי יומיים- שלושה את אמורה לקבל...
אולי זו הייתה מישהי אחרת. אבל היא כתבה שלקחה ומעל שבוע לא הגיע הדימום.
וגם כמובן כמו שכתבו מעלי לעשות בדיקת הריון
בשורות טובות
אני לקחתי פרוברה שזה רותו רעיון
חיגיתי שבועיים ולא הגיע דימום ולא היה הריון
הרופא לא התרגש
נתן פרימולט נור (כי ביקשתי לדחות את הדימום אם יבוא בשבוע) ועכשיו שלושה ימים אחריו הגיע הדימום...
צריך לשלול הריון
אם אין הריון כדאי ללכת לרופא שיבדוק
אבל מסתבר שזה יכול לקרות
לפותחת, באיזה שלב במחזור לקחת ומה הסיבה?
התיאןריה שלי אומרת שכנראה בייצתי בדיוק במקביל לכדורים ככה שהגוף עוד ייצר פרוגסטרון טבעי ולכן לקיחת הכדורים רק דחתה את הדימום במקום לגרום לו
אבל זו רק תיאוריה
היה משו דומה ומה פסקו לה...
היה מחזור שנגמר ביום חמישי. הפסק לא הצליח לדעתי כי פצעתי את עצמי קצת. יום שישי כל היום היה נקי לחלוטין, הפסק יצא נקי בקלות ממש. בגלל שזה היה ערב שבת עשיתי הפסקה בערך שעה לפני שקיעה ותכננתי להכניס מוח בשקיעה ממש. דקה שתיים לפני שקיעה אני באה להכניס מוח אני רואה כתם. בצבע מוזר. לא אדום, לא חום, משו חום צהוב, דליל כזה...
לא עשיתי הפסק כי לא רציתי לאסור סתם.
שבת בבוקר שכחתי ומאז בדיקות יוצאות נקיות ממש.
השאלה אם ההפסקה של אז תפס...
את כתבת שעשית הפסק ביום שישי. לגבי הכתם שראית אחר כך, לפי הצבע - לא נישמע שמטמא. ומוך לא מעכב הפסק.
ולכן ההפסק של יום שישי תקף.
בשבת שכחת לעשות בדיקה, ולכן רק יום ראשון נחשב היום הראשון של השיבעה נקיים, ולכן הטבילה אמורה להיות ביום ראשון הבא.
***כמובן שחובה לישאול רב, כתבתי רק מדברים ששמעתי***
אז את צודקת, על פניו נישמע שבאמת שבת נחשב היום הראשון לשיבעה.
לגבי השאר- מוך לא מעכב וגם הבדיקה לא חייבת להיות בבוקר כך שהכל תלוי בכתם (איפה ראית אותו? על עד? תחתון? לבן? זה מאוד משמעותי)
אם הכתם פסל את ההפסק (לא סביר כל כך)
אז הבדיקה בשבת נחשבת לך הפסק
כמובן שאני לא רב.
מצד שני כשיש כתם ב7 נקיים על דבר לא מטמא אז מדלגים על בדיקה ..
אם היית עושה מוך ועליו היה כתם, זה היה מורכב יותר.
אבל זו בדיוק ההנחיה ההלכתית שאני מכירה.
כי באופן עקרוני צריך לשים בגד לבן על מנת לעקוב
אם שמת תחתונית שלפסיקתכם לא מקבלת טומאה, לכאורה לכל כתם אין משמעות
לא משנה הצבע, והגודל.
אהלן יקרות!
בזמן האחרון המחזורים שלי לא נגמרים... פשוט סיוט.
הדימום נגמר כעבור 6 ימים ואז עוד יומיים כתמים שדופקים לי את הבדיקות כל פעם. זה ממש מתסכל ואני גם חוששת שככה אני מפספסת ביוץ... אשמח לרעיונות איך לסיים עם הכתמים מהר. וגם אולי תאירו את עיני למה זה קורה? יכול להיות שזה חוסרים תזונתיים כלשהם? זה מעיד על משהו?
כך אמרה לי פעם אשת מקצוע.
כל עוד יש את היומיים שלושה של הדימום המסיבי, מבחינה רפואית זה "לא מעניין" שיש עוד הכתמות...
ממליצה על לימון מהיום השלישי שאחרי יומיים של דימום מסיבי.
לצערי זה לא טהור...
מה גם שיש לי נסיון כבר 10 שנים ב''ה, אז יש צבעים שאני אפילו לא שואלת כי זה ברור שזה אדום ממש.
פעם זה לא היה לי ככה עם כתמים עד היום השמיני (!)
הרופאה אמרה לי לקחת לטרזול, והתחיל לי ממש דימום חזק, שמתי טמפון, וזהו, הדימום נעצר אבל אנחנו אסורים.
ואני גמורה.
ועדיין לא היה ביוץ.
צריך להיות בימים הקרובים.
אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
זה כבר לא עניין של איפה זה נראה
כמובן תלוי פסיקה וכל מיני מצבים.
אבל את מתארת דימום שמצריך טמפון
אז נשמע די חזק.
קרה לי פעם שהייתי אחרי הפלה וטבלתי
ואז התחיל דימום
ולפי החישוב לא הייתי אמורה לקבל אז בכלל
אז ניסיתי כמה שיותר לא להאסר
ואף לבשתי מגן תחתון רב פעמי שחור.
באיזשהו שלב בעלי לקח את המגן לרב (פאדיחות אבל מה לעשות) וכשהוא ראה את הכמות ישר אסר
זו הרגשה מאד קשה שמתחיל דימום חזק ומפסיק, כי את אומרת לעצמך אם לא הייתי מסתכלת/מנגבת/שמה טמפון ועוד מלא אילו אז היינו מותרים.
אבל בסופו של דבר דימום חזק הוא דימום שאוסר.
התחיל לך דימום אחרי הלטרוזול?
ממליצה להתייעץ עם הרופאה אולי תצליחו להשהות את הביוץ ליום/יומיים עם אוביטרל ותספיקי לעשות 7 נקיים מחדש...
יש אבל כן תרופות שמעכבות ביוץ
נותנים את זה למטופלות IVF כשלא רוצים שהביצית תצא לפני הזמן
שווה להתייעץ עם הרופא
אוביטרל מקפיא את הביוץ ל24-36 שעות ואז מאלץ ביוץ.
אבל זה מתאים רק אם לא היה ביוץ עדיין.
אם הגוף התחיל תהליך ביוץ, הוא יתקדם ללא הזריקה ועם הזריקה. הזריקה לא תשנה פה כלום.
אם הגוף לא התחיל ביוץ, כלומר הLH לא עלה
אז הזריקה תגרום לו לעלות ויהיה ביוץ בטווח שעות מסויים.
כשאומרים על תרופה שהיא משהה ביוץ
זה אומר שבטווח מסויים של שעות בטוח לא יהיה ביוץ. וזאת לא המטרה של הזריקה.
אבל אם לא היה ביוץ מהרגע שהזרקת אוביטרל לא יהיה עד שיעברו לפחות 24 שעות
ככה הסבירו לי.
ימים. אז עם בדיקות דם וUS אפשר לנסות לתזמן את הביוץ.
היי לכן,
מיום חמישי בערך מרגישה כאבים במפשעות ובצידי הבטן התחתונה, מקווה שאני מצביעה על האזורים הנכונים...
מחר שבוע 13..
יש מה ללכת לבדוק?
בשבועות האלה יש כל מיני כאבים באזור הזה ממתיחה של הרחם, עוד שבוע שבועיים היא תתחיל לצאת מהאגן אז כרגע המפשעה והבטן התחתונה זה בדיוק המיקום הרלוונטי.
אם הכאבים מאוד חזקים או מתמשכים ולא עוברים עם משככי כאבים אז ללכת להיבדק.
אני מתלבטת אם בכל זאת לגשת היום למוקד כי אני מרגישה שהתגברו לי ההקאות והבחילות..
משהו נוראי..
לא לוקחת שום תרופה נגד.. אבל היה אמור להשתפר עם התקדמות ההריון, לא?
ואני חוששת אולי מהתייבשות..
אצלי עברו הבחילות בהריון הנוכחי רק בשבוע 17-18 בערך.
אם את חוששת מהתייבשות אז כדאי באמת לטפל, אבל אם את רק דואגת אם זה תקין או לא, אז זה נשמע לגמרי תקין.
התמכרות!! ממש!
לקחתי אותו עד יום הלידה, שבוע 39+
ולא באלי להתמכר ועוד למשהו כ"כ יקר -הבנוג'סטה הבנתי שהיא הרבה יותר יקרה מהדיקלקטין. אז מנסה לשרוד בלי..
אבל אם אראה שהבחילות לא עוזבות- אולי אין מנוס.
ב. אם מורידים בהדרגה זה לא ממכר
ג. יש נשים שמקיאות כל ההריון וצריכות בונג'סטה כל ההריון(או דברים אחרים, אני למשל לוקחת בונג'סטה וזופרן)
לגבי הבונג'סטה-
מישהי פה בפורום כתבה שבונגסטה עולה ל 10 יחידות 85 ש"ח.
ולי הדיקלקטין עלה- 30 יחידות 100 ש"ח.
זה לא נכון?
300 ש"ח ל-100 כדורים. אני מניחה שזה גם תלוי בקופה וכזה.
אבל אני ממש לא הרגשתי שזה ממכר. קניתי את כל הכמות של הכדורים, ולקראת הזמן שזה נגמר לי התחלתי להוריד בהדרגה את הכמות והיה לי בסדר.
למה לקחת עד הלידה? עדיין היו לך בחילות?
אני גם לא לוקחת כרגע כדורים לבחילות, אבל אם אני אראה שזה מתגבר לי אני כן אקנה (כבר יש לי מרשם מהרופא שלי)
הייתי מראשון עד שלישי בחדר לידה, ראשון ושני לקחתי דיקלקטין ושלישי כבר לקחו אותי לניתוח..
לקחתי רק כדור אחד כל יום,
לא היה ממה להוריד מינון. כלומר, כשהייתי מפסיקה- הייתי מושבתת..
מרשם למה קיבלת? לדיקלקטין?
הבנתי שאין אותו יותר..
חיבוק!
אני לקחתי שני כדורים כל יום, אז יכולתי להוריד לאט לאט לאחד ביום ואז אחד ליומיים.
מרשם לבונג'סטה, שאם הבחילות יחמירו אני אתחיל לקחת
את אומרת שבונגסטה עולה 350 ל 50 יחידות
ודיקלקטין 350 ל 100 יחידות.
חבילה של 100 כדורים עלו לי בסביבות ה 350-360,
אז את אומרת שבונגסטה עולה כפול.
לשיקולים כספיים
זה התפקוד שלך, השמחה שלך, האפשרות שלך להיות אישה ואמא נורמלית (אם זה לא הריון ראשון)- בעיני זה לא דברים שעומדים ליד מחיר.
או שאם את שוקלת ברצינות לא לוקחת בגלל כסף אולי הסבל לא ככ נורא ....
כמובן לא מדברים על מצבים קיצוניים של מצב כלכלי. אבל בד"כ- אפשר לחפש בגמחים, אפשר להצטמצם בדברים אחרים.
ומצטרפת לאלו שאמרו שזה לא ממכר.. זה פשוט שאלה של מתי הבחילות אצלך נגמרות
אני לא יודעת אם השיקול הוא כולו כלכלי,
אחת הסיבות שלא רוצה לקחת משהו כי בהריון הקודם לא הצלחתי להפסיק למרות שניסיתי כמה פעמים.
ולא היה לי אומץ לעצור וזהו. גם בחודש 9.
הפעם, היו לי כמה ימים קשים בהתחלה, ובאמת בדקתי על הבונג'סטה וכמעט נכנעתי לתחושה שאני באמת לא מרגישה טוב..
אבל כשראיתי את המחיר- זה נתן לי כוח להמשיך בהחלטה שלי לנסות בלי.
אבל אני יודעת שאם הבחילות לא ייפסקו בשליש הראשון, וימשיכו ויהיה לי קשה- אני כן אקח.
שאפשר לקחת טו-נייט שזה כדור שינה יחד עם ויטמין b כלשהוא...
ממליצה להתייעץ עם רופא משפחה טוב לגבי זה.
זה יוצא זול משמעותית.
מי שזוכרת - המוגלובין 9.4 בבדיקה האחרונה (בטח ירד עוד מאז). קיבלתי הפניה לעירוי מרופא המשפחה, בעלי קנה ונופר והגעתי לעירוי.
דרך של חמש דקות לקחה לי רבע שעה והתנשפתי בלי סוף.
האח שאמור לעשות את העירוי אמר לי שממליץ לא לעשות עירוי בשלב הזה (מתחילה שבוע 16), אלא לחכות שבוע שבועיים לפחות, לטובת העובר. גם התפלא שאיני מכירה מחקרים בעניין. נלחצתי, אמרתי שאחכה שבוע. חזרתי הביתה מותשת, מסוחררת, כששחור לי מאוד בעיניים.
תוהה אם אכן יש סיבה לחשש, ואם כן, אולי לחכות שבועיים ולא שבוע? (אמורה להתחיל ללמד בראשון לספטמבר + נסיעות. אין לי מושג איך אשרוד כשאפילו דרך של חמש דקות היא סיוט. אבל לא רוצה לסכן את העובר).
מישהי מכירה מחקרים על כך שעירוי בתחילת שליש שני אינו בטוח דיו וכדאי לדחות כמה שיותר?
הוא אח.. עם כל הכבוד.
לי הכניסה רופאה את העירוי וגם פתחה לי ווריד וגם חפרתי לה על כל שאלה קטנה.
תתקשרי לרופא! לא היה לי מאגרי ברזל, כבר לא הייתי בהריון ולא יכולתי לנשום/לתפקד אז אני ממש מבינה אותך זה סיוט.
אני הייתי עושה
עשיתי בשלב מאוחר יותר והתחרטתי על כל דקה של הקדמתי את זה
לא מבינה איך אח יכול לקחת אחריות על דבר כזה
נשמע שאת ממש זקוקה לעירוי הזה ולא לקחת יכול לגרום לך לנזק מתמשך. אל תזניחי..
האמת כבר לא יודעת מה לחשוב.
רופא הנשים שעונה דרך האפליקציה של כללית ענה לי תשובה מוזרה ממש. כתב לי שמותר עירוי משליש שני, אך בשלב שלי (זה היה לפני שבוע וחצי) ממליץ רק דרך הפה (כבר הייתי בשליש שני), ותהיתי אם לא קלט שאני כבר בשליש שני, או שרצה לומר שמותר אך לא מומלץ.
(ואני לא יכולה דרך הפה, כתבתי לו מפורשות על הבעיות שלי במערכת העיכול ועל כל שניסיתי את כל הסוגים העדינים...).
רופא המשפחה היה נשמע קצת מבולבל אך נתן הפניה כאמור. האח היום היה ממש נחוש שזה מוקדם מדי וטען שיש מחקרים בעניין - שיכול להזיק לעובר (ואיך אני מוכנה לסכן את העובר שלי...).
התור לרופאת הנשים שלי רק בעוד שבוע וחצי (ואי אפשר לפנות אליה בטלפון).
כנראה כן אעשה עירוי בעוד שבוע ולא מאוחר יותר. מקווה שהאח ייתן לי (אמר שבעקרון אפשר בעוד שבוע אך עדיף בעוד שבועיים או יותר).
דרך רופא של הריון בסיכון בתל השומר שאמר לי משבוע 16, כנראה האח לא יודע
תמתיני עוד שבוע אבל לא יותר מזה, חבל את לא מרגישה טוב
ניסיתי. לא מצליחה. אני הכי לא מפונקת.
חוץ מהבחילות האיומות מערכת העיכול שלי בקריסה. כבר שנים, ומחמיר מאוד בהריונות.
לא מצליחה לאכול כמעט כלום בפשטות. רוב הדברים שמוגשים לשולחן רגיל - כמעט גזר דין מוות בשבילי.
יש לי רפלוקס כרוני (צרבות קשות למרות תרופות כמו אומפרדקס - אחרי כל חריגה קלה מתפריט הכי עדין בעולם... הכול שורף ממש אפילו אחרי ברזל עדין), וגם דלקת בקיבה ומעי רגיז (אם חורגת אפילו מעט מתפריט הכי הכי עדין - מתפתלת לילות שלמים מכאבי תופת, גזים כלואים שכואבים הרבה יותר מצירים, עצירויות שמתפתחות ממש בקלות גם עם נורמלקס...).
לאחרונה קיבלתי גם עירוי ברזל. זה נספג טוב אבל לא קסם. תאכלי טוב לפני ותשתי כמה שיותר.
זה מוריד את הלחץ דם אז בגלל זה כדאי לשתות כמה שיותר ולדעת שהפעם הראשונה היא ארוכה.
תשתי אחר כך קפה שחור. זה מעלה את הלחץ דם.
כשלא שתיתי הרבה ואכלתי, הרגשתי רע. עייפות וקצת מגעיל כזה. ישנתי יותר....
בקיצור שמרי על עצמך
שאת צריכה להקשיב לרופא ולא לאח/ות.
יש להם ראיה יותר כללית ויותר ידע...
אני קיבלתי עירוי בשליש שני. לא זוכרת איזה שבוע.
גם כך אני בקושי עומדת על הרגליים...
והוא היה כל כך בטוח בעצמו וכל כך הלחיץ אותי.
ורופא המשפחה לא שם אלא בסניף אחר, אז לא היה עם מי לדבר.
אגיע בעוד שבוע, שזה סביר גם לדעת האח. שיהיה.
(כתבתי בהודעה אחרת שגם רופא הנשים באפליקציה לא שש לתת עירוי, וענה תשובה מוזרה - בשלב שלך עדיף דרך הפה, מותר עירוי משליש שני..., אז עוד יותר נלחצתי...)
אני בשבוע 13 עם מוגלובין 9.4 והרופאת נשים אמרה לי שאני חייבת לקבל עירוי של ברזל למשך חודש פעם בשבוע לפחות אח"כ נעשה עוד בדיקה ונראה עם צריך עוד, היא לא אמרה לי לחכות (זה בנוסף לכדורים של הברזל שהיא אמרה לי לקחת)
הגעתי בעבר גם להמוגלובין 8 לפני העירוי... (רק בשלב מאוחר יותר...)
נקווה לטוב.
שלום בנות מקסימות
כבר סבב שלישי שלי של IVF (כאשר יש לי תינוקת מדהימה בבית)
פעם ראשונה לא צלח
פעם שנייה העוברים בכלל לא הופרו
פעם שלישית- הופרו 6, שרדו רק 2 והחזירו לי אותם טריים ביום השלישי.
הייתי ממש אופטימית- אפילו אתמול- ביום השמיני- הופיע לי דימום השתרשות ורדרד כזה על התחתון. צהלתי משמחה!
אממה... היום בבוקר קמתי לדם אדום מאוד אומנם בכמויות קטנות ולא כמו וסת אך חד משמעית דימום!
לא התאפקתי והלכתי לעשות בדיקת דם בטא.. מחכה לתוצאות אפילו שעברו רק 9 ימים.
אני מרגישה שאני כבר משתגעת...
הייתי אמורה לקבל בדיוק שבועיים אחרי ההזרעה כי עשיתי מעקב ביוץ. מה זה ההכתמה על התחתונים?
הפסדתי סבב וזה מחזור? או שאני עדיין במשחק?
סבב 1 לפני חצי שנה- נכנסתי להריון והפלתי
סבב 2- קבלתי מחזור
סבב 3- היה דימום עכשיו
מיי גודנס… עשה שאשאר במשחק. בבקשה.
ובגלל שבמצב רגיל לא יודעים בוודאות מתי הביוץ אז לפעמים יש גם מאוחר יותר סביב האיחור
אם זה רק הכתמות ולא ממ ש דימום בכמות גדולה -יש סיכוי שזה השתרשות
כמובן אין לדעת
אבל מחר תוכלי לעשות כבר בדיקת היריון ולדעת כיוון
ובכלל- 12 יום כבר שולחים לעשות בטא
לגמרי בעולם הרפואה/הגניקולוגיה
לפותחת-
האם לקחת זריקה להשראת ביוץ?
אם לא אז יכולה מחר כבר לעשות בדיקת דם לבטא
ולקחת בחשבון שגם אם יוצא תוצאה חיובית
לחכות עוד כמה ימים לבטא נוספת.
כי מנסיון שלי בטא חיובית לפני האיחור זה מצב עדיין של ספק גדול.
קצת יותר מוקדם
ואז מתחיל מחזור.
תדברי על זה עם הרופא
אולי פעם הבאה יתנו לך הורמונים תומכים.
תעשי בדיקת דם
אם עברו 12 יום מהזריקה
אז כבר כמה חודשים שהמחזור לא ממש סדיר, אבל לאחרונה כן נמצא על גבול ה30-33 יום
פעם שעברה הוא הגיע אחרי 34 ימים, כשהתחיל בכתמים של איזה יומיים...
עכשיו אני כבר בסוף היום ה35 (מחר 36)
כאשר ביום ה28/29, התחלתי לראות כתמים. גם כאבה לי הבטן והייתי בטוחה שאני הולכת לקבל מחזור באותו יום, וכשהגיעו הכתמים היה לי ברור שהוא הגיע , וכנראה קצת הקדים.
אבל אני כבר שבוע עם כתמים שבאים והולכים, בגווני ורוד , לפעמים גם טיפה טיפה אדום.
זה התחיל גם אחרי שהייתי ממש במאמץ פיזי, וגם נפשי.
אני כבר הרבה זמן בלחץ נפשי לסירוגין.
נתתי לעצמי דד ליין ליום שלישי, שאם הוא לא יגיע אעשה בדיקה ביתית.
אבל זה ממשיך עם כתמים ורודים (גם לסירוגין) כשהם מתייבשים זה נהיה צבע זהוב כזה, בכלל לא רואים שזה ורוד.
ואני קצת בלחץ ובסקרנות, מה אומרות לעשות כבר מחר בבוקר או כן להמתין ליום שלישי?
מה הייתן עושות?
זה לא הריון ראשון, אומנם אני מחכה ממש בעז"ה (!!) , אבל גם לא רוצה להתאכזב, למרות שאני משתדלת להנמיך ציפיות.
בכל אופן, אף אחד מההריונות הקודמים לא התחיל ככה...
הכל ממש רגיל.
למה לא?
הרי אם לא עלינו תהיה אכזבה, אז בכל מקרה תהיה אכזבה רק עוד יום יומיים כשהמחזור יגיע, את האכזבה אי אפשר להעלים, זה או לדחות אותה או להיות מופתעת בטוב מהריון חדש ומרגש.
שבוע שלוש..
לא צריכה בדיקת הריון.
פעם רופאים לא האמינו לי ואמרו שבשלב הזה אין קשר להריון וסיבת ההקאות כנראה אחרת.. בטח.
היום זה כבר מוכר גם ברפואה.
איחולי לך באהבה שתכתבי בסקר שאת לא סבלתי מהקאות, אפילו לא לפי הספר 😍
ביחד עם הבדיקה הביתית החיובית.
עכשיו לקח לזה זמן, בערך שבוע 6/7
הריון קודם משבוע 6-7 והלך והתגבר.
הריון נוכחי כבר שבוע 9 והבחילות ממש ממש בקטנה ב"ה (רק שימשיך ככה...)