פורום הריון ולידה (עמוד 818)

אם הוא אוהב את זה, הבן שלי מרכיב גם 70 חלקים... (קצת יותר קטן מבן ה3 שלך).

24 חלקים זה בסיסי בגיל 3. מעבר לזה, יש ילדים שאוהבים ויש שלא.

אז אקנה של 16 וגם של 24

ובגיל שנה ו9 כמה הוא אמור להצליח?

מצליח 4 חלקים, מנסה עכשיו של 6

בשילב יש פאזלים חמודים די פשוטים

של 2,4,6,8 חלקים

זה ה16 שמתכננת לקנות

2 פאזלים בקופסה - בעלי חיים 12,16 | ישראטויס

לק"י

והבת שלי בת 3 ואני נותנת לה פאזלים של חלקים בודדים.

עכשיו קניתי לה משהו חמוד מאליאקספרס של 8-9 חלקים (תמונה שמחולקת לפסים, כמו מקלות של ארטיק).

אני מבינה שצריך לאתגר אותה ביותר🤣

פליימוביל מסדרת 1,2,3 (שאין חלקים קטנים או פינות חדות)

מטבח או

משחק דמיון דומה, בסגנון הזה

דוכן גלידה מעץ מליסה ודאג | קליק טוי - צעצועים לילדים | משחקים לילדים

פחות אוהבת פליימוביל

תודה!

דאבל

משחק זיכרון

רביעיות צבעים

פאזל 2 חלקים אסוציאציות- (כמו פטיש ומסמר, ליצן וכובע, דג ואקווריום)

לגבי פאזלים, הבת שלי הרכיבה בגיל 3 פאזל של 70 חלקים. בהתחלה עזרנו לה, אבל היא חזרה על אותו פאזל מלא פעמים אז כבר עשתה אותו בהמשך לבד לגמרי.

קנינו דאבל חיות שהוא קצת יותר קל

ממש אהוב פה.

שניים בעצם

אל תפיל את הקרוקודיל(אנחנו הזמנו חיקוי בצורת ירח מעלי אקספרס, אין לי קישור כי הילד כבר בן 5+ והזמנו לו ליומולדת 3, גם את הדאבל הזמנו מעלי)

משחק מתוק וכייפי ולגמרי מתאים לגיל!! הזמנו אותו אחרי שכמה חודשים לפני היינו אצל דודים והוא שיחק בזה איתם. מתאים למשחק יחיד או קבוצתי.

והשני זה קלאק קלאק

קנינו ליומולדת 4 אבל זה היה אחרי שמסביבות גיל 3 הוא שיחק בו כמה פעמים אצל חברה שלי ואהבנו..

מנסה לחשוב איזה עוד היו פה מוצלחים מסביבות גיל 3..

תפוס ת'כוס(גם, היה לנו חיקוי שנקרא quick cups, נראלי ממשנת יוסף אבל יש אותו גם בעליאקספרס, ויש את תפוס ת'כוס של משחקי שפיר בארץ) משחק מתוק!!! לא שיחקנו אותו בתחרות אלא בתורות.. לצערי הוא נהרס לנו בהצפה שהרסה את הקלפים ואני באמת מתכננת לקנות חדש מתישהו כי הוא ממש מוצלח

אצלנו גם היה נחמד קוקו טאקי(טאקי חיות) לדעתי גם מגיל 3 או קצת אחרי.. לקח לו זמן להבין את הקטע של לא להראות את הקלפים(עזר שהשגנו מעמד עץ לקלפים, ממליצה, יעיל מאוד גם לעוד משחקים כמו רביעיות שהתחיל להיות פה להיט באיזור גיל 4)

אתמול בלילה הוא היה נראה לי יותר מסובך.

בטח תואם גיל. לגיל 3. מתחילים ללמד.

כמה פעמים והילד קולט ורץ עם זה.

רביעיות יותר קשה, אבל אני כן ממליצה. תאתגרו את הילדים. בהתחלה משחקים לא תחרותי. רואים את הקלפים של הילד, מכוונים אותו איך ומה לשאול, לא מנסים לנצח, נותנים לו לחשוב.

הבת שלי בת 4 ומשחקת בזה מזמן, משהו כמו שנה.

גם טאקי התחלנו איתה לפני כמה חודשים.

נזכרתי בעוד משחק: פיקולינו. מצלצלים בפעמון עם לשני השחקנים יש ליצן באותו צבע (רק ליצנים שמחים, יש גם קצת ליצנים עצובים). מי שמצלצל ראשון לוקח את כל הקלפים. וגם כאן ממש לא משנה התחרות. החוויה של המשחק של הילד זה העניין. ועל הדרך הכישורים והלמידה שמרוויח מזה. 

ועוד משחק: משושים. מניחה שאת מכירה

ופשוט ללכת לחנות ולראות מה האופציות שיש.

דופלו

פליימוביל 123

אפשר 2 חבילות נפרדות כדי שזה ירגיש "שתי מתנות" -

לגיל 3 זה מעולה, אבל אפילו בגיל 1.9 כבר מתחילים לחבר חתיכות...

איזה מבאס!

שיבדקו גם בבמקום בסטיק

אל תזניחי

הרבה בריאות 

חחח

נזכרתי שדיברת עליה... באמת כנס מדהים 

חגית באמת אלופה.

ראיתי את הפירסום וממש רוצה להשתתף

אבל איפה אני ואיפה שיעור בזום...

למה זה באוגוסט?!

גיליתי שיש לי ניק מתחזה כפיל..

וזה ממש לא מוצא חן בעיני...

מודיעה כאן לכולן שיהיה ברור:

אני לא פונה באישי ולא עונה באישי לאף אחד כרגע!

אז אם פונה אליכן באישי ניק בשם באר מרים הוא לא אני!!!!

לק"י

והגיוני שגם בצמ"ע. מניחה שזה אותו אחד.

מקווה שזה ייפסק בקרוב 

כי פה זה נבלע בשרשור

1. תוך כדי קיפול כביסה

2. תוך כדי סידור חדרים או ניקוי מטבח... - כשאני עם ידיים עסוקות וראש פנוי...

לפעמים מצליחה לשמוע שיעור ביום שישי כשמבשלת לשבת. לפעמים גם בעלי לוקח איתו חלק מהילדים לקניות ואז יש לי קצת יותר שקט...

לכנס נרשמתי, ובינתיים לא הספקתי בכלל להיכנס.

אבל בשבועיים האחרונים שלו אני כבר חוזרת לעבודה (אמאל'ה, זה קרוב...🤭) ואז אני אוכל לשמוע בנסיעות..

כל שבוע נפתחים שיעורים אחרים,

ואפשר לקנות את השיעורים במחיר סמלי

באמת כנס מהמם

הנושאים של "תשובת הגוף" פחות מעניינים אותי (שיטת אביבה כן נשמע מעניין, אף שכנראה זה לא יהיה רלוונטי לי. אולי את זה כן אשמע)

@אפונה - אני שומעת שיעורים תוך כדי שאני מסדרת ומנקה את הבית בערב/לילה. ב"ה יש מספיק עבודה כדי למלא שיעור שלם ויותר מזה...

כאב לי לקרוא

הייתי שם לפני כמה שנים טובות... אבל זה היה שונה כי ידעתי שברגע שנסיים ללמוד זה ייגמר.

באמת קושי כלכלי זה דבר לא פשוט ומתיש ממש. מי שלא חווה לא יבין. אחותי הזדעזעה פעם כששמעה אותי סופרת עגבניה אחת ליום ופולקע לכל אחד...

עצות חכמות אין לי חוץ מאולי באמת לשקול להחליף תחום לימודים או כרגע לא לעשות תואר שני ולצאת לעבוד....

שולחת חיבוקים

אם אין כסף- יוצאים לעבוד.

לא בונים על מלגות שאולי תצליחי לקבל, ואם לא?

ובאמת השכר לימוד של תואר שני הוא מטורף כי משלמים אותו בזמן מאד קצר.

אז זה לא הזמן..

להתקבל את תתקבלי גם עוד כמה שנים קדימה, הנתונים שלך יהיו אותו דבר. מלגות גם תקבלי, אז מה הלחץ לעשות דווקא עכשיו כשיש כזה לחץ כלכלי?

זה נורא

אנחנו לוקחים בחשבון שהלימודים זה השקעה לטווח ארוך ומשתמשים בחסכונות

אבל הזדהיתי לגמרי, זה לא הגיוני בעליל סכומי העתק המופרכים האלה

מחפשת עבודה רווחית ככל הניתן ודוחה את זה בינתיים.

גם אני כשרציתי לעשות ובעלי עוד למד ידעתי שלא אוכל ודחיתי בכמה שנים, בפועל גם חיכיתי שקיבלתי מימון מהעבודה אבל זה נושא אחר.

אם אין כסף לא לומדים.

אם מתאים לך, תכתבי מה את ובעלך למדתם וננסה לעזור בכיוונים חדשים. יש המון עבודות משתלמות ולפעמים גם קורס קצר יכול לעזור.

ופעמונים זה טוב ויפה אבל כשנמצאים במינוס גדול צריך לחשוב איך מרווחים יותר ולא איך חוסכים עוד.. 

מצטרפת למי שכתבה שלא נשמע שזה הזמן להשקיע בתואר שני

במיוחד אם את אומרת שככל הנראה במקום העבודה הנוכחי זה לא יניב תפוקה של כסף

את לא מוגבלת בזמן בעניין הזה אז לדעתי חבל להיחנק עוד

במקום זה - הייתי מנסה למנף את הקיים.

חודשים ארוכים ללא הכנסה זה כבד ובטוח שאת מרגישה חנוקה. 

מה שניתן לעשות לדעתי - 

לשמור על מקום עבודה עם אחוז משרה גבוה, מצד שניכם, או אפילו אחד מכם יוסיף שעות

עם וותק של שנה לפחות יש דמי הבראה שהם הכנסה יפה בחודשי הקיץ (תלוי באחוזי המשרה אמנם,

אבל אם תעלו אחוזי משרה - אז מן הסתם זה ישתלם בהרבה מישורים)

 או לחילופין - להגיש בקשה למס הכנסה שלילי 

עוד אופציה - לחפש עבודה אחרת, ועם הוותק הנוכחי והניסיון שלך לבקש תנאים טובים יותר 

לא רק בשכר, אלא גם קרן השתלמות למשל

לרוב זה עובד ועובדים חדשים מקבלים שכר גבוה יותר מזה שהם באו איתו

אני גם חושבת שזה הזמן לחשוב על דרכים יצירתיות להגדיל הכנסה, כי לחסוך אתם כבר חוסכים ויש לזה גובה תקרה כמה בן אדם יכול לחסוך, בסוף חייבים את הצרכים הבסיסיים.

חשוב לצאת מ"מוחין דקטנות", מהאשמות במצב אקדמיה או מדינה ופשוט לפעול עם הכלים שיש לכם. (המוח והיצירתיות כלי מספר 1). דווקא מזמנים כאלה יוצאים דברים גדולים.

עצות שלי אולי קצת "רוחניות",אבל זה מה  שעזר לי בתקופות מאתגרות והיו הרבה כאלה מאז הנישואים.

טוב נתנו לך המון עצות פרקטיות. אנע אנסה לתת עצות קצת "רוחניות" שכבר שיתפתי בערב מניסיון שלי

1) לא לפחד. "כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא להתפחד כלל". כמו שאמרו לך לחיות את היום, לא לרוץ עם מחשבות קדימה.

לא יודעת להסביר את זה, אבל כשמשחררים פחד , דברים מתחילים להסתדר מעל הטבע.

2) לסמוך על הבעל. כשאישה נושאת עינים לבעלה, לא נשארת לו בררה והוא פונה לבורא עולם/ משנס מותניו לפרנס / למצוא עזרה מבחוץ. את לא צריכה לפתור הכל לבד,תאמיני בו שהוא יצליח למצוא פתרון, את לא יודעת כמה כח יש לגבר אם מאמינים בו.

3) להרבות בגמילות חסדים.

אולי יגידו לך שזה לא הזמן, אבל לפי הניסיון שלי זה ה-זמן. גמילות חסדים זה לא רק בכסף. זה במילים טובות, להיות אמפתיים לכאב של אחר.

מה שזה עושה: 1) כשאת רואה סבל של אחר, זה מגמד את הבעיות שלך .את פתאום מקבלת פרופורציות ומתנתקת רגע מהבעיות שלך.

2) טוב מושך טוב.

אני נזכרת בכל מיני תקופות שבאמת לא היה לנו, ואיך הייתי מכלום מצליחה לארח או לשלוח משהו ליולדת....ה' היה עוזר לי!! אני לא איזה צדיקה, אבל ידעתי שאני חייבת להתנתק מהחסרון שלי כדי שה' ימלא לי, להכין כלים שה' ימלא לי בהם.

עד עכשיו כשיש לי תקופה קשה אני יודעת שהפתרון כמה שיותר להיטיב עם אחרים. גם כדי להתנתק מהכאב וגם כשעושים אותם בזכות הברכה שאנשים מברכים אותך על הטוב שגמלת,  ה' מפנק. ;) ויש לו הרבה במה לפנק אותנו.

חיבוק גדול.

אתם עובדים? נשמע שאתם בעיקר בלימודים אבל כדי שיהיה כסף צריך לעבוד...

האם את חייבת להתחיל תואר שני? אולי קודם תתבססו קצת כלכלית ואז תלכו ללימודים? 

הגשתם עבור שניכם לשנת 2022?

אם רלוונטי לכם כמובן

זה שניה של עבודה ללכת לדואר עם תעודת זהות, או להגיש מקוון אפילו פחות זמן

אם אין לך כוח לבדוק זכאות ולכן לא מגישה, אלל תבדקי אם זכאים סתם תקפצי לדואר. זה יכול להיות אלפי שקלים

למה להיכנס עכשיו לחובות בגלל תואר שלא יעלה את השכר.

תקני לעצמך שמלה לחג במקום המקדמה וה' יעזור לנו.

שנה טובה ומתוקה, בריאה, פרנסה קלה וטובה מידו הרחבה העשירה והפתוחה של אבינו❤❤🍎🍯

התואר הראשון שיש לך.

יש תארים שאין הרבה מה להתפרנס מהם בלי תואר שני.

ואם אפשר להשתכר כראוי עם התואר הראשון כמה באמת מוסיף התואר השני והאם זה דחוף

תודה על החיבוקים והחיזוקים וגם על העצות הפרקטיות.

אוף אני כל כך מבולבלת. חסרים עוד פרטים שלא את כולם אני יכולה לכתוב...  דווקא מי שמלווה אותנו במקימי, שכן מעורב בפרטים דווקא מאד תמך ברעיון של התואר השני למרות המצב.

הצד של להכניס כמה שיותר הוא קריטי ברור, רק שכרגע אני לא באמת יכולה להגדיל הכנסה ולעבוד קשה יותר פיזית ונפשית ובעלי כן מנסה להגדיל הכנסות בעוד דרכים.

בשנה וחצי האחרונות לא עבדתי וכל עבודה שלא אתחיל תהיה קרוב לשכר מינימום אולי טיפה יותר. קשה לי עם זה מאד במיוחד שהשכר הקודם שלי היה גבוה מזה.

העניין שהוותק מעבודה קודמת הוא תחום ספציפי שאני לא רוצה לחזור אליו וגם כבר לא מה שהיה מבחינת הצורך בעובדים ולכן מתחילים כל פעם חוזים לתקופה מוגבלת כדי לא להתחייב להם.

חלקכן כתב לי מה הלחץ עכשיו... זה לא לחץ,  יותר להכות בברזל כשהוא חם. סיימתי את התואר הראשון השנה ואין הרבה מה לעשות איתו בלי תואר שני וזאת הייתה המטרה שלי מלכתחילה.

וכמו שכתבתי יש מלגה שמובטחת לי מראש ומכסה חצי משכר הלימוד שאם לא אממש את הלימודים, אפסיד אותה. נכון שתמיד יהיו עוד ובכל זאת זה הרגשה של פספוס מסוים..

ספציפית המסלול הזה שעל הפרק, הוא השלמת תואר שני בשנה אחת. זה לא התואר שרציתי מלכתחילה ולכן הצפי בו להגדלת הכנסה לא ידוע לי ממש, אבל כן מאמינה שתהיה לזה השפעה ובטח יותר משכר מינימום. זה גם  כן תחום שמעניין אותי והנסיון שלי גם קצת קשור לזה ויכול להיות רלוונטי ולהועיל. 

אם תשאלו אז למה לא ללכת אם כבר על התואר שנמצא במקום ראשון אצלי מאז ומתמיד שזה בתחום הטיפולי, זה כי עוד פחות ריאלי ללמוד אותו במצב הכלכלי שלנו,

צריך יומיים בשבוע לימודים ועוד יום פרקטיקום למשך שנתיים או שלוש עם תזה... אז בקושי אוכל לעבוד. פה אני עוד יכולה לשלב משרה מלאה או כמעט מלאה. 

השאלה שלי:

למי שכתבה לי לגבי שינוי מקצוע או עבודה אחרת וכל מי שרוצה להאיר את עיני:

א. אם אין לי נסיון רלוונטי, איך בדיוק זה יעזור לי להכניס יותר ומי יקבל אותי בכלל?

ב. הרי ההסבה לוקחת כמה שנים בכל מקרה ואחר כך חוץ מהנדסה/מחשבים/ רפואה /ראיית חשבון, באיזה עוד מקצוע השכר התחלתי כזה מדהים ומובטח?

 זה מתקדם עם הוותק ככל הידוע לי בהנחה שכל המקצועות האלה לא מתאימים לי, נגזרו עלי חיי עוני?

למשל סיעוד, נניח שתוך שנתיים אני יכולה להשלים, אז מה? בעוד שנתיים רק אתחיל להרוויח 7000 ש"ח ובינתיים  לא לעבוד בכלל זה יותר טוב? בשביל שעוד חמש-שבע שנים ארוויח משכורת שאפשר בערך לחיות איתה. אותו דבר במשרות ממשלתיות 

אשמח לשמוע את דעתכן. 

שלך יהיה הרבה יותר קל לתת לך עצות..

או למה את כן מתחברת.

אני בכלל לא ממליצה על תואר. אלא על קורסים של 3-6 חודשים.

אבל שוב, קשה לתת עצות כשאני לא יודעת מה למדת ולמה את מתחברת.. 

עובדת עכשיו בכלל?

בעלך עובד?

אני נוטה להגיד שאם אתם מלווים על ידי אנשי מקצוע, שמכירים את כל הפרטים, הם כנראה ידעו לתת מענה יותר מדוייק.

אבל מתוך ההסתייגות הזו, כותבת כמה דברים:

אני מבינה את הקושי בלעבוד בשכר מינימום, מאוד מאוד. אבל יכול להיות שאין ברירה אחרת. זה חשוב עבור כמה דברים:

1. פרנסה, יכול להיות שאם תעבדי משרה חלקית בשכר מינימום, זה אמנם לא יציל אתכם, אבל כן יאפשר לנשום קצת יותר?

2. פנסיה, ביטוח לאומי, דמי לידה, כל הדברים האלו מותנים רק בעבודה למשך תקופה מסויימת. הדבר החשוב ביותר הוא הפנסיה, אני לא יודעת בת כמה את את, אבל בהנחה שלא בת 20, כדאי מאוד לעבוד במשהו כדי שתהיה הפרשה כלשהי לפנסיה.

3. תחושת ערך. אולי זה לא מפריע לך. אבל לפעמים כשלא עובדים, אפילו אם עושים דברים אחרים, זה משפיע וגורם לתחושה של חוסר עשייה. עבודה אפילו למספר שעות, מאפשרת לצאת, לפגוש אנשים ולהרגיש משמעותית. גם אם זה לא בדיוק בתחום שחלמת עליו כרגע.

תואר שני - מאוד מאוד תלוי בתחום. כמה ימים הוא בשבוע? האם זה מאפשר לך לעבוד תוך כדי? האם יש אפשרות למשרות סטודנט בתחום? ללא תואר שני אין כיוון תעסוקתי אחר עם מה שלמדת?

יכול להיות שההשקעה משתלמת, רק צריך לחשוב איך לעשות את זה נכון. אולי כדאי תואר שני, אבל למשך שנתיים ולא שנה? אני לא יודעת כמובן. רק שואלת בשביל להעלות אופציות.

האם יש הוצאה משמעותית שניתן להפחית?

מה שעולה לי זה דיור. אני יודעת שזה מאוד מורכב, ואני ממש לא מעלה את זה בקלילות. השאלה האם המקום שבו אתם חיים מתאים לרמה הכלכלית שלך, ואם לא, האם כדאי לחשוב על מעבר למקום שבו תוכלו יותר לנשום?

זה מאוד קשה

מקווה שה' ישלח לכם שפע, שמחה ויוביל אתכל בדרך שנכונה לכם

שבוע אחרי לידה את לא אמורה להתנייד בכלל בטח לא עם שני תינוקות... זו תקופת משכב הלידה, ואת צריכה לנוח בבית, מקסימום לצאת לסיבוב ליד הבית לבדך או עם עוד מבוגר שאחראי על הילדים.

כמדומני שמותר להשתמש במנשא אחרי משכב הלידה (שישה שבועות). אני אישית לא הצלחתי להסתדר עם מנשאים...

אבל רק לפרקי זמן קצרים כשחייבת כמו לארגן ארוחת ערב או לארגן בבוקר את הילדים למסגרות

מנשא כשלעצמו לא נורא גם לפני משכב הלידה, בעיקר ההנחיה לחכות היא כדי שזה לא יגרום לך להרים את התינוק יותר מאשר בלי המנשא

אז להתחיל להסתובב עם עגלה וגם מנשא זה באמת מאמץ גדול מדי לשלב הזה...

אולי מרחקים ממש קצרים

בטח לא להרים עגלה במדרגות!

נסו לחשוב על פתרונות איך אפשר לקבל עזרה

מזל טוב!

מזל טוב💐

אני חובבת מנשאים.

מאז שיצאנו מהבית חולים הביתה, אני כבר שמה במנשא.

ובבית מסתובבת איתו הרבה.

ב"ה יש לי מאד איכותי,אז זה יותר קל לי מלהחזיק על הידיים.

לא אמורים להרים משקל גדול יותר משל התינוק.

אז לשים את התינוק במנשא עקרונית זה בסדר, אבל בלי עוד מאמץ מעבר. ולסחוב עגלה כשאת עם מנשא נשמע לי יותר מידי.

וחוץ מזה שמומלץ לא להיות עם מנשא בתקופה משכב הלידה, כי כשהידיים פנויות אז מתחילים להרים עוד דברים ואז כבר נושאים משקל גבוה מידי, וגם כי המנשא גורם לפעמים לעמוד ולהסתובב עם התינוק בעמידה יותר ממה שהיינו עושים בלי המנשא.

אז אני משתמשת במנשא בעיקרון מגיל שישה שבועות, חוץ ממצבים שבהם בכל מקרה אני עם התינוק על הידיים, שאז אני לפעמים כן שמה במנשא, ומקפידה לא לסחוב שום דבר מעבר לתינוק.

מזל טוב!!

וזו גם מנוחה מוצדקת...

 זה ממש חסד ה'!  פעולת ההנקה עצמה מפרישה  הורמון שגורם לרוגע, ומאפשר לנו לשבת בנחת גם כשמסביב לא בדיוק המצב המתאים לשבת בנחת.

את מסתכלת עליו ממש בעין חיובית?

אם כן אז הכל טוב.

אם לא, והפרופורציה בין הזמנים שהוא יעיל בהם לזמנים שהוא "רואה שטויות"

היא לא זהה למה שאת חושבת/ מרגישה כלפיו אז יש כלים לעבוד עליהם.

באופן טבעי יותר קל לנו לראות את היתרונות של עצמנו ואת החסרונות של הזולת ואפשר לעבוד על זה.

ממליצה עם כלים של CBT.

ההוראות פשוטות ודורשות בעיקר תרגול.

עם החברה הישראלית אז יש בזה הרבה יותר טוב מרע. ועולים בהן הרבה נושאים חשובים ופצעים בחברה שחשוב להכיר ובוח אם יש בעקבות זה דיון זוגי ביניכם

ניסית פעם? צפית בכמה פרקים? את יודעת במה מדובר? שאלת אותו בכנות מה מעניין *אותו* בה? נתת לו לחלוק איתך תובנות?

מכיוון אחר - יכול להיות שמה שמבאס אותך זה פשוט שזה זמן שיכול היה להיות מוקדש לבילוי (אחר) יחד ואז שווה לבודד את זה ולדבר דווקא על הרצון הזה בלי קשר לסדרות.

בעלי מלקה את עצמו אם הוא נגרר יותר מדי זמן להסתכל בחדשות ובכתבות (כאן בערוץ 7), אבל כיוון שאני גרועה ממנו בזה (השעות שאני מבלה בפורום ), אז אני רק מעריכה אותו על זה שזה מציק לו. ומנסה לעודד אותו שהוא בסדר סך הכול, ושהוא צריך את זמן ההתפרקות הזה לפעמים...

אולי גם בעלך צריך את זמני ההתפרקות האלה? כמה זמן ביום הוא "מתפרק" ככה? האם בשאר הזמן הוא עושה דברים מועילים?

שאני חייבת את הסדרה שלי בערב כדי להרבע ולהתאושש

והיא יותא טפשית ממה שהזכרת...

כי הוא לא בנאדם שצריך מדי פעם לנקות את הראש?

לפעמים זה טוב לצפות בדברים מטומטמים

יש לו איזה אפליקציה מלאה בשטויות והוא יכול להעביר שעות מול זה. ואני מאוד מבינה שזה "מוריד" ממנו.

למדתי שזאת דרך שלו לנקות את הראש. גם אני מתעסקת בשטויות אחרות בשביל להתאוורר. אני לא חושבת שזה טוב, אבל בעומק הדברים גם הוא חושב שזה לא כל כך טוב. זה עניין שלו ולא שלי, ואין מה לחפור בזה אם זה לא עוזר. יש הרבה דברים טובים אחרים שעדיף להתמקד בהם...

מה שכן, למדתי לשים לב אם זה מפריע לי מסיבות אחרות. למשל אם הוא שקוע בזה במקום להיות פנוי לילדים או אלי. דיברנו על הצורך שלי שיהיה יותר פנוי וזה באמת עוזר (פעם בכמה זמן צריך שיחת תזכורת...). אבל אני מדגישה לעצמי לא להתלונן כשזה קשור רק אליו (אם זה בזמן הפנוי שלו, אם מפריע לי שהראש שלו במסך מלא שעות סתם, אפילו אם מפריעה לי הדוגמא לילדים כשהוא מבלה הרבה במסך- זה עדיין שלו), ולדבר איתו כשזה קשור יותר אלי (אני צריכה שיעזור יותר עם הילדים, אני צריכה שיקדיש לי יותר זמן).

כלפייך...

זה מה שאני אומרת לעצמי..

ולא תמיד מיישמת

ןלקיים ביום הביוץ ולאחריו

ולהמנע כמה ימים לפני (כחמישה ימים לפני)

וחייבת להגיד

ששום שיטה לא מוכחת (מלבד הפריה חוץ גופית)

בדיוק אני בקשר עם חברה שעשתה כל מיני דברים לבת ובאמת הקפידה על כל "הכללים" ועכשיו נודע שיש לה בן 

אבל אם באלך לנסות

שיהיה בהצלחה בעז"ה

הכוונה למעקב במקלוני ביוץ?

אין לי בבית ומתלבטת עד כמה להשקיע וללכת לקנות

יש דרך אחרת לעקוב אחרי הביוץ?

(אני עדיין לוקחת גלולות, מתכננת תיכף להפסיק)

או שיטת המודעות לפוריות.

ותודה לכל העונות!

קודם היא מבייצת

ואז מגיע הזרע

ולא ההיפך (שהזרע מחכה לביצית)

זה פירוש של רש"י, שיש שמפרשים אותו כך: שאם האשה מזריעה- מגיעה לשיא קודם- נולד בן. ואם הבעל גומר קודם- בת.

בעלי שמע את זה ממוהל ותיק, שסיפר לו שהוא נתן את העצה הזו להרבה מאד זוגות שרצו בן זכר וזה תמיד הצליח.

אצלי השיטה עבדה כבר כמה פעמים...

בהצלחה!

נראה לי הכי יעיל בין כל השיטות הטבעיות

כתוב התהילים בפרק קיט; "במה יזכה נער?( מי שרוצה לזכות בבן...) את ארחו" ! ( שירבה בהכנסת אורחים)

אצלי זה ממש ראיתי בעיניים ב"ה

בהצלחה

לבוא להתפלל על בנים בקבר יוסף.

אני מכירה כמה נשים שאחרי הרבה בנות- זה עבד להן.

דווקא עם תפילה אני מתחברת (ופחות כל מיני סגולות ועניינים אחרים)

יש לי ארבעה בנים ב"ה

אשמח מאוד לבת..

לקיים עד 3-4 ימים לפני הביוץ

ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ

זה כיף לראות כמה שהם אנרגטיים, למאות שזה גם קצת מתיש.

לא תמיד משפחתון נותן מספיק מענה.

תלוי אם היא יותר נתחברה לשבת בעפר, למולל אדמה באצבעות, למשוך פיסות של דשא, לעקוב אחרי נמלים, אז גינה במשפחתון זה אחלה.

אבל אם היא אוהבת לרוץ ולזוז היא צריכה מסלול רחב יותר.

אם יש לכם מסדרון רצוף כדאי לשמור עליו פנוי עבור מסלול בימבה הלוך חזור.

אם יש לכם רחבה מתחת לבית שאפשר ליצור קשר עין מהמרפסת, תוכלי לשלוח אותה עם אח בגיל בינוני שלא היית שולחת לגינה. ככה תהיה תורנות בין האחים שמשגיחים ותוכלי לרדת לעזור כשעולה הצורך ולמנוע את התסכול מהאח ששומר שצריך להחזיר אותה עד הבית כשהיא לא רגועה. שישחקו שם בכדור או בימבה.

בנוסף, משחקי מים עוזרים לילדים אנרגטיים להירגע.

שימי אותה באמבטיה עם מעט מים וכלים להעביר מים מאחד לשני. תתחילי מהשגחה שלך או של ילד גדול ואחראי. אח"כ כשאתם רואים שהיא נכנסת יפה למשחק אפשר להתחלף על אח בינוני שישמור עליה.

גם בועות סבון יכול להעסיק. יש היום מכשיריםפדוטיל עם סוללות, לא צריך לעמוד ולנשוף בשבילם. את יכולה להפעיל לה אם את רוצה להשיח את דעתה כמה דקות. 

בבית יש יחסית הרבה מרחב, אבל באמת מפוזרים בו במשך היום הרבה דברים (וקשה לשמור שלא), והיא ממש נעשית מתוסכלת מזה כשלא מצליחה ככה לעבור עם הבימבה או עם עגלת הבובות...

יש לנו רחבה מתחת לבניין, אבל אין מחסום בינה לבין החניה והכביש, ותוך שנייה היא בורחת לכיוון הזה... אז זה מתיש יותר להיות שם, וכבר עדיף ללכת לגינה, שמגודרת...

כנראה שאני צריכה להיכנס לרעיון של משחקי מים, סוף סוף, למרות שיש לי רתיעה גדולה מזה, גם בטיחותית (יש לי טראומה מטביעה בבריכה) וגם מבחינת הבלגן שזה יוצר... במיוחד שאם אעשה לה דברים כאלה - האחים שלה ירצו גם, ואז זה לגמרי מתכון לבלגן...

יש ידית מתחת לכיור בשביל לווסת את הזרם, אני עושה על זרם חלש, הם עומדים על כיסא, שמה כמה כלים של בובה והם יכולים לשחק שעות.

בגיל הזה גם מאוד אוהבים מוטוריקה עדינה, בהשגחה אני מביאה לשים כסף בקופת צדקה וכן להשחיל קיסמי שיניים בקופסת תבלינים עם חורים, כולםםם אהבו את זה אצלי

רק מדמיינת איך זה אצלנו, וכבר מתפלצת 😱

אין סיכוי שהברז יישאר על הזרם החלש, ומהר מאוד כל האמבטיה תהיה מוצפת...

ולגבי משחקי השחלה - יש לנו דברים בסגנון (המפתח להתפתחות), אבל זה מעניין אותה לזמן קצר... (האחות שמעליה באמת הייתה מתעסקת בזה ובדומיו שעות...)

יש ידיות קטנות שאפשר לווסת איתם את זרם המים ואפילו לנעול לגמרי, לילד קשה לסובב את הידית הזו

אני מווסתת לזרם הכי חלש

בעיני זה צורך

כמו שבגיל ההתבגרות יש צרכים אחרים

הייתי מנסה לחשוב איך כן אפשר לקחת אותה לעיתים קרובות יותר ובהחלט להשקיע לשם כך

כשהגדולים שלי היו קטנים הייתי יוצאת איתם יחסית הרבה לגני שעשועים, אבל כשהתאומים שלי היו הגיל הרלוונטי זה היה פשוט סיוט לצאת איתם, כשכל אחד בורח לכיוון אחר, עד שלאט-לאט הפסקתי... וזהו, בקושי חזרתי לזה מאז.

אולי הגיע הזמן שאחזור לצאת לגני שעשועים על בסיס קבוע, ככה לעת זקנה (זה טוב כבר מעכשיו להתרגל לתקופה שבה אקח את הנכדים לגני שעשועים )

ממש משתדלת שיצאו כל יום

אפילו בשבת מוציאה אותם בצהריים כי הם לא יכולים להיות בבית כל היום.

טרמפולינה עוזרת מאוד-יש טרמפולינות קטנות שהן פחות מפחידות.

מאתגר ממש.. בהצלחה

הייתה לנו פעם והילדים השחיתו אותה... אבל אולי כן שווה לנסות לקנות שוב (בתקווה שיהיה לנו איפה לאחסן אותה בחורף, כשהמרפסת גשומה).

בגיל שנה וחצי כבר מצליחים לקפוץ עליה?

טרמפולינה עגולה עם ידית

אם ילד קצת גדול על הידית- ואז הטרמפולינה מאבדת שיווי משקל ומתהפכת עם הילד ביחד.

אני הוצאתי מהבית ממש מהר.

אם אני לא יוצאת איתם עד סביבות עשר בבוקר הם כבר מתחילים להיות בכייניים ועצבניים.

אבל אצלם זה לא חייב להיות דווקא להוציא אנרגיה בגינה, זה גם יכול להיות ללכת לבית של חבר או סתם לנסוע בבימבות בחוץ.

אצלי הילדים שלי הרגילו אותי שהבית מספק להם תעסוקה מלאה... עושה לי חידושים, הקטנטונת הזו

אבל צריך לשנות כיוון...

אבל זה לא ממש מעסיק אותה.

באמת לפנח כמה ימים החלפנו מזרן לאחותה, והמזרן הישן היה בסלון והיא נהנתה לעלות עליו וקצת לקפץ בו, אבל כבר זרקנו אותו...

אולי מדי פעם נוציא מזרן מהחדרים וניתן לה לקפוץ, למרות שזה סרבול.

תודה!

יכול להיות שחסר לה מרחב ומקום להוציא מרץ

ויכול להיות שגם ססית אפשר לתת לזה מענה נניח עם טרמפולינה כלשהי, אפילו עם ריקודים משותפים או משחקי כדור איפה שכן אפשר

עצבנית ברמות נוראיות בימים האחרונים, נושכת ומרביצה... כבר הרבה זמן היא לא הייתה ככה... (כלומר - לנשוך ולהרביץ בתכיפות כזו זה לגמרי חדש. עצבנות הייתה לה כתינוקת.)

אבל חום אין לה, ואני לא יודעת מה עוד זה יכול להיות...

אולי סתם וירוס או משהו...

לרוב הילדים האמת שמרחב עושה טוב..

שווה לבדוק את זה בע"ה כשתחזור לעצמה

כבר לא יודעת מה לעשות - במיוחד שלי כנראה יש איזשהו וירוס הפוך, חלשה ביומיים האחרונים...

אולי ניתן לה משכך כאבים, למרות שאני לא כל כך אוהבת...

חייב גן שעשועים כל יום. אחרת היה משתגע.

אני לא מצאתי פתרון אחר חוץ מלאפשר לו באמת הרבה זמן בחוץ.

ב''ה יש לנו גינה אז זה היה הרבה יותר פשוט.

כדי לצאת לטיולים ארוכים או לקפוץ בשלוליות.

אבל האמת, אין הרבה חורף פה. יותר קשה בגלי חום כמו שהיה שבוע שעבר, שאז באמת מתחרפנים (ונעזרים במסכים, לבושתי...).

ודרכו עליו 😖

(מה הקטע שלהם לדרוך על דברים?! ) 

ורוטט וחמקמק חחח

מתפצל למלא חלקים כל הזמן 

שמסוכנת ורעילה

אלא עם חומר אחר

לא מתחייבת אבל ככה הבנתי שהתקן היום.

אמנם אצלי זה קצת אחרת… גיסה של חברה ואני התחתנו באותו היום וחברה שלי סיפרה לי שגיסתה בהריון זאת שהתחתנה בתאריך שלי  (ואני עדין לא… ) כמובן ששמחתי אבל ישר עולות מחשבות, יצר הרע וכל מיני שאלות …

אי אפשר לדעת מה קורה אצלה, אולי היא גם רצתה למנוע ובסוף לא? אי אפשר לדעת

תשמחי בשמחתה ותשחררי כשזה יגיע זה יגיע

בהצלחה

מותר לך להרגיש קנאה

חבקי את הילדה הקטנה בתוכך שהיתה רוצה כך או אחרת...

ואחרי שחיבקת והכלת ונתת מקום לרגש

תזכרי שהסיפור שלכם הוא שלכם בלבד

כל השוואה חיצונית היא תמיד תמיד שקר

באותה מידה יכולת להיכנס להריון מוקדם יותר ולהרגיש אומללה מכל מיני סיבות

ועכשיו שהחלטתם מלאי את עצמך בתסריטים מדהימים על העתיד הטוב שמצפה לכם

בזמן הנכון לכם, בקצב שלכם

איזה יצר קשה.

גם אני כשרואה חברות בהריון יש לי צביטה בלב כי אנחנו מנסים כבר מעל לשנה. אבל מזכירה לעצמי כל הזמן שזה לא על חשבוני. בע"ה גם לנו זה יקרה.. 

אזה מדהמות אתן!

ממש מנחם לקרוא אתכן.

מתחברת תכף לנק של אבל ממשכה לקרוא כאן הכל

תודה!

(האות ה10 לא כותבת.. סלחה)

ממש נורמלי להרגיש ככה

זה אומר שאת לא מנותקת מהסביבה

את חיה את הסביבה שלך

ומטבע הדברים יש פערים.

גם לי זה קורה לפעמים בתקופה האחרונה

אבל בסוף אני מצליחה לשכנע את עצמי

שמה שטוב לה עכשיו

לא בהכרח היה טוב לי

וגם אני לא באמת יודעת מה טומן בחובו אותו הריון שהיא סוחבת עכשיו.

הילד שיוולד לה, הוא שלה

וגם כל הנלווה אליו. לטוב וגם חלילה אולי דברים שהם פחות טובים, נחמדים ופסטורליים.

כך שלא באמת הייתי רוצה להיות במקומה או כמוה.

ורק סיפור קטן לסיום

יש לי חברה בעבודה שילדה לפני כמה חודשים שוב את הילד השישי שלה

אי אפשר לתאר כמה היה לי קשה וכמה רציתי להיות כמוה

והייתי בהריון אבל נפל לצערי..

היא חזרה מחופשת לידה והיא אומרת לי בשיא הכנות

את לא מבינה איך אני הייתי רוצה להיות עכשיו עוד איזה שלוש שנים קדימה עם כשהילד הקטן בן 3-4

ולא שתי פיצפוניים (היא ילדה את שני האחרונים די צפוף) ואין לי זמן לנשום ובטח לא להתייחס ל'גדולים'

זהו, זה ממש היתה הארה בשבילי

להנות מהמצב עכשיו

מה שטוב לנו, יגיע בזמן הנכון

אני נשואה שנה וחצי ורואה המוןן שכבר ילדו (ב"ה) והתחתנו אחרי...

זה קשה.

אבל מנסה להסיח את הדעת

ולהתמקד בטוב שיש לי בחיים וכמה שה' אוהב אותי והוא בטוח עושה לי הכי טוב, ובקרוב גם זה יבוא...

וזה לא 'הספק' זה ברכת ה'

ועל זה שיחשבו שלקח הרבה זמן - ואם זה היה נכון, יש מה להתבייש בזה?

זה הכי נורמלי

אבל צריך לפתח עין טובה

שיהיה לה ,, שתשמח .. אני אומרת לעצמי שזה לא אמור לפגוע בי , אומרת לעצמי שיהיה לה עוד ועוד ילדים, זה לא מחסיר ממני

בהחלט צריך עבודה וזה לא הכי קל 

היא קליפה חיצונית של רגש עמוק יותר

זו מידה רעה כי כשאנחנו מתנהלים לפיה אנחנו מתרחקים מעצמנו, מה זה אומר?

ראית את החברה וכאב לך עמוק בפנים.

כאב לך לא בגללה, אלא בגללך.

בגלל שאת רוצה הריון, ועדיין לא...

המציאות שלה רק הזכירה לך את הכאב הזה,

והקנאה היא התייחסות אליה, למה שיש לה, למציאות החיצונית

במקום אלייך, לכאב שלך ולרצון שלך שזה המקום המדוייק יותר.

לכן כעולה בנו תחושה קשה (נכון גם לגבי כעס ביקורת וכו ועוד..)

העבודה הנכונה היא לא לכעוס על עצמנו או לשקוע לתוך ההסתכלות החיצונית

אלא לפנות לתוך עצמנו, ולהתחבר למקומות האמיתיים בתוכנו❤️

שבע"ה תתבשרו בקרוב בשורות טובות

עגלת בובה

מגנטים

משחקים לאמבטיה

לוטו

המפתח להתפתחות

פוף/ספונת

דובי גדול

ספרים

לגו גדול

רעיונות מעולים!!

ביקשתי עגלת בובה נראה לי שהיא ממש תאהב בע"ה 

אפשר לביבות עדשים או ירקות

פנקייק פרווה

ביצה מעוכה או חביתה

פשטידת טונה

עגבניה מגורדת

מרק בטטה/ מרק כתום

מרק אפונה

מרק עדשים

מרק עגבניות עם אורז

מרק בצל

מרק ירקות

מרק עוף

מרק גריסים

מבשלת עם מים ושמן זית

מוציאה מהסיר כמה שאני רוצה, מערבבת עם חלב שיבולת שועל וכפית טחינה/שקדיה

הילדון טורף

שיבולת שןעל זה חתיכות יותר גדולות שמשמשות למשל לגרנולה

קוואקר זו שיבולת שועל שטחנו לחתיכות יותר קטנות

אם כתוב שיבולת שועל עבה או שיבולת שועל דקה

הדקה זה קוואקר

את הקוואקר אני מוסיפה גם לקציצות ופשטידות במקום פרורי לחם

קוואקר זה שם של מותג שמוכר שיבולת שועל גרוסה דק (ואגב, הוא שייך לקבוצת שטראוס למי שמחרימה...)

אבל רגילים להשתמש בו בתור שם לשיבולת שועל דקה. (כמו למשל טיטולים שזה חברה לחיתולים, מטרנה לתמ"ל, במבה וכו')

את של התינוקות אפשר להוסיף לתמל או מים או לרסק פירות כמו שזה. בלי לבשל.

את הרגיל אפשר להוסיף לתבשילים

אני הבנתי שאת משאירה ח"פ את הילד/ה אצל המטפלת מסוף המסגרת עד המסגרת למחרת 😅

בכל מקרה, הייתי משלמת על שעות השינה כי היא עדיין בתפקיד

פשוט לא הבנתי את הקשר ל"שעות העבודה" כי על העבודה במסגרת בה מטפלת בעוד תינוקות היא מקבלת מחיר חודשי...  אבל נתת כיוון מעניין כי לא חשבתי לחלק את המחיר החודשי (4000) בשעות העבודה בחודש ולראות כמה יוצא.

בכל מקרה כבר אמסור לה את מה שהרוב פה חושבות (שמשלמים רגיל גם בלילה למרןת שלכאןרה ישנים)

את משלמת לה מחיר חודשי, בשביל מסגרת שהיא נניח בשעות 7-16.

מעבר לזה, זה שעות נוספות, לא שעות העבודה הרגילות. ולכן הייתי משלמת בהן לפי שעה, גם בשעות השינה, בסכום שיהיה מקובל עליה ועליך.

למשל אני כנראה אשלח את הבת שלי באיזשהו יום בחופש למטפלת שלה, וזה מעבר למסגרת ששילמתי עליה מחיר חודשי, אז אשלם לה לפי שעה, מבינה? (וכנראה שזה יצא לשעה יותר מאשר המחיר המחושב לשעה לפי הסכום החודשי, כי זה לא יום עבודה רגיל...)

מקווה שהסברתי את עצמי טוב

למטפלות אני האמת לא יודעת. עוד לא סגרתי עם המטפלת שלה 😅

אבל 50 לשעה נשמע לי ממש ממש מספיק ופייר

בהנחה שמדובר במשהו חד פעמי-

לא בהכרח הייתי מתמחרת לפי שעה

אלא איזשהו סכום גלובלי, שהביביסיטר תרגיל שמתגמל את הלקיחת אחריות

והמשפחה גם תרגיש שהגון

סה נכון שהתינוקת ישנה חלק מהזמן

מצד שני, יש פה לקיחת אחריות גדולה, על אמבטיה, השכבה, קימות שלילה באמצע השינה של הביביסיטר

זה דברים שצריך לתגמל

זה לא כמו ביביסיטר שבאה לשעתיים ומקבלת הנחיות ממוקדות

שמתאים לי ומתאים לה.

הרבה פעמים יצא שהבאתי בייביסיטר בשעות הערב כשהילדים ישנים ושילמתי כרגיל לפי שעה.אבל בגלל שזה יותר שעות וכולל גם לילה שלם שמניחה שברובו גם הבייביסיטר תשן אז הייתי קובעת סכום כללי.

אפשר לסכם לשלם על שעות הלילה רק במידה והתינוקת תתעורר

כל הכבוד לה

לא פשוט בכלל להיות מוכנה לקום בלילה בשביל תינוק של מישהו אחר 

אם שעה רגילה עולה 25 נגיד, הייתי משלמת לפחות עשרה שקלים יותר על שעה בלילה

ולמה? קודם כל, כי זה נראה לי הוגן

דבר שני, כדי שתהיה מרוצה ותוכלי להיעזר בה שוב בהמשך

אבל תיאום ציפיות עדיף מהכל בעיניי

כשהיא ישנה היא עדיין בכוננות קימה. השינה פחות טובה והאחריות גדולה. אני חושבת שזה לא משנה אם בפועל התינוקת התעוררה או לא כי התשלום זה על עצם הנוכחות ויכולת להגיב במקרה הצורך.

אפשר סכום גלובלי כמו שהציעו, או לפי שעות.

אבל זה התעריף הכללי כאן.

לא נכנסתי לדקויות כי אין לי את הגיל המתאים עדיין

לדעתי כדאי לקבוע סכום גלובלי על השינה, נגיד משמונה עד שמונה 150-200 ש"ח. וחוץ מזה לשלם על שעות הערות את התעריף.

כמובן שזה תלוי ילד אבל לא מזמן השארתי ילדים ללילה בביביסיטר, הם לא קמים וזה יוצא הון ולמעשה היא לא עושה כלום.

תחשהי שזה 12 שעות כפול 50 שח, זה לא נשמע לך יקר?

ואז היו משלמים 15 שקל לשעה

זה יוצא אפילו פחןת מזנ אם משלמים 200.

מבחינתי תינוק ישן או ער זה אותו דבר, לא רואה הבדל.

עדיין יש כאן אחריות ושעות שהיא מנוטרלת רק לצורך הילדה ולא יכולה ללכת לשום מקום.

ואם משלמים למטפלת פרטית לפי שעות מורידים שנת צהריים? מאמינה שלא. אז מה ההבדל?

לשכב על איזה ספה בבית זר ולהיות דרוכה לקום לתינוק זה לא "לא לעשות כלום".

חוץ מזה בהרבה מקומות נהוג לשלם תוספת על משמרת לילה, גם כשאין כמעט פעילות. עצם זה שלוקחים מאדם את שנת הלילה שלו

ומעסיקים אותו בשעות שהן מחוץ לשעות הערות, ראוי להוסיף תגמול ולו גלובלי וכדאי להסכים על כך מראש.

אבל - גם יכול להיות שלא

ועל זה בדיוק משלמים. על הסיכוי ש..

ועל ללכת בראש שקט

לפני עשור אני מאמינה שגם בשעות ערות לא שילמו 50 לשעה.

אם היום בשעות ערות משלמים 50 לשעה אני לא רואה שום סיבה לרדת ל15 שקל בשעות הלילה

אבל זה תלוי איזור ורמת חיים. גם אני שמרתי איזה פעמיים בלילות בתור רווקה, חייבת לומר שממש לא ישנתי טוב

אפילו שלא זכור לי שהתינוקות התעוררו משהו היסטרי. הייתי דרוכה וגם כל איזה שעה הצצתי לראות מה איתם. בקיצור זה היה יותר שנ"צ קל

מאשר שנת לילה. כל עוד שילמו לי טוב על זה לא היה אכפת לי אבל בשביל גרושים לא הייתי עושה את זה.

כל עוד לא הזנחת אותו והוא קיבל אוכל, אהבה הגיינה אז הכל טוב.

תסתכלי על העתיד ולא על העבר. את לא בחרת בהריון קשה ובכל מקרה אי אפשר לשנות את העבר.

תשמחי שהיום את יכולה לצאת מהבית ולראות אותו נהנה בגינה.

חוץ מזה שבגיל הזה מתפתחים מיום ליום. לא בטוח שלפני כמה חודשים הוא היה מתלהב מפארק וחברים כמו היום.

תהני מהספק שאולי הוא לא הפסיד כלום אלא מנצל את העולם סביבו בדיוק בזמן המתאים לו.

יותר מזה, זה לא סתם ספק זאת השגחה עליונה.

מי שברא את העולם בשבילו החליט שאמא שלו לא תוכל לקחת אותו תקופה מסויימת. אם את מאמינה שהכל מתוכנן לא יכול להיות שהיה פה באג בתהליך.

תאמיני שהכל קרה נכון כמו שהיה צריך לקרות.

יש תקופות כאלה, שאנחנו לא מצליחים לתת ולעשות כמו שהיינו רוצים. את האמא הכי טובה בשבילו!

אל תדאגי! דווקא זה שהוא כ"כ נהנה ולא נשאר צמוד אליך, מראה שהוא הספיק בזמן הזה לרכוש ביטחון. ועכשיו הוא מסוגל להנות ממה שיש סביבו. לדעתי אם התקופה הזאת הייתה משבר מבחינתו הוא לא היה מעיז להתרחק ממך ולהתרגש מהמתקנים..

אם כן, אז עצמלה

וחבל לקנות חדש. יש מחא שמוכרים יד שנייה במצב מצוין 

יש לי אותה רק שנה, בינתיים מצויינת

המעקה שלה לכל אורך המיטה, אין קצוות בלי מעקה כמו שיש ברוב המיטות האחרות, אז הבת שלי רק לאחרונה (כמעט 4) מצליחה לטפס מעליו בלי שמשתפשף לה הגוף.

אני העדפתי ככה כי היא ישנה בתנוחות מוזרות ופחדתי שעם מעקה חלקי היא תיפול

יש לי כרגע מיטת מעבר ומיטת תינוק

לקראת לידה עוד חצי שנה מחפשת מיטת חבר כדי לפנות שטח בחדר.. כלומר שהגדולים (שנתיים ו4) ישנו במיטת חבר והתינוק בעזרת ד' במיטת התינוק

אני בדרכ מוציאה מהחדר בגיל חודש..

את גורמת לי לחשוב שוב

אצלי ישנים שלושה בחדר.

בת 9 במיטת חבר סגורה, בת 6 במיטת מעבר, בן 2 במיטת מעבר.

לא אפשרי להכניס מיטת חבר סגורה וגם מיטת חבר נפתחת, מיטת מעבר היא גם יותר צרה וגם יותר קצרה, אז זה אפשר לי להכניס מיטות בצורת ח'.

אולי יש מיטה גם יותר קטנה וגם נפתחת שיכולה להתאים בהמשך לשני אחים בטווח גילאים שבין מיטת תינוק למיטת ילד.

בן השנתיים שלי ישן בפחות מחצי מהמיטה שלו בתכלס.

אז אם אין מיטה קטנה נפתחת אפשר מיטת מעבר קטנה ומיטת מעבר גדולה.

מיטת מעבר קטנה הכוונה גודל של מיטת תינוק רק בלי כל המעקה מסביב.

לא השתמשתי אז לא יודעת להגיד בוודאות אבל אם זה טוב עד גיל 4, תוכלי כל שנתיים להעביר את הילד הבא.

וממליצה לחפש ממי שמוסר, ככה אם לא מרוצים אפשר להחליט על סידור אחר.

היתרון הוא חיסכון במקום. לשים בן שנתיים במיטה נפתחת נראה לי בזבוז גדול, וגם לשים בן ארבע במיטה הגדולה נראה לי מעט מוקדם כלומר אפשר לנצל את זה שהם עדיין קטנים כדי לשים אותם במיטות קטנות יותר, במיוחד שהגילאים יחזרו על עצמם עוד שנתיים..

אבל אם יש לכם מקום אז סבבה.

מדדת את גודל החדר? הוא יכיל מיטת תינוק ומיטה נפתחת פתוחה?

אל תשכחי שילדים קטנים צריכים טיפול צמוד בד"כ וצריך מקום להלביש אותם וכו'

לי היה קשה שלא הייתה לי גישה נוחה לכל הילדים.

אם היה מיטת חבר בגודל מיטת מעבר היה מעולה

עד גיל 7 לא צריכים מיטה גדולה יותר לדעתי

וזה היה חוסך לי עוד מקום....

תראי למשל פה

מיטת מעבר נפתחת לילדים מגיל שנתיים עד גיל 8

(לא מכירה את החנות, רק מחיפוש בגוגל הכרתי, ולפעמים ביד 2 יש מציאות)

וזה מושלם!

מיטת מעבר נפתחת לעוד 2 מיטות.

חוסך מקום בחדר...

(אצלי 3 הגדולים ישנים במיטת מעבר הנפתחת והקטנה בעוד מיטת מעבר שקיצרנו... חדר קטן דורש מחשבה יצירתית...)

אבל לא בטוחה ששוה את ההשקעה

בעלי לא עם ידיים טובות.

ואת המיטת מעבר קיבלנו בחינם- נמסרה, מאמינה שאפשר יהיה למצוא שוב כזו

ואת הכל הוא בנה ממיטה שמישהו העביר לנו...

את המיטת מעבר שהיתה לנו הוא הגביה ואז הוסיף את המיטות למטה.

כל העסק עלה לנו 150 ש"ח כולל הצבע.

אהבתי מאוד!

גם בעלי ממש אוהב את זה וטוב בזה...

את המיטות למטה הוא בנה לבד? איזה עץ הוא קנה? אני רוצה לדעת מה מספיק חזק למיטה...

הנה ארון ספרים שבעלי בנה לבד לבד..

עלה לנו 3000 סה"כ במקום בערך 14,000 בחנויות.

הוא השתמש במיטות שמישהו העביר לנו

הארון ממש יפה!

אז האופציה הכי טובה היא כנראה לחפש מיטה ביד2 או משו ואז לשפץ...

שתי מיטות מעבר תופסות מקום דומה לזה של מיטת יחיד סגורה.

והיתרונות: שני הילדים נגישים להורה, לא צריך לסגור את המיטה כל בוקר, יש לכל ילד את הפינה שלו גם במשך היום, מצעים יותר קלים לכיבוס והחלפה, מיטות קלילות שקל להזיז לשטיפה.. להמשיך?

אפילו ככה יוצא לי עשן מהאוזניים

הם עולים לגן? אם כן קחי בחשבון ימי הסתגלות

נכנסתי להריון בתחילת התואר, ישר אחרי החתונה, בעל אברך, גרים רחוק מאד מהמשפחה, שכירות יקרה.

אז בואי נפרק לגורמים ותראי שהשד לא כזה גדול-

1. הלימודים- יש לך אפשרות לפרוס את התואר נניח לעוד שנה? סמסטר קיץ? עדיף לעשות כמה שיותר לפני הלידה.

אני עשיתי כמה קורסים בסמסטר קיץ, וגם דחפתי כמה לסמסטר א' שלפני הלידה.

אבל זה תלוי במוסד לימודים ובתוכנית לימוד, לא הכל אפשרי. לכן שווה לשקול לפרוס את התואר לעוד שנה קדימה.

בנוסף, יש ערך לעבוד תוך כדי התואר על מנת לצבור ניסיון וגם להתפרנס תוך כדי.

2. כסף בעל אברך- ב"ה זכיתם. הוא יכול לעבוד קצת מהצד? לפני צבא זה קצת יותר בעייתי, אחרי צבא אפשר חופשי.

צריך לחשוב ביצירתיות על עבודות שאפשר לשלב עם הישיבה/כולל. בזמנים של שישי,מוצש,לטחון עבודה בבין הזמנים, הפסקת צהרים יש בדכ איזור השעתיים. וגם בערב, לילה, שבתות וכו'..

3. זכויות והנחות- אתם ממצים את כל הזכויות? הנחות?

זכויות- מענק מס הכנסה שלילי, אבטלה אולי אם עבדת לפני. תקבלו אחרי הלידה מענק לידה ודמי לידה אם תעבדי.

הנחות- מלגות ללימודים(משרד החינוך-בחינם, פרח ויש עוד מלא), הנחה בארנונה, הנחה בשכר דירה של מלגם. הנחה במעון.

4. התינוק - מקבלים אצלכם מתנות ללידה מהמשפחה? אם יהיה ברית בטוח תקבלו משהו.

אפשר לקחת חפצים מעולים יד שניה במצב מעולה, ויש אתר אגורה שלוקחים בחינם. קבוצת אמהות לא אוגרות וקבוצות של מסירה.

עגלה, מיטת תינוק, אמבטיה - בקלות אפשר להשיג או לשלם גרושים.

בגדים- בבאזרים, ותחכי למתנות מהלידה.

טיטולים ומגבונים- לקנות בהנחה, תעשו סקר שוק איפה הכי זול. אם יש מבצע לקנות עוד קצת קדימה. בגדול, במידות הקטנות של NB-2 זה בדכ 4 חבילות ב100₪.

שיהיה בהצלחה!

מזדהה מאוד.. הייתי במצב כמו שלך אז יכולה להעיד קודם כל שזה אפשרי ומתוק ומרגש לגמרי🥰
נכנסתי להריון עוד בשירות וילדתי באמצע של שנה א׳, 

אכישהו חשבתי שסמסטר א׳ הוא הקשוח מבין השניים.. כי בו אני אהיה עוד בהריון ובסמסטר ב׳ לא

אבל לא, מסתבר שהגוף צריך להחלים ויש את הטיפול בתינוק וכו וכו, לכן טעיתי כשהעמסתי על עצמי יותר מידי אחרי הלידה. 

ממליצה גם לפרוש את התואר.. ולהשקיע כמה שיותר עכשיו לפני הלידה בע״ה... מקווה בע״ה שהבחילות יעברו לך בקרוב ותוכלי להרגיש כבר הרבה יותר טוב 

(אצלי תמיד תחילת הריון עם הבחילות זה האתגר של ההריון, בהריון הנוכחי לקחתי בונגסטה וכבר מההתחלה יכלתי לתפקד הרבה יותר טוב)

וכן, כדאי שבסמסטר ב׳ תעמיסי עלייך פחות... אולי תקחי קורסים שנחשבים קלים ואפשר ללמוד מהבית וגם זה בנחת... להאריך בשנה אחת זה לא סוף העולם

ולקבל כל עזרה אפשרית... מלגות וכו׳.. (כל מה שכבתחילה ציינה)

אנחנו לא הצאנו כמעט כסף על קניות ללידה.. הרבה פעמים מקבלים אחרי הלידה מתנות.. חמותי עשתה קנייה של מוצרים בסיסיים, קיבלנו הרבה בגדים יד שנייה במצב טוב

עגלה קנינו משהו בזול (וגם זה ההורים עזרו קצת ב״ה)

אז לפי דעתי כדאי לחכות לאחרי הלידה ולראות מה בדיוק נצרך ומה לא (לא זוכרת אם שאלת על זה בכלל אבל לא נורא)

בהצלחה בע״ה!

וסיבה כי ההורים לוחצים כנראה לא תחזיק ברגע הקושי.

את בדרך להיות אמא בעצמך,

זה שלב שכדאי להתנתק בחשיבה מהסינר של ההורים ולעשות מה שנכון לכם ולא מה שנכון להורים.

כשיהיה לך כוח מניע פנימי את תדעי לבד כמה כוחות נכון לך להשקיע כשתגיעי לסיטואציה ואם תחליטי שזה מה שנכון לך את תמצאי בך את הכוחות.