עוד יומיים 40 ופשוט נגמרתי, אין לי כבר כח, אני עייפה אני ענקית, מסורבלת ואוגוסט עם הילדים...פשוט אין לי יותר אנרגיה
משלוחי אנרגיה יתקבלו בברכה
עוד יומיים 40 ופשוט נגמרתי, אין לי כבר כח, אני עייפה אני ענקית, מסורבלת ואוגוסט עם הילדים...פשוט אין לי יותר אנרגיה
משלוחי אנרגיה יתקבלו בברכה
כל שעה יכולה להרגיש נצח.
כל כך מבינה אותך..
ועוד יותר גבורה גדולה להחזיק אוגוסט עם ילדים במקביל.
הלוואי שתצליחי לנוח כמה שרק מתאפשר, לארגן איזה שייק קפוא בשבילך ולתת לך קצת אנרגיה. את כל כך צריכה את זה!
ובע"ה הסוף הטוב יגיע, ממש בקרוב.
הרבה כוחות בינתיים!
תנסי להנות כמה שזה נשמע קשוח ולא קשור..
כי אחרי תכלס אין שנייה לנשום...
בע"ה שיהיה בקלות ובבריאות!! תינוק בריא ולידה קלה!!
בדיוק פתחתי גם שירשור יאוש כזה.
שמונה חודשים עוברים בעצלתיים אבל חודש תשיעי עובר כמו חודשים. וחודש עשירי- כל יום- שנה.
ועם החום והילדים שבבית זה לא מקל.
אני מרחמת על הילדים. נכון הם יקבלו אח וזה מתנה ענקית בעיניי אבל להיות במצב המתנה כזה קשה להם מאד. ובלי לעשות דברים ממש כיפיים.
אם יש אצלך דודים או סבתות שיכולים לעשות להם הפוגה אז לכי על זה. לי אין כח לתיאומים
גם חודש תשיעי אבל יש לי עוד זמן יחסית
חם וחםם ולחחח וכבד ולא נגמר בעיקר 
וההמתנה הזו קשה לי מאוד
וחוסר הודאות מתי זה יקרה איך מה וכו
במיוחד עם כל חוסר השגרה והבאלגן בבית שיהיו בריאים
דוקא בעלי ממש נמצא יחסית וגם טילנו איתם
מה שלא חשבתי שיקרה..
אבל מצד שני עכשיו אנחנו כבר אחרי מיצוי ואין לנו עזרה איתם
וזה די מחרפן
שולחת כוח הזדהות וחיבוק!
😅כולם יוצאים בסוף...
הרבה נחת,אושר ושמחה.
והתאוששות מהירה מהלידה
וכמה טוב להיות אחרי
הרבה נחת ושמחה!!
אבל שימי לב שהן קצרות משמעותית מחצאיות רגילות במידה 4
נזכרת עכשיו שקניתי גם בקרטרס חצאית טובה עם מכנס.
בעבר היה ארוך יותר
אז הקטנצ'יק שלי בן ארבעה חודשים והיום היה טיפת חלב. מאז הלידה הוא רק יורד באחוזונים והיום ראו שיש ממש ירידה די חדה בהכל (משקל, גובה והיקף ראש). אני גם ככה לחוצה על זה והאחות הלחיצה אותי עוד יותר... צריכים לראות רופא ילדים כמה שיותר מהר אבל בדיוק באמצע מעבר של מרפאת אם וזה לוקח עשרה ימי עבודה אז בינתיים אין לי רופא לראות😑
לא לחוצה מידי כי ב''ה הילדון שמח ועירני ומתפתח יפה (מתהפך, מתגלגל, צוחק וכו'). האחות אמרה בינתיים להתחיל להעיר בלילה שיאכל כי הוא ישן לילות שלמים ולדבר עם יועצת הנקה כי הוא על הנקה בלבד. אז דיברתי עם היועצת והיא אמרה ממש לא להעיר ואם הוא אוכל טוב ביום אז אין מה להתייעץ איתה רק ללכת כמה שיותר מהר לרופא. אוף שונאת כשיש סתירות בהנחיות...
אשמח לשמוע ממי שהילדים אצלה גם שברו ככה עקומות, היה משהו שעזר להתייצב על עקומה? להעיר בלילה או לא? וגם מה הבירור אצל רופא בעצם כולל? מנסה להכין את עצמי מבחינת זמן ואנרגיה.
מנסה כמה כיוונים:
1. את או בעלך קטנים/רזים/נמוכים? אם כן, יכול להיות שירש את אחד מכם במבנה גוף.
2. האם יונק טוב במשך היום? 8 הנקות לפחות ביממה, טיטולים מלאים. אם כן, לא הייתי מעירה בלילה. (יש יותר הנקות בערב לפני השינה שגורמות לו לישון טוב בלילה? אולי הוא דואג להכין לעצמו מאגרים מראש..)
3. ילד ראשון? אם לא, תבדקי כמה אחים שלו שקלו בגיל הזה.
4. איך היציאות שלו? צבע? כמה פעמים ביום? מרקם נוזלי כמו של תינוק יונק או אולי הצואה רירית (מלשון ריר)?!
5. האם את אוכלת טוב? ארוחות מזינות? ישנה טוב? מרגישה שיש לך מספיק חלב?
ומנסיוני: עכשיו עם ב"ה תינוק שישי. כל ילדיי היו רזים במידה זו או אחרת. אני מכירה את האחוזונים 3 ומטה... אחות טיפת חלב אחת שראתה אותי בחודש תשיעי יחסית קטנה, אמרה לי שאם אני נראית ככה בחודש תשיעי אז זה בסדר שהוא נראה גם כזה רזה..
ילדיי כולם ב"ה היו מפותחים מוטורית, נשמע שהבן שלך לגמרי גם כזה, בטיפת חלב הם לא מתייחסים לזה, אבל סביר להניח שתינוק שיותר פעיל, פחות מעלה במשקל. רוםא לעומת זאת כן יכול לוודא שאין משהו חשוד, ובתוספת לזה שהתינוק פעיל ומפותח, יגיד שאין צורך לדאוג רק לעקוב. כמובן אני לא רופא, רק השערה.
ודבר אחרון, כמעט, התינוק הנוכחי שלי נולד באחוזון 50 בערך, משמעותית יותר מכל ילדיי. בחודש הראשון עוד עלה יפה. ובפעם הבאה בטיפת חלב התברר שצלל למטה באחוזונים. גם לי האחות אמרה שזה לא בסדר שישן כל הלילה ולהעיר אותו. אמרתי לה שהוא ישן כל הלילה רק אם בערב הוא ינק מלא. לא שזה מאוד סיפק אותה, אבל אני לא הערתי.
בהמשך ראינו דם בצואה וצואה רירית ומתברר שהוא רגיש לחלבי וסויה כשאני אוכלת (ובהמשך גילנו עוד דברים). חשבתי שאחרי שנגלה את כל האלרגיות המצב ישתפר. אז נכון. אבל חלקית. כי במקביל לגילוי האלרגיות הגברנו מוצקים (עד 6 חודשים היה רק רק על הנקה). ודואגת לו לאוכל מזין ומגוון ובריא. הוא באמת עולה עכשיו יותר יפה. אבל או שזה קשור לאלרגיות שלא מפריעות או לזה שאוכל מוצק. אבל- הסתכלתי השבוע בכרטיסי טיפת חלב של הילדים. וכל ילדיי בגיל שלו שקלו כמעט את המשקל שלו (כמעט כי חלק לא נשקלו בגיל הזה, אז עשיתי ממוצע כלשהוא בין הגילאים והמשקלים האחרים). אז המסקנה שלי שאומנם אולי יש דברים שהפריעו במידה מסוימת, אבל לא פחות מזה זה מבנה גוף משפחתי כלומר גנים.
אז אני לא אומרת לזלזל, תעני על השאלות שכתבתי למעלה (לעצמך או פה אם את רוצה), ותראי אם הכיוון הוא שיש סיבה להניח שמשהו לא מתפקד כראוי או שסיכוי גבוה יותר שהוא פשוט בחר לו אחוזון חדש שונה ממה שהיה כעובר.
בהצלחה.
בריאות ונחת.
אני לבעלי שתינו יחסית גבוהים אבל בעלי די רזה (למרות שכילד היה שמנמן, הוא הרזה ככל שגבה). הוא יונק מעולה במשך היום, אפילו יותר משמונה פעמים. אחותו שקלה יותר בגיל הזה למרות שנולדה פחות ממנו. יציאות רגילות של תינוק יונק (נוזלי, צהוב-כתום-ירקרק). אני ישנה טוב ב''ה בזכות זה שהוא ישן, לגבי ארוחות יחסית אני אוכלת סביר אבל בהחלט יש מקום לשיפור...
הוא עדיין יחסית גדול לילדים בגיל שלו אבל הוא נולד אחוזון 97 והגיע עכשיו ל-63. מקווה באמת שהוא פשוט מתקבע על האחוזון שלו ושאיו איזה בעיית רקע🙏
שלי נולד נפוח מאוד בגלל הלחץ בבטן
וחלק מהירידה במשקל (בד"כ יש ירידה במשקל אחרי הלידה) היה מאיבוד הנוזלים שהצטברו אצלו.
כי הוא נולד ממש גדול
יכול להיות שעכשיו יורד לאחוזון האמיתי שלו
ויש מצב שזה יאזן את העקומה... אפשר לתת אבוקדו, טחינה, להוסיף לכל מיני מאכלים שמן זית, לתת חמאת בוטנים וכדו' וזה עוזר לעלות במשקל.
חוץ מזה, יש ילדים שיורדים ומתקבעים על אחוזון נמוך בהרבה מהאחוזון של הלידה והכל סבבה.
ויתכן שיש עניין רפואי, שטוב וחשוב שיבררו אותו אצל רופא.
כל עוד יש טיטולים מלאים, הילד חיוני ומתפתח יפה, לא נשמע שזה דחוף...
כדאי ללכת לבירור אצל רופא כדי לשלול אלרגיה, ריפלוקס וכדו'.. אבל לא חושבת שיש מה להלחץ.
נטועהאצלנו הייתה שבירת עקומות מאחוזון 60 לאחוזון 3, וגילו ריפלוקס.. ברוך ה' מאז השתנו חיי כולנו לטובה!
גם אם ימצאו משהו, כנראה שהכל בסדר ומצויין 
השאלה היא איך לא גילו את זה קודם, ולמה כל פעם שאמרתי שאני חושדת בריפלוקס אמרו לי "זה ילד ראשון, את סתם לחוצה. תינוקות בוכים ופולטים, יש תינוקות עם אופי לא רגוע, זה מה יש."נולדו בסביבות כחוזון 50 או 70 וירדו בהתמדה עד אחוזון 3. כמה שיגעו אותי!!!
תלכי לרופא. רצוי רופא טוב ומבין ורוב הסיכויים שהוא ירגיע אותך. הוא יבדוק שהכל בסדר ואם הילד בריא אז לשחרר. חושבת שיותר דואגים על היקף הראש ולכן כן צריך שרופא יבדוק ויוודא שהמרפס פתוח. אבל לא חושבת שנורא לחכות כמה ימים לתור...
הרופא יבדוק בדיקה פיזית כללית, היא לא כואבת: ראש, רפלקסים, מפשעות.... אצלינו לא היה משהו נוסף.
שלושתם אצלי התחילו לעלות בעקומות סביב גיל שנתיים והיום שני הגדולים גבוהים לגילם (הקטן עוד מוקדם לדעת)
אצלנו התחילו בתשאול (כמה טיטולים, מה אוכל וכמה, רגוע, פולט וכו') ומדידה נוספת.
כדאי לעקוב כבר עכשיו 24 שעות מתי ינק, אם היה רגוע בסוף ומתי מילא טיטול. זה עוזר לענות על השאלות בצורה טובה.
זה ילד ראשון? אם כן אז כדאי כן לראות יועצת הנקה. אצלנו התברר שחלק מהבעיה היתה הנקה לא יעילה מספיק. הכל היה בסדר עד קפיצת הגדילה של שלושה חודשים שאותה התינוק לא הצליח לעבור.
יכול היות שזה גנטיקה, אבל צריך לבדוק.
בהצלחה
אבל לדעתי כן להעיר בלילה כדי להאכיל, כי בדרך כלל תינוק בן 4 חודשים לא אמור לישן לילה שלם.
לגבי הנקה, הייתי ממליצה בשבילך לקחת פרנטל. כי אולי יש לך חוסרים. ולהקפיד שאת תאכלי טוב
ומשם האחוזונים רק ירדו, עד שהיום היא לא נמצאת שם בכלל. וגם אותי היה מי שניסה להלחיץ.
קוראים לזה במילה אחת: גנטיקה
רוב המשפחה שלנו לא באחוזונים, ואם כן, מגרדים מלמטה. גם אני בתור ילדה הייתי במעקבים כי הייתי קטנטנה בגובה ובמשקל. והנה, ב''ה...
(יש לי אחות שהייתה אחוזון 40 כשנולדה, ואז פשוט לא עלתה במשקל. בגיל שנה היא שקלה פחות מ7 קילו. ונלחצו, והייתה בכל הבדיקות האפשריות, וחיפשו אלרגיות, וצליאק, וחיידקים, ומה לא.
היום בת 20, מהממת, עדיין רזה מאוד, אבל ככה היא. זהו.)
חשוב לבדוק, לראות שבאמת אין בעיה, אבל בנחת. האחוזונים לא תמיד מעידים על משהו.
אלא של כל המשפחה המורחבת...
אבל גם אם יש בעיה, הלחץ שלך לא מוסיף. מניסיון- זה רק עושה רע יותר בנפש.
עכשיו אני קוראת את כל השרשור וכתבת שהוא אחוזון 63. זה ממש יפה😅
יכול להיות גם שזה כלום.
בכ''מ תמיד שווה לעקוב, ואם יש צורך בבדיקות אז גם לבדוק. בגיל הזה לרוב לא בודקים יותר מידי (אם אין משהו חריג כמו הקאות או דם בצואה), אבל גם אם יש צורך זה ממש קל כיום לבדוק.
חבל על הלחץ❣️
גנטיקה כללית של הסבא סבתא דודים וכו' ובכלל לא קשור אליכם.
אצלי במשפחה זה ממש בא לידי ביטוי ילדים ב'ה בריאים אבל חלק קטנים ורזים חלק גדולים מאוד, לכן אין אפשרות להשוות בין שני אחים ובמצב ההתפתחות.
אולי מפה תבוא הישועה😅
לבעלי החמוד יש יום הולדת שבוע הבא והמוח שלי כבר מטוגן לגמרי מאוגוסט... אז אשמח לעזרה
אני רוצה להכין לו פד לעכבר למשרד (עובד במחשבים) עם תמונה של המשפחה ומשפט חמוד. אבל אין לי שום רעיון.
רעיונות מגנבים יתקבלו בברכה😁
לאבא הכי בעולם
לאבא הכי הכי
נראלי הכי פחות מפדח גם...
1. אין כמו ~ (תקיית הבית בלינוקס)
2. אין כמו 127.0.0.1 (הIP הלוקאלי)
כי יש עבודות משרדיות שלא מכירים בכלל את המושגים האלה 
אבל אם ככה אפשר אולי
מחכים לך ב~ /localhost/....
עדיין שומרת לי את הרעיון להזדמנות
בשורות משמחותאחרונה**שואלת בשביל חברה**
אין טעם לפתוח דיון זו לא שאלה בשבילי בכלל
האם מישהי ילדה בבית ולא הלכה בכלל אחכ לבית חולים??
בכלל בכלל לא?
איך זה מסתדר עם רישום של הילד במשרד הפנים?
אם מישהי יכולה לתת מידע, אפשר גם בפרטי
תודה
מאיפה הביאה אישור על זה?
אם אשה יולדת בבית ללא צוות איך היא מוכיחה אחכ שהיא האמא של התינוק?
זכור לי ששמעתי, שצריך סוג של להוכיח שזה הילד שלך והיתה לידה.
בעצם יש פה תינוק שזוג מסוים רוצה לטעון שהוא שלו ולהירשם כהורים שלו, מי אמר שאכן הם הוריו?!
בכל אופן, כדאי שתברר את הנקודה הזאת.
כי היא מגיעה לביהח אח''כ.
לא?
זוג פשוט יכול להגיע עם תינוק למרשם האוכלוסין?
במהלך ההריון, כדי שיהיה רישום מסודר שלו.
ואז אחרי הלידה להגיע לרופא/ת נשים תוך 48 שעות מהלידה כדי לקבל אישור שילדת..
מכירה מישהי שעשתה את זה יותר מ48 שעות אחרי, אז הם אמרו לרופא שהתינוק נולד כמה ימים אחרי 🤦♀️
נותנים מקומות נופש/צימרים/בתי מלון ליולדות במחירים מוזלים. לזוג ולתינוק
אני יצאתי דרכם אחרי לידה וגם גיסתי
נותנים עד 4 חודשים מהלידה
ממתינה כבר יותר מידי זמן להריון תקין
ולא יכולה יותר עם האכזבה כל חודש מחדש.
כל חודש אני בטוחה, הנה החודש זה יקרה. ושעשיתי כל מה שצריך כדי להגדיל את הסיכויים להריון תקין.
וכלום. או שכן מתחיל משהו אבל מהר נפל. ואיתו חתיכה מהלב שלי.
שוכבת ובוכה
לא רוצה ללכת למקווה.
לא רוצה להשלות את עצמי
שהנה, הפעם זה ל9 חודשים שלמים לפחות.
עדיף כבר להישאר טמאה. לא לקוות. לא לדמיין. זה כבר יותר מידי כואב.
ואני אוהבת את בעלי
ורוצה אותו לא רק בשביל הריון
אבל כבר הייתי שם איתו מאות פעמים סתם ככה מאהבה רבה
אבל עכשיו אני רוצה הריון. ותינוק. בריא ושלם.
שאמרתי לבעלי שפשט אין לי חשק ללכת למקווה כל הלופ הזה שובר אותי כל פעם מחדש.. עוד לפני שאני מקבלת מחזור אני כבר על קוצים בבית כיאלו הגוף מרגיש שגם החודש לא אקלט.. אומנם יש לי ילדים בבית ב"ה אבל חוויתי את זה בתחילת הנישואין.. לקח זמן עד שנכנסנו להריון ועכשיו אני חווה את זה כשכבר ב"ה יש ילדים אבל זה עדין קשה.. לדעת שהגוף לא מקבל הריון.. זו תחושה קשה.
מאחלת לך שתיזכי להיקלטט בע"ה.
וחבל שככה
אבל טוב לדעת שאני 'נורמלית'
אם תטבלי - יש סיכוי של 20 אחוז להריון לפי הסטטיסטיקה
אבל אם לא תטבלי יש לך אפס סיכוי, וגם תישארי לא טהורה.
אני בטוחה שזה קשה גם אם אני לא עמדתי בניסיון הזה. אבל בתוך סערת הרגשות וההצפה, לפעמים נראה שזה או הכל או כלום.
מקווה בשבילך שתזכי לבשורות טובות במהרה!!
אבל לפעמים יש לי מן חשק כזה לא לעשות כלום כדי שיהיה הריון. מרוב שאין לי כח לאכזבה.
לא יודעת אם ירדת לגמרי לסוף דעתי.. לא בטוחה שהצלחתי להסביר את זה היטב.
אגב, החודש בגלל זה החלטתי שלא עושה שום דבר שקשור להורמונים שגורמים לכל מיני דברים להתרחש או לא.
כן לוקחת כל מיני תרופות וכו
אבל נותנת לגוף שלי לזרום איך שה' רוצה.
ובסוף כמובן שטבלתי
מרגישה קצת הקלה
שעכשיו יש לי בחירה מסויימת להחליט מה לעשות
(אם הייתי נשארת נידה אז אין אופציה בכלל, זה כלום כמו שאת אומרת)
בס"ד
שמחות לפתוח שרשור חדש בכוחות מחודשים, הזדמנות להצטרף לכל מי שתמיד רצתה 
השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -
התאוורורות,
מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,
נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,
מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂
אנחנו כל יום מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.
איך זה עובד? כל אחת מודיעה מדי יום מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.
מוזמנות להתעניין, לשאול ״איך היה?״ לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!
שרשור חדש נפתח אחת לכמה זמן. אפשר להצטרף פה ושם באופן נקודתי כשמתאים לכן, או באופן קבוע כל יום. המטרה היא לקרב את כל אחת מאיתנו למקום האידיאלי שלה מבחינת השימוש במסכים. בזמנים שנבחר להיות עם המשפחה נשתדל להתבונן ולהודות לה' על כל הטוב שנתן לנו ובתוכם המשפחה.
הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי״ד, רעות שוורץ ז״ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז״ל.
בהצלחה!

יש לה קצת קושי עם התחלות ומעברים
וחשבתי לנסות לקנות כל מיני פיצ'יפקס להקל עליה
נגיד היא ביקשה קישוטי שיער וצמידים להרגיש חגיגית
וחשבתי לקנות לה בובה קטנה שתבוא איתה,
והתלבטתי על משחקים שהיא תוכל להביא לזמן בבוקר עד שמתחילים ולהפסקות.. אבל אני לא בעניינים בכלל...
בקיצור, אשמח לכל עצה בנושא❤️❤️❤️
יש חמודים, פרוותיים שתוכל ללטף
בכללי לא יודעת אם על תחילת שנה הייתי שולחת משחקים לכיתה..
אבל כן אולי עט מיוחד/ צבעים שווים שתבחר ותוכל להציע גם לחברות להשתמש וככה יעזור לה להתחבר.
מדבקות/פתקים לשים בקופסת אוכל שיהיה לה ד"ש חמוד ממך בארוחה (כמובן קופסא שהיא אוהבת עם שם, בקבוק וכו)
בהצלחה! איזה שלב מרגש זה🥰
כמה שאת יודעת על ההתנהלות (אולי אפשר להתקשר למורה שלה לשאול מה הסדר יום ביום הראשון?)
לבוא ללא ידוע זה מפחיד
וגם לדבר על זה שזה מרגש וטוב וכיף, וזה גם מבלבל ומלחיץ (בקיצור לדבר על הרגשות המעורבים ולתת להם מקום)
להפגיש אותה עוד לפני תחילת השנה עם ילדות שיהיו איתה בכיתה,כשרואים פרצופים מוכרים זה מקל.
בנוסף אולי כדאי לחשוב על חפץ מעבר קטן שיעזור לה. אולי חוברת מדבקות שכל יום את מוסיפה לה בה מדבקה או מחברת חלקה שאת מציירת לה בה ציור והיא יכולה לצייר לך בה. לא הייתי שולחת עם משחקים מהבית,כדי שלא תשקע בהם ותשאר איתם בכיתה במקום לצאת החוצה עם החברות להפסקות. בכיתה א' בדר"כ המחנכת ממש מלווה את הילדים גם בהפסקות,מתווכת ומסבירה כדי שתהיה הסתגלות קלה.
הייתי מביאה משהו טעים ליום הראשון עם מכתב קטן ממך. נגיד שוקולד.
אפשר כמובן קישוטי שיער, חצאית חדשה ליום הראשון.
אם עוד לא עשיתם קניות ללימודים, לקחת אותה איתך שהיא תבחר את הצבעים שהיא רוצה וכו..
לקחת אותה להדפיס חולצות בי"ס יחד, לאכול אח"כ גלידה..לעשות מזה יום כיף.
לגבי משחקים, אצל הבת שלי הכי הלך גומי..
אנחנו קנינו שעון שהוא בחר
קנינו גם ארנק כי הם נסעו פעם בשבוע החקלאית והוא הביא משם עציצים.
אפשר לקנות בגד נחמד ליום הראשון נגיד חצאית גינס או משהו בסגנון.
כמובן שהוא בחר את כל הציוד כולל התיק...
אצלנו דווקא אהב לקחת מכוניות קטנות לבית הספר ושיחק עם זה יפה עם החברים. יש איסור על קלפים אבל אם זה משהו קטן הם בדרך כלל אוהבים לשחק ביחד. רק צריך לחשוב על בלאי כי היה לנו גם מקרים שהרסו ציוד לצערי.
מלא בהצלחה!!
לטעמי הכי נכון זה להגיע איתה כבר לפני היום הראשון וקצת לתווך לה. בדכ המורות עסוקות בקישוט הכיתה וכו לכן ביהס אמור להיות פתוח
להסביר לה איפה השירותים, ואיפה הכיתה שלה, ואיזה חברות יהיו איתה (במידה וישנן) או איזה חברות בע"ה היא תכיר
שתראה את הלוח וחדר המזכירה, והחצר..
בעיניי זה הכי מרגיע שיש. אפשר גם להביא משהו מתוק. בובה לדעתי פחות מתאים..
אולי לבקש ממנה לצייר ציור יפה עד שתסיים ותגיעי לקחת אותה
אם לא מתאפשר כמה ימים לפני, אפשר לתווך גם ביום הראשון..
יש מורות שקובעות פגישה עם תלמידי כיתה א, כדי לעזור במעבר.. ולפעמים בבתי הספר יש קבלת פנים לתלמידי א'.. לקראת תחילת השנה ייתכן שתקבלו מכתב בנושא..
בהצלחה גדולה איזה מרגש זה כיתה א 
והזכרתן לי שהכי חשוב להתמקד בפנימיות- בתהליכים הפנימיים...
פשוט אני מהאלה שלא קונות כמעט אז לא רוצה שיהיו לילדים חסכים...
תודה לכן יקרות!!
באמת אמרתן המון דברים ממש חשובים!!
תודה רבה רבה רבה❤️❤️❤️
אוף אני כבר כמה שעות עם צירים.. לא מצטופפים אבל בהחלט כואבים כשיש, והילדים פה באוגוסט כולם בבית. מחורפנים ואין לי כח להעסיק אותם! בא לי להיות לבדדדדד
או שלפחות יתקדם משהו ואוכל להעביר אותם לחסות מי שישמור עליהם בלידה, אבל זה עדיין לא לידה פעילה ויכול גם לקחת יום שלם ככה אבל מצד שני אין לי כח
הילכו שניהם יחדיו??
חיזוקים וחיבוקים יתקבלו בברכה🙏❤️
ספרו לי שכולם יוצאים בסוף, בינתיים זה לא נראה באופק😭
הייתי שמה להם סרט, שולחת אותם לקנות ממתקים, כל דבר שייתן לי שקט ולבד זה הכי חשוב.
אם יש קטנים שלא מתעניינים בסרט אולי יש שכנה שיכולה לקחת אותם לכמה שעות?
נשמע קשוח ממש🥺
גם לי זה קרה ,
מבחינה הורמונלית - הילדים יכולים לעזור להפריש הורמון שיכול לעזור לקדם את הלידה.
( לא זוכרת את שמו...)
אז עשינו יום כיף- אני קפצתי על כדור פיזיו, והם כל אחד על כדורגל שלו.
עשיתי הרבה "הרקדות" - שמנו דיסק מקפיץ וכולנו רקדנו אירובי.
מדי פעם פינקתי בממתקים ו"ביליתי" בינתיים במקלחת.
כולנו נהננו ,מדי פעם הם מבקשים כזה יום כיף שרוקדים ושמחים יחד.
בשורות טובות במהרה 💗
לפעמים הגוף זקוק לרוגע כדי לפתח לידה
חבל לסבול כל כך...
הייתי עושה כל מאמץ להעביר אותם לאחריות של מישהו אחר- בעלך, משפחה, בייביסיטר
ממש כאילו את כבר בלידה
מגיע לגוף שלך את כל המרחב והנחת הוא במשימה חשובה מספיק כרגע
כמו יועצת שינה או יועצת הנקה?
הבת שלי בת שנה והיא בקושי אוכלת מוצקים, מרגיש לי שמשהו לא תקין או לא מדוייק לה.
ולכן היא מקבלת הרבה מטרנה, ואולי זה קצת ביצה ותרנגולת...
יש ילדים שרק מתחילים טעימות בגיל שנה
והסביבה מאוד משפיעה. אם הילדים במסגרת.. אם יש אחים גדולים
מה היא כבר אוכלת?
אוכלת הכל ברמת היכולת, ברמת הרצון ממש לא. כל ארוחה מתחילה עם ביס שניים וזהו לא רוצה יותר. יש מאכלים ספציפים או זמנים ספציפים ששערי הקיבה פתוחים והיא אוכלת יותר. כבר מיואשת, התחלנו טעימות בגיל חצי שנה...
לא יודעת על מה זה יושב 🤷♀️
אבל בלי לחץ
והייתי מנסה קודם כל ארוחה אחת לא לתת מטרנה גם אם לא אגלה. אלא לחגות שעה ולהציע שוב. ולראות אם זה עוזר
יש ילדים שרק באיזור הזה+ מתחילים להחליף ארוחות.
מציעה לסדר את היום.
להגיש לה אוכל שתאכל לבד מה שמתאים לה.
ובעיקר לא להכריח. ולא להתרגש.
לנסות מרקמים שונים.
לשבת לארוחות משותפות.
כדאי ללכת למפגש אחד/שניים לקבל את ההדרכה הנכונה שאולי חסרה לך
בהדרכה אפשר לנרמל ולאזן מה שאת חווה כעת ולחת הנחיות להמשך. זה שווה הרבה בעיניי
מישהי שעובדת באיכילוב ומתמחה בהפרעות אכילה של פעוטות. פנינו בפרטי.
הפיצי סירב בעקשנות לאכול מוצקים, אפילו טעימות, רצה רק חלב אם והמשקל היה בעייתי (והחלב לא כל כך מזין - שאיבה בלעדית). הדיאטנית עזרה לנו מאוד.
תזונאית ילדים.
את יכולה לבקש הפניה מהרופא שלכם
לא רק מבחינה פיזית, אלא בעיקר מבחינה רוחנית (בכללי אני לא רוחניקית בכלל, אבל כן רוצה משהו, אז שיהיה יחסית קליל)
המלצות?
על הספר לראות את הנולד של רחל ברונכר.
ספר מהמם שמשלב הכל
מצטרפת מאוד להמלצה.
של הרבנית דנה סליי
ספר ממש מיוחד
שבוע 15.
היום עשו לי צילום בגלל שן שכואבת כבר תקופה - העניין נדחה ונדחה עוד מהחורף (הייתי בהריון שהסתיים בהפלה, ואז שוב הריון). יש כאבים חזקים נסבלים מדי פעם לכמה ימים.
לפי התוצאות של הצילום היום יש צורך בטיפול שורש, אבל בשן שלא קרובה לאזור שכואב לי (באותו צד, אך מרחק של כמה שיניים, קשה לי להאמין שמקרין עד לשם...), ובאזור שכואב לי יש דלקת רצינית בחניכיים, וצריך שיננית. דיבר גם על כמה סתימות, לא הבנתי איפה.
מתלבטת אם בכלל להתחיל טיפולים בשלב זה. אולי מקור הכאב הוא הדלקת, ואז די בשיננית? (לא הייתי אצל שיננית מלפני הקורונה - הריון ולידה וקורונה...). מותר שיננית בהריון ללא חשש?
חוששת מטיפולים מיותרים שאפשר לדחות לאחרי הלידה.
האמת גם לא ממש סומכת על כללית סמייל - אמרתי לרופא שרוצה לטפל כרגע רק במה שגורם לכאב, ואת השאר לדחות לאחרי הלידה, ובכל זאת הציג תוכנית טיפולים שיש בה כמה וכמה טיפולים, ולא הצלחתי להבין ממנו מה באמת דחוף עכשיו ומה אפשר לדחות קצת.
הייתי הולכת לשיננית ורואה מה המצב אחרי זה..
תגידי לה בהתחלה שאת בהריון
לגבי שיננית יש משהו שלא עושים בשליש ראשון
אם יש לך דלקת חריפה לא בטוח ששיננית תטפל בך לפני שתטפלי בדלקת.
ממליצה לך על כל התלבטות לגבי טיפולים תכשירים לשטחפות פה להתקשר ליעוץ הטרטולוגי
אם את לא סומכת עליו זה נקודה אחרת אולי שווה לשלם על חוות דעת אחרת
אז אני צריכה שהיא תתקיים אצלי
עדיף היום או מחר
לא רוצה לעשות לעצמי אאוטינג,
אבל אם אני לא יולדת בימים הקרובים חלק מהמשפחה הקרובה שלנו לא תוכל להיות בברית וזו ברית ראשונה שלנו
וגם, נמאס לי כבר לסחוב וההריון הזה קשוח ממש🫣


בע"ה לידה קלה ותינוק בריא🥰🥰
לגיסי יש יומולדת עגול, החליטו שמביאים מתנות לפי צבעים. שכל זוג מביא מתנה בצבע אחר, אנחנו צהוב.
רעיונות למתנות בצבע צהוב?
חוץ מפרטי לבוש/אוכל
ועדיף משהו שימושי ולא קישוט...
תודה 
אהבתי את הרעיון ממש!
סיר וכו..אם זה הסגנון שלהם.
אגרטל
סיר צהוב (קיבלנו לחתונה והוא שימושי ביותר. אם כי יש לי חשד שזאת ללא קשר לצהיבותו)
אזניות צהובות
מחבט טניס צהוב
עכבר מחשב צהוב
פד צהוב לעכבר מחשב צהוב
נעלי בית צהובות
פיג'מה צהובה
עניבה צהובה
ספל צהוב
ספר צהוב (למשל, הספר "חתול שאלול")
בובה של בנץ.

סליחה שזה מאנונימי, לא רוצה שיישאר בכרטיס אישי שלי😔
לצערי עברתי הפלה. יש כבר כמה ילדים בבית, פעם ראשונה שההריון לא מתפתח תקין.
הקב"ה עשה איתי חסד ומבחינה פיזית ההפלה עברה בצורה חלקה (כמה שאפשר) וכל הצוות שעברתי דרכו הרגיע שזה טבעי, קורה כמעט לכל אישה ונכון לעכשיו גם לא צריך בכלל להדאיג אותי לגבי ההמשך (במיוחד שכבר עברתי כמה הריונות תקינים בידיים מלאות ב"ה!)
אבל עדיין הפחד מתגנב מידי פעם, התחושה שאולי משהו אצלי לא בסדר, כי לא הצלחתי להחזיק את ההריון.
יודעת בשכל שזה לא נכון, אבל הרגש אצלי לא תמיד מקשיב לשכל.
וגם, כל העיסוק והמחשבה סביב ההפלה, גרמו לי לחשוב האם באמת התופעה קיימת אצל רוב מוחלט של הנשים
אז בשביל לחזק את עצמי מעניין אותי לדעת כמה נשים פה חווה הפלה או יותר? וגם כמה הריונות תקינים?
וכמה מהר הצלחתן להיכנס להריון נוסף אחרי ההפלה. כ"כ רוצה עוד🙏 תתפללו בשבילי🙏
נאלצתי למנוע לחצי שנה
אבל מיד לאחר מכן, נקלטתי להריון ספונטני תקין
אחרי אותו הריון נקלטתי שוב 5 חודשים אחרי, בטבילה השנייה
זה באמת מאוד שכיח ממה שאני יודעת
חיבוק על התחושות ❤️
עברתי הפלה באזור אפריל האחרון…
יש לי תאומים מתוקים בבית
ומקווה להכנס שוב ב״ה!
שבוע 6+6. לא אמרו לי למנוע אחר כך, נקלטתי במחזור השלישי שאחרי ההפלה (כילו קיבלתי 2 מחזורים) ברוך ה' ילדה מהממת חיים שלי חמסה
זה באמת מאוד עצוב ומערער.. חיבוק ממש💕
אבל זה לא אומר כלום! בעז''ה בידיים מלאות בקרוב ממש
אני נכנסתי להריון במחזור הראשון אחרי החתונה, והפלתי בשבוע 7
ואחרי 2 מחזורים נקלטתי שוב להריון תקין
וילד מהמם בבית...
חוויתי הפלה אחרי כמה הריונות תקינים
ממש הרגשתי שזהו...
וב"ה עברתי אחר כך עוד הריונות תקינים
מקווה שעודדתי❤
לקח לי עשרה חודשי בכי ותפילות להכנס להריון וקיבלתי הכל.
בת
דומה לי
עם שם יפהפה
אני עברתי ומכירה עוד כלכך הרבה שעברו הפלה או יותר ואחכ נקלטו והכל היה בסדר וילדו ילדים בריאים ב"ה.
זה ממש לא אומר שגם ההריון הבא יהיה ככה חלילה אבל כן החשש הזה לפעמים הוא חלק בלתי נפרד מההריונות שאחרי.
תהיי עם יד על הדופק ותאמיני שמי שנתן לך את האוצרות שבבית, בעה יתן לך עוד בזמן שלהם. בקלות ובבריאות.
בדיוק שנה אח"כ באותו תאריך של ההפלה חזרתי מבי"ח הביתה עם תינוק טרי ובריא בידיים..
מתהומות הצער לא תמיד מצליחים להרים את הראש ולהאמין.
בע"ה יגיע גם אצלך. אני מאמינה.
מתואמתעברתי הפלה אחת מתוך שמונה היריונות, והבנתי שיחסית נפלתי על הצד הטוב של הסטטיסטיקה...
הרבה כוחות בינתיים!
בשורות טובות!
רוב ההפלות נרגמות ממשהו לא תקין בכרומוזומים, ואין לנו שום שליטה על זה.
וכן יש שכיחות יחסית גבוהה של הפלות בתחילת ההריון. אומרים שזה כנראה עוד יותר גבוהה כי יש הפלות שקורות עוד לפני שהאישה יודעת שהיא בהריון.
זה ממש לא קשור אליך וכן זה עדין כואב, אבל זה לא בגללך
אבל אין לי כוח לזההה
גם אצלי זה הגיע בדיוק רגע לפני שיצאנו לנופש
אם אני זוכרת נכון אצלך הוא סדיר אז ראית את זה מגיע
אצלי הוא ממש לא ולרוב מאחר אז היה לי בראש שיש לי שקט לפחות עד רח'...
האמת שאותי יותר ביאס שאין הריון
מאשר הלהיות אסורים
להיות אסורים זה מעצבן.. אבל בסדר.. אחרי שבועיים שוב מותרים
ובנופש עם הילדים
לא רואה שהמגע כל כך חסר (בשונה מנופש זוגי)
לא היה לי זמן לפנטז…
כי בשבועיים שאחרי המקווה היו לי מבחנים חשובים אז לא היה ל-זמן לחשוב בכלל
וישר בזמן הוא הגיע….
יש לזה גם יתרונות…
אבל זה ממש היה לי חבל… אם הייתי יודעת שייקח לי ככה זמן לא הייתי מונעת אחרי הלידה…
כי אנחנו לא יודעות אף פעם מה צופן העתיד
אז אנחנו מקבלים החלטות לפי ההווה וזה מצויין.
גם אני לא חשבתי שאהיה במצבי כרגע, אחרי שמנעתי שלוש שנים מבחירה ועכשיו מחכה להריון תקין ובריא כבר מעל שנה. תמיד נכנסתי להריון תוך חודש חודשיים וזהו.
ואני לא מצטערת על השנים שמנעתי. זה היה חשוב מאוד וטוב לכולם.
וכנראה שהעיכוב עכשיו הוא גם לטובה
גם אם כרגע קשה לי לראות את הטוב שבזה
אבל אני בטוחה שה' מתכנן לי דברים טובים ומתוקים.
כשבצעם בתוכי בפנים אני מאמינה מכל הלב שאם ה׳ היה שולח לי הריון חודש אחרי הלידה- כנראה אני מסוגלת לעמוד בו, ממנו אצמח הכי חזקה וטובה, והילד הזה יהיה מדהים ונחוץ בעולם בדיוק עכשיו.
אז תוסיפי את זה שכשהפסקנו לא הגיע ישר- והרי לך מתכון לנקיפות מצפון🙈
אבל יותר קשה לי…
מה אני אעשה ללב שלנו אין חוקיות..
אם היה מגיע חודש אחרי הלידה.
אין באמת איך לדעת אם הקושי עכשיו גדול יותר מקושי אחר שהיה יכול להיות.
לכן חבל להתעסק ב- מה היה אם..
אין לזה סוף.
יותר כדאי להתמקד בכאן ועכשיו.
לקב"ה יש את התכנונים שלו, וגם אם לא היית מונעת לא בטוח שההפרש היה יוצא כמו שתכננת
אני היום ממש שמחה על ההפרש שיש לי. הוא מדוייק לי ולמשפחה שלי.
תשאירי קצת מקום לקב"ה 
אני גם רציתי ממש ממש ללדת בחורףף
אופ זה החלום שלי… חופשת לידה רגועה כשבחוץ קר וגשום…
ועכשיו אני כבר רוצה הריון, אז לא רוצה שזה יתעכב חלילה עוד חצי שנה בשביל זה, מצד שני, לידה קודמת היתה באוגוסט ועדיין לא התחלתי לעבוד וזה היה סיוטטטט
אז לא רוצה לחשוב מה יהיה אם זה יהיה כשעובדים…
ניובורן שיכול לחלות במהירות
וירוסים, דלקות בשפע
שמירה כל הזמן על טמפרטורה חמימה בבית
מלא שכבות
כל יציאה לטיפת חלב זה פחד מהתקררות ודלקות
הילדה חוזרת חולה מהמעון ומדביקה את הניובורן, או חופשת לידה עם עוד תינוקת חולה בבית.
בכלל בכלל לא להיט.
אז את לא מחכה הרבה. בכלל
לא מזלזלת בקיץ \ חורף, אבל פשוט כשעובר הזמן נהיה חשוב רק העיקר, ילד בריא ושלם בעז"ה
מאחלת לך ולי ולכל המתפללות בקרוב ממש אמן
כי זה יותר מפעמים קודמות, וכי הטיימינגים מעצבנים, וכי יומיים לפני המחזור הזה נסענו ופתאום התחילו לי בחילות ברמה שעצרנו כי הרגשתי שאני חייבת להקיא.
ונכון שזה היה מוצש אז יכול להיות שסתם ישב לי לא טוב משו
אבל זה מעורר דברים…
סליחה...
והלוואי שבחודש הבא תבשרי פה בשורות טובות!!
האמת שזה ממש מוזר שהוא הגיע בזמן, לא קרה מאז לפני ההריון...
חח
אבל יש בזה משו נחמד, שלא צריך לנחש אם זה איחור בגלל הריון או סתם עצל היותו לא סדיר
ישר מגיע ושלום😶
גם על זה תודה לה'
למרות שהוא מוזר כי בדרך כלל אני ממש ממש מדממת ועכשיו כמעט כלום ושום כבר כל היום
קצת מלחיץ אותי שלא יהיה ארוך יותר כי חלש יותר...
ה' יעזור
פרימולוטנור לא אמור להזיק להריון אם קיים, וקל וחומר שלא מונע הריון.
זה שתהיי אסורה!
כ הכבוד!
כבר התחילו הכתמים...
וקבעתי לים כנרת עם חברות..
הייתן מבטלות?
או מה עושות?
האמת לא יצא לי ככה…
אבל ניראלי אם זה חברות שהיה לי בא לפגוש ונסיעה לכינרת זה לא משו של כל יום, הייתי באה ומסתדרת…
לא נכנסת למים אולי או משו כזה, יותר בשביל לחוות אותן ופחות את הכינרת
מבינה אותך מאד!עוד יבוא היוםגם יצאנו לנופש משפחתי. דווקא זה היה הסחת דעת טובה מהאכזבה המרה
שמחה שזה קרה כי העובר היה קטן מידי ולא היה בגיל המתאים לו.. למרות ששנה וקצת אנחנו מצפים לילדים, אנחנו מלאי אמונה ויודעים שה' מכוון אותנו ונזכה בקרוב בעז"ה להריון תקין ובריא..
העניין הוא שאני לא עם תזונה נכונה בכלל, המוגלובין שלי נמוך מאוד ואני לא מצליחה לצאת מזה.. אשמח לעצות איך להתנהל עם התזונה כי אני קצת מתעצלת להשקיע בעצמי ולא מצליחה לחשוב על רעיונות לארוחות מסודרות ובריאות..
המצב הכלכלי לא מאפשר לי לקנות כל מיני תוספי תזונה או ללכת לתזונאית פרטית וכדומה..
אשמח לטיפים ממכם או לרשימות של ארוחות טובות כדי לחזק את הגוף שלי.. תודה רבה !
קודם כל מצטערת לשמוע על ההפלה, גם אם העובר לא תקין וזה לטובה עדיין לא פשוט ...בשורות טובות בקרוב!
לגבי תזונה- הייתי מתחילה בדברים בסיסיים כמו להעשיר את התזונה בירקות ופרות, אפשר לחתוך לקוביות סלט בבוקר או בערב לפני ירקות מגוונים לכל היום ולשים בקופסאות ולתבל לפני אכילה, אישית אני אוהבת לחתוך את עגבניה ממש לפני ולא כמה שעות קודם כי היא מגירה נוזלים אבל כל שאר הירקות כבר חתוכים לי בקופסא חוץ מהעגבניה וזה לוקח בדיוק שניה. גם בזה אםשר לגוון עם בצל, פטרוזיליה, צנונית, גבינה מלוחה וכו
לבשל ביצים קשות שיהיו במקרר לסנדויץ זמין ובריא, מחזיק כ3 ימים במקרר.
לעבור ללחם מלא- יש המון סוגים מגוונים, בטוחה שתמצאי משהו לטעם שלך, שווה לנסות לחם מחמצת, דגנים וכו .
להחזיק בבית פרות שאת אוהבת והכי טוב להכין שיהיה זמין לאכילה, לדוג בעלי הרגיל בבית שכשקונה ענבים שוטף אותם מיד ואז זה זמין לאכילה כשמתחשק , לחתוך תפוח, אבטיח- לחתוך חלק בקופסא קטנה במקרר לנשנוש והשאר לשים ניילון נצמד ונשמר מעולה כמה ימים ואפילו שבוע עד שאת רומה לחתוך עוד.
שקדים/ אגוזים וכו מה שאת אוהבת, יש כאלה לא הכי יקרים ובתפזורת שמוכרים בחנויות פיצוחים או סופרים הכי טרי לטעמי.. שומרת גם את זה במקפיא או במקרר והשאר טרי ולא מתולע.
כדאי להבין ממה נובעת האנמיה- האם עשית בדיקות דם של ויטמינים? B12, ברזל? האם נוטלת חומצה פולית שחשוב בתקופת החוקיות למניעת מומים?
יש תוספי ברזל לא מאוד יקרים בכלל, לגבי B12 פצע. יודעת כמ אני קונה סוג יותר יקר.
זה בינתיים העצות.. אולי אחכ ארשום עוד.
בהצלחה
עדשים מכל הצבעים-קל להכין.
שחורות אפשר סלט עם קוביות בטטה, כתומות אולי יותר לקציצות או להוסיף למרק, ירוקות אפשר להרתיח בסיר ולהוסיף תבלינים שאוהבים
שצריך להבין את המקור של האנמיה..
אבל באמת לשלב בשרי בתפריט.
תקפידי על כל יום ארוחה בשרית, ותגווני בסוגים..
מעבר לכל מה שכתבו לך עם פירות וירקות.
ארוחות מסודרות זה גם משמעותי.
לי מאוד עוזר במוצשים לשבת לכתוב טבלה מסודרת של מה אני אוכלת השבוע, ואיך בכל ארוחה יש לי גם חלבון, גם ירק וגם פחמימה ולהשתדל שיהיה מגוון..
פעם בכמה שמן אני מכינה אוכל (בדכ חלבונים, דגים, קטניות וכו) שאפשר להקפיא, ואז אני מפשירה ומוסיפה תוספת.
לגבי קטניות, אני משתדלת לברור כמויות גדולות בכל פעם ולשמור במקרר, ואז זה לא מסובך ככ לבשל. לדוגמא, אם פעם הייתי חוזרת רעבה ומכינה פסטה היום אני מכינה אורז שזה יותר מזין..
ולגבי ברזל אני מציעה לך לעשות בדיקות דם ואז לגשת לרופא, אם הוא יתן לך הפניה לכדורים זה יוצא יותר זול מאשר לקנות לבד..
בשורות טובות בע"ה
חיזקתן ממש עם העצות שלכן..