שוקולד. חייבת דחוף.

שיקנו לי משהו שנתקעתי בלעדיו, ויש רק הכי קרוב רבע שעה נסיעה מכאן.

קניות.

להביא ארוחה מבושלת (כשאת מכינה לבית להכין קצת יותר...)

אפילו רק לשאול אם צריכה משהו זה משמח ומעודד (ואם את לא יכולה לעזור פיזית, אפשר לנסות לתווך שמישהו אחר יעזור לה)

אבל אולי להעסיק את הילדים לכמה שעות שהיא תוכל לטפל בבית.

או עזרה בקניות. 

ילדים לשחק אצלכם בצהריים אפילו לשלושתרבעי שעה שעה,

אם יש כח להכין ארוחה כלשהי

אם לא אז אפילו משהו בקטנה לה בערב או בבקר

מנת מרק, סלט ולחמניה, שוקולד ועוגיות

להציע לקנות דברים אם אתם בקניות, להזמין לארוחות בשבת

לארח לחברה אם היא בקטע

להציע עזרה בכללית עם הילדים/נקיון/כביסות אם יש לך יכולת או ילדים גדולים יחסית

אם זה יותר פשוט ויתאים לה

להזמין את הילדים שלה לארוחת ערב/בקר

אם המסגרות אצלכם רחוקות אולי לעזור באיסוף או פיזור

אפילו של חלק מהילדים

ממש דברים קטמים של יומיום

שאוכל לנוח או להיות סתם עם התינוק ולהרגיש קצת "חופשת לידה"

לקבל אוכל מוכן לצהריים, שלא תצטרך בתוך כל התמרונים לדאוג גם לזה..

להציע לקנות דברים או לאסוף ולקחת ילדים למסגרות אם יש, כמו שאמרו פה

אבל בעיקר להראות התעניינות. אפילו לדפוק מדי פעם ולשאול מה נשמע, כדי שיהיה ערוץ פתוח שאפשר לפרוק אם צריך (כי כ"כ קשה לפעמים, ואין את בעל לפרוק לו. הלבד הזה הוא הכי קשוח 😔)

איך בא לי 2 מתנות:

מנקה!!

לק ג'ל!!

ושניהם בחינם!!!

😶‍🌫️😶‍🌫️😶‍🌫️

אני מניקוריסטית מתחילה ועושה לק גל בחינם..

אז בשמחה.

אבל האמת האמת

בשקט בשקט

יש מצב שאני שמחה על כך.

יש תחושה של שגרה (אין כאן הזעקות ב"ה) ולא תחושת חרום כמו שהיה בהתחלה, ואם היו כל הזמן דואגים לי יש מצב שזה היה משאיר אותי חרדתית..

לא שזה לא היה נחמד.  אבל אין פה את זה אז אני מוצאת נקודות אור..

קצת מזכיר לי אחריי הלידה אצל אמא שלי- הרגשתי כמו איזה יונה פצועה שצריך לדאוג לה, ולקח לי מלא זמן לקום מהמיטה ולהרגיש נורמליות, מאשר שחזרתי הביתה והדברים היו תלוים בי, אז יותר מהר "הבראתי"- הרגשתי שחזרתי לחיים שלי ולשגרה. ולא לשגרת "יולדת פצועה מסכנה"

א. להתעניין להתקשר לשלוח הודעות חיזוק זה ממש חשוב

ב. פינוק קטן מדי פעם- בלי השקעה אפילו..רק לקנות שוקולד עם פתק ולהסיאמככה בערב או משהו אחר קטן ומפנק

זה סתם קצת מחמם את הלב

ג. ובפרקטיות מאוד מאוד עוזר עזרות קטנות

לקחת אליך את הילדים שלה לשעה כדי שתוכל לנוח. זה עזרה משמעותית מאודדד

להכין מדי פעם צהרים אפילו בהכי פשוט

לשלוח אליה נערה לעשות כלים אוצכבידות וללשם לה על שעת עבודה נגיד

לעשות קניות

לתת תחושה נעימה אשאם צריכה נגיד ללכת לאיה סידור בעיר או לרופא או מהשהו שאת. יכולה לעזור

אפילו לשלוח את הבעל תזרוק את הזבל לפעמים זה נחמד

תלוי גם כמה ילדים יש ובגילאים

אבל אני הייתי שמחה

קודם כל שיבואו שעה לשמור על הילדים אחרי צהרים אפילו פעם בשבוע

שאני אוכל לזרוק את הזבל ללכת לקניןת רגע לקפל כביסה

וגם שיכינו אוכל נורמלי, אפילו לא הכי בריא אלא משהו שמפנק את הילדים שהם ירגישו שעם ישראל מעריך את זה שאבא שלנו שומר עליהם

כי הם מאודד רוצים שהוא יחזור,  במיוחד הגדולה

ומרגיש לי שאם יבואו מגיד ארוחה שווה כי אבא שלהו מגויס אז זה יעשה לה טוב

וגם לי האמת 

כבר זמן ארוך..

עוזר לי שמכינים לי ארוחת ערב, שמזמינים את הילדים לשחק אחהצ ועל הדרך כבר ארוחת ערב, עוזר לי לפטפט בגינה ולפרוק את הקושי, עוזר לי ששולחים הודעה בלילה שזה הזמן שבו הקושי ממש עולה..

עוזר שמציעים לי להוריד את הזבל, שמציעים לעשות קניות, שמוציאים לי משלוח שהגיע בדואר ואני לא מצליחה להגיע למשימה הזו..

זה מה שעולה לי עכשיו..

חלבית/ בשרית.

אני מרגישה שבכל התמרונים בין בית-עבודה-ביביסיטר אין לי זמן וכח לדאוג לעצמי לאוכל

יש לכם מגבר? אפשר להשמיע פרק מפודקאסט שלא יגרה אותם להציץ במסך,

ככה אני משכנעת אותם לא לקום מהמיטה בזמן שאני עוברת ביניהם.

באמת ההשכבות זה השלב הקשוח..

גם עוזר לי להתחיל מוקדם את ההשכבות, ככה גם אם עדיין לא עייפים מספיק להירדם לפחות אני מקדמת את כל ההבטחות של "לפני השינה"

וכשמגיעה השעה לישון כבר צריכה להיות פחות דקות ליד כל אחד.

גם את כל ההתארגנות ערב מסיימת מספיק מוקדם לפני שעת השינה. ב19:00 בד"כ כבר שלושה ילדים אחרי צחצוח שיניים, ואז מאפשרת להמשיך לשחק בפיגמות, ובזמן הזה עושה 1*1 לקראת ההשכבה ב20:00 אז כשהם נכנסים למיטה הם פחות תלותיים ויותר אסופים.

אצלנו הלימודים הם יום מקוצר אז זה מאפשר להקדים את כל הלוז.

מהאתר

או בספוטיפיי את הסיפורים שלו ברצף

או בספוטיפיי פודקאסט אחר- יש מסע אל גוף האדם (חוץ מהפרק על אבולוציה🤨) ממש מומלץ, או ספרית פיג'מה,  והם שוכבים ומקשיבים ורני אומרת להם שלא יצאו וכל מה שרוצים אני אביא- מים,אוכל,חיבוק, עוברת ביניהם...

לפעמים זה רק מאוחר אבל הכלל הוא שלא יוצאים מהמיטה לא משנה מה .. ואני כל הזמן איתם עדיין עד שנרדמים... בהצלחה ממש ממש!!!!!

זה מעניין להם מדי

לא משנה כמה עייפים.

האמצעי ממש שומר על עצמו ער ונרדם דקה אחרי שנגמר..

יש פודקאסטים שמיועדים לשינה והם בנויים עם מוזיקה והפסקות מרגיעות.

גם לא נרדמים ככה אבל זה מכניס את הגוף לרגיעה ולא לאקשן.

בסוף אצלי נרדמים רק כשאני יושבת לידם ומלטפת.

אבל לפחות עוברת ביניהם והם לא קמים וכן מנסים להירדם עד שאני מצליחה.

רק הקטן מתקשה להישאר במיטה אז אני מושיבה אותו עלי כשאני מרדימה את הגדולים יותר עד שאני רואה שהוא ממש מסטול אז שמה אותו במיטה עם בקבוק ושמיכי ואז מלטפת אותו ואת האחות שמעליו במקביל כי המיטות שלהם קרובות.

אם אני רואה שהקטן לא בכיוון לישון ומפריע להם להיכנס לאווירת שינה אז נותנת לו דפים מדבקות מספריים וסלוטייפ וזה מעסיק אותו יפה בסלון.

זמן סיפור 2📔רבקי פרידמן📔

שמי שילך לישון יפה

תחכה לו הפתעה בבוקר מתחת לכרית

(עשיתי קנייה מטורפת בהכל בשקל כדי שיהיו להם תמריצים חיוביים. לא חושבת שלתקופה מוגבלת זה יעשה נזק.. הם מבינים שזה בונוס כיפי ולא בגלל זה מתנהים יפה או לא יפה)

נראה לי כדאי כדי לשמור על הכוחות שלך להציב להם גבול שלא יוצאים מהמיטות..

להרגיל אותם בשיטת המקל והגזר. מצד אחד צ'ופרים והפתעות, מצד שני להיות קשוחה עם מי שכן יוצא.

את הרוך והחמלה וההכלה לתת כשהם במיטה. מי שקם, להיות קשה איתו.. מי שקם לשתות לא שותה. חוזר למיטה. מי שקם לשירותים לא הולך להתפנות חוזר למיטה. קמים רק עם רשות ואחרי אזהרה שלא תסכימי יותר.

גם אם זה גורם להם לפרץ בכי אל תתרגשי פעם פעמיים שלוש הם יקלטו את הקטע.

בשילוב עם הפתעות שיהיה להם גם תחושה טובה.

אני גם שמה להם לפעמים פתק נחת או ציור מתחת לכרית כשמתגברים וישנים יפה.

שמתי לב שלהציב גבולות גזרה מאוד עוזר לנהל את היום יום. אם זה היה שבוע הייתי אומרת שחררי וזה.. אבל זה יותר ארוך אז שווה לעשות תהליך גם אם הוא לא הכי נעים בהתחלה, כי אח"כ גם לך וגם להם יהיה הרבה יותר נעים וקל.

אצלנו מתחילת המילואים הכנו לוח התנהגות והסברתי שכל מעשה טוב וכל התגברות הם יכולים לתת לעצמם נקודה וה' רואה את המעשים הטובים ויעזור לחיילים שלנו לנצח במלחמה.

זה מאוד עזר לפקס אותם כי כל פעם שרצו לעשות לי קונצים שכנעתי אולם להתגבר והם יקבלו נקודה או שתיים כמה שירצו וזה יעזור למלחמה.

וגם אפשר לתת להם צ'ופר מוחשי שיהיה להם כיף איתו.

שלא יוצאים מהמיטות..

לוקח זמן לישון אבל עדיין מציל אותי מלהתחרפן...

למדתי אותו מהפורום כמובן, אז תודה לכן🥰🥰

שזה קניות, ארוחות ובייביסיטר.

הכי חסר לי מנקה. אמיתי. לא מגיעה לזה..

או מישהי שתיקח את הילדים ואוכל לשטוף ולנקות נורמלי.. 

להכין קפה שווה וצלחת עוגיות ולהגיש לה אחרי ההרדמות. כל פתק התייחסות וכו'הוא נחמד ונותן כוח.

אפשר גם להזמין את הילדים שלה אליך שתוכל לנוח.

זה להחזיק את התינוקת בשעה 05.00 לפנות בוקר רק כמה דקות....

או לבוא להרגיע את התינוק בן השנתיים שבןכה בלילה אבא,  אבא ולא נרגע ב02, או ב03, או ב04

...

או יותר קל לבוא להוציא את הילדה להסעה של החינוך מיוחד שלה ב07.30

אחרי שמארגנים אותה, מקלחים אותה ומכינים לה אוכל...

אלו הדברים הקשים באמת שאין להם תחליף

כל השאר זה בונוס

אם לא אז אולי עדיף להחליף את הסדר יום.

הזמן הקשה שלך זה הלילה, לפנות בוקר והבוקר.

אולי יעזור לך שישמרו על התינוקת בבוקר ב8:00 שתוכלי לחזור לישון טוב? או צהריים? או ערב?

שתהיי עם כוחות לקראת השעות הקטנות של הלילה.

תנסי ללכת לישון מוקדם ככל האפשר.

שיעזרו בארגוני הבית, בהשכבות, בבישולים וכו שיהיה לך כח לתפקד בשעות שקשה יותר לתת עזרה.

בהצלחה, הלוואי שיסתדר!

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

אבל שומעת קולות.

לא דיבורים, קולות של מטוסים.

אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.

ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.

וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.

כי אולי כן, אבל אולי לא

ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו

מצחיקה אני

ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.

עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒

איף.

משיח דחוף.

הדברה.

אפשר לנסות קודם תחנת פיתיון שמוכרים בסופרים, שמעתי שזה די עוזר.

אני לא לוקחת סיכונים והולכת על הדברה טובה מראש רק כדי לא לפגוש את היצור הדוחה הזה

לק"י

אנחנו פעם הבאנו, והוא השתמש במזרק של הג'ל.

לא יודעת אם היה לו חומר טוב יותר ממה שמוכרים בחנויות, ובהרבה פחות כסף ממה שהוא לקח🤦‍♀️

ולא ישים ג'ל

אנחנו עושים פעם בשנתיים, וועד הבניין עושה כל שנה לפני הקיץ בבניין והם מתים עוד לפני שהם מגיעים לבית

אני גרה פה 6 שנים ונכנסו גוקים רק פעמיים.

למדביר שמכבד את עצמו כמובן, צריך לחפש המצלות..

או שלא הבנת נכון מה החומר שהוא שם

כששמים מזרק רגיל מהסופר זה עוזר לכמה ימים גג

הדברה של מדביר עוזרת לפחות לשנה שנתיים

לק"י

בפועל גם הדברה לפשפשים הוא סתם עשה משהו לא נכון.

לכן, לא מתפלאת שגם לג'וקים הוא עשה משהו לא מקצועי. אלא אם כן, יש לו איזה חומר ייעודי. אבל מן הסתם שלא...

לכן שאלתי מה מדביר מקצועי עושה.

למה המליצו עליו

ריסס את כל הפנלים- צריך להזיז מיטות

מרסס פתחי ביוב

אדני חלון

ארון מתחת לכיור

ואם גרים בקרקע אז גם את היקף הבית

כל האורחים הבלתי קרויים נעלמו כל עומת שבאו

אנחנו עשינו הדברה ביולוגית שהיה אפשר להיכנס במידית הביתה

(אין לי כרגע תינוק זוחל... עם תינוק ההנחיה היא לחכות כמה שעות)

היה אפשר להעביר סמרטוט עם מים באותו היום

אבל לשטוף עם חומר רק ביום למחרת

מראש ההנחיה היא לא להשאיר דברים פתוחים על השיש

לא זוכרת שהיה איזשהו סיפור עם הנקיון

והוא ריסס מחוץ לבית כשהזמנו+ על המסגרת של המרפסת בחוץ

מרפסות ברור שעושים

בקרקע כושים כם את כל הממשק בין הבית לקרקע...

לק"י

וזה דוחה. בעיקר במטבח.

ותוודאי שאין חורים בקירות

גריקן ירוק בהיר שקונים בסופרים. של ריצפז.

כתוב עליו בגדול מקדימה 'דוחה תיקנים'

ההורים שלי משתמשים. לא יודעת אם בגלל שהיה בעבר תיקנים או שפשוט אין בגללו. לא רואה אצלם שיש.

אני לא כ"כ משתמשת בסבון לרצפה כי זה כנראה גורם לעקבות של סימני רגלים אחרי זה בגלל הסוג ריצוף. לא מצאנו פתרון טוב יותר.

לא מסריח.

אפשר בסופר לפתוח ולהריח לפני שקונים (וכמובן לסגור טוב אחרי זה)

בדברים האלה לא שווה לחסוך

בריאות הנפש ושקט נפשי שווה יותר

במיוחד אם את גרה בבית פרטי/קומת קרקע

לק"י

(יש לי סיוט מהדברות אחרות שעשינו. אומנם שם זה היה בלגן רציני. אבל עדיין אין לי כח לזה).

צריך להרחיק רהיטים שאפשר מהקירות(ספות, מקרר, מיטות.. לא עכשיו ארונות וספריות)

וכמובן להשאיר רצפות פנויות ושיש ריק והכל

זכור לי שאפשר לחזור אחרי כמה שעות ולשטוף אחרי יממה משו כזה

צריך שהבית יהיה מסודר בגדול כזה,

שלא יהיו שום אוכל וכלי אוכל מחוץ לארונות (כלומר על השיש),

ולצאת לכמה שעות.

אני תמיד העדפתי לצאת ליותר מכמה שעות, בפרט אם יש תינוק זוחל.

אם הצלחתי להביא מדביר ביום שישי או אפילו חמישי, ולצאת לשבת להורים למשל.

זה נותן שקט מוחלט לשנה ויותר!!

וזה גם לא יקר במיוחד, כ400 ש''ח, תלוי בגודל הדירה.

לפני שמזמינים מדביר. סביר להניח שתיקנים מגיעים לארונות מטבח מחורים בקיר. אם לא יטופלו החורים - חבל על הכסף של ההדברה

לק"י

אבל אולי כדאי.

תביאי הנדימן שיסתום לך ?

נראה לי עדיף

ומדביר גם את הבור ביוב החיצוני

חוץ מלצאץ מהבית ל3 שעות אני לא עושה כלום

אחכ 3 ימים לא שוטפים וזהו..

לק"י

ולא שאני שמחה שיש לכם ג'וקים, אבל שמחה שאם כבר יש, אז כתבת על זה.

לפעמים צריך אנשים שיזדהו איתך....

ויש לזה אחריות

במעיין שטוב חזיות הנקה עם ברזלים

רק עם ברזלים עומד טוב

אבל לא הכי נוח....

רק בסייפיש

יש להם תופרת שהופרת חזיחת רגילות להנקה

ואז לבנות עם חזה גדול (כמוני( יש פתרון שנראה טוב ואיכותי

זה כמו שתגידי במצבי לחץ הוא מוריד לי סטירות,

אבל חוץ מזה הוא בעל מהמם.

זו חלק מהדינמיקה של האלימות וצריך לטפל בזה.

משפחתי, לא משפחתי גם הילדים רואים וסופגים את זה,

מישהו צריך לעצור את ההעברה הזאת בתוך המשפחה.

אין מנוס מטיפול, ואם הוא לא מוכן תלכי לפחות את, שתדעי מה האפשרויות שלך ולאן את לוקחת את זה.

תזכרי שאת לא אשמה בכלום!

בהצלחה יקרה!

לשתוק באותו רגע ולסיים את השיחה

ובזמן אחר - נניח בערב, להגיד לו - שומע בעלי? ההתנהגות שלך לא לעניין

אני מצפה ממך להצליח לאסוף את עצמך כשאתה לחוץ ולהתנהל בצורה נורמטיבית. ההתנהגות הזו לא מקובלת עליי ואני לא מתכוונ לקבל אותה.

שאין אפשרות כזאת שמישהו שחייב טיפול ופוגע באחרים מסרב ללכת לטיפול.

תדברי איתו על זה בזמן שהוא רגוע.

מכיר בזה שמשהו ההתנהלות שלו לא תקין?

אני חושבת שזה הצעד הראשון

מה זה 'התפוצצתי עליו'

צעקות?

זה שונה ממה שהוא עושה?

אולי שניכם צריכים ללמוד איך לתקשר אחרת

אין מה לדרוש ממשהו לעשות מה שאת לא מסוגלת

בדרכ אם מישהו אחד מתקשר בצורה רגועה

זה משפיע על השני

אם זה חד צדדי ומתמשך

למרות שצד אחד מתנהל בצורה תקינה

זו בעיה אחרת

בשבילך כאישה.

עוד לפני השאלה איך אתם זוגית.זה שם אותך כל הזמן עומדת על המשמר, בהיכון, חסרת מנוחה במצבי לחץ או משבר, מוכרחה לאסוף את עצמך כשאת בעצמך צריכה משענת חזקה וביטחון.

אני לא חושבת שאת צריכה להכיל את זה.

אבל זה גם לא אומר לפרק את הבית.

זה אומר שבשעת התפרצות כדאי לך לסנן. הכל. פשוט לא להיפגע. להיות בפוקוס על דבר אחד- איך אני מצמצמת מגע ואיך אני שומרת את הכוח שלי לי ולילדים.

מה שהוא אומר זה פשוט פצע פתוח ומדמם.

שכמובן ף הוא *חייב* לטפל בזה או לשלוט בזה

אבל אם הוא מרשה לעצמו להתפרץ קשות, תגני את על עצמך והילדים.

והכי מובן שזה לגמרי קשה לך. בסוף את רוצה שקט בעצמך, ואולי שהוא יעזור בבית עם הילדים,

ובמקום שיעזור ויתמוך, את צריכה להיות חזקה בשביל כולם ועוד לשמוע צרחות וניתוקים.

זה הזוי.

אבל בהינתן שכרגע זה המצב שלך והחלטת לא להתגרש- הדבר החשוב הוא לא להיכנס אצו לפצע או לתהום הזאת. את עכשיו עומדת על האדמה בעוד הוא עמוק בבור. התפקיד שלך זה להיאחז באדמה ששומרת עלייך. להיאחז ביציבות הנפש ולא להיכנס אתו פנימה. זה לא בריא לך ולא מועיל לך.

ואני חושבת שאת צריכה לדבר אתו על מה הוא מפסיד כשהוא בוחר לא לשלוט בכאוס שלו.

הוא מפסיד את הכבוד שלו

הוא מפסיד את היכולת שלך להיות אינטימית אתו

הוא מפסידאת הביטחון של הילדיםשלו

והוא מפסידמול עצמו- באמון שו בעצמו שהוא מסוגל לשלוט בכמנו כאדם בוגר

אני ניחה שכל אחו יהדהדו בלבו.

חיבוק חזק!

אבל אם אתם הולכים חשוב שזה לא יהיהבגישה של- באנו לתקן אותו. אלא לבוא ללמוד איך להתמודד ביחד עם תקופות לחץ.

אבל רק קאסטות מהסופר.וגם זה בקושי...חחח

אבל לפחות היה נבלע איכשהו

בלי כלום.

לא הכי בריא בעולם,

אבל זה מה שאני מצליחה לאכול,

קורנפלקס עם או בלי חלב גם, על הבוקר לפני שמתחיל ההקאות.

פתיתים/אורז- זה מרגיש 'אוכל'. (ולי יש חשק דווקא לפתיתים קרים😂 משהו נדפק שם בהריון)

אבל שמתי לב שזה לא רק מה לאכול זה גם איך. חדר קר ומאורר ומקומות שלא מעלים לך יותר בחילה.

אני למטבח לא נכנסת, אוכלת רק בסלון.

קורנפלקס עם חלב

מלפפון ככה

נשנושים שמנת בצל

עוגיות או עוגות לא יותר מידי שוקולדיות

ענבים

אבל תנסי קודם סודה.

מבינה אותך ממש עם הצורך למשהו בריא.

אני לא מצאץי ממש משהו בשלב הזה.

לפעמים טונה אם סחטתי לגמרי את השמן ושמתי מלא לימון.

הייתי אוכלת עם קרקרים יבשים, ממש הדיקט. לא הקרקר זהב השומני.

לדעתי תשחררי את הבריא ותתמקדי באפשרות לאכול משהו....

לא בריא, אבל זה החליק לי ומילא קצת את הקיבה.

אפשר גם להכין לבד בבית אם יש מי שיעשה את זה

יעל זקש השם שלה..

וואו היא אלופה!!! אתם תרוויחו המון!!! ממליצה ממש!!

יעוץ זוגי מתאים לבעיות בהתנהלות שגרתית של החיים, לשפר ולהעצים את הקשר הזוגי, טיפול הוא יותר לקשיים מעמיקים

על @נגמרו לי השמות המהממת! מצילה בתים בישראל. מקבלת ברחובות וגם בזום. דוסית וצנועה כפי שביקשת, וגם עדינה ורגישה מאד.

יש בי בהחלט הזדהות עם מה שכתבת.

מחזקת אותך למצוא לך טיפול מיטיב❤️

אין לי עצות, חוץ מלפעמים

שאני מרגישה שברגע שאנחנו מרפות ומקבלות את התקופה הזאת בנחת, אז הכל נהיה הרבה יותר קל.

ברוב הזמן זה פחות ככה.. מותר להתלונן באמת זה קשה🫤

כי הכנות שלך נגעה בי

האמת יש פעמים שהרגשתי בדיוק ככה

אבל פחות עם המילה 'הם' מול הילדים.. אלא מול חוסרים וכאבים אחרים בחיים שלי שמקרינים גם לאמהות שלי..

נגיד מרגישה שבגלל שאין לי משפחה ושייכות אז אין לי כח לילדים כי אין לי על מי להשען אף פעם..

וזה שאין לי חברה קרובה אז אין לי את מי לשתף ..ואז פחות סבלנית בבית..

והרגשתי ש-

אני לא שמחה

לי אין כח

אין לי חשק

אני לא חיה

אני בלי אנרגיות

וכו וכו

הבנתי

שלי חסרה שמחה ואנרגיות בחיים.

והבנתי עמוק בבטן שאני לא מוכנה להיות שם יותר. שזאת תהיה החוויית חיים שלי.

כי זה לא קשור אליהם.או למה שחסר לי.

זה קשור אלי.

להתמקמות שלי מול החיים ומה שהם דורשים.

ראיתי את זה בחוש כי לפעמים דוקא שהכל היה רגוע ובסדר..הלב היה כבוי.

וכשהיה אתגר- לפעמים כן הצלחתי להרגי ש חיוניות ושמחה למרות.

ואז כשזיהיתי את זה

אז הבנתי.שאני חייבתת לחזור לחיות.

עם מה שקשה. ועם מה שאין. ועם כל הטוב.

אז את נורמלית

וחיבוקקקק

וממליצה ללכת לטיפול טוב ישעשה סדר ויתן חיבוק ללב

מה עזר לך לחזור לחיות

ואיזה סוג של טיפול אני צריכה לחפש

תודה יקרה

ניסיתי כמה ולא היה לי מקדם

והמלצות נתנו לי על מטפלות מהממות אבל רחוקות..

לי אישית עוזר לכתוב ולעשות עם עצמי כל יום עבודה פנימית.. עם מטרות ויעדים לממש..ותובנות שמגיעה אליהן..

שמה לב איזה מחשבות מחלישות ומכבות אותי..ולומדת לזהות אותן בזמן אמת.. ואיזה נותנות לי כח..ואיזה תדר אני מחפשת ביום יום כדי להיות מי שאני רוצה

לומדת לנתק בין הנתונים בחוץ של מה קרה ומה הילדים עשו ומה חסר לי לבין איך אני מרגישה ומתנהלת.. לומדת שזה לא מחייב שאם משהו קרה לא לפי התכנון או אם חסר לי משהו - אז אני אכבה ואתנהל בעייפות.. לומדת שיכולה לבחור להיות מי שאני אוצה ושזה לא תלוי בבחוץ

מרגישה שזה המון עבודה כל הזמן מחדש

גם לומדת ימימה וזה מאוד עוזר

ופשוט שמחה זה ממכר

ברגע שגיליתי שאפשר לבחור בשמחה באותה המציאות ממש

אז פשוט בא לי מזה עוד

זה כיף להיות שמחה!!! כיף להרגיש כיף לחיות!!

ושווה להתאמץ עבור זה!

יכולה לשלוח לך בפרטי מס' של מטפלת שהמליצו לי עליה ..וכן ממליצה לך לברר על מישהי טובה באזורך.. ופשוט לקבוע..לתת לזה הזדמנות

רגעים של הנאה מהם? נחת?

כי אין רגע דל איתם ואני תמיד בתפקיד

וגם אם אני אחליט על שביתה קטנה של כביסות, נקיונות או בישולים

תהיה הילדה שתמיד חופרת וצריכה מלא צומי, הילד שלא מפסיק לריב ולשגע את כולם, האנרגטית שמכסחת את הבית

לנקות כינים

לקחת לרופא עור

לתקן את המשקפיים

תולעים

סיפורי חברות מדבקות מכתביות מפיות ולכווולם יששש

ועוד שלל הרפתקאות שמעייפות אותי עד תום.

שלך הוא תיאור מדויק על ילדים

במיוחד בגיל קטן

זה פשוט מאד קשה

במיוחד אם יש כמה קטנים

אני הרגשתי הרבה שנים

אח"כ הם גדלו והצלחתי להנות מהם

וגם ללדת עוד אחד ולגדל אותו בטוב בלי עומס גדול מדי

יש איזשהי פנטזיה על אמהות מהנה

עם כמה ילדים קטנים ועם העומס

אולי יש כאלו שזה עובד אצלם

אבל אם זה לא עובד

זה לא אומר שמשהו לא תקין

כי זה הכי הגיוני שיש

נראה לי העזרה הכי טובה היא עזרה פיזית של מישהו אחר שיטפל לפעמים בילדים ואת תוכלי לנוח/ לבלות

וגם כדאי לתכנן ילודה קדימה

כדי להנות מהאמהות כשהם גדלים

ולא מתכננת ללדת יותר ככל הנראה

זה לגמרי מעל לכוחותיי

לחשוב על הלופ הזה מחדש של טיפול בגוזל… עם גזים, צרחות, לילות לבנים, והלאה

עוד עומס ועייפות ומטלות ודאגות.

אני כבר כמה שנים טובות בתוך זה.

אמאלה זה מתיש.

אני תמיד אומרת שילדים מבינים הכול.

יש לי ילד בערך בגיל הזה אני גם מרגישה שהוא מבין ממש.

ואזיה כיך סעודה כזאת רגועה!

הזוי שהיא כבר כמעט בת שנתיים, ועוד תובנה בהקשר הזה, עד לא מזמן כתבת עליה "התינוקת" ופה כתבת "הקטנה" וזה באמת גיל שבו היא כבר לא תינוקת ומגניב לגלות כמה היא מבינה...

תינוקת... (למרות שקשה לי לנכס לה את הכינוי "הקטנה" אחרי שהוא כבר היה של שתיים לפניה🤭 ואולי אפילו של שלוש...)

תודה לשתיכן!