איזושהי מטפלת מקרית ארבע
לא לגמרי הבנתי במה
אשמח לשמוע חוות דעת אם יש
איזושהי מטפלת מקרית ארבע
לא לגמרי הבנתי במה
אשמח לשמוע חוות דעת אם יש
אולי זה לא ההגדרה הנכונה
טוב לנו נפשית, רגשית, רוחנית,
אבל מבחינה מינית על הפנים.
שתינו רוצים, שתינו מנסים וזה לא עובד
כל פעם נגמרת בתחושה רעה שלו ושלי[
אם יש יחסים מלאים אני מרגישה מנוצלת והוא מרגיש רע
ואם אין אני מרגישה שאני לא אישה טובה מספיק, אבל קשה לי עם זה בשעה שלי כל כך לא כיף.
לא כואב לי, פשוט לא כיף שם. לא עושה לי טוב. לא נעים בכלל.
היינו פעם בשיחה טיפולית עזר לתקופה קצרה ומאז לא
תכלס שמדברים על זה זה רק מוריד לשתינו
ולא יוצא מזה כלום.
רק באסה ועוגמת נפש.
יש לנו הרבה דברים יפים בחיים,
יש אהבה,
יש שתי ילדים מתוקים
כולם חושבים שאנחנו זוג מושלם כי מסתדרים טוב
אבל הכל עד שזה מגיע למיטה
ואולי זה שטותי אבל זה כן חשוב
אני בן אדם שכן יש לו יצר מיני וכן מחפשת
לא יודעת מה אני רוצה מכן
אבל קשה לי ממש
אם הכל מסביב ככ טוב חבל לא לטפל בזה
אין ספק שהמיניות היא חלק חשוב בזוגיות. אבל האם באמת הייתם בטיפול טוב? או אפילו בנפרד ?
אתחיל בהכי פשוטים את לוקחת משהו הורמונלי (כמו גלולות) לראות מה קורה בלי!
אחר כך לבחון אם זה רגשי או פיזי
ממליצה לחפש את דר' אנה רובל בעין כרם שלמיטב ידיעתי נותנת ייעוץ בנושא. חכמה, מקצועית, (ייראת שמיים). גם לפנות למכון פועה לברר אם יש להם ייעוץ. ואפילו פיזיותרפיסטית רצפת אגן שאולי תאבחן משהו מבני.
אני הייתי מתחילה לבד לברר איזה סוג ייעוץ יתאים, ואולי אפילו מתחילה טיפול לבד. שוב, תלוי מה הרקע ומה הבעיה. אבל בעיקר אומרת שלפעמים די שאחד עובר תהליך ומשהו ביחד מסתדר. וגם כי לפעמים כל אחד מתחבר ליועץ/טיפול שונה.
בהצלחה רבה! נשמע שיש עוד מה לבדוק לפני שמתייאשים.
אני ממש ממליצה לך לקרוא את הספר של מיכל פרינס ״פשוט לרצות״ ולשמוע את הפודקאסט שלה (יש המון פרקים שיהיו לך רלוונטיים… למשל 48,49 ועוד)
אני מקווה שאת נהנית מהיחסים חוץ מהחיבור המלא? או לפחות יש *משהו* שאת נהנית ממנו? אז תעשו רק את זה!
כל פעם שמקיימים יחסים שלא נעימים לך, זה יוצר מין נזק/ טראומה לגוף והורס גם את הפעמים הבאות ולכן ממש מומלץ לא לעשות שום דבר שלא נעים לך!
אז זהו שזה לא
מיניות היא משהו משמעותי מאד
חיי אישות זה כמו לזרוק אבן למים
מעגלי ההשפעה של זה ככ גדולים...
ומגיע לכם שזה יהיה מתוק וטוב
הייתי פונה בהקדם ליעוץ מקצועי לעבור תהליל עומק עם זה.
יש קו יעוץ אישות של מכון פועה שאפשר להתחיל משם...
בהצלחה
אז הדולר עכשיו גבוה ממש
כך ש75 דולר יוצא משהו כמו 300 ש''ח
משהי ניסתה להגיע לסכום הזה ולא שילמה מכס??
כי זה ממש מפתה אותי.. יש לי ככ הרבה דברים להזמין..
במיוחד שלדעתי בודקים לפי התאריך שזה מגיע לארץ
וכרגע המשלוח לוקח זמן ודברים יכולים להשתנות
אבל עדיין אשאיר ספייס של איזה 10 שח
מתחילת המלחמה מעבים כוחות
ויהיה בסדר בעזרת השם
זה לא איזה משהו חדש, אני חושבת שעם מאות אלפים של חיילים, ופחד לעשות עוד פאדיחה הכי קטנה, כל הארץ בכוננות גבוהה, יש מלא נשקים, הערבים דיי מפחידים עכשיו אני חושבת,
לא שאני מסתובבת בשיא הביטחון ממש לא, אבל כן בידיעה הזאת.
את לבד בבית?
אני שומעת הרבה שיעור אמונה וממלמלת פרקי תהילים שזוכרת בעל פה, אני חשבת שזה עוזר 3>
בא לי להיות חברה שלך🙈 סליחה שזה לא קשור אבל את תמיד מעלה חיוך
אני באמת משתגעת פה בין קירותשירה_11הבית
עכשיו את העלת לי חיוך 
מי שגר באזור יכול לחוש את זה גם בלי מבזקים.
כבר שנתיים יש גל פיגועים שלא נגמר.
אני חייבת להגיד שזה לא מפתיע אותי. אני חוששת מזה מאז שהבנתי מה קרה בדרום, כי פה הם קרובים אלינו לא פחות מכל הקיבוצים בדרום שקרובים לעזה.
אבל דווקא אצלנו בישוב כל הזמן מרגיעים אותנו שהישוב מאובטח, ויש כיתת כוננות, ויש צבא, ובתוך הישוב אפשר להתנהל כרגיל בלי לפחד
היי
למישהי היה פטריה בהנקה ולא ראו משהו כלפי חוץ? גם לא בפה של התינוק?
חוץ מכאבים בלתי נסבלים, אין לי גרד או שכבה לבנה וכו שמדברים עליה...הציעו לי לנסות למרוח בכל זאת משחה
לפעמים היה קצת אדום או קצת מתקלף, אבל לא כל פעם
השתמשתי בדקטרין אורל ג'ל גם על עצמי וגם לתינוק, כי לא צריך לשטוף אחר כך.
אם לא עוזר תצטרכי לשים לו דקטרין אורל ג'ל ולעצמך דקטרין רגיל, ולשטוף לפני ההנקה.
בן כמה התינוק?
אז כבר לא יודעת כלום...
ננסה את המשחה, מקווה שיעזור
הזמנתי לפני שבוע,
בינתיים בסטטוס של 'נשלח מחו"ל'
התחמם פה,
הזמנתי לה בגדי מעבר, אז בינתיים אני מסתדרת
אחרי לידה גם אחרי 5 שבועות ?
ב״ה אני חודש אחרי
מרגישה טוב ואני חושבת שגם הדימום כבר מפסיק לגמרי
אם אני אלך עוד שבוע זה בסדר?
אני רוצה כבר להיבדק ולהתחיל גלולות
האם אפשר לקחת פעם ב? בעת הצורך..
אם אין לי בחילות כל הזמן. אבל לפעמים שיש לי זה נוראי, שאי אפשר לישון עם זה.. ואני יודעת לזהות מתי יגיע התקף בחילות קשה.
אני יודת שלוקח קצת זמן להשיע וצריך עקביות, זה לא כמו אקמולל
כי זה כמו בדיקלקטין הישן שחרור מושהה.
ןחצי שחרור מיידי.
תנסי דיקלקטין ישראלי
הוא משפיע מיידית
החלטתי להתארח. אין סיכוי שאהיה לבד בארוחות
ושאר הזמן ללכת לבית הכנסת, לקבוע בגינה עם חברה
העיקר להסיח את הדעת
לי כווץ' בלב. לא כלפיהם כמובן, הכי שמחה בעולם שהם ביחד. אבל מרגישה ככה יותר את החוסר של בעלי
שאר המגוייסות נסעו למשפחה שלהן, ורק אנחנו כאן
ללכת לבית כנסת זה רעיון טוב
ושבת שעברה אצל משפחה שהאבא מגוייס וגם הבעל של הבת.
עשינו שבת אמהות וילדים כשהבנים הגדולים היו הבן שלה בן 17 והבן שלי בן 11.
היה מדהים!
יש אצלכם משפחות קצת יותר מבוגרות? כאלו שכבר בגיל של לחתן ילדים. זה מרגיש אחרת מאשר להתארח אצל חברה בת גילך.
ארוחה אחת, לא כל השבת.
ויש מצב שגם הבאה🙁
דברים שעשינו:
הלכנו כולנו בערב לבית כנסת
אכלנו בערב אצל חברים
סדש- אכלו אצלינו חברים, וזה עזר לי מאוד להעביר את הזמן..
הבוקר- היה קצת עקום כי לא היה לי כח/חשק לבלאגן, אכלנו על הדלפק..
בהצלחה מותק!!!
משתדלים לשיר שירים שבת, משאירה יותר אורות דולקים מבדרך כלל, מוציאים משחקים חדשים, אוכל טעים, עוגה.
שאתן גיבורות!
ככ לא פשוט
איך אתן מתמודדות עם הכל!!
שירי שבת, הכנות בכיף. מקלחות, איפוס הבית (שבוע שעבר שמתי את הילדים שעתיים אצל השכנים ואני והגדול תקתקנו את כל הבית, השבוע הקטן במעון אז מנסה עכשיו לסיים לבשל ולסדר ואח"כ אוציא את הילדים והגדול ישטוף)
מפה לבנה עם קישוטים למרות שלא עורכת שולחן לערב שבת.
הגדול הולך לבית כנסת.
הזמנו את ילדי השכונה לתפילת ילדים בשבת בבוקר אצלנו בבית.
קידוש עם עוגות.
קניתי לסעוד"ש מילקי.
תסרוקות לשיער.
הקטן לא מוכן להתלבש משהו אחר חוץ מפיגמה אז איתו אני משחררת, אבל כל השאר מתארגנים יותר בהתרגשות אפילו משבת רגילה.
עוד מעט אלך להתקלח לפני שהקטן יחזור כי לפני שבת הוא לא משחרר אותי אז שלא תהיה עוגמת נפש.
עצם הניתוק ממה שקורה והחיבור לתפילות עושה מבחינתי את רוב העבודה.
ממש מחכה לשבתות בתקופות כאלו. עם כל החוסר, מרגישים את העוצמה.
שימי שירים תשלחי את הילדים מוקדם להתקלח.
בנחת, מה שאפשר.
יש להם בגדים מיוחדים או קישוטי שיער או נעליים מהחגים? אפשר להוציא ולהרשות כדי להגביר את השמחה לכבוד שבת.
אולי יש לך נרות ריחניים להוסיף להדלקת נרות?
או רק להוסיף את כמות נרות להגביר את האור.
אתם הולכים לבית כנסת? אם לא, אפשר לעשות קבלת שבת בבית.
בני כמה הילדים? אתם מתארחים חלק מהשבת?
יש עוד חצי שעה קבלת שבת בזום עם הרב יוני לביא.
השכנים עוזרים עם בישולים.
תכלס? דכאון..
לצערי לא היה כיף בכלל. נדע לפעם הבאה.
באופן כללי אני שמחה ואופטימית, באמת
אבל כבר קשה לי לחכות. כבר קצת יותר משנה וחצי, וקשה לי הציפייה (והאכזבה..) כל חודש
אני באמת מנסה להאמין ולקוות ולשמוח ולא להתייאש, ולפעמים מצליחה, אבל הרבה פעמים לא..
מתי זה כבר יבוא
ודווקא רוצה להגיד לך כל הכבוד שאת רוב הזמן שמחה ואופטימית
מה שלי עזר
זה לנסות למלא את הזמן בדברים שבתור הריונית או אמא לתינוק לא אפשרי לי ככ
כמו למשל
ספורט, יציאה עם חברות
יותר סבלנות לילדים בבית
השקעה בילדים באופן שלא אפשרי עם תינוק קטן שדורש את שלו
חוץ מזה
הרגשתי שעושה לי טוב לברר טוב את האפשרויות טיפול או בדיקות שכדאי לי לעשות.
לא הלכתי רק לרופא אחד. ריכזתי כל מיני תחומים ובדקתי את הדברים מכמה כיוונים (לא בטוח שרלוונטי עבורך, אצלי עברתי הפלה וכמה הריונות כימיים ברצף)
זה הרגיע אותי כשהרגשתי שאני עושה את המקסימום שאני יכולה
חיבוק ובשורות טובות
ושתגיעי להריון בעז"ה מתוך רוגע ולב שמח ❤️
תודה!
אני באמת מנסה למלא את הזמן בדברים טובים
ואני עושה מה שהרופא אומר וזה מרגיש לי המקסימום...
ואמן! תודה רבה
את מעודדת
תודה
פשוט באלי להגיד שמבינה אותך.
גם אנחנו מחכים שנה ושמונה חודשים.
כל יום נראה כמו נצח, כל חודש כמו אין לו סוף. היומיום סובב סביב המחשבות.
התחושות שלך מובנות מאוד..
אין לי ממש עצות כרגע כי אני גם נמצאת בנקודה של סף ייאוש.
אז רק חיבוק חיבוק חיבוק!
זה יבוא בעזרת השם.
את תהיי אמא מהממת.
אני בטוחה❤
ואוו אז התחתנו ממש בערך באותו זמן
תודה על ההזדהות, לפעמים אני כבר חושבת שהשתגעתי..
הלוואי שכבר נזכה שתינו (וכל המצפות בעם ישראל) ממש ממש בקרוב!
מכירה מקרוב!
עד שיבוא ובע"ה שיבוא, תוכלי לעסוק בדברים שאת אוהבת, להשקיע בטיפוח פנים ובלבוש ועיצוב הבית, להיפגש עם חברות.. ללמוד משהו... לי אישית זה מאוד עזר... לקחת ויטמינים, להשקיע בתזונה ובבריאות הגוף.. לעשות בדיקות שצריך.. טיפולי שיניים.. ורק אם את רוצה לקבל על עצמך משהו קטן, אפילו ל40 יום... נשמת כל חי, הלכות לשון הרע, הדלקת נר לצדיק/ה..
יכולה להגיד לך על עצמי.. שעכשיו הייתה לי הפסקה של 3 שנים שפשוט לא נקלטתי.. יש לי ילדים אבל עדין תמיד יש חשק לעוד, ישתבח שמו.. וזה לא בא.. והיה לי קשה... אבל השתדלתי לעשות את מה שרשמתי לך, גם אם זה לא בשביל להיכנס למרה שחורה ולדיכאון או צרות עין חלילה בחברות ומשפחה, זה הקל עליי את התקופה הלא קלה הזו... ויכולה להגיד שאחרי שקיבלתי על עצמי 40 יום הלכות לשון הרע.. נקלטתי במהלך ה40 יום.. אין לדעת אם יש קשר ישיר, אבל זה עשה לי טוב על הלב...
בעז"ה אחשוב על משו... באמת ההשתדלות הרוחנית זה הכי חשוב
ו וואו, איזה יופי!
עוד יבוא היום
פצלושוןאני מזדהה עם הקושי שלך למרות שכרגע זה ממרחק של זמן.
גם אני חיכיתי, אפיחו כמה שנים וזה באמת לא פשוט בכלל,
אני רואה שכתבת שאת התחלת בירור אצל רופא, אז את גם עושה מה שצריך , כל הכבוד! זה צעד שדורש אומץ ולא קל,
עכשיו, כשאני עם 3 מתוקים אני חושבת שיכולתי לנצל את זמן ההמתנה בצורה יעילה יותר, אבל מה לעשות שגם אני גדלתי
מה שאני מנסה לומר זה אולי נדוש, אבל באמת קחי את הזמן להשקיע בדברים שאת אוהבת! לי זה חסר עכשיו, אמנם מסיבות טובות, אבל אפילו להתחיל לפתח משהו, תחום עניין, הסבת מקצוע, קורס, תחביב וואטאבר...
חיבוק על ההמתנה, הרבה כוחות ובשורות טובות במהרה! 💕❤️
תודה! מצד אחד זה נותן הרגשה טובה לעשות את מה שצריך מצד שני זה באמת קצת מלחיץ ולפעמים מסובך..
ואיזה יופי שאת עכשיו עם 3
זה ממש משמח
ואמן! תודה רבה
שלושה דברים שאת צריכה אריזה חדשה שלהם בבית לפני שהקודמת נגמרת.
אם כולם ביחד צועקים, בוכים ומייללים – תני להם מסך.
ובימים אלו, במיוחד כששואלים אותך בפעם העשירית את יכולה פשוט לפרוץ בבכי ממנה-
אני מתכוונת, כמובן ל"אז איך את מסתדרת?!"
מוזמנות להוסיף עוד מחוכמתכן
נקודות שהעלו חיוך על פניי..💜
אשכרה הגלידה במקפיא היא אוצר לקטנים בעת הצורך..
😅
- ביצת קינדר היא נס בפניי עצמו.
זה אמור לבוא ביחד עם "יש איך לעזור"
אם יש הפקת לקחים שמאוד שינתה את התמונה מבחינתי לעומת סבבים קודמים, זה היכולת לזהות את הנקודות הקריטיות בהם אני אשמח לעזרה ופשוט לבקש אותם.
הכי ישר, הכי דוגרי, הכי לא מתנצל.
ככה מסתדרים.
אנשים שסתם שואלים איך את מסתדרת בלי כוונה באמת לעזור פשוט לסנן אותם..
מתוך עשר ששואלים איך את מסתדרת בטוחה שיש כאלו שבאמת מוכנים לעזור.
השאלה אם יודעים לבקש או אוגרים את התסכול בפנים עד שזה מתפוצץ.
בגדול אפשר לחפש יוזמות מסודרות של הרשות המקומית. אם את לא מוצאת, תפתחי פניה במוקד 106.
כן כן הם כבר יעבירו את זה הלאה.
אם לא מצליח דרך הרשות המקומית אז דרך פיקוד העורף.
כשלא גרים בקהילה מאוד קשה לפנות בבקשה לחיבורים. אני מכירה את זה כי בעבר גרתי ללא קהילה. אבל יש אנשים טובים בכל מקום. רק צריך ליצור את החיבורים.
לפעמים צריך להעיר אנשים שיכולים לגלגל את זה הלאה. למשל אם במקום העבודה שלך יש מחלקת HR אז לשלוח להם פנייה להזכיר את קיומך ומצבך.
למשל: הי, רציתי לעדכן שבעלי מגוייס כבר שבועיים, (להוסיף איזה פרט טכני שקשור לעבודה אם יש) אנחנו בסדר בגדול/ מנסים להתמודד/ המציאות לא פשוטה. אפשר להרחיב קצת: מתגעגעים/ לא נעים לישון לבד/ משהו אחר. ולסיים בתקווה אופטימית: שנדע ימים שקטים יותר ובשורות טובות.
שכל חיילינו יחזרו בשלום.
אם יש קבוצת ווטסאפ משפחתית אפשר לשלוח תמונה שמשקפת משהו..
למשל שיתפתי שהבן הקטן שלי ראה חייל של פיקוד העורף ורץ אליו כי הוא חשב שזה אבא..
אז זה יכול לעורר קצת יותר את המודעות ויכול להזמין את "איך את מסתדרת".
ואני שואלת, איך את מסתדרת?
יש איך לעזור?
יכול לעזור חיבור טלפוני? לשאול בשלומך?
גם פה אנחנו קהילה.
את אלופה ממש על השיתוף 🤗
בטוחה שזה לא קל,
בבקשה אל תישארי עם זה לבד.
חיבוק גדול גדול!!
בעלי במילואים. לא לוחם אבל עמוק בשטח 
אני בחרדות איומות
לא מצליחה לישון נורמלי בלילות
ואין לי לצערי משפחה תומכת
בישוב שלנו יש מעט מגויסים
בשבוע הראשון הביאו לנו משלוח קטן לכבוד שבת (מטעם התושבים) ובזה זה נגמר....
קשה לי
אני בטיפולי פוריות
והחודש הגוף פשוט לא מגיב בכלל לטיפול, אולי בגלל הסטרס
לא יודעת אם לצחוק או לבכות....
ב"ה בשל תפקידו הוא כרגע יכול לקפוץ הביתה וגם הגיע לליל טבילה ב"ה!!!! אבל לא יודעת מה יהיה בהמשך....
ממש הקלה, לא פשוט להעביר לילה כזה לבד
חיבוק גדול 💞
את מכירה נשים נוספות במצבך? יעשה לך טוב להיות חלק מקהילה שמבינה את מה שאת עוברת? את מסוגלת לשתף נשים אחרות?
בע"ה שיעבור מהר ותזכו להריון בריא וקל בקרוב ממש! 😘
בס״ד
היום זה ממש הציל את המצב פה בבית 💗
וחיבוק גדול גדול ומלא כוחות!!!!
אצלנו יש את הגלידה-בשלושה-צבעים לילדים
ואת הגלידה שוקולד בשבילי, אחרי שהם הלכו לישון בערב...
הבת שלי ישנה כמעט מושלם , הנקתי אותה בסלון בחושך ולפני שהיא נרדמה הלכנו לחדר, שרתי לה המלאך הגואל
כמה דקות, הנחתי במיטה והלכתי
לפעמים הייתי צריכה לחזור שוב או להישאר יותר זמן עם יד מעליה בשביל שלא תקום
אחרי כ4-5 שעות היא קמה להנקה ומאז היא במיטה שלי עד לבוקר.
בחגים זה השתבש
בסוכות היא ישנה איתי (אני לא אוהבת לישון לבד) וגם עד עכשיו כשבעלי במילואים
עכשיו אני מרגישה כמו מוצץ שלה.. אין לה מוצץ היא יונקת בלי הפסקה.. ואני רוצה שתחזור לישון במיטה שלה
אוכלת ארוחת ערב טובה
במיטה שלה היא צורחת
לילה אחד נתתי לה מטרנה והיא אכלה קצת ונרדמה
בלילות אחרים לא עבד
אני גם לא רוצה שהיא תפתח תלות במטרנה
היא ישנה עם אחים שלה בחדר , אז גם בזה אני בבעיה . עד שהם לא נרדמים לגמרי אני לא יכולה להשכיב אותה במיטה שלה כי היא בוכה ומפריעה להם
(כשהם ישנים עמוק זה בדרכ בסדר)
ככה היא לא תפריע
ואולי זה יהיה לה מספיק?
אפשר אחרי שנרדמת להעביר אותה בחזרה לחדר? או שהיא תתעורר לך?
ואני כבר רוצה את החדר שלי בחזרה בערב.. להדליק אור
אני יכולה להרדים אצלי במיטה ע"י הנקה
ולהעביר אותה. אני חושבת שזה יעבוד.
פשוט אני כבר מותשת מההנקות האינסופיות האלה. היא יונקת מליון זמן ומתישהו זה כבר רק בשביל "מוצץ" ולוקח לה הרבה זמן להירדם ככה
תודה על התגובה!
אצלנו התחלנו להשתמש בספונת.
זו ספה לקטנטנים שנפתחת למיטונת. היתרון שלה שהיא קלה ואפשר להעביר ממקום למקום ולא תוספת הרבה מקום בחדר.
הקטן לפעמים נרדם שם ולפעמים בא אלינו בלילה אבל עדיין זה לא כמו לישון במיטה שלי ממש.
אני יכולה לזוז חופשי והכל.
וגם לקחנו איתנו בחגים כשהיינו אצל ההורים וזה יצא ממש מוצלח שהוא מכיר ורגיל לישון בספונת שלו.
ממליצה ממש להרגיל לישון שם כשהיא אצלכם בחדר.
מוצץ באמת שווה לנסות
למרות שאין לה.. לא הצלחנו כשהיתה קטנה
ספונת זה רעיון מעניין!!! תודה רבה
שזה לא מרחב מוגן
שיש כאן תיאורים מזעזעים על גופות
רועדת בכל הגוף
קשה
קשה
למה
למה
למה
בואו נשאיר את העולם הזה תמים
טהור לב
למה
רוצה לקנות לבת 3 וחצי טרמפולינה לבית.
חשבתי אולי מרובעת...
למה צריך לשים לב? מה כדאי? המלצה לטרמפולינה ספיציפית?
ושיהיה מספיק גדול שלא יקפצו אחד על הראש של השני
עם מחשבה לעתיד,
היא קטנה עכשיו אבל בעז"ה תגדל ויבואו חברות לקפוץ איתה
אני לא רוצה קטנצ'יק כדי שיהיה לה מרחב.
אני בכ''מ לא ארשה שיותר ממישהו אחד יהיה על זה🙈
מה הבעיה שתקפוץ על הספות והמיטות?
זה לא יותר או פחות בטיחותי מטרמפולינה..
וגם היא לא בגיל ששוקלת הרבה שתהרוס את המיטות מקפיצות מרובות..
מוסיפה עוד שיקול-
בהתחלה מתלהבים, אח''כ זה סתם יושב בבית.
אנחנו קנינו לפני שנה בערך מטבח מעץ גדול ממש ומאובזר, והיום הוא סתם יושב בחדר ותופס מקום.
השאלה אם זה שווה את המחיר ואת המקום בבית.
אם בכל זאת,
זאת הטרמפולינה הקלאסית במחיר סביר ממש.
יכול להיות שהיא כבר לא מתלהב אחרי זמן מה, אבל כבר לא תהיה אפשרות לקפוץ על הספה והמיטה.
היא עם עודף אנרגיות וצריכה להוציא אותן איכשהו...
תודה על הקישור🙏
את מכירה את האתר?
ועל מזרנים שיש לנו לסוכה
יש לנו ספות 2+3 שאני מחברת אחת מול השנייה ומרחיקה מהקיר.
ועל המזרנים הם קופצים יותר עכשיו כי הם ממילא ישנים עליהם בממד
אני הייתי חוששת מטרמפולינה האמת. גם אם הייתה לי גינה. אבל אם את כבר קונה, לוודא שיש לה על מה לנחות ברצפה במקרה של נפילה.
מה יקרה אם פשוט לא אשלם?
אפשר לתבוע אותי?
כמעט בוודאות.
לא יכולה להבטיח בשם הממשלה אבל התוכנית של פקידי האוצר היא להוביל את רוב המשק לפעילות כמה שיותר מלאה על מנת שהפיצויים יגיעו בעיקר לתושבי הדרום שגם מקומות העבודה סגורים וגם המסגרות.
פקידי האוצר נחשבים לצד "הקמצן" במערכת, ועדת הכספים רוצה לתת הרבה יותר.
לכן 99.9% שאתם תקבלו.
אני לא חושבת שכדאי להוביל את השיח לפיצוי על תשלום מעון, אלא על קבלת משכורות כי זה בד"כ יותר משמעותי וגם המנגנון הבירוקרטי יותר קל ליישום.
כרגע אי אפשר לתת תשובות סופיות כי במרכז עוד לא חסרו לשגרה מלאה ומשרד האוצר מנסה לגרום למשק לחזור לפעילות סדירה ככל האפשר.
ככה גם יהיה פחות נתמכים שצריכים פיצוי, וגם יהיו הכנסות למדינה לממן את הפיצויים.
אז תושבי המרכז צריכים לעשות ככל האפשר לחזור לפעילות כולל פתיחת מוסדות לימוד לפי תוכנית מלאה, ותושבי עד ה40 ק"מ כולל אשדוד, צריכים להתאזר בסבלנות ולתת למשק לחזור לפעילות כדי שיהיה מאיפה לממן להם פיצויים.
בכל מקרה לגבי תשלום למעון לא חושבת שכדאי לפתוח את זה עכשיו. מתי התשלום הבא אמור לרדת? כדאי לחכות לתחילת חודש הבא לתאריכי המשכורות מאמינה שיהיו יותר תשובות וודאיות ואז תוכלי לסכם עם המטפלת על תשלום מוסכם.
בכל האיזור שלנו פשוט אין מטרנה שלב 2... גם לא סימילאק גם לא נוטרליון. לא מהיקרים ולא מהזולים. פשוט אין. מבינה שזה השלב עם הביקוש הכי גבוה, בניגוד לשלב 1 ו3, ועם כל הסיטואציה שהאספקה בכללי של כל הדברים לא תמיד יעילה, המחסור הגיוני... אבל השאלה היא מה עושים...
הבחור עוד לא ביסס לגמרי ארוחות, לכן מנסה להשיג שלב 2 בדרכים לא דרכים- אבל תוהה אם סתם אני מכבידה על עצמי, ולא יקרה אסון גדול אם הוא יקבל שלב 3...
הרבה סוכר..
להמשיך לתת שלב 2 גם אחרי גיל שנה.
לא יודעת מה עושים במצב שאין אספקה באיזור שלכם. אולי עדיף ליסוע לאיזור קרוב ולקנות מלאי לתקופה הקרובה?
לק"י
ולא יותר סוכר. משהו כזה.
כך שמי שנותנת שתבדוק באמת את הרכיבים על 2 הקופסאות.
לא חותמת על זה.
אחד אחד, ומצאה שדווקא ב3 יש קצת פחות סוכר...
אז לא יודעת מה נכון
עוד לפניה מטרנה הודיעו שיהיה מחסור במטרנה בגלל איזה תקלה ביצור שגרמה לזיהום.
לגבי השאלה שלך, כנראה שאם הייתי במקומך הייתי מביאה שלב 3.
איזה עוד אופציות יש לך אם לא שלב 3?
אבל יש גם מחסור בכל החברות האחרות. גם בסימילאק ונוטרליון. מגיעים לסופר ומדפים ריקים.
מודה שאני גרה ביו"ש וזה משפיע על אספקה באופן כללי (אין עובדים בסופרים, לא מכניסים משאיות עם נהגים ערבים), והמחסור הוא לא רק במטרנה, והמדפים די ריקים בלי קשר... אבל זה הכי נחוץ לי
הפורום ממש עוזר לי וגם נהנת לקרוא שרשורים ישנים.. יש לה מלא נשים עם חכמת חיים והעצות והפתרונות שלכן מעולים!! אז עוד שאלה יש לי-
היא בת שבועים ברוך ה' אוכלת טוב וגם רןאים שמשמינה ועושה הרבה יציאות.. בימים האחרונים התחיל ליהיות לה מציק לקראת סוף ההנקה, החא כאילו לא רגועה, גיליתי שזה גרעפס שתקוע לה אז מפסיקה להניד, מרימה אותה ובדרכ יוצא גרעפס עסיסי ;)
אבל התחיל להציק לה גן עןד משו והיא עושה קולוץ כאילו יש לה עצירות, ניא ניהיית אדומה ומתוסכלת
מה זההה???
בדרכ תוך כדי הנקה (לא בהתחלה) או סתם בלי קשר של קקי.. כולו אדום מכווץ ומתאמץ ובסוף הופ זה יצא! אולי זה זה..
זה קורה ככ הרבה במשך היום שמוזר לי שכל הזמן היא מנסה להוציא..
גם שמתי לב שיש לה יציאות קצת שונות.. צמיגי כזה, קצת ג'לי וצבע נוטה לירוק. מה זה???
אני חלשה
אני יודעת שאני מחלישה את עצמי במילים האלו
אבל אני כל כך חלשה
אני כבר חושבת שהיה עדיף לי למות לפני שהתקדמתי עם החיים והבאתי 2 ילדים לעולם שלנו
שני ילדים שהם כל עולמי כל הלב שלי כל החיים שלי והכוחות שלי הם בשבילם ובזכותם
ואם יקרה להם משהו אני לא אמצא שום כוחות שבי לעבור את זה ולא ארצה לעבור את זה.
וקשה לי כל כך קשה לי.
אני בדיסוננס בין להאחז באמונה ובין רגעי המשבר האלו שאין לי אוויר בחזה כמנכל המעון מבקש עזרה לגייס כספים לממן שומר לגן כדי שלא ייכנסו אליו מחבלים
ה תעזור לנו.
רוצה לשמור אותם הכי קרוב אליי
רוצה לצרוח לעולם המעוות הזה שהפך לחיים שלנו השבועות האחרונים מה נסגר עם האנושות???
אין ליאוויר כואב לי לנושם וכואב לי לבכות
אין לי זמן להתייחס באריכות, אז בינתיים רק חיבוק על ההרגשה הקשה בה את נמצאת.
ממליצה לך לפנות לעזרה.
אני שמה פה קישור עם אפשרויות שונות, פתחו את זה כי כולנו עכשיו צריכים, זה מיועד כדי שנוכל לעזור לעצמנו. מקווה שתצליחי לקבל קצת כוחות...
טיפול רגשי - מרכז נעמי וולפסון
מקווה שתצליחי למצוא מישהו מתאים לדבר איתו ושיתן לך כוחות וכלים להתמודדות הלא פשוטה הזו...
אפילו קצת לפרוק בקול למישהו בטלפון, קצת לקבל כלים..
וברגעים כאלה מה שנשאר לנו זה האמינה בקב"ה- הוא מכוון את העולם,הוא החליט שכך יהיה, אנחנו בידיו ואנחנו מאמינים שהוא ידאג לנו להכי טוב וישמור עלינו..
ולי עוזר- לראות דברים מצחיקים,לשמוע בדיחות- בדיוק אתמול שמעתי בדיחות שאמיתי המספר שלח לילדים- שמעתי וזה ממש הרגיע אותי איכשהו...
חיבוק גדול שוב!!!
מחיזהו כנראה שזה הגיוני, אבל זה מתסכל...
אז כל עוד הוא איתי הוא תמיד יעדיף הנקה?
סקר גנטי רצוי לעשות בהקדם אבל לא צריך בשביל זה רופאת נשים, עושים את זה דרך האחיות. תשאלי במרפאה שלך. סיסי שלייה זו ממש לא בדיקה שמומלצת לכולן, זו בדיקה שעושים במצבים מסויימים, למשך עם השקיפות לא תקינה. סקר ביוכימי זה חלק מהשקיפות, בדיקת דם שעושים אחרי השקיפות. אם יש לך תור בשבוע 7 יסבירו לך על זה אז, יש זמן, אין מה להיות בלחץ, הכל בסדר.
סקר גנטי- לא בהכרח קשור להריון, זה לבדוק אם את ובעלך נשאים של כל מיני מחלות (אם עשיתם דור ישרים זה פחות קריטי)
זה בודק גם מחלות שמועברות רק מהאמא לבנים (בתאחיזה לX) שאותם לא בודקים בדור ישרים- לשיקולך האם ואיזה מהבדיקות לעשות.
אפשר הפניה גם מאחות סקר גנטי, לא צריך רופאת נשים.
סיסי שיליה- עושים בד"כ רק אם יש ממצאים לא תקינים בשקיפות
סקר ביוכימי שליש ראשון- עושים כבדיקת השלמה לשקיפות עורפית. אם הייתה לך הפניה לשקיפות עורפית מסתבר שיש לך הפניה גם לזה, זה פשוט ללכת לכשות בדיקת דם
בדיקת dna שקוראים לה nipt היא בדיקה שחא כלולה בסל ולא זולה בכלל
היא בדיקת דם שיודעת להםריד בין הdna של האמא לתינוק ומזהה מוטציות. היא סטטיסטית
וממש לא חובה לעשות.
אן את בשבוע 13 הכי דחוף - ברמה המיגית זה לעשות שקיפות ואת הסקר ביוכימי שליש ראשון
לא נשאר לך עוד הרבה זמן
וכדאי כבר עכשיו לקבוע תור לסקירה ראשונה
(יש לך עוד קצת זמן אבל כדאי לשריין תור מראש)