די התנתקתי מהפורום אבל אתן בליבי!! ❤️❤️❤️
מה אתכן?? תושבות הדרום? נשות המגוייסים? כל אחת?
תאמינו לי שאני אתכן! שולחת חיבוק ענקקקק ומתפללת!!
🩷
אם יש משהו שאני יכולה לעזור מפה אל תהססו!
ובקשה אישית ממני: אל תראו חדשות! רק בצורה מבוקרת!
תשמרו גם על הנפש שלכן!!!
אוהבת ממש ומעריכה מאד את הגבורה שלכן!! 😘
חשוב ממש לעזור בתחום ההסברה.
תיכנסי לאתר של משרד החוץ ותראי אם יש חומרים שאת יכולה להפיץ בין מכרייך.
כל אחד משפיע על דעת הקהל העולמית.
זה יאריך לנו את זמן ואפשרות התגובה ויעזור לשמירה על המדינה.
יישר כח!
כל הדברים האלה מגבירים אנטישמיות
חשוב לנו בקהילה לשמור על פרופיל נמוך….
אולי זה אגואיסטי? לא יודעת….
תודה לך על התגובה וחיבוק!! ❤️
ברור שאת צריכה לשמור על עצמך וכל משפחתך.
תודה רבה שהתחברת ושיתפת שאת איתנו 🥰
את יודעת יותר טוב מה מתאים לפרסם ומה לא,
יש מדינות יותר ידידותיות ויש פחות..
רק העליתי כיוון שעזרה מחו"ל יכולה לסייע.
אבל אם לא אז לא.
רעיון נוסף אם את טובה בגרפיקה או ביצירה בכלי AI
כמו דאלי וכד', אפשר ליצור קשר עם אחת המשפחות השכולות ולייצר להם מזכרת של גבורה ועוצמה לצרוב להם בזיכרון את גבורת יקיריהם ולהקל מעט על הסבל.
אם את בעניין אוכל לקשר אותך לכמה משפחות שפחות מכירים אותם ולא עושים עליהם כתבות.
היית ממש חסרה פה. מה שלומך?
מהממת את
בפנים הלב כואב….. 😭😭😭😭😭😭😭
ויש גם פחד…. האנטישמיות מתגברת ברחבי בעולם
ביום שישי הייתה פה הפגנה פרו-פלסטין…
אבל עם בטחון גדול! ותפילות
ממש מחמם את החב הדאגה שלךך 3> וההתעניינות.
רק רק תפילות זה מה שמאחד אותנו מול הפורעים אלה יימ"ש
אמרתי לבעלי שאני אולי משוגעת אבל הייתי מעדיפה להיות שם
זה העם שלנו! הדם שלנו!!!!!!
וגם מפה קשה לדעת במה ואיך לעזור…..
רק מלא מלא תפילות
אני אומרת ובי הכמעט 3 חוזר אחרי מילה במילה
יש לנו פה יומיים של יו״ט אז קיבלנו המון מידע במשך יומיים אבל בלי יכולת לאמת או להתקשר למכרים ומשפחה…..
קשוח וכואב!!!
מלחיץ פה מידיי מבטיחה לך
לכל המלחמות והבלגן??
עד לפני כמה ימים רציתי רק לברוח לחול, והשתדלתי ממש לשמוע שיעורי אמונה אז מרגישה שפויה יותר
גם עם בפחד לא הייתי הולכת ולו בשביל ההרגשה האוגיאסטית הזו
קרוב למדינה שלי, קרוב לצבא שלי, קרוב למשפחה שלי, קרוב לאדמה שלי שחלמנו עליה 2000 שנה.
החסכונות שלי פה, הבית שלי פה, רוצה להשתמש במטבע שלי גם כשהערך שלו נשחק, גאה בדגל שלי, רוצה לחגוג את החגים שלי, לשיר את ההמנון שלי ולהתפלל על המדינה, שלום חיילי צה"ל, החטופים והנעדרים. פה הכל קרוב אלי. ואני מחפשת להתקרב יותר, לעזור יותר, להיטמע יותר ולא להתרחק. להיות קרובה לפצועים ומשפחותיהם, לנופלים ולמשפחותיהם.
אם כל פעם שקצת מפחיד פה נצא לחו"ל אין לנו זכות קיום בארץ הזאת.
ובאמת זה כך!!
כשיש מלחמה הכי קשה להיות רחוקקק
ואמרה שישראל היא המדינה היחידה שכולם חוזרים אליה בזמן מלחמה..
ככה זה עם ישראל.
תחושה ממש טבעית לרצות להגן על עצמך ועל המשפחה שלך, להיות רחוקה מקרבות,להיות יכולה לצאת לרחוב בנחת. הרבה אנשים טסים עכשיו. יש מי שעושה לו טוב להתקרב. יש מי שעושה לו טוב להתרחק.
זה לא אומר כלום על האהבה שלך לעם ולארץ.
אם זה עוזר אני מרגישה כמוך
שלא לדבר על המוני חיילי המילואים שחזרו כדי להכנס לתוך הסכנה.
אין על העם הזה!
שלום לכולן!
ב"ה ילדתי לפני שבועיים.
זוכרת שתמיד יש בעיות עם המניעה לפני הטבילה הראשונה שאחרי הלידה(שאז צריך להשיג נרות/דפי מניעה וכו).רוצה למנוע את זה.. כמה זמן לפני הטבילה אני צריכה להתחיל לקחת גלולות? רופאה תסכים לתת לי מרשם לגלולות לפני סיום המשכב לידה?
ואם אני שוקלת להתקין התקן כלשהו במקום גלולות, ממתי אפשר לשים אותו?
ואם יש לכן המלצות להתקן כלשהו, אשמח. תודה!
יש רופאים שמתקינים גם לפני.
כדאי להתקשר לברר במרפאה על הרופא הספציפי וגם לברר אם צריך לקנות את ההתקן מראש
אישית ממליצה מאוד על ד"ר ברעם (במודיעין ) ועל ההתקן שלו. אבל זה ממש סובייקטיבי...
כל אחת חווה כל התקן אחרת
(בגדול אין הרבה הבדלים בין כל ההתקנים הלא הורמונליים. מי שרגישה זה יכול להיות לה משמעותי ואי אפשר לדעת עד שמנסים)
התקן הורמונלי זה כבר משהו אחר,זה כולל גם הורמונים אבל בכמות וצורת ספיגה הרבה פחות מורגש מאשר גלולות
בד"כ יש לו תקופת הסתגלות מסוימת אבל צמוד ללידה הרבה פחות
אם לפי הפסיקה שלכם התקנת התקן לא אוסרת אז מומלץ להתקין אחרי טבילה. אם זה ב2-3 ימים הסמוכים לקיום יחסים גם לא צריך מניעה מקומית כי ההתקן מונע השתרשות ולא הפריה ולכן מונע גם בדיעבד
(בכללי כדאי להתיעץ מבחינה הלכתית לפני התקנה ולקבל הנחיות מדויקות)
קשה עכשיו בכל החזיתות.
קחי לך הפוגה גם אם לא באלך או אין לך זמן, חייב
ומרגישה מצפון לעזוב את הילדים.. שאם חלילה...
אבל וואו
אין לי אויר
חיבוקקקקקק
ממש מתגעגעת ומפחדת...
כל היום עם הילדים, מנסה שלא ירגישו פחד או עצב ובינתיים...מה איתי?!
בעלי ממש חסר לי...
זה ממש נותן הרבה כוח.. מה עוד יכול לעזור לך?
בע"ה מקווה שיוקל בקרוב ממש!
באמת מתלבטת אם אני צריכה פשוט לעבור לגלולות משולבות (למרות שעדיין מניקה), אבל התור לרופא נשים רק עוד חודש 🤦
וגם בכלל מה אני עושה עכשיו עם הדימום הזה...
@רוצה טוב!!!!! לי ברמת זה קרה בסוף,ההנקה אבל מאמינה שיכול להיות גם כשמפחיתים הנקות.
אחד הפתרונות לעבור לאמצעי מניעה אחר.. אפשר אולי תור טלפוני
היי
עשיתי אתמול בדיקת דם הכוללת שתן סתם כי הרופאה אמרה לי לעשות כחלק מהריון חודש שביעי ועכשיו הרופאה מתקשרת שיש לי דלקת ועלי לקחת אנטיביוטיקה
אני סובלת הרבה מדלקת בשתן כבר פעם שלישית בהריון והפעם לא רגשתי כלום
האם זה תקני ואיך אדע אם זה עזר אם לא הרגשתי כלום?
שמתי לב בימים האחרונים שהשתן שלי לא שקוף כזה
כאילו יותר לבן
אין לי כאבים באזור
אבל כן כאבי ראש
יכול להיות שזה בעצם דלקת ?
אני אנסה לראות אם יש שיפור אם אני שותה יותר טוב.
תודה ❤️
התרופה רק עשתה הרבה יותר גרוע, הכאב התגבר ממש, מורגש כל הזמן יש ימים שהוא בלתי נסבל (וזה אחרי יותר משנתיים שזה מפריע רק מדי פעם) הפסקתי עם התרופה ברגע שהבנתי את זה.
עכשיו מתלבטת מה לעשות, צריכה ללדת עוד קצת יותר מחודש ולא יודעת אם עדיף לקבוע עכשיו תורים ולהתחיל להתעסק עם משהו שמי יודע מה זה ידרוש או לחכות לאחרי הלידה ולעשות את כל זה עם תינוק קטנטן... מה נראה לכן?
אבל אצלי זה כיטני לא כל כך ניידת בגלל הסימפו
שעות שמגיעות לך עפ חוק
תינוק.
אני כן השתדלתי תמיד לסיים את הדברים האלו לפני הלידה
חופשת לידה זו אשליה של נשים בהריון 
יהיה לך תינוק ותהיי תלויה בזמנים של ההנקה/האכלה שלו, תהיי עייפה והדבר האחרון שתרצי זה לצאת מהבית ולהיסחב לרופאים עם תינוק קטנטן
אבל לפעמים מתגלים חלילה דברים יותר חמורים וכדאי לדעת כמה שיותר מהר. אבל אני באמת מהלחוצים
אני הייתי הולכת ומסיימת עם זה. הריון בסוף זה יותר קל מלסחוב תינוק פיצפון
עם תינוק פיצי, ועוד בשיא החורף, יהיה יותר קשה להניע תהליך..
בעיקר כי בהיריונות אין לי סבלנות וחשק ללכת ל*עוד* בדיקות מעבר לבדיקות שקשורות בהיריון...
אבל כן, זה לא תמיד חכם 
בריאות שלמה!
ראשון להתייעצות וביקורת
אחרי הלידה שהגוף יתחזק תתחילי לטפל
רק לפחות לקבל תמונת מצב
הגיוני? יכולות להיות בדיקות ביוץ חיוביות שגויות מסיבה כזאת או אחרת? בהתחלה חשבתי מסטרס אבל לא יודעת אם קשור..
לפני שבועיים גם היה ביוץ ומיד אחריו דימום מוזר שחשבתי שאולי מדובר בהריון והשבוע שוב ביוץ חיובי..מוזר לי קצת..התור לרופא עוד כמה ימים אשמח אם מישהי תוכל להאיר לי את העניין בינתיים מניסיון או ידע..
אבל בכללי
הביוץ קורה בסוף הימים החיוביים..יתכן שטרם היה
אז יכולה להעיד בוודאות
בדיקה חיובית יכולה לצאת חיובית במשך כמה ימים
והביוץ מתרחש בערך ביום בו הפס מתחיל להחלש. ובאמת ביום לפני הפס השני היה הכי הכי חזק
לכן גם כשיוצא חיובי פעם אחת
להמשיך לבדוק גם בהמשך.
כשיצא לי כמה ימים בדיקות חיוביות לפני מחזור- זה היה הריון
חשבתי בהתחלה שזה מהסטרס מכל המצב
נראה..
שהייתה לפני שבועיים?
כשאת אומרת חיובית את מתכוונת ל2 פסים כהים בדיוק באותו הצבע?
אין לי יותר מדיי אופציות ולפני שבועיים הייתי אצל הרופא נשים שאימת שאכן היה ביוץ. ב28.9 הייתי זה היה יום חמישי ויום שלישי מיד אחכ התחיל דימום מוזר כזה שלא דומה לשום ווסת שהיה 4-5 ימים ויום שישי האחרון (שבוע לאחר סיום הדימום) שוב ביוץ חיובי.
על הדימום הרופא אמר שזה כנראה מהביוץ או שינוי הורמונלי ועכשיו עדיין מחכה לווסת שתגיע.
בינתיים התעוררתי היום עם דקירות כאלו בבטן תחתונה וכמו כיווצים כאלו של לפני/תחילת הריון וכל הבדיקות שעשיתי עד היום שליליות.
בסוף החודש אלך לרופא בכל מקרה..אחכה עוד קצת אולי משהו ישתנה.
בהצלחה!
Orcohenהקטן שלי בן שנתיים וחצי, לעיתים מפחד מזרים, רעש של קדיחות וכד'.
היום הוא בא אלינו איש מקצוע לתקן משהו. הקטן ב אלי להתכרבל וסיפר לי אני "פיחד".
חיבקתי אותו והסברתי לו שהוא לא לבד ואמא שומרת.
זה הרגיע אותו והוא המשיך לשחק כרגיל.
לרגע הבנתי שהלך המחשבה של מה שמפחיד אותו זה בעצם הלך המחשבה שלנו.
הוא מפחד ממצב שהוא לא מכיר, גם אנחנו.
הוא מתקשה לסמוך על זרים, גם אנחנו.
אבל הוא סומך על אמא.
אמא מכירה את הסיפור היותר רחב ולכן לא מפחדת.
הוא נרגע מכך שאמא יודעת שבסוף יהיה טוב. גם אם כרגע יש רעש מפחיד, גם אם עכשיו יש משהו לא נעים,
זה יעבור.
ובעצם ככה גם אנחנו יכולים לסמוך על ה' שיהיה בסדר.
אנחנו לא יודעים מה יהיה, הוא יודע. אנחנו רואים חלק קטן מהתמונה וזה מאוד מפחיד.
אבל ה' רואה את התמונה המלאה. אין לו זמנים. אין לפני אחרי. הכל יחד. והתמונה הגדולה היא טובה. לכן ככל שנסמוך עליו יותר וניתן לעצמנו להתרפק עליו, כך נהיה יותר רגועים לגבי המציאות.
זה בא בגלים, מקווה שפעם הבאה שארגיש חוסר ביטחון אזכר בעיניים של הילדון שהביטו בי, סמכו עלי, ונרגעו.
זה כמו הסיפור על אמא ובן שנוסעים באוטובוס.
האבא שואל בפלאפון "איפה אתם?"
האמא- במחלף הזה, בגשר הזה, בצומת הזו...
הבן תמיד עונה- בידיים של אמא...
זה הפירוש "כגמול עלי אימו"-
שנרגיש תמיד בידיים של אבינו בשמיים!
עודד אותי לחשוב שגם אנחנו נמצאים עכשיו באיזשהו מצב שנראה לנו ממש גרוע אבל כנראה ש"הקב"ה הלך רגע להביא את המנשא" ועוד רגע יהיה לנו הרבה יותר טוב. הוא יישא אותנו על כנפי נשרים
כי אם לא אז לא יהיה אפשר לדעת אם את באמת שבוע 5 או אולי עדיין שבוע 4
וזה מאוד משמעותי כאן למספרים
כי המספרים מכפילם כל יומיים
וככל שהמספר גדל אז יש ההכפלה כמובן יותר גבוהה
תקבעי תור לשבוע 7-8 בעז''ה כבר יראו דופק
בשורות טובות
דירות חדשות מקבלן, 4 ו5 חדרים במרכז לפחות לכמה שבועות.
פרטים בתוך הכתבה
1. התחלתי שבוע 16, מחכה לתור הריון בסיכון שהייתי צריכה להתחיל כבר לפני חודש אבל לא היה תור, עם סכרת הריון.
וכל הזמן עייפהההה
אפילו הלילה, שישנתי 7 שעות ברצף (בת השנה וחצי חמלה עלינו 🤪), עייפה אחרי שעתיים. עושה פעילות קטנה וצריכה לנוח. לא זוכרת את זה ככה מההריון הקודם. זה תקין או חשוד? בנוסף, מרגישה שהרחם מתקשה כל הזמן. כשמתכופפת, מרימה או סתם עומדת הרבה. זה בסדר?
2. בהמשך לסעיף הראשון, צריכה קצת עידוד. מרגישה אמא כישלון. אין לי כח להיות עם הקטנה. חסרת סלנות ועכשיו עם המצב בכלל נמצאת יותר מדי סביב הטלפון (עבודה, חדשות וכו), וכמעט לא מקדישה לה חוץ מצרכי הבסיס (מקלחת, אוכל, שינה). יש עזרה ב"ה אבל זה רק מעצים אצלי את הקול של - את היית אמורה להיות איתה ולשחק איתה.
צריכה קצת עידוד וטיפים איך אולי כן להצליח לשלב את העייפות, העבודה והתשומת לב שאני מקדישה לה.
תודה יקרות שלי 💗
למרות שעייפות בהריון היא דבר רווח גם ככה.
וגם מאוד נורמלי לתחילת הריון.
בכל אופן לבדוק חוסרים, לקחת פרנטל
לפעמים בגלל הסכרת הריון הגוף מוריד מרמת הברזל. זה לפחות מה שהיה לי וממש הרגשתי את החוסר אנרגיה והעייפות.
הסיבה השנייה זה יכול להיות בגלל שהסכרת לא מאוזנת ואת צריכה לבדוק את זה
ולפעמים זה פשוט ההריון עצמו... שמעייף במיוחד שישי עוד ילדים בבית.
בהצלחה
בשעה טובה
משהו בסגנון הזה: קליקס חיבור פשוט בין עגלות - clix
אשמח לשמוע כל תובנה שהיא🙏
זה פחות נח מתאומים.
מאד קחב, ונוסע פחות חלק.
חשוב לראות שהידיות מתכוננות לאותו גוסה.
במדרגו סיוט לגמריי.
השאלה מה האפשרויות...
טרמפיסט. מנשא לקטן. לשאול עגלת תאומים לתקופה
או שחייב כמו 2 ילדים שלא הולכים לאותה מסגרת..
ולעגלת תאומים לא מצאתי משהו חמוד במחיר הגיוני.
לשאול אין לי כל כך ממי...
זה הרבה פעמים משמש משפחות במצבים כאלו לתקופות קצרות יחסית לכן יותר מקובל למסור/להשאיל
טרמפיסט ישיבה מאחורה
תחפשי טרמפיסט אוניברסלי משילב
יש גם עגלת תאומים שמתפצלת לשניים, לא זוכרת את שם החברה אבל מאוד יקר ורחב
לתאומים הכי טוב כמה שיותר קל וצר. ההכי קל עדין יוצא מאוד כבד בסוף עם המשקל של הילדים.
את עגלת התאומים הכי זולה שראינו. בסופו של דבר זה לתקופה ואנחנו משאירים אץת העגלות היחידות כי לפעמים צריך רק אחת.
אם לא דחוף לכם ממליצה לחפש ביד 2 משהו חזק ואיכותי שלפעמים עולה פחות מהכי זול של יד ראשונה
סביבות ה1000 ומעלה. כנראה זוועה! לא הבנתי איך שמים שם תינוק קטנטן...
מה קניתם?
היא בסדר אבל מרגישה לי קצת חלשלושית. מקוה שהיא תחזיק כל הזמן.
אם את רואה במחיר הזה או פחות חברות טובות כמו ציקו או בייבי גוגר תשקלי..
ראיתי באתר יד 2 וגם במרקטפלייס של פייסבוק דברים ב600-700 אולי דורשים ניקוי אבל יש כאלה במצב טוב.
כן דורש לבוא לראות לפני ולא לשלם מראש.
.אבל אולי שווה את החיסכון
שימי לב שאם אתם עם רכב או צריכים הרבה לקפל אז לראות את הגודל בקיפול. לאינפנטי יש עגלת תאומים נחמדה אבל מתקפלת ענק
אבל כן יצא לי כמה פעמים להתנייד עם שתי עגלות ביחד.
נראה לי שמה שהכי חשוב זה שהעגלות עצמן יהיו קלילות ולא רחבות. הכי טוב שני טיולונים בעלי ידית אחת ולא שתיים. (יש טיולונים שנשכבים עד הסוף ומתאימים לגיל לידה)
וכנראה שזה לא פתרון לסידור קבוע, אלא רק למקרים שיוצאים עם הקטן לסידורים ואז הולכים לאסוף את הגדול, למשל.
מתנצלת שפותחת עוד שרשור על זה פשוט לא רוצה שילך לאיבוד שתיהם....
כבר שעתיים מרגישה תנועות עובר שממש משתקות אותי מכאב. מרגישה אותם למטה ממש, אולי קשור לסימפי הכאב, לא יודעת....
זה תקין ברמה כזאת? מצריך ללכת להיבדק?
גם אני מרגישה לפעמים תנועות עובר ממש כואבות (לא משתקות אבל בהחלט מפריעות לי להמשיך בחיים)
לא חשבתי ללכת להיבדק בגלל זה, זה נראה לי בסדר...
אני כבר בשבוע 38 כמעט ואצלי זה רק מחמיר הכאבים..כמו שאת מתארת ממש בעיטות למטה והוא כנראה לוחץ כלפיי מטה
שעשו לי מוניטור אמרו לי שהעובר כנראה לא רגוע כי אני לא רגועה היה לו דופק קצת גבוה גם
לא יודעת לגבי כל אחת אבל זו תקופה לחוצה בכללי אז קשה מאוד לשמור על רוגע לצערי
לא זוכרת..
שכאב בלי התקשות של הרחם זה לא ציר.
אבל ההתקשות יכולה להיות בכל מיני רמות, לפעמים זה ממש אבן ולפעמים רק קצת יותר מהרגיל.
אצלי בכל מקרה יש גם צירים כואבים וגם תנועות כואבות וזה לא דומה ולא מבלבל אותי. אבל התיאור שלך של התנועות נשמע לי יותר קיצוני, אז אולי זה משהו אחר ממה שיש לי.
בנתיים נרגע ב''ה.
תודה על הרעיון!!
פשוט ניסיתי להקל על. הכאב...
לא יודעת. אבל כן מציעה להיבדק אן זה קורה
הבן שלי עם תולעים
ועכשיו בדקתי גם לקטנה שלא מפסיקה לבכות מתוך שינה
מה אפשר לעשות כדי להקל עליה עד הבוקר?
לבן שמתי שן שום ומשפחה
לה גם אפשר? היא בת 10 חודשים
אמבטיית סוכר ואז הן יוצאות
ומחר על הבוקר תבקשי מרשם
בסוף שמתי לב מלא משחה
וגם טיפות של דר' קיי לתולעים
הרופא הביא לי מרשם לוורמוקס ואמר לתת רק אם אין ברירה כי לא נותנים לפני גיל שנתיים
מכירות הנחיה כזאת?
אבל גיל עשרה חודשים באמת נשמע לי מאוד קטן לורמוקס.
בגדול מה שהכי עוזר זה היגיינה- הייתי מנקה אותה טוב טוב במגבונים ובמקלחת, שוטפת טוב טוב את הידיים אחרי כל החלפת חיתול וזה אמור לעבור לבד..
הרי יש לה בסוף חיתול ודרך ההעברה המרכזית זה כשילדים מכניסים ידיים לישבן ומכניסים אחר כך לפה ואז זה מעגל שלא נגמר
אבל אם מקפידים על היגיינה זה אמור לעבור לבד
זה הזמן לחזק עסקים ישראלים ויהודיים
Temu Israel | גלה את הבגדים האחרונים, יופי, בית, תכשיטים ועוד
זול מאד
משלוח עד הבית
ולגבי אלה שכתבו שלא מאובטח אולי באמת כדי להזמין עם פיפל
מחזור שני אחרי לידה.
התינוק בן שנה כמעט.
הפסקתי להניק לפני חודש.
הדימום הראשון היה ממש בקטנה.
הדימום עכשיו התחיל אותו דבר.
וכבר התחלתי שבעה נקיים. כמה ימים.
ופתאום התחיל דימום ממש ולא נראה שנגמר בכלל. לא מתקרב. כבר שבועיים פלוס מדממת ועוד לא התחלתי שבעה נקיים מחדש.
מתסכל ממש.
בעלי בבית וכרגע לא מגויס.
אני לא יודעת מה לעשות.
מן הסתם זה קשור למלחמה אבל אני מתוסכלת בטרוף..
מה לעשות?
יכול להיות קשור?
חיבוק גדול
מבאס ממש
לי היה משהו קצת דומה לפני כמה שנים . המחזור השני אחרי לידה התחיל בדימום רציני הוריד לי את הברזל לממש נמוך והייתי חולה (חלשה מאוד) מזה כמה ימים
בסוף הלכתי לרופא נשים ובאמת זה היה משהו יותר רציני ולא מחזור רגיל
אולי זה עדיין תקופת הסתגלות
או שזה שיבוש הגיוני שקורה עם גלולות... וגם עם לחץ..
מעדיפה בפרטי לגבי הסיפור שלי
בסוף אחרי חודשיים והרבה בדיקות בין לבין הצלחתי להיטהר
תקשיבי עברתי עכשיו לגלולות משולבות
ותוך שניה נגמר הדימום
ולפני זה שבועיים וחצי לא הצלחתי להיטהר
ובכן לא לוקחים אותן בהנקה
יש כל מיני סוגים..
אבל כתבו מתחתיי שזואלי זה משולבת
זואלי זה גלולות משולבות במינון נמוך.
אם יש לך דימומים איתן אולי הן לא מתאימות לך..
הדימומים פסקו
מנסים להיקלט קצת יותר מחצי שנה.
מחזור לא סדיר בגדול.
לפני חודשיים או שלושה לא זוכרת לקחתי מסטיק תימני ואז היו שני מחזורים בדיוק ביום ה31
וחשבתי כבר שהוא נהיה סדיר וזה
אבל עכשיו, יום שישי היה היום ה31 ולא הגיע מחזור בינתיים
ואני מתלבטת אם זה כי הוא חזר לסורו פשוט או שזה משו חיובי…
לא אני לא יודעת
כמה זמן זה הגיוני שזה יהיה בגלל לחץ? נגיד שבוע? או יותר?
בגדול לא גרים באיזור לחוץ אבל כל הארץ בוערת אז אין לדעת…
למה שלא תבדקי הריון?
מה שלומכן?
אני יודעת שזה שאלה נדושה
לא כתבתי פה ועכשיו ...
כתבתי.
שרק יהיה טוב🙏
אני 11 ימים מהביוץ, יצא לי בבדיקת דם בטא 42.
המחזור אמור להתחיל לי היום כי יש לי 11 יום מהביוץ עד הוסת.
השאלה אם הבטא תקינה לשלב הזה והאם סביר שזה ימנע את הוסת.
שואלת כי היו לי הריונות (שהתחילו מפסים חלשים יותר) שנפלו בסוף.
מקווה שהפעם הפס החזק במקלון יעיד גם על הריון תקין 🙏🏻
המתוק היה מכור למוצץ ברמות קשות, וביומולדת ארבע החליט שנפרד ממנו. זה היה לפני חמישה ימים, ומאז לוקח לו שעותתתת להירדם. מסכני.
יש לכן עצות מה יכול לעזור לו להירדם?
אפשר להשמיע לו סיפור לפני השינה
לשבת לידו קצת
אבל עוד קצת והוא יתרגל...
זה תהליך, וכמו כל תהליך זה לוקח זמן..
לי זכור שזה לוקח שעות, אבל ממש מתקצר מפעם לפעם.
באופן אישי, בגיל הזה וגם עוד הלאה, אני חושבת שהם צריכים חפץ מעבר. אז אנחנו מדברים ומגדירים / בוחרים/ קונים במיוחד איזו בובת פרווה או משהו נעים אחר שיהיה תחליף ויעזור לך ללכת לישון. לא אכפת לי שיתמכרו לזה, כל עוד זה לא מזיק לשיניים וגם לא משהו שגורם ללעג או לתחושת תינוקיות.
יש לו שמיכי.
אני מקווה שזה באמת ישתפר בקרוב, תודה רבה!
זה עוגן בשבילו.
וגם עזרה בשבילך...
זה ממש טרי.
גם לבן שלי לקח זמן להרדם אחרי הגמילה
אבל זה הולך ומשתפר.
הרי מוצץ זה בעצם אמצעי להירגע ולהיכנס לשינה.
אני הסברתי לילדה שלי שזה בעצם התפקיד של המוצץ, ועכשיו נחפש משהו אחרשיעזור לך להירדם.
נתתי לה להציע רעיונות והתפעלתי מהיצירתיות: היא אמרה אולי לחבק דובי, אולי ליטוף של אמא, אולי להשאיר אור קטן... והכל היו רעיונות שלה!
כמובן שלוקח זמן להתרגל אבל ההסבר הרציונאלי מאוד עזר לה.
