שאין אפשרות לצאת מהם כי זה יעשה פוליטיקות משפחתיות מפה ועד הודעה חדשה.
אבל כל הזמן להוריד
להגיד שהמודיעין היה דפוק ונשאר כזה
להגיד שאין צבא מתפקד
לזרוק מספרים לא קשורים העיקר שיראה יותר מפחיד ומותר כאוס
להביא כתבות
והוכחות
בשביל מה זה טוב??? ולמה זה ככ מרגיז אותי? ומה אתם שמחים על זה? גם אתם גרים במדינה הזאת.
מה הכיף להיות פסימי ולהוריד לכולם ולהסביר איך כולם דפוקים?
ואיפה האמונה בה'? למה להאשים כל הזמן את כל מי שמסביב.
עלו לי על העצבים!!!! אוף!
שולחת מהר לפני שמתחרטת
גם אני הקבוצה של המשפחה עלו לי על העצבים.
יש לי בן משפחה שלא משנה מה רק ביבי רק ביבי
ודיבר ממש מגעיל על השמאל בדיוק בתקופה הזאת שאני חושבת שאחדות הכי הכי הכי חשובה.
וכשמישהו מעם ישראל סובל כולנו סובלים איתו.
חטפתי קריזה ויצאתי.
לא קרה כלום!
שאלו אותי מה ולמה, אמרתי שלא היה לי נח בקבוצה בלי לפרט וזהו.
זה תקופה שגם ככה צריך הרבה כוחות, חבל לבזבז את הכוחות שלנו על שטויות.
קחי בחשבון שהיום כשיוצאים מקבוצה בוואטספ רק המנהלים בקבוצה רואים את זה.
שאר המשתתפים יקח זמן עד שישימו לב.
כולל קבוצת הורים של המורה של הבת שלי.
כל מה שקצת ערער לי את היציבות, שלום. אנחנו במלחמה לא בחופש גדול.
זה הדבר הכי חשוב כרגע לא מי יעלב.
אפשר לחזור אחרי שייגמר ויהיה יותר חוסן והכלה נפשית.
זה לא נגד אף אחד זה לשמור על עצמנו אז אין מה להיעלב.
קודם כל שמחה לשמוע שאני לא היחידה שחווה את זה.חשבתי שכבר השתגעתי שנהייתי ככ רגישה לכל דבר סביבי.
אני חושבת שאני באמת אשים בארכיון רק הבעיה שאז "אפספס" עוד הודעות שלא קשורות ויכולות להיות חשובות.
אבל שכנעתן אותי שזה יותר חשוב מלהיות בסדר עם כל העולם.
תודה עליכן! בשורות טובות בקרוב אמן!
התשקורת מנצלת את המצב לפוליטיקה
רק מחפשים להגיד כמה הכל רע במדינה ממשלה צבא...
את יכולה להגיד שאת יוצאת מהקבוצה רק לתקופת המלחמה בשביל השקט הנפשי
אגב היום כשיוצאים כבר לא מופיע לכולם עזבה את הקבוצה
צחקתי בקול, את יצירתית!
אבל אין מצב עם האנשים האלה...
הלואי שאיכשהו יסתדר לךירושלמית במקורככ מחזק שיש אנשים כאלה מדהימים בעם שלנו!
ובכלל ככ מחזק כל מה שהוא אומר שם.
ולו יש זכות דיבור כי הוא עשה משהו (והרבה) בשונה מהבטטות בקבוצות וואצאפ🙈
ואין בראיון הרבה תיאורים גרפיים למי שמתלבטת אם לראות..
הקרב מול המחבלים והדמעות | הלוחם שחזר מהקרב בריאיון
יצאתי מכמעט כל הקבוצות
לא חייבת להיות שם, לא רוצה, וזה לא עושה לי טוב
זה כזה מטומטם
גם בקורונה תמיד היה את מי שלא הפסיק להאשים לדכא לחפש קונספרציות
בחייאת רבאק זה ככ מיותר
Ocd.app
אפליקציה שהיתה בתשלום ועכשיו נפתחה בחינם שעוזרת להתמודד עם מחשבות שליליות, טראומה, קשיי שינה, מצוקה ועוד.
ממליצה מאוד! עשיתי תרגול אחד בחלק של "חוסן" ונהניתי, הולכת לנסות עוד מסלולים.
מצרפת תמונה עם הסבר איך להיכנס ללא תשלום
היו על זה כבר שרשורים, אבל אני לא מוצאת...
איזה חבילות לידה שוות יש? זוכרת שזה מזה נחמד ומכניס לעניינים ולריגושים, מה שחסר לי כרגע
ובונוס- חבילות שאפשר להזמין, כי כרגע ממעטת לצאת...
נרשמים לזה בגוגל. שווה או לא שווה זה משתנה מאחת לאחת... פעם הם היו יותר שווים, עכשיו זה יותר שוברים.
יש גם בסופר פארם וברמי לוי
בגדול נראה לי שבכל החבילות יש בדכ איזשהו סוג של תמ"ל, בקבוק ומוצץ.
חוץ מזה הרוב זה דוגמיות ושוברים.
אם את מתכוונת להניק- אז זה קצת מייתר את התמל והבקבוק.
אם את לא מתכוונת להניק אז זה די שווה לקבל תמל ובקבוק בכלום כסף.
אני בלידה השניה לא לקחתי כי ראיתי שזה לא היה לי משתלם ככ.
עכשיו מתכננת לתת קצת בקבוק, וכל הדוגמיות היו נחמדות ושימושיות מאד...
יודעת שיש ערכות עם מעבר לדוגמיות...
ויש ריגוש בדברים הקטנים האלה
סופר פארם
שילב
צעדים ראשונים
בקבוק ומוצץ
🙏 *עם ישראל חי* 🙏
💫 *כנס מספר - 2*💫
כנס ענק בנושא זוגיות, ואישות לנוכח המצב
עם טובי המומחים בארץ
*ביום חמישי הזה- ד' חשוון (19/10/23) בשעה 19:30*
*נלחמים על הבית*💪❣️
הקישור להרשמה-
הרשמה לחסומים-
רישום חסומים לכנס (מספר 2)- 'נלחמים על הבית'
*מתנה מיוחדת🎁*
כל הנרשמים מראש יקבלו הקלטה מלאה של הכנס!
השידור יתקיים בזום וביוטיוב LIVE🖥️
(קישורים ישלחו מייד לאחר ההרשמה)
נזכור כולנו💝
השלום מתחיל בבית
וכשיש שלום קיימת הבטחה לשמירה מיוחדת💫
היו שותפים לזכות
הפיצו בכל הכח💪
בסטטוסים
בקבוצות ווצאפ
בפייסבוק
אינסטגרם
ובכל פלטפורמה דיגיטאלית
📱💻🖥️📡
*שתפו בתמונה של הפלאייר+קישורי ההרשמה*
*עם ישראל חי*👑
יש מטפלת קרובה אלי ולא מוצאת אחרת
אבל מה
לא מתחברת אליה
שמתי שם את הבן שלי לפני שנתיים ולא ממש אהבתי
היא לא נותנת להיכנס לבית בבוקר , לא רואה שחמה כל כך, לא מפרטת כל כך איך היה וכו' , היא שקטה ומכונסת
אוף
יש לי עוד בן בגן שקרוב יחסית אליה ולכן לא יודעת אם לחפש כי אז אצטרף ללכת המון ברגל או עם רכב שזה גם יסבך
מתלבטת מה עושים
מתייחסת יוצר לזה שאין לך חיבור אליה. בעיני זה יותר מפריע מאשר זה שלא נותנת להיכנס. יש גנים כאלו שלא רוצים שההורים יכנסו בשביל שאר הילדים וזה לא בהכרח אומר משהו רע.. אבל אם התחושת בטן שלך לא טובה לא הייתי שמה במקום כזה לאוו דוקא כי היא איזה גננת מתעללת כי זה לא מתאים כנראה לילד שלך.
אחד הילדים שלי היה בטיפול אצל מישהיא שקיבלתי המון המלצות עליה והיצה גם נחמדה אבל חא היה לי חיבור איתה אז הפסקנו והלכנו למישהיא אחרת. בעיני חיבור זה חשוב מאוד..
מינימלי לראות איפה הבן נמצא. הן מבחינה בטיחותית והן בכלל..
לא הייתי משאירה שם ילד.
השיתוף הוא גם כן קריטי. מטפלת היא דמות משמעותית בחיי הילד בשנים האלה. בלי שיתוף ושיח מותאם ציפיות שיהיו מוסכמות עלייך - אז ביי.
אבל זו אני
אם זה הבית הפרטי שלה
שעת בוקר לחוצה
יכולה להבין שלא מתאים לה שכל אמא תכנס
יכול להיות שלא מתאים לה 'לארח' כשצריכה להשגיח על כמה פעוטות
יש ילדים שצורחים כשנכנס מישהו זר.
יותר הייתי חוששת כי את לא מתחברת אליה.
ומנסיון שלי אם לא מתחברים למטפלת לילד לא יהיה טוב שם... ךצערי.
כבר יצא לי להעביר ילד בגלל זה
ממטפלת ששמעתי עליה המלצות חמות! אבל לא הסתדרתי איתה
וממש הוקל לי.
שתמצא עבודה אחרת
ברצינות
זה המינימום לדעת איפה הילד נמצא שעות רבות כל יום
אלא שלא מתאים לה שבאופן שוטף ייכנסו לה לבית.
הבת שלי התחילה גנון (פרטי בבית) והגננת אמרה לי בואי כנסי תראי את החדר שלנו פה המרפסת.. ממש סיור מודרך
לא חושבת שהיא מתכוונת שאכנס כל יום, אבל כן שאדע איפה הבת שלי נמצאת.
בתור בת של מטפלת שהתחילה כל יום בשבע לעבוד לא תמיד היינו לבושים או לבושות. כן בתחילת שנה היה לאמא שלי חשוב שנאפשר כניסה לאמהות לילדים שהיו צריכים ליווי כמה ימים, ןגם קרה שאמרה לאמא חכי רגע וסגרה את דלת המטבח כדי לאפשר פרטיות למי ששם
אבל זה שהיא מטפלת בתינוקות לא אומר שהבית שלה צריך לאפשר כניסה תמידית להורים.
יותר מזה שנה שעברה הבת שלי אצל מטפלת פרטית ומנת החלב לא ספקה אותה, צלצלה אלי והצעתי לבוא להניק אותה (הייתי בבית) אמרה לי בשמחה אבל שזה יהיה חד פעמי, לא מתאים לי שזה יקרה בקבעיות ומאד הבנתי!
לא הגיוני שאני לא אוכל באופן שוטף להיכנס לאיפה שמטפלים בילד שלי.
פשוט לא הגיוני לי
זה אחד הקשיים בלהיות מטפלת, יש ערבוב בין הבית לעבודה. אבל צריך לקחת את זה בחשבון כשמתחילים לעשות דבר כזה.
מאוד מובן לסגור חלקים של שאר הבית שבני הבית משתמשים בהם אבל החלק שהילדים נמצאים צריך להיות זמין להורים
לא להיות שם כל היום אבל כן להיכנס להביא ולקחת
זה ממש בעייתי בעיניי
יותר מהכל
ואם את גם לא מתחברת אליה
עוד יותר
זה ממש לא פשוט למצוא מקום טוב, ממש מזדהה עם ההתלבטויות
בני מגויס בצו 8
ביקשתי ממנו לבוא שאתן לו חיבוק ונשיקות
בנוסף ביקשתי שיעביר לי משהו שדרוש לי לעבודתי כעובדת חירום. מדובר בדיני נפשות.
כלתי הייתה מעוניינת שהמשהו ישאר אצלה, אף על פי שאינה זקוקה לו כעת, אלא לצרכי פנאי ובילוי.
כעסתי
בני רב איתי למענה
התעקשתי, כי אינני יכולה למלא את תפקידי ככה, והמשהו הזה בכלל נקנה על ידי בכסף מלא ואינו דרוש לה היות שלטענת הוריה יש לה כזה...
בסופו של דבר התפייסנו, אני והבן, ונפרדנו באהבה
אבל הכאב, שסיכסכה ביננו בזמן רגיש כזה,
---
הייתי רוצה לא להיות מרה ברגשותי כלפיה.
כרגע פשוט תופסת ממנה מרחק
עד שהמקום הזה ירפא
עצות?
לימוד זכות?
תודה רבה יקרה על המילים המחזקות שלך.
ב"ה אחרי שבעלי נכנס לעניין הוקל לי מאד
נפשית אני במקום הרבה יותר טוב
אנחנו בקשר
לימדתי עליה זכות בעצמי, כשהכעס נעלם.
אנחנו עסוקים וכשלא עסוקים מנסים לישון.
חזרתי לאכול בריא
מקווה שאצליח קצת להוסיף בתעמלות בבית.
🤗 לך
ה' ישמור את חיילינו הגיבורים ואת עם ישראל המתוק🍎🍯
אחרי כמה זמן אתן מתחילות להשתמש?
אחרי כמה חודשים מאז שהתחלתי לנסות?
וברצינות
תלוי בשביל למה להשתמש
לדעתי, האישית בלבד, זה לא מומלץ אם אין סיבה.
זה מכניס ללחץ, למתח של 'חייב היום כי'..
מתי כן?
כשהתקצרו לי ווסתות משמעותית וחששתי שאני מפספסת
כשהחיים נהיו עמוסים מצד אחד והווסתות היו ארוכות + ממש כבר רציתי... וחששתי שאנחנו באמת מדלגים בחינניות על חמישה ימים שמשמעותיים
בעקרון זרע מחזיק מעמד 3-4-5 ימים בכיף
ולכן קיום יחסים פעמיים בשבוע (אחת לשלושה ימים) אם הביוץ אחרי המקווה אומר שלא מפספסים, במיוחד במחזור 'רגיל' שבדרך כלל הביוץ בכמה ימים אחרי הטבילה שלרב- יותר נמצאים יחד.
כמה זמן מנסים
אז הכנתי חולצה לפוצון הקטן עם ההדפס הזה:
הדברים הקטנים האלה משמחים אותי.
לא הבנתי מה זה מחלצת...
גלויהלא הכנתי עדיין, אשב על זה. תודה שאת מקדמת אותי!
ואיך הדפסת? על חולצה בבית דפוס כאילו?
וזה מתוק ממש!
כן, יש מקומות שמדפיסים על בגדים וכל מיני מוצרים. יש אצלי ביישוב מישהי שעושה את זה.
תשלחי לי הודעה בשיחה אישית בבקשה.
משום מה לא הצלחתי
שולחת בפרטי קובץ איכותי.
צודקת! מי שתרצה אשלח לה קובץ מתוקן.
(כתב בנימין קרפלס מבית אל)
כשאנחנו נלחמים על העתיד כאן בחזית,
אתן שם, משכיבות את העתיד לישון.
כשאנחנו משפצרים ומסדרים את הברכית,
אתן מדגדגות אותה, מוציאות לו לשון.
כשאנחנו אוכלים מנות קרב ומלא פינוקים,
הם אוכלים לכן את הראש בצורה שיטתית.
כשאנחנו מתאמים וסט ואת הנשק מנקים,
אתן מפנקות בחביתה, ירקות ושוקולית.
כשאנחנו ישנים בשטח ובוהים בשמיים,
אתן שוכבות ערות, מוקפות ראשים קטנטנים ומחשבות.
כשאנחנו עומדים מול מפלצות על שתיים,
אתן מספרות להן על עולם של פיות, אבירים ובובות.
כשאנחנו מקבלים פקודות גדולות,
אתן מגשימות חלומות קטנים.
כשאנחנו משחירים רצועות וחובשים יבלות,
אתן מצנזרות להם זוועות בעיתונים.
כשאנחנו שוכבים במארב ומחפשים תנועות חשודות,
אתן מנגבות דמעה מלחי רכה, שמות פלסטר על פצע דמיוני.
אנחנו כאן רוצים לשלוח לכן נשיקות ואינסוף תודות,
לומר לכולכן באופן אישי "את הגיבורה, לא אני".
לנו אולי יש מדים, אבל אתן הלוחמות בחזית,
של שמירת השגרה והשפיות של ילדינו המתוקים.
סליחה שיצאנו ככה מהר, השארנו כלים ופח בלי שקית,
אוהבים, מעריצים, ובעיקר בעיקר, כאן מרחוק מחבקים.
תודה לכן נשותינו האמיצות, אריות ממין נקבה,
על השקט שאתן נותנות לנו ועל אורך הנשימה.
לחבק לא מתאפשר, אז שולחים מרחוק ים אהבה,
נתראה בקרוב, מבטיחים, אחרי המלחמה.
*כתב לאשתו:*
*בנימין קרפלס - בית אל*
ועל מטופלות פוריות שלא יודעות מה יקרה עם הסבב
ועל הריוניות שנשארו בבית ותוהות לעצמן אם הבעל יחזור ללידה (וגם על שלבים מוקדמים יותר של ההריון)
וגם על כאלה שהבעל בבית אבל הם עדיין צריכות להעסיק את הילדים כל היום..
וכו' וכו'
אנחנו נשואים 6 שנים עם שני ילדים והריון שלישי ב"ה.
אוהבים מאד! קשורים, חברים טובים..
יש תחושה שאיכשהו הזוגיות יותר מתפתחת ומעמיקה אבל משהו במיניות נתקע
אם פעם קרבה רגשית היתה מביאה לקרבה פיזית היום זה לא כך
משהו לא עובד... (קשה להשוות לעבר כי הילדים גדלו נהיה עומס תנאי החיים השתנו מאד)
כבר כמה חודשים מדי פעם זה עולה לדיון
לא מצליחה להחליט אם הנכון הוא לעשות קורס (יש משהו זגי מומלץ)
ללכת לטיפול, ליעוץ,
ועוד משהו- מטבע הדברים לבעלי זה יותר קשה ללכת ולפתוח
אולי יותר נכון שאלך לבד כשכמובן הוא בענין ודוחף?
אני גם חושבת שיותר קל למצוא מישהי שאתחבר אליה מאשר מטפלת שלשתינו יהיה נח איתה.
מה מתאים לאיזה סיטואציה?
אשמח מאד לשמוע את דעתכן כולל המלצות ספציפיות יותר
(קיימנו פעם פגישת יעוץ עם מיכל פרינס ונהננו מאד אבל עכשיו מרגישה שצריך משהו אחר)
אז רוצים אולי לנסות להיכנס להריון אבל לא באלי להיות אסורהההה במלחמהה
אז כרגע נשאר לי איזה שבועיים לחפיסה (ויש לי עוד מרשמים)
מה דעתכן??
נתקעתי כי אני רוצה להפסיק אבל לא רוצה להיות אסורה, אז 'נתקעתי' איתו, אנסה לערוך חח
סליחה על הבלבול (:
לא קריטי חודש לפה חודש לשם בציפייה להריון.
יותר קריטי בעיני שלא להיות אסורים במלחמה..
בעזרת ה ההיריון יעשה שלא תהיו אסורים 🙂
בהצלחה
יכול לקחת זמן לדימום להגיע.
ויכול להיות גם מצב שתיכנסי להריון בלי דימום
מבינה את החוסר רצון להיות אסורים במלחמה אבל אני *באופן אישי* לא הייתי לוקחת את זה כשיקול. אני אוהבת מאד כשאנחנו מותרים אבל חושבת שגם התקופות של הריחוק הם חלק מהחיים לא משנה מתי הן יוצאות. עוברים את זה
(ממני שנאסרנו בשמחת תורה ועוד לא קיבלתי חיבוק מנחם ומעודד על המצב.)
ובאמת אנחנו לא יודעים כמה זמן זה עוד ייקח. תעשי שיקול מה יותר חשוב לך להשאר מותרים ולחכות עם הרצון לזמן לא ידוע (שזה לגמרי לגיטימי) או להחליט שאת לוקחת בחשבון שתאסרו אבל הרצון לילד חשוב לך עכשיו יותר
בעיני זה שיקול משמעותי.
אם הוא לא נמצא בבית ויכול לקבל 'פתאום' אפטר עדיף להיות מותרים אם זה אפשרי...
אם הוא בבית זה עניין אחר.
זו פשוט נקודה למחשבה בעיני.. אם הוא לא מגיע הביתה כרגע הייתי ממשיכה לפחות עד שיגיע שלא יהיה מצב שהוא מגיע אחרי שבועיים ואתם אסורים, אם יש אפשרות שלא.....
ב"ה ברכנו ה' במתנה מופלאה- ילד יהודי מתוק וטהור.
ההרגשה מאד מוזרה- מצד אחד האווירה הכללית היא במצב אבל לאומי, מלחמה ומסירות נפש לאומית ( יעידו על כך כל השרשורים בשבוע האחרון) ומצד שני- זכינו ובורכנו במתנה גדולה מה'.
ומצד שלישי- ילד יהודי זה לא שמחה אישית אלא לאומית- יהודי נוסף שיעבוד את ה' בעולם!
ובכלל כל השבוע האחרון היה לי מוזר- השילוב בין הכלל לפרט, כי לידה מצריכה התכנסות פנימה, אבל במצב מלחמה כולל מתכנסים "החוצה".
אז חשבתי במקום לשתף ב"סיפור לידה" לשתף ב"סיפור צירים ".
ולשתף במחשבות שהיו לי במהלך הצירים והלידה.
אז כבר מהתחלה זה היה מוזר - בדרך ללדת קיבלתי טלפונים והודעות על עוד מישהו מוכר שזוהה וכבר לא נעדר, ועוד אחד ועוד אחד.
וכל הודעה כזו מציפה את העיניים בבוהק אדום, אז להכנס ככה לחדר לידה כבר התחיל מוזר, אבל כולן היו ככה, יולדות ומיילדות ,כולן מחו דמעות ברגע כלשהו, כולן סיפרו על לילה ללא שינה מדאגה לקרובים.
בעל במדים שקיבל שחרור בשביל ללוות את אשתו,ובמקום לתמוך בה, היא טיפלה בו כשהתעלף כשקיבל הודעה על חבר טוב...
כל ההרגשה היתה אחרת- שונה מכל לידה, ואז התחלתי לחשוב אחרת על הדברים- זו לא סתם לידה אחרת מלידות קודמות, יש כאן לימוד שאפשר ללמוד.
ישעיהו הנביא המשיל את חבלי משיח לחבלי לידה -
"כמו הרה תקריב ללדת, תחיל ותזעק בחבליה, כן היינו מפניך ה'". (ישעיה כו יז).
וכך הסבירו לנו רבותינו את הצרות שהתרחשו כאן מאז קום המדינה .
אבל בחג האחרון ראינו צרות גדולות כמותם לא נראו מאז קום המדינה,
אז מה קרה לצירים ה"רגילים" שהכרנו? הפעם פקדנו שבר בסדר גודל אחר לגמרי???
ואז התחילה להתנגן לי מנגינת הקינה- אלי ציון ועריה, חוץ מהפזמון המוכר חשבתי לראות מה מילות הקינה? וראיתי שהן מקוננות ממש על מה שארע כאן-
אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ, כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ, וְכִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק, עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ
אלי ציון ועריה ( בפרוט הקינה יש הרבה שורות שמתאימות)
אז חשבתי שגם בלידה - בסופה עוצמת הכאב של צירי לחץ שונה לגמרי מהצירים בשלב ה"ארוך" יותר, כואבים מאד מאד ,מרגישים בלתי נסבלים-אבל לאחריהם מגיעה הלידה.
כמו שכותב המלבי"ם-
"בבוא זמן הגאולה, שאז תשב היולדת על המשבר ויגיעו לה חבלים וצירים שהוא מלחמת גוג, אז יהיה לידתה באופן מופלא".
בתפילה שכבר עברנו את השלב הזה, ועכשיו נחזה במהרה בסיום תהליך הלידה הלאומית!
בלי כאבים נוספים.
במשך הזמן הזה היתה גם חוויה יחודית למיקום של הבית חולים - ליד הר הרצל,
שמעתי בלי הפסקה - לוויות בהר הרצל- כמו רוטינה - שוב ושוב ושוב- שוטרת שמסדרת את התנועה , המכוניות שעצרה עד שתעבור השיירה היא וצפרו כאות כבוד לנופל, ההולכי רגל ששרו לכבוד הנופל ( שירים בסגנון מותאם מגזר- עם הנצח לא מפחד , עם ישראל חי או בלדות ישראליות ). ושיירות שרד של שרים . ושוב מהתחלה עוד שיירה ורעשים , ושוב ושוב, כל היום כולל בלילה. עד קרוב לכניסת שבת.
ולפני שבת כשזכיתי לעמוד בחלון עם האוצר החדש בידיים, והשקט השתרר התבוננתי בחמה ששקעה על ההר שהתרוקן ממלווים,
נזכרתי בסיפור על הרב שלמה זלמן אוירבך שאמר שהמשולש הזה בירושלים הוא מיוחד- זיכרון השואה ביד ושם, זכרון חיילי מדינתנו הקדושים ותינוקות חדשים הנולדים- דור התקומה.
נותר לי רק לשיר את המילים "התנערי מעפר קומי...על יד בן ישי בית הלחמי קרבה אל נפשי גאלה".
ולהתפלל שנזכה במהרה לראות בעינינו בלי עוד צער וכאב את ביאת הגואל, ואת סופו של התהליך הארוך- יכירו וידעו כל יושבי תבל... ויתנו לך כתר מלוכה!
מישהי יכולה בבקשה לומר לי את ההוראות של בדיקת הריון של בדיקה כנה?
יש לי רק את השקית הפנימית בלי ההוראות…
כמה דק לחכות אחרי שטובלים בשתן?
🙏🏽🙏🏽🙏🏽
להניח על משטח ישר ולחכות בין 5-10 דק'
בד"כ כשזה חיובי הפס מופיע יותר מהר
אחרי 10 דק' הבדיקה כבר לא אמינה
בשורות טובות
פשוט משתגעת
כלום לא עוזר
קניתי כבר הכל
אין לי יום
אין לי לילה
אני בממד כל לילה והוא מעיר את הגדול ואת אחותי
קשה לי כל כך
לא יכולה עם הגזים האלה
בבקשה
עזרה
לא האמנתי
אבל ב"ה שזה עזר
ונראה שגם הגיל..
הגיל עולה הם גדלים ונרגעים יותר
ועוד משהו-לקחת תוספים לחלב
לא יודעת אם היה לי חסר חלב, היה נראה שלא אבל לא הייתי בטוחה
בלילה בעיקר,
אז לקחתי חילבה של אלטמן ומורנגה בכדורים
ונראה לי שזה גם השפיע לטובה
לוקחת מאז קבוע ב"ה היא הרבה יותר רגועה
די התנתקתי מהפורום אבל אתן בליבי!! ❤️❤️❤️
מה אתכן?? תושבות הדרום? נשות המגוייסים? כל אחת?
תאמינו לי שאני אתכן! שולחת חיבוק ענקקקק ומתפללת!!
🩷
אם יש משהו שאני יכולה לעזור מפה אל תהססו!
ובקשה אישית ממני: אל תראו חדשות! רק בצורה מבוקרת!
תשמרו גם על הנפש שלכן!!!
אוהבת ממש ומעריכה מאד את הגבורה שלכן!! 😘
חשוב ממש לעזור בתחום ההסברה.
תיכנסי לאתר של משרד החוץ ותראי אם יש חומרים שאת יכולה להפיץ בין מכרייך.
כל אחד משפיע על דעת הקהל העולמית.
זה יאריך לנו את זמן ואפשרות התגובה ויעזור לשמירה על המדינה.
יישר כח!
כל הדברים האלה מגבירים אנטישמיות
חשוב לנו בקהילה לשמור על פרופיל נמוך….
אולי זה אגואיסטי? לא יודעת….
תודה לך על התגובה וחיבוק!! ❤️
ברור שאת צריכה לשמור על עצמך וכל משפחתך.
תודה רבה שהתחברת ושיתפת שאת איתנו 🥰
את יודעת יותר טוב מה מתאים לפרסם ומה לא,
יש מדינות יותר ידידותיות ויש פחות..
רק העליתי כיוון שעזרה מחו"ל יכולה לסייע.
אבל אם לא אז לא.
רעיון נוסף אם את טובה בגרפיקה או ביצירה בכלי AI
כמו דאלי וכד', אפשר ליצור קשר עם אחת המשפחות השכולות ולייצר להם מזכרת של גבורה ועוצמה לצרוב להם בזיכרון את גבורת יקיריהם ולהקל מעט על הסבל.
אם את בעניין אוכל לקשר אותך לכמה משפחות שפחות מכירים אותם ולא עושים עליהם כתבות.
היית ממש חסרה פה. מה שלומך?
מהממת את
בפנים הלב כואב….. 😭😭😭😭😭😭😭
ויש גם פחד…. האנטישמיות מתגברת ברחבי בעולם
ביום שישי הייתה פה הפגנה פרו-פלסטין…
אבל עם בטחון גדול! ותפילות
ממש מחמם את החב הדאגה שלךך 3> וההתעניינות.
רק רק תפילות זה מה שמאחד אותנו מול הפורעים אלה יימ"ש
אמרתי לבעלי שאני אולי משוגעת אבל הייתי מעדיפה להיות שם
זה העם שלנו! הדם שלנו!!!!!!
וגם מפה קשה לדעת במה ואיך לעזור…..
רק מלא מלא תפילות
אני אומרת ובי הכמעט 3 חוזר אחרי מילה במילה
יש לנו פה יומיים של יו״ט אז קיבלנו המון מידע במשך יומיים אבל בלי יכולת לאמת או להתקשר למכרים ומשפחה…..
קשוח וכואב!!!
מלחיץ פה מידיי מבטיחה לך
לכל המלחמות והבלגן??
עד לפני כמה ימים רציתי רק לברוח לחול, והשתדלתי ממש לשמוע שיעורי אמונה אז מרגישה שפויה יותר
גם עם בפחד לא הייתי הולכת ולו בשביל ההרגשה האוגיאסטית הזו
קרוב למדינה שלי, קרוב לצבא שלי, קרוב למשפחה שלי, קרוב לאדמה שלי שחלמנו עליה 2000 שנה.
החסכונות שלי פה, הבית שלי פה, רוצה להשתמש במטבע שלי גם כשהערך שלו נשחק, גאה בדגל שלי, רוצה לחגוג את החגים שלי, לשיר את ההמנון שלי ולהתפלל על המדינה, שלום חיילי צה"ל, החטופים והנעדרים. פה הכל קרוב אלי. ואני מחפשת להתקרב יותר, לעזור יותר, להיטמע יותר ולא להתרחק. להיות קרובה לפצועים ומשפחותיהם, לנופלים ולמשפחותיהם.
אם כל פעם שקצת מפחיד פה נצא לחו"ל אין לנו זכות קיום בארץ הזאת.
ובאמת זה כך!!
כשיש מלחמה הכי קשה להיות רחוקקק
ואמרה שישראל היא המדינה היחידה שכולם חוזרים אליה בזמן מלחמה..
ככה זה עם ישראל.
תחושה ממש טבעית לרצות להגן על עצמך ועל המשפחה שלך, להיות רחוקה מקרבות,להיות יכולה לצאת לרחוב בנחת. הרבה אנשים טסים עכשיו. יש מי שעושה לו טוב להתקרב. יש מי שעושה לו טוב להתרחק.
זה לא אומר כלום על האהבה שלך לעם ולארץ.
אם זה עוזר אני מרגישה כמוך
שלא לדבר על המוני חיילי המילואים שחזרו כדי להכנס לתוך הסכנה.
אין על העם הזה!
שלום לכולן!
ב"ה ילדתי לפני שבועיים.
זוכרת שתמיד יש בעיות עם המניעה לפני הטבילה הראשונה שאחרי הלידה(שאז צריך להשיג נרות/דפי מניעה וכו).רוצה למנוע את זה.. כמה זמן לפני הטבילה אני צריכה להתחיל לקחת גלולות? רופאה תסכים לתת לי מרשם לגלולות לפני סיום המשכב לידה?
ואם אני שוקלת להתקין התקן כלשהו במקום גלולות, ממתי אפשר לשים אותו?
ואם יש לכן המלצות להתקן כלשהו, אשמח. תודה!
יש רופאים שמתקינים גם לפני.
כדאי להתקשר לברר במרפאה על הרופא הספציפי וגם לברר אם צריך לקנות את ההתקן מראש
אישית ממליצה מאוד על ד"ר ברעם (במודיעין ) ועל ההתקן שלו. אבל זה ממש סובייקטיבי...
כל אחת חווה כל התקן אחרת
(בגדול אין הרבה הבדלים בין כל ההתקנים הלא הורמונליים. מי שרגישה זה יכול להיות לה משמעותי ואי אפשר לדעת עד שמנסים)
התקן הורמונלי זה כבר משהו אחר,זה כולל גם הורמונים אבל בכמות וצורת ספיגה הרבה פחות מורגש מאשר גלולות
בד"כ יש לו תקופת הסתגלות מסוימת אבל צמוד ללידה הרבה פחות
אם לפי הפסיקה שלכם התקנת התקן לא אוסרת אז מומלץ להתקין אחרי טבילה. אם זה ב2-3 ימים הסמוכים לקיום יחסים גם לא צריך מניעה מקומית כי ההתקן מונע השתרשות ולא הפריה ולכן מונע גם בדיעבד
(בכללי כדאי להתיעץ מבחינה הלכתית לפני התקנה ולקבל הנחיות מדויקות)
קשה עכשיו בכל החזיתות.
קחי לך הפוגה גם אם לא באלך או אין לך זמן, חייב
ומרגישה מצפון לעזוב את הילדים.. שאם חלילה...
אבל וואו
אין לי אויר
חיבוקקקקקק
ממש מתגעגעת ומפחדת...
כל היום עם הילדים, מנסה שלא ירגישו פחד או עצב ובינתיים...מה איתי?!
בעלי ממש חסר לי...
זה ממש נותן הרבה כוח.. מה עוד יכול לעזור לך?
בע"ה מקווה שיוקל בקרוב ממש!
באמת מתלבטת אם אני צריכה פשוט לעבור לגלולות משולבות (למרות שעדיין מניקה), אבל התור לרופא נשים רק עוד חודש 🤦
וגם בכלל מה אני עושה עכשיו עם הדימום הזה...
@רוצה טוב!!!!! לי ברמת זה קרה בסוף,ההנקה אבל מאמינה שיכול להיות גם כשמפחיתים הנקות.
אחד הפתרונות לעבור לאמצעי מניעה אחר.. אפשר אולי תור טלפוני
היי
עשיתי אתמול בדיקת דם הכוללת שתן סתם כי הרופאה אמרה לי לעשות כחלק מהריון חודש שביעי ועכשיו הרופאה מתקשרת שיש לי דלקת ועלי לקחת אנטיביוטיקה
אני סובלת הרבה מדלקת בשתן כבר פעם שלישית בהריון והפעם לא רגשתי כלום
האם זה תקני ואיך אדע אם זה עזר אם לא הרגשתי כלום?
שמתי לב בימים האחרונים שהשתן שלי לא שקוף כזה
כאילו יותר לבן
אין לי כאבים באזור
אבל כן כאבי ראש
יכול להיות שזה בעצם דלקת ?
אני אנסה לראות אם יש שיפור אם אני שותה יותר טוב.
תודה ❤️
התרופה רק עשתה הרבה יותר גרוע, הכאב התגבר ממש, מורגש כל הזמן יש ימים שהוא בלתי נסבל (וזה אחרי יותר משנתיים שזה מפריע רק מדי פעם) הפסקתי עם התרופה ברגע שהבנתי את זה.
עכשיו מתלבטת מה לעשות, צריכה ללדת עוד קצת יותר מחודש ולא יודעת אם עדיף לקבוע עכשיו תורים ולהתחיל להתעסק עם משהו שמי יודע מה זה ידרוש או לחכות לאחרי הלידה ולעשות את כל זה עם תינוק קטנטן... מה נראה לכן?
אבל אצלי זה כיטני לא כל כך ניידת בגלל הסימפו
שעות שמגיעות לך עפ חוק
תינוק.
אני כן השתדלתי תמיד לסיים את הדברים האלו לפני הלידה
חופשת לידה זו אשליה של נשים בהריון
יהיה לך תינוק ותהיי תלויה בזמנים של ההנקה/האכלה שלו, תהיי עייפה והדבר האחרון שתרצי זה לצאת מהבית ולהיסחב לרופאים עם תינוק קטנטן
אבל לפעמים מתגלים חלילה דברים יותר חמורים וכדאי לדעת כמה שיותר מהר. אבל אני באמת מהלחוצים
אני הייתי הולכת ומסיימת עם זה. הריון בסוף זה יותר קל מלסחוב תינוק פיצפון
עם תינוק פיצי, ועוד בשיא החורף, יהיה יותר קשה להניע תהליך..
בעיקר כי בהיריונות אין לי סבלנות וחשק ללכת ל*עוד* בדיקות מעבר לבדיקות שקשורות בהיריון...
אבל כן, זה לא תמיד חכם 
בריאות שלמה!
ראשון להתייעצות וביקורת
אחרי הלידה שהגוף יתחזק תתחילי לטפל
רק לפחות לקבל תמונת מצב
