פורום הריון ולידה (עמוד 905)

היתה לי שיחה ארוכה על זה לאחרונה עם חברה שבסופה הבנתי שחלק מההגדרות האלה (אבל ממש לא כולן) הן ממש חלק בלתי נפרד מהאני העצמי.

נכון שהייתי קיימת ושלמה לפני שהייתי בת זןג או אמא, אבל הדבגים האלה הם ממש חלק מהותי ממני, הם חלק מהחיים שאני רוצה במצב אידאלי בלי מגבלות..

בהקשר לשרשור אחר שעלה כאן - אם הייתי יכולה לא הייתי עובדת (בטח בעבודה הנוכחית) אז זה לא חלק מהחיים שאני אוצה ולכן לא אגדיר את העבודה שלי כחלק מהעצמי האמיתי.

אבל לא היתה לי מגבלה שגרמה לי להכנס לזוגיות או להפוך לאמא, זה לחלוטין בא מרצון שלי וזה עדיין הרצון שלי, ולכן זה כן חלק ממני.

אלה המחשבות שלי בנושא

זה לא שכל מהותי היא הזוגיות או האמהות. אם הייתי עובדת בעבודת חלומותיי (ויש אחת כזו) כנראה שגם היא היתה חלק מההגדרה, וגם אם היה לי תחביב שהיה משמעותי מבחינת הזמן שאני מקדישה לו והרמה שהוא ממלא אותי.

אז אולי המבחן להגדרה הוא מה ממלא אותי

אני למשל כן יודעת שהמהות שלי לא מורכבת מהסטטוס התעסוקתי שלי/ מההשכלה שלי וכו

אבל זה כן נותן תחושה של משמעות מסוימת - כשאני לא יכולה לממש את המשמעות האמיתית שלי במלואה

מכל מיני סיבות שבעיני לא רלוונטיות כרגע

זה בעצם הופך להיות עבורי לעזר לקיום המשמעות ה'אמיתית' שלי, אם ניתן לקרוא לזה כך

ומה המשמעות האמיתית?

אני כן חושבת שהמשמעות והמהות שלי נמצאים בחיי משפחה, אמהות, כרעיה של בעלי

אבל לא פחות מזה - יש לי גם חשיבות בפני עצמי. שאני בעצם המכלול שמורכב מכל שמות השיוך השונים שלי

וגם ממה שאני עצמי מביאה ולוקחת מכל זה

הקשר שלי עם הקב"ה  והשליחות שלי לעולם.

ברור שהזוגיות והילדים הם חלק מהיעוד והשליחות שלי! אבל הם לא הכל..

עוד שאלה שעוזרת לי - אם חס וחלילה מחר יקרה לי משהו - מהם הדברים שממש אצטער שלא הספקתי..

זה עוזר לברר מה העיקר בחיים...

מורכבת מ:

1. אהבה- לאהוב את עצמי, את הסובבים אותי, את החיים שלי ולקבל אהבה מהסביבה.

2. בחירה- לבחור בעצמי בכל רגע נתון כל דבר שנתון לבחירתי, לא לאפשר לאחרים או למאורעות החיים לבחור במקומי

3. ללמוד וללמד- ללמוד דברים חדשים/ להתאמן על תהליכים חדשים. ללמד את הסובבים אותי דברים חדשים/ לכוון אותם לתהליכים חדשים.

איך? בעזרת כל המתנות שהוא נתן לי. והן בהחלט כוללות את הזוגיות וההורות. אצלי גם הנושא האומנותי (בעיקר הכתיבה) חזק מאוד, ובעיניי הוא חלק משליחות ומהמהות שלי...

מקווה שעזר לך בחשיבה...

כדי להגיד שאם חוזקה לא מתבטאת בפועל, אז היא לא חלק מהמהות שלי.

כלומר האישיות יכולה לעבור עוד גלגולים רבים ולהשתנות,

ולראייה אנשים שעושים שינויים מהותיים בחיים שלהם. בגיל 40 או 50 ואפילו 60.

לעת ימי זקנה, אפשר לומר שאם כל החיים המהות לא באה לידי ביטוי, אז היא לא כבר לא חלק ממבנה האישיות שלי.

למשל אפשר להגיד על מישהו שהיתה לו נפש של אומן גם אם מעולם לא הביא את זה לידי ביטוי, אבל אי אפשר להגיד שהוא אומן.

כי כדי להיות אומן צריך לעשות אמנות.

בכלים שכתבתי עליהם לומדים לא רק לזהות חוזקות, זה הבסיס אמנם, אלא לומדים מעבר גם איך אני רוצה להגדיר את עצמי. אני בוחרת מה לשים בפרונט. ויכול להיות שבתקופות שונות, או אפילו באותה תקופה, מול אנשים או אוכלוסיות שונות אני אביא לידי ביטוי צדדים שונים שבי.

נגיד אצלנו בחברה העבירו שאלון למנהלים, המון המון שאלות על סיטואציות וקבלת החלטות ותחושות והכל.. כמה מאות שאלות (כן חופר ברמות..)

אבל אז בסוף התוכנה נתנה פלט של ניתוח אישיות מההיבט של איזה מנהל אתה.

לא סתם לפי אם תסכום את התוצאות אז אתה 1 או 2 או 3.

זה הרבה יותר מורכב מזה.

אני נדהמתי ממה שהיה כתוב, הסכמתי מאוד שזה בול מי שאני אבל לא היה לי סיכוי לנסח את זה כמו שהם ניסחו.

לכן המלצתי על הכלים האלו, כי זה נותן קצת דיוק וגם משלב כמה תחומים ביחד ככה שזה מספר לך ברמה גבוהה של אמינות מי אתה.

מעניין אם יש כלי ניתוח אישיות שמסתכל על האדם במבט רחב הרבה יותר שבוחן לא רק תכונות אלא גם אמונות, שאיפות והכל.

אני לא חושבת שצריך ושזה בריא לחשוב כל הזמן מה התכלית שלך. זה גם חשוב לעצור ולעשות חשבון נפש ולהבין מה הכיוון שרוצים ללכת אליו, אבל רוב הזמן ביומיום יותר בריא להתעסק בעשייה ופחות בתכלית. לא תמיד זה קל לראות, זה נכון, אבל מעבר לזה, זה גם יכול לתקוע אותנו במקום. כמו שוייז יחשב ויחשב ויחשב את המסלול ואנחנו לא נדע לאם להתקדם ובטוח נישאר מאחור.

עדיף לטעות ולתקן מאשר מרוב חיפוש עצמי לדרוך במקום. ואפילו גם מטעויות לומדים.

למשל אם מישהו חושב כל הזמן אם הוא טוב מול קהל, ובגלל שהוא לא סגור על זה לא יהיה לו ביטחון מול קהל, הוא כל הזמן יהיה במחשבה כן לא כן לא.

לעומת זאת אם הוא יעמוד מול קהל, הוא יוכל לבחון אם הוא רוצה לעשות את זה, אם הוא אוהב, אם זה תורם לו, וגם אם הוא טוב בזה.

וגם אם הוא יחליט שלמרות שהוא טוב בזה, הוא ממש לא אוהב את זה, אז הוא ידע להמשיך לחפש הלאה. אבל ההתלבטות עצמה יכולה לשאוב כוחות ולתקוע אותך מלהתקדם הלאה.

אם את טובה באנגלית אז יש שאלון שעוזר לנתח את החוזקות שבך לפי התשובות שאת ממלאת

וזה עוזר להגדרה עצמית.

יש גם את עקרונות נאום המעלית.

אמנם שני הכלים האלו פותחו לצורך השתלבות בעולם העבודה, אבל יכולים לעזור להגדרה עצמית גם בלי קשר.

אותי לא מפתיע שאנו מגדירים את עצמנו ביחס למשפחה וביחס למקצוע שלנו,

זה שני התחומים שבמרבית המקרים הופכים למרכז החיים שלנו ברגע שאנו מתחילים לעמוד על דעתנו סביב גיל 20.

אני חושבת שמי שאנחנו זה ממש אנחנו, יש כל מיני כובעים ותוויות ותפקידים

קבועים או מתחלפים, אבל הנשמה והמהות שלהם חד פעמיים, וגם היעדו שלנו כאן בעולם.

לכל אחד מאיתנו יש את הכוחות שלו והמסלול שלו, וככל שאנחנו מחוברים לעצמנו אנחנו מתכווננים להביא יותר ויותר את המקום המיוחד שלנו לידי ביטוי במציאות

***המדריך: להיות אישה ואמא מוערכת שמחה ונוכחת, עכשיו להורדה במתנה>>>

הורדת מדריך מתנה ***

יש את הנשמה, האני העמוק והנסתר שאני לא יודעת אם יש להכרה שלי גישה אליו או יכולת להגדיר אותו.

יש את ההכרה שלי, שאני פשוט מרגישה אותה, ולא נראה לי שאני מגדירה אותה.

יש לי רצונות וחשקים שעליהם אני כן חושבת בצורה יותר מוגדרת. הם נעשים ברורים ומחודדים יותר עם הזמן והניסיון (למשל, ניסיתי ללמוד משהו וממש סבלתי ובעצם הייתי רוצה ללמוד משהו אחר).

יש רובד נוסף והוא שאני באופן פילוסופי חושבת שיש לי גם יעוד אלוהי בעולם הזה, אבל אני לא חושבת שאני יודעת מהו וזה באמת מתסכל להיות בקונפליקט פנימי כזה שמצד אחד נראה שראוי שיהיה ייעוד ומצד שני אני לא חווה בחיי היומיום את הייעוד הזה ואיך בכלל יכול להיות ייעוד טוב למישהי כמוני. 

אין לי הרבה ברירות אז מפרידה אותם ככל הניתן

ויותר ממה שאני רוצה אני פשוט שוטרת ועוסקת בהסברה.לפעמים מרימה ידיים.

גיל מעצבן

וכללל היוםםםם רבים. למדתי להתעלם ולהתערב כמה שפחות, קשה ליישם אבל אין ברירה

חוץ מזה שהם חברים הכי טובים

אבל אם להיות כנה : המריבות מפריעות לי כי אני צריכה להתעסק בזה.

אם הם היו רבים ומשלימים, ניחא

אבל לפעמים זה מגיע גם לאלימות שצריך לעצור בזמנים שאני חסרת כוחות וזה עוד יותר מתסכל

משחקים איתם  מדברים איתם

מזניחים את הבית, הכביסות, הניקיון

עד שהם מרגישים שהם מקבלים את תשומת הלב ממקום טוב ולא צריכים להשיג אותה בכוח על ידי מריבות.

אחר כך מאזנים איכשהו בין המטלות

ילדים שאוהבים זה את זה זו מתנה לכל החיים. תודה לאמא שלי על כל ההשקעה בנו ולאבא שעבד כמו סוס בשבילנו. גם אמא עבדה. משרה מלאה

תתנחמי בזה שזה נורמלי..

גם לי פעם היו ככה צפופים...

וגם היום בגיל ההתבגרות הם רבים,

אבל כן הרבה פחות..

זה מתמתן...

גיסי פעם אמר לי משהו שהייתי על סף יאוש מהמריבות שלהם...

שעשו מחקר וגילוו..

ש70% מהזמן.. אחים רבים...

ב30 % עושים את שאר הדברים...

הם חברים ממש טובים מצד שני...

ופחות רבים מפעם...

ויותר רבים עם הקטנים שמתחתיהם..

קיצר הכל השתנה לטובה

חחחח

אני אומרת להם שכנראה התגעגעו מאד אחד לשני שהיו בגנים,חוזרים ואז לא יודעים לבטא את הרגשות כנרה ואז בא לידי ביטוי במריבות, אני עובדת עם הילד בן 6 הרבה על רגשות.

יש פעם שיצאת ממנה בטוב?

מה היה שם?

ופעם שהיה ממש לא? תנסי לבדוק אם יש סיטואציות קצה

שיתנו לך אור ויעזרו לץ לזהות

מה בדיוק מעורר בך את התחושה הזאת.

וכמובן שאפשר ורצוי תמיד לעבוד על תחושת הערך העצמי והאהבה והקבלה של עצמנו זה הכי חשוב והכי עוזר❤️

תמיד משהו מציק לי בלב ממנה

ומה שהזוי שכולם אומרים שהיא טובה ונחמדה

כנראה שהדיבור אתה מעורר בי

תחושה שהיא יודעת טוב ממני מעצבנת אותי

אני עובדת על הערך העצמי.. לפחות מנסה

לא הכי הולך לי

חוזר לאותה נקודה של לחזק את הערך העצמי

מותר לה להיות חכמה ומוצלחת. וגם לדעת יותר. יש יתרונות לניסיון חיים. למה זה מעצבן?

אני למדתי מהחמות שלי לבשל

את לא בתחרות איתה מי יותר

וזה שהיא טובה בדברים מסוימים לא אומר שמופנית כלפיך אצבע מאשימה על זה שאת פחות.. כי גם בך יש המון דברים טובים. המון. גם מולה.

איך כתוב בפרשת המרגלים? 'ונהי בעינינו כחגבים וכך היינו בעיניהם'

תפתחי על עצמך עין טובה, ותראי אחרים באותה מידה. זו התרופה

ובינינו, הרבה אנשים הם יותר מאיתנו בהרבה דברים. ככה זה בעולם.

ברגע שתצליחי לפתח לעצמך ערך עצמי ותחסני את עצמך מהפגיעות (בשורוק) הזו שבלהיות second best, החיים שלך יהיו הרבה יותר רגועים וטובים. כמובן לא רק מולה, כי ערך עצמי נמוך נוגע בכל תחומי החיים.

זה חמותך. לא אמא שלך, לא חברה שלך, אז תמיד ההרגשה היא לא משוחררת לגמרי.

אני מבקרת את חמותי הרבה (לפעמים כמה פעמים בשבוע), עוזר לי להגיד תפילה קטנה לפני שאני נכנסת לבית שלהם וזה תמיד מרגיע אותי.

כי תכל'ס ה' מכניס לי את המילים לפה ואת המחשבה איך להתנהג, אז אני משליכה אליו.

שמעתי מרב זמיר כהן להגיד את המשפט "לאדם מערכי לב מה' מענה לשון" לפני ראיונות עבודה. מאז אני משתמשת בזה לפני כל פגישה שיש לי לפניה מועקה בלב ואפילו לפני שיחות טלפון חחח

אלו רגשי נחיתות

משהו בבית שלה יותר מוצלח ממה שבבית שלך

במקום לאכול את עצמך

תזכירי לעצמך את הדברים הטובים שבך. המעלות שלך. את לא בתחרות איתה. היא לא בוחנת אותך. יכול להיות שהיא קצת מאוכזבת כי היה לה איזה חלום בראש. אז מה. עדיין יש לך נקודות טובות שבזכותן את הכלה שלה

מהרגע שגיליתי על ההריון

לא בעצת רופא פשוט ממה שקראתי על מה לעשות כשמגלים על הריון

פשוט הלכתי וקניתי פרנטל להריון ואומגה 3

זה יקר בקטע אחר..

אני אתחיל לקחת, אבל זה מלא כסף אז תוהה לעצמי אם צריך.

״ חומצת שומן חיונית להתפתחות מערכת העצבים ובכלל תפקוד מיטבי של הגוף.

לאשה שלא אוכלת 2 מנות של דגים קטנים (כגון סרדינים) בשבוע, כגון למשל נשים שלא אוהבות דגים, או נשים צמחוניות או טבעוניות, המלצתי היא לצרוך אומגה 3 צמחי מהמרווה המרושתת.

נכון להיום, זהו המקור היציב ביותר בטבע לאומגה 3.

המינון המומלץ הינו כפית ביום (או 4 קפסולות).

מינון זה יבטיח אספקה של 2 גרם ביום של אומגה 3 צמחית מסוג ALA (שעוברת המרה טובה בגוף ל – EPA ול – DHA).

גם אשה שאוכלת דגים תרוויח מצריכת אומגה 3 גם בגרסתה הצמחית.״

אסור בכמות גדולה

ולכן לא לאכול כל יום..

אלא נגיד פעם בשבוע

לא זוכרת אם יותר מזה זה גם בסדר

@משמעת עצמית 

אצלי גילו את זה בסוף תשיעי, אז באותו יום שלחו לזירוז 🙈

לא בדיוק יכולה לענות על השאלות, אבל שולחת כוחות! זה קשה, והגירודים בלתי נסבלים🥴

תודה

זה היה מזמן.. והאמת שאת הבדיקות עשו לי בבי"ח, אני לא חושבת אפילו שראיתי את התוצאות. רק אמרו לי מה המשמעות של תפקודי הכבד הגבוהים

מתייגת גם את @קטנה67 שעזרה לי בזמנו

אנסה שוב בהמשך הערב

ראיתי את מה שכתבת

@כוליסטזיסית עברתי את זה בכמה הריונות, מוזמנת בשמחה לאישי ( פשוט זהיהיה קצת אאוטינג לפרט פה)

סבלתי מזה גם בהריונות הקודמים ושמח לשמוע איך אצלך התנהלו המעקבים / האשפוזים / הטיפול ומתי יילדו בסוף.. תודה רבה!

אנסה שוב בהמשך

בהריון הראשון..

זה היה בסוף תשיעי גם אז זירזו.

אבל מכירה מישהי שהיה לה מהשליש השני כמו שלך, הביאו לה כדור שמוריד את התפקודי כבד, והיא עשתה בדיקת דם כל תחילת שבוע.

הכדור הוריד את הערכים לסבירים וילדו אותה בשבוע 37.

רק כדי להרגיע- זה לא חייב לחזור בהריונות הבאים. לי זה לא חזר ומכירה עוד הרבה שלא חזר להם.

רפואה שלמה ובהצלחה, זה באמת לא נעים...

תעשי המון אמבטיות, בעז'ה בידיים מלאות ומתוקות ובריאות לכולם! 

היה לי המטומה  ששמרתי לא לעשות פעילות מאומצת אבל כן הייתי פעילה יחסית והיא נספגה מאוד לאט.

ועוד הריון שמרגע שגיליתי שיש המטומה שכבתי במיטה לא עשיתי כלום בערך ואז נספגה לגמרי והרבה יותר מהר (תוך שבועיים שלוש)

לא ממליצה למשוך את ההספגות שלה..

עוד דבר שלקחתי בהמלצת @זמני לשליש היה כדורי חומצה אלפא ליפואית שאמרה שעוזר להספגות שלה.

וואי זה מצב לגמרי לגמרי לא פשוט

בהצלחה ממש בע"ה!

וואי זה קשה לנוח לגמרי

בעלי כמעט ולא בבית וגם כשנמצא לוקח לו המון זמן כל מטלה של בית, הוא לא מתקתק אז לא עוזר הרבה.. למרות הרצון הטוב..

וכלכלית אנחנו חנוקים, לא רואה אפשרות לשלם למישי

כן הייתי שבוע וחצי במנוחה משמעותית וזה לא קידם בהרבה אז עוד יותר התייאשתי

אם תביני שזה החיים של העובר שלךושזה שווה הכל

וגם הסיכוי להריון רגוע ושפוי יותר

אז תעצרי שניה

תביני שיש מצבים בהם צריך להכנס למתכונת חרום

כל עמידה ממושעת

התכופפות

הרמה ומאמץ

מחוץ לתחום

אוכלים הכיייי פשוט שיש

אפילו על בסיס קנוי

חד פעמי ברור

בעלך עושה כלים ושטיפה

לך מותר לקפל כביסה

ואם צריך עזרה חיצונית

ולהוריד רף

הבית יהיה מלוכלך כנראה ופחות מסודר

ותנשמי

וזה יעבור

והעיקר זה ילד חי ובריא

ואם את רוצה חיזוקים למה כדאי

יש לי עם זה נסיון של כמה פעמים

ומנוחה עזרה ועוד איך

אני לא מצליחה להרגיש שזה חד משמעי כי יש דעות לכאן לכאן

ואני לא מדממת וזה לא שההמטומה גדלה חלילה

בסקירה הרופאה אמרה לי שלרוב עד הסקירה המאוחרת זה עובר

מצד שני אני קוראת מה שאת כותבת וחושבת שאולי אני טועה

אספתי תשובות ממלא רופאים שונים

ומנסיון של הרבה בנות בוגרות המטומה

כמעט כולם הצביעו על זה שהדרך היחידה להשפיע על הספיגה זה מנוחה

כמה שיותר

וכן גם לי הרופאים בקופ''ח אמרו להתנהל רגיל ואין צורך

ולא הקשבתי להם

ובכל הפעמים זה עזר

חלק מהר יחסית

ופעם אחת תוך חודשיים

אבל כשהתאמצתי אפילו קצת ישר הכתמול

ושלא-נקי

לא מתחרטת

להפך

ב''ה שלא הקשבתי לרופאה

שלי אין הכתמות, זה לא שונה ממצב כמו שלך שפעילות גרמה להכתמות?

ממש תודה לך

של 600 מג פעם ביום

ומצטרפת מאוד לדבריה של מתנות קטנות

לא רוצה להפחיד חלילה וכל אחת זה אחרת אבל ממש שווה לנוח עכשיו כמה שיותר ולגמור עם הסיפור הזה. בהריון הזה שגם התחיל עם המטומה ונחתי ממש,באמת בשבוע הראשון לא הייתה הספגות משמעותית וכשהמשכתי לנוח ממש זה אכן נספג

6 ס''מ זה אורך,

מה השטח? אמור להיות לך כתוב גם רוחב.

איזה שבוע את?

את חודש וחצי עם אותו גודל או שהתחיל כל הסיפור לפני חודש וחצי?

את רושמת "אני שומרת לא לעשות פעילות מאומצת מאוד"

אני מאוד מקווה בשבילך שהתכוונת: "אני שומרת מאוד לא לעשות פעילות מאומצת"

את מוגדרת הריון בסיכון?

עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך י"ט בסיון תשפ"ג 15:28

8 מ''מ, זה טוב או פחות?

אני בשבוע 16

אני לא מוגדרת הריון בסיכון

כל הסיפור התחיל לפני חושד וחצי ומאז אותו גדול, יותר מדוייק - קטן יותר בחצי ס''מ.

אני שומרת מפעילות מאומצת כמו שטיפת רצפה, להרים כבד. מצד שני כן שוטפת כלים, כביסות, יש מרחק הליכה לעבודה שלי ללא אוטובוס והולכת אותו וכו

אבל הוא כן מתפרס.

ההמטומה תיספג עד סקירה מאוחרת אם תתני לה להיספג.

אם את מתאמצת הגוף לא יכול להחלים.

זה כמו שיש מכה יבשה שכל הזמן תקבל מכות נוספות עליה. היא תחלים??

ועכשיו היא מקבלת גם דחיפות מהעובר החמוד שנמצא בפנים ומבחינת הדחיפות שלו, זה ילך ויחמיר ככל שהוא יגדל.

אז או שאת עוזרת להמטומה להיספג כמה שיותר מהר או שלא..

את רואה שלפי איך שפעלת עד היום זה בקושי עזר, עכשיו העובר מחמיר את המצב,

אז איך להמשיך באותה מתכונת אמור לעזור?

אין בעיה עם הליכות, זה לא מפעיל לחץ על הבטן. כמובן הליכה שפויה, לא ריצה והתכופפות.

כלים זה בעיה. חד משמעית. את מפעילה מנוף על הבטן, כי כשרוחצים כלים הידיים רחוקות מהגוף.

אולי אפשר לשים כלים בגיגית ולסבן אותם בישיבה מזרחית.

אבל מי ירים ויוריד אותם? אבל תחשבי על זה..

לגבי כביסות, תלוי איך את עושה, אם את עומדת ומתכופפת ומרימה בגד בגד מסלסלה בגובה הרצפה אז זאת בעיה גדולה.

אם את יושבת על שרפרף ומכניסה מוציאה בגדים מהמכונה אז זה בסדר.

יש לך מייבש?

את צריכה לא להפעיל לחץ בטני, זה הרעיון.

גם כשאת קמה משכיבה למשל, לקום על הצד ולא ישר קדימה.

בסוף הכל יכול להיות, שלא תעשי כלום וזה יעבור, או שתשמרי מאוד וזה חלילה לא יעזור.

אבל את מוכנה לקחת סיכון? או שאת רוצה לעשות את ההשתדלות שתלויה בך?

ושתדעי זה חשוב מאוד לדעת שאין קשר בין העובדה שאת לא מדממת, לבין בטיחות ההריון.

אז זה שאת לא מדממת זה לא אומר כלום!

לראייה הנה את רואה שההמטומה לא נספגה, למרות שאת בכלל לא מדממת.

בהצלחה בכל החלטה.

לגמרי כל מילה.

וממש מסכימה עם הסוף, היה לי הריון עם המטומה שדיממה רק איזה פעמיים אבל התמשכה ונספגה מאוד לאט ולא נגמר טוב..

איך את יודעת את ל הפירוט של איזה משימות ואיך?

יש איפה לקרוא על זה?

אני יודעת שיש רופאים שאומרים שמנוחה משפיעה ויש כאלה שאומרים שלא

לי גם היה ונחתי במשך שבוע ואחר כך חזרתי לפעילות רגילה תוך הפחתה של הרמת דברים כבדים ומאמצים

אבל עד כמה שאני יודעת אין צורך להיות במיטה

לא זוכרת גודל אבל הייתה לי המטומה שנחשבת יחסית קטנה בתחילת ההריון ואפילו קצת דיממתי (ונאסרנו לשוואאא אבל כפרת עוונות העיקר הילדה בריאה)

והרופא בהמשך אפילו לא בדק את הגודל שלה כי הוא אמר שזה לא משנה

הבנתי שזה תלוי בגודל וגם במיקום

עשה את הצואה טיפה כהה (סליחה) אבל לא זכור לי עצירות או משהו

אבל כמובן להתייעץ עם רופא 

או פוליפרין, זה אותו דבר.

כשהברזל שלי היה נמוך לקחתי 2 - אחד על הבוקר ואחד לפני השינה, וזה ממש העלה לי, הגעתי ללידה עם 13 ומשהו

(בכל מקרה לא משהו שזכור לי)

אני כרגע לוקחת אקוסאפ ויש לו 30 מ"ג הרופאה אמרה לי לקחת 4 מנות 🙈 שזה נחשב מנה כפולה

לא כל כמות הברזל שיש בטבליה נספגת - זה קשור בטכנולוגיות שחרור וספיגה בכדור.

אם מה שאת לוקחת לא עוזר הייתי מנסה אחר (חושבת שאקטיפרין הוא דרך הקופה, גם לי יש נסיון טוב איתו)

או מנסה שילובים של שני סוגי ברזל (נניח כדור ואבקה)

הנחתי שאם כדור פחות עובד אצלי טוב,

אנסה משהו נוזלי

אבל מסתבר שגם זה לא מספיק נספג

באתר של כללית ניראלי קראתי שהעיגר שהוא מבין שהתזוזה מקדמת אותו לאל שרוצה.

שפעם חשבו שחייב להיות זחילה על הבטן ואז על שש ואז עמידה ואז הליכה

והיום כבר לא🤷

התיישב מעצמו ונעמד והתהלך באחיזה. ובימים האחרונים עולה על 6 ומתקדם ככה ומתיישב מ6, כבר ויתרתי על זה ופתאום התחיל. אז יכול להיות שגם אצלכם זה יקרה פתאום, ויכול להיות שלא וקראתי גם שזה לא חייב שיהיו את 2 הזחילות, מספיק שהם עצמאיים ומתקדמים לאן שרוצים.

מתוקים כאלה 😍

וואלה אז יש להם הפתעות לפעמים..נסיכים שלנו תודה יקרה על השיתוף

די קלוש לא?

ובכל מקרה אשמח להמלצות לעלות ששוכבות ובלי אמבטיה גם אם יותר יקרות,

אולי באמת אנסה לבדוק ביד 2.

תודה על הרעיון!

במצב מעולה למכירה.

יש לי גם אמבטיה בשבילה (לא הגדולה הבומבסטית. משהו אחר שלהם).

הכל ב-300 ש"ח

צבע שמפניה.

מצב ממש ממש טוב. 

אם את רוצה- יכולה לשלוח לך תמונות..

שמתאימה מגיל לידה.

למיטב ידיעתי ונסיוני כמובן........

ולהוסיף מזרן ואולי גם משהו שסוגר את אזור הרגליים. (אנחנו הכנו לבד מזרן כזה, מקרטון עטוף בשמיכה, והחלק הסוגר לקחנו מעגלה ישנה שלנו).

יש טיולונים ב-300 ש"ח. מקווה שיש גם כאלה שנשכבים עד הסוף.

לא זוכרת דגם

עלה משהו כמו 600

עגלה מצויינת

באופן כללי את ממש השראה

תמיד משקיעה בילדים, וכנראה שלא רק כלפי חוץ

אלא גם כלפי פנים😘    

קרה לי גם פעם. 🤭 נכנס לערמת כביסה לידה האמבטיה.

חושבת שניערתי/שפשפתי בגד בגד.

ניקיתי את המכונה והפעלתי שוב.

ניסיתי לנער וכיבסתי שוב חלק מהבגדים

בהצלחה!!

התינוקת פה בוכה ואני בקושי מצליחה להתקדם עם זה.. אז בינתיים שטפתי בגד בגד והורדתי את כדורי הג׳ל הדוחים האלה

מקווה להתפנות בקרוב לנקות את מכונת הכביסה שם המצב באמת קטסטרופלי אני ממש לא יודעת איך להתחיל 

אלופה

זה התעסקות בלאגןןן

ועם תינוק בוכה באסה 💞

לאסוף מאיזור מסוים עם מגבון ולפח, לחזור על זה כמה שצריך..

אוף איזה מתסכלללל! חיבוק

אצלי היה גם מלא מלא צמרגפן..

זה פשוט היה בתוך הערימהשל הבגדים הרצפה של המקלחת ולא ראיתי את זה כשהכנסתי למכונה .

זה היה סיוט.

לי לא כל כך עזר לשטוף ביד

וגם לנער

החלטתי לעשות עוד סיבוב במכונה ואז כשזה יהיה יבש יהיה יותר קל לנער ולכבס שוב. אז ייבשתי *במייבש* ותכלס הכל יצא לפילטר.

אבל לא צריך להיבהל כל כך

דבר ראשון - תנסי להוציא כמה שאפשר את שאריות הטיטול. אחר כך תפעילי את המכונה על ריק (בלי בגדים) בתוכנית קצרה.

ואז תכבסי שוב את כל הבגדים שהיו במכונה, אפשר על תוכנית ארוכה.

וזהו, בע"ה זה יהיה מאחורייך

לא בסדר?

את מרגישה שזה משהו שאת צריכה לתת? שזה חלק מהחובות שלך כאישה?

האם יש איזושהי ציפייה כזו מבעלך?

אני יודעת שאולי יתקפו אותי כאן על השאלות האלו, אז חשוב לו להסביר שזה לא מגיע ממקום מתריס.

פשוט אני חושבת שלפעמים נשים תופסות את זה כאיזשהו "תפקיד" שלהם, אפילו לא במודע.

זה אפילו לא בהכרח כי זה מה שבן הזוג משדר, אלא כי זה החינוך וזה המסר שמקבלות.

אז אולי אפשר לנסות רגע לפרק את התחושב הזו של "לא בסדר", לנסות להבין מאיפה היא מגיעה, מה גורם לך להרגיש ככה, ואז אולי יהיה אפשר גם לתת לזה מענה.

אולי סתם כי מוקדם לי עכשיו ואני גמורה..

לענות לי כמובן

אלו שאלות בשביל עצמך

הגישה שלי באופן כללי בנוגע לכל הדבר הזה,

זה שזו לא משימה

לא חובה

לא משהו ש"צריך" לעשות

ומעבר לזה, בניגוד לדברים בחיים שלפעמים עושים כי צריך, כאן דווקא עושים רק מרצון (שזה גם לא כמו הסכמה, זה יותר מזה).

ולכן אין כאן מקום לאשמה.

מאוד קשה לבקש מעצמנו לרצות משהו

כמובן שזה מבאס

ואם רוצים, אפשר לחשוב האם יש משהו שכן יכול לעזור.

אבל לא מתוך משימתיות או אשמה

אלא מתוך רצון לקשר.

ויש פעמים שגם כשמנסים לעורר את הרצון, הוא לא מגיע. כי לפעמים זה פשוט לא הזמן. אז צריך להניח בצד את האשמה, להבין שהיא לא שייכת לתחום הזה בכלל, ועם כל הבאסה, שבסוף זה יעבור

אני גם ככה מרגישה בתחילת הריון

ובשנה האחרונה זה קרה לי לצערי יותר מידי פעמים (הריונות שהתחילו ולא המשיכו..)

אבל אני מדברת איתו על זה, והוא מבין ואז הכל אחרת.. 

גם בהקשרים שהם לא רק של הריון ולידה

כשזוג נפגש הם לא נוגעים, וכשמתחתנים הגבולות נפתחים מיד

במשך השבוע הכל מותר, ובשבת- מנוחה ואיסורי מלאכה רבים

אלו הם החיים וזה טבעי ובסדר

חיבוק ושבע"ה יעבור בקלות!

יכולות לשבש מחזור הרבה זמן.

היה לי מקרה שהפסקתי גלולות ובמשך כשנתיים היו לי שיבושים במחזור (קבלתי בערך פעם או פעמיים בחצי שנה)

אני חיכיתי בסבלנות שיסתדר, רציתי באופן טבעי. יש כאלו שלוקחות כדורים שיסדרו להם את המחזור.

מיד אחרי שמפסיקים גלולות, יש היתכנות שהמחזור יגיע בכל זמן - אז זה הגדרה הילכתית של וסת נכון? יעני אי אפשר לקיים יחסים!

איך אפשר לדעת?

דין של עונה יש במצב שבו אמור לבוא וסת

כמו חודש אחרי הוסת האחרונה וכו׳

למה פה זה שונה?

ברגע שהפסקתי גלולות שמנעו ממני מחזור - אמור בכל זמן לבוא מחזור

אף פעם לא שמעתי על זה שאחרי שמפסיקים גלולות נהיים אסורים. ואני גולשת כאן הרבה

אז לא נראה לי שפספסתי

אם עכשיו אתם מותרים, אז אתם מותרים עד שיש דימום ונאסרים.

לגבי זמני פרישה, את יכולה להתייעץ עם רב או עם נשמת, מצרפת לך קישור שמצאתי

חישובי וסתות במהלך שימוש באמצעי מניעה הורמונליים | יועצות הלכה - נשמת

לעונה יש גדרים הלכתיים מאוד חדים. 

אין כזה דבר שעונה תימשך עד אין קץ.

וגם בעונה, מותר לגעת ורק אסור יחסים.

אם זה גלולות שרוב הנשים מקבלות מחזור 3 ימים אחרי ההפסקה (שזה הסטנדרט של רוב המשולבות לפי מה שידוע לי)

אז זה יום הפרישה.

בכל מקרה- להתקשר לרב להכוונה מדוייקת יותר

ולא להסתמך על המלצות של אחרות....

נוחיות זה עניין אישי, ומבאס מאוד להוציא סכומים ולהתבאס מהמוצר.

לא בודק ברזל.

בודק מספר מרכיבים שנותנים מידע סטטיסטי לגבי תסמונת דאון, טריזומיה 18, מומים פתוחים בתעלת העצבים, ומדד מסויים לגבי תפקוד שליה.

אם צריך משהו דחוף, תיכנסי לחדר ותשתמשי בו.

כך גם אם את משתמש הם לא ייראו אותך מתעסקת בו!

והלוואי שהייתי מצליחה ליישם את מה שאני אומרת לאחרים לעשות🙄🙈 לפחות בדיבורים אני טובה

ותתכנני מראש מה את עושה בזמן הזה כדי להיות עסוקה

ואז לאט לאט

תוסיפי עוד קצת זמן כל פעם

לזה?

את המרחבים הפיזיים והנפשיים הדרושים לך בכל שאר הזמן

ככה שלא תרגישי צורך לברוח

לעשות דברים שכיפיים לך

למשל לצאת לגינה, לעשות יצירה או בריכה,

להכין אוכל, להזמין חברה עם ילדים..

מה שלך נחמד.

***המדריך: להיות אישה ואמא מוערכת שמחה ונוכחת, עכשיו להורדה במתנה>>>

הורדת מדריך מתנה ***

לנסות למצוא הנאות קטנות באמהות, כי באמת פלאפון זה סוג של בריחה כי *לא כיף לנו*.

לי עוזר לשים שירים ולרקוד, לצאת החוצה לגינה או למכולת  שכונתית, לשבת לאכול איתן ביחד בלי הפלאפון.

אני בעצמי צריכה להשתפר בזה. תופסת את עצמי יוצאת לגינה ונמצאת עם טלפון או מזרזת אותן לסיים בחוסר סבלנות במקום פשוט להנות.

פשוט לאמר לעצמנו שזה נשמות שצריכות יחס שלנו

לי זה עוזר 

את הפלאפון על שקט בארון.

לעשות לעצמך הפסקות קטנות בזמן משחק/ טיפול בילדים, לשבת על הספה ולשתות/ לאכול משהו טעים.

ולא על שקט ואז אני יודעת שאם משהו דחוף אני אשמע.

בינינו, זה לא השיחות שמבזבזות לנו את הזמן.

אצלי בפלאפון הוואצאפ שקט תמיד, רק שיחות וsms משמיעים התראות (ושעון מעורר). אז כשהוא שקט תמיד יש לי דחף לבדוק שאף אחד לא חיפש אותי וכשהוא רועש אבל בארון בחדר אז אם בעלי או אמא שלי יתקשרו אני אענה אבל מיוזמתי אני יכולה להתגבר ולא לגשת אליו.

וגם לקחת זמן רינה ואז לדעת שזהו, אסור לי לכתוב יותר בפורום כי בפורום יודעים שאני בזמן רינה עכשיו