הילד שלי בן שנה.. אני רוצה להפסיק להניק. כרגע הוא יונה בלילה בבוקר שהוא חוזר מהמעון ולפני השינה.
יש לכן טיפים איך לעשות את זה טוב ?
והאם אני צריכה להביא מטרנה במקום ההנקה?
הילד שלי בן שנה.. אני רוצה להפסיק להניק. כרגע הוא יונה בלילה בבוקר שהוא חוזר מהמעון ולפני השינה.
יש לכן טיפים איך לעשות את זה טוב ?
והאם אני צריכה להביא מטרנה במקום ההנקה?
תורידי את ההנקה שהכי קל לך להוריד ואז תחכי שבוע או עד שתהיי בשלה ואז תורידי את ההנקה שנראה לך הכי קל להוריד. וכו' עד שיגמרו ההנקות
לדעתי כן כדאי לנסות לתת לו משהו במקום..
אצלי בגיל שנה היא עוד כן אכלה בקבוקים קצת.. ובטח בתקופות של חולי/שיניים שלא אכלה במהלך היום כלום.. רציתי לדעת שהיא בטוח מקבלת ויטמינים וקלוריות.. והייתי נותנת לה בקבוקים במקום
תתחילי עם ההנקה שהכי קל לדעתי.
אפשר לתת משהו אחר לאכול, או חיבוק במקום.
לכאורה בגיל שנה, אם הוא אוכל טוב, לא צריך מטרנה.
אני אישית לא הייתי נותנת, וגם הרבה נשים שאני מכירה..
אבל לא חושבת שזו טעות לתת. ו @חרות כתבה שיש דעה שכן כדאי עד גיל שנתיים🙏
יש בזה ערכים תזונתיים זה שווה להביא?
זה ירגיע אותו לפני השינה זה בטוח
חבל להתחיל עם זה עכשיו ואחר כך תצטרכי לגמול אותו גם מזה.
יש בזה ערכים תזונתיים, אבל לא משהו שהוא לא יקבל דרך אוכל רגיל. להיפך, זה כל כך מעובד שאם אפשר לא לתת לגמרי הייתי מוותרת על זה.
אפשר לשים כרוב,
או לשתות משקאות מייבשים (נדמה לי נענע ומרווה),
וגם אם יש גודש, הוא עובר לבד תוך כמה ימים.
נוח או לא נוח?
יתרונות מול חסרונות?
יהיה פשוט יותר נוח מבחינת החיבור למים
תוהה אם יחסוך לי התכופפויות...
הוא קטן יותר ממדיח רגיל.
חוסך התכופפויות,
אין לי ניסיון איתו.
של השיש..
כאילו על השיש,אבל ליד..
הצלחתי להסביר?
אבל את בטוחה שזה אפשרי?
זה כמו מכונת כביסה... לא בטוחה שזה אפשרי טכנית / בטיחותית.
אבל אם יש מגש לסכום - זה לא לעניין בכלל. רק בסלסלה זה שייך.
קצת יחסוך התכופפויות, כן,
כנראה יהיה גם קצת מאתגר להכניס למדף העליון, תלוי אם אתם גבוהים או נמוכים חח
הכביסה.. היא רועדת ובפרט כשזה קשור למדיח עם כלים וכו..
גם מייבש שבדכ שמים על מכונת הכביסה, צריך להיות על מתקן מיוחד שמונע ממנו לזוז כשהמכונה עובדת
אחרת זה מסוכן ועלול ליפול
הדלת של מדיח יחסית גדולה ונפתחת מלמטה.
כשזה נמוך אז אפשר לעמוד מהצד ולהתכופף פנימה.
אבל כשאת עומדת על יד והמדיח בגובה את תלויה רק באורך הידיים
(מקווה שהסברתי טוב... הסתבכתי)
הדלת של המדיח שלכם נפתחת מלמטה?
אני מכירה רק מדיחים שנפתחים מלמעלה.
ואיך יהיה אפשר להגיע למדף העליון. הדלת לא תפתח כלפי מטה?
אצלי לפרוק מדיח זה ה-תפקיד שהקטנים עושים. אז לא כ''כ מפריע לי שהוא נמוך.
נשמע לי הרבה יותר הגיוני לשים מכונה על המדיח בגלל שיש לה פתח אמצעי בדרכ
וזה לא גבוה כמו להרים כלים מסריחיםן בגובה של לפחות 1.5 מטר
וגם, המכונה מתנדנדנת וזה לא בטיחותי בכלל
מה שכן, בכל מקרה תצטרכי לשים אבקה ומרכך כשאת עומדת על שרפרף, אלא אם את כן ממש גבוהה
. אבל עדיף בעיניי בהרבה מאשר מדיח גבוה
היי,
אני משתמשת בטבעת נובה רינג שלושה חודשים
הכנסתי כרגיל לאחר המחזור האחרון שהיה קשה מאוד עם כאבים ממש של כמו אחרי לידה
בנוסף אחרי המחזור התחילו לי תסמינים של חולשה, עייפות ועוד תסמינים כמו של הריון
מישהי יודעת מה זה יכול להיות? והאם מישהי ששמה טבעת חוותה כזה דבר?
כי גם סרזט עשה לי מלא תוךעות...
ואצלי זה לא היה הריון. בדקתי...
אני עדיין איתה ..
היא הכי נורמלית מכל האמצעי מניעה האחרים שניסיתי ...(גלולת, התקן לא הורמונלי)
אני בגדול מרוצה ..
יש תקופות שיש צרבות וחומציות בבטן . אז לוקחת כדור בשם קונטרלוק ואז זה מעביר את התחושות . ..אבל חוצמזה ממש מרוצה ונוח לי.
חחח לא נורא. עניתי לעצמי
כי זה בסוף אותם הורמונים שעולים ויורדים רק סינתטיים.
בעקרון אם התסמינים לא היו בחודשיים הראשונים זה קצת מוזר, כי בד"כ זה הולך ודועך ולא הפוך
אבל את יכולה פשוט לבדוק הריון בבדיקה ביתית
ואם זה לא עובר שווה לשקול להחליף מניעה...
לפעמים גלולות משולבות של חברה אחרת יכול להיות פתרון כי התגובה בגוף היא שונה
או לעבור למניעה לא הורמונלית
יום אחד שהבטן שלי זזה כנראה מאוכל הודעתי לבעלי שכנראה אני בהיריון ככי הרגשתי תנועות
.וזה גם הסתדר לי עם כל הצרבות והעצבים שחשתי...
וגם קצת השמנתי...
אז בעלי צחק.. אמר תעשי בדיקה..
אמרתי לו נראה לך?!?!
אין שום סיכוי להיכנס להיריון עם נובהרינג...
אני מקווה שבאמת אין סיכוי . חחח.כי לא בדקתי
אז ארוך וחופר
אבל אני אישית אוהבת לקרוא,
אז מרשה לעצמי להתפנק פה...
מתחילה אחורה קצת. אני תמיד יולדת לפני התאריך, ויותר מדוייק, ב39+2 או 39+3. את כולם גם את אלא שעם זירוז, מסיבות כאלה ואחרות...
גיסי התחתן כשהייתי בשבוע 36+5.
כולם היו ממש בלחץ שאלד, אבל זה מוקדם ממש, לא הייתה באמת סיבה.
אני ארגנתי את הבנות שלי לחתונה, ישבתי על המיטה ועשיתי להן תסרוקות. כשקמצתי, ראיתי ממש טיפה עגולה רטובה, וככה כמה פעמים. לא היה לזה ריח של שתן..
אז אמרתי אוקיי, אם ירדו המים בשטף, ארגיש,לא?
יום אחרי זה הייתה לי ביקורת אחרונה אצל הרופאה שלי, ביקשתי שתבדוק, בדקה ואמרה לדא, זו לא ירידת מים.
אבל- הערכת משקל הייתה ממש גדולה- 3.800, ועוד לא התחלתי 37 כאמור. אז היא אמרה לי לחכות ואם לא אלד עד אחרי שבועות, שזה שבוע 38+5 לגשת למיון לבצע הערכת משקל..
גם בשבת חתן כולם נורא הודו לי שהתאפקתי יפה.
עבר עוד שבוע, בסופו חל שבועות. בשבוע הזה עבדתי מהבית, חוץ מיום אחד שעשיתי חפיפה, והתארגנתי להנאתי ללידה. מה אני אגיד לכם, אין כמו בבית..
מגיע שבועות ואיתו הלחץ, מה יקרה אם אצטרך לנסוע ללדת בחג\שבת, כי יש לי הסטוריה של ביקורי שווא במיון...
שבועות נגמר ושבת כבר בעיצומה, וממש לקראת 7 בערב, אני מרגישה רטיבות רצינית. היא לא נגמרת אז מוצש אני נוסעת למוקד נשים,
ושם הרופא אומר לי לא אוכל לבדוק אותך כי מאוחר- גשי למיון.
אחרי ששילמתי כמובן...
נוסעת למיון רק עם אמא שלי, בעלי נשאר בבית של ההורים שלי.
במיון אומרים שאין חשד לירידת מים, אבל בגלל הערכת משקל גבוהה שהייתי אצל הרופאה (אצלם יצא בכלל 3.700) לגשת לבדיקה ביום שלישי אם לא אלד, עדיף דרך הקופה כי במיון אצטרך התחייבות למכון אולטרסאונד...
אז בעצם חשבתי שחסכתי לעצמי נסיעה בוקר אחרי זה, כפי שהרופאה הנחתה, ונרגעתי כי הערכת משקל יצאה קטנה יותר...
המשכתי להתארגן, לקנן ולנוח ובבוקר יום שלישי הלכתי לקופה, שם הערכת משקל יצאה 4.600.
הייתי בהלם, והטכנאית ממש הלחיצה אותי, נסעתי בוכה הביתה בידיעה גמורה שאני הולכת למיון וכנראה ינתחו אותי.
כל הדרך בעלי עודד אותי לא להתייאש ושום דבר לא ברור, והערכת משקל היא רק הערכה, וה' איתי, וקצת נרגעתי.
במיון ביצעו הערכה שניה ויצא... 4.160!!! הייתי מאושרתתת. יש ציר פעם ב10 דקות, אמרתי יאללה אנחנו פה אולי משהו יקרה. מדברים איתי על זירוז ומציינים גם אופציה של ניתוח אבל בגדול הרוח נושבת לכיוון לחזור הביתה.
שחררו הביתה ואמרו להגיע בשישי אם לא יקרה כלום.
אתן איתי???
יום רביעי, אני 39+1. שבת כבר מתקרבת ואני ממש ממש לא רוצה ללדת בשבת. ביום הזה נופלת עליי עייפות פסיכית ואני רק במיטה!
לקראת הערב יש ציר דיי משמעותי פה ושם, ופתאום באיזה 8 וחצי בערב אני קמה ומארגנת את הבית באטרף! כולל רצפה, כביסות, מצעים, פסח, בקיצור...
המשך יבוא....
בן פורת יוסף
השראה את

כי הביוץ הוא 24-36 שעות אחרי החיובי
אז לא תפספסו
לא את הלפני
ולא את האחרי
מה. שכן תמשיכי לבדוק עד שנחלש קצת
כי לפעמים יכל לצאת חיובי גם כמה ימים ברצף והביוץ יהיה רק אחרי
הגיוני מאוד שהטבילה יוצאת לפני הביוץ או ממש צמוד אליו. זאת אומרת שאכן יש אפשרות..
זאת ההשתדלות שלכם.
ובע"ה הקב"ה יעשה את שלו שהפעם הזאת תצליח...
לשיפור
גם לי בשני ההריונות לא כאב
ובהריון הקודם קיבלתי גם קורונה פעמיים וממש זכור לי הפער בין הכאב שהיה לי בחיסון של הקורונה לבין השעלת שהיה כמעט בלתי מורגש
הכאבים עכשיי קשוחים במיוחד
אולי זה תלוי במיומנות של האחות
אני זוכרת שבגיל הזה הבן שלי כבר ממש צחק
היה נקרע מצחוק
היא ממש מתפתחת כמו שצריך ומשיגה את אבני הדרך לגילה, מחייכת מלא כבר מגיל 6 שבועות,
מתחילה עכשיו לעשות תנועות לקראת זחילה, מתהפכת, ממלמלת
אבל לא צוחקת ! וקראתי שעד גיל 4 חןדשים כבר אמורים לצחוק ואני פתאום נורא מוטרדת ולחוצה
מה אומרות?
פעם אחת בערך
ומאז בקושי עושה את זה 🤷♀️ וטפו טפו מושלמת חכמה מקסימה חברותית תקשורתית
האמת שהילדים שלי כתינוקות לא צחקו כמעט (כנראה אנחנו לא מצחיקים...). הם כן חייכו כל הזמן והתפתחו באופן תקין.
הקטנטונת עכשיו צוחקת יותר, אולי כי יש לה שני אחים והם יותר מוכשרים בהצחקת תינוקות 🤷🏻♀️ (היא יכולה נניח סתם להסתכל על אח שלה משחק ולצחוק)
התינוק שלי עוד יומיים בן 4 חודשים וכבר צוחק בקול , אבל מבחינת ההתפתחות הוא לא עושה כלום 🤦♀️ ,בדיוק היינו באבחון ואמרה שהוא מתאים לגיל חודשיים וחצי (נולד פג)
אז כל ילד עושה בזמן שלו את הדברים, לא הייתי נלחצת אבל כן תנסי לגרות אותו מידי פעם
לא כל דבר הם עושים לפי הספר...
גם שלי לא כזה צוחק בקול , בטח לא בגיל הזה...אולי קרה לו פה ושם.
והוא מתפתח ב"ה...
אם הכל טוב חוצמזה, ומתפתחת תקין, באמת שלא רואה סיבה לדאגה
יש לי ילד בן 3 וקצת
לימדתי אותו איך שמים מים, סבון אני רואה שהוא קצת מחפף ולא יוצא הכי נקי. לכן אני מקלחת אותו ונותנת לו לעשות עם הדוש על כל הגוף.
בנוסף, יש לנו אמבטיה ובמילא הוא לא יוכל להכנס ולצאת לבד כי זה להרים את הרגל גבוה מידי.
נראה לכן כדאי ללמד אותו להתקלח עצמאית או שזה במילא לא יחסוך לי כי צריך להכניס ולהוציא אותו מהאבמטיה?
באיזה גיל הם יודעים להתקלח נקי ויעיל?
הקטנה (זו שלפני התינוקת) האמת כבר בגיל שלוש וחצי ביקשה להתקלח לבד.
כמובן, מדי פעם צריך לקלח אותם כדי שתהיה פעם בכמה זמן מקלחת טובה באמת... (בגיל שבע-שמונה בדרך כלל הם כבר לומדים לעשות זאת טוב)
אבל מקפידה שלפחות פעמיים בשבוע יהיה מבוגר ששוטף אותי כמו שצריך..
אם שאר הימים הוא התרחץ "פחות או יותר" זה לא נוראה בעיני..
ותכלס הרבה ימים הוא מתקלח ביחד עם בן ה7 שמסבן אותו ודואג לשטוף אותו.. אז באיתם ימים שהוא "קילח את עצמו" אני מבליגה...
מוקדם אבל זה הזמן לתת קצת עצמאות בעיקר אם רוצה בזה ואני למשל מפעילה את המים ונותנת לו קצת לשחק לבד אחרי כמה דקות נכנסת ושמה סבון לאחרונה הוא גם מנסה להסתבן לבד ואני קצת עוזרת ואז,שוב שוטף לבד ואני באה לעזור לצאת בעיקר בקטע של לסיים את המקלחת כי פיזית יכול לצאת לבד אבל אם לא אגיד לו לצאת הוא יכול להישאר גם שעה במקלחת.
לגדולים יותר (9,7)אומרת שעה בשעון לצאת והם עושים הכל לבד
זה קשה לך כאילו ואת רוצה להקל מעלייך?
אם כן, ויש אמבטיה, אפשר למלא מים, ורק להשגיח עליו איך הוא מסתבן וכו
יש שרפרף ליד הדופן, עם מגבת עליו למניעת החלקה.
מבינה שאנחנו עדיין בשלב מוקדם.
נבדוק שוב עוד חצי שנה אם יש התקדמות
ונשארת ליד מהסיבה הזאת.
לדעתי יש לכם עוד זמן.
כן אפשר להתחיל לתת קצת לבד, אבל רק כדי להתחיל להרגיל, לא חושבת שאפשר בגיל כזה לתת לבד לגמרי
באופן מפתיע ביותר.. עם כל התכנונים שלי לסיים שנה יפה עם התלמידות
לגברת לא היה כח לחכות..
ב"ה הייתה לידה מהירה, עם שליחים טובים ותיקון בהרבה מובנים ללידה הקודמת..
עוד נספר בהמשך
ירושלים ועד לגליל.
רוצים משהו רומנטי, עם בריכה, ושלא יהיה יקר מידיי.
אשמח ממש להצעות!!
זוג שחייב את החופשה 🤪
מה שאני מכירה
שירת יריחו
יש בקתה בכרם שהבריכה לא צמודה לצימר אלא מקבלים לפי שעות.
יש לשחות בנוף עם רנאל בפני קדם
מה זה לא יקר מדי?
ועשיתי בירור ארוךךץץ
במחשבה שניה, אולי במקומות פריפריאליים כן תמצאי, אבל זה הרבה פעמים וילות ולא צימר זוגי.
גליל וכו זה כנראה יקר מאד בגלל האיזור
הצימרים שכתבתי בהודעה הקודמת זה איזור 700-850 לאמצש
אבל וואי איזה באסה
אז אין סיכוי?
אבל צפונה יותר, בדלתון, זה ליד צפת...
לפני שנתיים עלה 400 ללילה
יש צימר והם יאפשרו לכם להיכנס לבריכה גם
ממליצה לבדוק איתם
מוסיפה- לפי מה שידוע לי יש להם צימר קטן במחיר נמוך
יש גם עוד כמה צימרים בדולב, צימר הפינה הקסומה, צימר המרפסת, צימר מול ההר ואולי עוד אחד.
לכולם אני חושבת שיש הסדר עם הבריכה ואפשר לשכור לפי שעות.
(ממה שראיתי לבריכה היה צריך לתאם יחסית הרבה זמן מראש, תבדקי איתם)
את יכולה למצוא את כולם באתר מועצה איזורית מטה בנימין, בלשונית תיירות.
יש שם עוד צימרים בישובים נוספים
אחרי ניתוח קיסרי חירום ראשון ולא לידה ראשונה
בהלם,בטראומה אבל צריכה להתחיל לחשוב פעם ראשונה בחיי על מניעה
אשמח להסברים בנושא
מה הכי מומלץ
כרגע רק שואבת ולא מניקה
ולא מנעתי מעולם
מפחדת ממש מהורמונים ובהחלט גם ממניעות פנימיות כמו התקנים
אשמח אם מישהי תעשה לי סדר בנושא
תודה!
או הורמונים
או התקן
או דיאפרגמה - למי שמתאים לה פיזית והלכתית.
מה יותר מפחיד אותך?
תנסי להבין מה מבחינתך פחות נורא
אם את לא רוצה הורמונים אז ממליצה מאוד על התקן, ההתקנה היא חד פעמית, כמה דקות של חוסר נחת, ואחר כך בעז"ה אפשר לשכוח מזה עד שמוציאים מלבד הביקורת שזה א"ס קצר ולא כואב.
אם לא תקבלי מחזור בהנקה זה בכלל שקט ושלווה אבל כשכן זה בד"כ מאריך בקצת את הדימום
יש כאלה שאצלן הוא יוצר בעיות של דימומים ואז זה באמת מבאס אבל לדעתי שווה לנסות ולראות איך יהיה לך
זה מעצבן אבל אין משהו שטוב לכולן, כל אחת מגיבה אחרת...
בגדול, חלק מאוד גדול מאוכחוסיית העולם נוטלת הורמונים באופן קבוע למניעת הריון,
ואין משהו שמוכיח קשר ישיר בין נטילת הורמונים לנזק בלתי הפיך חלילה...
כדאי אולי להתייעץ עם רופאת הנשים שלך.
החלמה מהירה, בנפש ובגוף, ורק שמחה!
הרופאה הסבירה לי שאחרי קיסרי הרחם למעלה מידי ולפעמים צריך אשפוז יום והרדמה כדי להתקין..
ובמקרים כאלה ממליצה על מניעה אחרת
רק שצריך מעקב צפוף כדי לוודא שההתקן לא נפלט תוך כדי ההתכווצויות של הרחם אחרי הלידה..
זה מצב מורכב ומוכר כאשר עוברים כמה ניתוחים, ובעיקר - ללא לידות רגילות.
אצלה נשמע שעברה לידות רגילות ב״ה וזהו ניתוח ראשון.
התקן לא הורמונלי (נובה טי, ג׳ניפיקס, בלרין) - יש בזה משהו טוב, את לא מתעסקת במניעה.. אבל בד״כ זה מאריך ומכביד את ימי הדימום.
גלולות הנקה - לזכור לקחת כל יום. יכול להיות שיהיו כתמים..
כל אשה והגוף שלה.
אני שמתי 4 פעמים התקן,
ומכיוון שאחרי הניתוח האחרון (חמישי) הומלץ לי לשים התקן רק בהרדמה - וויתרתי על הרעיון.
לוקחת גלולות (פומיניק) פעם ראשונה בחיים כבר חצי שנה, ומאושרת עד הגג..
התרגלתי לקחת בבוקר עם הקפה.
לא היו כתמים / דימומים (טפו טפו) עד עכשיו.
וכמובן הדובדבן שבקצפת - כרגע אין ווסת.
מנסיוני, ממליצה לך לנסות קודם גלולות.
בהצלחה !
הייתן עובדות באותה עבודה? באותה מתכונת?
הייתן עובדות בכלל?
תודה להשם.
(כל זה לא סותר את העובדה שאני בדיוק מרגישה שחייבת חופש חודש..... נמאס לי פתאום ממש. מקווה שיחזור לי החשק חח )
סבלתי בעבר, אבל לא כמו עכשיו...זה פשוט נורא!
נאלצת לשסת שעו. רבות במהלך היום, לצערי אין דרך לשנות את זה, מרגישה שזה רק מחמיר...
מה יכול להקל?
חוץ משתיה מרובה ואכילה מתאימה כדי לא להתאמץ ביציאות...
תודה רבה לכולן
קחי את השומר קרח, תעטפי במגבת ותשבי עליו זה מכווץ כלי דם
ותנסי מידי פעם לקום ולהזיז קצת את הגוף, כולל שתיית מים
ללא מרשם
לי הכי עזרו מים, שתייה מרובה
ובמצבים קיצוניים השומר קור
את עובדת מול מחשב?
פשוט לא רוצה אאוטינג 😅
אבל תודה יקירה
מרופדות בקצוות, שמיועדות לבעיה של אנשים שיושבים הרבה. זה מוריד את העומס מאזור האגן והישבן
השתמשתי בה לסימפ', אבל מסתבר שהיא הייתה מעולה ומדויקת גם לטחורים
ממליצה בחום
אני חושבת שזה לא בריא לרצפת האגן
אבל האמת שלא היה לי ככ אכפת
הייתי כלכך כאובה, שזו הייתה הדרך היחידה שיכלתי לשבת בה חודשים רבים
לא הייתה אופציה להעביר שמירה של כמה חודשים בשכיבה בלבד
בגוגל
אבל מכל מקום, אצלי ברוך השם לא נרשם נזק
וזה הקל עליי מאוד
אם יש סייגים לכך והפותחת חוששת - כמובן להתייעץ עם גורם רפואי
את זה פיזיו' של רצפת האגן אמרה לי.
אבל באמת קרח עוזר
כשמתפנים אז לשים את הרגליים למעלה על שרפרף.
ולא ללחוץ החוצה אלא לנדנד את כל הגוף באיטיות קדימה ואחורה תוך כדי שנושפים בקשית- זה עוזר ליציאות להחליק החוצה בלי מאמץ (המלצה מהדולה שלי גם ללידה וגם לעצירות😅).
ולא לנסות הרבה זמן- מה שיוצא יוצא, ומה שלא יצא פעם הבאה.
וכשכאב לי באיזור הזה אחרי הלידה אז השפרצתי אלופירסט וזה עזר להרגיע.
עזר להרגיע את הכאב במיידי?
שחוזר על עצמו בכולם. ןממש הציל אותי
לא לשבת הרבה
לא ללחוץ
להוציא רק במשימות עמוקות
וחומץ תפוחים קראתי ולא ניסיתי.
לשים בהקפאה בתוך קשית נגיד ואז להחדיר כמו נר,
ויש גם את פרוקטו גליבנול שזה נראלי עם מרשם בשביל טחורים.
עוד מהשו עזר לי- שמן קיק למרוח על פי הטבעת לפני היציאה הוא קם מרפא וגם גורם ליציאה להחליק החוצה שזו הקלה גדולה...
בהצלחה ממש!!!!!❤️
מי מוצאת לי אותו?
או מציעה עוד רעיונות?😜
תודה!! אבל קראתי את השרשורים שצירפת וראיתי שהיה כתוב שם אוהל כדורים
מה זה בדיוק?
איפה אפשר לקנות? כמה עולה?
זה אוהל מתקפל, מגיע עם 100 כדורים, כמו של הג'ימבורי.
אצלי מאד אוהבים את זה. אני פחות.
הכדורים מתפזרים וקשה לאסוף אותם...
אבל לילדים זה ממש כיף.
(לאחרונה אני מביאה להם בובות בתוך האוהל וזה גם כיף ממש)
חייב להגיע דווקא אחרי התהפכות. ממה שזכור לי גם הבת שלי הסתובבה על ציר לפני שהתחילה להתהפך
אין שום לחץ שיתהפך, זה בסדר אם יקח עוד כמה חודשים
את יכולה לשים לב שיהיו לו גירויים מכל הכיוונים, קצת לאתגר אותו
וישכב על הבטן כמה שיותר
על הגב ראיתי שממליצים לתקוע משחק על כפות הרגליים או גרביים מעניינות כדי לעודד אותם לקפל גם את הרגליים לראש זה הכנה להתהפכות מהגב לבטן
זה קל אם היא משחקת שהיא אמא שכרסה בין שיניה... 
"חמודה, עכשיו את צריכה ללכת לבית החולים כדי ללדת את התינוק שבבטן שלך. ואת יודעת, הרבה פעמים אישה שיולדת עושה מקלחת! ואחר כך היא לובשת חלוק של בית חולים שהוא כמו פיג'מה!"
הבעיה מתחילה כשהאמא המדוברת מעדיפה לעבור את התאריך, ורק לא להיכנס למקלחת... 🤦♀️
השקט הזהאפשר לפתח את זה שהיא המצילה בים והיא צריכה להציל את אחד המשחקים שטובע
בסוף היא החליטה ללכת על לידת בית...
ואני נאלצתי למצוא שיטה אחרת לשכנע אותה להיכנס להתקלח... (הבטחת ממתק, למי ששאלה 🙄 ועכשיו האחים שלה מקנאים...)
ושתעשה עיסוי לגב ולבטן.
בת כמה היא?
צבעי ידיים/ בועות סבון/ רובה מים מעניין אותה?
יש משחקי ספוג שנדבקים לקיר.
מבחינת דמיון אפשר קריעת ים סוף או משה בתיבה.
היא בת ארבע וקצת, בחורה עקשנית נורא. זו תכונה טובה לחיים, אבל פחות כשצריך לשכנע אותה לעשות דברים שלא מתחשק לה... ובדרך כלל רק פרסים או איומים חמורים עובדים עליה 
(יש לי ילד אחר שאם אציע לו לשחק באמבטיה בכל מיני דברים - הוא די מהר יקפוץ כל זה וישתכנע. אצלה זה לא עובד...)
תגידי לה שלידת מים או לידה בבית חולים
אין דבר כזה
ואיזה חמודה שהיא רק בת 4 ומשחקת בזה
היא זוכרת את ההריון של הקטנה? או מאיפה היא מכירה את זה..
אפילו בלי בריכה! 😅
היא באמת חמודה שהתחילה לשחק בזה פתאום. את ההיריון של אחותה הקטנה היא זוכרת במעומעם, נדמה לי (את הלידה שלה היא דווקא זוכרת יפה - בעיקר את המתנה שהבאתי לה אז
), אבל כנראה זה פשוט טבעי בשלב מסוים לילדות לשחק שהן בהיריון...
אבל היא ממש חקרה אותי על זה, כאילו כדי לשחק נכון:
"יש אימהות של ילדות מהגן שלי שהן שמנות. זה אומר שהן צריכות ללכת לבית חולים, נכון?" (טוב שהיא לא שמה לב כמה אמא שלה שמנה, בלי להצטרך "ללכת לבית חולים"... 🤭)
"מתי התינוק צריך לצאת?"
"מי לוקח את אמא לבית חולים?"
(היא עוד לא הגיעה לשאלה מאיפה הוא יוצא... ותהיה לי התלבטות מה לענות לה, כי אצל אמא שלה היו שתי אפשרויות
)
אבל האחים שלה הסתקרנו באיזו לידה *אני* הייתי במקלחת 
פשיטאבת 4 וחצי מתקלחת לבד???
מתואמתלמען האמת זה התחיל מאילוץ... כשהתאומים שלי נולדו שני הגדולים היו בני שלוש וארבע וחצי, והיה לי מורכב לקלח ארבעה ילדים בעצמי כל ערב או שניים. אז לימדתי את הגדולה להתקלח בעצמה, ומהר מאוד השני הצטרף אליה, ומאז זה הפך להיות "פסגה נחשקת" אצל הילדים הבאים, שכבר חיכו להיות גדולים מספיק כדי להתקלח לבד
(יוצא דופן היה הבן הקטן. הוא בהתחלה פחד להתקלח לבד אז שחררתי, ולקראת גיל חמש הוא פתאום הסכים...)
היא יודעת לסבן את עצמה.. אבל רחוקה עדיין מאוד מלהצליח לתפעל את כל הסיפור הזה לבד כולל חפיפת ראש
לא נורא, יגיע הזמן בעז"ה
רק בן שנתיים וחצי אז עוד לא ברמה הזאת אבל קשה לו ממש ללכת להתקלח או להחליף חיתול אם הוא באמצע המשחק במיוחד במשחקי דמיון. אצלנו המשחקים בדרך כלל סביב התפילות..
אז אנחנו לוקחים איתנו משהו מהמשחק שאפשר להכניס למקלחת (נגיד בובה של פליימוביל שחייבת גם להתקלח עכשיו) ונותנת לו יד ותוך כדי שהולכים מדברים על זה
אופציה שניה זה לרדת לגובה שלה ולהגיד חמודה אני רואה שאת באמצע לשחק, את נהנית? איזה יופי. עכשיו נלך למקלחת ושם תוכלי לעשות קפיצה ענקית למקלחת או משהו שיגרה אותה
מתואמתאני כבר מתורגלת בסרבני מקלחות 
אבל עקשנית כמותה עוד לא הייתה לי...
דווקא בגיל שנתיים וחצי היא מאוד אהבה להתקלח... אבל איפשהו עם ה"התבגרות" היא החליטה שזה כבר לא כל כך נחמד...
שצריך לשכנע אלא להגיד
.
אפשר להגיד מראש כדי לאפשר לה להתארגן
יקירתי, עוד רבע שעה הזמן שלך למקלחת מגיע, כדאי לסיים את המשחק עד אז. אפשר להזכיר לה גם ב5 דקות ובדקה, וזהו.
להגיד לה עכשיו מתקלחים 
מה שכן אם רוצים להכנס למשחק,
בהחלט אפשר לומר לה שנראה שהתינוק בעצמו אולי כבר רוצה לצאת, וכדאי לבדוק שהכל בסדר בחדר הקבלה הלא הוא האמבטיה 
אבל זה לא עוזר... (אצל אף אחד מהילדים שלי זה לא עובד, לפחות לא מיד)
ולכן אני מנסה גם את דרך המשחקים כדי לשכנע. אבל אצלה גם היא לא עובדת...
המקלחות זה באמת אתגר אצלנו, באופן כללי. צריך למצוא כל פעם פתרון אחר כדי לשכנע...
(בכל אופן, פתחתי את השרשור הזה בעיקר כהומור כדי לשעשע את עצמי
במקום להיות עצבנית עליה...)

מתואמת
גלויהאיזה חמידות!!!
מתואמתאחרונהב"ה בתחילת הריון רצוי ומבורך.
בשנה וחצי האחרונות ירדתי כמעט 15 קילו (ועוד יש לי לאן לרדת🤦)
עובדת קשה מאוד גם בספורט וגם בהקפדה על אכילה נכונה.
ומפחדת שזה פשוט ייברח לי בין האצבעות😔
הירידה במשקל עשתה לי ממש ממש טוב, פיזית ונפשית. וגם מהספורט אני נהנת (בעיקר להצליח ביעדים)
טוב נו... על השמירה על האוכל הייתי מוותרת בשמחה🙈
ועם כל זה שזה עושה לי טוב, נפשית ופיזית. אני מרגישה שאני לא אצליח לשמר את זה נכון בהריון.
הייתה לי תקופה בשנה האחרונה שעסק הירידה קצת נעצר, גם מבחינת הספורט וגם האכילה. ולא רק שלא נשארתי במקום, אלא עליתי יחסית הרבה. היה לי גרוע ובכ"ז לא הצלחתי לחזור למסלול תקופה ארוכה.
אני צריכה מוטיבציה חזקה ויעדים ברי-ביצוע. ומרגישה שהכל נעלם לי עכשיו.
אין מוטיבציה, כי גם ככה אני משמינה🤦
והיעדים שפעם הצלחתי לעשות רק הופכים קשים יותר וזה מאוד מחליש.
אני פשוט מרגישה שלא רק שאעצר, אלא אחזיר הההההככככללל חזרה, עם עודפים😫
אוף! איך אפשר לשמור??
הלוואי ויהיו לכן עצות פרקטיות 🙏🙏
מאוזנת ובריאה לטובתך וטובת העובר!ֶ
יכולה לספר על עצמי שבהריון החמישי שלי גילו אצלי משהו (לא קשור להריון) שנצרכתי לשמור על דיאטה מסוימת ואכילה בריאה מאוד בזמן שהבטן התעגלה לאיטה בכל מעקב הריון אצל האחרות ירדתי במשקל וזה היה מהדר!!!! בעיקר בעיקר כי הרגשתי בהריון הזה כל כך קלילה ובריאה וחזקה!
ברור שמיד אחרי הלידה ראיתי את התוצאות של האכילה הבריאה והמאוזנת ש״נכפתה״עלי וזה היה כיף!ֶ
מזין ובעיקר זמין ככה בהתקפי רעב ההריונים תיהיה לך אלטרנטיבה טובה ולא תצטרכי ״לפול״ למאכלים עתירי שומן ללא ערך תזונתי
אצלי למשל זה
יוגורט ובננה לפתוח את היום
לחם בריא וחלבון כמו טונה או ביצה לצהריים וסלט
וארוחת ערב חמה ומזינה
סתם דוגמאות
ובין לבין שיהיו פירות או לשעות הצורך גם חטיפי אנרגיה אבל אלו הבריאים בבית
אצלי מאוד עוזר גם שיש לי שקדים אגוזים ותמרים תמיד בארון והמון המון מים
אז בעיה אחת פטרנו.
עכשיו השניה 🤦♀️
סתם ממש משתדלת להקפיד על תזונה, ולאחרונה עוד יותר.
נשאר רק הספורט
ניסית פעם ספורט? כמה תחומים?
אני מרגישה שזה תחביב נרכש.
ברור שקשה לי, ושלפעמים (אפילו לרוב) אין הרבה מוטיבציה להתחיל. אבל אחרי שראיתי כמה זה עשה לי טוב. גם בירידה במשקל וגם נפשית, זה באמת משחרר. התחושה של להגיע ליעד בספורט היא תחושה אדירה. ממש שווה את המאמץ.
תתחילי, ותמצאי מה הכי מדבר אליך!
בהצלחה!
לרוב לא מתמידה..
עוד מעט תהיה גם בריכה.
פילאטיס כשאני יכולה להגיע ביום שיש.
איזה עוד רעיונות יש לך?
ומה היעדים שאת מציבה לעצמך?
אני רשומה לסטודיו, שיש בו מגוון שיעורים אז הולכת למה שאני מתחברת.
ובנוסף, יש לנו הליכון אופני כושר בבית (בעלי גם פריק ספורט) אני אני מציבה לעצמי יעדים בתווך הזמן שעושה כל מתקן, או בעוצמה.
מתחילה ביעדים קטנים וברי ביצוע ולאט לאט עולה.
ההנחייה היא שאפשר להמשיך בספורט כרגיל שאת רגילה לעשות מלפני ההריון (מניסיון, בהריון הקודם הפסקתי לעשות ספורט רק בחודש שמיני🤫) מלבד תרגילי בטן ספציפיים (וגם לגבי זה המדריכה שלי אומרת שעכשיו יש הנחייה חדשה שאפשר לעשות אותם) ותרגילים שגורמים לעליה וירידה בדופק בקצב מהיר (כמו תרגילי היט אם את מכירה)
כמובן שהכל תוך הקשבה מלאה לגוף שלך ולייכולות שלך.
הייתי בדיוק במצב שלך.
ירדתי 15 קילו לפני ההריון
ו... עליתי את כולם במהלך ההריון....
הרגשתי כל כך רע, שלא מצאתי כוחות להליכות או לסתום את הפה.
וזהו. עכשיו צריך לרדת שב.
הלוואי שבילך שתצליחי.
אבל היה אסור לי להתאמן בתחילת ההריון..
ועם הבחילות עזרו לי בעיקר פחמימות..
אני גם ירדתי כמות מכובדת מאד לפני ההריון
נכנסתי להריון עם חששות גדולים
והצלחתי לשמור מזה יפה. ממש.
גם על האוכל, הספורט היה קצת יותר קשה אבל עדיין אפשרי.
(בשבועיים לפני הלידה הייתה לי שבירת כלים. אבל רק אז! לקח לי איזה חודש וחצי אחרי הלידה להתאפס חזרה, אבל הצלחתי!)
תאמיני בזה.תאמיני שאת יכולה, שההריון לא חייב להפריע לתהליך המהמם שאת בתוכו, תזכרי כמה טוב התהליך הוא עושה לך, ובע'ה תצליחי!
אחרי הריון כימי שני…
אני באמת באמת מנסה להבין מאיפה הכוחות להתרומם
מאמינה בכל ליבי שהכל לטובה ( זה בטוח)
אבל זה כל-כך קשה לקום בבוקר לחייך לכולם להמשיך בשגרה
לעבוד, ללמוד וכו׳
כולם מסביבי בהריון! כולם כולם כולם!
מחכה לתורי בסבלנות וציפייה 🙏🏽
אני גם עברתי לאחרונה שני כימיים וגם הפלה בגרידה
וזה קשה מאוד מאוד.
אם תרצי נוכל לדקסס באישי בשמחה רבה
מה שטיפה מעודד זה לדעת שהגוף מצליח להתחיל הריון, שזאת כבר אבן דרך משמעותית
נכנסת להריון תקין מאז.?
חשוב לי כן להגיד שיש לי ילדים
אז יכול להיות שאני לא לגמרי באותו סטטוס כמוך
אבל בהחלט מבינה את ההתמודדות
אם את רוצה בכיף תכתבי לי באישי
אני חוויתי כמה וכמה הפלות, גם כמה פעמים כימי..
מה שיש לי להמליץ זה לנסות להשיג בירור רפואי (אצלי לקחתי בהמשך תמיכה הורמונלית ואספירין בבחינת- לא יועיל לא יזיק. ואכן בה הועיל)
אני לפני 4 חןדשים ילדתי את התינוקי שלי, זה היה הריון מס 13 😳 שלי ובבית היו רק 2 ילדים גדולים (10 וחצי, 11 וחצי) אבל יכולה להבטיח לך שה' לא שוכח אף אחחדדד!
עברתי גם כימיים, גרדות, לידה שקטה והריון מחוץ לרחם
אז אני יודעת מה עובר עלייך, הרבה תפילות, יש משהו אחד בשמיים שם למעלה שמחבק אותך חזק חזק וישלח לך בעז"ה את הישועה בקרוב
חיבוק יקרה ❤️
תעשי שיחה או תכתבי אותו..
אפשר ללמוד ממך כל כך הרבה
אבל מה שכבר קרה
הופך
אם נרצה או לא
להיות חלק מהזהות מהאישיות שלנו..מהשליחות שלנו
החיים מזמנים לנו הפתעות
ולנו יש הבחירה איך להתמודד איתם.
והרושם שלי ממך דרך הפורום שהצלחת להתמודד עם זה עם הרבה אמונה ותקווה
שזה לא דבר מובן מאליו
זה הדבר היחיד שהחזיק אותי. אפילו בעלי לא חושבת שהבין באיזה קושי הייתי נמצאת
הבנתי את זה רק בהריון האחרון שכל הזמן הוא דחה את החששות שלי , הבנתי שאני לבד עם ה' והאמונה שלי
ולדעתי דווקא אישה אחרת יכולה לפעמים יותר לעזור מהבעל,
גם כשהבעל תומך ההרגשה היא שהם לא מבינים את זה עד לעומק שאנחנו חוות את זה
הכוונה היא יותר כדי לצמצםהמקוריתכמה שיותר גלישה בשעות הערב והזמן הפנוי
פרקטית - זה אומר שיש לי טלפון חכם שאפשר להשתמש בו לנקודת גישה
אבל לרוב אני משאירה אותו בעבודה בכלל
אני מעדיפה בלי לגלוש בכלל בשעות הערב
אבל נראה כמה זה יהיה ישים.. בעזרת השם
יש עולם שלם מחוץ למסך