אנחנו מנסים להיכנס להריון כבר יותר משנה
לאחרונה התחלנו אצל רופאת פוריות שהביאה כל מיני תרופות ןכו
בגלל שהכל היה עם מעקב
אז אני יודעת בדיוק מתי היה הביוץ.
יש לי בבית בדיקה של תשובה כנה, הסגולה שלא כתוב שמזהה לפני האיחור
אם אני אבדוק עכשיו, 6 ימים לפני האיחור זה יכול לתת תשובה חיובית אם יש הריון? זה אומר ביום 8 אחרי הביוץ.
ברור שאם יוצא שלילי זה לא מחייב
השאלה אם יש מצב כלשהו שיצא חיובי.
בהצלחה.
אני צריכה שעכשיו משהי תדבר אלי בשפת ההגיון. שישב לי טוב במוח ובלב.
כי אני עכשיו לא עושה דברים בהגיון 
החשש הזה
תודה בכולופן על התגובה
הריון זה דבר חשוב ויקר
למה להיכנס לסבך הזה של האי וודאות האין סופי שממילא מתחיל מעצם זה שיש הריון?
הרי גם כשתיהי בהריון בע"ה, יש את החשש אם יש דופק, ואחרי בדיקת הדופק יש את החשש אם עדין יש דופק! כי עברו 5 שעות שלא נבדקתי...
אז צריך כמה שיותר להאמין בריבונו של עולם שהכל תקין
וכמה שיותר לא להיכנס לסחחורת האינסופית
בדיקה ביתית, לא אמינה. היא נותנת אינדיקציה שיש רמה כלשהי של ההורמון. אין לנו מושג כמה באמת יש, ומה התקין ומה הלא. (זה נכון גם על בדיקת בטא!)
אז גם בדיקת בטא, לעשות אך ורק מתי שהרופאה אומרת. ולא לפני הזמן כי גם זה "כרטיס כניסה" לסחרחורת האי וודאות....
קוראת שוב ושוב את ההודעה שלך
באמת צריכה להתחזק
אין משהו אחר שיכול לעזור במצבים האלו..
אנחנו רוצות וודאות ורוצות להצליח להיקלט ורוצות לקבל את השפע והברכה מאת השם!
וזה יקרה בע"ה! פשוט לא ע"י בדיקות מוקדמות... הן בדיוק ההיפך מידיעה...
עוד דרך שעולה לי, זה להודות לה' בצורה של לעשות דברים חיוביים מהטוב שכבר קיבלנו וזכינו. איזשהן כשרונות שיש לנו. אפילו משהו קטן... לא חייב פרוייקטי ענק..
ואז גם זה מעביר לנו את הזמן וגם בעצם זה פותח לנו את השפע עוד יותר... אבל זה לא בדיוק מה ששאלת רק בגלל שכתבת שאת "צריכה להתחזק"...
בהצלחה רבה ממש! ובע"ה בשורות טובות לך ולכל עם ישראל!
שזכיתי להיות מטופלת אצל רופאה נחמדה
והיא שלחה אותי לבדיקות הנכונות
ונראה שעלינו על הבעיה
אז כבר על זה
תודה לה'!
בינתיים התאפקתי ולא נגעתי בבדיקות
אבל כבר מרגישה בכל רמ"ח איברי את המחזור מתקרב לו..
מה יהיה עם האכזבה?? הלב שמסרב להאמין?? לא יכולה יותר עם זה
מרגישה שלא מסוגלת יותר להתמודד עם הקושי הזה.
אני חייבת לבדוק מחר - מחרתיים כי אם אין הריון צריכה להפסיק עם התרופה שאני לוקחת כדי לקבל מחזור..
ואני מרגישה בחרדה לראות בדיקה עם פס אחד. ולא רוצה להידקר בבדיקת דם. הלב שלי כבר דקירות דקירות 😭
מה החזיק אותכן בזמנים כאלו??
החולצה שלי נגד כל דבר שקשור למטבח וילדים 🤔🙈
נגד מקלחות, שטיפת כלים, בישול ואכילת צלחת מלאה רוטב..
כן כן
חולצה עם שרוולים נשפכים
גם אתן לפעמים עושות האנשה לדברים??? 🙈😆
זהו. אין פואנטה. 😅
אני תמיד חושבת שחצאית פמיניסטית זה חצאית עיפרון שחורה, כזו שמנסה להיראות כמו חליפה של נשים
אהלן יקירותי,
הייתי פה פעם מחוברת בלי סוףףף (קראו לי חדשה ישנה או ישנה חדשה, לא זוכרת).
ואז גמלתי את עצמי, וכבר הספקתי לשכוח מה הסיסמא שלי , אז פתחתי שם משתמש חדש...
מה שלומכן? התגעגעתי...
שאלה לי אליכן -
בעלי ואני מאוד רוצים לצאת לצימר ליומיים (לילה אחד) , כבר השגנו בייביסיטר חמודה, ב''ה! נשאר לנו ''רק'' למצוא צימר...
מעדיפים באזור הצפון/גולן... עדיפות לצימר עם בריכה.
אבל לא יקר וקורע את הכיס מידי.... יש חיה כזאת? אשמח מאוד להמלצות. וגם המלצות איך ואיפה לחפש...
תודה מראש לכולן!!
♥️🧡💛💙💜
אמא טובה---דיה!אביולוממש זול..
אם מעניין אותך אתן מספר בפרטי
בחיחות קשות כל היום וחולשה .
כמה שאלות:
מה הסיכויים שיאשרו לי ? הרי אני רק בתחילת ההריון .
תוך כמה זמן מאשרים ?
לא הבנתי כמה הסכום שנכנס כל חודש במידה וכן.
ואם כדאי לי לומר כבר למקום עבודה שלי על ההריון כדי שיחשבו בי יותר .
שיהיה בקלות ובידיים מלאות!
ממה שאני יודעת לא יאשרו לך שממרה על חולשה ובחילות אלא אם כן יש דברים נוספים שלא ציינת. ביטוח לאומי היום ממש מקשה במיוחד שזה מההתחלה. אני לדוגמא עם שלל בעיות וקיבלתי שמירה משבוע 8 וב"ה אושר לי אבל כל מקרה לגופו
לי אישרו תוך שבוע בדכ זה עד שבועיים ככה (אומרים חודש אבל לרוב נותנים מהר תשובות)
לגבי הסכום- יש תקרה יומית של ביטוח לאומי בערך 302 משהו כזה ליום. אם את מקבלת יותר אז תקבלי לפי התקרה של ב.לאומי
לעדכן את מקום העבודה? זה לגמרי שלך,ואיך שאת מרגישה איתם. לי לדוג הקשרים שם לא משהו אז לא אמרתי מההתחלה שאני בהריון ובשמירה אבל אם את חושבת שזה יכול לעזןר אז תספרי כבר מעכשיו שיקלו עלייך
ולכבי השאלה אם אפשר לחזור כשתרגישי טוב- תמיד אפשר לחזור אבל קחי בחשבון שמתחילים שקבל תשלום מב.לאומי רק אחרי חודש שיושבים בבית (תקבלי אחורנית גם על החודש הזה במידה ויאושר) אז תעשי את השיקולים שלך אם כדאי לך לסיים מוקדם
משהו זוגי, קליל.
כמה שפחות כסף יותר טוב.
עדיף משהו עם מזגן, וקרוב לבית.
בסגנון של @אין לי הסבר
תחפשי בהודעות שלה..
אפשר גם להפוך את הבית למעין "צימר" עם פינוקים אם הוא זורם ואז זה יכול להשתלב.
שילוב של קרוב לבית עם מזגן וזול, לא עולה לי משהו שהוא מחוץ לבית אבל בתוך הבית יש מלא דברים שאפשר לעשות.
מיוחדים או בנאליים. מה שמתאים לכם.
מתלבטת מה החשיבות🙊
זכור לי שאצל הבת הקודמת שלי ביטלו את הביקורת הזאת בגלל הקורונה, אז אולי זה לא כזה חשוב....
(אין לי בעיה עם טיפת חלב ב"ה. אין לי כח לקבוע תור).
בהריון שלישי שבוע 9.
עשיתי בדיקות דם וגילו שאני נשאית של תלסמיה. יש לנו הפנייה לבדיקה מחר לבעלי כדי לבדוק האם הוא נשא או לא ואני בלחץ אטומי.
מישהי היתה בסרט הזה בעבר?
נשאות למחלה אחרת
גם התגלתה כשהייתי כבר בהריון, הרגע כתבתי על זה בשרשור נוסף
ב"ה בעלי נמצא כלא נשא.
בררתי כבר על סיסי שלייה ליתר ביטחון
מלחיץ מאוד ומתיש מאוד נפשית. תזכרי שרוב הסיכויים שהוא לא נשא. בעז"ה שיהיו בשורות טובות
מחלה לא סימפטית בכלל. גל אני נמצאתי נשאית בהריון.. ב"ה בעלי לא נשא.
כרגע אין מה לעשות. להתפלל ולדעת שרוב הסיכויים שבעלך לא נשא והכל בסדר. וגם אם כן, עדיין סיכוי של שבעים וחמש אחוז שהעובר לא חולה. ברור שלבדוק, אבל להחזיק בראש שכנראה הכל טוב.
כנראה שגם לך גילו מינור כי מיג'ור אי אפשר לפספס.
בעלי לא נשא.
אם אתם מעורבים בעדות יש פחות מקום לדאגה.
אחד הילדים שלי קיבל את הגן הזה גם. אבל לא יותר מדי התרגשתי. גם חלק מהאחים שלי נשאים.
אבל שוב זה לא משפיע יותר מידי על החיים כל עוד זה ברמת המינור.
פשוט כשמתחתנים צריך לברר שהצד השני לא נשא
הגנטיקאי אמר לנו שלרוב זה אצל תימנים.
אני תימניה. בעלי לא תימני.
אם בעלך לא נשא, העובר לא יהיה חולה במייג'ור. במקסימום יהיה נשא כמוך.
שלא ממש עלה עם כדורי ברזל.
זהו זה הדבר היחיד.
בשום היריון לא הייתי זקוקה לעירוי ברזל.
ועכשיו ההמוגלובין שלי כמעט בשיא שלו ,12 ומשהו. שנים לא ראיתי את זה.
בד"כ אני סביב 11.
אל תחששי.
במקסימום העובר יהיה כמוך.
לא משפיע עלי.
לא משפיע על הילד שלי. ההשפעה היחידה שתהיה עליו זה בשידוכים הוא יצטרך לוודא שבת הזוג לא נשאית וזהו.
מי יודעת היכן יש, איך פונים?
ביא תשמח לכל מידע,
קופת חולים מאוחדת
תודה
אעביר לה
היא הכי מקצועית באיזור!
קרובת משפחה שלי מטופלת שם. ממש טובים.
היי חברותיי לפורום
ראשית אתחיל ואומר שאני אדם לא קנאי ..
יש לי מלא (כולן) חברות שהן נשים( שלדעתי בעיקר נשים מקנאות לנשים ולא לגברים)
אממה… פתאום התחיל לחלחל בי סוגשל רגש קנאה כזה
משהו שאני לא מכירה אצלי..
אני מתה להיפטר מזה..
הענין הוא כזה..
אני כלה יחידה במשפחה שכולם בנים.
ורני באה ממשפחה של רק בנות וברוך השם אפס קנאה ותחרות ביננו.
עכשיו הבן הביא חברה ואני כאילו לא יודעת לאכול את זה
מצד אחד אין לי במה ׳לפחד׳ על המקום שלי או לא יודעת להגדיר מה זה .. מצד שני ההרגשה הזאת לא עוברת לי
אוהבים אותה יותר מאותי?
היא גם מתחזקת אז לא מתלבשת הכי צנוע ובעלי מאוד שומר עיניים וזה כאילו מעצבן אותי שיש את זה במשפחה
(הוא לא יוצא לקניונים )
אני לא בדיוק יודעת להסביר מה אני מרגישה
וגם לא רוצה בכלל את ההרגשה הזאת כי זה הכי לא אני.
איך נפטרים ממנה???(מההרגשה לא מהחברה🫣)
אני מתחברת בקלות לכולם ומאוד חברותית אבל משהו עוצר אותי פה.
אזכיר גם שבהתחלה הייתה בעיה שתיכנס אלינו למשפחה בגלל משהו מאוד רציני שלא אפרט.
אז סוגשל זה גרם לחמותי צער ויש לי בעיה שאם בן אדם שאני מאוד אוהבת נפגע אני נפגעת פי 2 עבורו וקצת קשה לי לשחרר.
פעם ראשונה שאני פורקת פה דבר כזה..
אשמח לעצותכן כיצד להתגבר על מידת הקנאה 😭
והוא יעבור לך בלי שתשימי לב ככה היה אצלי לפחות.
3>
אבל מתרגלים למצב ומבינים שזה לא כמו שזה נראה לנו, וכולנו אותו הדבר ולכל אחת יש את המקום שלה, אני גם הרגשתי את ההרגשות האלו כשנכנסה כלה חדשה, עד עכשיו אני הייתי המעניינת והעדכנית ועכשיו נכנסה מישהי אחרת XD
יש למישהי עידודים בשבילי?
3 הריונות תקינים ברוך השם ילדים מהממים.
לידה ראשונה השלייה יצאה מצוין ושתי לידות אחרונות מחכים שהשלייה תצא וזה פשוט לא קורה! מה גם שאני לא יודעת אם זה קשור אבל הצירים הרבה יותר כואבים ממה שהיה לי בלידה הראשונה בפתיחה 3 אני כבר רואה כוכבים וצורחת לאפידורל.כל פעם זה מסתיים בזה שמכניסים לי ידיים לרחם וזה נורא ברמות והופך את חווית הלידה לטראומתית.בסוף מצליחים למשוך ולהוציא את השליה ברוך השם.כמובן תמיד יולדת עם אפידורל.למישהי יש עידוד בשבילי? מישהי שעברה את זה?מה זה אומר שעכשיו כל לידה אצטרך לעבור את זה חלילה?זה משהו שאי אפשר בעיקרון לדעת עד הלידה אבל אם מישהי עברה את זה ואחר כך הכל היה רגיל אשמח לשמוע..
אני לא באמת יודעת, ולא סמכות רפואית. אבל ממה שאני כן יודעת-יש לשיליה מרכיבים גנטיים שכן ניתן ללמוד מהם ללידה הבאה, אבל אם יש חשד כזה שולחים לפתולוגיה.
מה שאת מתארת נשמע כמו משהו לא גנטי, אלא משהו ספציפי בשילייה שהקשה (מיקום אולי, אבל לא באמת יודעת), או משהו פיזיולוגיה בתהליך הלידה עצמו (ובסוף קשה להכליל ולומר שכל לידה דומה לאחרת, אז בטח ובטח הלידה של השיליה עצמה).
אבל אם זה משהו שמלחיץ/מפחיד, הייתי שואלת את הרופא. בסוף הוא זה שידע אם באמת יכול להיות קשר...
בהצלחה!
תודה יקרה
תפילות
בהחלט היה לי בלידה האחרונה ובלי אפידורל וזה די טראומטי... בע"ה מקווה שאתגבר על זה לפני הלידה הבאה בע"ה
באמת צריכה להתפלל על זה
עד יציאת השליה. הפחידו אותי ממש ואיימו בניתוח. (לא הייתי בסיטואציה רגילה של לידה אז יכולתי טיפה יותר למשוך את זה. לא מפרט מחשש לאאוטינג). אבל לא נתתי לאף אחד לגעת בי כי אמרתי להם שתצא לבד. יש תרגיל שמאוד עוזר לזה הבעיה היא שעם אפידורל מן הסתם אי אפשר לעשות אותו. התרגיל הוא לשבת בשפיפה על העקבים כמו שרואים לפעמים ערבים יושבים בצד הדרך לקפה. או כמו שעשו פעם בשירותים שהיה חור על הרצפה. הטוסיק נשען על העקבים והגוף טיפה נוטה קדימה. אבל שוב ניתן לביצוע רק בלי אפידורל...
כשושכבים על הגב הכל הרבה פחות טבעי וכל המערכת מתעכבת. לגוף אין יכולת להשתמש בכוח הכבידה וזרימת הדם איטית יותר. ולכן הגיוני גם שהשליה תתעכב. בלידה אחרת המיילדת עשתה לי עיסוי כזה ואז השליה כן יצאה יותר מהר.
שמעתי שיש מושג כזה שליה נעוצה האם יכול להיות שאמרו לך משהו כזה או שזה לא קשור?
אבל מעניין מה שאת אומרת לגבי התרגיל..נתנו לה איזה שעה והזריקו אפילו פיטוצין..הרופאה היתה ממש צריכה למשוך אותה בחוזקה מהרחם..הכניסו ממש את היד
לגבי שלייה נעוצה לא אמרו לי על זה..רק שאלו אם עברתי ניתוח או הפלה ולא עברתי ברוך השם
זה כשהשליה ממש עוברת את דופן הרחם, אם השליה יצאה והרחם תקינה זה כנראה לא זה ב''ה.
אצלי כבר פעמיים השליה לא יצאה שלמה. בעקרון אומרים שכשזה קורה הסיכויים שיקרה שוב גבוהים אבל תמיד יכול להיות שיהיה רגיל ויצא טוב ומהר.
מאחלת לך שהפעם יהיה תיקון על הקודמים🙏
אמןן ואמן
אבל פעם קראתי בגוגל שהשמיכה עלולה להיקרא ואז המילוי יוצא והורס את המכונה🥴
פוך סינתטי כמובן, לא חושבת שפוך נוצות מתאים למכונת כביסה
סחיטה עדינה
ואפשר באמת להרטיב במים חמימים עם קצת אבקת כביסה ומרכך בשביל הריח ולשים בשמש
מדובר על סינטטי או נוצות?
כשהילדים פספסו. לא סתם בלי סיבה..
אף פעם לא נקרע לנו, ב"ה.
אני מכבסת הכל כי משתמשים בשמיכות מעבר ופיקה. וגם פליזים...
קיצור, מכבסים... הקטן פולט לנו על השמיכות, ויש לנו גדולה שלא גמולה בלילה ולפעמים יש דליפות....
או שמיכות מזגן מה שנקרא
זה סינתטי ותכבסי חופשי
פוך נוצות לא הייתי מנסה, אלא אם כן כתוב בפתקית שזה מתאים לכביסה
פוך פשוטות זולות הן בד"כ סינתטי, קלילות כאלה , פחות מחממות
כביסה עדינה
זה תוכנית שמתאימה לדברים עדינים
שמיכות פוך סינטטי. יש להן מילוי, אבל לא יודעת איזה🤷
אף פעם לא שמעתי שנקרע ואף פעם לא נקרע לי...
איך אפשר לא לכבס שמיכות בתקופת הפיספוסים??
אם יש לך פתרון אחר יצירתי, אשמח לשמוע🙏
כל שמיכה ממלאה לי מכונה שלמה🥴
ופיג'מה חמה
נתנו פעם למכבסה כי זה גדול מדי למכונת כביסה שלנו, לא הייתה שום בעייה
פוך טבעי
מניחה לייבוש על מתקן כביסה פתוח
כביסה עדינה 30 מעלות
גם כריות נוצות של פריד כיבסתי כמה פעמים במכונה ויצא מעולה
בת 11 חודשים, קיצרתי לה את הקש שלא יהיה ארוך, ניסיתי לחסום אותו מלמעלה עם האצבע ולשפוך לה לפה שתקלוט שיוצא מזה משו, אבל איך שאני מכניסה לה את הקצה היא נושכת אותו...
לא מנסה בכלל למצוץ...
אני מנסה להדגים לה אבל יהא לא מבינה...
רעיונות? זה ממש מבאס אותי...
מסיכה משקמת...
זה בנוסף לשמפו קינואה אמור ממש לעזור
מנסיוני
אין לי זמן לכלום, אין לי כוח לכלום. אני עייפה. נמאס לי כבר לשמוע בכי כל הזמן.
אני מגעגעת לחיים שהיו לי לפני הילדים. מתגעגעת
לעצמי שהייתה לפני הילדים. אישה עצמאית, חזקה, מצליחה ומוערכת בעבודה. עכשיו אני עושה את המינימום האפשרי בערך בעבודה. ומחוץ לעבודה מנסה פשוט לשרוד איכשהו. תחביבים? אין כלום. אפילו לא רואה טלויזיה. מתרסקת כשהם הולכים לישון.
לא מבינה למה זה היה טוב. אני אוהבת את הילדים שלי, אבל אולי זה פשוט לא בשבילי. אולי זה לא לכולן.
כן, יש רגעים טובים ומשמחים, כמובן. אבל בכנות הם ממש מעטים ורוב הזמן מרגישה שאני במאבק הישרדות מתיש שמוחק את מי שאני או יותר נכון את מי שהייתי.
והם כבר לא תינוקות, בני 4.5 ו-2.5 ועדיין ממש ממש קשה לי. אין שום עזרה מאף אחד, כמובן. זה רק אני ובעלי.
הם עדין קטנים וזקוקים להרבה טיפול. בערך מגיל 6 אני הרגשתי הקלה משמעותית.
את ממש לא היחידה שמרגישה ככה
גם לי הייתה לא מזמן תחושה ממש כזו
שאולי זה גדול עלי ואני לא מתאימה...
זה היה ממש קשה להרגיש ככה כשכולן מסביב נראות נהנות ומאושרות באימהות שלהן.
זה קצת חלף והשתפר כשעומס טיפה ירד
ברור שהתחושות שלך מובנות ממש
וזה באמת ממש ממש קשה
בטח כשאין תמיכה משפחתית
כולם מנסים לצייר הכל כוורוד ומאושר וזה ממש לא כך
הילדים שלך ממש ממש קטנים. זה השלב הכי קשה: לכל מקום שהולכים זה כולם יחד. אי אפשר להשאיר מישהו שנייה לבד, אפילו כדי להוריד את הפח או רגע לקחת ילד לחבר...
כשהשלב הזה עובר זה ממש משתפר
עוד לא הגעתי לשלב שמותר לילד לחצות כביש לבד אבל בטוחה שכשמגיעים אליו זה משתפר עוד יותר
אני חושבת שברוב המקרים זה פשוט הקושי של הגיל, הילדים שלך באמת בגיל שהם תלויים רק בך. מגיל 6 הם כבר הרבה יותר עצמאיים ואפשר להיעזר בהם גם בכל מיני דברים וזה הולך ומשתפר.
אולי למרות כל העייפות כדאי בכל זאת לנסות למצוא איזה תחביב? אפילו פעם בשבוע ללכת לעשות ספורט, זה ממש משפר את מצב הרוח.
הייתי בודקת אופציה של בייביסיטר שתעזור לך מדי פעם ותרענן אותך, זה לא ככ יקר לרוב
ו/או מישהי שתקפל כביסה/ תנקה את הבית
גם לי יש בן 2.5 ואני זוכרת כשהשניה הייתה בגיל הזה זה היה בלתי בעליל.
גם יש ילדים יותר שובבים אז אם בן/ בת ה4.5 שלך כאלה בכלל לא פלא שזה מה שאת מרגישה.
זה הכי מובן והגיוני שיש,
אז קודם כל תבחרי ממך את גורם ה"זה לא בשבילי"
או אם חלילה את מרגישה שמשהו בך דפוק,
אז זה לא את, זה השלב.
אז תקחי נשימה עמוקה עמוקה ותדעי שזה עובר.
בנוסף, הורות לא מסתכמת בלטפל כל היום. כרגע הילדים שלך קטנים אז ככה זה נראה. כמה נחת כבר אפשר להפיק מילדים בני 2.5, 4.5?
האישיות שלהם לא מאוד מפותחת, לכן הזמנים הטובים איתם זה יותר חוויות רגעיות, ופחות נחת מעצם מי שהם.
ככל שהם יגדלו תתפתח יותר התחושה שזה שווה את זה.
גם כי באמת הצורך שלהם בטיפול צמוד יפחת וגם כי את תראי בהם צדדים שכרגע קשה לראות.
הגידול של הבכור שלי היה קשה בטירוף. הייתי בטוחה שרק כשיגיע לגיל 20 אוכל לנשום.
והנה זה קרה הרבה לפני. סביב גיל 8 כבר לא האמנתי שזה אותו ילד.
בכל מקרה מציעה לך לבדוק איך את כן יכולה להקל על עצמך ולשים אותך במקום הראשון.
גם עם ילדים קטנים אפשר וחובה למצוא זמנים להתמלא ולהתפתח.
הקטנים שלך לא פיציים ואפשר להשאיר אותם עם בייביסיטר או אבא ולצאת אפילו פעמיים בערב.
למשל לשיעור ספורט או הליכה עם חברה.
זה נראה לך שלא יהיה לך כוח לזה, אבל זה כ"כ ממלא ונותן כוחות, שלא תרצי לוותר על זה אח"כ.
ואל תשכחי שחופש גדול מביא איתו את השחיקה שלו אבל זה לא משקף..
מרגישה שהלידה קרובה למרות שרק בסוף שבוע 37..
הבטן ממש גדולה וירדה למטה, ויש צירים לפעמים..
תינוק חייב להיות כמה שיותר בפנים ככל שזה אפשרי.
תינוק בשל הוא יונק יותר טוב, חזק יותר. כל יום זו ברכה בפנים.
כמובן אם יש עניין רפואי וסכנה - אין שאלה
ואם הם לא גורמים לפתיחה או משהו אז אין סיבה.
במיוחד שהתועלת לעובר גדולה..
תשתי הרבה ותנוחי.
זה באמת אחד היתרונות הבודדים של קיסרי אלקטיבי, שלא עושים בדיקות פתיחה...
אני חושבת שבעיקר יחברו למוניטור, יבדקו אם אלה צירים אמיתיים. אבל גם אם יבקשו לבדוק פתיחה - את תמיד יכולה לסרב...
(וחשבתי שכל היתרון בניתוח אלקטיבי זה שאפשר לבחור מתי בדיוק ללדת... אני בונה על זה, האמת...)
ורצו לדעת מה רמת ההשפעה שלהם. לא מבינה מה יש להסתפק במוניטור🤔
ובאמת היתה מעט פתיחה ואמרו שיעירו אותי עוד שעתיים לעוד מוניטור... ואז זה נרגע ולא בדקו שוב... אבל מבחינתם, איזה עוד דרך יש להם לדעת אם זה מתקדם ללידה אם אני לא מרגישה את הצירים...?
לי ברמבם בלידה ראשונה קבעו ל39
איזה לחץץץץץץ זה שלא יתחיל לפני
בהצלחה!! שיעבור בשלום ובבריאות בזמן הנכון!
זה בעיקר מעיק כי ההתנחמות היחידה שלי בזה שזה מתוכנן זה זה שזה.... מתוכנן
ובלי צירים ובלי להקפיץ אף אחד באמצע הלילה
לגמרי נחמה יחידה
אוף, מקווה שהכל יהיה בסדר
מתפדחת לכתוב אבל רוצה להבין אם זה נורמלי או יש פה משהו חריג מעבר...
ברגיל אני מאוד אוהבת את האיש שלי נמשכת אליו ושמחה בו.
מתחילת ההריון אני פשוט מרוחקת ! לא משנה כמה אני מנסה לעבוד על עצמי זה לא עוזר ,זה כאילו חזק ממני,תחושות של דחיה ברמה הרוחנית הרגשית והפיזית
קשה לי מאוד כי מרגישה שגוזרת על עצמי בדידות
מצד שני כמו שאמרתי מרגיש לי שזה לא שואל אותי
לא יודעת אם הצלחתי להסביר את עצמי
לא היה לי את זה בהריונות קודמים...
זה עצוב לי כי למעשה מתחילת ההריון לא היינו יחד
זה עובר ?זה נשאר ?
מה עושים.
אני שבוע 11.
לא רוצה לפרט בפורום פתוח, אבל זה הגיוני בתחילת הריון. אמור להשתפר בשליש השני...
וממה שהבנתי גם מאד מאד לא נדיר...
אבל רק נקודה קטנה, כדאי באמת לדבר על זה, לתקשר את זה כי בעיני גם הוא חלק משמעותי וזה יכול להיות בשבילו נורא קשה ואם לא ה’נורמליות’ שבזה גם פוגע....
הבנתי שלרוב עובר או מתאזן בשליש שני, מאחלת לך שתיהי ככה כי זה באמת קשה!
כתבתי פה בעבר שאני רוצה ללדת בבית.
לצערי הרב מאד ממש נראה שזה לא מסתדר. בכלל.
אז נאלצת לחדת בבית חולים.
מה הנהלים?
כתבתי שאני זקנה... פעם שעברה שילדתי בבית חולים לא היה בעשור האחרון.
חייבים מוניטור? בשכיבה?
בדיקות פנימיות- אם לא בא לי?
וללדת בשכיבה- הזיה בעיני. מצטערת אם אני נשמעת ביקורתית לצד השני זו לא הכוונה... חייבים בשכיבה?
האופציה ההגיונית היא ללדת בירושלים. (לא בבי''ח חולים הנוצרי)
בכלל לידה בתנועה כמה שיותר טבעית הכי נכון לי. (כמובן בלי לקחת סיכוני קיצון)
בלידה האחרונה אמרתי למיילדת שאין לי סיכוי לעבור צירים בשכיבה בגלל המוניטור, אז היא הסכימה שאעמוד.
בדיקת פתיחה - אי אפשר לחייב , משערת לעצמי שכן יבקשו לעשות אחת כשאת רוצה ללחוץ - אבל יכול להיות שלא.
לא חייב ללדת בשכיבה - אפשר על 6 או הישענות על המיטה. הבנתי שיש מקומות עם כיסא לידה או לידה במים.
וממש לא חייב ללדת בשכיבה
את יכולה לבקש כשאת מגיעה מיילדת שתומכת בלידה טבעית. ואם היא לא אז לבקש להחליף אותה. בשביל זה חשוב מלווה תומך שיודע מה את רוצה ויהיה קשוב לך
את יכולה גם להכין תכנית לידה, יש כל מיני פורמטים בגוגל
לק"י
אצלי בלידה האחרונה היא אמרה לי שאהיה בתנוחה שנוחה לי, והיא תסדר את המוניטור.
בפועל עמידה גרמה לדופק לרדת.... אז לא תמיד זה אפשרי.
ומאמינה שהגמישות של המיילדת תלויה גם בה/ בבית החולים/ ביולדת (לפעמים צריך להיות אסקטיביים).
לידה קלה, מהירה, בריאה וביידים מלאות!!
לידה טבעית (אני לא יודעת..)
ואם יש כמה אופציות - אז תדאגי להשיג את המספר טלפון של החדר מיון יולדות כדי לברר עומס/ פניות של החדר בשבילך.
(כמובן במידה והסיבה ללידה בבית חולים לא אוסרת לידה בחדר טבעי)
עוד לא ילדתי, אז לא מספיק מכירה נהלים כדי לעזור לך..
אבל קשה לי להאמין שיכניסו לחדר לידה בלי לדעת שאת הפתיחה משמעותית (כדי לא לתפוס חדר לידה המון זמן לבנות שבאות בשלב יותר מתקדם..)
מי קורא לעצמו זקנה היום...
אם כבר: יולדת בגיל מבוגר.
כבדי את עצמך ואת הזכות ללדת!
🌿🏵🪷
הכל יחסי.
בעיקר מרגישה
איך את מרגישה?
מתלבטת על הריון נוסף רק כי הגוף כבר מרגיש שבור !!
Hunny!
אני אוטוטו אהיה בת 39,
בהריון ב"ה..
מרגישה את הגיל שלנו בטוב, ביופי,
לפני ההריון ירדתי 20 קילו, עשיתי הליכה כל ערב 6,000 צעדים והגדלתי ל7,500, אכלתי בריא- בלי סוכר,סלי שטויות- הרגשתי ב"ה טוב!
כן נכון, עכשיו בתחילת הריון- הכל מבוחבש, עייפות בחילות וכו- טבעי ורגיל.. לא קשור לגיל..
וואו זקנה.. ברצינות..
הרגת אותי..
מאחלת לך להרגיש צעירה ושמחה בלב תמיד תמיד גם עם כל הקמטים שבעולם!
אני לא מרגישה זקנה אבל יש לי פער לא קטן בכלל בין הקטן שלי לעובר, מה שיוצר את זה שההריון יותר קשה (זה לפי הספרות המדעית אבל אני ממש יכולה לחתום. וב''ה על הכל, כן? אחרי בלותי היתה לי עדנה)
חוץ מזה אם עם הבכור שלי הרגשתי בשיא הביטחון על הרבה מידע שהיה לי כי הוא קטן בשנים ספורות מאחותי הקטנה אז היום אני מרגישה שאין לי רצף ויש המון דברים שאני פשוט לא יודעת ויש גם דברים שחשבתי שאני יודעת ואולי לא.... אז מרגישה לא בעניינים ומרגישה זקנה...
שלישית- אני גרה במקום שרוב החברות שלי סגרו כבר את הבסטה.
גם בפרסומים של שערי צדק וגם של הדסה.
את יכולה להתקשר לברר.
ראיתי בחוברת של שערי צדק שיש להם לידה במים, חדרי לידה טבעיים, גישה טבעית גם בחדרי הלידה הרגילים, חדרים עם ג'קוזי.
הם מוכנים לקבל כל תנוחת לידה, יש להם מוניטור נייד ומוניטור למים.
בקיצור, צריך רק לבקש שאת רוצה גישה טבעית / חדר לידה טבעי, והם יזרמו איתך בעז"ה.
כמדומני שחדר לידה טבעית בהדסה עין כרם עולה לא מעט, ובשערי צדק זה בחינם. אם רוצים לידת מים, צריך לתאם איתם פגישה לפני כן (יש להם תנאים של מעקב הריון תקין, לא לידה ראשונה, משקל תקין וכו'. אני מאמינה שאם שקלת לידה בבית - כנראה התנאים האלו קיימים).
מתייגת את @אמא לאוצר❤ שגם ילדה ככה..
אני גם ילדתי ככה אבל תיאמתי מראש..
האמת בשבילך הייתי ממליצה לך להתקשר לדבר עם המועדון יולדות של הדסה- יתאמו לך שיחה עם מיילדת ותוכלי לשאול הכל ולתאם הכל- אם את רוצה את יכולה גם לנסוע לראות..
בהצלחה!!
שיחה לקראת לידה- תכנון משותף, ציפיות,מחשבות והיא כותבת הכל ואז כשאת מגיעה זה מופיע בתיק שלך במחשב..
גם עם אפידורל לפעמים מאפשרים בתנוחה אחרת אבל מסובך יותר
ילדתי פעמיים טבעי, בתנוחות שונות
פעם אחת היה מוניטור אלחוטי וזה הרבה יותר נח
ממליצה ממש לקחת דולה בגישה טבעית ככה את הרבה פחות תלויה בצוות של בית החולים,לפחות עד לשלב הלחיצות
וגם לעדכן את בית החולים בתחילת הלידה על הרצון שלך ללידה טבעית כמה שיותר בתנוחה פיזיולוגית (אפשר תכנית לידה כתובה)
בהצלחה!
באופן כללי ממההשאני שומעת ומכירה בירושלים יותר זורמים עם היולדת
אני ממליצה על הר הצופים הגישה ממש טבעית אפשר לבקש כיסא לידה . כמובן שלא חייבים להיות על המיטה לי דוקא היה הכי נוח להיות בשכיבה על המיטה בלחיצות.
מוניטור מחייבים אבל יש אלחוטי שאפשר להתקלח איתו ואם הכל תקין את יכולה לדרוש שזה יהיה לסירוגין. וחוץ מבדיקת
בדיקות פנימיות בעקרון את יכולה לסרב אבל קחי בחשבון שהרבה פעמים זה המדד שלהם אם להכניס יולדת לחדר לידה .
שקלת את האופציה של חדר לידה טבעי?
ילדתי במים בעין כרם.
עשו מוניטור רק בעמידה.
בדיקות פתיחה עשו לי כשהגעתי לקבלה, ואז כשביקשתי כי הרגשתי התקדמות ורציתי להכנס למים.
לפני זה זרמו איתי ממש על תנוחות, מקלחת, הרבה עיסויים ולידה טבעית.
וגם לא במים- ממש לא חייבים בשכיבה. אומרת מראש שאת רוצה בגישה טבעית, לבקש מיילדת שתזרום איתך על תנוחות שונות.. יש לא מעט כאלה..
ממליצה בחום ממש..
שיהיה בטוב ובשמחה💓ובידיים מלאות
מקום בגישה טבעית.
יש בתי חולים עם לידות מים בירושלים אם את מתאימה
מוניטור בדגך כלל מחייבים בהתחלה ומדי פעם כשיש צורך אבל בשאר הזמן אפשר להיות בתנועה.
מציעה לך ללכת לסיור בבתי חולים שנשמעים רלוונטיים לך
בעקרון אם את מגיעה בשלב מוקדם הנוהל הוא פתיחת תיק תשאול ומעבר על מעקב הריון. מוניטור אולטרה סאונד ובדרך כלל בדיקת רופא שכוללת בדיקת פתיחה. כדי להעריך באיזה שלב את לרוב לא יכניסו אותך לחדר לידה אם את לא בשלב של לידה פעילה אז אם תתנגדי לבדיקה של פתיחה ולא תהיי בשלב מתקדם יתנו לך להסתובב עד שהלידה תתקדם.
בעבר כששאלתי דולה שליוותה אותי היא הבהירה לי שמה חייב זה גם עניין של איך להתנהל כי אם את בגישה טבעית את יכולה לבחור להעביר את הצירים באזור המיון לעלות ולרדת מדרגות או למצוא פינה שקטה ונוחה להעביר את הצירים. או אם יש לך מקום נוח ממש קרוב עד שתרגישי שהלידה ממש מתפתחת ואז לצאת. אם אין סיכון מיוחד את יכולה להגיע ממש סמוך ללידה בשלב מתקדם ואז זה מקצר תהליכים.
אני מכירה מישהי שבקטע של לידע טבעית ומאוד חששה מהתערבות רפואית בלידה ופשוט הגיעה מאוד קרוב ללידה וילדה במיון.
זה נוסף למידע שבנות שיתפו מבחינת אפשרויות קיימות במחלקה.
תנוחות שונות אצלי המיילדת ממש ניסתה להראות לי כח מיני תנוחות .מוניטור נייד וגם כשרואים כשזה מפריע עשו הפסקות ארוכות.בכללי לא דחפו לי שום זרוז
הרגשתי שמאמינים ביכולת הגוף שלי ללדת ומאוד מכבדים בחירות שלי.
בכללי את לא חייבת כלום !גם לא בדיקות !
הרגשתי שבאמת נותנים לי שהות להחליט
כמובן אחרי השהייה של חבל הטבור,ביות מלא
ממליצה
ובלי שום התערבות.
אם את בלי אפידורל הכל פתוח..
שכתבת את יכולה לבקש מהמיילדת מה שנוח לך
יש מוניטור אלחוטי
הסברה של המיילדת שכדאי ללדת בשכיבה בפועל את לא חייבת אם את לא מעוניינת
כנל בדיקה פנימית
חשוב להיות אסרטיבית מול הצוות המיילד- את יכולה לבוא עם דולה טובה שתהיה לצידך ותנהל את הלידה כמו שאת רוצה.
מחדדת-בכל ביח' יש נהלים שונים ואמת יש מקומות שלא יזרמו מראש תלכי למקומות שלידה פעילה וטבעית הא אופציה מיטבית עין כרם/ליניאדו וכד'
ואז הגיוני שיהיה יותר קל לעבור את הצירים בלי התערבות.
יש החזרים מקופת חולים וכדאי לקחת מישהי עם המלצות שתראי שהיא בראש שלך.
(כמובן בתנאי שהיא מקצועית ממש רגישה וטובה)
ובלי דולה
זה עולם אחר.לגמרי.
שערי צדק, הר הצופים, עין כרם...אני חושב. שעין כרם הוא הכי בגישה טבעית אבל לא מניסיון.
שימי לב שהדברים שציינת הם לטובת היולדת. מוניטור חייבים כדי לדעת מה עם התינוק. לגבי השכיבה, יכול להיות שבבית חולים עם גישה טבעי. יאפשרו אחרת
והייתי עם מוניטור וזה לא הפריע במיוחד). כל עוד המוניטור תקין אפשר להסתובב איתו קצת בחדר ולא להיות רק על המיטה, הם מאד זורמים
חסד אל כל היום
ברוך ה' המבורך לעולם ועד
שנזכה תמיד רק לטוב
ורק להודות על הטוב
ועל מה שייתהפך לטובה
במהרה
ממש.
אמן.
הקב"ה שלח לי להיות בתחתית
כדי להביא אותי לשאוף אויר
ולהינות ממה שהוא בורא
ומהמציאות שהוא יוצר לי
אני מוותרת. המנח שלה ממש לא טוב לתינוקות קטנים.
אם תהיה לי אני יודעת שאתפתה לסיבובים קטנים שיהפכו ליותר מהקטנים
לדונה יורד הערך ככל שהתוקף מתיישן לכן אני מוכרת כל פעם אחרי שאני משתמשת לילד מקבלת עליו מחיר יפה וקונהה שוב לפני הלידה הבאה
ככה אני גם מתחדשת לי מגוונת צבעים וגם הערך של הדונה לא יורד
לא חושבת שצריך לקנות דונה בשביל זה.
גגון עולה 150 שח
ושאר הריפודים נראלי יש באלי אקספרס.
וחוץ מזה חכם ^^^
זה יותר מחובה
התלבטתי הרבה אם לקנות וממש מרוצה!!
מיועד ליציאות קצרות לדוג לטיפת חלב אני לא אקח איתי את העגלה.
זה חוסך המון סירבול!! היא מתקפלת בקלות ואת לא צריכה לפרק להרכיב ולסחוב איתך עוד דברים.
ממש לא משמשת לעגלה, ואני דוחפת עגלה איפה שאנייכולה כי אני אוהבת שלתינוקת נוח בשכיבה.
ויש תינוקו שעפים על הדונה
זה כל כך חוסך אם את צריכה לקחת טרמפים. ככה את לא נסחבת גם עם עגלה וגם עם סלקל!
ליציאות קלות ולא ארוכות, לא תופסת מקום ברכב.
אני מאד אוהבת ונהנת.
יותר נכון, הכינה בלילה של עוגה, כדי שנכניס לתנור בזמן לקראת סוף הצום.
ואז לקראת סוף הצום, קמה כבוד ההריונית (אני כמובן🤷) אחרי שכל (!!!) היום העבירה במיטה.
עשתה טובה לאנושות, הדליקה את התנור והכניסה את העוגה ב-ד-י-ו-ק בזמן כדי שעד שיגמר הצום היא תהיה אפויה ותספיק קצת להתקרר😋
ואז חזרה כמובן לרבוץ על הספה🤰
ואחרי כמה זמן, כשעדיין לא נישא באוויר ריח נפלא, היא קמה לבדוק מה הסיפור...
וגילתה, שהיא הדליקה את התא הלא נכון🤦🤦🤦 (שאגב, היה מלא בדברים🥴)
זהו. אין לי מה להוסיף בעניין🤷
מוזמנות להוסיף עוד טפשת הריון שהגיעה בטיימינג מבאס😩
אבל לא קשור להריון - גם אנחנו מאחסנים בתנור מלא דברים, ובוקר אחד אני המשכתי קצת לישון ושלחתי את הילדים לסלון, והמתוק בן השנה וחצי הדליק את התנור...
כשקמתי כבר כל התנור היה מלא פלסטיק נמס מכל הקופסאות והניילונים שהיו שם
מקווה שלא היה שם פלסטיק זה נורא (אל תשאלי איך אני יודעת)
וואי לגמרי יכול לקרות לכל אחת, גם בלי טפשת, תרגישי לגמרי בנוח🤗
השיא שלי היה (ונראה לי גם כתבתי פה פעם) שהכנתי עוגה והכנסתי למקרר במקום לתנור, הדלקתי טיימר וישבתי לחכות, אחרי שהטיימר נגמר קמתי, פתחתי את המקרר ונעצתי קיסם ולא הבנתי למה זה לא מוכן, חזרתי ועשיתי טיימר לעוד עשר דק' עד שקלטתי את הטעות שלי...🙊
שש וארגמןשמת טיימר בתנור???
כשהעוגה במקרר??
יואו זה השיא🤣🤣🤣
אני יושבת על הספה וצוחקתתת
לגמרי שברת פה שיא נראה לי
🤦ממש אבל
לפחות בסוף היה עוגה?
בטבעיות, פתחתי את הצינצנת ושפכתי פנימה במקום על הספוג
וכמה בכיתי אחר כך....
כי היינו אז ממש עניים ודבש עלה יקר..
ועוד פעם הייתה לי שהכנסתי את הכרטיס בכספומט לחריץ שממנו יוצא הכסף... השומר עבד איזה עשר דקות לחלץ אותו ואיך התפדחתי
