פורום הריון ולידה (עמוד 920)

לפני או אחרי הלידה, וגם כשעוברים למחלקת נשים.

שיהיה בשעה טובה!

כבר לפני ככה שהיא תזכור להביא לך גם אם אחרי הלידה את תהיי פחות בפוקוס על זה

הראשונות אחרי הלידה.

אח"כ הם בד"כ הרבה פחות משפיעים, אם בכלל.

(הסתייגות: אחרי ניתוח קיסרי נותנים אותם 24 שעות מהניתוח, כשמתחילים לאכול רגיל)

לא אמורים לסרב

תבקשי מיד כשאת מגיעה למחלקה, או אפילו לפני הלידה

שזה באמת עזר לו? 

ניסיתי קצת ליקרוא בגוגל ולא ממש הצלחתי להבין מה בדיוק השיטה הזאת.

לפי מה שהבנתי זה ללמד את הילד אסטרטגיות.

עשינו אצלו אבחון והתחלנו טיפול דרך תוכנה שהוא פיתח. הייתי מאד סקפטית כמה זה יכול לעזור,

אבל ממש הרים את הילד. מה שכן, הוא אומר שיש לתוכנה הזו אחוזי הצלחה יפים אבל הם משתנים ויש ילדים

שזה משפיע עליהם רק מעט ואין לו דרך לחזות כמה זה יהיה יעיל לכל ילד.

מה זה בדיוק התוכנה הזאת?

באיזו שיטה זה עובד?

תוך כמה זמן ראיתם שיפור?

זה באמת משהו שיכול להחליף טיפול תרופתי?

זה טיפול שאפשר לעשות מהבית?

אם יותר נח לך - אפשר בפרטי

כשהילדים רבים, אז את גם מגיבה בכעס??

כי אני שמתי לב שבעלי ממש ''לוקח' ממני ונסחף אחרי דפוסי התנהגות שלי, אז שמתי לב זאם אני כועסת על דברים מסוימים, אז הוא מתיישר איתי

ואם אני משחררת וקלילה יותר -- אז גם הוא..

לפעמים גם אני כועסת. בהחלט.

ואז הוא מאוד נלחץ.

לפעמים מצטרף אלי לכעס ואפילו יותר ממני.

ולפעמים דווקא מציע לי ללכת רגע ושהוא יחליף אותי וזה מאוד עוזר.

אבל הרבה פעמים לא.

הרבה פעמים הם קצת מתחילים, ואני מגיבה ברובע. או בכלל לא מגיבה כי אני לא חושבת שצריך.

אבל הוא נלחץ וכועס.

ובאמת הפעמים שיותר קשה זה כשהוא נשאר איתם לבד.

באופן כללי הם פחות עושים לו שטויות (אולי כי יותר מפחדים מהכעס שלו).

אבל לפעמים קשה לו עם הבלגן שהם עושים. או שהם קצת משתוללים. או שבכל זאת הם רבים. והוא לא יודע כל כך איך להתמודד עם זה. ומהחוסר אונים יוצא לו כעס לא כל כך נשלט. וביטויים מאוד מאוד פוגעים.

בס''ד

אם כן, התיאור שלך קצת מזכיר לי אותנו, רק הפוך (אני בתפקיד בעלך).

להגיב בצורה לא חינוכית -

זה דבר שהבנתי היטב למה זה לא טוב. גם תוך כדי שזה קרה.

זה פשוט התפלק לי אחת ל, בעיקר בזמני לחץ, עומס ועייפות.

עם השנים,

עברתי תהליכים עם עצמי (ועודני עוברת!),

אם זה לימוד על חינוך

ואם זה לימוד על איך שולטים על תגובות יותר אימפולסיביות ופחות מוצלחות.

ובעלי? 

הוא כמעט ואף פעם לא אמר לי כלום.

אני בטוחה שהיו פעמים שציערו אותו.

אבל הוא כנראה האמין שבסוף אצליח להשתנות...

ובשלב קצת יותר מתקדם,

כשלמדתי לזהות את הדברים שערערו את הסבלנות שלי

(חוסר שינה, רעב, עומס, חוסר זמן לעצמי וכו')

הוא נהיה שותף של ממש ולקח הרבה על עצמו על מנת לאיפשר לי למלא אחרי הצרכים שלי - כדי שאוכל לתפקד בצורה מיטבית.

לגבי הילדים,

נכון שהם חוו אמא עם תגובות לא משהו מדי פעם (ב''ה הרוב היה בסדר)

ונכון שהם בטח נפגעו / נבהלו / התרחקו בחלק מהפעמים לאורך הדרך.

אבל הם גם ראו אמא שעובדת על עצמה, ושמשתפרת לאט לאט.

וזה מסר חזק מאד בעיניי - שגם אם אנחנו לא מצליחים בנקודת זמן X, אפשר ורצוי וכדאי להמשיך לנסות, כי בסוף מצליחים הרבה יותר.

והם ראו שיפור לאורך השנים במערכות היחסים בינינו - וגם זה דבר מלמד, מעשיר ומרגיע מאד את הנפש. זה נותן ביטחון וחוסן.

אז מהמקום שלי, מה שנראה לי זה שבהנחה שבסופו של דבר בעלך רוצה לשנות את הדפוסים האלה,

שהוא מבין שהם לא הכי מוצלחים ושהוא היה חולם על משהו אחר,

הייתי בעיקר משדרת לו אמון ותקווה שבע''ה הוא יצליח ועוד איך!

וחיזוק חיובי על כל מה שהוא כבר בעל ואבא מהמם!

ותמיד אפשר בנוסף להירשם ביחד להדרכת הורים טובה ולקבל עוד כלים ועוד הבנות על עולם ההורות

מקווה שזה עוזר...

בהצלחה ענקית!

מבינה את התסכול ואת הפחדים...

עם רצון טוב, בע''ה הוא ימשיך לגדול במקביל לילדים שלכם וההורות שלו תלך ותשתפר עם הזמן ❤

קודם כל, מעריכה מאוד את הכנות שלך, והמוכנות לשתף בתהליך שעברת. את נשמעת ממש מיוחדת!

אני מאמינה שבעלי כן היה רוצה לשנות.

אבל זה גם משהו שמבלבל אותי.

הרבה פעמים אחרי סיטואציה שהוא יצא מהכלים, כשאני מדברת איתו על זה, ההתמקדות שלו היא על כמה הילדים הגזימו הפעם.

ואני לא מרגישה שהוא באמת מרגיש מספיק עד כמה התגובה שלו היתה לא פרופורציונלית, וגם אם הם הגזימו זה לא מצדיק תגובה כזו.

אולי זה פשוט כי מביך אותו לדבר על זה.

אני לא יודעת.

אבל לפעמים אני מרגישה שזה 'התפקיד' שלי בכלל להבהיר לו שאחרי סיטואציה כזו, ההתמקדות צריכה להיות באיך לא להגיב ככה בפעם הבאה, ולא באיך לגרום לילדים לא להתנהג ככה בפעם הבאה.

בסוף הרבה פעמים הוא מסכים איתי.

או שאומר שמסכים איתי כדי לרצות אותי. לא יודעת.

אבל אני חושבת שהוא באמת רוצה להשתנות.

ולמעשה גם מצליח, בצעדים קטנים. הוא כבר הרבה פחות משתמש במכות (מקווה שבכלל לא, אבל אף פעם לא יכולה להיות בטוחה).

מקווה שאני אצליח להיות תומכת כמו בעלך.

בס''ד

מנסה לענות לנקודות השונות שהעלית:

1. אני מניחה שהוא מתמקד במה שהילדים היו לא בסדר בתור מגננה, 

בעיקר אם השיחה מתקיימת בסמוך לאירוע יחסית, ובעיקר אם את זאת שיוזמנת את השיחה (ולא הוא).

2. *יתכן* שאם לא היית נכנסת לתפקיד הזה,

של להסביר לו מה לא היה תקין,

ומה שראוי שיהיה בפעם הבאה - 

אז הוא בעצמו היה מתחיל לקחת יותר אחריות על מה שקורה איתו בזמן שהוא מאבד את זה.

אני רואה אצלנו, בתחומים אחרים לגמרי, שאיפה שסוף סוף החלטתי לשחרר מה'אחיזה' שלי בעיניינים של בעלי,

שם הוא התחיל לקחת את המושכות על הדברים ולחולל שינויים בעצמו, בצורה הרבה יותר עמוקה - 

כי הפעם, זה נובע ממנו (ולא מרצון לרצות אותי).

3. זה שאת רואה שיפור והצלחות למעשה, זה נפלא ומעודד ממש!

צעדים קטנים - זאת בדיוק הדרך כשגדלים...

4. לגבי עניין המכות, אני לא בטוחה למה את מתכוונת בדיוק.

בעיניי לא דומה פליק קטן וכדומה - ו'מכה' חזקה יותר.

גם פליק זה בעיניי לא אידיאלי. 

אבל 'מכה' נשמע לי יותר רציני ומלחיץ... זה גם עלול להיות מסוכן ח''ו.

בהנחה שמדובר במכות במובן היותר רציני של המילה,

כל עוד את מתרשמת שזה שייך לעבר - יופי, וממש כל הכבוד לו שהוא הצליח להוציא את זה מסך ה'כלים' שלו.

אם ח''ו תתקלי בזה שוב, נראה לי שזה דורש מחשבה קצת יותר מעמיקה, כי זה באמת מאד בעייתי לגדל ככה ילדים... ושוב - גם כי זה מסוכן...

5. כיוון שאולי יהיה לכם רלוונטי (ועוד יותר אם אכן יש עדיין עניין של מכות) - זה סדנה / טיפול בניהול כעסים, שם לומדים בדויק על הדבר הזה: איך לשלוט על התגובות שלנו.

אני אמנם ב''ה לא הייתי נותנת מכות לילדים, אבל בגלל שאחת ל, הייתה לי תגובה חזקה מדי, ואני לא רציתי להמשיך ככה (בשבילי או בשביל הילדים),

בחרתי לעבור סדנה כזאת לפני כמה שנים ואני ממש מברכת על הצעד הזה.

ממש בהצלחה יקרה!!! 

שתראו נחת מהילדים וסיפוק ושמחה גדולה מאיך שאתם מגדלים אותם ❤

לגבי המכות - לא מדובר על משהו מסוכן, ברוך השם.

ולגבי הסדנה לניהול כעסים - הלוואי שהוא היה רוצה.

זה דורש המון מודעות וענווה להודות בצורך בדבר כזה. מעריצה אותך שהיית במקום כזה ונתת את זה לעצמך. אצלו זה לא יעבוד, לצערי.

אבל הוא כן מוכן ללמוד על חינוך, ולדבר על זה.

אז נקווה שזה יעזור לו לעשות את השינוי.

בעיקר שאת לא ממש אנונימית.

במקרה שלך, אולי זה היה נכון שבעלך לא התערב, אבל אני חושבת שאולי יש מקרים שכן נכון להתערב. 

אולי הוא ראה שהדבר גורם לך צער, אולי ראה אצלך מוטיבציה לשינוי ועוד כגון אלו, אבל אני בטוחה שיש אנשים שצריכים ממש צריכים שיתערבו אצלם, גם נקודתית לאותו מקום של המכה וגם תהליכית לעידוד והכוונה לשינוי. 

מודה שאיני מדברת מניסיון ותודה לה' על כך, אך כך נראה לי אינטואיטיבית מתהליכים אחרים שעברתי בחיים. 

אני לדוגמה לא הייתי מתחילה טיפולי פוריות (או מתחילה אחרי עוד כמה שנים) אילולא קיבלתי עידוד חיצוני מהמשפחה לכך וכמובן שכל אישה מכירה את בעלה. 

בס״ד

שונים! בהחלט יש אנשים שצריכים דחיפה מבחוץ, בעוד שאחרים רק יתקשו עם זה (אני מהסוג השני כמו שהבנת ).

אז טוב שכתבת! מניחה שזה יעזור לפותחת לדוג משלל התגובות את מה שנראה לה הכי נכון במקרה הספציפי שלה ושל בעלה.

💕

וה שהוא מקבל זה נהדר וחשוב.

נשמע שמה שחסר לו פה זה איזשהם כלים שיעזרו לו להתמודד כמשהו מאד מכעיס או מתסכל אותו 

יש כל מיני דרכים לקבל כלים כאלה. יש סדנאות להורים, קורסים, כלים שעוסקים בכלל בעולם הרגשי שלו

(באופן אישי בעיקר בעניינים של התפרצות מול ילדים אני ממליצה

להתמקד בתחום הזה. תקשורת מקרבת זה ממש חשוב, אבל כשהחוויה הפנימית של ההורה

היא טריגרית רוב מוחלט של ההורים לא יצליח להשתמש בכלים שמתעלמים ממנה לאורך זמן).

אפשר גם לדבר ביניכם ולאוורר, ללמוד יחד שיעורים על חינוך ילדים וכו

הוא לא במקום שהוא יהיה מוכן לפנות לטיפול.

אבל אנחנו כן לומדים ביחד מקורס הדרכת הורים שרכשנו. לאט לאט כי היום יום מאוד עמוס, אבל מקווה שזה יתן מענה.

אני יכולה לשתף שאצלנו היתה תקופה שהרגשנו שאנחנו לא מספיק יודעים איך להגיב בקשיים מול הילדים ולכן לפעמים מגיבים בכוחניות (אצל בעלי יותר מאצלי). דיברנו על זה והבנו שאנחנו צריכים הדרכה וליווי ועברנו הדרכת הורים בשיטה שבעלי מאוד התחבר אליה. למדנו המון וקיבלנו כלים. 

אם בעלך רוצה להשתנות אולי תנסו לקבל הדרכת הורים? בנפרד או כזוג..

שקנינו קורס מוקלט ש הדככת הורים. מתקדמים לאט לאט. אבל לפחות זה משהו.

מקווה לראות פירות בקרוב.

לפחות הוא רוצה ומוכן ללמוד ולשנות.

לא במקריות, תאמיני שהוא האבא המושלם לילדים שלך.

ועם זה, חשוב שתבררו בינכם את הדבר הזה, בהרבה כבוד ואמפתיה כל אחד לתפיסות של השני, ואיך תיאורטית נכון בעיניו להגיב במקרה אלף או בית או גימל. צריך לראות אם הוא מגיב ממקום מאוד מתגונן או מסתגר ולא משתף פעולה אז יכול להיות שזה לא דרך טובה, אבל כן חשוב מאוד בעיני למצוא דרך שתוכלי להסביר לו איך *את* רואה את הדברים (נגיד, תכתבי לו מכתב, או תנסו להשתמש בשיטת אימגו או במשחק כזה של חילופי תפקידים שהוא עכשיו את ואת עכשיו הוא ואז שואלים שאלות שמכוונות שירגיש מה עובר עליך, או שהוא עכשיו הילד ואת עכשיו אבא ואיך הוא מרגיש מתוך העיניים של הילד בכזו סיטואציה. או לשתף מה סיפרו לך הילדים על מה שקרה כשהיית בשיעור. או כל דרך שאת מבינה שיכולה להביא אותו להבנה הזו).

ואחרי שמדברים, להניח לזה. הדברים יחלחלו גם אם לא מיד יהיה שינוי והדרך הקצרה יותר היא *לא* דרך ההתנגחויות (=שוב התנהגת כך וכך! תראה מה עשית! וכד'), ואם יש רצון עם הזמן הוא יתפוס את עצמו מוקדם יותר. אם הנחיית הורים או סדנת ניהול כעסים באות בחשבון מבחינתו- אדרבה.

ועכשיו לנקודה הכי חשובה שרציתי לכתוב לך (כבר עד כאן זה ארוווך 🙈)

בעיני את יכולה לייצג מול הילדים את אבא הטוב...

אם הם מספרים שהוא כעס עליהם מאוד או אמר דברים פוגעים תגידי להם את- אתם חושבים שאבא היה מוכן לוותר עליכם? שאבא באמת מאמין לעצמו כשהוא אומר שאתם זה וזה? זה רק שבזמן כעס אנחנו אומרים דברים בלי לחשוב מרוב שאנחנו עצבניים, אבל לא מתכוונים לזה. והאמת היא שאבא הוא לעולם לעולם האבא שלכם, והוא אוהב אתכם הכי הרבה, ומשקיע המון דברים טובים בשבילכם. (אפשר גם להעביר את זה כשאלה לילד: לפעמים יצא לך להגיד דברים כשכעסת וכשעבר הכעס אתה יודע שבכלל לא התכוונת? נגיד שלא תהיה יותר חבר של מישהו, או שלעולם לא תתן למישהו ובסוף כשהיית רגוע חזרת לשחק איתו, או נתת משלך כל מיני דברים).

בקיצור, את נותנת גיבוי לאהבה של אבא לילדים, ומייצגת את הצדדים החיוביים והמשמחים של הקשר בינו ובין הילדים. 

(נראה לי שבאיזשהו מקום זה פעולה שמשלימה את מה שאת עושה מול בעלך. שדוקא כשאת מדבררת אותו באור חיובי מול הילדים, ומולו את מנסה להסביר איך הדרך המועדפת בעינייך או מה מפריע לך, זה מעמיד הכל בפרופורציות הנכונות. קצת קשה לי להסביר אבל זה לא לסמן עליו איקס גדול ולהעדיף שהוא פשוט לא היה שם אלא להראות את החשיבות והטוב ודוקא משם זה יכול לעבוד. מקוה שהובנתי) 

חשוב לי לציין שאני סתם אמא מן השורה ולא עוסקת בשום צורה מעבר לזה בחינוך או הדרכה, ונא לקחת את דברי בהתאם.

בעז"ה דברים יסתדרו, נשמע שהוא מודע ועושה כבר עבודה, רק לא לפגוע בזה... בהצלחה!

ממש מודה לך על האורך ועל כל מ שהשקעת לכתוב לי.

כתבת דברים ממש חשובים, לוקחת את הדברים ומקווה ליישם. תודה!

אני לא הייתי אומרת לילד שאבא אמר משהו בלי לחשוב כי הוא היה עצבני.

הייתי אומרת שאבא לא מתכוון לזה אבל הוא רוצה שתבינו שזה מאוד רציני כשאתם עושים כך וכך

נחמד מאוד (חסידי), עושה רושם טוב. (יש אולי מקצועיים ממנו, אבל הוא עושה עבודה טובה).

אם יש לך אפשרות ללכת לרופא שלא ברשימה הזו - אז ממליצה על ד"ר תהילה חג'ג' - ממש מתוקה ונחמדה וגם נראית מקצועית.

לכן חשבתי שאתם בכללית... (ד"ר חג'ג' מקבלת בכללית, לא יודעת אם בעוד קופות)

אם לא מדובר במקרה מסובך מדי - אז ד"ר בושלאוויטש הוא מצוין. (אנחנו במקרים מסובכים הלכנו בפרטי או לרופא מומחה דרך הקופה)

בהצלחה!

לוקחת שקית גדולה ועוברת משחק משחק (אפשר ביחד עם הילד) מה כבר אפשר לתרום ולשים בשקית.

ובמהלך הסינוןתמצאו כבר חלקים אבודים. 

לרוב הבלאגן מעודף חפצים. אחרי הסינון יותר קל לארגן ולחשוב על דרכי ארגון. 

כבר מלא זמן להירשם ךחדר כושר/ פילאטיסכדי לחזק את הגוף

הוא באמת מרגיש לי חלשלוש כזה חסר כוח והבטן המיותרת הזאת שנשארה. 

רותה להיות חזקה כשהייתי.

בדיוק מתלבטת אם להירשם לתכנית פילאטיס און ליין.

אני לא רואה את עצמי יוצאת מהבית עם התינוק, אבל מאוד אוהבת פילאטיס.

שונאת פילאטיס

עכשיו צריכה להתחיל ליישם

סתם, האמת שחוץ מספורט אני עושה את הכל. אבל מרגישה שהחלק של הספורט הוא החלק שחסר לי בשביל להתחיל להתחזק יותר 

שאחרי הלידה צריך לשים לב לזה טוב, במיוחד אם מניקה -

אחרי 6 שבועות הולכת לפיזיו תמיד בלי קשר אם מרגישה בעיות או לא.

אחרי זה עשיתי כל פעם ספורט שונה, מנסיון שלי הכי ממליצה מאד ממליצה וממש ממליצה על מאי מור. יש לה תוכנית 12 שבועות לאחרי לידה, הדרגתית יסודית ומעולה. ממש מרגישים התחזקות משבוע לשבוע, וזה מותאם ליולדת אז זה רק מועיל ולא מזיק.

אבל זה מהבית. לי זה יתרון ענק, לא לכל אחת.

מבחינתי אחרי שסיימתי את התוכנית שלה עברתי לכושר רגיל (מה שהצלחתי להתמיד...)

אחזור לעדכן פה כשאיהיה חטובה ואסופה 

ואחרי חודש וחצי להתחיל בעדינות פילאטיס.... אין, פילאטיס זה החיים

ומחטב את הגוף, באופן משמעותי?

שואלת כי בעבר כשהצלחתי למצוא זמן לא גדול לעשות ספורט, העדפתי לנצל אותו לדברים שבטוח עוזרים- הליכה עם ריצה לסירוגין, אולי קצת תרגילים אחרי...

הדגש שלי כאן הוא על חיטוב והרזיה, לאו דווקא על מה שבריא לגוף, התחזקות רצפת אגן וכו'....

אם את רוצה לשרוף קלוריות את צריכה ספורט אירובי. אם את רוצה שרירי בטן אסופים וחזקים, כח וגמישות בשרירי הליבה אז פילאטיס זה עובד, בטוח עוזר.

זה שהיא עןמדת לפרקי זמן קצרים זה כבר מעודד.

הבן האמצעי שלי הלך בגיל שנתיים וחודשיים!! ב"ה היום בין 11 תיכף והכל בסדר 🙂 , זה מקרה מוקצן כמובן אבל שנה ו 4 זה עדיין בסדר. עד שתגיעי לפיזותרפיה הוא כבר ילך חחח

אני רק רוצה לוודא שאני לא מזניחה

לדאוג ולבדוק

שכתוב בהם שהטווח יותר מוקדם

היא יודעת להעמד לבד? מישיבה לעמידה בלי שיהיה משהו תומך כמו ספה או משהו?

לקום מישיבה לעמידה בלי תמיכה.

בהתחלה היה מתקדם על הברכיים למישהו מבוגר או לחפץ שיעזור לו להעמד

ולא ממש מתלהבת להיעמד לבד

ופתאום התחילה ללכת

בלול או בספה?

להיאחז במשהו

ללכת עם רהיטים היא הולכת מזמן

הבת שלי גם היתה ככה כמה זמן( אולי חודש ) עד שאזרה אומץ, בימים האחרונים בדיוק התחילה ללכת לבד

זה נותן להם איזה ביטחון.

כיסא של ילדים? כלומר לדחוף את המשענת

או עגלת משחק

כדי לספר שהבן 3.5 שלי התחיל ללכת בגיל שנה ו9... והשכנה שלנו בגיל שנה ו10.... 

בשלב מסויים כן הלכנו לפיזיו, שאמר שאין לו מה לעבוד איתו כי הוא לגמרי יכול ללכת, וזה רק עניין של אומץ. הוא נתן לי כמה טיפים איך לגרום לו ללכת בלי לשים לב, וזה באמת עבד.

בכל מקרה, עד כיל שנה וחצי לגמרי אין מה לדאוג. זה ממש עניין של קצב אישי של כל ילד.

ולפני כן לא מתרגשים ברמה של פיזיוטתרפיה.

פעם היה שנה וחצי, היום יותר.

בן שנה וחודשיים עוד לא עומד לבד. נעמד תוך כדי החזקה במשהו וזז איתו אבל לא עומד לבד

איך אפשר לעודד אותו?

בייבי שירי

היא מקסימה ועוזרת

זה כדורים רק בשביל לדחות מחזור בכמה ימים

נובה רינג עלול לפגוע בהנקה. כמו כל הגלולות המשולבות

אם את רוצה להמשיך להניק כדאי להתחיל מסרזט ורק אם יש בעיות איתו לשקול משהו אחר

או התקן לא הורמונלי.

בשביל זה צריך דווקא רופאת נשים אבל לא דחוף כרגע כי זה נותן הגנה מידית ואפילו 3-4 ימים אחורה

סרזט גורם לדימומים אין לי כח לזה. 

אני יודעת שהוא לא מונע,רק דוחה ביוץ אבל לי זה עזר בזמנו. 

מתי לוקחים אותו? גמה ימים אחרי התחלת הדימום?

פרימולט נור יכול לדחות את הדימום אם לוקחים אותו אחרי הביוץ.

 הוא לא מונע הריון.

כנראה החברה שלך לא הייתה נכנסת להריון גם בלעדיו, זה לא הוא שמנע לה, אולי ההנקה.

פעמיים נכנסתי להריון תוך כדי כדורים שחשבתי שימנעו. 

לא יכולה יותר חייבת משהו מיידי עד שיהיה לע תור לרופאה. אולי אקנה נובה רינג ושתלך ההנקה 

הפחד מהריון גדול יותר....

והוא גם לא דוחה ביוץ.

אם את רוצה מניעה ממליצה לך להתייעץ עם רופא איזו מניעה הכי תתאים לך.

לא כדאי לך לקחת כדור שהתאים לחברה שלך.... כל אחת מגיבה אחרת.

עם איזה כדורים נכנסת להריון? הקפדת על זמנים?

שימי לב שזה לא רק פוגע בכמות החלב, גם באיכות ובחומרים שנמצאים בחלב ועוברים לתינוק.

לי הרופא אמר שאסור בהנקה, להפסיק להניק ורק אז להתחיל בשימוש, לא רק לא מומלץ.

של ההורמונים שעוברים לתינוק.. 

ושלרוב לא נותנים בהנקה בגלל העניין של הפגיעה בחלב ולאו דווקא בגלל ההורמונים. 

לא קשה למצוא תור להתקנה תוך שבוע

וזה מגן מיד

לא צריך לזכור כלום ובלי הורמונים 

כן יש לפעמים דמומים בעיקר סביב הווסת

אם את לא רוצה הריון פרימולוט נור לא יעזור לך בשום צורה.

נובה רינג כנראה גם מצריך רופאת נשים אבל את יכולה לנסות להתיעץ עם רופאת המשפחה אולי היא כן תתן מרשם

ואפשר גם התקן לא הורמונאלי. אפשר לשאול עם איזה כדורים נכנסת להריון?

כמו פןמיניק ודיאמילה, שההשפעה שלהם על הגוף אצל הרבה נשים היא טיפה שונה למרות שזה אותו חומר פעיל. אולי שווה לנסות.

פרימוחט נור זו לא גלולה מונעת הריון בכלל בכלל

נכון פרימילוט לא מונע הריון, אבל אם אין ביוץ אין הריון... 

התקן לא רוצה בכלל

השאר אבדוק,רק שהתור לרופאת נשים ממש רחוק לכן רציתי משהו לעכשיו גדי להיות מוגנת כד שיגיע התור לרופאת נשים ואז אעשה סדר 

תודה רבה לכולכן. 

הוא דוחה את הווסת *אחרי* שהיה ביוץ, אם לוקחים אותו לפני ביוץ זה יכול לעשות בלאגן ודימומים.

ככה או ככה אין שום דרך שבה פרימולוט נור עוזר להגן מהריון.

לצערי במניעה אין דרכי קיצור, אם רוצים מניעה באחוזים גבוהים צריך מניעה טובה...

לוקחים אותו לפני ביוץ הוא רק עושה דימומים ובעיות

ואחרי ביוץ הוא לא מונע. ואפילו להפך זה פרוגסטורון ופרוגסטרון מביאים לתמיכה בהריון....

מתי לוקחים אותו? כל יום אותה שעה? 

ואם יש לנו נופש עוד חודש וחצי זה מונע דימומים ומחזור או עדיף לעבור לפרימילוט לפני הנופש? 

תעשו לי סדר רופאת נשים רק בעוד שבועיים....

ממש יכול להיות דימומי הסתגלות בהתחלה, אז לא יודעת מה אפשר לעשות עם הנופש.. אולי מכון פועה ידעו לענות. יודעת שלפעמים אפשר לקצת פרימולט נור בנוסף, לא במקום, אבל מניחה שיש פה כאלו שמבינות בזה יותרר..

אם תעברי לפרימולוט את לא מוגנת, זה לא אמצעי מניעה וצריך לקחת את הפומיניק ברצף בלי הפסקות כדי למנוע הריון.

אבל יש מקרים שבעקבות גלולות יש גינומין קטנים/הכתמות ואז לפעמים ממליצים לקחת (במקביל! לא במקום) פרוגרסטרון (=פרמולט נור)

???

זה יכול לעזור עם הדימומים. אבל לא כל פרוגסטרון, ספציפית הפרימולוט שיש לו גם פעילות אסטרוגנית.

את העלון מידע?

אמור להיות כתוב שם.

בד"כ לוקחים גלולה אחת, הכפלת מינון זה בהוראת רופא

אם זה עוזר, אנחנו ממש ממש מבינות שאפשר גם לא לרצות ולמנוע, וגם לרצות ולהצטער ממש על הפלה.

חיבוק יקרה!

לחכות.

רק אמרו כתום אחרי כחול

לדעתי זה אפילו צריך להיות אחד אחרי השני

אם אני לא טועה אמרו לי שאת הכחול אף פעם לא נותנים לבד, תמיד את הכתום אחריו (את הכתום כן נותנת לבד לפעמים)

ומה שגיליתי לאחרונה זה שחשוב לשטוף את הפה/לשתות מים אחרי משאף כדי שלא תהיה פטריה.

בד"כ נותנים את הכחול יותר פעמים ביום מהכתום. שבד"כ המקסימום בכתום זה פעמיים ביום. כחול יכול להיות בין 4 ל6 פעמים ביום. תלוי ברופא.

כחול/ירוק זית = סלבותרים/ונטולין

כתום = פלקסוטייד

אז לא יודעת למה זכור לי שאמרו לי על אחד מהם לא להביא אף פעם לבד כי בעצם את שניהם לפעמים מביאה לבד.

ואת הכחול אפשר להביא גם בלי הכתום.. 

וצריכה לברר למה זכור לי שעל אחד מהם אמרו לי שאי אפשר לבד כי בפועל באמת בפעמים האחרונות קיבלתי הנחייה לתת את שניהם ביחד וגם כל אחד לבד.

אם אני זוכרת נכון- זו ההנחיה מהתור האחרון.

לפני כן היו הנחיות אחרות

לא לכולם זה גורם.

כי בעיקרון את הכחול מותר לתת כמה וכמה פעמים ביום(הרופא אמר לנו אפילו 12) להקלה מיידית

והכתום הוא ארוך טווח ונותנים אותו עד 3 פעמים ביום, אבל לפעמים גם נותנים אותו לבד פעם ביום למשך כמה חודשים..

ומעולם לא חיכינו..

רק כן חשוב לשטוף את הפה אחרי הכתום.

ילדים הם לא שק חבטות

ואלימות היא לא שפה

סליחה על הנחרצות, אבל זה לא במקום בכלל בכלל בעיניי

לכו להנחיית הורים אתמול

ואם הוא לא שולט בעצמו שלא ישגיח עליהם

הוא בן אדם ששולט בעצמו?

רק לילדים הוא עלול להתנהג באלימות?

בכל מקרה אסור לתת לזה להמשיך.

זכרי שאת המגן של הילדים שלך, ובאמת האחריות שלך כהורה היא לשמור עליהם פיזית ונפשית, גם אם ההורה השני הוא הפוגע.

קולפוסקופיה זה כמו בדיקה רגילה אצל רופא נשים

רק שהרופה משתמש במקרוסקופ מבחוץ במקום רק פנס

כותבת בקצרה כי אין לי כ"כ זמן רק להרגיע-

עברתי, לא נורא בכלל. חרדתי מאוד מפני הבדיקה אבל ב"ה היתה לי רופאה מקסימה אנושית ועדינה, ככה שלמרות חוסר הנעימות, הבדיקה עברה במינימום של כאב, ואני חרדתית.

הבדיקה נעשית בחדר חשוך, הרופאה השתמשה תחילה בספקולום כדי לפשק את הנרתיק, ואח"כ במכשיר שמגדיל ממש את האיזור ובעל אור חזק, שמה לי יוד שצרב קצת והתחושה הייתה לא נעימה, כמו משהו קר וצורב שמתפשט בתוך הנרתיק והרחם, אבל בהחלט נסבלת ולא כואבת. ככה ניתן להתבונן ביתר עיון בנגעים או ממצאים חשודים אם ישנם. אם צריך לוקחים ביופסיה ( ב"ה לי לא לקחו לא היה צורך) קיבלתי את ההפניה לבדיקה כי היו לי דימומים בלתי מוסברים, ולא הצלחתי להכנס להריון, והבדיקה הראתה שיש לי אנדומטריוזיס. אני יודעת גם שמקבלים הפנייה גם אם יוצאת בדיקת פאפ לא תקינה. 

בהצלחה רבה

אל תחששי, זה באמת לא נורא בכלל בכלל. 

ואת כמובן יכולה לשתף את הרופא או הרופאה לפני שאת חוששת מהבדיקה, בד"כ הם מסבירים ומרגיעים וגם משתדלים להיות ממש עדינים, לפחות ממה שאני נתקלתי בשנים האחרונות. 

❤️

בעיקר כי היא מעלה סיכון לתסביב שחלתי שהוא זה שגורם לכאבים

אם עוד פעם יש כאלה כאבים למיטב ידיעתי את צריכה להגיע מייד להיבדק

אחת החוויות הכי טובות שלנו

מה כ"כ מהנה בבריכה?

שוכרים בריכה פרטית, סגורה ומוצנעת

כיף לשחות יחד, זאת חוויה משותפת אחרת.. 

💗

אני גרועה בדברים האלה, 

אולי כשאני גם אומרת שזה כיף זה ייראה לה פתאום ❤️

רכיבה על סוסים? חלוםםם

או שיט ודברים כאלה, 

נזכרתי שבעלי ואני אוהבים את האטרקציות האלה, לעלות על אבוב ולהילחם לא ליפול, תענוגג

היינו כמה פעמים ב'לשחות בנוף אצל רנאל'

בפני קדם. 

נוף מטריף, בריכה צנועה ופרטית.

בבית מאיר 

לפי מה שזכור לי

אבל אין לי פרטים

ויש גם צימרים ממש מפנקים עם בריכה שווה מחוממת וכו

למשל זכור לי שבחשמונאים יש משהו ממש מפנק

ובטח בעוד מקומות

ממה ששמעתי זה מושלם

ואני מפטנזת על זה ומחכה להזדמנות 🙂

קרמיקה, עץ, צביעת כלי קרמיקה, זכוכית, בישול.

או מסלול קליל ופיקניק בסוף

חוויה מהממת אם אתם בקטע

זה מה שבא לי בכל אופן חח

כמו שעון שכל מספר זה תמונה אחרת

אפשר לקנות להם חופשה או יום כייף איפשהו

אבל רציתי מרופד.

הקודמות שקניתי לפני שנים היה ריפוד לא נשלף והיה אחלה.

עכשיו קניתי בשני מקומות שונים, ובשניהם זה נשלף ומציק.

אני מסיימת להניק, וצריכה להתחיל להתעסק ולסדר (וזה דורש שתי ידיים!).

למה עושים את זה ככה????

לפחות 218

שזה כ163.5

שמומחה להפלות אמר שהמספר צריך להכפיל כל יומיים

אבל אם הוא אמר, הוא כנראה יודע יותר טוב ממני.

בדר''כ ז פי 2

אבל היה לי הריון פעם עם הכפלה פי 1.5

נלחצתי טילים

קראתי בגוגל וראיתי שתקין

כנראה שגוגל צדק

כי הא יושב פה לידי בספה ועושה שעורי בית