פורום הריון ולידה (עמוד 932)

כנראה ההנחיות הספציפיות קצת משתנות מרופא לרופא,

אבל מתחילים כשבוע או עשרה ימים אחרי תחילת המחזור, ומגיעים פעם ביומיים שלושה לאולטרא סאונד כדי לראות את התפתחות הזקיקים.

צריך במקביל גם בדיקות דם לפרופיל הורמונלי, כמדומני פעמיים או 3, בימים מסויימים (הראשונה ביום השני / השלישי. לא זוכרת מתי הפעמים האחרות).

מה זה בדיקות דם לפרופיל הורמונלי? זה בדיקות דם רגילות או משהו אחר? 

מי נותן את ההפניה לבדיקות האלה? רופא משפחה או רופא הנשים? 

תודה!

יום 3-5 למחזור בדיקה אחת

אח''כ בהנחה שיודעים מתי היה הביוץ אז 7 ימים אחרי הביוץ בדיקה נוספת

צורת הלקיחה / קביעת התור - כמו כל בדיקת דם.

אני חושבת שצריך הפניה מרופא נשים, אף פעם לא ניסיתי לבקש מרופא משפחה (אם את בכללית, אפשר לבקש באפליקציה מרופא נשים, אבל אז זה בלי הנחיות, אפשר לבקש הנחיות מהאחות, היא בד"כ מנוסה בזה).

עדיף להתחיל סביב 8

או שההפניה מתייחסת לכל המעקב?

את הולכת, ולפי מה שרואים הטכנאית תגיד לך מתי לבוא שוב,

תקבעי את התור הבא ישר כשאת יוצאת אצל המזכירה במרפאה

אם כן אז את מתחילה את הבדיקות כארבעה- חמישה ימים לפני אמצע המחזור

למשל אם המחזור שלך כל 30 יום אז תתחילי את הבדיקות ביום ה10 למחזור

בזמן האחרון 26 ימים...

זה בסדר ללכת ביום ה10?

יום אחד אפילו קודם 

היתרון של לקנות משם ולא בהזמנה אינטרנטית זה שאת רואה את המוצרים בפועל..

את יכולה ללכת איזה יום ולבחור בנחת כמה אפשרויות ובהמשך להוסיף לפי מה שאת רואה שהם אהבו..

מברגקיט - קיט ליצירת תמונה מחוטים - סופרקיט

יש באלי אקספרס

רקמה

פאזל עם המון חלקים

אם את מוכנה למשהו פחות מוגדר:

חומרי יצירה שונים שיעשו לפי בחירתם

(אפשר לחפש השראה בפינטרסט/אתרי יצירה, יש כל מיני)

חימר, דס, חימר פולימרי (אפשר עם הדרכות כמו של פלסטלינה)

אני מבחינתי בתור ילדה הייתי שמחה שיהיה לי מגוון חומרי יצירה, ורשימת רעיונות...

במקומות מסודרים זה אוטומטי אבל תבררי אצלכם 

זה יכול להיות בתור הפסקה באמצע היום לשאיבה או לקצר את יום העבודה, אם אצלכם זה מקובל על המנהלים אולי יאפשרו לך לשאוב וגם לצאת מוקדם

1. עיבוד לידה זה דבר ממש טוב, אחותי עשתה מפגש עם מישהי שמתמחה בזה וזה היה ממש חיובי. אני עשיתי מין הכנה ללידה של כמה מפגשים, עם מישהי שמטפלת בתחום של הריון ולידה וגם החבילה, ובכלל זה גם התייחסנו לכל הלידות שהיו לפני זה. 

אולי תכתבי איזוא בארץ ויוכלו להמליץ לך על מטפלות.

2. אני חושבת שביות חלקי זה מצוין. עם כל הילדים שלי זה מה שעשיתי( לא בעין כרם). התינוק איתך כל היום, לקראת 23 את מניקה ומביאה אותו לתינוקיה, ולוקחת שוב כשמעירים אותך ב5 בבוקר. באמצע מקבל בקבוק, והאמת שהאחיות בתינוקיה הן בסדר, לא משאירות סתם תינוקות לצרוח. ופשוט לא חושבים יותר מדי על הדקות האלה עד שניגשו אליו. 

ההחלמה היא כל כך חשובה... וזה כל כך קשה. אחרי לידה כלכך קשה והכל כואב ושבור... גם ככה לפעמים קשה לישון מהכאבים. זה לגמרי לגיטימי שלא יהיה לך כוח לטפל בתינוק לבד כל היום. יש בזה משהו מאד לא טבעי. 

מבחינת עיבוד לידה אני מתלבטת גם כי מאד לחוץ לנו כלכלית עכשיו. מה ששמעתי שיש זה פגישות בבתי חולים בעצם ואז אני מניחה שזה יחסית מוזל. מכירה אולי גם את זה?

ולא כל כך הבנתי אם זה מתמקד יותר בפן הנפשי הפחד וכו או ממש מדברים על הטכני, כי אני מרגישה שחסר לי ההבנה הטכנית. 

אני מעדיפה באזור ירושלים. 

הביות החלקי נשמע ממש מצוין. באמת החלק שהיה לי הכי קשה זה לישון ולדעת שהוא לידי ואין לי מושג אם מישהו יעבור ויקח אותו פתאום. זה קיים בכל בית חולים?

אם בעיקר חסר לך הבנה של הפן ה'טכני' של מה שהתרחש בלידה שלך, אולי שווה לנסות לתאם פגישה בבית החולים בו ילדת. שיסתכלו על הגליון וינסו להסביר לך בנחת את המהלך. יש בבתי חולים שיש אפשרות כזאת נדמה לי.

פגישה עם דולה או מטפלת שמתמחה בעיבוד לידה היא יותר סביב החוויה הרגשית שנוצרה בתהליך הלידה. בטוח יכולים לדבר גם על דברים טכניים, כשהמיקוד הוא איך הדברים הטכניים השפיעו נפשית ורגשית, ואיך להתכונן טוב יותר ללידה הבאה.

עוד אפשרות זה ללכת למפגשי הכנה ללידה. אם מה שהיה חסר בעצם זה הבנה של מה שקורה בחדר לידה, הכנה ללידה יכולה לתת מענה טוב והדרכה מקדימה כדי שתגיעי עם יותר ידע וכלים ללידה הבאה.

לגבי ביות חלקי- נפוץ, אבל לא בהכרח בכל בתי החולים קיים. מומלץ לברר את האפשרויות איפה שאת רוצה ללדת.

יש גם בתי חולים עם ביות גמיש, שזה בעצם מאפשר לך להשאר עם התינוק לידך כשאת רוצה, ולשים בתינוקיה כשאת רוצה, ולא לפי שעות מוגדרות.

אני הייתי בוכה שהייתי נזכרת בה מיד ונכנסת לחרדה, לי עזר לקחת דולה ללידה השניה ולספר לה את זה וגם לדבר הרבה על זה עם בעלי. עשינו תוכנית וידעתי בדיוק מה אני רוצה ובעיקר לסמוך על הקב''ה והזמן שמשכיח.

זה נכון ללפני שבע שנים, כן?

אבל בכל זאת אולי יעודד אותך

הבן שלי היה צריך להיות במוניטור ובאור ולכן הייתי המון בתינוקייה

ואני זוכרת שממש ראיתי את האחות מחזיקה תינוק תוך כדי הקלדה כדי להרגיע אותו

ולא זוכרת בכיות חריגות ללא התייחסות...

את כל ילדי הכנסתי בלילה לתינוקייה. מי שמבקשת קוראים לה להניק ומי שרוצה נותנים בקבוק

אני ביקשתי בקבוק

זה לא פגע לי בהנקה ובחלב

זה עזר לי ממש להתאושש

אם יש מישהו- אחות, בעל, אמא שיכול להיות איתך בביות מלא זה יכול להיות הרבה יותר קל.

אולי גם בביח אחרים, לא יודעת..

את מתקשרת ואומרת שהייתה לידה קשה ואת תשמחי לעיבוד לידה לקראת הלידה הבאה(אצלם), ואז מתקשרת אלייך מיילדת ואתן יושבת לשיחה חצי שה בטלפון או זום או פנים א םנים ומדברות ...

אני חושבת שמיד משבצים לזה מיילדות נחמדות שמתאימות לדבר כזה, אז לא חושבת שיש לך מה לחשוש..

בכל מקרה, א זה לא יעזור מספיק לתחושה שלך ואולי ג בכל מקרה, ממליצה על קרס הכנה ללידה עם דולה -- יש החזרים בשערי צדק ובתי חולים ש הדסה על 500 שח,

אני עשיתי שעתיים זום שגם בעלי  היה וזה ממש הכין אותי טוב ב"ה

לא יודעת לגבי 1.

לגבי 22, אני הייתי לפני כמעט שנתיים בביות חלקי בעין כרם. היה טוב, ובמצב שהייתי בו אחרי הלידה, לא היתה אפשרות אחרת.

כל פעם שנכנסתי לתינוקיה היה נראה שיש מענה ויחסית מהיר לכל התינוקות. קראו לי אם היו שאלות (למשל הוא בכה אחרי הנקה, שאלו אם אני רוצה לקחת אותו שוב להנקה, או לתת בקבוק). 

קוראים לה יושיביה כץ,

היא מלווה לידות בירושלים, עושה עיבוד לידה

ואפילו מלווה אמהות ללילה אחרי לידות ועוזרת עם התינוק!!

זה בטח עולה סכום לא מבוטל אבל באמת קשה שלא להתחבר אליה.. ממליצה 

עזרתן לי להבין מה האפשרויות שלי ושזה בסדר. ..

אתקשר לבית החולים ואנסה לתאם פגישה עם מיילדת וגם אשאל על היות חלקי ואערך מראש ללידה

לא הייתי מטוםלת קבועה אצלו אבל כשקיבל אותי התרשמתי שהוא מקצועי ובעיקר אנושי ונעים. 

אם את מוכנה לצאת מירושלים- דר גולדברג מקבל בקרית ספר והוא מאד מאד מומלץ. 

בהצלחה!!

אני מכירה אותה ממקום אחר, לא כמטופלת

ויש לי חברה שמטופלת אצלה.

לא באמת יודעת לאבחן מקצועיות, אבל עושה רושם מאוד מקצועי ומאוד מאוד אנושית

ממליצה מאוד על דר דורון גולדברג, מקבל במרכז בריאות האישה במודיעין עילית.

גם יכולים להקרין ולכאוב באיזור הירכיים...

לי הצירים בתחילת הלידה הורגשו בבטן. בהמשך ככל שהלידה התקדמה התחיל לכאוב גם בגב.

4 לידות מעולם לא חשתי את הכאב בגב.

אז האמת שאני הרגשתי צירים בגב התחתון רק כששמו לי את הבלון, צרחתי השמימה לאיזה שעה, ואז נרגע, עד פתיחה 5 לא הרגשתי כלום, ואז שמו לי אפידוראל לרגע שאתחי להרגיש את הצירים.

שאלתי את זה כי אחותי אמרה לי שיש לה כאבי מחזור חזקים שבאים בגלים, לא ידעתי אם זה צירים או לא.

לא האצתי בה ליסוע לבי"ח, מפה לשם הגיעה בפתיחה 3, התקדמה זריז לפתיחה 8, ואז שמו לה אפידורל כי נגמר להקול לצעוק.

מרגישה אשימה שנתתי לה לחשוב שהכל בסדר חחח

לגבי בדיקות דם - אם תתיחסו לזה כמו שום דבר מיוחד סביר להניח שגם הילד לא יעשה מזה עניין. כן להסביר מה הולך להיות ולמה בקצרה ובענייניות, וזהו. לא לומר שהוא יהיה / היה גיבור, לא להבטיח פרסים --מיותר ורק גורם לזה להיתפס כדבר שצריך לפחד ממנו.

אמרו לי שיש משחת אילחוש שאפשר למרוח לפני ("אמלה"?) אבל לא היה נראה לי שיש בזה צורך אצלינו

נראה לי שבגיל הזה זה רק מעקב ובדיקות כלליות לשלול אנמיה צליאק וכו..

ביטוחיםפרטיים לרוב נותנים החזר תרופות מתקרה מסויימת לא בטוח שתגיעי אליה עם תרופות שבסל ולרוב הביטוח לא מכסה בעיות שהתגלו לפני חוץ מהדברים הבסיסיים 

בינתיים אמר לחזור עוד חצי שנה למעקב. 

לדבריו יש גישות שונות לגבי מתן הורמון בגיל צעיר. הוא לא אוהב את זה אלא אם יש מחסור קיצוני והילד יהיה פיצי בבי''ס.

אנחנו הגענו עם בדיקות דם מקיפות מהרופאת ילדים. ועם צילום כף יד שבודק גיל עצמות. בדקו בדם גם משהו שכתוב הורמון גדילה אבל לדבריו זה חסר משמעות. כדי לבדוק מחסור בהורמון באמת זה יום בבי''ח עם סדרת בדיקות. כרגע אנחנו לא שם. לא יודעת לגבי עלות. אחותי קבלה דרך הקופה שלנו כי היה מחסור. אח שלי עבר קופה כדי לקבל מימון כי לא היה מחסור רשמי אבל צפי למטר ארבעים וחמש לבן. שניהם קבלו בהתבגרות. אם מקבלים לבדוק את הגב אצל אורטופד כל כמה חודשים! מניסיון כואב של עקמת מואצת מאוד בגלל הגדילה המואצת שהגיעה לניתוח גב קשה.   

לאחים שלך... איך הגובה שלהם היום?

גובה מטר שישים בערך לבן ומטר חמישים לבת. לבן היה צפי של 1.45 ולבת 1.40

ואם אפשר לשאול, מאיזה גיל הם קיבלו ולכמה זמן?

שניהם בגיל ההתבגרות. 

הבן הסתבך עם העקמת והפסיקו וניתוח וזה. 

הבת הייתה במעקב צפוף ואיך שראו שמתחילה עקמת הפסיקו. אבל בכל מקרה זה היה כבר הסוף. 

החמירה את זה מאוד בזמן קצר. לכן צריך מעקב צפוף

צריך להגיע לאנדו' עם צילום כף יד?? קיבלנו הפנייה רק לבדיקות דם במרפאה הרגילה.

גם אנחנו התחלנו בגיל שלוש אצל האנדו

בינתיים הוא עיקב אחריו ומבקש לחזר כל חצי שנה למעקב.

הסביר לי שרק במקרים קיצוניים או כשידוע מראש שפוטנציאל הגובה הןא נמוך (גמדות וכל מיני תסמונות למשל) אז מתחילים לתת הורמונים בגיל ככ צעיר.

ממה שהבנתי ממנו, ברגיל מתחילים סביב גיל 7-8 כזה... לא זוכרת בדיוק את הגיל אבל זה היה משהו כזה.

מצד אחד לפני תחילת ההתבגרות מצד שני לא מתחת לגיל 5-6

מניחה שבהמשך ישלח אותנו לצילום וכל מה שצריך

הבנתי שעם כל הצער, אני אדפוק רק את עצמי ולאף אחד אחר לא אכפת אז אין ברירה..

שלחתי תלונה למל"ג שעד היום לא קיבלתי מענה.

אצלי הורידו לי נוכחות של כל היום שהייתי בחדר לידה וילדתי רק למחרת.

כבר ביום של הברית התחברתי לזום והייתי צריכה להיות נוכחת. ומאז להיות נוכחת בכל שיעור של נוכחות חובה. למזלי זה היה רק חצי ולא הכל..

רק מבאס לקום בשמונה וחצי בשביל לפתוח זום ולהיות "נוכחת" שיראו את הפנים שלי.

רק רוצה לעודד שהתקופה הזאת כמה שהיא סיוט מתמשך, בסוף היא עוברת..

אז קחי נשימה, תעשי מה שצריך ותזכרי שהכל עובר בחיים. תהני ותתמקדי ההחלמה ובמתוקי, זאת תהיה השקעה לטווח ארוך.

🤗

אני עם תמיכה הגעתי ל50

וזה גם נקרא תקין

הכל נראה מעולה

שימשיך בבריאות ובקלות

מצחיק שבאלףןאתרים כתוב הכל על פרוגרסטרון ומה זה אומר.אם הוא גבוה.ומה זה אומר אם הוא נמוך

אבל לא מצאתי בכללל איפה רשום הטווח התקין

אז לא הבנתי איך אני אמורה לפענח

יכולות להיות לזה הרבה סיבות ...

בקשר אלייך,

קצת נשמע שפשוט לא לגמרי שמת לב לרצון שלך ולכן ההרגשה של העצב? אולי דירבנת אותו לענות בזמן שאת בפנים רצית שהוא ישב ויהיה איתך? 

נשמע שזה נוגע ברצון עמוק שלך שגם איתך הוא ידבר הרבה

בשמחה ובהתלהבות, וזה עצוב שכרגע זה לא כך.

תני מדום לתחושות שלך, ומתוכם לשים לב לרצון הזה כדי להתקדם בזוגיות שלכם לשם

לפני כמה זמן בעלי דיבר עם דודה שלו בטלפון קרוב ל-5 שעות!

אבל אני מבינה שזה כנראה נובע מתחומי עניין שונים. יש דברים שאני לא יודעת / רוצה לדבר עליהם והוא מתעניין בהם אז טוב שהוא יכול לדבר עם מישהו שמתעניין ומבין באותם דברים, מישהו שגדל באותו סגנון כמוהו... יכול להיות שזה גם אצלכם ככה?

וגם, אני רואה חשיבות לשמירה על יחסים טובים עם המשפחה אז לשיחות האלו יש חשיבות בעיני..

יש איזשהו קו כללי אני חושבת שבגיל שנה צריך 4 מנות מוצקים (כלומר עד 4)

אז בגיל 8 נשמע מצויין 2 מנות... אני הייתי זורמת עם הילד, לפי התאבון שלו, תגובה של הסטן שלו, לשים לב שאין עצירות ומקבל מספיק מים (רתוחים) במקביל למוצקים. ושיהיה לפחות 3 הנקות ביום (אחת בבוקר אחת לפנח השינה ואחת באמצע היום) 

נראה לי לפחות.

בעיקרון מרגיש לי שאם יש הרבה הנקות בלילה יתכן והיא משלימה מהיום...מה זה הרבה? כל כמה שעות? 

וואלה לא ידעתי! 

לתת מים רתוחים עד גיל שנה.

גם בשתיה וגם בתמל.

החשש העיקרי הוא מפני זיהומים כגון פוליו

מגיל חצי שנה מים לשתיה לא צריכים להיות רתוחים

בוקר צהריים וערב

ואם לא היה שבע מספיק הייתי משלימה לו מתי שצריך 

וגם לפעמים בבוקר איך שקם אם רצה … 

ובהמשך למה שכתבו חשוב לראות מוכנות ורצון של הילד 

אצלנו בגיל שנה וחודש בערך כבר היינו בלי בקבוקים בכלל בכלל 

כדי להחליף מנת חלב וכמובן בכמות מספקת

חוץ מזה ההמלצה להמשיךלשלב תמל או הנקה עד גיל שנה 

מעדיפה ללא הגבחה

אין כלל מדוייק,

אבל חשוב לעשות את זה בהדרגה.

אי אפשר פתאום לעבור מ2 מנות ל5 ... תכאב לה הבטן...

אז תוסיפי מנה אחת, תראי איך היא זורמת, תוסיפי עוד סוגי מאכלים, וממילא ייקח קצת זמן עד שתעבור לעוד ארוחות מוצקים מלאות.

נראה לי שמצוי לאכול בגיל הזה 2-3 ארוחות מוצקים, ולקראת גיל שנה מצוי לאכול ארוחות כמו ילדים גדולים, ורק להשלים הנקה בבוקר / לפני השינה/ חזרה מהמעון / לילה.

היא אמרה שחשוב עד גיל שנה שיהיה הנקה/תמל - נראה לי כמה פעמים ביום, כלומר שהתזונה לא תתבסס בעיקר על מוצקים

בגדול (אני יודעת שזה גמיש לכל ילד), אמרה שאפשר

ארוחת מוצקים אחת בגיל חצי שנה

2 ארוחות בגיל 7-8חד'

3 ארוחות בגיל 9 חד'

אפשר לדעתי לפני 9 חד', אבל לא להוסיף ארוחת מוצקים נוספת מדי קרוב לזמן שהוספת ארוחה שניה

אלא לחכות עם זה קצת, שהגוף יתרגל קודם ל2 ארוחות

ולא רק בלילה

48 שעות אחרי הגלולה האחרונה? 

ונכון עם סרזט ודומיו אפשר לא לקבל בכלל... תלוי מתי יהיה הביוץ. 

סתם הסתבכתי עם הניסוח

וואו קשה לי לא לדעת למה לצפות...

בע"ה 

לקחתי במשך שנה 

אחרי שהפסקתי היה מחזור אחרי חודש שאחריו נכנסתי להריון

אם כן ההנקה יכולה להנשיך למנוע. פעם ראשונה שהפסקתי סרזט ההנקה מנעה לי לעוד בערך חצי שנה. בפעם השנייה, היה לי דימום קצר כמה שבועות אחרי שהפסקתי והגיע מחזור סדיר אחרי 3 חודשים.

תודה על הפירוט!

קיבלתי מחזור תוך מס' שבועות (לאחר דימום קצר).. 

אבל עכשיו כבר 5 חודשים שלא מצליחה להיכנס להריון. לא יודעת אם זה כתוצאה מהסרזט.. 

מה שכן, היה לי הריון כימי/ הפלה לפני חודש.. 

בע"ה שתבשרי לנו בשורות טובות! 

מתפללת איתך לבשורות טובות בע"ה!

בעקרון לוקח לגוף זמן להתנקות מההורמונים יכול להיות כמה ימים יכול להיות גם חודש עד שיהיה מחזור. מצד שני יכול גם להיות ביוץ לפני שתראי דימום וכבר תקלטי איתו.

אני יודעת שזה לא תמיד פשוט אבל הכי טוב לבוא בפשטות ובנחת למה שיגיע. עד חצי שנה זה לגמרי נורמלי לא להכנס להריון. אחר כך אפשר יותר לבדוק ביוץ וכדומה. מאחלת לך שתקלטי בזמן שתרגישי שהכי טוב לך. ואם לא שתרגשי שעדיין זה הכי טוב לך.

ממה שאני שמעתי 

ואמן בע"ה!

מקווה שייתן לי את הנחת הזאת

כ"כ קשה לי לא לדעת למה לצפות

ממש 

בגדים נוחים, שהייה מרובה במזגן, הרבה מים קרים, ולחכות שיעבור.

זו ההתמודדות שלי.

את 2 ילדיי הריתי בקיץ, באוגוסט, זה היה עדיף מבחינתי שיהיה בהתחלה ולא לקראת הסוף, לסחוב בקיץ זה קשה ממש בעיניי

קיצוני כי אי אפשר מש להמנע מזה 

לק"י

נראה לי שלשתות קר, לא לאכול כבד לפני הליכה בחום וכדומה יכול לעזור.

סובלת מאוד מהחום. 

משתדלת שתמיד יהיה מים קרים זמינים. ומזגן.. 

לא יודעת מה עושים עם זה.

אף פעם לא סבלתי במחזור, ומאז - כל פעם הריח של הדם מחזיר אותי לאחרי הלידות, שהיו תקופות נוראיות

היה לי באחד ההריונות שהתחיל בקייץ התקפי חרדה הזויים!

ולקח לי כמה שנים טובת

והרבה עבודה

להתגבר על ההתקפי חרדה שחום וזעה עשו לי מאז....  

צריך לקבוע תור,

וזה רק בסניפים מסוימים

מוציאים יחסית הרבה מבחנות (10-12 בערך),

לא נראה לי שבגלל זה התור.

חושבת שמאכסנים את המבחנות בצורה מסוימת ושונה מהרגיל, ולכן זה לא בכל סניף

אני חיכיתי כמה שבועות לתור

ועוד בערך חודש לתוצאות

לא זוכרת איפה עשיתי את הבדיקה. אבל לא זכור לי שלקחו הרבה דם

לא זכור לי שהייתי צריכה לקבוע תור,

אבל הייתי צריכה דווקא שם.

לא נראה לי קשור לכמות המבחנות,

אולי למעבדה שאליה שולחים את הבדיקות.

דם די חדש נראה לי

אז לא היה צריך לקבוע תורים לבדיקות דם,

והבדיקה הזאת לא היתה שונה.

נראה לי שגם כיום בטורים אפשר לבוא בלי תור.

הם הסבירו לי שצריך לשמור את הדם באופן מסויים

זה בסדר נכון?

אמרו לכן להמנע מברל בתקופה שלפני הבדיקה?

לא יודעת למה, כנראה זה סוג של מבחנות/זמן עיבוד שונה משל מעבדות רגילות

כי החשש הוא שבדרך למעבדה הדם יקרש (הרי זה מהות הבדיקה...)

לקחו לי כמה מבחנות - לא זוכרת כמה אבל יותר מאחת- לא זכור לי שהיה הרבה מידי

הרבה פעמים יש תגובות כאלו וזה לא אלרגיה או לא אלרגיה מסכנת חיים ואז ההנחיה לפעמים להמשיך לתת אבל בכל מקרה מצריך בירור

מתחת לגיל שנה הרבה מהאלרגנים יכולים לגרום לתגובה אלרגית וזה חולף אחרי גיל שנה

מתחילים מרופא ילדים

היא בת חצי שנה. אז פשוט לקבוע תור לרופא ילדים?

תגובות אלרגיות אצל הבן שלי נראו הרבה יותר גרוע.. לא הייתי ישר מסיקה שמעט אדמומיות סביב הפה זה מאלרגיה..

והיא גם בקבוצת סיכון כי יש לה סבוריאה/אטופיק..

ילדים עם אטופיק וסבוראה יש להם עור רגיש 

בכל מקרה לא לוקחים סיכונים ישלחו אותכם לבירור 

הבת שלי יש לה אטופיק והיא רגישה לבטנים

כשהיה לנו חשש שהבת שלנו עם אלרגיה לחלבי, האלרגולוג שלל את זה (מכל מיני סיבות) ואמר שיכול להיות שזה נגע לה בעור וזה מה שיצר את הפריחה באזור.

לק"י

בהתחלה טחינה עשתה לה אדמומיות ליד הפה. הפסקתי לתת לה וכשנתתי שוב היא עשתה לה פריחה בפנים, ולא רק מסביב לפה.

ואז אחרי תקופה עשינו תגרי מזון בבי"ח, וראו שרק כשזה נגע לה בעור נהיה לה אדום.

(בוודאות היתה רגישות בשלב מסויים, כי טיפת טחינה בפה לא יכולה לגעת בחצי פרצוף. אבל בהמשך זה עבר).

כבר אכלתי סרטים שהוא אלרגי, כי כל פעם שאכל הייתה לו אדמומיות כזו סביב הפה. אבל בבדיקת אלרגיה לא ראו משהו, ועכשיו אוכל רגיל🙃

כנראה זה באמת רגישות שעוברת עם הגיל. 

(וגם הבנתי שבאלרגיה אמיתית ומסכנת חיים יש תגובה חריפה יותר, הקאות ושלפוחיות... @מצטרפת למועדון )

כשלבן שלי הייתה תגובה אלרגית היא הייתה דווקא בבית החזה. ולא מסביב לפה.

ובאופן מיידי.

אז סביר שזה אלרגיה קלה

היו לי כאלה עם תגובות דומות בגיל קטן

לאפרסק או לחלבי 

לרוב אחרי גיל שנה זה מתאזן

היה לי ילד שכתינוק היה מקיא מחלבי ופורח גם

ועם ליחות

במשך הזמן הלך ופחת עד שנעלם

בכל מקרה מתגובה קלה חד פעמית לא היתי נלחצת בכלל

אל תתני לה בינתיים שוב

ואם גם אחרי גיל שנה זה חוזר או מחריף אז תפני לרופא להתיעץ

דווקא לפי מה שהבנתי, במקרה כזה עדיף להמשיך לחשוף לאלרגן, כדי שלא תתפתח אלרגיה חמורה.

אני לא רוצה לקחת אחריות,

אבל נראה לי שבמקומך הייתי ממשיכה ונותנת מעט, כשהיא לידי בהשגחה, ובעיתוי שאפשר מיד לרוץ למרפאה או להזמין אמבולנס אם צריך חלילה או אולי אפילו בתוך המרפאה אם שייך.

זו תגובה קלה מאוד,

ויכול להיות שזה יעבור מעצמו עם חשיפות נוספות.

אם חלילה זו אלרגיה חמורה, הפעם הבאה עשויה להיות מסוכנת.

@יעל מהדרום 

לק"י

לא לוקחת אחריות.

אבל כנראה שבמקרה הזה דוקא חשוב להמשיך לתת ולא לעשות הפסקה גדולה בין החשיפות. כדי למנוע התפתחות של אלרגיה.

לק"י

שבמקרה של אדמומיות מסביב לפה היא מנחה להמשיך לתת.

וכמו שמוריה אמרה, תור לאלרגולוג זה בדר"כ לעוד הרבה זמן, ובמקרים כאלה צריך הנחיות דחופות.

בעיה.

תמיד טוב שיהיה בבית על כל מקרה

תגובה אלרגית בעצם קורית רק בחשיפה שנייה והלאה

כך שאם פעם ראשונה לא בטוח שזה זה

זה הופיע ממש מייד?

ללחוץ ותוך כדי להרחיב את הרצועות 

מקווה שהובנתי 

אגב לגיל גדול יותר אני חושבת שמורידים את הריפוד הפנימי

אין שם עוד איפה למשוך

הסתכלתי בגב הכיסא 

משחררים אותה והרצועות גדלות, ככה זה בהרבה כסאות/ סלקלים

כמה שצריך

למשוך אותה זה להקטין.

לוחצים על הכפתור בחיבור של הרצועה הזו והכסא (לרוב בצבע בולט)

ואז למשוך את הרצועות כתפיים 

@oo 

ותסתכלו מאחורה.

יכול להיות שזה נתקע שם איפשהו.

עם כל האפשריות

https://agalease-baby.co.il/wp-content/uploads/2020/12/Annie-Kids-BS07-Colony-Hebrew-Arabic-Manual.pdf

זה לא עזר לי

גובה הרצועות והאורך שלהם. 

ככל שהילד יותר גדול מרימים את הרצועות כלפי מעלה ואז צריך פחות אורך.

גם לנו יש כסא שאם לוחצים בלמעלה של הכפתור זה מגדיל אבל רק קצת,

צריך לדחוף את הכפתור מלמטה קדימה כלפי מעלה ופנימה, ממש מרגישים את הפלסטיק זז הרבה, ורק אז אפשר למשוך

לחיצה שמשחררת כל פעם קצת ולחיצה שמשחררת כמה שמושכים.

שמושכים עד הסוף לא אמור להשאר רצועה עודפת מלמטה.

זה תלוי בכל מיני דברים.

עדיף לעשות בדיקת הריון עם שתן של בוקר שהוא מרוכז יותר.

כבר מחר בבוקר?

אבל לוקחת בחשבון שלא בטוח שהתוצעה תהיה חד משמעית 

מחר על הבוקר